חסידות ויז'ניץ

חסידות ויז'ניץ

שורשים, סיווג והנהגה
דת	יהדות
מקום ייסוד	ויז'ניץ
תאריך ייסוד	המאה ה־19
מייסד	מנחם מנדל הגר (צמח צדיק)
מנהיג	רבי ישראל הגר

בית המדרש בעיירה ויז'ניציה

תמונה צבעונית של בית המדרש

חסידות ויז'ניץ (בכתיב יידי: וויזשניץ) היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה ויז'ניציה בבוקובינה שבאימפריה האוסטרית (כיום באוקראינה) באמצע המאה ה-19, וראשיה הם האדמו"רים ממשפחת הגר.

החסידות המרכזית המכונה כיום בישראל בשם ויז'ניץ היא החצר בשיכון ויז'ניץ בבני ברק בראשות רבי ישראל הגר. חצר זו מנתה ב-2016 כ-5,000 בתי-אב בישראל ומחוצה לה, והיא אחת החסידויות הגדולות בישראל. חצר נוספת בשם מרכז חסידי ויז'ניץ היא חצרו של אחיו הצעיר של רבי ישראל, רבי מנחם מנדל הגר, שמרכזה ברחוב עזרא בבני ברק ומנתה 660 בתי-אב ב-2016.

חצרות נוספות הקשורות לגזע ויז'ניץ הן חסידות ויז'ניץ במונסי המונה כ-3,500 בתי-אב, חסידות סרט ויז'ניץ בחיפה המונה כ-1,300 בתי-אב, חסידות דז'יקוב-ויז'ניץ בבית שמש וחסידות קוסוב בבורו פארק. בנוסף ישנן עוד חצרות קטנות של צאצאי אדמו"רי ויז'ניץ: שאץ ויז'ניץ, אוטיניא, ווישווא וסטרוז'ניץ.

היסטוריה

חסידות ויז'ניץ היא ענף של חסידות קוסוב, שמייסדה היה רבי מנחם מנדל מקוסוב, בעל ה"אהבת שלום". רבי מנחם מנדל היה בנו של רבי יעקב קופיל חסיד (תלמיד הבעש"ט) ותלמידם של רבי זאב וולף מצ'רני-אוסטראה, רבי צבי הירש מנדבורנה, רבי משולם פייבוש הלר מזבריז' ועוד. רבי זאב וולף הבטיח לו באחת מאיגרותיו: ”שיתחדש המלוכה שלו, הן על עצמו והן על נפשות ביתו, שלא יזוז ממנו, מבניו ומבני בניו, עד עולם”. אחרי פטירתו בתקפ"ו (1825) כיהן כאדמו"ר בנו, רבי חיים הגר, בעל ה"תורת חיים". לאחר פטירתו, בשנת תרי"ד (1854), כיהן בנו רבי מנחם מנדל מוויז'ניץ בעל ה"צמח צדיק", חתנו של רבי ישראל מרוז'ין, כאדמו"ר עד שנת תרמ"ה (1884).

אחריו התמנה לאדמו"ר בנו, רבי ברוך מוויז'ניץ, בעל ה"אמרי ברוך". לרבי ברוך היו תשעה בנים, שרובם כיהנו באדמו"רות בערים הסמוכות לוויז'ניץ בבוקובינה ובגליציה. לאחר פטירתו בשנת תרנ"ג (1893) ירש את תפקיד האדמו"ר מוויזניץ בנו רבי ישראל הגר, בעל "אהבת ישראל". במלחמת העולם הראשונה נדד עם חסידיו מוויז'ניץ לאורדאה (גרוסוורדיין). נפטר בשנת תרצ"ו (1936).

ארבעת בניו כיהנו כאדמו"רים לאחר פטירתו. בנו הבכור, רבי מנחם מנדל הגר, בעל ה"שארית מנחם", התיישב בווישווה וכיהן בה כאדמו"ר וכראש ישיבה. נפטר בתש"א (1941) ואת מקומו מילא בנו רבי ברוך שנספה בשואה. בתו של רבי ברוך, ציפורה, התחתנה אחרי השואה עם חוקר התלמוד הרב פרופ' דוד הלבני. שלושת בניו הנוספים של ה"אהבת ישראל" כיהנו כאדמו"רים ומנהיגי ציבור ברומניה ובבוקובינה. רבי חיים מאיר מילא את מקום אביו בגרוסוורדיין, רבי אליעזר כיהן כראש ישיבה ואדמו"ר בויז'ניץ, ורבי ברוך כיהן כרב וראש ישיבה, ולאחר מכן כאדמו"ר, בסירט. לאחר השואה שלושתם הגיעו לארץ ישראל והשתקעו בה.

בחסידות נהוג שבהלווית האדמו"ר לא נישאים הספדים, ולאחר מותו כל הבנים הופכים לאדמו"רים.

חסידות נוספת שהושפעה מחסידות ויז'ניץ היא חסידות תולדות אברהם יצחק שאדמו"רה רבי שמואל יעקב קאהן היה תלמיד ישיבת ויז'ניץ וחסידו של רבי חיים מאיר.

