88
תולדות
השטריימל
תשרי תשע"ח ,7.330 ,אוקטובר 2017
בואו להתרענן
זנב לראש
מ גז י ן י ש רא לי לה י ס ט ו רי ה ו לידי ע ת ה א רץ
שטריימל | בת שבע דה רוטשילד | הסוכה המעוטרת | רצח בהמבורג
הסוכה
מהונגריה
יצירת אמנות
שחצתה את הגבול
הרוצחים
הכו פעמיים
יהודייה מהמבורג
בעקבות תעלומה
בקרו באתר
שנה טובה
החדש!
| גיליון 88
תשרי תשע"ח 7.330
אוקטובר 2017
39ש״ח |
בת שבע
דה רוטשילד
פטרונית אחת
שתי להקות מחול
זנב לראש
בואו להתרענן
תולדות
השטריימל
גיליון
תשרי תשע"ח
אוקטובר
ש״ח
מ גז י ן י ש רא לי לה י ס ט ו רי ה ו לידי ע ת ה א רץ
www.segulamag.com
www.tmags.co.il *6906
[email protected]
הסוכה
מהונגריה
יצירת אמנות
שחצתה את הגבול
הרוצחים
הכו פעמיים
יהודייה מהמבורג
בעקבות תעלומה
בקרו באתר
שנה טובה
החדש!
בת שבע
דה רוטשילד
פטרונית אחת
שתי להקות מחול
תוכן | גיליון 88
14שטריימל,
ספודיק ,קולפיק
כובע הפרווה החסידי הידוע לא היה מזוהה מאז
ומעולם עם חסידים ,לא עם יהודים ואפילו לא עם
גברים .מתי ובאילו נסיבות הפך השטריימל לכובע
חסידי? //לוי יצחק קופר
26ברונית המחול
הברונית בת שבע דה רוטשילד היגרה לניו יורק ולמדה
ריקוד אצל מרתה גרהם ,מי שפרצה את הדרך לעבר
המחול המודרני .בת שבע נדבקה בחיידק המחול,
וכשעלתה לארץ הקימה להקת מחול ,והספיקה להסתכסך
עם הרקדנים ולהקים להקת מחול נוספת //רות אשל
36סוכת הנדודים
אריה שטיינברגר ,סופר סת״ם מבודפשט ,הקיף את
כל סוכתו ביריעות שעליהן כתב תפילות וברכות
הקשורות לסוכה וצייר תמונות מחייו .נכדיו החביאו
את יצירתו בימי השואה והבריחו אותה מבעד
למסך הברזל .ניניו תרמו אותה למוזאון המורשת
היהודית בניו יורק .ציור קיר יהודי בימים של
קירות נודדים //שרה ג'ו בן צבי
48החלפנים הנעדרים
והבלשית מהמבורג
שני מקרי היעלמות של חלפני כספים יהודים
עוררו את חשדה של רבקה אוסטרודה .לא היה
לה כל תפקיד משטרתי ,אבל היו לה חשודים והיא
הייתה נחושה להביא אותם לדין ולשחרר את
העגונות //ימימה חובב
60ביקורת הצגה
הסיפור מקראי .זאב ז'בוטינסקי עיבד אותו לרומן
לפני כתשעים שנה ,ותאטרון מיקרו העלה אותו על
הבמה .סיפורים ישנים הופכים לסיפורים חדשים על
העבר //שרה ג'ו בן צבי ועמית עסיס
66מסע בזמן
תולדותיה של הרכבת לירושלים ידעו עליות ומורדות.
תהפוכותיה של הרכבת הותירו בירושלים פינת חמד
שכדאי לפקוד אותה //תמר הירדני
4
| מגזין ישראלי להיסטוריה
במבט חטוף:
למה האמן הנוצרי
צייר את עצמו עם
כובע חסידי?
תשובה בעמוד 22
מדורים
3
6
8
12
58
63
72
71
74
דבר העורך
ההיסטוריה חוזרת
חדשות
בימים ההם
ראו אור
ביקורת ספר
עוד חוזר הניגון
אמנות ההיסטוריה
תשבצים וחידות
w w w. s e g u l a m a g. c o m
תש רי תשע"ח //אוקט ו בר 2 017
36
בודפשט
הסוכה המעוטרת
גרמניה 48
רצח בהמבורג
71
צרפת ,ישראל
אמנות ההיסטוריה
26
רוסיה 14
שטריימל
ארצות הברית ,ישראל
בת שבע דה רוטשילד
14
36
26
2000
71
1950
פסטיבל
וודסטוק
1900
מלחמת
העולם
השנייה
מלחמת
העולם
הראשונה
סגולה — מגזין ישראלי להיסטוריה
www.segulamag.com
מען לתגובות
[email protected]
רח' יד חרוצים ,10תיבה 11
ירושלים9342148 ,
מכתבים לא יוחזרו לשולחים
w w w. s e g u l a m a g. c o m
48
הנהלה ושירות לקוחות
תכלת תקשורת ,רח' מנחם בגין 53
תל אביב6713812 ,
עקבו אחרינו!
1850
1600
אביב העמים
הירשמו
עכשיו!
