Academia.eduAcademia.edu

An Ancient Winery in Jezreel

‫יקב יין קדום ביזרעאל‬ ‫בית מקרא‬ ‫כתב־עת לחקר המקרא ועולמו‬ ‫כרך ס (תשע"ה)‪ ,‬חוברת א‬ ‫מיסודם של‬ ‫המרכז העולמי לתנ"ך‪ ,‬ירושלים‬ ‫והחברה לחקר המקרא בישראל‬ ‫פ ר ש ת כ רם נ ב ו ת‬ ‫מלכים א‪ ,‬פרק כא‬ ‫בעריכת‬ ‫יאיר הופמן‬ ‫מוסד ביאליק‬ ‫•‬ ‫ירושלים‬ ‫[‪]1‬‬ ‫‪07/07/2015 20:07‬‬ ‫‪BM60/1.indd 1‬‬ ‫נורמה פרנקלין‪ ,‬ג'ני אבלינג‪ ,‬פיליפ גיום‬ ‫העורך‬ ‫יאיר הופמן‬ ‫המערכת‬ ‫שמואל אחיטוב‪ ,‬גרשון ברין‪ ,‬דוד גלעד‪ ,‬משה גרסיאל‪,‬‬ ‫שמואל ורגון‪ ,‬לאה מזור‪ ,‬נילי שופק‬ ‫מרכזת המערכת‬ ‫גאולה כהן‬ ‫האיור על הכריכה‪:‬‬ ‫קריספין ואן דה פאס (‪ ,)Crispijn van de Passe‬המפגש בין אחאב ונבות (מלכים א‪,‬‬ ‫פרק כא)‪ ,‬תחריט‪ ,‬המאה ה־‪.16‬‬ ‫‪http://www.geheugenvannederland.nl/?/nl/items/BVB01:BDH26104PK‬‬ ‫כתובת המערכת והכתובת למנויים‬ ‫מוסד ביאליק (מדור ההפצה)‪,‬‬ ‫ת"ד ‪ ,92‬ירושלים ‪91000‬‬ ‫‪www.bialik-publishing.co.il‬‬ ‫החוברת רואה אור בסיוע משרד התרבות והספורט — מינהל התרבות‬ ‫©‬ ‫כל הזכויות שמורות‬ ‫למוסד ביאליק • ירושלים‬ ‫הפקה‪ :‬גאולה כהן‬ ‫סדר ועימוד‪ :‬אברהם דנון‬ ‫עיצוב עטיפה‪ :‬תחיה רוזנטל‬ ‫[‪]2‬‬ ‫‪07/07/2015 20:07‬‬ ‫‪BM60/1.indd 2‬‬ ‫יקב יין קדום ביזרעאל‬ ‫תוכן העניינים‬ ‫יא י ר הו פ מן‬ ‫דבר העורך ‪5 /‬‬ ‫נו ר מה פ רנ קל ין‪ ,‬ג'נ י א בל ינג‪ ,‬פ יל י פ ג יו ם יקב יין קדום ביזרעאל ‪9 /‬‬ ‫יא י רה א מ י ת‬ ‫עיצוב ומשמעות בפרשת כרם נבות היזרעאלי (מל"א כא)‬ ‫‪19 /‬‬ ‫משה ג ר ס י אל‬ ‫מבני חזרה והשוואה ותרומתם לעיצוב הדמויות‪ ,‬נקודות‬ ‫התצפית והמסר בתיאורי החוטאים בסיפור כרם נבות‬ ‫ועונשם ‪37 /‬‬ ‫טל יה סו צ קו ב ר‬ ‫המרחב ומשמעותו בסיפור כרם נבות ‪65 /‬‬ ‫יו סף פל י יש מן‬ ‫למשמעותן של בקשת אחאב מנבות ותגובת נבות ‪92 /‬‬ ‫יעל ש מש‬ ‫"ו ַ ַ‪ְ z‬ח‪ֹz‬ם ְּב ֹחתָמֹ" (מל"א כא ‪ — )8‬סיפור כרם נבות‬ ‫בראייה מגדרית ‪117 /‬‬ ‫ב י ק ו ר ת‬ ‫נוע ם מז ר ח י‬ ‫ס פ ר י ם‬ ‫"מדע והשכל בכל ספר חכמה"‬ ‫מאמר ביקורת על ספרו של עמנואל טוב‪ ,‬ביקורת נוסח‬ ‫המקרא‪ :‬פרקי מבוא‪ ,‬מהדורה שנייה מורחבת ומתוקנת‬ ‫(ספריית האנציקלופדיה המקראית‪ ,‬לא)‪ ,‬מוסד ביאליק‪,‬‬ ‫ירושלים תשע"ד‪ ,‬נב‪ VIII+411+‬עמודים‪ 32+‬לוחות ‪/‬‬ ‫‪150‬‬ ‫הנחיות להתקנת מאמרים והגשתם לפרסום ב"בית מקרא" ‪168 /‬‬ ‫תקצירי המאמרים באנגלית ‪5* /‬‬ ‫[‪]3‬‬ ‫‪07/07/2015 20:07‬‬ ‫‪BM60/1.indd 3‬‬ ‫נורמה פרנקלין‪ ,‬ג'ני אבלינג‪ ,‬פיליפ גיום‬ ‫המשתתפים בחוברת‬ ‫נו ר מה פ רנ קל ין‬ ‫המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪ ,‬הר‬ ‫הכרמל‪ ,‬חיפה ‪39105‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫ג'נ י א בל ינג‬ ‫אוניברסיטת אבנסוויל‪ ,‬ארה“ב‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫פ יל י פ ג יו ם‬ ‫אוניברסיטת ברן‪ ,‬שווייץ‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫יא י רה א מ י ת‬ ‫החוג ללימודי התרבות העברית‪ ,‬מגמת מקרא‪,‬‬ ‫אוניברסיטת תל־אביב‪ ,‬רמת אביב‪ ,‬תל־אביב ‪61390‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫משה ג ר ס י אל‬ ‫המחלקה לתנ"ך‪ ,‬אוניברסיטת בר־אילן‪ ,‬רמת גן ‪52900‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫טל יה סו צ קו ב ר‬ ‫החוג ללימודי התרבות