שמע ישראל (פרשיה)
פרשיית שְׁמַע יִשְׂרָאֵל
|
|---|
|
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד. |
| ספר דברים, פרק ו', פסוקים ד'–ט' |
שמע ישראל היא פרשיה מפרשת ואתחנן בספר דברים. היא אחת משלוש פרשיות "קריאת שמע",[1] הנאמרות בתפילות שחרית וערבית, אחת מארבע הפרשיות הנמצאות בתפילין,[2][3] נכתבת בתוך המזוזה יחד עם פרשת "והיה אם שמוע".[4]
תוכן
[עריכת קוד מקור | עריכה]ד'
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – שמע ישראל
הפרשיה נפתחת בקריאה של משה לעם ישראל שה' הוא האלוהים והוא יחיד:
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד דברים ו', ד'
ה'-ט'
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהמשך הפרשיה מפרט משה את הפעולות המעשיות שישראל צוו עליהם; אהבת ה', לימוד תורה את הבנים, מצוות תפילין ומזוזה:
וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ.
וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ.
וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ.
וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ.
וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ. דברים ו', ה'-ט'
בקריאת שמע
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – קריאת שמע
"שמע ישראל" היא הפרשיה הראשונה משלוש הפרשיות של קריאת שמע:
- שמע ישראל
- והיה אם שמוע
- פרשת ציצית
"פרשת שמע" היא הראשונה בקריאת שמע מפני שיש בה ייחוד ה', אחריה והיה אם שמוע שיש בה ציווי על זכירת שאר כל המצוות, ואחר כך פרשת ציצית.[5] לדעת רבי אריה לייב גינצבורג, חובת קריאת שמע מדאורייתא כוללת רק את פרשיית שמע, ואילו פרשיות "והיה אם שמוע" ו"פרשת ציצית" צורפו לקריאת שמע מתקנת חכמים.[6]
בקריאת שמע על המיטה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – קריאת שמע על המיטה
בקריאת שמע על המיטה, בטרם השינה, מעיקר הדין יש צורך לקרוא רק את פרשית "שמע ישראל".[7]
אולם, יש מן האחרונים הסבורים, בעקבות האר"י, שראוי לקרוא את קריאת שמע במלואה, לרבות הפרשיות האחרות, משום שבקריאת שמע במלואה (עם אמירת "אל מלך נאמן") יש 248 מילים, כנגד 248 איברי הגוף.[8]
בתפילין
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – סדר הפרשיות בתפילין
"שמע ישראל" היא אחת מארבע הפרשיות הנכתבות בתפילין, מאחר שהוזכרה בה מצוות תפילין:
"וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ"
הפרשיות האחרות הן:
- "קדש לי כל בכור" – ספר שמות, פרק י"ג, פסוקים א'–י'. בה נכתב: "וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל-יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ"
- "והיה כי יביאך" – ספר שמות, פרק י"ג, פסוקים י"א–ט"ז. בה נכתב: "וְהָיָה לְאוֹת עַל-יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ"
- "והיה אם שמוע" – ספר דברים, פרק י"א, פסוקים י"ג–כ"א. בה נכתב: "וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם"
במזוזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – מזוזה
המזוזה היא קלף עליו נכתבות בכתב סת"ם שתי פרשיות מהמקרא שבתוכנן נזכר הציווי על מצוות מזוזה:
- שמע ישראל - בה נזכרים מצוות ייחוד השם, אהבת השם ומצוות מזוזה: "וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ" (דברים ו, ט').
- והיה אם שמֹע - בה נזכרה מצוות מזוזה: "וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ" ועקרון הגמול בעקבות שמירת המצוות.
אמירה בעת מוות על קידוש השם
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתלמוד הבבלי מופיע סיפור מותו של רבי עקיבא, המדגים אמירת "שמע ישראל" בעת מוות על קידוש השם:
"בשעה שהוציאו את ר' עקיבא להריגה זמן קריאת שמע היה והיו סורקין את בשרו במסרקות של ברזל, והיה מקבל עליו עול מלכות שמיים. אמרו לו תלמידיו: רבינו, עד כאן? אמר להם: כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה, "בכל נפשך", אפילו נוטל את נשמתך, אמרתי: מתי יבוא לידי ואקיימנו, ועכשיו שבא לידי ולא אקיימנו? היה מאריך באחד עד שיצתה נשמתו באחד. יצתה בת קול ואמרה: אשריך עקיבא שיצתה נשמתך באחד".
בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הפסוק שמע ישראל הולחן ובוצע על ידי צביקה פיק בפסטיבל הזמר החסידי בשנת 1972 וזכה במקום השלישי. כעבור זמן קצר ביצע הזמר מרדכי בן-דוד לחן זה והכלילו באלבום הבכורה שלו שיצא בשנת 1973.
פרשית שמע ישראל, באתר הפיוט והתפילה
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
דברים ו', באתר ויקיטקסט
האדמו"ר מקאליב שמע ישראל, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 4:14)
שמע ישראל בביצועו של זכריה ג'קי מקייטן
תפילת שמע ישראל ברדיו קול ישראל, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 1:50)
שמע ישראל | נקודה למחשבה, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 1:27)
- באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- רוני מגידוב; מיכל שמחון, "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד", באתר "מקראנט"
- דוד דב לבנון, שמע ישראל - קבלת עול מלכות שמים, באתר "ישיבה"
- שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד - נוסח קריאת שמע כולל הלכות והסברים
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ משנה, מסכת ברכות, פרק ב', משנה ב'; משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות קריאת שמע, פרק א', הלכה ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף ל"ד, עמוד ב'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק א', הלכה א'.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק א', הלכה ב'.
- ^ שו"ת שאגת אריה, שאגת אריה סימן ב'.
- ^ שו"ת שאגת אריה, שם.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס', עמוד ב'; שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רל"ט, סעיף א'
- ^ משנה ברורה, סימן רל"ט, סעיף קטן א'
| קריאת שמע | ||
|---|---|---|
| פרשיות קריאת שמע | שמע ישראל • שמע ישראל (פרשיה) • והיה אם שמוע • פרשת ציצית | |
| ברכות קריאת שמע | ברכות קריאת שמע • ברכת יוצר • ברכת מעריב • ברכת אהבה • ברכת הגאולה • ברכת השכיבנו | |
| זמני קריאת שמע | תפילת שחרית • תפילת ערבית • תחילת זמן קריאת שמע • סוף זמן קריאת שמע • קריאת שמע על המיטה | |
| שונות | אל מלך נאמן • ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד • ברכת ברוך ה' לעולם • המלאך הגואל • תפילת ותיקין • משיכיר • שעות זמניות | |
| תפילין | ||
|---|---|---|
| סוגי התפילין | תפילין של רש"י • תפילין של רבנו תם • תפילין דשימושא רבא | 
|
| הנחת תפילין | תפילין של ראש • תפילין של יד • ברכת לשמור חוקיו | |
| הפרשיות | קדש לי כל בכור • והיה כי יביאך • שמע ישראל • והיה אם שמוע | |
| חלקי התפילין | קשר של תפילין • ארבע פרשיות (תפילין) • בית התפילין • רצועות התפילין | |
| שונות | חינוך קטן לתפילין • כתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות • מבצע תפילין • חבש פאר • בדיקת תפילין | |
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.