להזמנת מנוי:
רו סגולה
גם באה אור
אנגלית
*6906
[email protected]
www.tmags.co.il
ת ש ר י ת ש ע " ח | א ו ק ט ו ב ר 2017
5
שטריימל
14
| מגזין ישראלי להיסטוריה
w w w. s e g u l a m a g. c o m
שטריימל
שטריימל .ספודיק .קולפיק
השטריימל הוא אולי פריט הלבוש המזוהה ביותר עם יהודים חסידיים,
אבל בעבר הלא רחוק לא רק חסידים חבשו אותו ,לא רק יהודים
ואפילו לא רק גברים .איך הפך כובע הפרווה המהודר לכיסוי ראש
ששום ראש חסידי אינו שלם בלעדיו? | לוי יצחק קופר
שלטון רוסי במאה ה־ .19בין החובשים ספודיק
שלהי 2009הונחה על שולחן
נמנים חסידי גור ,אלכסנדר ואמשינוב .הקולפיק
הכנסת ׳הצעת חוק צער בעלי
מוכר פחות; צורתו החיצונית דומה לספודיק ,אך
חיים (הגנה על בעלי חיים)
צבעו דומה לצבע השטריימל .את הקולפיק חובשים
(תיקון מס׳ ( )8איסור הפקה,
האדמו״רים – מנהיגי החסידים – בימים המכונים
ייצור ,ייבוא ,ייצוא ושיווק של
׳יומי דפגרא׳ ,ימים מיוחדים בלוח השנה החסידי
פרוות) ,ה׳תש״ע־2009׳ .מאז
שאינם בהכרח מועדים המצוינים על ידי כל עם
2009הונחו עוד 15הצעות חוק
ישראל .בחלק מחצרות החסידים בניהם ונכדיהם של
דומות על שולחן הכנסת אך עד
האדמו״רים חובשים קולפיק לפני חתונתם.
היום אף הצעה לא התקבלה ,ומאמציהם של
תיאור זה הוא כוללני והמציאות מורכבת הרבה
גופים העוסקים בהגנה על בעלי החיים לקדם את
יותר .כך למשל ׳פרושים׳ – הכינוי לצאצאי
החוק נמשכים.
האשכנזים תלמידי הגאון מווילנה שהחלו לעלות
במדינת ישראל אין ביקוש רב לפרוות .פרוות
אינן ענף מסחרי משמעותי ,ומטרת החוק הייתה לארץ ישראל ובעיקר לירושלים עוד לפני הקמת
התנועה הציונית וללא כל קשר אליה – חובשים
בעיקר הצהרתית .לו החוק היה עובר כשעלה
שטריימל ,למרות שהם לא מזדהים עם התנועה
לדיון בכנסת ,ישראל הייתה הופכת למדינה
החסידית ורעיונותיה; חסידים שמוצאם בפולין
הראשונה בעולם שנאסר בה סחר בפרוות .אור
לגוים .אלא שהצעת החוק נתקעה .אחת הסיבות החובשים ספודיק מכנים אותו בשם ׳שטריימל׳,
ולכן הכובען של חסידי גור מכונה ׳שטריימל
לכך הייתה התנגדותם של חברי כנסת מהמגזר
מאכער׳ על אף שהוא מכין ספודיק .השטריימל
החרדי ,שהבינו כי החוק המוצע יאסור ייבוא
הוא סימן היכר מובהק להשתייכות חסידית,
פרוות גם לייצור כובעי הפרווה המזוהים בעיקר
הגם שרוב הזמן החסידים אינם חובשים אותו,
וקוֹלפּיק.
ִ
עם החסידים :שטריימל ,ספּוֹדִ יק
וחסידי חב״ד – שסניפיהם פזורים ברחבי העולם
כובעי הפרווה השונים מעטרים את ראשם
– אינם חובשים כלל כובע פרווה אלא מסתפקים
של החסידים בשבתות ,במועדים ובשמחות
משפחתיות ,ללא כל קשר למזג האוויר .השטריימל ,במגבעות פדורה ( )fedoraהעשויות מלבד,
בדומה לליטאים – חרדים שאינם חסידים ומוקד
העשוי מזנבות בגוני חום ,הוא כיסוי הראש החגיגי
השראתם בליטא – שגם הם חובשים מגבעות.
המועדף על החסידים שחצרותיהם נוסדו בארצות
החוק המוצע היה אוסר על ייצורם ,ייבואם
מזרח אירופה – ערש החסידות – ובהן אוקראינה,
ומכירתם של כובעי הפרווה החסידיים .אין זה
רוסיה ,גליציה ,הונגריה ורומניה .בין החובשים
מפתיע אם כן שנציגי החסידים בכנסת התנגדו
שטריימל נמנים חסידי בויאן ,מונקטש וצאנז.
להצעה .עד מהרה נמצא פתרון :החרגת כובעי
הספודיק ,העשוי מחתיכות של פרווה שחורה ועל
כן זול יותר ,הוא סימן ההיכר של חסידים שמוצאם החסידים מהחוק בנימוק שמדובר בצורכי דת או
בפולין הקונגרסאית – החלק של פולין שהיה תחת במסורת דתית.
w w w. s e g u l a m a g. c o m
ת ש ר י ת ש ע " ח | א ו ק ט ו ב ר 2017
15
שטריימל
על ראש החסיד
שטריימל
איך נראה?
בעבר הקיפה את הכובע רצועת פרווה של
כשישה ס״מ העשויה מזנבות בעלי חיים.
בימינו גובהו מגיע לכעשרים ס״מ
צבעו חום
אדמו״רי רוז׳ין חובשים שטריימל שכיפת
הקטיפה בולטת ממנו ויוצרת שפיץ למעלה
מי תורם את פרוותו?
בעיקר הצובל (סויבל בהגייה אשכנזית)
המיובא מרוסיה או מקנדה ,אבל גם
השועל האפור ,החורפןְּ ,לַ ק הסלעים
והדלק האירופי
מי חובש?
גברים נשואים מחצרות חסידים שמקורן באוקראינה ,ברוסיה,
בגליציה ,בהונגריה וברומניה חובשים שטריימל בשבתות ובחגים.
בנוסף להם חובשים אותו גם הפרושים – ירושלמים יוצאי אירופה
מצאצאי היישוב הישן שאינם חסידים .בחסידויות אחדות ,ובהן
תולדות אהרן ,חובשים אותו גם חתני בר מצווה
מי תורם את פרוותו?
כמה עולה?
מ־ 2,800שקל לשטריימל של חתן בר מצווה
ועד 12,000שקל לשטריימל מצובל קנדי .בחו״ל
המחיר יכול להגיע גם ל־ 6,500דולר
ספודיק
איך נראה?
פישר ָ(ּלָ ק דייג)
הספודיק גבוה יותר מהשטריימל
צבעו שחור
מי חובש?