העברית‪ ,‬מגמת מקרא‪,‬‬ ‫אוניברסיטת תל־אביב‪ ,‬רמת אביב‪ ,‬תל־אביב ‪61390‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫יו סף פל י יש מן‬ ‫המחלקה לתנ"ך‪ ,‬אוניברסיטת בר־אילן‪ ,‬רמת גן ‪52900‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫יעל ש מש‬ ‫המחלקה לתנ"ך‪ ,‬אוניברסיטת בר־אילן‪ ,‬רמת גן ‪52900‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫נוע ם מז ר ח י‬ ‫החוג ללימודי התרבות העברית‪ ,‬מגמת מקרא‪,‬‬ ‫אוניברסיטת תל־אביב‪ ,‬רמת אביב‪ ,‬תל־אביב ‪61390‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫[‪]4‬‬ ‫‪07/07/2015 20:07‬‬ ‫‪BM60/1.indd 4‬‬ ‫יקב יין קדום ביזרעאל‬ ‫יקב יין קדום ביזרעאל‬ ‫נו ר מה פ רנ קל ין‪ ,‬ג'נ י א בל ינג‪ ,‬פ יל י פ ג יו ם‬ ‫בחפירות שנערכו ביזרעאל נחשפו ממצאים המעידים על חשיבותו האסטרטגית‬ ‫והכלכלית של האתר החל מהתקופות הפרהיסטוריות ועד לימינו‪ .‬בתקופת‬ ‫המקרא ייסד עמרי את שושלתו וקבע את בירתה בשומרון‪ ,‬אך סדרת האירועים‬ ‫שהובילה לקיצה של השושלת לא התחוללה בשומרון‪ ,‬אלא ביזרעאל (מל"א‬ ‫כא; מל"ב ט‪-‬יא)‪ .‬חפירות אוניברסיטת תל אביב בשיתוף בית הספר הבריטי‬ ‫לארכיאולוגיה בירושלים‪ ,‬שנערכו בשנים ‪ ,1996-1990‬חשפו על התל מתחם‬ ‫צבאי המתוארך למאה ט' לפני סה"נ; סקר וחפירות מחודשות מטעם אוניברסיטת‬ ‫אבנסוויל בארה"ב ואוניברסיטת חיפה‪ ,‬שהחלו ב־‪ ,2012‬חשפו מכלול מרשים‬ ‫של יקב בין תל יזרעאל לעין יזרעאל‪ ,‬השוכנת צפונית לתל‪ .‬תאריכו של היקב‬ ‫ככל הנראה‪ ,‬בתקופת המקרא‪.‬‬ ‫מאמרנו יעסוק בחשיבותה של יזרעאל בתקופת המקרא‪ ,‬תוך התמקדות‬ ‫במכלול היקב שנחשף‪ ,‬וידון בקשר האפשרי שבין היקב לבין סיפור נבות‬ ‫במל"א כא‪.‬‬ ‫א‪ .‬תיאור האתר‬ ‫יזרעאל הקדומה נבנתה על שלוחה סלעית של הרי הגלבוע‪ ,‬מול שונם המקראית‬ ‫ושדותיה הנרחבים (מל"ב ד‪ ;44-1‬ח ‪ ,)8-1‬וחלשה על עמק יזרעאל — השואל‬ ‫ממנה את שמו‪ — 1‬ממקומה שמעל האזור הצר ביותר של העמק‪ .‬העיר ניצבת‬ ‫בצומת דרכים מרכזי‪ ,‬וכמו מגידו ובית שאן הנמצאות כ־‪ 16‬ק"מ מערבית‬ ‫ומזרחית לה‪ ,‬בהתאמה‪ ,‬גם יזרעאל נמצאת על דרך הים‪ ,‬שקישרה בין מצרים‬ ‫‪1‬‬ ‫נאמן‪ ,‬אדמות פרעוניות‪ ,‬עמ' ‪.239‬‬ ‫[‪]9‬‬ ‫‪07/07/2015 20:09‬‬ ‫‪BM60/1.indd 9‬‬ ‫נורמה פרנקלין‪ ,‬ג'ני אבלינג‪ ,‬פיליפ גיום‬ ‫למסופוטמיה‪ .‬בנוסף‪ ,‬ממוקמת יזרעאל על דרך האבות המקראית‪ ,‬שקישרה‬ ‫אותה עם שכם‪ ,‬שומרון‪ ,‬בית אל וירושלים הדרומיות לה‪.‬‬ ‫מעיין איתן‪ ,‬עין יזרעאל‪ ,‬הנובע לרגלי השלוחה מצפון לעיר‪ ,‬סיפק מים‬ ‫לתושבי העיר ולעוברי אורח‪ .‬בעונת החפירות בשנת ‪ 2013‬נחשפה לראשונה‬ ‫העיר התחתונה של יזרעאל‪ ,‬בחלקה התחתון של השלוחה ומעל המעיין;‬ ‫יש לשער שהעיר נבנתה כמו הרבה ערים אחרות‪ ,‬ליד מקור מים‪ .‬מיקומה‬ ‫האסטרטגי ואספקת המים הקבועה לה זכתה הועידו ליזרעאל תפקיד מרכזי‬ ‫במהלך ההיסטוריה‪ .‬הקרב האחרון של שאול עם הפלישתים ביזרעאל מתואר‬ ‫בשמ"א כט‪-‬לא‪ ,‬וחשיבותה של יזרעאל עוד לפני מלכות עמרי נרמזת במל"א‬ ‫ד ‪ .12‬במאה ד' לסה"נ כינה אבזביוס‪ ,‬בישוף קיסריה‪ ,‬את יזרעאל‪ ,‬אסדראלה‬ ‫(‪ ,)Εσδράηλα‬והתייחס אליה כאל נקודה אסטרטגית על דרך הים‪ .‬בימי הביניים‬ ‫כינו אותה אבירי מסדר הטמפלרים ‪ ,Le Petit Gérin‬בנו בה מצודה וכנסייה‬ ‫והפכו את העיר לתחנת מעבר בדרך הארוכה מהגליל לירושלים‪ .