לדלג לתוכן

צ'אבלה ורגאס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף צ'וולה וארגס)
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
צ'אבלה ורגאס
Chavela Vargas
לידה 17 באפריל 1919
סן חואקין דה פלורס, קוסטה ריקה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 באוגוסט 2012 (בגיל 93)
קוארנבקה, המדינות המקסיקניות המאוחדות עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה María Isabel Anita Carmen de Jesús Vargas Lizano
מוקד פעילות מקסיקו עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1961–2012 (כ־51 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רנצ'רה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת ספרדית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים RCA רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס גראמי הלטיני למפעל חיים (2007)
  • הצלב הגדול במסדר איזבלה הקתולית (2000) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

צ'אבלה ורגאסספרדית: Chavela Vargas; ‏17 באפריל 19195 באוגוסט 2012) הייתה זמרת מקסיקנית ילידת קוסטה ריקה, שהתפרסמה במקסיקו ובעולם כמבצעת של מוזיקת ראנצ'רה (אנ'). בשל קולה המחוספס והחושני ובשל שיריה, כונתה "הקול המחוספס של האהבה המלטפת" (Voz áspera de la ternura).

צ'אבלה ורגאס שרה בככר אספניה במדריד בחגיגות הגאווה ביולי 2006

קורות חייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בשם איסאבל ורגאס ליסאנו (Isabel Vargas Lizano) בשנת 1919 בסאן חואקין דה פלורס, במחוז פלורס, בקוסטה ריקה לפרנסיסקו ורגאס וארמיניה ליסאנו. היא הוטבלה בכנסיית גואדלופה ב-15 ביולי 1919 בשם "מריה איסבל אניטה כרמן דה חסוס" (María Isabel Anita Carmen de Jesús). השם "צ'אבלה" הוא כינוי חיבה שניתן לה במקום "איסבל". בילדותה לקתה בפוליו והייתה עיוורת לזמן מה. ורגאס סיפרה לימים כי החלימה הודות לרופא אלילים אינדיאני. לכן כונתה לפעמים "השאמאנית" (La Chamána). היא ניטשה על ידי הוריה וחיה בנעוריה כזמרת רחוב ובגיל 14 היגרה למקסיקו, שם המשיכה לשיר בברים וברחובות.

ורגאס התגלתה בשנות השלושים לחייה על ידי הזמר והמלחין חוסה אלפרדו חימנס שכתב חלק מלהיטיה. במקור, שירי הראנצ'רה נועדו לביצוע על ידי גברים. ורגאס, נמשכה מגיל צעיר לנשים ונהגה תכופות להופיע בתלבושת גברית, עישנה בשרשרת, ושתתה משקאות חריפים "כמו גבר" ואף היו שמועות כי החזיקה באמתחתה נשק. עם מאהבותיה נמנתה הציירת פרידה קאלו והיא הייתה מקורבת לדמויות נוספות מהתרבות והפוליטיקה של מקסיקו כדוגמת הצייר דייגו ריברה, בעלה של קאלו, הסופר חואן רולפו והנשיא לואיס אצ'ווריה אלברס.

בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20, הופיעה ורגאס תכופות בהוליווד שם קשרה קשרים הדוקים עם כמה מכוכבי הקולנוע בתקופה זו. בשנת 1961 הקליטה אלבום ראשון ומאז הקליטה למעלה משמונים נוספים. היא פרשה מהבמה בסוף שנות ה-70 ונאבקה כ-15 שנה עם האלכוהוליזם עד שהצליחה להיגמל.

לעיתים הופיעה בברים של גייז. אף שהיותה לסבית היה סוד גלוי, בשנת 1981 הצהירה בפומבי בראיון בערוץ טלוויזיה קולומביאני על נטייתה המינית. היא הפכה לגיי אייקון עבור הקהל הלסבי הלטיני שאימץ את שירי האהבה שלה.

