Menachem Katz
Prof. Menachem Katz: Founder and Head of the Talmud Yerushalmi Digital Critical Edition Project (TalmudYerushalmi.com). Prof. Katz is Academic Director Emeritus of the Friedberg Manuscripts Project in Jerusalem. He was Head of Department of Rabbinic Studies at Chemdat College. Prof. Katz spends much of his time poring over handwritten fragments from around the world and has published widely on the Jerusalem Talmud, Aggadic literature, as well as in the field of Digital Humanities. His book, A Critical Edition and a Short Explanation of Talmud Yerusalmi’s Tractate Qiddushin was published at Yad Izhak Ben-Zvi & Schechter Institute of Jewish Studies (Jerusalem 2016).
Born in Bratislava, Slovakia.
Born in Bratislava, Slovakia.
less
InterestsView All (13)
Uploads
Papers by Menachem Katz
1. The origin of these inscriptions may be found in the practice of voicing words of encouragement and reassurance before embarking on a journey or a dangerous mission. The recitation of such words before leaving the port can be traced back to the fourth century at least, based on a story in the Jerusalem Talmud (Lieberman, 1935, 1958).
2. This ancient practice may have influenced the Jewish world, as well as the Basmalah, which was common in the Islamic world as an opening formula (Goitein, 1953, 1981), but a version of this phrase is also found in pre-Islamic Arabia (Al-Jallad, 2020).
3. The oral declaration is later reflected in the inscription which often appears at the top of a ketubba stating "May they build and prosper," as well as in letters and other documents, where the phrase "in Your Name, the Merciful One" has been commonly used as an opening formula.
4. Scribes subsequently adopted this practice, and included a personal statement before embarking on the task of copying a book – sometimes calling in God's name, and sometimes calling for His help or wishing for good luck.
5. Various opening formulas exist, and some are linked to specific locations (such as בשמך רחמנא ("In Your name, O Merciful One") – which is usually Oriental, but is also sometimes found in more elaborate versions in Byzantine and Yemenite manuscripts). Others were more widespread, such as the use of the abbreviation ע'מ'י ע'ש'ו ("My help comes from the Lord, the maker of heaven and earth") imploring God's help. Rhyming opening formulas are included in manuscripts from many locations and time periods.
6. The phrase בשם אל עולם ("in the name of the God of the world / the eternal God") may have stemmed from בשמך רחמנא, and this might be the origin of the phrase בשם יי אל עולם ("In the name of the Lord, God of the world"), which was used primarily by Maimonides and scribes from his school.
מבוא 1
העמוד הראשי 2
תפריט עליון 2
ניווט בתלמוד 2
סרגל הניווט 3
סרגל האפשרויות 3
המשנה 3
ההלכה 4
הסינופסיס 4
המדורים 4
מקבילות 5
מובאות 5
הערות נוסח 5
ביבליוגרפיה 5
הערות פרשניות 5
מילון 6
הערות ציבוריות והערות אישיות 6
כתיבת הערות 6
עזרו לנו להרחיב את המפעל 7
which discusses the festival of Hanukkah.
Our aim is to reach a better understanding of this midrash by examining its literary structure and arrangement.
In this article, I discuss the term "Halacha Le'moshe Me'Sinai". I intend to introduce the different meanings it took on throughout history, and mainly, to describe the conflict that arose in relation to the use of this term. A great part of the Rabbis objected the very use of the expression "Halacha Le'moshe Mi'Sinai". While this sometimes leads to unfavorable and deprecating perceptions of the term, others based their entire judicial and spiritual world on this principle, harshly attacking any attempt to degrade the importance of the concept of "Halacha Le'moshe Mi'Sinai". As I present these various positions, I am analyzing the underlying reasoning of the Rabbis' opinions regarding the source of authority of the Jewish law system.
In my opinion, Rabbi Akiva adopted an approach that stated that every detail in the Halachic system holds its origin in the Holy Scriptures. According to this approach, the Midrash is what gives the Halacha its validity. Naturally, this approach does not acknowledge the concept of "Halacha Le'moshe Mi'Sinai". As I am showing in this article, Rabbi Akiva’s view was opposed by other rabbinic figures. Rabbi Yishmael gently implied his disapproval of Rabbi Akiva's approach, while El'azar Ben Azarya expressed his discomfort of Rabbi Akiva’s ideas overtly and directly. These Sages believed that there are laws that do not evolve from the Holy Scriptures. Rabbi Akiva's perception of the Halacha was not accepted by the Sages in following generations as well, and instead, the idea of "Halacha Le'moshe Mi'Sinai" was widely adopted.
In the modern era, after a great time in which this concept was approved by all, Zecharia Frankel pointed to the difficulties in this approach. Many opposed Frankels' ideas on the subject, and even questioned his religious beliefs. It seems no one has paid attention to the fact that we can find different approaches to the subject already in the Tannaitic period.
• From Oral to Hand-Written to Printed Editions
• The Surviving Manuscripts
• The Scope of the Manuscripts
• Variation in Manuscripts
• Dating the Manuscripts
• Geographic Origins of the Manuscripts
• The Singularity of Genizah Fragments
• From Handwritten Manuscript to Printed Edition
• The Origins of Divergences
• Of Scribal Errors and Corrections
• The Search for the Best Text
• A New Tool: The Hachi Garsinan Project
1. The Text of the Baraita
2. “We Read Thus”
3. What Was the Original Reading?
4. Avoiding Even Numbers
5. The Fifth Cup Returns
http://thegemara.com/five-cups-of-wine-at-the-seder/#more-1924
• The Boy and the Flute
• Did the Boy Play a Flute?
