יחסי ארצות הברית – בנגלדש
| יחסי ארצות הברית – בנגלדש | |
|---|---|
|
|
| |
| ארצות הברית | בנגלדש |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 9,833,517 | 148,460 |
| אוכלוסייה | |
| 346,048,636 | 174,275,418 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 27,360,935 | 437,415 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 79,067 | 2,510 |
| משטר | |
| רפובליקה נשיאותית פדרלית | דמוקרטיה פרלמנטרית |
| שגרירים | |
| מרשה סטיבנס בלום ברניקנט[1] | מוחמד זיאודין[2] |
יחסי ארצות הברית–בנגלדש הם היחסים הדיפלומטיים בין הרפובליקה העממית של בנגלדש לבין ארצות הברית של אמריקה. לארצות הברית שגרירות בדאקה, ולבנגלדש שגרירות בוושינגטון וקונסוליות בניו יורק ולוס אנג'לס. בשנת 2014, 76% מאזרחי בנגלדש הביעו דעה חיובית על ארצות הברית, באחד הדירוגים הגבוהים ביותר מקרב המדינות הנסקרות בדרום אסיה.[3]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המגעים בין בנגלדש לארצות הברית היו מוגבלים בתקופת השלטון הבריטי בתת-היבשת ההודית. בשנות ה-60 של המאה ה-19 הוקמה סוכנות קונסולרית של צ'יטאגונג בידי הקונסוליה האמריקנית בפורט ויליאם. במלחמת העולם השנייה, כוחות צבא וחיל אוויר אמריקניים הוצבו במזרח בנגל כחלק מחזית בורמה.
ארצות הברית הקימה קונסוליה כללית בדאקה ב-29 באוגוסט 1949, בעקבות חלוקת הודו ומזרח בנגל והפכה למזרח פקיסטן. מורים אמריקנים, אדריכלים, ועובדי סיוע ביקרו בעיר הבירה של מזרח פקיסטן בשנות ה-60.
במהלך מלחמת השחרור של בנגלדש ב-1971, אזרחים אמריקאים, בהובלת הקונסול הכללי בדאקה, ארצ'ר קדם, שלחו סדרה של מברקים המפרטים את הזוועות שבוצעו בידי הצבא הפקיסטני נגד אזרחים, סטודנטים ואנשי רוח. הם התנגדו למדיניות הממשל של ניקסון, שהעלימה עין מרצח העם, בשל הברית האמריקאית הקרובה עם החונטה הצבאית בפקיסטן. כמו כן, בתוך ארצות הברית השתנתה דעת הקהל נגד המדיניות של הנשיא ניקסון באשר למדיניותו בבנגלדש. כמו כן, מחוקקים דמוקרטים ורפובליקנים, ובהם טד קנדי, פרנק צ'רץ' ואחרים, גינו את הבית הלבן על שתיקתו בנושא ה"דיכוי השיטתי" במזרח פקיסטן. דמויות תרבות אמריקניות כמו המשורר אלן גינסברג והזמרת ג'ואן באאז קידמו את המודעות למלחמה בבנגלדש. הקונצרט למען בנגלדש אורגן בניו יורק על ידי מוזיקאים בריטיים, אמריקנים והודים; והשתתפו בו סמלים אמריקאים כמו בוב דילן. על אף שהקונגרס האמריקני הטיל אמברגו נשק על פקיסטן, הבית הלבן הפר את האמברגו בשולחו משלוחי נשק סודיים לחונטה הצבאית בפקיסטן. כאשר הודו התערבה בדצמבר 1971, הבית הלבן שיגר נושאת מטוסים למפרץ בנגל.[4] פעילי שלום חסמו כמה משלוחי נשק בכמה נמלים בצפון מזרח ארצות הברית.[5] דיפלומטים בנגלים בשגרירות פקיסטן בוושינגטון די.סי, ערקו והפעילו שליחות של הממשלה הזמנית של בנגלדש.