חסידות ויז'ניץ בארץ ישראל

קריית ויז'ניץ בערב חתונת נכד האדמו"ר הרב ישראל הגר

חסידי ויז'ניץ בחתונת נכד האדמו"ר חיים מאיר הגר, 1969

אוהל אדמו"רי ויז'ניץ בבית הקברות שומרי שבת, זיכרון מאיר, בני ברק. מבט מבפנים

אוהל אדמו"רי ויז'ניץ בבית הקברות שומרי שבת, זיכרון מאיר, בני ברק. מבט מבחוץ

רבי אליעזר הגר, בעל ה"דמשק אליעזר" הגיע לארץ ישראל בשנת 1944. הקים את ישיבת ויז'ניץ בתל אביב. נפטר בשנת תש"ו כתוצאה ממחלה. חסידיו עברו לאחיו, רבי חיים מאיר הגר, בעל ה"אמרי חיים", שהגיע לארץ ישראל כמה חודשים לאחר מכן. רבי חיים מאיר הגר הקים את שיכון ויז'ניץ בבני ברק ופעל להחייאת החסידות לאחר השואה. האח השלישי, רבי ברוך הגר, בעל ה"מקור ברוך", התיישב בחיפה והקים בה את חסידות סרט-ויז'ניץ (ראו להלן).

לאחר פטירתו של רבי חיים מאיר הגר בשנת תשל"ב (1972), התפצלה החסידות בפלג זה לשניים כשבנו הבכור של רבי חיים מאיר, רבי משה יהושע הגר, מילא את מקום אביו בשיכון ויז'ניץ בבני ברק ובנו השני רבי מרדכי הגר התמנה לאדמו"ר בקהילת ויז'ניץ במונסי שבמדינת ניו יורק בארצות הברית.

בנו הגדול של רבי חיים מאיר, רבי משה יהושע הגר (י"ג בסיוון תרע"ו - כ' באדר תשע"ב), התמנה לאדמו"ר בבני ברק, כיהן כנשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. בסוף ימיו התפלגה החסידות בין שני בניו של האדמו"ר. הבן הגדול, רבי ישראל הגר, שנודה במשך שנים מן החצר אך חזר למעמדו המרכזי בסוף ימי אביו, ניהל בפועל את החסידות בשל מחלת אביו. הבן הצעיר, רבי מנחם מנדל הגר הקים חצר נפרדת בבית כנסת חדש בשם "מרכז חסידי ויז'ניץ", סמוך לקריית ויז'ניץ. לאחר פטירת רבי משה יהושע הוכתרו שניהם לאדמו"רי ויז'ניץ - רבי ישראל הגר מכהן כיורשו של אביו באדמו"רות של החצר המרכזית של החסידות ורבי מנחם מנדל הגר מכהן כאדמו"ר של החצר שהקים. אחיינו של רבי משה יהושע, רבי ישראל אליעזר אדלר שכיהן כרב הקהילה ברחובות, הוכתר חודשיים לאחר פטירת דודו כאדמו"ר מדז'יקוב, וחלק מהחסידים פנו אליו.

במרכז החסידות בקריית ויז'ניץ בבני ברק מתגוררות כ-2,300 משפחות. לחסידות ריכוזים נוספים בישראל (ראו להלן). מחוץ לישראל ישנם ריכוזים בארצות הברית - בורו פארק, ויליאמסבורג, מונסי, מונטריאול ולייקווד, ובאירופה - בבלגיה, בלונדון ובמנצ'סטר.

לחסידות ארגון בשם "צעירי ויז'ניץ" שהוקם על ידי רבי משה יהושע במטרה לקרב בחורים מישיבות ליטאיות ותיכוניות ששורשם מחסידי ויז'ניץ במזרח אירופה. בזכות הארגון החסידות התרחבה באופן משמעותי. כיום הארגון משמש גם כאיחוד הבחורים שאינם לומדים במוסדות החסידות.

מוסדות החסידות בישראל מאוגדים בשם 'איגוד מוסדות ויז'ניץ בארה"ק'. הרשת כוללת כ-70 מוסדות: תלמודי תורה, ישיבות, כוללים, בתי ספר וסמינרים. המוסד ה-70 של האיגוד (תלמוד תורה בעיר ביתר) נוסד בשנת תש"ע, בעת שחגגו בחסידות 70 שנה מאז הקים האדמו"ר את ישיבת ויז'ניץ בגרוסוורדין. לפי פרסומי החסידות בשנת 2012, במוסדות החסידות יש כ-15,000 תלמידים.

לחסידות ביטאון בשם "קשר איתן" היוצא מדי חודש, המכיל חדשות ומאמרים ומופץ חינם לחסידי ואוהדי בית ויז'ניץ בישראל ובעולם. לחסידות קו מידע טלפוני בשם "מערכת ויזניץ" עם עדכונים יומיים על הנעשה בחסידות ושידור אירועים. לחסידות ארגון סיוע רפואי בשם "רפואה וחיים".

בחג הסוכות תשע"א פרצה שרפה בבית המדרש המרכזי של החסידות בבני ברק ו-11 ספרי תורה עלו באש. לאחר החג נערכה לספרים הלוויה שבה השתתפו אלפי בני אדם.

בית דין ויז'ניץ ורבני הקהילה

רב הקהילה בבני ברק היה רבי משה יהושע הגר, עד להכתרתו כאדמו"ר. לאחר הכתרתו, מונה באופן רשמי בנו רבי ישראל ואחריו אחיו רבי מענדל, ובפועל כיהן כרב הקריה הרב משולם זושא לוריא. לאחר שהרב לוריא נפטר כיהן בתפקיד הרב יעקב מאיר שטרן, ובאדר תשפ"א מונה במקומו בנו של האדמו"ר רבי ישראל, חיים מאיר הגר.

לחסידות בית דין שמרכזו בשיכון ויז'ניץ. בית הדין הוקם מלכתחילה לטפל בענייני הקהילה והשיכון, אך בסוף העשור הראשון של המאה ה-21, החל לתפקד כבית דין רגיל לענייני ממונות. ראש בית הדין הוא הרב משה שאול קליין, דיין בבית דינו של הרב וואזנר ורב שכונת אור החיים. הדיינים הם הרב יעקב מאיר שטרן, הרב שרגא פייבל וינברגר מאלעד, הרב ישראל מילר והרב אריה טוביאס.