כמה עולה?
גברים נשואים מחצרות חסידים שמקורן
בפולין הקונגרסאית ,ובהן גור ,אמשינוב,
אלכסנדר ומודז׳יץ
כ־ 1,000דולר
איך נראה?
הקולפיק צר וגבוה יותר
מהשטריימל
צבעו חום בהיר
קולפיק
כמה עולה?
החל מ־ 2,500דולר לילדים ולבחורים,
וכ־ 4,000דולר לאדמו״ר עצמו
מי חובש?
אדמו״רים מחצרות חסידים שמקורן
בגליציה ובהונגריה בימים מיוחדים כמו
ימי זיכרון של קודמיהם .בחסידויות
אחדות גם צאצאי האדמו״ר חובשים
קולפיק לפני נישואיהם בשבתות ובחגים
תודה לשטריימל מאכער יוסף שמואל פרנקל ,מ׳מלכות שטריימלאך׳ בירושלים על עזרתו.
16
| מגזין ישראלי להיסטוריה
w w w. s e g u l a m a g. c o m
שטריימל
ראשיתו של השטריימל
מהו מוצאו של השטריימל החסידי? למותר לציין
כי השטריימל אינו מופיע במקרא ,בתלמודים,
במדרשי חז״ל ובספרי ההלכה הבסיסיים .כיצד
אם כן הפך השטריימל לפריט לבוש שחבישתו
נחשבת לעניין דתי?
אגדה עממית מספרת כי זיגמונט הראשון
(1467־ )1548מלך פולין גזר על גברים יהודים
נשואים לקשור לכובעיהם זנב של חיה בשבת.
מטרת החוק הייתה להשפיל את הגברים בעיני
נשותיהם ,שבראותן את הזנבות הבזויים לא
תרצנה להתקרב ליקיריהן .עם הזמן נשכחה הגזרה
המקורית והזנבות של שבת הפכו למלבוש מכובד.
סיפור זה מופיע בין השאר בדברי חוקר
החסידות בן המאה ה־ 19אהרן מרקוס ,בסיפור
של ש״י עגנון (ראו מסגרת) ובכתבי האדמו״ר
מצאנז־קלויזנבורג רבי יקותיאל יהודה
הלברשטאם שהקים את קרית צאנז בנתניה.
האגדה אמנם מתכתבת עם ההיסטוריה :היו
חוקים שחייבו יהודים לחבוש כובעים מסוימים,
היה שימוש בזנבות של חיות כאמצעי לביזוי,
כפי שמופיע למשל בציור ׳הקבצנים׳ של פיטר
ברויגל האב מהמאה ה־ ,16והיו בגדים משפילים
שהפכו עם השנים לסמל של זהות שמתכבדים
בו .אולם לא די בכך כדי לאשש את הסיפור .אין
כל תיעוד לחקיקה פולנית שחייבה את היהודים
לקשור זנבות לכובעיהם כסימן מבזה ,והמלך
זיגמונט הראשון – שהואשם כי יזם חקיקה אנטי
יהודית זו – כלל לא היה שונא יהודים .להפך,
כשעלה לכס המלוכה דווקא ביטל את צו הגירוש
שהוציא אחיו שמלך לפניו נגד היהודים.
סביר יותר לומר כי כובעי פרווה היו חלק
מתרבות הלבוש שהייתה משותפת ליהודים
ולגויים במזרח אירופה .דוגמה טובה לכך ניתן
לראות עד היום במוזאון נשקיית הקרמלין
מוֹנוֹמ אשר עוצב
ַ
במוסקבה .במוזאון מוצג כתר
במפנה המאות ה־ 13וה־ 14ובו הוכתרו נסיכי
האימפריה הרוסית .כיפת הכתר הרוסי עשויה
אמנם מזהב משובץ באבנים יקרות ובראשה
מתנוסס צלב ,אך סביב הכתר יש פרווה הדומה
לזו שבשטריימל.
עדויות כתובות מלמדות גם הן כי השטריימל
קדם לחסידות ,שהחלה להתגבש רק בשלהי
המאה ה־ .18הרב משה יקותיאל קויפמן כ״ץ,
רב העיר קוטנא ,תיאר בזיכרונותיו כיצד נאלץ
להימלט על נפשו ב־ 1682לאחר שהואשם ברצח
w w w. s e g u l a m a g. c o m
על לא עוול בכפו .הוא נפרד מאשתו אידל ,שינה
את לבושו והלך ״עם השטריימל מסובב״ כלשונו,
כדי שלא יכירו אותו .לא ברור מה בדיוק עשה
עם השטריימל וכיצד זה הועיל ,אבל הוא מעיד
שמי שפגש בו כך לא הכירו מיד .על כל פנים
ברור מדבריו כי השטריימל קדם לחסידות.
כעשר שנים מאוחר יותר מוזכר השטריימל
בפנקס הקהילה של העיר אפטא המתעד את
קורות הקהילה מ־ 1666ועד המאה העשרים.
הפנקס אמנם אבד בשואה ,אך חוקרים אחדים
העתיקו קטעים מתוכו לפני המלחמה .ברשימת
ההוצאות של הקהילה ב־ 1694מוזכרת רכישת
שטריימל ,אם כי לא עבור ראש יהודי אלא עבור
זנבות תלויים על הלבוש
כאות לביזיון .פיטר ברויגל
האב‘ ,הקבצנים׳1568 ,
כתר מונומך ,ה׳שטריימל׳ של
נסיכי רוסיה כבר 700שנה
ת ש ר י ת ש ע " ח | א ו ק ט ו ב ר 2017
17
שטריימל
השטריימלים של בוצ׳ץ׳
גם הסופר ש"י עגנון מביא
את האגדה על ראשיתו של
השטריימל .מתברר שלאגדה
היפה אין בסיס היסטורי
נראה כי באמצע
המאה ה־ 19התבלטו
החסידים דווקא
בלבוש מרושל
ובפריעת הסדרים
הקיימים ,וההקפדה
על השטריימל ועל
מלבושים אחרים
שייכת לשלב מאוחר
וממוסד יותר
18
| מגזין ישראלי להיסטוריה
מאהבת השר של ביטשאטש לנגיד
המפורסם רּ ליבוש ראש מדינה לא היו
אנשי קהל ביטשאטש בגזרת השטריימל.