לאחר שחרורה של בנגלדש בדצמבר 1971 ונסיגת הכוחות ההודים במרץ 1972, הכירה ארצות הברית רשמית במדינה העצמאית החדשה ב-4 באפריל 1972 והבטיחה סיוע של 300 מיליון דולר.[6] הרברט ד. ספיבק היה הנציג הדיפלומטי האמריקאי של ארצות הברית בדאקה באותה עת. ארבעה ימים לאחר מכן הסכימו ארצות הברית ובנגלדש לכונן יחסים דיפלומטיים ברמה של שגרירות. הקונסוליה הכללית שודרגה באופן רשמי לשגרירות ב-18 במאי 1972. היחסים בין בנגלדש לבין העולם המערבי בהנהגתה של ארצות הברית השתפרו באורח דרמטי בסוף שנות ה-70, כאשר נשיא בנגלדש זיאור רחמן שינה את המדיניות הסוציאליסטית של הממשלה הראשונה שהוקמה לאחר העצמאות, ושיקם את השוק החופשי. ב-1983 הוזמן לבית הלבן לפגישה עם הנשיא רונלד רייגן השליט הצבאי, סגן-אלוף חוסיין מוחמד ארשאד. הנשיא רייגן שיבח את דאקה על תפקידה במלחמה הקרה, וציין כי ”ארצות הברית מבקשת להריע לבנגלדש, חברה במדינות הבלתי-מזדהות על גישתה הקונסטרוקטיבית לנושאים אזוריים וגלובליים. כדאי לצטט כמה דוגמות: בנגלדש הביעה בבירור את אומץ ליבה ונחישותה בתגובותיה נגד התוקפנות באפגניסטן וקמבודיה. היא גם לקחה חלק בהנהגה וההקמה של הארגון לשיתוף פעולה אזורי בדרום אסיה. גוף שנועד לבנות אזור משגשג ויציב יותר עבור תושבי דרום אסיה”[7]
ארצות הברית היא אחת משותפות הפיתוח העיקריות של בנגלדש מאז העצמאות, ומספקת למעלה מ-6 מיליארד דולר באמצעות USAID מאז 1972.[8] היא סייעה בהקמת תשתיות חשובות במדינה, כולל סיוע של נאס"א לחקר החלל ולחישה מרחוק (SPARRSP) וכור מחקר TRIGA בוועדת האנרגיה האטומית של בנגלדש.
חתן פרס נובל לספרות מוחמד יונוס זכה במדליית החירות הנשיאותית ובמדליית הזהב של הקונגרס, העיטור הגבוה ביותר בארצות הברית.[9]
בנגלדש היא בעלת ברית אמריקאית גדולה בדרום אסיה. שתי המדינות משתפות פעולה במגוון רחב של נושאים ביטחוניים, אזוריים ובינלאומיים, נגד הטרור ושינוי האקלים.[10] בנגלדש הייתה שותפה מרכזית ביוזמות הפיתוח הבינלאומיות העיקריות של ממשל אובמה, כולל ביטחון התזונה, הבריאות ואיכות הסביבה.[10] הסכם אסטרטגי נחתם בין שתי המדינות ב-2012. שגרירת ארצות הברית בבנגלדש מרתה ברניקאט תיארה ב-2015 את היחסים כ"תוססים, רבי-פנים ובלתי נמנעים".
מדיניותה של ארצות הברית ביחס לבנגלדש מעודדת יציבות פוליטית, זכויות אדם ודמוקרטיה. ארצות הברית רואה בבנגלדש כבעלת ברית מוסלמית מתונה מקרב מדינות האסלאם.[11] למרות שהיחסים הם מצוינים באופן מסורתי,[11] ארצות הברית מתחה ביקורת חריפה על הממשלה בבנגלדש בשל חוסר כבוד לשלטון החוק, דיכוי חופש העיתונות והפרות זכויות אדם בידי כוחות הביטחון, לטענתה. עקב הבחירות הכלליות ב-2014 אותן החרימה מפלגת האופוזיציה העיקרית, ארצות הברית נתנה כתף קרה לבנגלדש.[12]
על פי דיפלומטים אמריקאים, מדיניות ארצות הברית בבנגלדש מבוססת על "שלושת הדי", כלומר דמוקרטיה, פיתוח ומלחמה בטרור.
