פרח הסוד שלי
 | |
| כרזת הסרט בישראל | |
| בימוי |
פדרו אלמודובר  |
|---|---|
| הופק בידי | אגוסטין אלמודובר, אסתר גרסיה |
| תסריט |
פדרו אלמודובר |
| עריכה |
חוזה סלסדו |
| שחקנים ראשיים | מריסה פארדס, חואן אצ'נובה, רוסי דה פלמה, צ'וס למפראבה |
| מוזיקה |
אלברטו איגלסיאס |
| צילום |
אפונסו ביאטו |
| מדינה |
ספרד, צרפת |
| חברה מפיצה |
נטפליקס |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | 1995 |
| משך הקרנה |
103 דק' |
| שפת הסרט | ספרדית |
| סוגה |
סרט דרמה |
| הכנסות באתר מוג'ו |
 flowerofmysecret |
| תרגום לעברית | ישראל אובל |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
פרח הסוד שלי (בספרדית: La flor de mi secreto) הוא סרט קולנוע משנת 1995 שכתב וביים פדרו אלמודובר. הסרט הוא מלודרמה המתמקדת בכמיהתה של אישה לבעלה המתרחק ממנה.
אלמודובר מתאר את הסרט ככזה שיש בו "קוצים במקום שושנים, דמעות שאינן מביאות הקלה אלא מצוקה – כאב במיטבו", ומוסיף שחרף הכאב שבו, אין בסרט "רעים" – כל הדמויות הן של "טובים".[1]
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שני רופאים מדווחים לאם על מות בנה, שנפצע בתאונת אופנוע. האם, שיודעת שהבן מונשם, מסרבת להאמין שמוות מוחי של הבן הוא מוות, ומתווכחת עם הרופאים בניסיון למצוא דרך להשאירו בחיים. הרופאים מתאמצים לשכנע אותה שהבן מת, ובסופו של דבר מצליחים. בשלב זה הצופה רואה שכל השיחה צולמה במצלמה – לא היה זה אירוע אמיתי, אלא תרגול של רופאים העוסקים בשכנוע של קרובי המת לתרום את איבריו. התרגיל נפסק, ומשתתפיו מצטרפים לדיון בנושא. לאחר הדיון. הרופאים מנסים לשכנע את האם שתתרום את איבריו להשתלה, אך האם אינה ערוכה לרעיון זה, והרופאים חוזרים בהם ומציעים לה כל עזרה שתזדקק לה. בסופו של דבר האם משתכנעת, אך דורשת שהאיברים לא יינתנו לערבי.
אישה (מריסה פארדס) ישנה בדירה בשעת צהריים, סביבה תצלומים של גבר נאה וספרים רבים. בדפי ספר פתוח ישנם סימני הגהה. היא מתעוררת וכותבת מכתב לאהובה החייל הרחוק ממנה, ומספרת לו שכדי לזכור אותו היא נועלת מגפיים שהעניק לה, אך הם קטנים עליה והיא אינה יכולה לחלוץ אותם. האישה יוצאת לרחוב. צעיר מבקש ממנה נדבה, והיא מבטיחה לו 5,000 פזטות אם יחלוץ את מגפיה. הצעיר מנסה אך אינו מצליח, והיא נותנת לו בכל זאת את הכסף שהבטיחה. האישה, ליאו, מטלפנת לידידתה בטי במרכז הלאומי להשתלות, ושם נמסר לה שבטי אינה במשרדה, משום שהיא מנהלת השתלמות. ליאו ניגשת למקום ההשתלמות, ועם סיום הדיון, שאת תחילתו ראינו בסצנה הקודמת, פוגשת את בטי (כרמן אליאס), מנחת הדיון. היא מבקשת מבטי שתחלוץ את מגפיה, ובטי מצליחה בכך. ליאו מספרת לבטי על געגועיה העזים לפאקו בעלה.
