יקב יין קדום ביזרעאל
בית מקרא
כתב־עת לחקר המקרא ועולמו
כרך ס (תשע"ה) ,חוברת א
מיסודם של
המרכז העולמי לתנ"ך ,ירושלים
והחברה לחקר המקרא בישראל
פ ר ש ת כ רם נ ב ו ת
מלכים א ,פרק כא
בעריכת
יאיר הופמן
מוסד ביאליק
•
ירושלים
[]1
07/07/2015 20:07
BM60/1.indd 1
נורמה פרנקלין ,ג'ני אבלינג ,פיליפ גיום
העורך
יאיר הופמן
המערכת
שמואל אחיטוב ,גרשון ברין ,דוד גלעד ,משה גרסיאל,
שמואל ורגון ,לאה מזור ,נילי שופק
מרכזת המערכת
גאולה כהן
האיור על הכריכה:
קריספין ואן דה פאס ( ,)Crispijn van de Passeהמפגש בין אחאב ונבות (מלכים א,
פרק כא) ,תחריט ,המאה ה־.16
http://www.geheugenvannederland.nl/?/nl/items/BVB01:BDH26104PK
כתובת המערכת והכתובת למנויים
מוסד ביאליק (מדור ההפצה),
ת"ד ,92ירושלים 91000
www.bialik-publishing.co.il
החוברת רואה אור בסיוע משרד התרבות והספורט — מינהל התרבות
©
כל הזכויות שמורות
למוסד ביאליק • ירושלים
הפקה :גאולה כהן
סדר ועימוד :אברהם דנון
עיצוב עטיפה :תחיה רוזנטל
[]2
07/07/2015 20:07
BM60/1.indd 2
יקב יין קדום ביזרעאל
תוכן העניינים
יא י ר הו פ מן
דבר העורך 5 /
נו ר מה פ רנ קל ין ,ג'נ י א בל ינג ,פ יל י פ ג יו ם יקב יין קדום ביזרעאל 9 /
יא י רה א מ י ת
עיצוב ומשמעות בפרשת כרם נבות היזרעאלי (מל"א כא)
19 /
משה ג ר ס י אל
מבני חזרה והשוואה ותרומתם לעיצוב הדמויות ,נקודות
התצפית והמסר בתיאורי החוטאים בסיפור כרם נבות
ועונשם 37 /
טל יה סו צ קו ב ר
המרחב ומשמעותו בסיפור כרם נבות 65 /
יו סף פל י יש מן
למשמעותן של בקשת אחאב מנבות ותגובת נבות 92 /
יעל ש מש
"ו ַ ְַ zחֹzם ְּב ֹחתָמֹ" (מל"א כא — )8סיפור כרם נבות
בראייה מגדרית 117 /
ב י ק ו ר ת
נוע ם מז ר ח י
ס פ ר י ם
"מדע והשכל בכל ספר חכמה"
מאמר ביקורת על ספרו של עמנואל טוב ,ביקורת נוסח
המקרא :פרקי מבוא ,מהדורה שנייה מורחבת ומתוקנת
(ספריית האנציקלופדיה המקראית ,לא) ,מוסד ביאליק,
ירושלים תשע"ד ,נב VIII+411+עמודים 32+לוחות /
150
הנחיות להתקנת מאמרים והגשתם לפרסום ב"בית מקרא" 168 /
תקצירי המאמרים באנגלית 5* /
[]3
07/07/2015 20:07
BM60/1.indd 3
נורמה פרנקלין ,ג'ני אבלינג ,פיליפ גיום
המשתתפים בחוברת
נו ר מה פ רנ קל ין
המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן ,אוניברסיטת חיפה ,הר
הכרמל ,חיפה 39105
[email protected]
ג'נ י א בל ינג
אוניברסיטת אבנסוויל ,ארה“ב
[email protected]
פ יל י פ ג יו ם
אוניברסיטת ברן ,שווייץ
[email protected]
יא י רה א מ י ת
החוג ללימודי התרבות העברית ,מגמת מקרא,
אוניברסיטת תל־אביב ,רמת אביב ,תל־אביב 61390
[email protected]
משה ג ר ס י אל
המחלקה לתנ"ך ,אוניברסיטת בר־אילן ,רמת גן 52900
[email protected]
טל יה סו צ קו ב ר
החוג ללימודי התרבות העברית ,מגמת מקרא,
אוניברסיטת תל־אביב ,רמת אביב ,תל־אביב 61390
[email protected]
יו סף פל י יש מן
המחלקה לתנ"ך ,אוניברסיטת בר־אילן ,רמת גן 52900
[email protected]
יעל ש מש
המחלקה לתנ"ך ,אוניברסיטת בר־אילן ,רמת גן 52900
[email protected]
נוע ם מז ר ח י
החוג ללימודי התרבות העברית ,מגמת מקרא,