מסחר והשקעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארצות הברית היא יעד הייצוא הגדול ביותר של בנגלדש. ארצות הברית היא גם אחד מהמקורות הגדולים ביותר המשקיעים ישירות בבנגלדש. ההשקעה האמריקאית הגדולה ביותר במדינה היא הפעילות של חברת צ'ברון, המייצרת 50% מהגז הטבעי של בנגלדש.[13] הסחר הבילטרלי בין שתי המדינות עמד בשנת 2014 על 6 מיליארד דולר. הייצוא האמריקאי העיקרי לבנגלדש הוא מוצרים חקלאיים (פולי סויה, כותנה, חיטה ומוצרי חלב), מטוסים, מכונות, מנועים ומוצרי ברזל ופלדה. ייבוא אמריקאי מבנגלדש כולל מוצרי הלבשה, הנעלה ומוצרי טקסטיל; צעצועים, משחקים ומוצרי ספורט; חסילונים וסרטנים; מוצרים חקלאיים.[14]
בחודש יוני 2013, בעקבות קריסת הבניין בבנגלדש שהובילה ליותר מ-1,000 מקרי מוות, השעתה ארצות הברית הסכם סחר מועדף עם בנגלדש, שאפשרה גישה חופשית לשוק האמריקאי בשל תקני בטיחות ירודים. משרד החוץ של בנגלדש פרסמה אז הצהרה שכותבת: "זה לא יכול להיות מזעזע יותר עבור עובדי המפעל של בנגלדש כי ההחלטה להשעות מערכת כללית של העדפות (GSP) מגיעה בזמן שממשלת בנגלדש נקטה צעדים גלויים כדי לשפר את בטיחות המפעל ולהגן על זכויות העובדים".[15]
ברית צבאית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארצות הברית היא אחת מבעלות הברית האסטרטגיות העיקריות של בנגלדש. שיתוף הפעולה האמריקאי של ההגנה נתפס כמשקל נגד למעצמות האזוריות הודו וסין. תרגילים משותפים נערכים על בסיס קבוע, במיוחד במפרץ בנגל. פיקוד האוקיינוס השקט של ארצות הברית מקיים קשרים קבועים עם הכוחות המזוינים של בנגלדש. ארצות הברית סייעה גם להקים את היחידה הימית SWADS של חיל הים של בנגלדש, שנבנה על סמך המודל של הכוחות המיוחדים של ארצות הברית וקוריאה הדרומית.
בנגלדש היא התורמת הגדולה בעולם לכוחות שמירת השלום של האו"ם. ארצות הברית היא תומכת חיונית של כוחות שמירת השלום בבנגלדש.[16]
חינוך ותרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]3,828 סטודנטים מבנגלדש למדו באוניברסיטאות בארצות הברית בשנת 2013.[17]
מבחינה תרבותית, הגרסה הבנגלדשית של רחוב סומסום היא תוכנית הילדים הנצפית ביותר בבנגלדש.
אישים בנגלדשיים בולטים בארצות הברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פאזלור רחמן חאן: תכנן את המגדל הגבוה ביותר בארצות הברית, שנמצא בשיקגו.
- סאל חאן: איש חינוך בולט.
- האנסן קלארק: היה חבר הקונגרס הראשון שמוצאו בבנגלדש.
- מ. עותמאן סידיק: היה שגריר ארצות הברית בפיג'י.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ השגרירה מרשה ברניקנט, שגרירות ארצות הברית בבנגלדש
- ^ השגריר הנוכחי, שגרירות בנגלדש בוושינגטון די.סי
- ^ פרק 4: איך באסיה רואים אחד את השני, באתר Pew Research Center, 14-07-2014
- ^ גארי ג'. באס, מברק הדם, India Pvt. Limited, 2013, מסת"ב 978-81-8400-483-0. (באנגלית)
- ^ שרה ריצ'רדס, פעילים אמריקאים ולידת בנגלדש, באתר PRI, 30-12-2011
- ^ ניוסום, פיל, "ארצות הברית שואפת לשפר את היחסים עם בנגלדש", Beaver County Times, 1972
- ^ רונלד רייגן, באתר הפרויקט הנשיאותי האמריקאי
- ^ דאקה, וושינגטון, תחזית המניות עבור בנגלדש סובלנית, באתר the independent, 28-08-2016
- ^ דעה: מוחמד יונוס מצטרף לקבוצת עילית עם מדליית זהב של הקונגרס, פרס נובל ומדליית החירות הנשיאותית, באתר NJ, 27-04-2013
- ^ 1 2 נאומו של ג'ון קרי במרכז EMK, באתר The Daily Star, 30-08-2016
- ^ 1 2 דו"ח ה-CRS לקונגרס, 02-08-2007
- ^ אג'נדת הלחימה בטרור בראש, באתר The Daily Star, 29-08-2016
- ^ נאסר אחמד, אספקת אנרגיה והשקעה בקהילה צ'ברון בבנגלדש, באתר Daily Sun, 14-02-2016
- ^ סטטיסטיקת סחר בילטרלי ארצות הברית-בנגלדש (ארכיון)
- ^ "ארצות הברית חותכת את כל זכויות היתר של הסחר עם בנגלדש", באתר אל ג'זירה, 28-06-2013
- ^ דאקה מתחייבת לשומרי השלום של האו"ם, באתר The Daily Star, 24-09-2009
- ^ סטודנטים מבנגלש 'תמיד גבוהים' בארצות הברית, באתר bdnews24.com, 14-11-2013