שכשקיבל מלך זכסן את המלוכה על
פולין רצה להתרצות על שרי פולין.
ובמה יתרצה על שרי פולין ,הלוא בשנאת
ישראל .עמד וגזר שבשבתות וימים טובים
חייב כל יהודי שנשא אישה לשום מצנפת
של זנבות שועל בראשו ,כדי להבזות
היהודים בעיני נשיהם ,שבשבתות וימים
טובים אדם מצוי בביתו ,נכנס לביתו
ומצנפת של זנבות בראשו ,יוצא מביתו
ומצנפת של זנבות בראשו ,ואשתו רואה
והוא מתמאס עליה.
אף קודם לכן נוהגים היו שבימות החורף
היו לובשים מצנפת של עורות כדרך
שכניהם הגויים .עשירים היו עושים להם
מצנפת מעורה של חיה חשובה כגון של
סוביל ושל ביבר ,והעניים היו מסתפקים
בעור השועל .ואילו אותו מלך ברשעותו
גזר על כל יהודי שנשא אישה לחבוש
בשבתות ובימים טובים מצנפת של זנבות
לביזיון ,ואפילו בימות החום.
לימים נשתכחה הסיבה .התחילו עושין
מצנפת של ביזיון מצנפת של כבוד.
מחותנים היו חובשים אותה בשמחת
נישואין ,ובעל ברית במילת בנו .וכיוון
שנעשה השטריימל מצנפת של כבוד,
נמנעו המתנגדים מלצאת בו בשבת חזון
ובתוך ימי אבל .נפלה מחלוקת קשה בין
החסידים למתנגדים ,שהחסידים חובשים
שטריימל בשבת חזון ,והמתנגדים אינם
חובשים שטריימל בשבת חזון .אם אני
בא לספר כל המריבות והקטטות על
השטריימל איני מספיק (ש״י עגנון ,״גזרת
השטריימל״ ,׳עיר מלואה׳ ,עמ׳ 195־.)196
כומר :״בעד שטריימיל לדעקן [כומר זוטר]
...שלושים זהובים״ (נחום סאקאלאוו ,״פנקס
קהילת אפטא״ ,׳האסיף׳ ו׳ ,תקנ״ד ,עמ׳ .)142
שטריימל ומעמד חברתי
יש היגיון רב לחבוש כובע פרווה בארצות קרות.
הפרווה עוטפת את הראש ומחממת אותו כפי
שהיא מחממת את החיה .כובעי פרווה היו גם
פריטי לבוש אופנתיים ולעתים היוו סימן למעמד
חברתי .כך עולה מתקנותיה של קהילת בוסקוביץ
שבמורביה המתייחסות לכובעי נשים בראשית
המאה ה־:18
עוד זאת ראינו לתקן שמי שאינו נותן לסכום
[למסי הקהילה] ב׳ פשוט לבן [סוג מטבע]
אין אשתו רשאית לילך בצעיף בוהק או בכובע
שיובא מפראג אלא רק בשטריים היטל [כובע
פרווה] עם פרוות נמיה (׳מן הגנזים ב׳ ,בעריכת
יהודה ליב ביאלר ,עמ׳ ,119בתרגום מיידיש).
תוספת של האות למ״ד בסוף מלה ביידיש
היא צורת הקטנה או יידוע .כך למשל המלה
׳סידורל׳ פירושה סידור תפילה קטן ,והמלה
׳קדישל׳ פירושה ׳הקדיש׳ – הבן היחיד שעתיד
לומר קדיש על הוריו .המלה ׳שטריימל׳ היא
אם כן הקטנה או יידוע של המלה ׳שטריים׳,
ומשמעותה כובע קטן ,או סוג מיוחד של כיסוי
ראש העשוי מזנבות ונקרא ׳שטריים׳.
תקנת בוסקוביץ נועדה למנוע ראוותנות
מיותרת ולהגביל את האנשים להוצאות כספיות
שהם מסוגלים לעמוד בהן .מטרה נוספת הייתה
להימנע ממשיכת תשומת לב רבה בשל כיסויי
ראש בולטים ,שכן זו הייתה עשויה לגרור
עוינות כלפי היהודים .בעקבות החקיקה ניתן
היה לזהות את מעמדה החברתי של האישה על
פי כיסוי הראש שחבשה .צעיף בוהק או כובע
מתוצרת פראג העיד כי בעלה שילם מס גבוה
לקהילה.
כובעי פרווה מבטאים הבדלי מעמד גם בתקנות
של קהילת שניאדובו שבפולין .התקנה שנקבעה
ב־ 1768הבחינה בין השטריימל לספודיק:
שלא כל הרוצה ליטול עטרה על ראשו ייטול,
בגלל כן עשינו תקנה הלזו ,שכל אחד יעטר את
עצמו לפי ערך הכבוד המגיע אליו .דהיינו ,מי
שהוא יודע ללמוד פרק משניות יכול ללבוש
w w w. s e g u l a m a g. c o m
שטריימל
השטריימל היה כובע של כבוד והוא
מופיע גם על ראשיהם של רבנים
שלא השתייכו לתנועה החסידית.
משמאל לימין :הרב מרדכי בנט
מניקלשבורג ,הרב משה סופר
'החתם סופר' והרב יחזקאל לנדא
'הנודע ביהודה'
כובע על ראשו שקורין שטריימל ,ואדרבה
חובה לו להדר אחרי זה להיות מצוין (שלמה
ֵאידלברג ,״פנקס שנאדווא״ ,׳גלעד׳ ג׳ ,תשל״ו,
עמ׳ 307־.)308
את סבם עיטרו את ראשו בספודיק .גם אם
נקבל טענה זו לגבי הרב דודזון ,אי אפשר לומר
זאת כשמדובר בדיוקנאות של רבנים שצוירו
על ידי אמנים עוד בחייהם ,ובנוסף יש תמונות
של רבנים לא חסידיים שצולמו כשלראשם
שטריימל.