אוניברסיטת תל־אביב ,רמת אביב ,תל־אביב 61390
[email protected]
[]4
07/07/2015 20:07
BM60/1.indd 4
יקב יין קדום ביזרעאל
יקב יין קדום ביזרעאל
נו ר מה פ רנ קל ין ,ג'נ י א בל ינג ,פ יל י פ ג יו ם
בחפירות שנערכו ביזרעאל נחשפו ממצאים המעידים על חשיבותו האסטרטגית
והכלכלית של האתר החל מהתקופות הפרהיסטוריות ועד לימינו .בתקופת
המקרא ייסד עמרי את שושלתו וקבע את בירתה בשומרון ,אך סדרת האירועים
שהובילה לקיצה של השושלת לא התחוללה בשומרון ,אלא ביזרעאל (מל"א
כא; מל"ב ט-יא) .חפירות אוניברסיטת תל אביב בשיתוף בית הספר הבריטי
לארכיאולוגיה בירושלים ,שנערכו בשנים ,1996-1990חשפו על התל מתחם
צבאי המתוארך למאה ט' לפני סה"נ; סקר וחפירות מחודשות מטעם אוניברסיטת
אבנסוויל בארה"ב ואוניברסיטת חיפה ,שהחלו ב־ ,2012חשפו מכלול מרשים
של יקב בין תל יזרעאל לעין יזרעאל ,השוכנת צפונית לתל .תאריכו של היקב
ככל הנראה ,בתקופת המקרא.
מאמרנו יעסוק בחשיבותה של יזרעאל בתקופת המקרא ,תוך התמקדות
במכלול היקב שנחשף ,וידון בקשר האפשרי שבין היקב לבין סיפור נבות
במל"א כא.
א .תיאור האתר
יזרעאל הקדומה נבנתה על שלוחה סלעית של הרי הגלבוע ,מול שונם המקראית
ושדותיה הנרחבים (מל"ב ד ;44-1ח ,)8-1וחלשה על עמק יזרעאל — השואל
ממנה את שמו — 1ממקומה שמעל האזור הצר ביותר של העמק .העיר ניצבת
בצומת דרכים מרכזי ,וכמו מגידו ובית שאן הנמצאות כ־ 16ק"מ מערבית
ומזרחית לה ,בהתאמה ,גם יזרעאל נמצאת על דרך הים ,שקישרה בין מצרים
1
נאמן ,אדמות פרעוניות ,עמ' .239
[]9
07/07/2015 20:09
BM60/1.indd 9
נורמה פרנקלין ,ג'ני אבלינג ,פיליפ גיום
למסופוטמיה .בנוסף ,ממוקמת יזרעאל על דרך האבות המקראית ,שקישרה
אותה עם שכם ,שומרון ,בית אל וירושלים הדרומיות לה.
מעיין איתן ,עין יזרעאל ,הנובע לרגלי השלוחה מצפון לעיר ,סיפק מים
לתושבי העיר ולעוברי אורח .בעונת החפירות בשנת 2013נחשפה לראשונה
העיר התחתונה של יזרעאל ,בחלקה התחתון של השלוחה ומעל המעיין;
יש לשער שהעיר נבנתה כמו הרבה ערים אחרות ,ליד מקור מים .מיקומה
האסטרטגי ואספקת המים הקבועה לה זכתה הועידו ליזרעאל תפקיד מרכזי
במהלך ההיסטוריה .הקרב האחרון של שאול עם הפלישתים ביזרעאל מתואר
בשמ"א כט-לא ,וחשיבותה של יזרעאל עוד לפני מלכות עמרי נרמזת במל"א
ד .12במאה ד' לסה"נ כינה אבזביוס ,בישוף קיסריה ,את יזרעאל ,אסדראלה
( ,)Εσδράηλαוהתייחס אליה כאל נקודה אסטרטגית על דרך הים .בימי הביניים
כינו אותה אבירי מסדר הטמפלרים ,Le Petit Gérinבנו בה מצודה וכנסייה
והפכו את העיר לתחנת מעבר בדרך הארוכה מהגליל לירושלים .בשנת 1187
התחולל קרב בין צאלח א־דין לצלבנים ביזרעאל ,וב־ 1260חדרו לעמק יזרעאל,
מצפון־מזרח אויבים חדשים ,המונגולים ,ממש באותה הדרך בה בחר יהוא
להיכנס לעמק כאלפיים שנים מוקדם יותר .למרות עליונותם המספרית של
המונגולים ,הכניעו אותם הכוחות הממלוכים בהנהגת ביברס במישור שבין עין
יזרעאל ועין חרוד (עין ג'אלות בערבית) .בזמן מלחמת העולם הראשונה ניצלו
הכוחות הבריטיים את מיקומה האסטרטגי של יזרעאל ,ובמלחמת העצמאות
נאחזו בה הכוחות הערביים.