קהילות ויז'ניץ בישראל

בית הכנסת ויז'ניץ בצפת, הוקם בסביבות שנת 1860

קהילות ויז'ניץ קיימות בארץ ישראל כבר מסוף המאה ה-19, בצפת ובירושלים. בתחילת המאה ה-20 הוקמו קהילות גם בתל אביב ובחיפה. אחרי מלחמת העולם השנייה השתקעו ה"אמרי חיים", רבי חיים מאיר הגר, ואחיו ה"מקור ברוך", רבי ברוך הגר, בארץ ישראל. רבי חיים מאיר הקים בבני ברק את קריית ויז'ניץ ורבי ברוך הקים בחיפה את רמת ויז'ניץ.

בירושלים יש לחסידות כשמונה קהילות.

קהילה של החסידות ברחובות הוקמה בתחילת שנות ה-80. בראשות הקהילה הועמד הרב ישראל אליעזר אדלר, אחיינו של האדמו"ר, שלימים מונה לאדמו"ר מדז'יקוב-ויז'ניץ. לאחר מכן הוקמו קהילות באשדוד, ברובע ז' וברובע ח'.

בביתר עילית קיימות 3 קהילות בשכונה a, בשכונה b ובשכונת התמר. בבית שמש 7 קהילות ובאלעד ארבע: המרכזית בקריית ויז'ניץ, קהילת "ישועות משה" בשכונת אור ישראל, "אמרי ברוך" ו"אהבת שלום". במודיעין עילית שתי קהילות. ישנן קהילות גם בחיפה ובעפולה. בצפת הייתה קיימת קהילה בעבר, שהתדלדלה עם הקמת מדינת ישראל. בית המדרש משמש כיום יוצאי תוניס. לחסידות סרט ויז'ניץ קהילה בעיר.

ישיבות וסמינרים

לחסידות שלוש ישיבות גדולות:

• ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר בשיכון ויז'ניץ בבני ברק, בראשות חתנו ואחיינו של רבי משה יהושע, הרב מנחם ארנסטר.
• ישיבת ישועות משה באחוזת ברכפלד שבמודיעין עילית, בראשות הרב יוסף אהרן ויז'ניצר. לפני כן שכנה הישיבה בשכונת הר נוף בירושלים. שמה ניתן לה לאחר פטירת רבי משה יהושע.
• ישיבת תורת חיים באלעד, בראשות הרב אליעזר שלומוביץ. לפני כן שכנה הישיבה במרכז העיר בני ברק (רח' רבי טרפון).

ישיבה נוספת הייתה ישיבת ישועות משה. הישיבה הוקמה באשדוד תחת ניהולו של הרב ישראל ברכר, הועברה לאלעד בשנת תשע"ג בהנהלה חדשה ונסגרה במהלך שנת תשע"ד.
ישיבות לצעירים קיימות בבני ברק (2), בירושלים, באשדוד, באלעד, במודיעין עילית, בבית שמש, בבורו פארק, באנטוורפן ובלונדון.

לחסידות סמינרים בירושלים, בני ברק, אשדוד, אלעד ומודיעין עילית. בסמינר בבני ברק ובסמינר באלעד לומדות בנות רבות שאינן משתייכות לחסידות, בעיקר מהחסידויות השמרניות. בבתי הספר והסמינרים למדו בעברית, מה שעורר התנגדות כלפיהם מצד חוגי העדה החרדית ועוד. האדמו"ר הנוכחי החל להחזיר את שפת היידיש למוסדות החינוך לבנות.

החסידות בפוליטיקה

באופן מסורתי איש החסידות מייצג את "הסיעה המאוחדת" במפלגת אגודת ישראל-יהדות התורה ובדרך כלל מכהן בכנסת. את החסידות ייצגו לאורך השנים חברי הכנסת שלמה יעקב גרוס, שמואל הלפרט, מנחם אליעזר מוזס וכיום יעקב טסלר. לחסידות נציגים גם בכמה יישובים שבהם קהילות חסידי ויז'ניץ: בבני ברק (כיום מכהן איש החסידות יהושע מנדל כסגן ראש העיר), בירושלים, באשדוד, באלעד (בערל אשר), בביתר עילית, במודיעין עילית, בבית שמש ובעמנואל.

כמו כן ארבעה ממזכירי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל היו חסידי ויז'ניץ: שלמה זלמן מוזס (אביו של מנחם אליעזר), שמואל אבישי שטוקהמר, יעקב ולצר והרב מרדכי שטרן.

מאפייני החסידות

תפילה: חסידות ויז'ניץ בולטת בתפילות נלהבות בנעימה מיוחדת. האדמו"רים נהגו להסתובב בשעת התפילה בין החסידים לחזקם להתפלל בכוונה ובשמחה.

אהבת ישראל: האדמו"ר השלישי, רבי ישראל הגר, בלט במידת אהבת ישראל ולימים אף כונה על שמה. הוא קירב יהודים פשוטים שכמעט לא שמרו תורה ומצוות. רבי ישראל נהג לומר שיהודי שאינו שומר תורה ומצוות הוא כקרח הנמס כשהוא נכנס למים, כלומר לאווירה תורנית. לאליטה מסר הדרכות בעבודת ה' ודברי תורה ואת הפשוטים יותר קירב בעזרת חלוקת שיריים וברכות. בנו רבי חיים מאיר הקים בארץ ישראל חסידות קפדנית בהנהגה ובלבוש, והחסידות השתנתה מהאופי העממי שהיה לה באירופה. לעומתו, אחיו רבי ברוך, האדמו"ר מסרט-ויז'ניץ, נהג בדרכי נועם ובסגנון מתון יותר. עם זאת חסידי ויז'ניץ השתתפו בשנות החמישים בהקמת הנח"ל החרדי בהסכמת האדמו"ר.