בעצת בטי ניגשת ליאו למערכת העיתון "אל פאיס", ומציעה לאנחל (חואן אצ'נובה), עורך בעיתון, להיות מבקרת ספרות. היא מפקידה בידיו דוגמאות מיצירתה - רומן בשם "חדר קירור" ושני מאמרים. השיחה ביניהם קולחת, וליאו מציינת שתחום העניין שלה הוא סופרות "הרפתקניות, נוטות להתאבדות, מטורפות", ומונה סדרה של סופרות נודעות הקרובות ללבה. כשאנחל שואל את ליאו לדעתה על הסופרת אמנדה גריס, היא מציינת שאיש אינו יודע מי הסופרת, מבקרת את כתיבתה, מסרבת לכתוב עליה ועוזבת את חדרו.
ליאו ניגשת לביקור אצל אחותה רוסה (רוסי דה פלמה), שאצלה מתגוררת גם אמן (צ'וס למפראבה). האם נרגנת, רבה ללא הרף עם הבת, ומביעה רצונה לחזור לכפר.[2] על הצעת הבת שתעבור ניתוח לשיפור ראייתה אומרת האם: "ניתוח זה כמו אבטיח סגור. עד שפותחים אותו על הסכין לא יודעים אם הוא טוב או רקוב".
אנחל מטלפן לליאו בשעת לילה מאוחרת ומודיע לה על רצונו בעבודתה. ליאו מטלפנת לפאקו (אימנול אריאס), קצין המוצב במטה נאט"ו בבריסל, לספר לו את החדשות הטובות, ונתקלת בתגובה צוננת שלו.
ליאו מגיעה לפגישה במשרדי ההוצאה לאור של ספריה, ושם המו"לית, אליסיה (גלוריה מוניוז), נוזפת בה על שחרגה ממאפייני הסדרה "אהבת אמת", שאותה התחייבה לכתוב, וכתבה רומן על אם שמגלה שבתה הרגה את אביה מפני שניסה לאנוס אותה, והאם מסתירה את גופת האב במקרר של המסעדה הסמוכה, כדי להציל את הבת מעונש. "לכל אחד מאתנו יש מספיק מהמציאות בבית" היא מסבירה לליאו את דרישתה לחזור לתלם של הסדרה, שהיא בסוגת הרומן הרומנטי, ויחד עם המו"ל מזכירה לליאו שהתחייבה לכתוב 5 סיפורי אהבה בשנה במשך 3 שנים, בשם העט אמנדה גריס.[3] ליאו הנרגזת מסתלקת.
ליאו כותבת בביתה ביקורת חריפה נגד אמנדה גריס: "המעלה היחידה שאני מוצאת באמנדה גריס היא העובדה שהיא כותבת בשם בדוי". את המאמר היא שולחת לאנחל.
ליאו ניגשת לביקור בבית חברתה בטי. הטלפון מצלצל, וכשבטי עונה מתברר שזה פאקו המחפש את ליאו. "לא הייתה תשובה מהבית אז חשבתי שבטח הלכת לבטי", הוא מסביר, ומוסיף שבעוד שלושה ימים יגיע לחופשה בת יום. ליאו מאושרת לשמוע זאת.
ליאו חוזרת לביתה, ושומעת מאנחל בטלפון שנודע לו על סרט שמצולם כעת ותסריטו דומה מאוד לרומן "חדר קירור", אך השניים אינם מבינים איך זה קרה. אמנדה נוסעת לפגישה עם אנחל, ובדרך רואה שפורסמה, בשם בדוי, הביקורת שלה כנגד אמנדה גריס, ולצדה ביקורת אוהדת, גם היא בשם בדוי, שאותה כתב אנחל.
בביתה של ליאו עובדת עוזרת בשם בלנקה. בנה של בלנקה, שהוא רקדן פלמנקו, מנסה לשכנע אותה שתעזוב את העבודה ותחזור להיות רקדנית פלמנקו, כפי שהייתה בעבר.