התנאים הטובים לחקלאות ולמרעה שמספקים מעיינות האיתן והקרקע
הפורייה של עמק יזרעאל ועמק חרוד ,בשילוב עם מיקומה של יזרעאל ,הביאו
ליישובה הרצוף מהתקופה הכלקוליתית ועד לימינו.
ב .חשיבותה של יזרעאל בתקופת המקרא
הסקירה לעיל מעידה על חשיבותה האסטרטגית של יזרעאל במהלך הדורות,
ויש בה כדי לאשש גם את חשיבותה הצבאית של העיר בתקופת המקרא .למרות
זאת ,מייחסים חוקרים אחדים את חשיבותה של העיר לבית עמרי .אלט 2טען כי
לישראל הקדומה היו שתי בירות ,אחת ישראלית ואחת כנענית .לעומתו הציע
2
אלט ,העיר שומרון.
[ ] 10
07/07/2015 20:09
BM60/1.indd 10
יקב יין קדום ביזרעאל
מורגנשטרן 3שיזרעאל ,בשל אקלימה הנוח ,הייתה בירת החורף של ישראל,
בעוד ששומרון ההררית הייתה בירת הקיץ .היה זה אוליבייה 4שבחר להתמקד
ביתרון הצבאי ,ולא באקלים הנוח ,כסיבה המרכזית לחשיבות העיר בתקופת
המקרא .הצעתו מתחזקת נוכח ממצאי חפירות הפסגה ,בהנחיית דוד אוסישקין
מאוניברסיטת תל אביב וג'ון וודהד מבית הספר הבריטי לארכיאולוגיה
בירושלים 5.חפירות אלה חשפו שרידי מתחם ריבועי רחב ידיים מתקופת הברזל
ב' .בפינות הדרום־מזרחית והצפון־מזרחית התגלו שני מגדלים ,ושניים נוספים
עמדו כנראה גם בשתי הפינות האחרות .ביצורים נוספים שנחשפו כוללים שער
בן ארבעה או ששה תאים ,חומת סוגרים שהקיפה את המתחם וחפיר שנחצב
בסלע והגן עליו משלושה עברים .החוקרים תיארכו את המתחם לבית עמרי
( 880לפני סה"נ לערך) ,בעיקר על ‘בסיס עדות מקראית' 6.מתחת למתחם זיהו
החופרים עדות לשלב קדום יותר ,גם הוא מתקופת הברזל ב' .למרבה הצער,
העדות הקרמית אינה מאפשרת תיארוך מדויק של שני השלבים ואף לא זיהוי
7
וודאי של עירם של אחאב ואיזבל.
על אף שלא ניתן לתארך את המתחם המבוצר בוודאות ,אפשר להניח
שחשיבותה הצבאית של העיר היא שמשכה את בית עמרי ליזרעאל .יזרעאל
לא הייתה עיר נופש אליה יכול היה המלך להימלט בחורף כדי ליהנות מאוויר
העמק החמים ,הרחק משומרון הקרה ,אלא נקודה בעלת חשיבות אסטרטגית
מרכזית לצבא הישראלי בתקופה שבה שכן האויב ,ארמי או אשורי ,במזרח.
בהתאם לכך ,בתקופת מתח ,התמקמו המלך וצבאו ביזרעאל על הדרך מזרחה.
מוצאה של הדרך דרומה — לשומרון — היה ביזרעאל ,והיה צורך להגן על
הדרך בכל מחיר ,שכן עם נפילת יזרעאל הייתה נפרצת גם הדרך לשומרון ,ועם
נפילת שומרון הייתה נופלת הממלכה כולה.
3
4
5
6
7
מורגנשטרן ,עיונים בעמוס.
אוליבייה ,בין שתי ערים.
אוסישקין ווודהד ,חפירות ביזרעאל ;1991-1990חפירות ביזרעאל ;1993-1992חפירות
ביזרעאל .1996-1994
אוסישקין ,שומרון ,יזרעאל ומגידו ,עמ' .301
פרנקלין ,יזרעאל לפני איזבל ואחריה.
