לדלג לתוכן

משפחה חד-הורית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אם חד-הורית)

משפחה חד-הורית, הקרויה באחדים מחוקי ישראל "משפחה שבראשה הורה עצמאי",[1] היא משפחה שבה רק הורה אחד גר במשק הבית עם הילד או הילדים. "משפחה חד-הורית" נוצרת בדיעבד עקב גירושים, פרידה, התאלמנות, נטישה של אחד ההורים, או כאשר מראש שני ההורים מעולם לא היו במערכת יחסים זוגית. משפחה חד-הורית יכולה לערב אימוץ או פונדקאות.

המונחים "משפחה חד-הורית" ו"הורה יחיד" היו בשימוש בחוק הישראלי עד שהוחלפו ב-19 במאי 2014, בחמישה חוקים, במונחים "משפחה שבראשה הורה עצמאי" ו"הורה עצמאי" בהתאמה.[1]
המניע לשינוי זה נבע גם מהשימוש הנרחב במונח "אם חד הורית" כדי לתאר אמהות גרושות או פרודות, כאשר ברור לכל שיש לילדיהן שני הורים. כדי לא לפגוע בילדים וכדי לא לאיין את מקומו של האב בחייהם, הוחלף המונח ל"הורה עצמאי".[2] סעיף 40 לפקודת מס הכנסה וחוק ביטוח בריאות ממלכתי ממשיכים להשתמש במושג "משפחה חד-הורית". מונח מקובל נוסף הוא הורה יחידני.

במדינת ישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,[3] בשנת 2005 היו בישראל 93 אלף משפחות "חד הוריות" עם ילדים עד גיל 17. 91% מההורים היחידים היו אמהות.
התפלגות המשפחות ה"חד הוריות" לפי גורם היווצרותן: 59% גרושות/גרושים, 13% אלמנות/אלמנים, 13% רווקות/רווקים, 15% חיים בנפרד.
משפחות שבהן הורה יחיד עם ילדים עד גיל 17 הן בישראל 5.7% מכלל המשפחות, לעומת 16% בארצות הברית, 10% בנורווגיה, 8% בקנדה ובאנגליה ו-6% בהולנד.
בשנת 2011 נמנו 131,000 משפחות "חד הוריות" ובהן כ-219,000 ילדים. ב-85.3% מהמשפחות ה"חד הוריות" היו ילד אחד או שניים וב-10.3% שלושה ילדים.[4]
בשנת 2010 רק ב-3.3% מהמשפחות ה"חד הוריות" היה הגבר ראש המשפחה. באותה שנה 92.4% מהמשפחות ה"חד הוריות" היו במגזר היהודי.
בשנת 2011 חיו 30.8% מהמשפחות ה"חד הוריות" בעוני בהשוואה ל-26.8% מכלל המשפחות. בחישוב הכנסה לפני תשלומי העברה ומיסים היו 47.5% מהמשפחות ה"חד הוריות" מתחת לקו העוני בהשוואה ל-32.4% בכלל האוכלוסייה, כלומר תשלומי ההעברה הפחיתו את תכולת העוני של משפחות אלו ב-35.2%, השפעה ניכרת יותר מבקרב המשפחות ה"חד הוריות"" בכל גודל משפחה.[5]
בשנת 2011 היו 59,000 משפחות "חד הוריות" (45% ממשפחות אלו) בטיפול המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות והן היוו כשליש מהמטופלים במחלקות אלו.[6]
משרד הכלכלה מפעיל תוכניות לעידוד תעסוקה בקרב "הורים עצמאיים" (יחידים). מבקר המדינה קבע בשנת 2011 כי תוכניות אלו, שהושקעו בהן משאבים ניכרים, אינן יעילות ”תכניות המשנה תוקצבו לאורך זמן בסכומים ניכרים, אך ניצולן היה אפסי או זניח”, הסיבה לכישלון הייתה חוסר הכדאיות הכלכלי של יציאה לעבודה שפרושה ויתור על קצבאות.[6]

הטבות למשפחה שבראשה הורה עצמאי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באחדים מחוקי מדינת ישראל ניתנות הקלות והטבות ל"משפחה שבראשה הורה עצמאי", מתוך הכרה בקושי לקיים משפחה כזו יחסית לקיומה של משפחה רגילה. חוקים אלה הם:

"משפחה חד-הורית" לעומת "משפחה שבראשה הורה עצמאי"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושג "משפחה חד-הורית" משמש בשתי משמעויות שביניהן מתקיים הבדל מהותי:

  • משפחה שבה יש הורה אחד בלבד, משום שההורה האחר נפטר או משום שמלכתחילה הילדים הובאו לעולם ללא מעורבות של הורה נוסף, על ידי תרומת זרע, פונדקאות או אימוץ.
  • משפחה שבה יש שני הורים, אך הם חיים בנפרד, בעקבות גירושים או משום שמלכתחילה לא היו נשואים. במצב זה ניתן להבחין בכמה מצבי משנה:
    • ההורה האחר (זה שהילדים אינם אתו) התנתק לחלוטין מילדיו ומסרב לקחת חלק בגידולם.
    • הילדים ניתקו קשר עם ההורה האחר.
    • ההורה האחר מקיים קשר עם ילדיו, אף שאינם גרים אתו.
    • משמורת משותפת שבה גידול הילדים נחלק בין שני ההורים – ההורים חיים בנפרד זה מזו, ושהות הילדים נחלקת ביניהם.

בשל המצבים האלה, השונים מהותית זה מזה, יזמה עמותת הורות משותפת=טובת הילד את שינוי לשון החוק הישראלי. ההצעה לתיקון הוגשה באמצעות ח"כ מאיר שטרית – התיקון בחוק משפחות חד הוריות (תיקון מס' 4 – החלפת מונח) אושר בכנסת ביום 19 במאי 2014, ובכך הוחלפו המונחים "חד הורי" ו"משפחה חד-הורית" במונחים "הורה עצמאי" ו"משפחה שבראשה הורה עצמאי" בהתאמה.[9][1]

גישה המכירה בשוני בין המצבים שלעיל, כבר מומשה בעבר בפקודת מס הכנסה, המבחינה בין משפחה שבה יש הורה אחד בלבד (הקרויה "משפחה חד-הורית שבה ילד להורה אחד") למשפחה שבה יש שני הורים החיים בנפרד.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]