• The Flute: The Chapter in m. Sukkah
• A Flute Playing at the Libation Ceremony vs. Alongside Sacrifices
• What was the Child Expressing with his Flute?
• Reading the Story and the Talmud in Light of Each Other
The Newsletter of Cambridge University's Taylor-Schechter Genizah Research Unit, Cambridge University Library,No. 73 April 2017, p.3
פסחן ומצתן של נשים
ועל כך שרבי שמעון הוא שקבע את הכלל
כל מצוות עשה שהזמן גרמה נשים פטורות
והחולקים עליו, כנראה, אינם מקבלים כלל זה
1. The origin of these inscriptions may be found in the practice of voicing words of encouragement and reassurance before embarking on a journey or a dangerous mission. The recitation of such words before leaving the port can be traced back to the fourth century at least, based on a story in the Jerusalem Talmud (Lieberman, 1935, 1958).
2. This ancient practice may have influenced the Jewish world, as well as the Basmalah, which was common in the Islamic world as an opening formula (Goitein, 1953, 1981), but a version of this phrase is also found in pre-Islamic Arabia (Al-Jallad, 2020).
3. The oral declaration is later reflected in the inscription which often appears at the top of a ketubba stating "May they build and prosper," as well as in letters and other documents, where the phrase "in Your Name, the Merciful One" has been commonly used as an opening formula.
4. Scribes subsequently adopted this practice, and included a personal statement before embarking on the task of copying a book – sometimes calling in God's name, and sometimes calling for His help or wishing for good luck.
5. Various opening formulas exist, and some are linked to specific locations (such as בשמך רחמנא ("In Your name, O Merciful One") – which is usually Oriental, but is also sometimes found in more elaborate versions in Byzantine and Yemenite manuscripts). Others were more widespread, such as the use of the abbreviation ע'מ'י ע'ש'ו ("My help comes from the Lord, the maker of heaven and earth") imploring God's help. Rhyming opening formulas are included in manuscripts from many locations and time periods.
6. The phrase בשם אל עולם ("in the name of the God of the world / the eternal God") may have stemmed from בשמך רחמנא, and this might be the origin of the phrase בשם יי אל עולם ("In the name of the Lord, God of the world"), which was used primarily by Maimonides and scribes from his school.
מבוא 1
העמוד הראשי 2
תפריט עליון 2
ניווט בתלמוד 2
סרגל הניווט 3
סרגל האפשרויות 3
המשנה 3
ההלכה 4
הסינופסיס 4
המדורים 4
מקבילות 5
מובאות 5
הערות נוסח 5
ביבליוגרפיה 5
הערות פרשניות 5
מילון 6
הערות ציבוריות והערות אישיות 6
כתיבת הערות 6
עזרו לנו להרחיב את המפעל 7
which discusses the festival of Hanukkah.
Our aim is to reach a better understanding of this midrash by examining its literary structure and arrangement.
In this article, I discuss the term "Halacha Le'moshe Me'Sinai". I intend to introduce the different meanings it took on throughout history, and mainly, to describe the conflict that arose in relation to the use of this term. A great part of the Rabbis objected the very use of the expression "Halacha Le'moshe Mi'Sinai". While this sometimes leads to unfavorable and deprecating perceptions of the term, others based their entire judicial and spiritual world on this principle, harshly attacking any attempt to degrade the importance of the concept of "Halacha Le'moshe Mi'Sinai". As I present these various positions, I am analyzing the underlying reasoning of the Rabbis' opinions regarding the source of authority of the Jewish law system.
In my opinion, Rabbi Akiva adopted an approach that stated that every detail in the Halachic system holds its origin in the Holy Scriptures. According to this approach, the Midrash is what gives the Halacha its validity. Naturally, this approach does not acknowledge the concept of "Halacha Le'moshe Mi'Sinai". As I am showing in this article, Rabbi Akiva’s view was opposed by other rabbinic figures. Rabbi Yishmael gently implied his disapproval of Rabbi Akiva's approach, while El'azar Ben Azarya expressed his discomfort of Rabbi Akiva’s ideas overtly and directly. These Sages believed that there are laws that do not evolve from the Holy Scriptures. Rabbi Akiva's perception of the Halacha was not accepted by the Sages in following generations as well, and instead, the idea of "Halacha Le'moshe Mi'Sinai" was widely adopted.
In the modern era, after a great time in which this concept was approved by all, Zecharia Frankel pointed to the difficulties in this approach. Many opposed Frankels' ideas on the subject, and even questioned his religious beliefs. It seems no one has paid attention to the fact that we can find different approaches to the subject already in the Tannaitic period.
• From Oral to Hand-Written to Printed Editions
• The Surviving Manuscripts
• The Scope of the Manuscripts
• Variation in Manuscripts
• Dating the Manuscripts
• Geographic Origins of the Manuscripts
• The Singularity of Genizah Fragments
• From Handwritten Manuscript to Printed Edition
• The Origins of Divergences
• Of Scribal Errors and Corrections
• The Search for the Best Text
• A New Tool: The Hachi Garsinan Project
1. The Text of the Baraita
2. “We Read Thus”
3. What Was the Original Reading?
4. Avoiding Even Numbers
5. The Fifth Cup Returns
http://thegemara.com/five-cups-of-wine-at-the-seder/#more-1924
• The Boy and the Flute
• Did the Boy Play a Flute?
• The Flute: The Chapter in m. Sukkah
• A Flute Playing at the Libation Ceremony vs. Alongside Sacrifices
• What was the Child Expressing with his Flute?