[ ] 11
07/07/2015 20:09
BM60/1.indd 11
נורמה פרנקלין ,ג'ני אבלינג ,פיליפ גיום
ג .הסקר והחפירות המחודשות
משלחת החפירות ביזרעאל נוסדה ב־ 2012במטרה לסקור ,לחפור ולתעד את
אתר יזרעאל וסביבותיו .בטרם החלה החפירה ,נעזרנו באוסף רחב של מפות,
תצלומי אוויר וחומר ארכיוני ,כדי לזהות נקודות מתאימות לחפירה .בנוסף,
בוצע סקר )Light Detection and Ranging( LiDARבהיקף של שבעה קמ"ר
מסביב לאתר .בסקר קרקעי בהיקף של כשלושה-ארבעה קמ"ר שנערך ממערב,
מצפון ,וממזרח לתל בשנת 2012תועדו יותר מ־ 360שרידים ארכיאולוגים,
8
בהם 57מתקנים חקלאיים ,שאחדים מהם זוהו כמתקנים להפקת שמן ויין.
אחד המתקנים היה מרשים במיוחד :הוא נחצב בסלע הגיר מצפון־מזרח לתל
ומדרום לטרסה חקלאית פורייה שהשתפלה לכיוון עין יזרעאל .בעונת החפירות
2013נחשף המתקן בשטח Kשל חפירות יזרעאל המחודשות ונוקה ,וכעת ניתן
לתארו באופן מלא ולהשוותו למתקנים דומים באזור.
ד .מכלול היקב בשטח K
ביוני 2013חשפה משלחת יזרעאל מתחם חקלאי שזוהה כיקב והתפרס על פני
שטח של 12מטר 9.המתחם כלל משטח דריכה (גת) רבוע ,חצוב בסלע ,שאורך
צדדיו 3.2מטרים .בסמוך לגת נחשפו שני בורות איגום רבועים ,חצובים בסלע,
שאורך צדדיהם 1.2מטרים ועומקם יותר ממטר אחד .הגת משתפלת לכיוון
אחד מבורות האיגום (בור איגום )1ומחוברת אליו באמצעות תעלה חצובה
בסלע שאורכה 50ס"מ ורוחבה 5ס"מ .בפינה הצפון־מערבית של בור איגום 1
נחצבה שקערורית לצורך איסוף דורכאות הענבים – הזגים ושזרות האשכולות.
בור איגום 2נמצא מזרחית לגת ,אך אינו מחובר אליה .מצפון־מזרח לגת נחשף
בור עגול ועמוק שקוטרו מטר אחד ,וייתכן ששימש כבור איגום שלישי .בהיקפם
של מתקנים אלו נחשפו 36ספלולים במידות שונות ,מהם 14שזוהו כמכתשים
קוניים ) .(bedrock mortarsבחלקה הדרומי של הגת ניתן לראות עדות לחציבה
מאוחרת שפגמה בה חלקית.
8
9
אבלינג ,פרנקלין וסיפין ,יזרעאל בסריקות לייזר.
המושגים "גת"" ,יקב" ו"בור איגום" משמשים בספרות במשמעויות שונות כאשר מתוארים
מתקנים מתקופת המקרא ,התלמוד וימינו אנו .במאמר זה נשתמש ב"יקב" ) (wineryלציון
מכלול הכנת היין ,ב"גת" ) (treading loorלציון משטח דריכת הענבים ,וב"בור איגום"
) (collecting vatלציון הבור ששימש לקליטת התירוש ולתסיסה הראשונית של היין .ראו:
אביצור ,אדם ועמלו; הדס ,הגפן והיין.
[ ] 12
07/07/2015 20:09
BM60/1.indd 12
יקב יין קדום ביזרעאל
ד .1 .תיארוך מכלול היקב
תיארוך המכלול ,כמו גם תיארוך מתקנים חקלאיים אחרים החצובים בסלע,
אינו פשוט .בזמן השימוש ביקב הורחק ממנו כל שבר חרס או ממצא אחר שיכול
היה לעזור בתיארוכו ,כדי לא להפריע לתפעולו השוטף 10.לפיכך ,כדי לקבוע
את זמנו של היקב ,לא נותר לנו אלא להסתמך על הטיפולוגיה של רכיביו ועל
השוואה למתקנים דומים .אלשטרום ערך סקר מקיף שכלל 117יקבים באזור
שמדרום וממערב ליזרעאל ,ומצא שמרביתם כללו גת רבועה ולצדה בור איגום
רבוע .מאחר ששיטות החציבה לא השתנו רבות במהלך הדורות ,קשה לתארך
מתקנים אלו 11.במחקר מקיף אחר של יקבים ,סיווג פרנקל יקבים עם גתות
רבועות או מלבניות כיקבים מדגם א' ,וטען כי סוג זה הוא הנפוץ ביותר באזור.
