ראם סהרה
 ראם סהרה
| |
|---|---|
ראם סהרה
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | מכפילי פרסה |
| משפחה: | פריים |
| סוג: | ראם |
| מין: | ראם סהרה |
| שם מדעי | |
 Oryx dammahקרצשמר, 1827 | |
| |
ראם סהרה או ראם הנבל (שם מדעי: Oryx dammah) הוא מין של ראם ממשפחת הפריים. לראם סהרה קרניים ארוכות, מעוקלות (כמו חרב הסימיטר) וחדות שאורכן מגיע עד ל־70 סנטימטרים המשמשות אותו ביעילות כאמצעי הגנה. מן הצד נראה הראם כבעל קרן אחת בלבד, וכך צויר במצרים הקדומה - מה שהיה לימים לאחד מהמקורות לאגדות על חד־קרן. פרוותו לבנה, זנבו שחור וצווארו נע בין כתום לזהוב. הנקבות קטנות יותר מהזכרים ופרוותן גם היא לבנה, אך היא משתנה מעונה לעונה. אורך גופו מגיע עד ל־2 מטרים, גובהו כ־1 מטר והוא שוקל כ־200 קילוגרם.
התנהגות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראם הנבל התקיים בבתי הגידול מהצחיחים ביותר על פני כדור הארץ. הוא מגלה הסתגלות מרשימה לתנאי המדבר: הוא אינו צורך מים רבים, ויכול לחיות חודשים רצופים ללא שתייה של ממש, כאשר את מעט הלחלוחית הנדרשת לו הוא משיג ממזונו הצמחוני. כדי לשמור על נוזליו הראם פעיל בעיקר בלילה, ובמשך היום הוא נח בגומה שהוא חופר לעצמו או בצילו של עץ. הראם חי בעדר של 10–70 פרטים.
בכל עדר יש מספר שווה של זכרים ונקבות (50:50), כאשר גם הזכר וגם הנקבה מיוחמים לראשונה בגיל שנה וחצי עד שנתיים. תקופת הייחום היא בין מרץ לאוקטובר.
תפוצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המין מסווג כמין בסכנת הכחדה. עד תחילת המאה ה־20 היה הראם נפוץ בערבות עשביות ובמדבריות בצפון אפריקה ובמזרח התיכון: באלג'יר, בורקינה פאסו, צ'אד, מצרים, מאלי, מאוריטניה, מרוקו, ניז'ר, ניגריה, סנגל, סודאן, תוניסיה, ומערב מדבר סהרה. כאשר הגיעו אירופאים לאפריקה, החלו לצוד אותו בשל קרניו ובשרו, עד שהמין כולו הגיע לכדי הכחדה. הראם לא נצפה יותר בטבע מאז 1986. היו מקרים על אנשים שדיווחו כי ראו את הראם בטבע, אולם דיווחים אלו לא אומתו.
בחי־בר יטבתה יש גרעין רבייה של ראם סהרה.
נכון ל-2016, מוחזקים בשבי עדרים של ראמי סהרה כחלק מתוכניות השבה לטבע בתוניסיה, צ'אד, מרוקו וסנגל.[2]
נכון לשנת 2021, ישנם 490 ראמי סהרה בשמורת טבע מגודרת בסנגל[3] ו-360 ראמי סהרה בטבע בשמורה בצ'אד, בעקבות מבצעי השבה לטבע שנעשו שם, כשהמטרה היא לבסס אוכלוסייה של 500 ראמי סהרה בשמורה, וכך מצב השימור שלו יעבור מנכחד בטבע לבסכנת הכחדה חמורה.[4][5]
בסוף שנת 2023 פרסם ארגון IUCN עדכון לסטטוס השימור של ראם סהרה לבסכנת הכחדה (EN). באותה שנה דווח על 575 פרטים בטבע משוחררים.[6]
הראם התנ"כי
[עריכת קוד מקור | עריכה]יש המזהים את ראם הסהרה עם הראם המקראי,[7] אך זיהוי זה אינו מוסכם.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ראם סהרה, באתר ITIS (באנגלית)
- ראם סהרה, באתר NCBI (באנגלית)
- ראם סהרה, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- ראם סהרה, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- ראם סהרה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- ראם סהרה, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראם סהרה באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ Scimitar-horned Oryx, Iucnredlist.org
- ^ אילנה קוריאל, למנוע הכחדה: 18 ביצי יען מישראל הועברו לסנגל, באתר ynet, 25 במרץ 2021
- ^ Species - Scimitar-horned oryx, Sahara Conservation (באנגלית אמריקאית)
- ^ Administrateur Invité, Oryx Five Years On, Sahara Conservation, 2021-03-23 (באנגלית אמריקאית)
- ^ קרן אור, תחיית המתים של ראם סהרה, באתר מדע גדול, בקטנה, 2024-02-06
- ^ ספר דברים, פרק ל"ג, פסוק י"זספר תהלים, פרק כ"ב, פסוק כ"ב