• Reading the Story and the Talmud in Light of Each Other
The Newsletter of Cambridge University's Taylor-Schechter Genizah Research Unit, Cambridge University Library,No. 73 April 2017, p.3
פסחן ומצתן של נשים
ועל כך שרבי שמעון הוא שקבע את הכלל
כל מצוות עשה שהזמן גרמה נשים פטורות
והחולקים עליו, כנראה, אינם מקבלים כלל זה
The Friedberg Variants Project:
Talmud Bavli, Maimonides' Mishneh Torah , and the Generic Site
The 17th World Congress of Jewish Studies
on YouTube 35.20 – 42.40
מדעי היהדות דיגיטליים - מושב הפוסטרים
פרויקט פרידברג להשוואת נוסחאות:
הכי גרסינן (תלמוד בבלי) משנה תורה לרמב"ם ואתר גנרי
הקונגרס העולמי ה-17 למדעי היהדות, 7 אוגוסט 2017
במהדורה זו מציגים את הסוגיות זו מול זו, וכבר לימדונו רבותינו זיכרונם לברכה שבנושאים אלו 'טוב מראה עיניים ממראה מקום' (ר"ש ליברמן, תלמודה של קיסרין).
כדי להצמיד את הירושלמי למקבילה בסוגיא בבבלי לא הבאנו את הירושלמי כסדרו גם בפרק החליל, ומראה מקום גם למהדורת האקדמיה ללשון העברית המבוססת על כתב יד ליידן (ציון לעמודים, ובעיקר לשורות). הפנייה זו נועדה גם לראות את סדר הסוגיות בירושלמי. לדוגמא, עיינו בסוגיה הראשונה ממש.
מהדורה מעודכנת - אלול תשפ"א
(1. My day)
Translated, November 2016, Cheshvan 5777
Eliáš Katz, "Fragmenty zo zápiskov (z denníka známeho korechitu)" [Fragments from the writings], Věstník ŽNO, 23/7 (July 1961), 3-6.
לאור ניתוח מבנה הפרשה ניתן לומר שמעשה הבריאה לא הושלם עד שבאו פנייה ודיבור אל האדם. הבריאה מגיעה לשיאה בבריאת תהליך הדו-שיח, האמירה לאדם. מפגש האדם עם בוראו, מפגש באמירה, 'אני - אתה', הוא שמשלים את מעשה הבריאה.
Byways of Aggadah, I, For the Sake of "Human Dignity", An Annotated Collection of Sages Thoughts on the Centrality of "Human Dignity" in Judaism, Jerusalem 1999
The commentative-scientific aspects and the educational and sectorial implications.
מבוא 1
העמוד הראשי 2
תפריט עליון 2
ניווט בתלמוד 2
סרגל הניווט 3
סרגל האפשרויות 3
המשנה 3
ההלכה 4
הסינופסיס 4
המדורים 4
מקבילות 5
מובאות 5
הערות נוסח 5
ביבליוגרפיה 5
הערות פרשניות 5
מילון 6
הערות ציבוריות והערות אישיות 6
כתיבת הערות 6
עזרו לנו להרחיב את המפעל 7
www.TalmudYerushalmi.com
Contents
introduction 1
Main Page 2
Top menu 2
Navigating the Talmud 2
Navigation bar 3
Options bar 3
The Mishnah 4
The Halakha 4
The Synopsis 4
Apparatuses 5
Talmudic Parallels 5
Citations 5
Editing Comments 6
Bibliographic Notes 6
Explanatory Notes 6
Dictionary 6
Public and Personal Comments 6
Writing Comments 6
A Call to Expand Our Horizons 7
The text of Hillel's appointment is therefore one clear example of a Talmudic adaptation to a Tannaitic story.
Other examples of this phenomenon have not yet been given properly scholarly attention. Assuming this is indeed a characteristic phenomenon in Talmudic literature, once a representative group of examples has been collected, it will provide a foundation for a continued characterization of Talmudic poetics, and its relationship with earlier literature.
עשרת הדיברות מיוחדים בכך שהם ניתנו על ידי האל עצמו לבני ישראל, ללא גורם מתווך, במעמד הר סיני.
אופן החלוקה הפנימית לעשרה אינו מפורש בכתובים. יצוין שבתיאור מעמד הר סיני בשמות לא נאמר שדברי ה' מורכבים מעשרה דברות. פרט זה מצוין רק כאשר משה כותב את הלוחות השניים, לאחר ששהה בהר סיני ארבעים יום בפעם הראשונה, ירד ועלה שוב לעוד ארבעים יום (שמ' לד, כח).
כאשר אדם מישראל שמע את עשרת הדיברות מפי הגבורה, ייתכן שהוא עצמו לא ידע שמדובר בעשרה דיברות דווקא.
נראה לי שבכך מבקשת התורה לומר לנו שהחלוקה לעשר היא רק אחת הדרכים שבהם ניתן לשרטט את מבנה 'עשרת הדברות'.
בדברים אלו אני מבקש להציע מבנה מספרי נוסף על זה המוכר ולעמוד על משמעותו.
In this article, I discuss the term "Halacha Le'moshe Me'Sinai". I intend to introduce the different meanings it took on throughout history, and mainly, to describe the conflict that arose in relation to the use of this term. A great part of the Rabbis objected the very use of the expression "Halacha Le'moshe Me'Sinai". While this sometimes leads to unfavorable and deprecating perceptions of the term, others based their entire judicial and spiritual world on this principle, harshly attacking any attempt to degrade the importance of the concept of "Halacha Le'moshe Me'Sinai". As I present these various positions, I am analyzing the underlying reasoning of the Rabbis' opinions regarding the source of authority of the Jewish law system.
