יחסי ארצות הברית – קוריאה הדרומית
| יחסי ארצות הברית – קוריאה הדרומית | |
|---|---|
|
|
| |
| ארצות הברית | קוריאה הדרומית |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 9,833,517 | 99,720 |
| אוכלוסייה | |
| 346,048,636 | 51,700,546 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 27,360,935 | 1,712,793 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 79,067 | 33,129 |
| משטר | |
| דמוקרטיה נשיאותית | רפובליקה |
יחסי ארצות הברית–קוריאה הדרומית הם היחסים הבילטרליים בין ארצות הברית של אמריקה לבין הרפובליקה של קוריאה.
היחסים בין שתי המדינות החלו באופן אינטנסיבי בעת מלחמת קוריאה, כאשר ארצות הברית סייעה להקים את המדינה המודרנית של קוריאה הדרומית, הידועה גם בשם הרפובליקה של קוריאה, ונלחמה לצדה במלחמה זו.
במהלך ארבעת העשורים שלאחר מכן, קוריאה הדרומית חוותה צמיחה כלכלית, פוליטית וצבאית אדירה, והפחיתה במידה ניכרת את התלות בארצות הברית.
ב-2009, כינה נשיא ארצות הברית ברק אובמה את קוריאה הדרומית ״אחת מבעלי בריתה הקרובים ביותר של אמריקה״. כמו כן, דרום קוריאה הוגדרה כבעלת ברית מרכזית של ארצות הברית שאינה חברה בנאט״ו.[1]
בסקר של מכון פיו משנת 2019, אמרו 71% מאזרחי קוריאה הדרומית כי הם מחשיבים את ארצות הברית לבעלת בריתה המובילה של המדינה.[2]
מלחמת קוריאה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-25 ביוני 1950, קוריאה הצפונית פלשה לקוריאה הדרומית. בעקבות הפלישה, פרצה מלחמת קוריאה. בתגובה, ארגון האומות המאוחדות שלח כוח צבאי המורכב מכ-16 מדינות ובראשן ארצות הברית להגנה על קוריאה הדרומית. מלחמת קוריאה, הייתה הסכסוך המזוין הראשון של המלחמה הקרה.[3]
יחסים צבאיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1953, ארצות הברית וקוריאה הדרומית הפכו לבעלות ברית צבאית.[4]
כיום, כ-29,000 חיילים אמריקאים מוצבים בקוריאה הדרומית.
בשנת 2009, ארה״ב וקוריאה הדרומית התחייבו לפתח את חזון הברית לשיתוף פעולה ביטחוני עתידי.
במהלך מלחמת ווייטנאם, שלחה קוריאה הדרומית לבקשת ארה״ב כוחות על מנת לסייע לחיילים האמריקאים. בתמורה, ארה״ב הגבירה את הסיוע הצבאי. ב-2004, שוב לבקשת ארה״ב, קוריאה הדרומית שלחה כוח צבאי קטן לעיראק, על מנת שהילחם לצד ארה״ב במלחמת עיראק.
יחסים כלכליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארה״ב וקוריאה הדרומית הן שותפות כלכליות חשובות זו לזו. הסחר בין ארה״ב לקוריאה הדרומית עומד על כמעט 60 מיליארד דולר. ארה״ב מדורגת ראשונה ברמת הסחר של קוריאה הדרומית.[5]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Farberov, Snejana (6 ביולי 2012). "Hillary Clinton flies into Kabul as U.S. declares Afghanistan major non-NATO ally". Daily Mail. נבדק ב-28 במאי 2015.
Afghanistan becomes the 15th such country the U.S. has declared a major non-NATO ally. The list includes Argentina, Australia, Bahrain, Egypt, Israel, Japan, Jordan, Kuwait, Morocco, New Zealand, the Philippines, South Korea and Thailand.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ China’s Economic Growth Mostly Welcomed in Emerging Markets, but Neighbors Wary of Its Influence, Laura Silver, Kat Devlin, Christine Huang, מרכז המחקר פיו, 5 בדצמבר 2019
- ^ Hermes, Jr., Walter (1992) [1966]. Truce Tent and Fighting Front. United States Army Center of Military History. pp. 2, 6–9. CMH Pub 20-3-1.
- ^ The ROK-US Mutual Defense Treaty (אורכב 22.01.2011 בארכיון Wayback Machine) Embassy of the Republic of Korea in the United States
- ^ Manyin, M. (2004). South Korea-U.S. Economic Relations: Cooperation, Friction, and Future Prospects. CRS Report for Congress. Retrieved from https://fpc.state.gov/documents/organization/34347.pdf