לימוד תורה: בשנת תשל"ז תיקן רבי משה יהושע תקנה ששמה "שיעורי תורה ברבים" וכוללת חובת השתתפות בסדר לימוד של שעה מדי ערב בבתי המדרש של החסידות.

שבת: רבי מנחם מנדל מקוסוב מרבה בספרו 'אהבת שלום' דברים על ערך השבת. רבי חיים מאיר הגר הדגיש את ערך השבת בחסידות. הוא הנהיג שירת זמירות שבת עד שעה מאוחרת, לעיתים עד אור הבוקר. רבים מדברי תורתו נסובים על כך. כמו כן התחיל לשיר את הניגון יה אכסוף (בנעימה שהלחין בעצמו), שלא הושר עד אז בחסידות.

לבוש: חסידי ויז'ניץ נוהגים ללכת בשבת באברקיים ובגרביים לבנים המגיעים עד לברכיים (בכך נבדלים חסידי ויז'ניץ מחסידי בעלזא, שגרביהם שחורים אף בשבתות). בשאר ימי השבוע לובשים מכנסיים שחורים ארוכים. בני משפחת האדמו"ר ומעט מהמבוגרים לובשים גם ביום חול את האברקיים עם גרביים שחורים. עוד נוהגים חסידי ויז'ניץ בניגוד לשאר החסידים, לחבוש את הכובע כשלולאת הסרט נמצאת בצדו הימני של הכובע.

ניגוני ויז'ניץ

ניגון לל"ג בעומר במירון המושר גם בחסידות ויז'ניץ, מנגנים: מ. ברלין, ב. ברזבסקי, א. חשין (קלרינטים), א. סגל (תוף), ר. רוזנטל (מצלתיים), הוקלט במירון, ל"ג בעומר, תשכ"ח (1968).

הדלקת נרות חנוכה בנוסח ויז'ניץ. הוקלט בשנת תשל"ז

לחסידות אוסף של מאות ניגונים. הניגונים כוללים זמירות שבת, תפילות ופסוקים. ניגוני ויז'ניץ בדרך כלל מאופיינים בעממיות והם קליטים וסוחפים. חלק מהניגונים הם בעלי מוטיבים צועניים שהיו פופולריים באזורים שבהם היו חסידי ויז'ניץ באירופה.

לחסידות עשרות ניגונים איטיים ומורכבים לפיוט מנוחה ושמחה (חלקם הופיעו בתקליטים כמו "שבת און ויז'ניץ" "א ויז'ניצער ניגון" ב-4 חלקים, "כתר מלוכה" ב-2 חלקים). ניגון מפורסם של החסידות המושר בעת עריכת הטיש על ידי האדמו"ר במתכונת של חזן וקהל, הוא יה ריבון עלם, שלמעשה מורכב משלוש מנגינות שונות: אחת לשלושת הבתים הראשונים של הפיוט, השנייה (מזמנו של רבי חיים הגר) לבית הרביעי ושלישית לבית החמישי. על ניגון זה אמר רבי חיים מאיר הגר ש"זהו ההמנון הויז'ניצאי" (ולפי המשוער לכן מושר בעמידה).

רבי חיים מאיר הגר הביא לחסידות ניגונים עממיים רבים ו"גיירם", בהם מפורסמים הניגון "אוי ווי הייליגע שאבעס" (אוי שבת קודש!), "אשר בחר בנו" ו"הללו את ה'". בזמן ביקורו בארץ ישראל לפני המלחמה, ביקר במירון, שם קלט מספר ניגוני מירון והחל לשיר אותם בטיש. מספר ניגונים של החסידות הושרו בתנועות הנוער הציוניות ובקיבוצים כמו הניגון "אודה לאל" (המושר בסיום הטיש לפנות בוקר) אשר הושר עם המילים "בוקר בא לעבודה".

מלחיני החסידות העיקריים הם ניסן יוסט (במזרח אירופה) ויצחק אונגר (בישראל). גם רבי חיים מאיר הלחין מספר ניגונים, בהם: מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר, נפשנו חכתה לה', ממקומך מלכנו, רננו צדיקים, ניגון לפני אמירת התורה וניגון מרש.

החסידות הוציאה כ-30 דיסקים של ניגונים. כמו כן קיים אוסף הקלטות ביתיות של אליהו גנץ ויוסף שכטר הכולל כ-200 ניגונים.

בחסידות מושרים גם ניגונים רבים שאינם של החסידות במקורם, כמו ניגוני דז'יקוב-רופשיץ שאדמו"רי השושלת הם נכדיהם, ניגונים של יעקב תלמוד (אחד מהם הולחן במהלך השתתפות בטיש של רבי חיים מאיר), ניגוני מודז'יץ ועוד. כמו כן מושרים בחסידות ניגונים של מלחינים מפורסמים מאירופה של לפני המלחמה כמו פיניע חזן (מחסידי בויאן), בעריש ווישיווער (מאוברלנד), והחזן זיידל רובנר.

לחסידות ניגון משלה לנוסח התפילה, שהולחן על ידי אדמו"רי השושלת. רבי חיים מאיר הגר התבטא פעם: "כמדומה לי שהתווים של התפילה הם נוסח ויז'ניץ". כמו כן אמר שהנעימה של ויז'ניץ מפרשת את מילות התפילה. חלק מנעימות התפילה מיוחסות בחסידות לאבי השושלת, רבי יעקב קופיל חסיד, שהיה בעל תפילה אצל הבעל שם טוב.