In my opinion, Rabbi Akiva adopted an approach that stated that every detail in the Halachic system holds its origin in the Holy Scriptures. According to this approach, the Midrash is what gives the Halacha its validity. Naturally, this approach does not acknowledge the concept of "Halacha Le'moshe Me'Sinai". As I am showing in this article, Rabbi Akiva’s view was opposed by other rabbinic figures. Rabbi Yishmael gently implied his disapproval of Rabbi Akiva's approach, while Ela'azar Ben Azarya expressed his discomfort of Rabbi Akiva’s ideas overtly and directly. These Sages believed that there are laws that do not evolve from the Holy Scriptures. Rabbi Akiva's perception of the Halacha was not accepted by the Sages in following generations as well, and instead, the idea of "Halacha Le'moshe Me'Sinai" was widely adopted.
In the modern era, after a great time in which this concept was approved by all, Zecharia Frankel pointed to the difficulties in this approach. Many opposed Frankels' ideas on the subject, and even questioned his religious beliefs. It seems no one has paid attention to the fact that we can find different approaches to the subject from the Tanaic period, and Frankel really is not stating an opinion which wasn't heard before by others.
סוגיה הלכתית או דרשה מוסרית? בתורתו של רבא, בתלמוד הבבלי, ניתן לראות את אחד השיאים של שילוב בין יצירה עיונית-אנליטית ובין יצירה אָמּנותית-ספרותית. במקביל חיבורו המונומנטלי של הרמב"ם, משנה תורה, אף הוא מהשיאים הבולטים ביותר ביצירה הספרותית של תורה שבעל פה לדורותיה.
מטרתי העיקרית בהרצאה הנוכחית היא להשוות בין ניסוח ההלכות בתלמודו של רבא לבין ניסוחן של אותן הלכות ביצירתו של הרמב"ם. באמצעות השוואה זו, שתתייחס לתוכן, לשון, מבנה וסגנון, אני מבקש להראות את התרומה המיוחדת של כל אחד משני אישים אלו ביצירה של תורה שבעל פה, הן בתחום העיוני הן בתחום הספרותי-הרטורי.
ב. הסיפור בתוספתא
1. בין השאלה ההלכתית לבין מעשה חכמים 2. טיעוניו של הלל – מדרש ומסורת
3. החלק השני של הסיפור – סגולותיו של הלל 4. 'רוח הקודש עליהם'
ג. הסיפור שבירושלמי
1. שמועה, מסורת 2. שכחת ההלכה כתוצאה מפגם מוסרי 3. מתח: בבל – ארץ-ישראל
ד. בין הירושלמי לתוספתא
ה. הסיפור בבבלי וזיקתו לתוספתא ולירושלמי
1. "מנין לך?" 2. מודל השחזור בבלי – "אעפ"כ החזירן עתניאל בן קנז מתוך פלפולו" 3. אשרור
ו. בחזרה אל התוספתא
1. השלמה ומתח 2. הסיפור על הלל ופועלו של ר' עקיבא 3. הסיפור בתוספתא ופרשת פסח שני
ז. אגדת ייסוד של עולם החכמים
סיום
מבנה כיאסטי של משנת ליל הסדר
במאמר זה אדון במבנה הספרותי של פרק המשנה
ובמשמעות המהפכנית שהוא מקנה לסדר בכללו
ולאכילת המצה בפרט
Monday, November 18th, 2024. J T S, 3 0 8 0 B R O A D W A Y, N E W Y O R K. The symposium is co-sponsored by JTS, and two Israeli organizations: The Center for Law and Science and Talmud Yerushalmi Hadigitali. Aviad Cohen, president of the Center, and Menachem Katz, founder and head of Talmud Yerushalmi Hadigitali.