ורגאס חזרה להופיע בשנת 1991 כשהבמאי פדרו אלמודובר ביקש ממנה להקליט שיר לסרטו, Tacones lejanos. משנת 1993 חזרה להקליט ושירים בביצועה הוכנסו לפסקול של אחדים מסרטיו של אלמודובר כדוגמת "La flor de mi secreto" וכן בסרטו של אלחנדרו גונסאלס איניאריטו, "בבל", בו שרה את הבולרו "Tú me acostumbraste", מאת פרנק דומינגס.

בשל לבושה המסורתי בהופעותיה על הבמה, כונתה "האישה עם הפונצ'ו האדום".

בשנת 2000 הופיעה בפני קהל של 20,000 מעריצים בכיכר הראשית של מקסיקו סיטי, סוקאלו. במהלך 2002 שיחקה את תפקיד "המוות" בסרט "פרידה" של ג'וליה טיינור כששרה את השיר המסורתי "האישה הבוכה" (La Llorona) ו"פאלומה נגרה". בגיל 83, בשנת 2003 עשתה את הופעת הבכורה שלה בקרנגי הול והוצגה לקהל על ידי השחקנית סלמה הייק.

בשנותיה האחרונות התגוררה במקסיקו: תחילה בווראקרוס ולאחר מכן בטפוסטלאן (Tepoztlan) במדינת מורלוס על מורדות ההר סרו דל טפוסטקו (Cerro del Tepozteco).

באפריל 2012, בגיל 93, השיקה ורגאס את הדיסק האחרון שלה, "Luna grande" המבוסס על שירי פדריקו גארסיה לורקה. ביולי 2012 נסעה לספרד כדי להציג את האלבום בפני סטודנטים במדריד. יומיים לאחר הגעתה למדריד, ב-12 ביולי התאשפזה בעיר בשל עייפות וטכיקרדיה. לאחר שהתאוששה חזרה למקסיקו, אך ב-30 ביולי נדרשה להתאשפז שוב בבית חולים בעיר קוארנבקה, שם נפטרה ב-5 באוגוסט 2012. למחרת, הועברה גופתה לכיכר גריבלדי במקסיקו סיטי, שם התקיים מופע לזכרה בהשתתפות הזמרות אוחניה לאון, טניה ליברטד ולילה דואנס ובליווי להקת מריאצ'י. מופע נוסף לכבודה התקיים בארמון לאמנויות בבירה, בהשתתפות הזמרות שהיו חברותיה הקרובות ביותר.

בפברואר 2017 יצא סרט אודותיה בשם צ'אבלה, בבימויין של קתרין גונד ודארשה קיי, ובהשתתפותם של פדרו אלמודובר, אלנה בנרוך, מיגל בוסה, ודמויות תרבותיות אחרות מן העולם דובר הספרדית.[1]

  • Mis verdades (האמת שלי) עם מריה קורטינה

פרסים ומחוות כבוד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיסקוגרפיה נבחרת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Piensa en mí, 1991
  • Boleros, 1991
  • Sentimiento de México (vol. 1), 1995
  • De México y del mundo, 1995
  • Le canta a México, 1995
  • Volver, volver, 1996
  • Dos, 1996
  • Grandes Mementos, 1996
  • Macorina, 1996
  • Colección de Oro, 1999
  • Con la rondalla del amor de Saltillo, 2000
  • Para perder la cabeza, 2000
  • Las 15 grandes de Chavela Vargas, 2000
  • Grandes éxitos, 2002
  • Para toda la vida, 2002
  • Discografía básica, 2002
  • Antología, 2004
  • Somos, 2004
  • En Carnegie Hall, 2004
  • La Llorona, 2004
  • Cupaima, 2006
  • Soledad, 2007
  • Piensa en mí, on Splendor in the Grass by Pink Martini, 2009
  • Luz de Luna, on San Patricio by The Chieftains featuring Ry Cooder, 2010
  • Por mi Culpa!, 2010

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Yvonne Yarbro Bejarano, Crossing the Border with Chabela Vargas: A Chicana Femme's Tribute, New York, New York University Press, 1997.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צ'אבלה ורגאס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]