מאדמו"רי החסידות בעבר ובהווה

• 
  רבי ישראל הגר (אהבת ישראל), במרכז התמונה
• 
  רבי חיים מאיר הגר,
  (אמרי חיים)
• 
  רבי אליעזר הגר (דמשק אליעזר)
• 
  רבי משה יהושע הגר,
  (ישועות משה)
• 
  רבי ישראל הגר

חסידים מפורסמים

• הרב משה שאול קליין - דיין בבי"ד של הרב ואזנר, ראש בית הדין של ויז'ניץ בבני ברק ורב שכונת אור החיים בעיר.
• חברי הכנסת לשעבר מנחם אליעזר מוזס ושמואל הלפרט. וחבר הכנסת יעקב טסלר.
• הזמר מוטי שטיינמץ

ענפים שהסתעפו מהחסידות

חסידות סרט-ויז'ניץ

רבי ברוך הגר מסרט ויז'ניץ

ערך מורחב – חסידות סרט ויז'ניץ

בן נוסף של רבי ישראל הגר מוויז'ניץ, רבי ברוך הגר, כיהן באדמו"רות בעיירה סירט. לאחר השואה הקים את ישיבת יחל ישראל ובנה את רמת ויז'ניץ בחיפה ובה ביסס את חצרו. לאחר פטירתו בשנת תשכ"ד (1963) הוכתר בנו, רבי אליעזר הגר, כממלא מקומו. לאחר פטירתו בתשע"ה הוכתר תחתיו בנו, הרב יעקב הגר.

בתי מדרש נוספים של חסידות זו קיימים בבני ברק, בירושלים, באלעד, בביתר עילית, באשדוד ובבית שמש, וכן בית מדרש בארצות הברית.

חתנו של רבי אליעזר, הרב נפתלי ראובן קורנרייך, החל אחר פטירת חמיו לכהן כאדמו"ר מקוסוב ויז'ניץ בבית שמש. חתנו השני פתח בית מדרש בלייקווד ומכהן בה כאדמו"ר.

חסידות ויז'ניץ-מונסי

רבי מרדכי הגר מוויז'ניץ מונסי

ערך מורחב – חסידות ויז'ניץ מונסי

בנו השני של רבי חיים מאיר הגר - רבי מרדכי הגר (נולד בי"ח בתמוז ה'תרפ"ב, 1922; נפטר בכ"ט באדר ה'תשע"ח, 2018) - כיהן משנת 1972 כאדמו"ר מוויזניץ במונסי שבניו יורק. במקום קהילה בת כ-1,400 משפחות. כמו כן יש לחסידות ויזניץ-מאנסי מרכזים ומוסדות בויליאמסבורג, בורו פארק, קיימישא לייק, לונדון, אנטוורפן ומונטריאול. בישראל יש לחסידות מוסדות בבני ברק, בירושלים ובבית שמש.

לאחר פטירתו של רבי מרדכי, מונו שבעת בניו ונכדו לאדמו"רים תחתיו: הרב ישראל, ממלא מקומו במונסי; הרב מנחם מנדל בקיימישא לייק שבהרי קטסקיל; הרב יצחק יוחנן בוויליאמסבורג; הרב אליעזר זאב בירושלים; הרב דוד בלונדון; הרב אהרן במונטריאול; והרב ברוך שמשון בבני ברק ובבית שמש. נכדו הגדול, רבי יעקב יוסף הוא אדמו"ר בבורו פארק (במקום אביו, הבן הבכור הרב פנחס שלום, שהיה רב החסידות שם ונפטר עוד בחיי האב בשנת ה'תשע"ה).

מרכז חסידי ויז'ניץ

רבי מנחם מנדל הגר,
מוויז'ניץ (מרכז)

מרכז חסידי ויז'ניץ הוא כינוי חצרו של רבי מנחם מנדל הגר, אחיו הצעיר של רבי ישראל, האדמו"ר מוויז'ניץ. חצר זו מונה מאות משפחות בישראל ובעולם. בית המדרש, הישיבות והתלמוד תורה של החצר נמצאים ברחוב שלמה המלך בבני ברק.

ראשיתה של החצר בשנת תשס"ד לאחר שרבי מנחם מנדל שכר מבנה בשיכון ויז'ניץ והחל לערוך בו "באטעס" ותפילות עצמאיות. בשנת תשס"ט חנך את בית המדרש הנוכחי.

חסידיו של הרב מנחם מנדל מדגישים במיוחד את הצורך להתבטל כלפיו. בשנת 2018 הוא הכריז על "השיטה הקדושה", שלפיה על החסידים לחוש את עצמם כ"שוואנצעס" (זנבות) של האדמו"ר. האדמו"ר ביטא זאת בשיר מיוחד שהפך להמנון החסידות.

קהילות ומוסדות חינוך נוספים של החצר קיימים באשדוד, אלעד, בית שמש, ירושלים, לונדון, בורו פארק, מונטריאול, מונסי ולייקווד.

חסידות דז'יקוב-ויז'ניץ

רבי ישראל אליעזר אדלר,
מדז'יקוב-ויז'ניץ

אחר פטירתו של רבי משה יהושע הכתירה קבוצת חסידים את אחיינו, הרב ישראל אליעזר אדלר, רב חסידי ויז'ניץ ברחובות, לאדמו"ר. הרב אדלר הוא נכדו של רבי חיים מאיר מצד אמו, וחתן הרב משה ארנסטר חתן רבי חיים מאיר. מצד אביו הוא נכד לאדמו"רי דז'יקוב, וחצרו נקראת 'חסידות דז'יקוב-ויז'ניץ'.