‬בשנת ‪1187‬‬ ‫התחולל קרב בין צאלח א־דין לצלבנים ביזרעאל‪ ,‬וב־‪ 1260‬חדרו לעמק יזרעאל‪,‬‬ ‫מצפון־מזרח אויבים חדשים‪ ,‬המונגולים‪ ,‬ממש באותה הדרך בה בחר יהוא‬ ‫להיכנס לעמק כאלפיים שנים מוקדם יותר‪ .‬למרות עליונותם המספרית של‬ ‫המונגולים‪ ,‬הכניעו אותם הכוחות הממלוכים בהנהגת ביברס במישור שבין עין‬ ‫יזרעאל ועין חרוד (עין ג'אלות בערבית)‪ .‬בזמן מלחמת העולם הראשונה ניצלו‬ ‫הכוחות הבריטיים את מיקומה האסטרטגי של יזרעאל‪ ,‬ובמלחמת העצמאות‬ ‫נאחזו בה הכוחות הערביים‪.‬‬ ‫התנאים הטובים לחקלאות ולמרעה שמספקים מעיינות האיתן והקרקע‬ ‫הפורייה של עמק יזרעאל ועמק חרוד‪ ,‬בשילוב עם מיקומה של יזרעאל‪ ,‬הביאו‬ ‫ליישובה הרצוף מהתקופה הכלקוליתית ועד לימינו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬חשיבותה של יזרעאל בתקופת המקרא‬ ‫הסקירה לעיל מעידה על חשיבותה האסטרטגית של יזרעאל במהלך הדורות‪,‬‬ ‫ויש בה כדי לאשש גם את חשיבותה הצבאית של העיר בתקופת המקרא‪ .‬למרות‬ ‫זאת‪ ,‬מייחסים חוקרים אחדים את חשיבותה של העיר לבית עמרי‪ .‬אלט‪ 2‬טען כי‬ ‫לישראל הקדומה היו שתי בירות‪ ,‬אחת ישראלית ואחת כנענית‪ .‬לעומתו הציע‬ ‫‪2‬‬ ‫אלט‪ ,‬העיר שומרון‪.‬‬ ‫[ ‪] 10‬‬ ‫‪07/07/2015 20:09‬‬ ‫‪BM60/1.indd 10‬‬ ‫יקב יין קדום ביזרעאל‬ ‫מורגנשטרן‪ 3‬שיזרעאל‪ ,‬בשל אקלימה הנוח‪ ,‬הייתה בירת החורף של ישראל‪,‬‬ ‫בעוד ששומרון ההררית הייתה בירת הקיץ‪ .‬היה זה אוליבייה‪ 4‬שבחר להתמקד‬ ‫ביתרון הצבאי‪ ,‬ולא באקלים הנוח‪ ,‬כסיבה המרכזית לחשיבות העיר בתקופת‬ ‫המקרא‪ .‬הצעתו מתחזקת נוכח ממצאי חפירות הפסגה‪ ,‬בהנחיית דוד אוסישקין‬ ‫מאוניברסיטת תל אביב וג'ון וודהד מבית הספר הבריטי לארכיאולוגיה‬ ‫בירושלים‪ 5.‬חפירות אלה חשפו שרידי מתחם ריבועי רחב ידיים מתקופת הברזל‬ ‫ב'‪ .‬בפינות הדרום־מזרחית והצפון־מזרחית התגלו שני מגדלים‪ ,‬ושניים נוספים‬ ‫עמדו כנראה גם בשתי הפינות האחרות‪ .‬ביצורים נוספים שנחשפו כוללים שער‬ ‫בן ארבעה או ששה תאים‪ ,‬חומת סוגרים שהקיפה את המתחם וחפיר שנחצב‬ ‫בסלע והגן עליו משלושה עברים‪ .‬החוקרים תיארכו את המתחם לבית עמרי‬ ‫(‪ 880‬לפני סה"נ לערך)‪ ,‬בעיקר על ‘בסיס עדות מקראית'‪ 6.‬מתחת למתחם זיהו‬ ‫החופרים עדות לשלב קדום יותר‪ ,‬גם הוא מתקופת הברזל ב'‪ .‬למרבה הצער‪,‬‬ ‫העדות הקרמית אינה מאפשרת תיארוך מדויק של שני השלבים ואף לא זיהוי‬ ‫‪7‬‬ ‫וודאי של עירם של אחאב ואיזבל‪.‬‬ ‫על אף שלא ניתן לתארך את המתחם המבוצר בוודאות‪ ,‬אפשר להניח‬ ‫שחשיבותה הצבאית של העיר היא שמשכה את בית עמרי ליזרעאל‪ .‬יזרעאל‬ ‫לא הייתה עיר נופש אליה יכול היה המלך להימלט בחורף כדי ליהנות מאוויר‬ ‫העמק החמים‪ ,‬הרחק משומרון הקרה‪ ,‬אלא נקודה בעלת חשיבות אסטרטגית‬ ‫מרכזית לצבא הישראלי בתקופה שבה שכן האויב‪ ,‬ארמי או אשורי‪ ,‬במזרח‪.‬‬ ‫בהתאם לכך‪ ,‬בתקופת מתח‪ ,‬התמקמו המלך וצבאו ביזרעאל על הדרך מזרחה‪.‬‬ ‫מוצאה של הדרך דרומה — לשומרון — היה ביזרעאל‪ ,‬והיה צורך להגן על‬ ‫הדרך בכל מחיר‪ ,‬שכן עם נפילת יזרעאל הייתה נפרצת גם הדרך לשומרון‪ ,‬ועם‬ ‫נפילת שומרון הייתה נופלת הממלכה כולה‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫מורגנשטרן‪ ,‬עיונים בעמוס‪.‬‬ ‫אוליבייה‪ ,‬בין שתי ערים‪.‬‬ ‫אוסישקין ווודהד‪ ,‬חפירות ביזרעאל ‪ ;1991-1990‬חפירות ביזרעאל ‪ ;1993-1992‬חפירות‬ ‫ביזרעאל ‪.1996-1994‬‬ ‫אוסישקין‪ ,‬שומרון‪ ,‬יזרעאל ומגידו‪ ,‬עמ' ‪.301‬‬ ‫פרנקלין‪ ,‬יזרעאל לפני איזבל ואחריה‪.