באשר למיקומם ,הציע פרנקל שמרביתם נחצבו בסלע ,מחוץ לכפר ובסמוך
לשדות 12.מספר גתות נחשפו בעיר שומרון — אחדות מהקטנות שבהן וגת אחת
גדולה ,שמידותיה 10x5מטר ,תוארכו לתקופת הבנייה ,0או למאות ט'-י' לפני
13
סה"נ.
סביר להניח כי חלק מהספלולים והמכתשים שנחשפו בסביבות היקב ביזרעאל
קדומים לו ,אך לפחות שלושה מהמכתשים העמוקים יותר נחצבו לאורך אחת
מדפנותיו של בור איגום 2ובהתאם למתווה שלו .ספלולים הנמצאים בסמוך
למשטחי דריכה מתועדים לאורך תקופות ארוכות ,והוצעו להם מספר שימושים:
לצרכים פולחנים ,כבסיסים להחזקת קנקנים או כנקודות עיגון לקורות שתמכו
בחופת הגנה כלשהי .ההסבר המקובל ביותר הוא שהספלולים שמשו לכתישת
15
דגנים 14או תבלינים ,או לעיבוד פירות שהוספו ליין לשיפור טעמו.
מתווה היקב שבשטח Kהוא טיפוסי לחקלאות הכרמים בתקופה הישראלית
הקדומה ,אולם ניכרים בו גם סימנים של חציבה מאוחרת .לעתים מקשים
שינויים מאוחרים שנעשו ביקבים קדומים על תיארוכם 16.במקרה שלנו ,ניכר
כי החציבה המאוחרת נעשתה לצורך השגת אבני בניין ,ולא בניסיון להתאים
את היקב לשימוש עם מכבש־קורה או מכבש־בורג – טכנולוגיות שהופיעו
10
11
12
13
14
15
16
אלשטרום ,גתות יין וספלולים ,עמ' .48
אלשטרום ,גתות יין וספלולים ,עמ' .21-19
פרנקל,ייצור יין ושמן.
פרנקלין,שומרון מסלע האם ,עמ' .194-190
אלשטרום ,גתות יין וספלולים ,עמ' .45-44
פרנקל,ייצור יין ושמן ,עמ' .54
וולש ,ענבי הגפן ,עמ' .150-149
[ ] 13
07/07/2015 20:09
BM60/1.indd 13
נורמה פרנקלין ,ג'ני אבלינג ,פיליפ גיום
בתקופה ההלניסטית או אף אחריה .גומה ,שעוצבה באופן גס כמשולש ,נחצבה
במרכז הגת ושימשה ,כנראה ,לקליטת דורכאות הענבים שהצטברו בה בעוד
שהתירוש זרם לבור איגום .1בבור האיגום החל מיץ הענבים בתסיסה מיד
כשבא במגע עם השמרים הנמצאים באופן טבעי על זגי הענבים .ממקורות
קדומים אנו למדים כי הפקת היין כוללת תסיסה ראשונית של שלושה ימים
בכדים פתוחים או בבורות איגום 17.מהם ,לאחר התסיסה הראשונית ,סונן היין
והועבר לקנקנים שאוחסנו במקום קריר ,לתסיסה משנית .בגבעון של תקופת
הברזל נחשפו 63מחסנים דמויי בקבוק (,)bottle shapedשנחצבו בסלע .באחד
מן המחסנים נמצאו מספר קנקני יין באתרם ,ומכאן הסיק החופר שהחציבות
דמויות הבקבוק שימשו כמחסני יין 18.בגבעון נמצאו מחסני היין בתחום העיר,
19
אך מתחם היקב ממוקם היה בסמוך לשדות.
חציבות דמויות הבקבוק מתוארכות ברובן לתקופת הברזל — מאות חציבות
כאלה נחשפו גם בתחומי העיר שומרון ובאתרי גבעה אחרים 20.ביזרעאל נמצאו
יותר ממאה חציבות כאלה ,כאשר חלקן שימשו בבירור לאגירת מים ,אך סביר
שחלק אחר שימש לתסיסה משנית ולאחסון היין.