והבעלי מלאכות ...שאינם רשאים ללבוש
שטריימל ,כמו כן אינו רשאי לילך לבית
הכנסת בשבת ויום טוב בכובע ,כי אם בכובע
שקורין ספאדיק (שם ,עמ׳ .)308
החסידים הראשונים
ומה חבש מי שלא ידע ללמוד פרק משניות?
בעוד היום השטריימל והספודיק מבחינים בין
חסיד בויאן לחסיד גור למשל ,הרי שבמאה ה־18
הם הבחינו בין מעמדות שונים :עשירים ועניים,
בעלי מלאכה ומלומדים.
לאור המשמעות המעמדית של כובעי הפרווה
מובן מדוע השטריימל התקבע כלבוש רבני עוד
לפני שהתפשטה תנועת החסידות .רבנים שונים
מתועדים בציורים כשלראשם כובעי פרווה ,ובהם
הרב יחזקאל לנדא ,רבה הראשי של פראג הידוע
בכינוי ׳הנודע ביהודה׳ ,שהיה ממתנגדי החסידות
במאה ה־ .18אוסף הספרים של משפחת דודזון
שבספרייה הלאומית מסומן בתווית (אקס
ליבריס) שבה נראים רבה של ורשה הרב חיים
דודזון (1760־ )1854ובנו נפתלי עטורים בכובעי
פרווה .ניתן אמנם לטעון כי מדובר בציורים
אנכרוניסטיים ,וכי צאצאי הרב דודזון שרצו לכבד
w w w. s e g u l a m a g. c o m
כל השטריימלים שהוזכרו עד כה – השטריימל
המסובב שסייע לרב מקוטנא להתחפש,
השטריימל שקיבל הכומר מאפטא ,השטריימל
של נשות בוסקוביץ שבני זוגן לא שילמו די
מסים ,כובעי הפרווה השונים שסימנו מעמד
חברתי בפולין והשטריימל הרבני – קדמו
לחסידות או נחבשו ללא כל קשר לחסידות.
ב־ 1764נחתמו ׳תנאים׳ – הסכם חוזי בין
שתי משפחות שהחליטו להשיא את ילדיהן,
הכולל בין השאר את ההתחייבות הכספית של
כל אחד מהצדדים .ההסכם נחתם בין משפחתה
של הכלה חיה לבין משפחתו של החתן יושיע
העשיל ,ובין השאר התחייב אביה של חיה
לתת ליושיע העשיל ״חומש מצופה כסף״
וגם ״שטריים היטל״ (אברהם יהושע העשל,
דאקומענטן צו דער געשיכטע
קאנטע ָ
״אומבא ַ
ַ
וו״א בלעטער׳ ל״ו ,1952 ,עמ׳
פון חסידות״ ,׳יִ ָ
120־.)121
לימים התפרסם יושיע העשיל כאחד הרבנים
הידועים בתנועת החסידות – הרב אברהם
ת ש ר י ת ש ע " ח | א ו ק ט ו ב ר 2017
19
שטריימל
איזידור קאופמן תיעד בציוריו את יהודי
הונגריה .גבר חובש קולפיק1910 ,
20
| מגזין ישראלי להיסטוריה
w w w. s e g u l a m a g. c o m
שטריימל
יהושע העשיל שכיהן ברבנות בקולבושובה,
באפטא וביאשי בירת נסיכות מולדביה .בהמשך
פרש מכס הרבנות ועבר למז׳יבוז׳ – מקום
מושבו של הבעל שם טוב וערש החסידות – ובה
המשיך לכהן כמנהיג חסידי.
האם מדובר במנהיג החסידי הראשון שחבש
שטריימל לראשו? ברור שלא .הרב אברהם יהושע
העשיל היה אמנם מנהיג חסידי חשוב בדורו ,וספר
דרשותיו ׳אוהב ישראל׳ היה לאחד מספרי היסוד
של תנועת החסידות ,אבל כאשר נרשמו ה׳תנאים׳
עוד לא התגבשה החסידות לכדי תנועה עם דפוסי
לבוש מקובלים .אביה של חיה ביקש לכבד את
חתנו בסמלי המעמד המכובדים ביותר :חומש
מצופה בכסף וכובע פרווה.
לאמיתו של דבר אין בידינו ציורים ומסמכים
רבים המתארים את לבושם של מנהיגי החסידות
ושל הנוהים אחריהם לפני גיבוש התנועה.
שני מקורות מלמדים כי בשלהי המאה ה־18
השטריימל לא היה סימן היכר של מי שעתידים
להיחשב כמחוללי תנועת החסידות.
המקור הראשון מתייחס לרבי דב בער –
׳המגיד ממזריטש׳ – שהיה תלמידו של הבעל
שם טוב .ב־ ,1772סמוך לפטירתו של המגיד,
ביקר בחצרו צעיר בשם שלמה מימון ,לימים
ממשכילי גרמניה הבולטים ,וכעבור עשרים
שנה הוא תיעד באוטוביוגרפיה שלו ׳חיי שלמה׳
w w w. s e g u l a m a g. c o m
את שזכר מהביקור .הוא ציין את המראה הלבן
בסביבתו של המגיד :בגדים לבנים ,נעלים לבנות
ואף קופסת טבק לבנה .אם המגיד ותלמידיו
חבשו שטריימלים ,הרי שמימון לא טרח לציין
זאת ,אולי משום שאלה לא היו פריטי לבוש
חריגים הראויים לציון.