פאקו מגיע לחופשה, וליאו שמחה מאוד לקראתו, אך הוא נראה אדיש. "קודם תתקלח, כי זה מה שמעניין אותך ברגע זה, אחר כך נזדיין, אחר כך ננוח ואחר כך נמשיך להזדיין", פורסת ליאו את תוכניתה, אך פאקו מספר לה שחופשתו קוצרה לשעתיים, משום שעליו להמשיך לספליט, כחלק מפעילות נאט"ו במלחמת בוסניה. בין השניים פורצת מריבה, וליאו אומרת: "אתה התנדבת לכוח השלום כדי לברוח מהמלחמה שהייתה לך בבית, מלחמה שאני הקורבן היחיד שלה". בעקבות שאלתה של ליאו עונה פאקו שאין סיכוי להציל את נישואיהם, והולך לדרכו.[4]
ליאו הנואשת בולעת גלולות רבות בניסיון התאבדות.[5] היא נרדמת במיטתה, אך שיחת טלפון מאמהּ, הנשמעת באמצעות המשיבון, מעירה אותה. היא מקיאה את הגלולות, ויוצאת מהבית לפאב הסמוך. בטלוויזיה הפתוחה בפאב שרה הזמרת המקסיקנית צ'וולה וארגס (Chavela Vargas) את השיר "En el último trago", המשקף את רגשותיה של ליאו: "אני רוצה לדעת מה הסיבה לאדישותך כלפי ... כל כך קשה לי לעזוב אותך, גם אם אני יודעת שאתה לא אוהב אותי יותר". בצאתה מהפאב היא נקלעת להפגנה סוערת של סטודנטים לרפואה. "את מחלת הגריפה ירפא פליפה",[6] הם שרים. היא נתקלת באנחל, המחבק אותה ולוקח אותה לביתו. בבוקר הוא מספר לה שבשכרותה גילתה לו שהיא אמנדה גריס. הוא מבטיח לה שחרף היותו עיתונאי לא יחשוף את סודה, בתנאי שלא תנסה להתאבד שנית.
אנחל מחזיר את ליאו לביתה, ושם מחכה לי בטי שדאגה לשלומה. באתנחתא קומית, נדירה בסרט זה, אומר אנחל לבטי הנסערת: "קחי כדור הרגעה", אך ליאו מעירה: "לא נשארו עוד, לקחתי את כולם אתמול". בטי מתוודה בפני ליאו שהיא מאהבת של פאקו, תקופה ארוכה.
אנחל מסיע את ליאו ואמהּ לכפר, משאת נפשה של האם. ליאו מתגוררת בכפר עם אמהּ. האם, הצופה באומללותה של ליאו שפאקו עזבה, אומרת לה: "ילדתי המסכנה, את כל כך צעירה וכבר את כמו פרה בלי פעמון ... אבודה, בלי כיוון, תועה". אליסיה, המו"לית, מטלפנת לליאו ומפתיעה אותה בהבעת תודתה על שני ספרי אמנדה גריס החדשים שהגיעו אליה. גם היא שמה לב ש"חדר קירור" הופך לסרט, ותמהה איך זה קרה. ליאו מטלפנת לאנחל, ומגלה שהוא כתב את שני הרומנים החדשים של אמנדה גריס.
ליאו חוזרת למדריד וצופה יחד עם אנחל במופע הפלמנקו של בלנקה ובנה אנטוניו. לאחר המופע הם הולכים ברחובות מדריד ואנחל מביע שוב את אהבתו לליאו. ליאו חוזרת לביתה, לראשונה מאז נפרדה מפאקו. אנטוניו מביא לה מצרכים אחדים בהוראת אמו, ומתוודה שגנב את הרומן שזרקה לפח ומכר אותו לחברה המפיקה סרט על פיו, ובכסף מימן את הפקת המופע שלו ושל אמו.
ליאו ניגשת לביתו של אנחל ומציינת שהיא חשה כמו בסצנת הסיום של הסרט עשירים ומפורסמים, שבה שתי גיבורות הסרט חוגגות את אושרן. היא נענית לבקשתו של אנחל לחגוג בנשיקה.
שחקנים ראשיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מריסה פארדס: ליאו מסיאס, סופרת ומבקרת ספרותית. פארדס הופיעה בסרטים נוספים של אלמודובר: "הרגלים מגונים" (1983), "עקבים גבוהים" (1991), ו"הכל אודות אמא" (1999)
- חואן אצ'נובה: אנחל, עורך בעיתון "אל פאיס" המחזר אחר ליאו.