ד .2 .מיקום היקב והסיפור המקראי
מיקום היקב בשטח Kמרמז על הקשר אפשרי בינו ובין סיפור כרם נבות .על
פי המסופר במל"א כא ,2-1נמצא הכרם סמוך כל כך לארמון אחאב ,עד כי
כשהושלכה איזבל אל מותה מחלון הארמון ,לקקו הכלבים את דמה בכרם נבות
(מל"ב ט .)33תרגום השבעים מציג תמונה שונה במקצת .שם ,במלכים ג' כ
,)Βασιλειῶν Γ 20:1( 1ממוקם כרם נבות לא בסמוך להיכל 21אחאב ,אלא
ליד גורן ( )ἅλωνאחאב .משמעות המילה " "ἅλωνביוונית קלאסית היא שטח
מפולס ומעובד כמו גן ,פרדס או כרם 22.בתרגום השבעים מתורגמת המילה
"גרן" תמיד במשמעות גורן חיטה ,כלומר המשטח עליו מבוצעת פעולת הדישה,
17
18
19
20
21
22
דייגי־מנדלס ,אכל ושתה ,עמ' .30
פריצ'רד ,יקבים ,ביצורים ובדיקות.
פרנקל,ייצור יין ושמן ,עמ' ;54וכנגדו ,ראו :פריצ'רד ,יקבים ,ביצורים ובדיקות.
פרנקלין ,שומרון מסלע האם ,עמ' ;195-190פרנקלין ,יזרעאל לפני איזבל ואחריה,
עמ' .46
קרונאור ,סיפורים על נבות ,עמ' 120הערה .12
שנטריין ,מילון אטימולוגי יווני ,עמ' .67
[ ] 14
07/07/2015 20:09
BM60/1.indd 14
יקב יין קדום ביזרעאל
וכזו היא גם משמעותה בספרי מלכים א' וב' שבתרגום השבעים 23.מיקומו של
כרם נבות בסמוך לאזור חקלאי מעובד או קרוב לגורן סביר יותר גם מבחינת
העדות הארכיאולוגית ,מאחר שדריכת הענבים נעשתה לעתים קרובות ליד אזור
דישת הקציר 24.היקב שבשטח Kנחצב במחשוף סלע הסמוך לטרסה חקלאית.
פרשנויות נוספות לסיפור המקראי מיקמו את כרם נבות בשומרון 25.קריאה
מדוקדקת במל"ב ט 26-21מציגה את נבות היזרעאלי כבעל אדמות – משמע,
בעל מעמד ביזרעאל (ולא איכר חסר אדמות) – ולכן ,לא מן הנמנע שלנבות היו
26
כרמים ויקבים גם בשומרון וגם ביזרעאל.
ד .3 .כרם ענבים או כרם זיתים
27
ליפשיץ וביגר הציעו שכרם נבות היה כרם זיתים .הצעתם נסמכת על שני
טיעונים :הראשון נסמך על הממצא הארכיאולוגי .בניתוח הממצא הבוטני מן
החפירות הארכיאולוגיות בעמק יזרעאל בולט מיעוטם של חרצני או זמורות הגפן.
לעומתם ,נפוץ הממצא הקשור לזית .למעשה ,מהווים שרידי עץ זית מחצית מכל
ממצא העץ שנחשף בחפירות יזרעאל בשנות התשעים .הטיעון השני הוא לשוני.
ליפשיץ וביגר טוענים כי השימוש במונח "כרם זית" (שופ' טו )15מעיד שהמילה
"כרם" כשלעצמה לא התייחסה בהכרח לכרם ענבים ( .)vitisviniferaכיוון שכך,
למרות שהמונח "כרם" בא לרוב במובן של כרם ענבים ,בהיעדר תמורה מזהה
(ענבים או זיתים) ,הוא עשוי להתייחס לכל מטע חקלאי אחר.
בטיעוניהם של ליפשיץ וביגר יש מספר נקודות תורפה :הטיעון הלשוני
ַׁlח ְaקָמֹת
מתבסס על פסוק בודד (שופ' טו " :)5וְַ ַ iבעֶר־אֵׁ ִַtlַ aידִים ,וַי ְ ַ
קמָה ,וְעַד־ ֶkרֶם זָי ִת" .עורכי ה־Biblia Hebraica
ְtלְִׁ ִzים; וְַ ַ iבעֵר ִמָbדִיׁ וְעַד־ ָ
,Stuttgartensiaהמסתמכים על תרגומים שונים ,הציעו להוסיף את המילה
"ועד" לפסוק ,להשלמת ההקבלה" :מגדיש ועד קמה ועד כרם ועד זית" .נוסחי
תרגום השבעים והוולגטה מרמזים כי הוספה של "ו" בלבד גם היא אפשרית:
"ועד כרם וזית" .בשני המקרים ,סמיכותן של "כרם" ו"זית" יוצרת מטבע לשון
המשמש להדגשת החורבן הכולל של גידולי הפלישתים — החיטה ,הגפן והזית.