המקור השני הוא דברי סוחר היינות דוב בער
מבולחוב שבאוקראינה .הוא כתב כי בשלהי
המאה ה־ 18באזורים שבהם התגבשה החסידות
נזנחו מנהגים קדומים ,ובהם הקפדה על בגד
עליון וכובע שהיו מיוחדים לתפילה .בער מתאר
מה לבשו באזורים אלה בתפילה:
התחריטים בספרו של לאון
הולנדרסקי ‘יהודי פולין׳ מתארים
פריטי לבוש רבים של היהודים.
מימין לשמאל :זוג מוורשה ,זוג
חסידי וזוג מליטא .החסיד אינו
מתבלט בכובע הפרווה שלו אלא
דווקא במראה בוהמייני כשבידיו
בקבוק ומקטרת
אינם חוששין למנהגים אלו ואינם מתקינים
לעצמם מלבושים הנ״ל להתפלל בהם בבית
הכנסת הקדוש ,אך באיזה בגד שהוא יוצא כל
היום לשוק באלו הוא מתפלל ולומד – אם
הוא בר הכי – בלי חלוקא דרבנן הנ״ל [בלי
הלבוש הרבני הנזכר לעיל] (בער מבאלחוב,
׳דברי בינה׳ ,כתב יד 8°7507מאוסף הספרייה
הלאומית ,עמ׳ 20־.)21
בספרו של לאון הולנדרסקי ׳יהודי פולין׳ שראה
אור בצרפתית ב־ 1846מובאים שישה איורים,
ובאחד מהם מתוארים חסיד ואשתו .החסיד
אמנם חובש כובע פרווה ,אך גם באיורים
ת ש ר י ת ש ע " ח | א ו ק ט ו ב ר 2017
21
שטריימל
ללכת בלי שטריימל
לא עלה על דעתו של
האדמו״ר מבאבוב,
ולכן הוא שאל
שטריימל כדי ׳לצאת
ידי חובה׳ .ברור כי
בשלב זה מנהיג חסידי
הרגיש כי אינו יכול
להופיע בציבור
בלי שטריימל
האחרים שבהם מתוארים יהודים פולנים
שאינם חסידים הגברים חובשים כובעי פרווה.
ייחודו של החסיד בספרו של הולנדרסקי אינו
בשטריימל שלו אלא דווקא במראהו הפרוע,
עם מקטרת ביד אחת ובקבוק שתייה חריפה ביד
השנייה .כובע הפרווה שלראשו דומה לספודיק
ונראה פחות מלכותי ומכובד מהשטריימל
שחובשים היהודי מליטא והיהודי מוורשה.
מהאיור נראה כי באמצע המאה ה־ 19התבלטו
החסידים דווקא בלבוש מרושל ובפריעת
הסדרים הקיימים ולא בלבוש מוקפד ומיוחד,
וההקפדה על השטריימל ועל מלבושים אחרים
שייכת לשלב מאוחר וממוסד יותר.
תעלומת השטריימל החסידי
בזכות ‘גזרת המלבושים׳ של
הצאר בחרו יהודים רבים בלבוש
רוסי מסורתי ולא בלבוש מודרני,
והשטריימל קיבל מקום של
כבוד בגרדרובה היהודית .הצאר
ניקולאי הראשון ,הוראס ורנה,
סביב 1830
22
| מגזין ישראלי להיסטוריה
לא ברור מתי הפך השטריימל לפריט לבוש
המזוהה עם החסידות ,אבל אפשר לשער כי
התפנית קשורה ל׳גזרת המלבושים׳ באימפריה
הרוסית במחצית הראשונה של המאה ה־.19
כחלק ממאמציו הנרחבים של הצאר ניקולאי
הראשון ׳לתקן׳ את היהודים שהיו תחת שלטונו,
הוא גזר עליהם לבחור באחת משתי צורות
לבוש :׳לבוש גרמני׳ – לבוש מודרני שהיה
מקובל במערב אירופה וכלל ז׳קט קצר,
או ׳לבוש רוסי׳ שכלל בגד עליון ארוך
וכובע פרווה .יהודים שרצו להיבדל
מהמודרנה המערב אירופית העדיפו
את הלבוש הרוסי.
הגזרה הייתה בשיא תוקפה
באמצע המאה ה־ ,19ואף בתקופה
זו היא לא נחלה הצלחה רבה .לאחר
מותו של ניקולאי ב־ 1855יזם יורשו
רפורמות אחרות באימפריה הרוסית
וגזרת המלבושים שככה .עם זאת,
הרושם של הגזרה נותר בעינו ,והיו
יהודים שבעקבותיה ביקשו להיבדל
במראם מסביבתם כדי להפגין את
ייחודם ואת אדיקותם ,ועל כן נותרו
עם הלבוש המיושן שבאותם ימים הלך
ונעלם מערי רוסיה ומזרח אירופה .כך הפכו
כובעי הפרווה ללבוש יהודי סמלי
וייחודי שיש להקפיד עליו כדי
להיבדל מאחרים.
עדיין נשאלת השאלה
למה דווקא החסידים הפכו
את הלבוש שכפתה גזרת
המלבושים לסמל ,בעוד שיהודים אדוקים אחרים
חדלו מלחבוש אותו .מקובל לומר כי הנאמנות
לסמלי הלבוש חשובה לחסידים יותר מאשר
לאחרים ,אך גם אם הדברים נכונים באשר לחסידות
היום ,הרי שהם אינם נכונים באשר לתקופה שבה
התקדש השטריימל .חוקר החסידות גלן דינר
מצא התבטאויות של אחדים מגדולי האדמו״רים
במחצית השנייה של המאה ה־ 19על כך שאין
צורך להתעקש על ההיבדלות בלבוש לנוכח גזרת
המלבושים.
הסבר אפשרי אחר להפיכת השטריימל לסמל
חסידי הוא דווקא היותו סמל למעמד רבני .ייתכן
שיש בכך רצון לומר שלא רק רבנים ותלמידי
חכמים ראויים לאצטלה מכובדת ,אלא שהדבר
מתאים לכל יהודי פשוט המבקש להידבק
בקדושה .הסבר זה מתאים לרוח הדמוקרטית של
החסידות :כל אחד יכול לקדש את חייו וכל אחד
יכול להתקדש .גישה זו גם מסבירה כיצד הפך
הקולפיק ללבוש של אדמו״רים :אם כל חסיד
חובש שטריימל יש צורך בכובע אחר שיסמן את
מנהיג העדה.
