לדלג לתוכן

שידוכים (מחזה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שידוכים
Женитьба
כתיבה ניקולאי גוגול עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה קומדיה עריכת הנתון בוויקינתונים
הצגת בכורה 9 בדצמבר 1842 עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שידוכים: מעשה שלא ייאמן בשתי מערכות (בעברית קרוי גם שידוכין או נישואים, ברוסית: Женитьба) הוא מחזה מסוגת הפארסה פרי עטו של ניקולאי גוגול.

אודות המחזה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גוגול כתב את הסקיצה הראשונה בשנת 1833. היה זה מחזה קומי בשם "חתנים" שהתרחש בפרובינציה הכפרית ועסק בעולמם של בעלי אחוזות. באביב 1835 השלים את עריכת הנוסח הראשון של המחזה וקרא לו "שידוכים" אותו הציג בפני ידידיו במוסקבה. הוא העביר את העלילה מהכפר לעיר והוסיף לה את שני גיבוריה הראשיים, פודקוליוסין וקוצ'קרב, שלא הופיעו במחזה המקורי. בסתיו של שנת 1835 סיים את גרסת המחזה שהייתה מוכנה להיות מוצגת בתיאטרון. למרות הפצרותיהם של מנהלי תיאטראות, סירב גוגול להעלות את "שידוכים"., זאת מכיוון שהיה עסוק בכתיבת "רביזור", שייחס לו חשיבות גדולה יותר. לבקשת השחקן הדגול שצ'פקין שיכתב גוגול את "שידוכים". הנוסח הסופי של המחזה היה מוכן ב-1841 ונכלל באוסף כתביו של גוגול שראה אור ב-1842. הצגת הבכורה נערכה בסנקט פטרבורג ב-9 בדצמבר 1842 בסנקט פטרבורג, שם נחלה כישלון חרוץ ובמוסקבה ב-6 בפברואר 1843.

תקציר העלילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יועץ החצר איוואן קוזמיץ' פודקוליוסין מחליט לשאת אישה, אולם בשל התלבטותו הוא מעדיף להאזין לסיפוריה של השדכנית הזקנה פיוקלה איוואנובה. היא מספרת לו על אגפיה טיכונובנה, בתולה צנועה בעלת נדוניה שמנה. פודקוליוסין מבקש להרהר בדבר. אלא שחברו קוצ'קרב מוציא מהשדכנית את שם הכלה וכתובתה ואחר-כך מגרש אותה, אף על פי שהיא אומרת בזעם שהשידוכים אינם מלאכה לגברים. קוצ'קרב משכנע את פודקוליוסין לנסוע עמו לבית הכלה.

בבית הכלה יושבת השדכנית עם הכלה ומספרת לה על מחזריה השונים: אחד חפץ בנדוניה שלה, אחר בכלה משכילה, השלישי בכך שתפיג את בדידותו. אחר-כך מגיעים המועמדים השונים. אגפיה נבוכה ואינה יודעת במי לבחור. אחר-כך מגיעים לביתה קוצ'קרב ופודקוליוסין. קוצ'קרב מונה בפני אגפיה את מעלותיו של פודקוליוסין, לעומת מגרעותיהם של מתחריו ומשכנע אותה לבחור בחברו.

בערב מגיעים המחזרים שוב לבית הכלה. קוצ'קרב משוחח איתם ומפריך את בפני כל אחד מהם את הבטחותיה של השדכנית. לאחד הוא אומר שלא זו בלבד שהנדוניה של הכלה אינה שווה מאום, אלא היא אף ממושכנת. לשני הוא ספר שלא רק שאין היא יודעת צרפתית כטענת השדכנית, אלא היא אף טיפשה. החתנים שזועמים על השדכנים מסתלקים מהמקום.

כעת קוצ'קרב מארגן פגישה בין פודקוליוסין לאגפיה. השיחה ביניהם מתנהלת בידידות, אולם אין הם משוחחים על העניין שלשמו נפגשו. קוצ'קרב עורך הכנות לחתונה ומשהוא שומע על הפגישה, הוא גוער בחברו, משכנעו לבקש את ידה של אגפיה. פודקוליוסין מבקש את ידה והחתונה אמורה להיערך עוד באותו ערב.

אולם, פודקוליוסין נתקף חשש מהבאות, קופץ דרך החלון ובורח. קוצ'קרב רוצה לרדוף אחריו ולקיים את החתונה. השדכנית מספרת לו שהחתן ברח דרך החלון ואומרת לו ששדכנות אינה עסק לגברים.

הנפשות הפועלות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • פּוֹדְקוֹלִיוֹסִין – חבר מועצה, רווק.
  • סטפן – נהגו.
  • מאדאם פיוקלה איוואנובהשדכנית.
  • קוֹצְ'קָרֶב – חברו הנשוי של פודקולוסין.
  • אגפיה טיכונובנה – רווקה בת 26.
  • ארינה פנטימולנובנה – דודתה.
  • דוניאשקה – משרתת בביתן של אגפיה וארינה.
  • חביתה (בתרגומים אחרים: ביצה או ביציה) – עובד מדינה, רווק.
  • אָנוּצְ'קִין – קצין לשעבר בחיל הרגלים, רווק.
  • ז'באקין - קצין לשעבר בחיל הים, רווק.
  • חתנים בחלום
  • ילדים

התרגום לעברית בדפוס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שידוכים בתיאטרון המקצועי הישראלי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל ההפקות נקראה ההצגה בשם "שידוכים" או "שידוכין", למעט ההפקה האחרונה משנת 2007, של תיאטרון החאן, בה נקראה "נישואים".

  1. תיאטרון הבימה, הצגת בכורה: 15 ביולי 1945
  1. במת השחקנים של התיאטרון הקאמרי, הצגת בכורה: 28 בינואר 1969
  1. תיאטרון באר שבע, הצגת בכורה: 6 ביוני 1978
  1. תיאטרון חיפה, הצגת בכורה: 9 באפריל 1987
  1. התיאטרון הקאמרי, הצגת בכורה: 5 בדצמבר 1998
  1. תיאטרון החאן, הצגת בכורה: 28 באפריל 2007[1]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שידוכים בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]