‬‬ ‫[ ‪] 11‬‬ ‫‪07/07/2015 20:09‬‬ ‫‪BM60/1.indd 11‬‬ ‫נורמה פרנקלין‪ ,‬ג'ני אבלינג‪ ,‬פיליפ גיום‬ ‫ג‪ .‬הסקר והחפירות המחודשות‬ ‫משלחת החפירות ביזרעאל נוסדה ב־‪ 2012‬במטרה לסקור‪ ,‬לחפור ולתעד את‬ ‫אתר יזרעאל וסביבותיו‪ .‬בטרם החלה החפירה‪ ,‬נעזרנו באוסף רחב של מפות‪,‬‬ ‫תצלומי אוויר וחומר ארכיוני‪ ,‬כדי לזהות נקודות מתאימות לחפירה‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫בוצע סקר ‪ )Light Detection and Ranging( LiDAR‬בהיקף של שבעה קמ"ר‬ ‫מסביב לאתר‪ .‬בסקר קרקעי בהיקף של כשלושה‪-‬ארבעה קמ"ר שנערך ממערב‪,‬‬ ‫מצפון‪ ,‬וממזרח לתל בשנת ‪ 2012‬תועדו יותר מ־‪ 360‬שרידים ארכיאולוגים‪,‬‬ ‫‪8‬‬ ‫בהם ‪ 57‬מתקנים חקלאיים‪ ,‬שאחדים מהם זוהו כמתקנים להפקת שמן ויין‪.‬‬ ‫אחד המתקנים היה מרשים במיוחד‪ :‬הוא נחצב בסלע הגיר מצפון־מזרח לתל‬ ‫ומדרום לטרסה חקלאית פורייה שהשתפלה לכיוון עין יזרעאל‪ .‬בעונת החפירות‬ ‫‪ 2013‬נחשף המתקן בשטח ‪ K‬של חפירות יזרעאל המחודשות ונוקה‪ ,‬וכעת ניתן‬ ‫לתארו באופן מלא ולהשוותו למתקנים דומים באזור‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מכלול היקב בשטח ‪K‬‬ ‫ביוני ‪ 2013‬חשפה משלחת יזרעאל מתחם חקלאי שזוהה כיקב והתפרס על פני‬ ‫שטח של ‪ 12‬מטר‪ 9.‬המתחם כלל משטח דריכה (גת) רבוע‪ ,‬חצוב בסלע‪ ,‬שאורך‬ ‫צדדיו ‪ 3.2‬מטרים‪ .‬בסמוך לגת נחשפו שני בורות איגום רבועים‪ ,‬חצובים בסלע‪,‬‬ ‫שאורך צדדיהם ‪ 1.2‬מטרים ועומקם יותר ממטר אחד‪ .‬הגת משתפלת לכיוון‬ ‫אחד מבורות האיגום (בור איגום ‪ )1‬ומחוברת אליו באמצעות תעלה חצובה‬ ‫בסלע שאורכה ‪ 50‬ס"מ ורוחבה ‪ 5‬ס"מ‪ .‬בפינה הצפון־מערבית של בור איגום ‪1‬‬ ‫נחצבה שקערורית לצורך איסוף דורכאות הענבים – הזגים ושזרות האשכולות‪.‬‬ ‫בור איגום ‪ 2‬נמצא מזרחית לגת‪ ,‬אך אינו מחובר אליה‪ .‬מצפון־מזרח לגת נחשף‬ ‫בור עגול ועמוק שקוטרו מטר אחד‪ ,‬וייתכן ששימש כבור איגום שלישי‪ .‬בהיקפם‬ ‫של מתקנים אלו נחשפו ‪ 36‬ספלולים במידות שונות‪ ,‬מהם ‪ 14‬שזוהו כמכתשים‬ ‫קוניים )‪ .(bedrock mortars‬בחלקה הדרומי של הגת ניתן לראות עדות לחציבה‬ ‫מאוחרת שפגמה בה חלקית‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫אבלינג‪ ,‬פרנקלין וסיפין‪ ,‬יזרעאל בסריקות לייזר‪.‬‬ ‫המושגים "גת"‪" ,‬יקב" ו"בור איגום" משמשים בספרות במשמעויות שונות כאשר מתוארים‬ ‫מתקנים מתקופת המקרא‪ ,‬התלמוד וימינו אנו‪ .‬במאמר זה נשתמש ב"יקב" )‪ (winery‬לציון‬ ‫מכלול הכנת היין‪ ,‬ב"גת" )‪ (treading loor‬לציון משטח דריכת הענבים‪ ,‬וב"בור איגום"‬ ‫)‪ (collecting vat‬לציון הבור ששימש לקליטת התירוש ולתסיסה הראשונית של היין‪ .‬ראו‪:‬‬ ‫אביצור‪ ,‬אדם ועמלו; הדס‪ ,‬הגפן והיין‪.‬‬ ‫[ ‪] 12‬‬ ‫‪07/07/2015 20:09‬‬ ‫‪BM60/1.indd 12‬‬ ‫יקב יין קדום ביזרעאל‬ ‫ד‪ .1 .‬תיארוך מכלול היקב‬ ‫תיארוך המכלול‪ ,‬כמו גם תיארוך מתקנים חקלאיים אחרים החצובים בסלע‪,‬‬ ‫אינו פשוט‪ .‬בזמן השימוש ביקב הורחק ממנו כל שבר חרס או ממצא אחר שיכול‬ ‫היה לעזור בתיארוכו‪ ,‬כדי לא להפריע לתפעולו השוטף‪ 10.‬לפיכך‪ ,‬כדי לקבוע‬ ‫את זמנו של היקב‪ ,‬לא נותר לנו אלא להסתמך על הטיפולוגיה של רכיביו ועל‬ ‫השוואה למתקנים דומים‪ .