אימוץ השטריימל כסמל לא קרה בן לילה.
היום נדיר למצוא מישהו – או מישהי – החובש
שטריימל שאינו חסיד ,אבל בראשית המאה
העשרים ,למרות שכובעי פרווה כבר זוהו כפריטי
לבוש חסידיים ,הם עדיין נראו על ראשיהם של
אנשים שלא היו מזוהים עם החסידות ,יהודים
ולא יהודים כאחד .הרב הראשי האשכנזי הראשון
לארץ ישראל ,הרב אברהם יצחק הכהן קוק
שנפטר ב־ ,1935חבש ספודיק לראשו על אף
שלא היה חסיד.
ב־ 1912צייר האמן הרוסי בוריס קוסטודייב
דיוקן עצמי השמור היום בגלריית אופיצי
שבפירנצה .קוסטודייב עומד כשמאחוריו המרכז
הרוחני של הכנסייה האורתודוקסית הרוסית
והמנזר הגדול ביותר ברוסיה .הבניינים והעצים
מכוסים בשלג לבן ,והוא עטוף במעיל פרווה
ולראשו כובע פרווה .כובעו של קוסטודייב דומה
בצבעו ,בגווניו ובצורתו לקולפיק ,ונראה כי כל
אדמו״ר היה שמח להתעטר בקולפיק מעין זה,
גם אם היה מוותר על הסמלים הנוצריים שברקע
הציור.
מתי הפך הזיהוי של השטריימל עם חסידים
למובן מאליו? ב־ 1937הופיעה בעמוד הראשון
של עיתון יהודי שיצא לאור בקולומביה הבריטית
שבמערב קנדה ידיעה על עיירה בשם זדניה
w w w. s e g u l a m a g. c o m
שטריימל
שבמערב אוקראינה שבה הרכבת אינה עוצרת
בשבת:
נוסעי הרכבת המיועדים לרדת בעיירה זדניה
שברוסיה הקרפטית יצטרכו לארגן מחדש
את לוח הזמנים שלהם כדי לא להגיע בשבת,
שכן אף רכבת לא תעצור שם בשבת .כל
הרכבות העוברות בזדניה ידלגו על תחנה
זו משום שמשרד הרכבות מינה את מאיר
לפקוביץ׳ ,חסיד אדוק חובש שטריימל,
למנהל התחנה (t Stop Here on׳"Trains Don
, The Jewish Western Bulletin,״Saturday
.)14.9.1937, p. 1
הכתב הציג את מפקד התחנה החדש כחובש
שטריימל ,על אף שיש להניח כי בימי החול
שבהם עבד בתחנה לא חבש לפקוביץ׳ את כובע
הפרווה שלו .השטריימל מופיע אפוא כסמל
לחסיד גם כשהוא אינו חובש אותו.
קידוש השטריימל
בתקופת השואה איבד האדמו״ר רבי שלמה
הלברשטאם את אשתו בלומה רחל לבית
טייטלבוים ,את בנם מרדכי דוד ואת בתם
הענטשא .הוא עצמו ניצל עם בנו נפתלי צבי,
w w w. s e g u l a m a g. c o m
והגיע ללונדון לאחר המלחמה חסר כל.
ב־ 1946התכתב האדמו״ר עם אחד מחסידיו
בארצות הברית שהתאמץ להשיג עבורו ויזה ,ובין
השאר ציין האדמו״ר:
שטריימל לשבת אין לי פה ,ועד היום יצאתי ידי
חובה בשטריימל שאול .לכן נחוץ מאוד לקנות
תיכף ולהכין עבורי שטריימל נאה לכבוד שבת.
מידת הכובע שלי הוא נומער [מספר] 57או
.57.5יש לי ברוך ה׳ קאפטן וחלאט [סוגים של
מעיל עליון] אשר נתתי פה לתפור (אלימלך
אלעזר ארנברג ,׳ארזי הלבנון׳ ,עמ׳ רז).
קולפיק על רקע הכנסיות
בדיוקן עצמי של הצייר הנוצרי
בוריס קוסטו דייב1912 ,
האם הדמות בציור של ואן
הוכשטרטן היא של אדם
יהודי? לפי השערה רווחת
מדובר ברב יום טוב ליפמן הלר,
מחבר הפירוש ‘תוספות יום
טוב׳ על המשנה ,שהיה כלוא
במשך ימים אחדים בווינה
ב־ ,1629ושם ראה אותו הצייר
מציץ מחלון כלאו .אלא שבעת
מאסרו של הרב הצייר היה בן
שנתיים בלבד ,והתמונה ציורה
רק ב־1653
אין ספק שהוויזה לארצות הברית הייתה חשובה
לאדמו״ר מבאבוב ,אבל גם המחסור בלבוש חסידי
הולם הטריד אותו .בלונדון הוא תפר לעצמו בגד
עליון ,אבל שטריימל לא עלה בידו לקנות .ללכת
בלי שטריימל לא עלה על דעתו ,ולכן הוא שאל
שטריימל כדי ׳לצאת ידי חובה׳ .גם אם הוא לא
התכוון לומר שיש חיוב הלכתי לחבוש שטריימל,
ברור כי בשלב זה השטריימל היה מושרש כל כך
במנהג החסידי עד שמנהיג חסידי הרגיש כי אינו
יכול להופיע בציבור בלעדיו.
