סימיטר
סימיטר (באנגלית: Scimitar) היא סיף פרשים ארוך או חרב קצרה בעלת להב מעוקל אשר מקורה באזור המזרח התיכון. מקורו של השם ככל הנראה מהמילה הפרסית "שָאפשְר" שפירושה טופר האריה משום העיצוב הארוך והמעוקל של הלהב. המונח סימיטר משמש להגדרת קשת רחבה של חרבות בעלות עיצוב דומה אשר מקורם באזורים שונים במזרח התיכון, צפון אפריקה ודרום אסיה בהם גם "הסייף" הערבי (בעברית; חרב).
קיים חוסר בהירות לגבי מקור המונח סימיטר לציון שלל החרבות בעלות הלהב המעוקל הנפוצות בעולם המזרח-תיכוני והמוסלמי. המילה נמצאת בשימוש בשפה האנגלית מאמצע המאה ה-16 ומקורה מצרפתית עתיקה (cimeterre) או ישירות מאיטלקית (scimitarra), אך המקור למילים אלו לא ידוע ונחשב להיות ככל הנראה עיוות של המילה הפרסית שאמשיר (شمشير; חרב).
סוגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ג'אנביה (בערבית; جنبية): פגיון בעל ערך סמלי אשר נלבש על החגורה. פרוש השם ג'אמביה הוא פגיון בערבית, נפוץ במדינות ערב שונות אך מזוהה במיוחד באזור תימן. הג'אמביה דומה בצורתה לגרסה מוקטנת של חרב הסימיטר המעוקלת.
- שאמשיר (בפרסית; شمشیر): סוג של סימיטר הנפוץ במרכז אסיה ופרס, מקור השם במילה הפרסית לחרב. השאמשיר שייך למשפחת הסימיטר ובעל להב מעוקל בזווית יחסית קיצונית של 5 עד 15 מעלות מבסיס החרב עד לקצה. גרסה נוספת לשאמשיר היא השאמשיר שיקארגר; חרב ציידים המעוטרת בדרך כלל באיורי צייד לאורך הלהב.
- קיליג' (בטורקית; kılıç): חרב סימיטר הנפוצה באזורי המזרח התיכון וטורקיה. מקורה של הקיליג' (מטורקית: חרב) בחרב הטורקית-מונגולית (אנ').
- נימחה: חרב סימיטר הנפוצה באזורי צפון אפריקה ובעיקר במרוקו. הנימחה מורכבת מלהב ישר המתעקל בקצהו ומבוסס בעיקר על חרב הסייף הערבית.
- פולוור: חרב סימיטר הנפוצה בצפון הודו, פקיסטן ואפגניסטן ונחשבת החרב המסורתית של הפתאנים (פשטונים).
- טלוור (בפשטו; تلوار): חרב סימיטר הנפוצה בעיקר בהודו ופקיסטן. הטלוור מורכבת מלהב בעלת עיקול עדין לאורך כל הלהב מהבסיס עד הקצה, עיצוב אשר היה בין היתר למקור חיקוי לחרבות פרשים הבריטיות של המאה ה-19. שלא כמו רוב סוגי הסימיטר, הטלוור בעלת העיקול העדין יכולה לשמש לא רק לשיסוף אלא גם לדקירה.
תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
טלוור -
סימיטרים מהאימפריה העות'מאנית -
טלוור -
סמל ערב הסעודית המורכב מעץ דקל וזוג סימיטרים