‬אלשטרום ערך סקר מקיף שכלל ‪ 117‬יקבים באזור‬ ‫שמדרום וממערב ליזרעאל‪ ,‬ומצא שמרביתם כללו גת רבועה ולצדה בור איגום‬ ‫רבוע‪ .‬מאחר ששיטות החציבה לא השתנו רבות במהלך הדורות‪ ,‬קשה לתארך‬ ‫מתקנים אלו‪ 11.‬במחקר מקיף אחר של יקבים‪ ,‬סיווג פרנקל יקבים עם גתות‬ ‫רבועות או מלבניות כיקבים מדגם א'‪ ,‬וטען כי סוג זה הוא הנפוץ ביותר באזור‪.‬‬ ‫באשר למיקומם‪ ,‬הציע פרנקל שמרביתם נחצבו בסלע‪ ,‬מחוץ לכפר ובסמוך‬ ‫לשדות‪ 12.‬מספר גתות נחשפו בעיר שומרון — אחדות מהקטנות שבהן וגת אחת‬ ‫גדולה‪ ,‬שמידותיה ‪ 10x5‬מטר‪ ,‬תוארכו לתקופת הבנייה ‪ ,0‬או למאות ט'‪-‬י' לפני‬ ‫‪13‬‬ ‫סה"נ‪.‬‬ ‫סביר להניח כי חלק מהספלולים והמכתשים שנחשפו בסביבות היקב ביזרעאל‬ ‫קדומים לו‪ ,‬אך לפחות שלושה מהמכתשים העמוקים יותר נחצבו לאורך אחת‬ ‫מדפנותיו של בור איגום ‪ 2‬ובהתאם למתווה שלו‪ .‬ספלולים הנמצאים בסמוך‬ ‫למשטחי דריכה מתועדים לאורך תקופות ארוכות‪ ,‬והוצעו להם מספר שימושים‪:‬‬ ‫לצרכים פולחנים‪ ,‬כבסיסים להחזקת קנקנים או כנקודות עיגון לקורות שתמכו‬ ‫בחופת הגנה כלשהי‪ .‬ההסבר המקובל ביותר הוא שהספלולים שמשו לכתישת‬ ‫‪15‬‬ ‫דגנים‪ 14‬או תבלינים‪ ,‬או לעיבוד פירות שהוספו ליין לשיפור טעמו‪.‬‬ ‫מתווה היקב שבשטח ‪ K‬הוא טיפוסי לחקלאות הכרמים בתקופה הישראלית‬ ‫הקדומה‪ ,‬אולם ניכרים בו גם סימנים של חציבה מאוחרת‪ .‬לעתים מקשים‬ ‫שינויים מאוחרים שנעשו ביקבים קדומים על תיארוכם‪ 16.‬במקרה שלנו‪ ,‬ניכר‬ ‫כי החציבה המאוחרת נעשתה לצורך השגת אבני בניין‪ ,‬ולא בניסיון להתאים‬ ‫את היקב לשימוש עם מכבש־קורה או מכבש־בורג – טכנולוגיות שהופיעו‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫אלשטרום‪ ,‬גתות יין וספלולים‪ ,‬עמ' ‪.48‬‬ ‫אלשטרום‪ ,‬גתות יין וספלולים‪ ,‬עמ' ‪.21-19‬‬ ‫פרנקל‪,‬ייצור יין ושמן‪.‬‬ ‫פרנקלין‪,‬שומרון מסלע האם‪ ,‬עמ' ‪.194-190‬‬ ‫אלשטרום‪ ,‬גתות יין וספלולים‪ ,‬עמ' ‪.45-44‬‬ ‫פרנקל‪,‬ייצור יין ושמן‪ ,‬עמ' ‪.54‬‬ ‫וולש‪ ,‬ענבי הגפן‪ ,‬עמ' ‪.150-149‬‬ ‫[ ‪] 13‬‬ ‫‪07/07/2015 20:09‬‬ ‫‪BM60/1.indd 13‬‬ ‫נורמה פרנקלין‪ ,‬ג'ני אבלינג‪ ,‬פיליפ גיום‬ ‫בתקופה ההלניסטית או אף אחריה‪ .‬גומה‪ ,‬שעוצבה באופן גס כמשולש‪ ,‬נחצבה‬ ‫במרכז הגת ושימשה‪ ,‬כנראה‪ ,‬לקליטת דורכאות הענבים שהצטברו בה בעוד‬ ‫שהתירוש זרם לבור איגום ‪ .1‬בבור האיגום החל מיץ הענבים בתסיסה מיד‬ ‫כשבא במגע עם השמרים הנמצאים באופן טבעי על זגי הענבים‪ .‬ממקורות‬ ‫קדומים אנו למדים כי הפקת היין כוללת תסיסה ראשונית של שלושה ימים‬ ‫בכדים פתוחים או בבורות איגום‪ 17.‬מהם‪ ,‬לאחר התסיסה הראשונית‪ ,‬סונן היין‬ ‫והועבר לקנקנים שאוחסנו במקום קריר‪ ,‬לתסיסה משנית‪ .‬בגבעון של תקופת‬ ‫הברזל נחשפו ‪ 63‬מחסנים דמויי בקבוק (‪,)bottle shaped‬שנחצבו בסלע‪ .‬באחד‬ ‫מן המחסנים נמצאו מספר קנקני יין באתרם‪ ,‬ומכאן הסיק החופר שהחציבות‬ ‫דמויות הבקבוק שימשו כמחסני יין‪ 18.‬בגבעון נמצאו מחסני היין בתחום העיר‪,‬‬ ‫‪19‬‬ ‫אך מתחם היקב ממוקם היה בסמוך לשדות‪.‬‬ ‫חציבות דמויות הבקבוק מתוארכות ברובן לתקופת הברזל — מאות חציבות‬ ‫כאלה נחשפו גם בתחומי העיר שומרון ובאתרי גבעה אחרים‪ 20.‬ביזרעאל נמצאו‬ ‫יותר ממאה חציבות כאלה‪ ,‬כאשר חלקן שימשו בבירור לאגירת מים‪ ,‬אך סביר‬ ‫שחלק אחר שימש לתסיסה משנית ולאחסון היין‪.‬‬ ‫ד‪ .2 .‬מיקום היקב והסיפור המקראי‬ ‫מיקום היקב בשטח ‪ K‬מרמז על הקשר אפשרי בינו ובין סיפור כרם נבות‪ .