כאשר מדובר במעין חובה ,הרי שלשטריימל
יש משמעויות גם בעולם הנסתר .החסיד אלעזר
ת ש ר י ת ש ע " ח | א ו ק ט ו ב ר 2017
23
שטריימל
שטריימלים מספרים
השטריימל החב״די
אדמו״רי חב״ד חבשו שטריימל .רק אחרון האדמו״רים ,רבי מנחם
מנדל שניאורסון ,החליט לוותר על חבישת שטריימל כשהתחיל
לשמש כאדמו״ר ,וחבש כובע רגיל שהיה אופנתי בראשית שנות
החמישים של המאה העשרים .לאדמו״ר השישי של חב״ ד ,רבי יוסף
יצחק שניאורסון ,לא היו בנים .אחת משלוש בנותיו נספתה בשואה,
וחתניהן של שתי הנותרות היו מועמדים לתפוס את מקומו של
חמיהם .יש הקושרים את הוויתור על השטריימל למאבקי הירושה:
אלמנתו של הרבי תמכה דווקא ברב שמריהו גוראריה ,חתנה של בתה
הגדולה חנה ,וסירבה להעניק לחתנה האחר ,רבי מנחם מנדל ,את
השטריימל של הרבי המנוח .רבי מנחם מנדל שניאורסון בצעירותו.
חזיר חובש שטריימל
״מזנב של חזיר אי אפשר להכין שטריימל״ .משמעותו של הביטוי היא שיש
דברים פסולים שלא ניתן להכשיר אותם ,והוא נשמע כנראה טוב יותר ביידיש.
למרות זאת כוחו של הביטוי עדיין במותניו גם בעברית ,כאשר פרפרזה עליו
נשמעת נשמע מפיו של הרב שטיינמן — מגדולי התורה הליטאים שאינו נמנה
בעצמו עם חובשי השטריימל — המפציר באנשיו להתנגד לתכניות לימוד
אקדמיות לחרדים .בפשקוויל מצוטטים דברי הרב שטיינמן.
צילום :שלמה טיקוצ׳ינסקי
ה רבי מ ג י לה
באלול האחרון ערך הושע פרידמן בן שלום טיש — כינוס חסידי — ביום השנה לזכר
סביו ,האדמו״רים מבוהוש ומפשקאן .בהזדמנות זו ,חודשים ספורים לאחר פטירת
אביו רבי ישראל פרידמן בן שלום ,הוא חבש לראשונה קולפיק ובכך הכריז על
עצמו כעל אדמו״ר הממשיך את מסורת אבותיו מבוהוש ומפשקאן .בניגוד למרבית
החסידויות ,הנהגתם של רבי ישראל המנוח ורבי הושע אינה משייכת אותם לעולם
החרדי .רבי ישראל היה היסטוריון ומרצה באוניברסיטת בן גוריון ,ואילו הרבי החדש
סיים לא מזמן את תפקידו כקצין מילואים ראשי .הרב הושע פרידמן בן שלום עם
אמו ציפורה ,בתו של האדמו״ר מוויז׳ניץ ,מחבר הספר ׳אמרי חיים׳
לחסות ממטר
כאשר השטריימל הפך מכובע שמטרתו להגן על הראש לכובע שהראש מצווה
לשאתו ,הרי שעלה הצורך לשמור על השטריימל היקר מכל רע .יזמים זריזים
יצרו מעיל גשם מיוחד שהכובע שלו אינו מיועד לראש אלא לשטריימל
עמית עסיס
24
| מגזין ישראלי להיסטוריה
w w w. s e g u l a m a g. c o m
שטריימל
השטריימל הירושלמי .נמוך
ומשותף לחסידים ולפרושים
מאוסף התצלומים של אריק ואדית
מטסון ,מאוסף ספריית הקונגרס
לפי מסורת שנונה
המלה ׳שבת׳ היא
ראשי תיבות —
שטריימל במקום
תפילין
דוב גימאן כתב בספרו ׳ספרן של צדיקים׳
שנדפס בוורשה ב־ 1914כי אחד מתלמידי הבעל
שם טוב ,רבי פנחס שפירא מקוּ ריץ ,הסביר
שבשבת יש כוח להעלות את רמתם הרוחנית
של דברים שפלים .לדבריו ,זו הסיבה שיהודים
נוהגים לאכול בשבת רגל קרושה ,בצלים ודייסה
מכוסמת – מאכלים זולים ובזויים – כי דווקא
אז אפשר להעלות את ניצוצות הקדושה שבהם.
וכך גם השטריימל – מעטרים את הראש בזנבות
בזויים של חיות דווקא בשבת כדי להעלותם .אין
בידינו ראיה לכך שרבי פנחס מקוריץ אכן אמר
את הדברים המיוחסים לו ,אך המסורת מבטאת
היטב את קידוש השטריימל.
מסורת שנונה אחרת ,שאף היא מיוחסת לרבי
פנחס מקוריץ ,מוזכרת בספרו של ד״ר אהרן
ורטהיים ׳הלכות והליכות בחסידות׳ ,ולפיה
המלה ׳שבת׳ היא ראשי תיבות – שטריימל
במקום תפילין .מדי יום מניחים תפילין
w w w. s e g u l a m a g. c o m
שהן אות לברית בין הקדוש ברוך הוא לבין
עמו ,ובשבת – שבה אין מניחים תפילין –
השטריימל מחליף אותן ואף הוא משמש אות
ברית .הן התפילין והן השטריימל משמשים
תשמישי קדושה.
כובע הפרווה – ששימש מאות שנים להגנה
על חובשיו – התחלף בתפקידו ,והיום חובשיו
משמשים אותו .במקום להגן על הראש מפני
הקור ,הגשם והשלג ,עתה יש להגן על הכובע יקר
הערך ,תרתי משמע ,מפני מזג אוויר סוער .לצורך
כך יוצרו כובעים מיוחדים לכיסוי השטריימל מפני
הגשם והשלג ,וכך הושלם המעבר מכובע לשימוש
אנושי לתשמיש קדושה .
הרב ד״ר לוי יצחק קופר
פוסט דוקטורנט במחלקה למחשבת ישראל
באוניברסיטת בן גוריון בנגב ,מרצה במכון פרדס לחינוך
יהודי ורב קהילת הצור והצהר ביישוב צור הדסה
ת ש ר י ת ש ע " ח | א ו ק ט ו ב ר 2017
25