23
24
25
26
27
האץ' ורדפאת ,קונקורדנציה לתרגום השבעים ,כרך ,1עמ' .60
וואלש וזורן ,תובנות חדשות מגתות עתיקות ,עמ' ;154וואלש ,ענבי הגפן ,עמ' .143
פרנקלין ,שומרון מסלע האם ,עמ' ;201בורנשטיין ,כרם נבות.
באשר למעמדו של נבות ,ראו :גיום ,נבות העשיר.
ליפשיץ וביגר ,כרם נבות היזרעאלי.
[ ] 15
07/07/2015 20:09
BM60/1.indd 15
נורמה פרנקלין ,ג'ני אבלינג ,פיליפ גיום
הסמכת "כרם" ל"זית" נפוצה במקרא (לדוגמא :שמ' כג ;11דב' ו ;11כד
;21-20יהו' כד ;13מל"ב ה ;26נחמ' ט .)25לפיכך ,הצירוף היחידאי "כרם
זית" בשופ' טו – 5אין בו די כדי לקבוע שהוראת המילה "כרם" ,כאשר היא
עומדת בפני עצמה ,יכולה להיות הן כרם זיתים והן כרם ענבים .סמיכות זו אינה
מופיעה בתרגומים הקדומים ,ובנוסף ,הופעותיה במקרא של המילה "כרם" ללא
סומך הן תמיד בהקשר לכרם ענבים (לדוגמא; בר' ט ;20וי' יט ;10דב' כג ;24
יש' לו ;17עמ' ה ;11צפ' א ;13עז' ד .)16
באשר לטיעון הארכיאולוגי ,נציין רק שבדיקה שנערכה לא מזמן בטרסה
הנמשכת מצפון לשטח Kגילתה שהקרקע שם מתאימה לגידול ענבים ,בניגוד
לקרקע בשטחים ממערב ליקב ,שנמצאה מתאימה יותר לגידול זיתים (מידע
אישי משיחה עם חברי קבוץ יזרעאל).
ה .סיכום ומסקנות
המתקן החקלאי הגדול החצוב בסלע בשטח Kשימש ללא ספק כיקב ,ועל
פי שיקולים טיפולוגיים ואחרים סביר לתארכו לתקופת הברזל ,למאות ט'-ז'
לפני סה"נ .מיקום היקב ,למרגלות השלוחה וכקילומטר מזרחית לתל יזרעאל,
משתלב היטב עם תיאור מפגשם הגורלי של יורם מלך ישראל ,אחזיה מלך
יהודה ויהוא בכרם נבות (מל"ב ח .)21כיוון שיהוא הגיע מרמת גלעד ,השוכנת
מזרחית ליזרעאל ,גם כרם נבות צריך היה להיות ממוקם מזרחית ליזרעאל
ובקרבת הדרך הראשית ,דרך הים .היקב שנחשף בחפירות יזרעאל המחודשות,
גם אם אי אפשר לתארכו לתקופת בית עמרי בוודאות ,משקף את המציאות
הפיזית שבה התרחשו האירועים המתוארים בספר מלכים.
ביבליוגרפיה
אביצור ,אדם ועמלו — ש' אביצור ,אדם ועמלו ,ירושלים 1976
אבלינג ,פרנקלין וסיפין ,יזרעאל בסריקות לייזר — J. Ebeling, N. Franklin
and I. Cipin, “Jezreel Revealed in Laser Scans: A Preliminary
Report of the 2012 Survey Season”, Near Eastern Archaeology
75/4 (2012), pp. 232-239
אוליבייה ,בין שתי ערים — H. Olivier, “A Tale of Two Cities: Reconsidering
[ ] 16
07/07/2015 20:09
BM60/1.indd 16
יקב יין קדום ביזרעאל
Alt’s Hypothesis of Two Capitals for the Northern Kingdom”,
Nederduitse Gereformeerde Teologiese Tydskrif 28 (1987), pp.