בשנים הראשונות שכנה החצר ברחובות. בשנת תשע"ט עבר לבית שמש, שם הקים קריה חסידית בשם "קריית אהבת ישראל", ובה בית מדרש, תלמוד תורה ובית ספר. רוב החסידים הצטרפו אליו ועברו לגור בקריה.

ענפים נוספים

אוטיניא

ערך מורחב – חסידות אוטיניא

בנו השני של רבי ברוך הגר ("אמרי ברוך"), רבי חיים הגר כיהן כאדמו"ר באוטיניא. חסידיו נמנו באלפים. לאחר פטירתו בשנת תרצ"ב (1931) מילא את מקומו בנו רבי ישראל שלום יוסף. הוא נרצח בשואה בשנת תש"ד (1944) עם אשתו ושלושת ילדיו.

בתו בלומה רייזל נישאה לדודה רבי יחיאל מיכל הגר מהורדונקה. נכדם רבי משה הגר, הוכתר על ידי רבי חיים מאיר הגר, לכהן כאדמו"ר מאטניא. הוא פתח בית מדרש ברחוב הושע בני ברק. לאחר פטירתו בכ"ה באב תשנ"ד, הוכתר בנו רבי ברוך לכהן באדמו"רות.

שאץ ויז'ניץ

ערך מורחב – חסידות שאץ ויז'ניץ

בנו השלישי של רבי ברוך הגר, רבי משה (תרכ"ג - ט' באייר תרפ"ו), כיהן באדמו"רות בשאץ. נישא לחוה, בתו של רבי אברהם יהושע השיל ממז'יבוז'. לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו רבי חיים, חתנו של רבי שלמה זלמינא מרשקוב. לאחר מלחמת העולם השנייה הפסיק רבי חיים לכהן באדמו"רות והתגורר בחיפה ובערוב ימיו בבני ברק. נפטר בכ"ד בטבת תשל"ז (1977).

בשנת ה'תשל"א הכתיר רבי אליעזר הגר מסערט ויז'ניץ את אחיינו רבי מנחם דוד הגר (בנו של רבי משה הגר) לכהן כאדמו"ר משאץ-ויז'ניץ. מרכז החסידות הוא ברחוב הרצל בשכונת הדר הכרמל בחיפה. מרכז נוסף של החסידות קיים באשדוד.

הורודנקה

בנו הרביעי של רבי ברוך הגר, רבי שמואל אברהם אבא (תרכ"ה - ל' בשבט תרנ"ה), כיהן בהורודנקה. היה חתנו של רבי משה מרדכי ממקארוב. חיבר ספר בשם שפתי צדיק. חתניו היו אחיינו (בן גיסו רבי מרדכי האדמו"ר מטאלנא-ויזנ'יץ) רבי מנדל חודורוב מקולומיאה ואחיינו רבי ישראל שלום יוסף מאוטיניא.

בנו השמיני של רבי ברוך הגר, רבי יחיאל מיכל (בערך תרל"ב - י"ג בכסלו תש"ב) מילא את מקום אחיו בהורודונקה. היה חתנו של אחיו רבי חיים מאוטיניא. כיהן בהמשך בווינה ובצ'רנוביץ. נפטר בטרנסניסטריה. בנו רבי ברוך היה חתנו של דודו רבי שרגא פייביש מזלישטשיק. נכדו רבי משה, וכיום בנו רבי ברוך כיהנו כאדמו"רי אוטיניא.

סטרוז'ניץ

בנו החמישי של רבי ברוך הגר, רבי יעקב יצחק דוד (בערך תרכ"ו - י"ג באדר תרצ"ב) כיהן בסטורוז'ינץ. היה חתנו של רבי ישכר דב מדולינא. כיהן בסטרוז'ניץ ובטשודין. בנו רבי ישכר דב בריש, חתנו של רבי גרשון הגר מפיטשניזין, נמלט מווינה במלחמת העולם השנייה והתיישב בלונדון. נפטר כ' בכסלו תשכ"ח. נכדו של רבי ישכר דב, רבי גרשון (בן בנו רבי צבי) מכהן כרב בית המדרש "בית ישכר דוב" בגולדרס גרין בלונדון. אחריו רבי מיכאל יעקב ישראל ייסד את שיעור הדף היומי הראשון בגולדרס גרין בלונדון, ומוסר שלושה שיעורים בבית מדרשו של אחיו. בנו של רבי יעקב, רבי ישכר דב פתח בית כנסת סטרוז'ניץ בביתר עילית.

בורשה

בנו השישי של רבי ברוך הגר, רבי פנחס, (בערך תרכ"ז - י' באדר תש"א) כיהן בבורשה. היה חתן דודו רבי שמואל מסקאהל. כיהן גם בוישווה ובסיגט. בנו רבי אלתר מנחם מנדל (ד' בכסלו תרנ"ז - כ"ט בחשוון תש"ג) מילא את מקומו. בשנת תרפ"ד החל לכהן ברבנות בורשה ולאחר פטירת אביו כאדמו"ר. נרצח בגטו סעליש (לפי גרסה אחרת באושוויץ).

זלישטשיק - קוסוב

בנו השביעי של רבי ברוך הגר, רבי שרגא פייבוש (בערך תר"ל - י"ג בטבת תרצ"ז) כיהן בזלישטשיק. היה חתנו של רבי חיים מנחם מזינקוב ובזיווג שני של רבי משה מקוסוב. בזמן מלחמת העולם הראשונה ברח לצ'רנוביץ. מחתניו (מאשתו השנייה) היו אחיינו רבי ברוך הגר בן רבי יחיאל מיכל, רבי דוד משה מסדיגורה-גוואדז'יץ ורבי משה צבי מטולנא פילדלפיה.