- רוסי דה פלמה: רוסה, אחותה של ליאו. דה פלמה הופיעה באחדים מסרטיו של אלמודובר, ובהם "חוק התשוקה" (1987), "נשים על סף התמוטטות עצבים" (1988) ו"קיקה" (1993).
- צ'וס למפראבה: חסינתה, אמן של ליאו ורוסה. אלמודובר ציין שדמותה מבוססת על דמותה של אמו.[7] למפראבה הופיעה בסרטים נוספים של אלמודובר: "הרגלים מגונים" (1983), "מה עשיתי שזה מגיע לי?" (1984), "נשים על סף התמוטטות עצבים" (1988),"דבר אליה" (2004) ו"לחזור" (2006).
- אימנול אריאס: פאקו, קולונל פרנסיסקו ארקוס, בעלה של ליאו. אריאס הופיע בסרט נוסף של אלמודובר: "מבוך התשוקות" (1982).
- מנואלה ורגס וחואקין קורטס: בלנקה, העוזרת של ליאו, ובנה אנטוניו. שני שחקנים אלה הם רקדני פלמנקו נודעים, וכישוריהם באים לידי ביטוי במופע פלמנקו הנכלל בסרט.
פרשנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם הסרט
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקורו של שם הסרט מתברר לצופה בדיאלוג בין ליאו לאנחל, כאשר היא מתעוררת בבוקר בביתו, לאחר שבייאושה השתכרה בפאב. "בטח שתיתי ודיברתי יותר מדי אתמול", אומרת ליאו. "כן", מגיב אנחל, "ובין היתר גילית לי את 'פרח הסוד שלך', כפי שאמנדה גריס הייתה אומרת".
הכפר והעיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]באחדים מסרטיו מציג אלמודובר צעירים שעברו מהכפר למדריד (צעד שאף הוא עצמו עשה), ואתם מתגוררת סבתא (אם של הצעיר שעבר אל העיר), הכמהה לחזור לכפר, ובסופו של דבר מגשימה כמיהה זו. מוטיב זה מופיע בסרט שלפנינו, שבו הסבתא חוזרת לכפר, ולזמן קצר גם בתהּ, ליאו, מצטרפת אליה ונהנית מהשלווה והפשטות של חיי הכפר. לאחר שובן לכפר מסבירה חסינתה לליאו:
- אנו, הנשים, כאשר הבעל עוזב אותנו, או משום שמת או שהלך עם אחרת, זה אותו הדבר, אנחנו חייבות לחזור למקום הולדתנו, לבקר בכנסייה המקומית, לשבת בחוץ עם השכנות, להתפלל איתן יחד, גם אם את לא מאמינה, אחרת אנחנו אבודות, כמו פרה בלי פעמון.
מוטיב דומה מופיע בסרט "מה עשיתי שזה מגיע לי?", שם הסבתא חוזרת לכפר בסיומו של הסרט, ואליה מצטרף נכדהּ. בשני הסרטים מגלמת צ'וס למפראבה את הסבתא.
מסר פוליטי
[עריכת קוד מקור | עריכה]"שום פוליטיקה", קובע החוזה של אמנדה גריס, שבו נכלל מפרט של הספרים שהתחייבה לכתוב בסדרה "אהבת אמת". תנאי זה אינו חל על אלמודובר, ששילב במלודרמה זו שני מסרים פוליטיים:
- הפגנת הסטודנטים לרפואה נגד ממשלתו של פליפה גונסאלס, שבה הם שרים: "את מחלת הגריפה ירפא פליפה", משקפת הפגנות שהתרחשו במציאות.
- מחאתה של ליאו על הצטרפותו של פאקו לכוח השלום של נאט"ו, אף שהיא מחאה אישית, על רקע הקשיים בחיי הנישואים שלהם, משקפת את הוויכוח הציבורי בספרד על הצטרפותה של ספרד לנאט"ו (בשנת 1982) ועל פעילותה במסגרת זו.