2-19
D. Ussishkin, “Samaria, Jezreel and — יזרעאל ומגידו, שומרון,אוסישקין
Megiddo: Royal Centers of Omri and Ahab”, Ahab Agonistes:
The Rise and Fall of the Omri Dynasty (Old Testament Studies
421), London and New York 2007, pp. 293-309
D. Ussishkin and — 1991-1990 חפירות ביזרעאל,אוסישקין ווודהד
J.Woodhead, “Excavations at Tel JezreeI 1990–1991: Preliminary
Report”, Tel Aviv 19 (1992), pp. 3-56
D. Ussishkin and J. — 1993-1992 חפירות ביזרעאל,אוסישקין ווודהד
Woodhead, “Excavations at Tel Jezreel 1992-1993: Second
Preliminary Report”, Levant 26 (1994), pp. 1–71
D. Ussishkin and — 1996-1994 חפירות ביזרעאל,אוסישקין ווודהד
J. Woodhead, “Excavations at Tel Jezreel 1994-1996: Third
Preliminary Report”, Tel Aviv 24 (1997), pp. 6-72
A. Alt, Der Stadt Samaria, Berlin 1954 — העיר שומרון,אלט
G.W. Ahlström, “Wine Presses and Cup — גתות יין וספלולים,אלשטרום
Marks of the Jenin-Megiddo Survey”, BASOR 231 (1978), pp.19-49
שומרון – גן המלך... "כרם נבות אשר ב, כרם נבות — א' בורנשטיין,בורנשטיין
148-125 ' עמ,)1993( אריאל, מחקרי יהודה ושומרון ב: בתוך,"של אחאב
P. Guillaume, “Naboth the Nabob”, Ugarit- — נבות העשיר,גיום
Forschungen 45 (forthcoming)
M. Dayagi-Mendels, Drink and Be Merry: — אכל ושתה,דייגי־מנדלס
Wine and Beer in Ancient Times, Jerusalem 1999
E. Hatch and H.A. Redpath, — קונקורדנציה לתרגום השבעים,האץ' ורדפאת
A Concordance to the Septuagint, Graz 1954
תל, הגפן והיין בארכיאולוגיה של ארץ־ישראל, הגפן והיין — ע' הדס,הדס
2007 אביב
C.E. Walsh, The Fruit of the Vine: Viticulture in — ענבי הגפן,וואלש
Ancient Israel. Winona Lake, IN 2000
C.E. Walsh and J.R. Zorn, — תובנות חדשות מגתות עתיקות,וואלש וזורן
] 17 [
BM60/1.indd 17
07/07/2015 20:09
פיליפ גיום, ג'ני אבלינג,נורמה פרנקלין
“New Insights from Old Wine Presses”, PEQ 130 (1998), pp.
154-161
"כרם נבות היזרעאלי, כרם נבות היזרעאלי — נ' ליפשיץ וג' ביגר,ליפשיץ וביגר
121-119 ' עמ,) (תשנ"ב7 בית מקרא,"— כרם ענבים או כרם זיתים
J.Morgenstern, Amos Studies I, Cincinnati — עיונים בעמוס,מורגנשטרן
1941
N. Na’aman, “Pharonic Lands in the Jezreel — אדמות פרעוניות,נאמן
Valley in the Late Bronze Age. Appendix: The Ancient Name
of the Jezreel Valley”, Canaan in the Second Millennium B.C.E.
Collected Essays, Vol. 2,Winona Lake, IN 2005, pp. 233-241
J.B. Pritchard, Winery, Defenses, — ביצורים ובדיקות, יקבים,פריצ'רד
and Soundings at Gibeon, Pennsylvania 1994
R. Frankel, Wine and Oil Production in Antiquity — ייצור יין ושמן,פרנקל
in Israel and Other Mediterranean Countries, Shefield 1999
N. Franklin, “Samaria: From the Bedrock — שומרון מסלע האם,פרנקלין
to the Omride Palace”, Levant 36 (2004) pp. 189-202
N. Franklin, “Jezreel: Before — יזרעאל לפני איזבל ואחריה,פרנקלין
and After Jezebel”, Israel in Transition: From Late Bronze II to
Iron IIAs (c. 1250–850 BCE): 1.The Archaeology. An Arts and
Humanities Research Council Conference, London and New
York 2008, pp. 45-53
P.T. Cronauer, The Stories about Naboth the — סיפורים על נבות,קרונאור
Jezreelite: A Source, Composition and Redaction Investigation
of 1Kings 21 and Passages in 2 Kings 9, New York and London
2005
P. Chantraine, Dictionnaire — מילון אטימולוגי יווני,שנטריין
étymologique de la langue grecque, Paris 1999
] 18 [
BM60/1.indd 18
07/07/2015 20:09