RSVP REQUIRED: [email protected]
https://www.jtsa.edu/event/jts-jerusalem-talmud/
Special Pre-Recorded Message from His Excellency Isaac Herzog, President of Israel
14:45 – 12:45
מושב ראשון: חקר עריכת הירושלמי
יו"ר: ד"ר בנימין קצוף, אוניברסיטת בר-אילן
פרופ' עדיאל שרמר, אוניברסיטת בר-אילן |אחת הלכה ושנים מעשים: מהלכות ארץ ישראל שאחרי חתימת הירושלמי
ד"ר חנן מזא"ה, האוניברסיטה העברית בירושלים | בין 'סוגיות מצוטטות' ו'סוגיות מועתקות': מדרכי העבודה של עורכי הירושלמי
ד"ר אלישיב שרלו, האוניברסיטה העברית בירושלים | התלמוד הירושלמי והילמדנו: מחשבות בעקבות קטע חדש מן הגניזה
פרופ' מנחם כ"ץ, האוניברסיטה הפתוחה |שוב על 'כתיב': מטרמין ועד עריכת התלמוד הירושלמי
14:45 תפילת מנחה, הפסקה וכיבוד קל
15:15 דברי ברכה
פרופ' אמנון אלבק, רקטור, אוניברסיטת בר-אילן
פרופ' לייב מוסקוביץ, אוניברסיטת בר-אילן, בעל הקתדרה לחקר התלמוד הירושלמי ע"ש מרן הרב הראשי אלוף הרב שלמה גורן זצ"ל
17:30 – 15:30
מושב שני: חקר הירושלמי לאור הבבלי
יו"ר: פרופ' חיים מיליקובסקי, אוניברסיטת בר-אילן
פרופ' דוד הנשקה, אוניברסיטת בר-אילן |אימתי הוא זמן נעילה? מן הירושלמי אל הבבלי ובחזרה
מוריה שריקי, אוניברסיטת בר-אילן |עצת אחיתופל - בין ספרי במדבר, בבלי סוטה וירושלמי סנהדרין
פרופ' יונתן מילגראם, בית המדרש לרבנים באמריקה | מצוות פרו ורבו לנוכרים: סוגיית הירושלמי כבסיס לסוגיית הבבלי
שקמה כספי-יניב, אוניברסיטת בר-אילן - 'ריחא מילתא' - בין הירושלמי לבבלי
אוניברסיטת בר-אילן
שוב על 'כתיב': מטרמין ועד עריכת התלמוד הירושלמי
Rosh Hashanah customs in the Kuban [Uchkulan] at the end of the 19th century and their documentation by Shmuel Yosef Agnon
The Heritage & Culture of The Jews in The North and East Caucasus
August 30, 2023, Baku, Azerbaijan University of Languages
The Heritage & Culture of The Jews in The North and East Caucasus
August 30, 2023, Baku, Azerbaijan University of Languages
Editions of Classical Jewish Literature in the Digital Era
Research Workshop of the Israel Science Foundation
University of Haifa, June 18-20, 2023
The 500th Anniversary of the First Edition: A Researchers’ Workshop
It's a hybrid conference, also on Zoom
Contribution of study Talmud Yerushalmi to the study of the Gemara: selected examples from the chapter of Mitzvot Chalitza in Tractate Yevamos
in Brooklyn
ערב הלימוד יתקיים באופן וירטואלי
הענקת אות הוקרה על שם מורנו רבי שאול ליברמן לד"ר בנימין אליצור
ד"ר בנימין אליצור – סיום מסכת נזיר
פרופ' מנחם כ"ץ – "אין ישיבה לפני סיני" ירושלמי ביכורים פ"ג, סה ע"ג
ד"ר דניאל ניקריטין – מכתב רבנו לאניטה שפיר א
השמעת קטע מהקלטה נדירה: ראיון עם רבנו על ישיבות ליטא
מראיין: פרופ' שאול שטמפפר
פרופ' אביעד הכהן – רבי שאול ליברמן כפשוטו
ד"ר הלל גרשוני – דברי סיום
יתקיים באופן וירטואלי
ביום חמישי, ח' בניסן תשפ"ג, 30 במרץ 2023
משעה 20:30 עד 21:30 (שעון ישראל)
18th World Congress of Jewish Studies - Jerusalem
הקונגרס העולמי ה-18 למדעי היהדות - באוניברסיטה העברית בירושלים
הענקת אות הוקרה על שם מורנו ר' שאול ליברמן
לד"ר עמנואל (מנו) מסטיי
על טיב כתב היד שהיה לפני סופר כתב יד ליידן
ד"ר הלל גרשוני
מעבודת הצוות על מהדורת הירושלמי הדיגיטלי
פרופ' שאול שטמפפר
שאול ליברמן וישיבות ליטא
פרופ' מנחם כ"ץ
גיליונות רבנו על הלכות הירושלמי לרבנו משה בן מימון ז"ל
הקישור לזום:
https://huji.zoom.us/j/82713245377?pwd=Tzd0VE1vRkZTcFhmY2Zxc2dtOFdRdz09
יתקיים באופן וירטואלי
ביום ראשון, ט' בניסן תשפ"ב, 10 באפריל 2022
משעה 20:30 עד 21:30 (שעון ישראל)
ישיבת אור תורה מחניים ומכון אורות הירושלמי
ביום ראשון, ב' מנחם-אב ה'תשפ"א 11.7.2021
משעה 15:00
בשעה 18:05 פרופ' מנחם כ"ץ
"חליצה שבח" (ירושלמי יבמות סוף פרק יב) – מאימתי ועד מתי
קישור לזום
https:zoom.us/j/6287392911
It is well-known that Agnon drew on entire spectrum of Jewish literature across the centuries in his fictional writings. In fact, he did more than use these sources as theme and background. He engaged in a dialogue with them and created new interpretations using the medium of his traditional-modern multi-layered fiction.
אתרוגו של אותו צדיק That Tzaddik's Etrog
2. Tiny fragments are not a tiny portion of the Genizah
3. Hundreds of tiny fragments have been identified
4. Talmud Yerushalmi
5. We can learn a lot from what has been done so far
6. Steps of the Genizah
7. The joins can be found in the vicinity
8. Multifragments shelfmarks are not numbered
9. The first mission - to number each and every tiny fragment
10. Information for each fragment
11. Create algorithm to match the tiny fragments to the larger fragments
12. Conclusion
סדרת סדנאות מקוונות להכרת אתרי פרידברג, למתחילים ולמקצוענים. היכרות עם עולם הגרסאות וחשיפת סודות וטריקים באתרי הכי גרסינן, הגניזה ויד הרמב"ם, והיכרות עם אתר מהדורא להעתקת כתבי יד ועריכת סינופסיסים.
