לדלג לתוכן

קרדיולוגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קרדיולוגיה (Cardiology, מיוונית: καρδίᾱ פירושו "לב") היא ענף ברפואה העוסק במחלות לב וכלי דם (ראו: מחלות של מערכת הדם). קרדיולוגיה היא התמחות-על בענף הרפואה הפנימית. על מנת להיות קרדיולוג מוסמך במדינת ישראל דרושה התמחות בסיס באורך שלוש שנים ברפואה פנימית ולאחר מכן שלוש שנים נוספות התמחות-על בקרדיולוגיה[1]. קיים הבדל בין קרדיולוגיית מבוגרים, העוסקת בעיקר במחלות לב (כמו: חסימת עורקים, אוטם שריר הלב, ומחלות כלי דם); לבין קרדיולוגיית ילדים העוסקת בעיקר במומי לב מולדים, מומים כחלוניים, ובעיית מסתמים.

דיאגרמה של הלב האנושי

תחומי משנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אלקטרופיזיולוגיה קרדיאלית - מדע העוסק בחקר וטיפול בעיות הנוגעות לפעילותו החשמלית של הלב.
  • אקוקרדיוגרפיה - שימוש באולטרה סאונד ללימוד פעולותיו המכניות של הלב.
  • קרדיולוגיה פולשנית - ענף המבוסס על החדרת צנתר אל עורקי הלב במטרה לאבחן חסימות בהם ולטפל בהן.
ערך מורחב – לב האדם

ללב, המצוי במרכזו של ענף הקרדיולוגיה, מס' תכונות אנטומיות ופיזיולוגיות שתועדו ונחקרו במשך מאות שנים. בעוד הרבה ידוע לנו על תפקודו הבריא של הלב, הקרדיולוגים חוקרים ומעמיקים בהפרעות וליקויים בתפקודו.
הלב הוא שריר שמתפקד כמשאבה המפמפמת את הדם אל הגוף כולו. העברת הדם לגוף מתבצעת בשני מחזורים:
המחזור הריאתי (המכונה "הקטן") - הדם נכנס מהווריד החלול (vena cava) לעלייה הימנית של הלב, וממשיך אל חדר ימין, משם הוא זורם לריאות דרך עורק הריאה, המתפצל ל-2 (עורק אחד לכל ריאה), ומובל לנאדיות הריאה, מהן הוא עובר לווריד הריאה, דרכו הוא זורם אל העלייה השמאלית. הדם מגיע לריאות כשהוא עני בחמצן ועשיר בפחמן דו-חמצני ועל כן תפקיד הריאות הוא להעשירו בחמצן.
המחזור הסיסטמי (המכונה "הגדול") - הדם נכנס לעלייה השמאלית וממשיך אל חדר שמאל, משם הוא זורם אל אבי העורקים. בהמשך, יתפצל אבי העורקים לעורקים, עורקיקים, נימים, ורידונים, ורידים, ולבסוף הוא זורם דרך הוריד הנבוב עליון ותחתון אל העלייה הימנית. דם עשיר בחמצן זורם בכל חלקי הגוף, מעביר להם את החמצן שהוא מכיל ומתרוקן עם הגעתו בחזרה ללב.

הקרדיולוגיה עוסקת בחריגות הלב מתפקודו הנורמלי, בין אם בשל בעיה בלב עצמו או בין אם בגורם מחוץ ללב.
הפרעות בתפקוד הלב מובילות למחלות לב וכלי הדם (מחלות קרדיווסקולריות) המהוות גורם משמעותי בשיעור התמותה העולמי. למעשה, ב-2009 עמד שיעור התמותה בארצות הברית ממחלות אלו על כ-236.1 לכל 100,000 איש[2].

הפרעות בכלי הדם הכליליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד להנחה המתבקשת כי הלב יזין את עצמו מתוך מחזורי הדם שעוברים בו, הלב איננו נוהג כך ועליו לקבל אספקה של תזונה וחמצן מעורקים חיצוניים לו ככל איבר אחר בגוף. זהו מחזור הדם הכלילי, המורכב מעורקים וורידים כליליים. להפרעות בכלי הדם הכליליים עלולות להיות תוצאות מרחיקות לכת. דוגמאות להפרעות אלו: תסמונת כלילית חריפה, תעוקת לב, טרשת עורקים, אוטם בשריר הלב ("התקף לב").

דום לב הוא המונח הכללי למצב בו ישנה הפסקה מוחלטת בפעילות הלב ועל כן הדם מפסיק לזרום אל הגוף וממנו. הדבר נגרם מכמה סיבות: הפסקה בפעילות החשמלית של הלב, פרפור חדרים, קצב לב מואץ של אחד מהחדרים ועוד.

מומים מולדים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מומי לב מולדים מחולקים ל-3 קבוצות שונות על פי הפתופיזיולוגיה שלהם:

  1. מומי לב מולדים המאופיינים בדלף משמאל לימין (PDA, VSD, ASD)
  2. מומי לב מולדים המאופיינים בדלף מימין לשמאל (טטרולוגיה ע"ש פלוט, טרנספוזיציה של עורקים גדולים, אטרזיה טריקוספידלית)
  3. מומי לב מולדים עם הפרעה חסימתית כלשהי. (היצרות המסתם האאורטלי או הפולמונרי, קוארטקציה של האאורטה).

ישנם מומים עם מאפיינים מעורבים - כך למשל, truncus arteriosus, וכן תסמונת לב שמאלי היפופלסטי.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]