‬על‬ ‫פי המסופר במל"א כא ‪ ,2-1‬נמצא הכרם סמוך כל כך לארמון אחאב‪ ,‬עד כי‬ ‫כשהושלכה איזבל אל מותה מחלון הארמון‪ ,‬לקקו הכלבים את דמה בכרם נבות‬ ‫(מל"ב ט ‪ .)33‬תרגום השבעים מציג תמונה שונה במקצת‪ .‬שם‪ ,‬במלכים ג' כ‬ ‫‪ ,)Βασιλειῶν Γ 20:1( 1‬ממוקם כרם נבות לא בסמוך להיכל‪ 21‬אחאב‪ ,‬אלא‬ ‫ליד גורן (‪ )ἅλων‬אחאב‪ .‬משמעות המילה "‪ "ἅλων‬ביוונית קלאסית היא שטח‬ ‫מפולס ומעובד כמו גן‪ ,‬פרדס או כרם‪ 22.‬בתרגום השבעים מתורגמת המילה‬ ‫"גרן" תמיד במשמעות גורן חיטה‪ ,‬כלומר המשטח עליו מבוצעת פעולת הדישה‪,‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫דייגי־מנדלס‪ ,‬אכל ושתה‪ ,‬עמ' ‪.30‬‬ ‫פריצ'רד‪ ,‬יקבים‪ ,‬ביצורים ובדיקות‪.‬‬ ‫פרנקל‪,‬ייצור יין ושמן‪ ,‬עמ' ‪ ;54‬וכנגדו‪ ,‬ראו‪ :‬פריצ'רד‪ ,‬יקבים‪ ,‬ביצורים ובדיקות‪.‬‬ ‫פרנקלין‪ ,‬שומרון מסלע האם‪ ,‬עמ' ‪ ;195-190‬פרנקלין‪ ,‬יזרעאל לפני איזבל ואחריה‪,‬‬ ‫עמ' ‪.46‬‬ ‫קרונאור‪ ,‬סיפורים על נבות‪ ,‬עמ' ‪ 120‬הערה ‪.12‬‬ ‫שנטריין‪ ,‬מילון אטימולוגי יווני‪ ,‬עמ' ‪.67‬‬ ‫[ ‪] 14‬‬ ‫‪07/07/2015 20:09‬‬ ‫‪BM60/1.indd 14‬‬ ‫יקב יין קדום ביזרעאל‬ ‫וכזו היא גם משמעותה בספרי מלכים א' וב' שבתרגום השבעים‪ 23.‬מיקומו של‬ ‫כרם נבות בסמוך לאזור חקלאי מעובד או קרוב לגורן סביר יותר גם מבחינת‬ ‫העדות הארכיאולוגית‪ ,‬מאחר שדריכת הענבים נעשתה לעתים קרובות ליד אזור‬ ‫דישת הקציר‪ 24.‬היקב שבשטח ‪ K‬נחצב במחשוף סלע הסמוך לטרסה חקלאית‪.‬‬ ‫פרשנויות נוספות לסיפור המקראי מיקמו את כרם נבות בשומרון‪ 25.‬קריאה‬ ‫מדוקדקת במל"ב ט ‪ 26-21‬מציגה את נבות היזרעאלי כבעל אדמות – משמע‪,‬‬ ‫בעל מעמד ביזרעאל (ולא איכר חסר אדמות) – ולכן‪ ,‬לא מן הנמנע שלנבות היו‬ ‫‪26‬‬ ‫כרמים ויקבים גם בשומרון וגם ביזרעאל‪.‬‬ ‫ד‪ .3 .‬כרם ענבים או כרם זיתים‬ ‫‪27‬‬ ‫ליפשיץ וביגר הציעו שכרם נבות היה כרם זיתים‪ .‬הצעתם נסמכת על שני‬ ‫טיעונים‪ :‬הראשון נסמך על הממצא הארכיאולוגי‪ .‬בניתוח הממצא הבוטני מן‬ ‫החפירות הארכיאולוגיות בעמק יזרעאל בולט מיעוטם של חרצני או זמורות הגפן‪.‬‬ ‫לעומתם‪ ,‬נפוץ הממצא הקשור לזית‪ .‬למעשה‪ ,‬מהווים שרידי עץ זית מחצית מכל‬ ‫ממצא העץ שנחשף בחפירות יזרעאל בשנות התשעים‪ .‬הטיעון השני הוא לשוני‪.‬‬ ‫ליפשיץ וביגר טוענים כי השימוש במונח "כרם זית" (שופ' טו ‪ )15‬מעיד שהמילה‬ ‫"כרם" כשלעצמה לא התייחסה בהכרח לכרם ענבים (‪ .)vitisvinifera‬כיוון שכך‪,‬‬ ‫למרות שהמונח "כרם" בא לרוב במובן של כרם ענבים‪ ,‬בהיעדר תמורה מזהה‬ ‫(ענבים או זיתים)‪ ,‬הוא עשוי להתייחס לכל מטע חקלאי אחר‪.‬‬ ‫בטיעוניהם של ליפשיץ וביגר יש מספר נקודות תורפה‪ :‬הטיעון הלשוני‬ ‫ׁ‪ַl‬ח ְ‪a‬קָמֹת‬ ‫מתבסס על פסוק בודד (שופ' טו ‪" :)5‬וַ‪ְ ַ i‬בעֶר־אֵׁ ַ‪ִtlַ a‬ידִים‪ ,‬וַי ְ ַ‬ ‫קמָה‪ ,‬וְעַד־ ֶ‪k‬רֶם זָי ִת"‪ .‬עורכי ה־‪Biblia Hebraica‬‬ ‫ְ‪t‬לְִׁ ‪ִz‬ים; וַ‪ְ ַ i‬בעֵר ִמ‪ָb‬דִיׁ וְעַד־ ָ‬ ‫‪ ,Stuttgartensia‬המסתמכים על תרגומים שונים‪ ,‬הציעו להוסיף את המילה‬ ‫"ועד" לפסוק‪ ,‬להשלמת ההקבלה‪" :‬מגדיש ועד קמה ועד כרם ועד זית"‪ .‬נוסחי‬ ‫תרגום השבעים והוולגטה מרמזים כי הוספה של "ו" בלבד גם היא אפשרית‪:‬‬ ‫"ועד כרם וזית"‪ .