רשימת הסדנאות:
יום ג', י"ח בתשרי, ג' חול המועד סוכות (6 באוקטובר), בשעה 21:00 שעון ישראל
מבוא לאתרי פרידברג והתמצאות באתר הגניזה
הסדנה תהיה מדורגת: תחילתה כללית, גם למתעניינים, ובהמשכה העמקה
.למקצוענים
https://us02web.zoom.us/j/85451598579
יום ה', כ' בתשרי, ליל הושענא רבה (8 באוקטובר), בשעה 22:00 שעון ישראל
שיעור על ענייני סוכה, תוך הדגמת השימוש באתרי פרידברג
https://us02web.zoom.us/j/82504501485
יום ג', כ"ה בתשרי (13 באוקטובר), בשעה 21:00 שעון ישראל
גרסאות לכולם: שימוש באתרי פרידברג ללומד הגמרא והרמב"ם
https://us02web.zoom.us/j/82590824213
יום ג', ב' במרחשון (20 באוקטובר), בשעה 21:00 שעון ישראל
גרסאות למתקדמים: סודות וטריקים למיצוי אתר "הכי גרסינן" לגרסאות הבבלי
https://us02web.zoom.us/j/85071199006
יום ג', ט' במרחשון (27 באוקטובר), בשעה 21:00 שעון ישראל
אתר מהדורא למהדירים ולחוקרים: לנצל את הכוח של אתרי פרידברג לטובת כל חיבור שאתם עוסקים בו
https://us02web.zoom.us/j/85674338369
להרשמה לקבלת תזכורת: https://forms.gle/r3rJQjxXUV9ijQhf9
2. Joins
3. Updates to the inventory of the Genizah Fragments
4. Multi-fragment Images
A. Definition of the phenomenon – Mishna and Talmud in Siddurim and Mahzorim
B. List of Talmudic Passages in Siddurim and their Roles
C. Scope of the Phenomenon
D. Different Groups in the Inventory
E. The Working Method of the Editors
F. The Potential Contribution of Cataloguing these Fragments
Transcription Conventions; or, How to Transcribe? 1
A. Challenges 1
B. The Unique Transcription Tool 2
C. Proofreading 2
Writing Conventions 2
The System of Symbols 3
Words that are not Part of the Central Text 12
Appendix: Examples of Challenges in Manuscripts 14
א. אפיון התופעה – משנה ותלמוד בסידורים ובמחזורים
ב. רשימת הקטעים התלמודיים בסידורים ותפקידיהם
ג. היקף התופעה
ד. קבוצות שונות במצאי
ה. על דרך עבודת העורכים
ו. התרומה הפוטנציאלית של קטלוג קטעים אלו
סיכום ונספחים
א. האתגרים
ב. כלי ההעתקה הייחודי
ג. ההגהות
קונוונציות הכתיבה
הסיגלה
תיבות שאינן מנוסח החיבור
נספח: דוגמאות לאתגרים בכתבי יד
The Hachi Garsinan website and the thesaurus of Talmudic manuscripts (included in the site) today constitute the most current and effective index to textual witnesses of every page of the Babylonian Talmud, as follows:
The Catalog site
The Hachi Garsinan Site
מהדורות ביקורתיות של הספרות התלמודית
מהדורות ביקורתיות של התלמוד הבבלי
שתי מגמות במהדורה ביקורתית
יתרונות הכי גרסינן כמהדורה "מציגה"
הצגת עדי הנוסח כסינופסיס מלא וניתן לשינוי
סינון המידע – הסינופסיס הגמיש
נגישות למקור
יתרונות נוספים לממשק הדיגטלי
עדי הנוסח בפרויקט
הכי גרסינן – מהדורה קמא ומהדורה בתרא
Critical Editions of Talmudic Literature
Critical Editions of the Talmud Bavli
The Two Aims of a Critical Edition
The Advantages of the Hachi Garsinan as a 'Presenting' Edition
Presentation of Textual Witnesses in a Complete Flexible Synopsis
Filtering Information - the Flexible Synopsis
Access to Sources
Additional Advantages of the Digital Interface
Textual Witnesses in the Project
Hachi Garsinan - First Steps
2. צירופים
3. עדכון מצאי קטעי הגניזה
4. התמונות מרובות הקטעים ("מולטיפגרמנטס")
על השוואת נוסחאות;
על עיון בעדי נוסח כל אחד לעצמו;
ועל חיפוש טקסטואלי בעדי נוסח.
א. סינופסיס בטורים
ב. סינופסיס בשורות
ג. סינופסיס גמיש
לשם החלטה מהי שקילות ישנן 14 קטגוריות שהמשתמש יכול להחליט אם השינוי בקטגוריה המסוימת הוא משמעותי בעיניו או לא.
ד. נוסחאות ללומד
נספח 1: על היחידה
נספח 2: חלופי נוסח שקולים
A. Synopsis by Column
B. Synopsis by Row
C. Flexible Synopsis
In order to decide what is an equivalent word there are 14 categories; the user can decide whether or not the variant in the particular category is significant for him.
D. Variant Readings for the learner
Appendix 1: The logical unit
Appendix 2: Equivalencies in Textual Variants
New fragments and New joins.
New descriptions and updates to existing catalog entries.
Catalogue Sussmann site was created and updates to the catalogue were added in framework of Friedberg Bavli Variants Project- "Hachi Garsinan".
