Israel Studies, media studies, military sociology

עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה פורסם מאמרו המטלטל של פרופ' יהודה אלקנה, "בזכות השכחה", שבו קרא למדינת ישראל לשכוח את השואה ולהביט קדימה אל עתידה. אלא שעל סף התבגרותו של הדור הרביעי לשואה, דומה שישראל מעדיפה  – להישמע לציוויו של המשורר אברהם שלונסקי, "דבר לא לשכוח עד דור עשירי", מבלי להשתהות לרגע ולשאול: מה כבר שכחנו ועלינו לזכור, ומהו הדבר שעל הדור הבא ללמוד כדי לא לשכוח? ספר זה עוסק בהוראת השואה כנושא מרכזי בהוויה הישראלית ומציע כיוונים חינוכיים חדשים ומקוריים בתחום. ביסודו קריאה אמיצה לחלץ את נושא השואה מרחבת הטקס בחצר בית הספר או באתר ההנצחה ולהפוך אותו נושא לדיונים ביקורתיים, ערניים ואמיצים בכיתה. כותבי הספר רואים בהוראת השואה דרך ואמצעי לקידום סובלנות, לצמצום גזענות ולאהבת אדם. ספר ייחודי ופורץ דרך זה הוא פרי עבודתה של קבוצת מחקר בנושא חינוך ושואה במכון לחינוך מתקדם במכללת סמינר הקיבוצים.

The constant presence of cameras and social media has become a given during day-today military activities in Israel and the Occupied Palestinian Territories. Such technologies shift the focus of warfare onto the individual, and in particular onto the faces of soldiers and Palestinians caught on camera. Due to the habitual use of mobile phones and social media by both soldiers and civilians, the face is singled out as a new battleground, where political action is substituted for individual responsibility. On one hand, the co-option of personal social media into armed conflict enables state actors to zero in on the faces and identities of Palestinian dissidents and alleged terrorists. On the other hand, the faces of Israeli soldiers are also captured and circulated on social media as digital images, posing a new threat to state authority, which depends on remaining faceless. Images of IDF soldiers' faces, once recorded and shared, figuratively strip off the improvised masks they often wear to hide their identity and preserve their impunity. In Israel and Palestine, where everyday social media habits have become inseparable from routines of security and armed conflict, the image of a soldier's face individualises his or her actions and demands accountability.

Since 2005, asylum seekers from Africa have begun arriving in Israel at irregular intervals. This paper suggests that this phenomenon, which lies in contradiction to the policies of the Israeli ethnocratic regime, is tied both to the geopolitics of the region and to a discursive process of the racialization of space. Specifically, this paper offers a critical analysis of discourses and regimes of mobility in Israel and maps the changing discursive and institutional practices regarding the ongoing inflow of African asylum seekers. Framing the analysis within the growing body of knowledge of critical geopolitics facilitates conceptualization of this migration as a 'threat' that leads to the racialization of space.

New media includes all those platforms that empower a broad range of actors (individuals through nation--states) to create and disseminate near--real time or real time information with the ability to affect a broad (regional or worldwide) audience. i The present scenario has brought a bigger challenge before the defence organisations in terms of handling new media technologies, in