ציטוט סרטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבים מגיבוריו של אלמודובר נזכרים בסרטי קולנוע שבהם צפו, כהקבלה לחייהם. בסרט "פרח הסוד שלי" קורה הדבר שלוש פעמים:
- אנחל מציע לליאו לבלות אתו, והיא מסרבת בנימוק שבעלה חוזר מחו"ל, ומוסיפה: "זה מזכיר לי את הסרט 'הדירה' של בילי ויילדר", ואנחל עונה: "כן, גם לי. בסרט הזה שירלי מקליין מתאהבת באיש שאינו האיש האמיתי שאותו היא אוהבת".
- לאחר הצפייה ברסיטל הפלמנקו, ליאו ואנחל הולכים ברחוב, ואנחל שואל את ליאו: "זוכרת את "קזבלנקה", הפעם הראשונה שאינגריד ברגמן נכנסת לבית הקפה?". הוא ממשיך ומצטט את דבריו של האמפרי בוגארט בסרט: "זה היה בפריס. לעולם לא אשכח את היום הזה, היום שבו הגרמנים כבשו את פריס. הגרמנים היו לבושים באפור ואת בכחול".
- בסצנת הסיום, כאשר ליאו ואנחל יושבים נינוחים אל מול האח בביתו, אומרת ליאו: "זה מזכיר לי את הסיום של עשירים ומפורסמים. שתי הידידות, שתיהן סופרות, שותות לבדן, הרחק מן העולם, לפני אח בוערת".
רמזים לסרטים עתידיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט "פרח הסוד שלי" רומז לשני סרטים עתידיים של אלמודובר:
- התרגול בשכנוע לתרום איברים, המופיע בפתח הסרט, מופיע גם בפתח הסרט "הכל אודות אמא", ובהמשכו הופך לממשות, כאשר מנואלה, אם חד-הורית שגילמה את אשת הנפטר בתרגול, מתבקשת לתרום את איבריו של בנה בן ה-17, שנהרג בתאונת דרכים.
- השלד של הרומן "חדר קירור", כפי שמתארת אותו אליסיה בשיחתה עם ליאו, הוא למעשה הגרעין של הסרט "לחזור", שהופק 11 שנה לאחר "פרח הסוד שלי".
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Ernesto Acevedo-Muñoz, Pedro Almodóvar, British Film Institute, 2007, pp 153-169.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"פרח הסוד שלי", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"פרח הסוד שלי", באתר נטפליקס
"פרח הסוד שלי", באתר AllMovie (באנגלית)
"פרח הסוד שלי", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- "פרח הסוד שלי", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
"פרח הסוד שלי", באתר Metacritic (באנגלית)- "פרח הסוד שלי", באתר אידיבי
"פרח הסוד שלי", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- פרח הסוד שלי, באתר של פדרו אלמודובר
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Pedro Almodóvar, The Flower of My Secret - GENESIS
- ^ דמות דומה, של סבתא המתגוררת אצל בתהּ במדריד וכמהה לחזור לכפר, אף היא בגילומה של צ'וס למפראבה, מופיעה בסרטו של אלמודובר "מה עשיתי שזה מגיע לי?".
- ^ דמות דומה, של מחברת מצליחה של ספרי רומן רומנטי המסתתרת מאחורי שם עט, מופיעה בסרטו של אלמודובר "הרגלים מגונים".
- ^ באתר האינטרנט שלו מציין אלמודובר שסצנה זו היא הגרעין שסביבו התפתח כל הסרט.
- ^ באתר האינטרנט שלו מציין אלמודובר: ליאו זקוקה להריגת האהבה שהיא חשה כלפי פאקו, והדרך היחידה לעשות זאת היא הריגת עצמה, המכל הבלתי ניתן להפרדה של אהבה זו.
- ^ פליפה הוא פליפה גונסאלס, ראש ממשלת ספרד באותה עת.
- ^ Donald Lyons, The passion of Pedro, Interview, April 1996
| סרטי פדרו אלמודובר | |
|---|---|
|