Bartok

The Új Magyar Zene Egyesülete (UMZE) (New Hungarian Music Society) was formed in early 1911 and included Bartók as a leader in promoting modern music and new Hungarian composers and their works, among others. Although the Society only lasted from 1911–12, the attempt made to create this type of society and promote new music provides a look at the issues involved in creating such a program. The letters between Bartók and others shown in this article represent some previously unpublished information and a fresh look at the conflicts involved during the development of the UMZE.

האופרה "טירתו של הרוזן כחול-הזקן" של ברטוק היא אבן דרך ביצירתו של המלחין ובהיסטוריית האופרה. היא תוצאה של שיתוף פעולה בינו לבין הכותב והמחזאי בלה בלאש, והושלמה ב-1911. הבכורה התקיימה מספר שנים מאוחר יותר, ב-1918.
בסמינר זה, ארצה לבחון מספר נקודות באופרה:
1. האם האופרה מחדשת עקרונות משמעותיים במבנה ובסגנון האופרה המסורתיים של סצינת הקונצרטים?
2. האם היו עקרונות חדשניים שהמציא ברטוק בטיפול בקולות השונים של הדמויות?
3. האם נעשים שימושים שונים באותם קולות – האם הם עוברים מטאמורפוזה, שינוי צורה? האם עצם הטיפול בהם מהווה מטאמורפוזה מהשימוש המסורתי בהם?
4. האם ניתן למצוא כאן דוגמאות של קול מבוים, קול מנותק מהגוף, או קול שאינו שייך לאף גוף?
5. האם כוונתו המקורית של בלאש יוצגה נאמנה בקומפוזיציה של ברטוק, והאם הוא הוסיף נופך אחר לטקסט יחד עם המוסיקה?
אנסה לעמוד על הדקויות בשימוש בקולות כפי שברטוק הדגים לנו באופרה זו. אנו יודעים שבמאה ה-18 וה-19, מדד לזמרת אופרה מוצלחת היה שימוש בטכניקה ואיזונה עם הבעה. אנסה לבחון פה האם ברטוק ניגש באופן חדשני או בלתי שגרתי לקולות שהוא יצר באופרה זו, באופן שנוגד את המסורת הארוכה שקדמה לה.
אנסה גם לבדוק את סגנונות השירה השונים, ולראות האם הם מהווים טיפול חדשני בקול האנושי, ומציגים לנו ספקטרום רחב של אפשרויות לשימוש בו.
לקראת הצלילה אל תוך הבחינה של אספקטים אלה באופרה, ארצה לציין את החיבור העמוק שיש לי עם המוסיקה של ברטוק, שגרם לי לרצות ולגלות עוד ועוד אספקטים חדשניים שלו כמלחין. כולי תקווה שבסמינר שלפנינו אצליח לענות על חלק מהאתגרים האלה.

This article argues that music, and in particular the history of music, can make a considerable contribution to the study of nations and nationalism and illustrates it by analysing Be´la Barto´k and Igor Stravinsky, relating these analyses to significant debates within theories of nations and nationalism. Within studies of nations and nationalism the article concentrates on the different interpretations of the term 'construction' expressed in the works of Eric Hobsbawm and Anthony D. Smith. National music is bad. Good music is national.

Dear Sir,

I was somewhat dismayed to find Oliver Rudland describing the music of eighteen leading composers active around 1900 as inspired by ‘nationalism’ (‘Our loss of faith made music mute’, Critique, March 2015). The claim that Christianity constituted ‘another deeper set of convictions’ which these composers ‘held in common’ is also misleading.

Take one example from the list - Béla Bartók....