בנו רבי אברהם יהושע העשיל הגר, כיהן כאדמו"ר מקוסוב-זלישטשיק בבורו פארק. מונה על ידי בן דודו רבי חיים מאיר הגר בשביל להשאיר זכר לבית קוסוב. נפטר בשנת תש"ס. את מקומו ממלא בנו רבי שרגא שהצליח לפתח את החצר וחסידים רבים התקרבו אליו.

ווישווא

בנו הבכור של רבי ישראל הגר ("אהבת ישראל"), רבי מנחם מנדל הגר, כיהן כראש ישיבה ואדמו"ר בווישווה. נפטר בשנת תש"א. את מקומו מילא בנו רבי ברוך (כ"ט באדר תרס"ח − כ"ט בכסלו תש"ד), חתנו של רבי צבי הירש ממישלניץ. נאסר על ידי ההונגרים ונשלח לבודפשט, משם ניסה לברוח לרומניה ונתפס ונשלח לאושוויץ, שם נספה. בן נוסף, רבי חיים יהודה מאיר הגר, עלה לישראל וכיהן באדמו"רות וישאווא בתל אביב. נפטר בי"א באייר תשכ"ט (1969).

ברחוב רש"י בבני ברק היה בית כנסת של חסידי וישווא. בתקופה שהאדמו"ר מוויז'ניץ רבי ישראל הגר התגורר מחוץ לקריית ויז'ניץ הוא קבע בו את מקום תפילתו.

בשנת תש"ס הקימו שרידי חסידי וישאווא את מרכז החסידות מחדש בשכונת רמות בירושלים ומינו לאדמו"ר את רבי ברוך הגר, בן רבי נפתלי צבי נכדו של רבי מנחם מנדל. בית מדרש נוסף של החסידות, השייך לכולל מרמורש, נמצא בפאתי בתי אונגרין.

אחים נוספים של רבי ברוך מכהנים: רבי מנחם מנדל מכהן כאב בית הדין "שארית מנחם" מונסי. בבית מדרשו פועל מכון "ברכת נפתלי". רבי יצחק הגר מכהן כאדמו"ר בבורו פארק.

בית כנסת נוסף של החסידות נמצא ברחוב חברון 26 בבני ברק.

שושלת היוחסין של חסידות ויז'ניץ מקוסוב

ישראל בן אליעזר (1698-1760) הבעל שם טוב

תלמידו של הבעל שם טוב יעקב קופיל חסיד

מנחם מנדל הגר מקוסוב אהבת שלום

חיים הגר מקוסוב תורת חיים

יעקב שמשון הגר מקוסוב

יוסף אלטר הגר ראַדעװיץ (1820-1879) חתנו של משה צבי גוטרמן מסאווראן

מנחם מנדל הגר האדמו"ר הראשון מוויז'ניץ צמח צדיק (1830-1884) חתנו של רבי ישראל פרידמן רוז'ין

ברוך הגר האדמו"ר השני מוויז'ניץ אמרי ברוך (1845-1892)

ישראל הגר האדמו"ר השלישי מוויז'ניץ אהבת ישראל (1860-1936)

חיים הגר האדמו"ר הראשון מאנטניא טל חיים (1863-1931)

משה הגר האדמו"ר הראשון משאץ ויז'ניץ

שמואל אברהם אבא הגר הורודנקה שפתי צדיק

יצחק יעקב דוד הגר סטראָזשניץ (1866-1932)

פנחס הגר בורשה

מנחם מנדל הגר הרב מוישווה שארית מנחם (1885-1941)

חיים מאיר הגר האדמו"ר הרביעי מוויז'ניץ אמרי חיים (1888-1972)

אליעזר הגר דמשק אליעזר (1890-1945)

ברוך הגר האדמו"ר הראשון מסערט ויז'ניץ סערעט מקור ברוך (1895-1963)

ישראל שלום יוסף הגר הרבי מסטניסלב

מנחם מנדל הגר האדמו"ר השני מאנטניא

חיים הגר האדמו"ר השני משאץ ויז'ניץ חיפה / בני ברק

משה יהושע הגר האדמו"ר החמישי מוויז'ניץ בני ברק ישועות משה (1916-2012)

מרדכי הגר האדמו"ר מוויז'ניץ מונסי מונסי ר' מוטלה (1922-2018)

אליעזר הגר האדמו"ר השני מסערט ויז'ניץ חיפה חכמת אליעזר

משה הגר בעבר ראש ישיבת סרט ויז'ניץ ברכת משה

משה הגר (נינו של ברוך הגר, מונה לאדמו"ר השלישי מאטניא על ידי חיים מאיר מוויז'ניץ)