‬בשני המקרים‪ ,‬סמיכותן של "כרם" ו"זית" יוצרת מטבע לשון‬ ‫המשמש להדגשת החורבן הכולל של גידולי הפלישתים — החיטה‪ ,‬הגפן והזית‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫האץ' ורדפאת‪ ,‬קונקורדנציה לתרגום השבעים‪ ,‬כרך ‪ ,1‬עמ' ‪.60‬‬ ‫וואלש וזורן‪ ,‬תובנות חדשות מגתות עתיקות‪ ,‬עמ' ‪ ;154‬וואלש‪ ,‬ענבי הגפן‪ ,‬עמ' ‪.143‬‬ ‫פרנקלין‪ ,‬שומרון מסלע האם‪ ,‬עמ' ‪ ;201‬בורנשטיין‪ ,‬כרם נבות‪.‬‬ ‫באשר למעמדו של נבות‪ ,‬ראו‪ :‬גיום‪ ,‬נבות העשיר‪.‬‬ ‫ליפשיץ וביגר‪ ,‬כרם נבות היזרעאלי‪.‬‬ ‫[ ‪] 15‬‬ ‫‪07/07/2015 20:09‬‬ ‫‪BM60/1.indd 15‬‬ ‫נורמה פרנקלין‪ ,‬ג'ני אבלינג‪ ,‬פיליפ גיום‬ ‫הסמכת "כרם" ל"זית" נפוצה במקרא (לדוגמא‪ :‬שמ' כג ‪ ;11‬דב' ו ‪ ;11‬כד‬ ‫‪ ;21-20‬יהו' כד ‪ ;13‬מל"ב ה ‪ ;26‬נחמ' ט ‪ .)25‬לפיכך‪ ,‬הצירוף היחידאי "כרם‬ ‫זית" בשופ' טו ‪ – 5‬אין בו די כדי לקבוע שהוראת המילה "כרם"‪ ,‬כאשר היא‬ ‫עומדת בפני עצמה‪ ,‬יכולה להיות הן כרם זיתים והן כרם ענבים‪ .‬סמיכות זו אינה‬ ‫מופיעה בתרגומים הקדומים‪ ,‬ובנוסף‪ ,‬הופעותיה במקרא של המילה "כרם" ללא‬ ‫סומך הן תמיד בהקשר לכרם ענבים (לדוגמא; בר' ט ‪ ;20‬וי' יט ‪ ;10‬דב' כג ‪;24‬‬ ‫יש' לו ‪ ;17‬עמ' ה ‪ ;11‬צפ' א ‪ ;13‬עז' ד ‪.)16‬‬ ‫באשר לטיעון הארכיאולוגי‪ ,‬נציין רק שבדיקה שנערכה לא מזמן בטרסה‬ ‫הנמשכת מצפון לשטח ‪ K‬גילתה שהקרקע שם מתאימה לגידול ענבים‪ ,‬בניגוד‬ ‫לקרקע בשטחים ממערב ליקב‪ ,‬שנמצאה מתאימה יותר לגידול זיתים (מידע‬ ‫אישי משיחה עם חברי קבוץ יזרעאל)‪.‬‬ ‫ה‪ .‬סיכום ומסקנות‬ ‫המתקן החקלאי הגדול החצוב בסלע בשטח ‪ K‬שימש ללא ספק כיקב‪ ,‬ועל‬ ‫פי שיקולים טיפולוגיים ואחרים סביר לתארכו לתקופת הברזל‪ ,‬למאות ט'‪-‬ז'‬ ‫לפני סה"נ‪ .‬מיקום היקב‪ ,‬למרגלות השלוחה וכקילומטר מזרחית לתל יזרעאל‪,‬‬ ‫משתלב היטב עם תיאור מפגשם הגורלי של יורם מלך ישראל‪ ,‬אחזיה מלך‬ ‫יהודה ויהוא בכרם נבות (מל"ב ח ‪ .)21‬כיוון שיהוא הגיע מרמת גלעד‪ ,‬השוכנת‬ ‫מזרחית ליזרעאל‪ ,‬גם כרם נבות צריך היה להיות ממוקם מזרחית ליזרעאל‬ ‫ובקרבת הדרך הראשית‪ ,‬דרך הים‪ .‬היקב שנחשף בחפירות יזרעאל המחודשות‪,‬‬ ‫גם אם אי אפשר לתארכו לתקופת בית עמרי בוודאות‪ ,‬משקף את המציאות‬ ‫הפיזית שבה התרחשו האירועים המתוארים בספר מלכים‪.‬‬ ‫ביבליוגרפיה‬ ‫אביצור‪ ,‬אדם ועמלו — ש' אביצור‪ ,‬אדם ועמלו‪ ,‬ירושלים ‪1976‬‬ ‫אבלינג‪ ,‬פרנקלין וסיפין‪ ,‬יזרעאל בסריקות לייזר — ‪J. Ebeling, N. Franklin‬‬ ‫‪and I. Cipin, “Jezreel Revealed in Laser Scans: A Preliminary‬‬ ‫‪Report of the 2012 Survey Season”, Near Eastern Archaeology‬‬ ‫‪75/4 (2012), pp. 232-239‬‬ ‫אוליבייה‪ ,‬בין שתי ערים — ‪H. Olivier, “A Tale of Two Cities: Reconsidering‬‬ ‫[ ‪] 16‬‬ ‫‪07/07/2015 20:09‬‬ ‫‪BM60/1.indd 16‬‬ ‫יקב יין קדום ביזרעאל‬ Alt’s Hypothesis of Two Capitals for the Northern Kingdom”, Nederduitse Gereformeerde Teologiese Tydskrif 28 (1987), pp. 2-19 D. Ussishkin, “Samaria, Jezreel and — ‫ יזרעאל ומגידו‬,‫ שומרון‬,‫אוסישקין‬ Megiddo: Royal Centers of Omri and Ahab”, Ahab Agonistes: The Rise and Fall of the Omri Dynasty (Old Testament Studies 421), London and New York 2007, pp. 293-309 D. Ussishkin and — 1991-1990 ‫ חפירות ביזרעאל‬,‫אוסישקין ווודהד‬ J.Woodhead, “Excavations at Tel JezreeI 1990–1991: Preliminary Report”, Tel Aviv 19 (1992), pp. 3-56 D. Ussishkin and J. — 