The unique nature of binding fragments and the challenges of working with them
Joins
Appendix 1: Joins from binding fragments
Appendix 2: Libraries and collections where binding fragments from Bavli mss. were found
Appendix 3: Libraries and Collections containing "other fragments" of the Talmud Bavli
Appendix 4: Number of pages from binding fragments, by tractate
Appendix 5: Number of manuscripts from binding fragments, by tractate
Appendix 6: Libraries details
קטעים חדשים וצירופים חדשים
תיאורים חדשים ועדכונים לעיולים קיימים
הקמת אתר קטלוג זוסמן ועדכונו של הקטלוג נעשו במסגרת
פרויקט פרידברג לשינויי נוסחאות בתלמוד הבבלי – 'הכי גרסינן'
Edited by Prof. Menachem Katz
In collaboration with Dr. Hillel Gershuni
We are glad to announce that our beta website for the Digital Critical Edition of the Yerushalmi (tractate Yevamot) is online: https://www.talmudyerushalmi.com/
Jerusalem Talmud - Beta Version
בעריכת פרופ׳ מנחם כ״ץ
בהשתתפות ד״ר הלל גרשוני
אנחנו שמחים לבשר לך שהאתר
https://www.talmudyerushalmi.com/
עלה לאוויר בגרסת בטא על מסכת יבמות
פותחים שבוע: אנשי רוח ותרבות ישראלים כותבים על פרשת השבוע
בעריכת נ' רוטנברג, ידיעות אחרונות ומכון ון ליר, ירושלים 2001,
עמ' 452-449
ראיון עם ריקי רט, איור: שי צ'רקה,
עמ' 20-16
על פעילות גופנית ופעילות ספורטיבית במקורות היהודיים במרוצת הדורות
ערב הלימוד יתקיים באופן וירטואלי
ביום שלישי, ח' בניסן תשפ"ד, 16 באפריל 2024 משעה 20:00 עד 21:30 (שעון ישראל)
מנחה – פרופ' יוסף עופר
ברכת נשיא המדינה, מר יצחק הרצוג
הענקת אות הוקרה על שם מורנו רבי שאול ליברמן
לפרופ' מולי וידס, אוניברסיטת פרינסטון
פרופ' ורד נעם, דברים בשם ועדת הפרס
פרופ' מולי וידס – "לית כאן": תיקונים בירושלמי
פרופ' מנחם כ"ץ – "איכן יצאת בת קול?... ביבנה יצאת בת קול"
פרופ' אביעד הכהן – ״כנגד ארבעה דורות דיברה תורה״:
הזיקה שבין הגר"ש ליברמן למשפחת הרצוג
ד"ר הלל גרשוני – מהנעשה במהדורה הדיגיטלית של התלמוד הירושלמי
הרב פרופ׳ דוד גולינקין – השפעתו של פרופ׳ שאול ליברמן על מדעי היהדות
על הגר״ש ליברמ ן
והפעם! יום לפני היארצייט עצמו, שיחה עם פרופסור מנחם כ״ץ על הגר״ש ליברמן!
מוזמנים לשמוע !
https://open.spotify.com/episode/76fqR3LaBkO7kSFb0OyqE1?si=Pm7YbwJGSGyumu6sp01fuw
כעת הבאנו כאן סריקת המכתב, וכן תעתיק (עם רקע ירוק), להקל על הקריאה.
אי"ה, בקרוב יפורסם המכתב, עם הערות.
an evening seminar upon the publication of the third edition of Hayerushalmi Kiphshuto, with addenda and corrigenda,
Shocken Institute for Jewish Studies, Jerusalem, 29 May 2008.
פירורים ירושלמיים – בעקבות הגיליונות ל'ירושלמי כפשוטו', ערב עיון להופעת הספר "הירושלמי כפשוטו" מהדורה שלישית, כולל הוספות ותיקונים
מכון שוקן למדעי היהדות, ירושלים, כ"ד אייר תשס"ח, 29 במאי 2008.
במאמר זה נבקש לעמוד על דרכו המיוחדת של הרב פרופ' שאול ליברמן בעולם התורה ובנתיבי המחקר התלמודי באמצעות שתי מערכות יחסים שניהל בשנים תרפ"ט–תרצ"א עם שניים מגדולי החכמים שבדור – עם בן דודו הרב אברהם ישעיה קרליץ – ה"חזון איש" ועם מורו ורבו פרופסור ר' יעקב נחום הלוי אפשטיין.
שני תלמידי חכמים אלו היו כה שונים זה מזה בדרכם בעולם התורה, ואף על פי כן ליברמן חש עצמו קרוב ביותר לשניהם.
להלן מכתב נדיר ששלח הרב פרופ' שאול ליברמן לחזון איש (כנראה בשנת תרצ"א) בתחילת דרכו האקדמית בחקר התלמוד, אשר בו הגן על שיטתו בפירוש סוגיות מן הירושלמי במחברתו 'על הירושלמי'. מתוך מכתב זה ניכרים יחסי הקירבה המיוחדים של הגר"ש עם בן דודו, וכן ההוקרה הרבה שהוא רוחש למורו, פרופ' אפשטיין.
מאמר ביקורת לספר:
תלמוד ירושלמי מסכת קידושין
מהדורה וביאור קצר
מנחם כ"ץ
יד יצחק בן–צבי ומכון שכטר למדעי היהדות, תשע"ו 2016, 534 עמ'
Cathedra 172 (2019): 172-175 (Hebrew)
מחמת אורכם של הפירושים, בגיליון זה נעיין בשלושה נושאים בלבד: יחסי אדם וחוה, יחסי קין והבל וחטא "בני האלהים"; ובלשון אחר: נעיין במעמד האשה, ביסודות הציביליזציה האנושית ובהתנוונות העילית הרוחנית שלה.
עמי אייזנמן
א - תפילת מעריב מבעוד יום - שתי מסורות מקבילות
ב - תפילת נעילה - מקורה ויסודותיה
ג - בין תפילת מעריב לתפילת נעילה
האם ניתן למצוא מקור כלשהוא לגישה זו במקורות תנאיים? מקור מפורש אין במקורות תנאיים, אך נראה לי שחלקים מדרשת ר' לעזר בן עזריה מהווים תשתית לדברי הירושלמי.