ישראל הגר בני ברק האדמו"ר הנוכחי והשישי מוויז'ניץ

מנחם מנדל הגר בני ברק האדמו"ר מוויז'ניץ מרכז חסידי ויז'ניץ

יעקב הגר האדמו"ר השלישי מסערט ויז'ניץ חיפה

מנחם דוד הגר האדמו"ר השלישי משאץ ויז'ניץ חיפה

ברוך הגר האדמו"ר הרביעי מאנטניא

פנחס שלום הגר רב קהילת ויז'ניץ מונסי בבורו פארק

ישראל הגר האדמו"ר מויז'ניץ במונסי

מנחם מנדל הגר האדמו"ר מויז'ניץ בקייאמישא לייק

יצחק יוחנן הגר האדמו"ר מויז'ניץ בויליאמסבורג

אליעזר זאב הגר האדמו"ר מויז'ניץ בירושלים

דוד הגר האדמו"ר מויז'ניץ בלונדון

אהרן הגר האדמו"ר מויז'ניץ במונטריאול

ברוך שמשון הגר האדמו"ר מויז'ניץ בבית שמש

יעקב יוסף הגר האדמו"ר מויז'ניץ בבורו פארק

חסידות ויז'ניץ וענפיה

מנחם מנדל הגר האדמו"ר הראשון מויז'ניץ צמח צדיק (1830-1884) חתנו של רבי ישראל פרידמן מרוז'ין     ברוך הגר האדמו"ר השני מויז'ניץ אמרי ברוך (1845-1892)     ישראל הגר האדמו"ר השלישי מויז'ניץ אהבת ישראל (1860-1936)                                                                   מנחם מנדל הגר הרב מוישווה שארית מנחם (1885-1941) חיים מאיר הגר האדמו"ר הרביעי מויז'ניץ אמרי חיים (1888-1972) אליעזר הגר דמשק אליעזר (1890-1945) ברוך הגר האדמו"ר הראשון מסערט ויז'ניץ סערעט מקור ברוך (1895-1963)                                                                               הינדה הייתה נשואה לרב נפתלי חיים אדלר משה יהושע הגר האדמו"ר החמישי מויז'ניץ בני ברק ישועות משה (1916-2012) מרדכי הגר האדמו"ר מויז'ניץ מונסי מונסי ר' מוטלה (1922-2018) אליעזר הגר האדמו"ר השני מסערט ויז'ניץ חיפה חכמת אליעזר משה הגר בעבר ראש ישיבת סרט ויז'ניץ ברכת משה                                                         ישראל אליעזר אדלר האדמו"ר מדז'יקוב ויז'ניץ ישראל הגר בני ברק האדמו"ר הנוכחי והשישי מויז'ניץ מנחם מנדל הגר בני ברק האדמו"ר ממרכז חסידי ויז'ניץ     יעקב הגר האדמו"ר השלישי מסערט ויז'ניץ חיפה מנחם דוד הגר האדמו"ר השלישי משאץ ויז'ניץ חיפה                                                                                                         ישראל הגר ויז'ניץ מונסי מנחם מנדל הגר ויז'ניץ קיימישא לייק יצחק יוחנן הגר ויז'ניץ ויליאמסבורג דוד הגר ויז'ניץ לונדון אהרן הגר ויז'ניץ מונטריאול ברוך שמשון הגר ויז'ניץ בית שמש יעקב יוסף הגר ויז'ניץ בורו פארק

ספרי החסידות

• "אהבת שלום" - של אבי השושלת רבי מנחם מנדל מקוסוב
• "תורת חיים" - של רבי חיים הגר מקוסוב
• "צמח צדיק" - של אבי חסידות ויז'ניץ, רבי מנחם מנדל
• "אמרי ברוך" - של רבי ברוך הגר
• "אהבת ישראל" - של רבי ישראל
• "נימוקי חיים" ו"טל חיים" - של רבי חיים מאטיניה
• "נפש יש"י" - של רבי ישראל שלום יוסף מאטיניה
• "אמרי חיים" - של רבי חיים מאיר
• "ישועות משה" -של רבי משה יהושע
• "שארית מנחם" - של רבי מנחם מנדל מווישווא
• "דמשק אליעזר" - של רבי אליעזר
• "מקור ברוך" - של רבי ברוך מסערט

חוברות ועלונים:

• "בית ויז'ניץ" - ירחון של החסידות (מתמוז תשנ"ב)
• "צעירי ויז'ניץ" - עלון של ארגון צעירי ויז'ניץ (מתמוז תשנ"ב)
• ביטאון "ויז'ניץ" - ירחון של החסידות (מתשרי תשס"ד)
• ביטאון "קשר איתן" - ירחון של החסידות (מתשרי תש"ע)
• "איגוד בני החבורות" ויז'ניץ - עלון שבועי של בני החבורה. (מתשס"ו)
• "מלכות ויז'ניץ" - ירחון של חסידותו של רבי מנחם מנדל מבני ברק (מתשס"ח)
• "פונעם רבינ'ס הויף" - (ביידיש: מחצר הרבי) עלון שבועי ובו שיחות של האדמו"ר במהלך השבוע וכן תיעוד פגישות שלו עם רבנים ואדמו"רים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חסידות ויז'ניץ בוויקישיתוף

• חסידות ויז'ניץ, באתר "אנשים ישראל"
• יעקב מזור, השושלות החסידיות, הטקסטים שבפיהן וזמרתן, באתר הפיוט והתפילה, תמוז תשס"ח, עמ' 10–15
• בנימין בראון, 'Individualism, truth and the repudiation of magic as the tsadik's prerogative - Pshiskhe-like Elements in the Theology of Rabbi Menahem Mendel of Kosov'
• נתן אליהו רוט, מאיר החיים ג- שירות ותשבחות, על הניגון בחסידות ויז'ניץ ואצל רבי חיים מאיר. באתר היברו בוקס.
• ק. נפתלי, בית ויז'ניץ - חלוץ היצירה החסידית בישראל, מעריב, 5 באוקטובר 1965
• ויזניץ - המעוז לתורה ולחסידות ביישוב החדש, בית יעקב, גיליון 25, סיון תשכ"א, עמ' 9–10, באתר היברובוקס
• אריה בן חנוך, שושלת ויז'ניץ המעטירה, בית יעקב, גיליון 147, אייר תשל"ב (1972), עמ' 4–5, 22, באתר היברובוקס
• כיסופים - פיוטים מבית וויז'ניץ, סרטון באתר יוטיוב
• חסידות ויז'ניץ, דף שער בספרייה הלאומית