1993-1992 ‫ חפירות ביזרעאל‬,‫אוסישקין ווודהד‬ Woodhead, “Excavations at Tel Jezreel 1992-1993: Second Preliminary Report”, Levant 26 (1994), pp. 1–71 D. Ussishkin and — 1996-1994 ‫ חפירות ביזרעאל‬,‫אוסישקין ווודהד‬ J. Woodhead, “Excavations at Tel Jezreel 1994-1996: Third Preliminary Report”, Tel Aviv 24 (1997), pp. 6-72 A. Alt, Der Stadt Samaria, Berlin 1954 — ‫ העיר שומרון‬,‫אלט‬ G.W. Ahlström, “Wine Presses and Cup — ‫ גתות יין וספלולים‬,‫אלשטרום‬ Marks of the Jenin-Megiddo Survey”, BASOR 231 (1978), pp.19-49 ‫שומרון – גן המלך‬...‫ "כרם נבות אשר ב‬,‫ כרם נבות — א' בורנשטיין‬,‫בורנשטיין‬ 148-125 '‫ עמ‬,)1993( ‫ אריאל‬,‫ מחקרי יהודה ושומרון ב‬:‫ בתוך‬,"‫של אחאב‬ P. Guillaume, “Naboth the Nabob”, Ugarit- — ‫ נבות העשיר‬,‫גיום‬ Forschungen 45 (forthcoming) M. Dayagi-Mendels, Drink and Be Merry: — ‫ אכל ושתה‬,‫דייגי־מנדלס‬ Wine and Beer in Ancient Times, Jerusalem 1999 E. Hatch and H.A. Redpath, — ‫ קונקורדנציה לתרגום השבעים‬,‫האץ' ורדפאת‬ A Concordance to the Septuagint, Graz 1954 ‫ תל‬,‫ הגפן והיין בארכיאולוגיה של ארץ־ישראל‬,‫ הגפן והיין — ע' הדס‬,‫הדס‬ 2007 ‫אביב‬ C.E. Walsh, The Fruit of the Vine: Viticulture in — ‫ ענבי הגפן‬,‫וואלש‬ Ancient Israel. Winona Lake, IN 2000 C.E. Walsh and J.R. Zorn, — ‫ תובנות חדשות מגתות עתיקות‬,‫וואלש וזורן‬ ] 17 [ BM60/1.indd 17 07/07/2015 20:09 ‫ פיליפ גיום‬,‫ ג'ני אבלינג‬,‫נורמה פרנקלין‬ “New Insights from Old Wine Presses”, PEQ 130 (1998), pp. 154-161 ‫ "כרם נבות היזרעאלי‬,‫ כרם נבות היזרעאלי — נ' ליפשיץ וג' ביגר‬,‫ליפשיץ וביגר‬ 121-119 '‫ עמ‬,)‫ (תשנ"ב‬7 ‫ בית מקרא‬,"‫— כרם ענבים או כרם זיתים‬ J.Morgenstern, Amos Studies I, Cincinnati — ‫ עיונים בעמוס‬,‫מורגנשטרן‬ 1941 N. Na’aman, “Pharonic Lands in the Jezreel — ‫ אדמות פרעוניות‬,‫נאמן‬ Valley in the Late Bronze Age. Appendix: The Ancient Name of the Jezreel Valley”, Canaan in the Second Millennium B.C.E. Collected Essays, Vol. 2,Winona Lake, IN 2005, pp. 233-241 J.B. Pritchard, Winery, Defenses, — ‫ ביצורים ובדיקות‬,‫ יקבים‬,‫פריצ'רד‬ and Soundings at Gibeon, Pennsylvania 1994 R. Frankel, Wine and Oil Production in Antiquity — ‫ ייצור יין ושמן‬,‫פרנקל‬ in Israel and Other Mediterranean Countries, Shefield 1999 N. Franklin, “Samaria: From the Bedrock — ‫ שומרון מסלע האם‬,‫פרנקלין‬ to the Omride Palace”, Levant 36 (2004) pp. 189-202 N. Franklin, “Jezreel: Before — ‫ יזרעאל לפני איזבל ואחריה‬,‫פרנקלין‬ and After Jezebel”, Israel in Transition: From Late Bronze II to Iron IIAs (c. 1250–850 BCE): 1.The Archaeology. An Arts and Humanities Research Council Conference, London and New York 2008, pp. 45-53 P.T. Cronauer, The Stories about Naboth the — ‫ סיפורים על נבות‬,‫קרונאור‬ Jezreelite: A Source, Composition and Redaction Investigation of 1Kings 21 and Passages in 2 Kings 9, New York and London 2005 P. Chantraine, Dictionnaire — ‫ מילון אטימולוגי יווני‬,‫שנטריין‬ étymologique de la langue grecque, Paris 1999 ] 18 [ BM60/1.indd 18 07/07/2015 20:09