באמצעות דרשת ר' אלעזר בן עזריה נוכל להציץ בחדרי חדרים של היווצרות הדברים בירושלמי:
פרק א 3
פרק ב 4
פרק ג 6
פרק ד 7
חטיבה חדשה – זריז ונשכר - שפל ונשכר 8
פרק ה 9
פרק ו 11
פרק ז 13
פרק ח 14
חטיבה חדשה? 15
פרק ט 16
פרק י 17
פרק יא 18
פרק יב 21
חטיבה חדשה 22
חטיבה חדשה 22
חטיבה חדשה 23
פרק יג 23
פרק יד 26
חטיבה חדשה 27
פתח דבר 3
שלוש זוויות ראייה 3
פרק א, משנה א-ב 4
סוגיה 1: סדר המשנה (ב ע"ב – ג ע"א) 4
סוגיה 2: למה "פוטרות"? (ג ע"א) 4
סוגיה 3: מאי איריא דתני מן החליצה ומן הייבום? (ג ע"א) 5
סוגיה 4: מנינא למעוטי מאי? (ג ע"א – ג ע"ב) 5
סוגיה 5: מעין סימפוזיון תלמודי (סוגיה מתגלגלת) 5
סוגיה 5א: מנא הני מילי? (ג ע"ב) 5
סוגיה 5ב: עשה דוחה לא תעשה (ג ע"ב) 6
סוגיה 5ג: סמוכין מן התורה (ג ע"ב – ד ע"א) 6
סוגיה 5ד: סמוכין במשנה תורה (ד ע"א–ע"ב) 6
סוגיה 5ה: "צמר ופשתים" (ד ע"ב) 7
סוגיה 5ו: לאו שאין שוה בכל (ה ע"א-ע"ב) 8
סוגיה 5ז: לא תעשה שיש בו כרת (ה ע"ב – ו ע"א) 9
סוגיה 5ח: לימוד אפשרי מכיבוד אב ואם (ו ע"א–ע"ב) 9
סוגיה 5ט: לימוד אפשרי מבניין המקדש (ו ע"א–ע"ב) 9
סוגיה 5י: לימוד אפשרי מהבערה (ו ע"ב) 10
סוגיה 5יא: לימוד דחיית מקדש קל וחומר (ו ע"ב – ז ע"א) 11
סוגיה 5יב: דבר שהיה בכלל (ו ע"א – ו ע"א) 11
סוגיה 5יג: במה מצינו (ז ע"ב – ח ע"א) 12
סוגיה 5יד: הואיל ואישתרי אישתרי (ז ע"ב – ח ע"א) 12
סוגיה 5טו: היקש (ז ע"ב – ח ע"א) 12
סוגיה 5טז: ערוה לא צריכא קרא (ז ע"ב – ח ע"א) 13
סוגיה 5יז: מאי שנא ערוה דלא צריכא קרא (ז ע"ב – ח ע"ב) 13
סוגיה 5יח: גופה: דרשת רבי לאסור צרות ועריות (ח ע"ב – ט ע"א) 14
סוגיה 6: שיטת לוי: שש עשרה עריות (ט ע"א – י ע"ב) 15
סוגיה 7: החולץ ליבמתו וחזר וקידשה (י ע"ב – יא ע"א) 17
סוגיה 8: צרת סוטה (יא ע"א – ע"ב) 18
סוגיה 9: המחזיר גרושתו משניסת (יא ע"ב – יב ע"א) 18
סוגיה 10: צרת ממאנת (יב ע"א) 19
סוגיה 11: צרת אילונית (יב ע"א – ע"ב) 20
סוגיה 12: שלש נשים משמשות במוך (יב ע"ב – יג ע"א) 20
סוגיה 13: פוטרות צרותיהן (יג ע"א) 21
סוגיה 14: אם מתו הן צרותיהם מותרות (יג ע"א) 21
סוגיה 15: וכל היכולה למאן (יג ע"א) 22
פרק א, משנה ג 22
סוגיה 1: טעמייהו דבית שמאי (יג ע"ב) 22
סוגיה 2: חלצו, מתייבמו (יג ע"ב) 23
סוגיה 3: "לא תתגודדו" (יג ע"ב – יד ע"ב) 23
סוגיה 4: מודים שאין ממזר (יד ע"ב) 25
סוגיה 4א: נמנעו? (יד ע"ב – טז ע"א) 25
סוגיה 5: בימי ר' דוסא בן הרכינס התירו צרת הבת (טז ע"א) 27
סוגיה 5א: עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית (טז ע"א) 28
סוגיה 5ב: מקבלים גרים מן הקרדויים ומן התרמודיים (טז ע"א-ע"ב) 28
סוגיה 5ג: גוי שקידש בזמן הזה (טז ע"ב – יז ע"א) 29
סוגיה 5ד: תדמור - עמוקה משאול (יז ע"א) 30
הדרן עלך חמש עשרה נשים, פרק א
כדי להתקדם במחקר של שאלות האלו, ובמיוחד לגבי מבנה וסידור של התוספתא ראיתי צורך להציג את התוספתא במתכונת של "מחברות מנחמיות", בה יובלטו המרכיבים הספרותיים וכן חטיבות השונות ואולי גם קבצים השונים המשוקעים בתוספתא.
במסכת קידושין, ומובאת להלן, ניסיתי לרמוז למרכיבים אלו באמצעים מגוונים.