אבי פניני

אבי פניני
	פניני בהצגה "מולי סוויני", בבימויה של ג'יטה מונטה, תיאטרון החאן, 2011
	פניני בהצגה "מולי סוויני", בבימויה של ג'יטה מונטה, תיאטרון החאן, 2011
לידה	28 באוקטובר 1946 (בן 78); תל-אביב, פלשתינה (א"י)
מדינה	ישראל
מקום לימודים	בית צבי
צאצאים	נועה פניני, תום פניני
	פרופיל ב-IMDb

משמאל לימין: פניני, יוסי עיני וויטלי פרידלנד בהצגה "ירושלים החדשה", החאן, 2012

אבי פניני (נולד ב-28 באוקטובר 1946) הוא שחקן, מדבב וקומיקאי ישראלי.

ביוגרפיה

שני הוריו עלו לישראל מקישינב במולדובה, (כל אחד בנפרד) בהיותם בגיל שתים עשרה. אביו רצה להיות שחקן, בהיותו בן תשע עשרה היה סטטיסט בהבימה ואחר-כך עזב את המקצוע.

אבי פניני נולד וגדל בתל אביב, תלמיד בית החינוך ע"ש א"ד גורדון. היה ילד בעל הפרעות קשב וריכוז ונשאר כיתה, בעקבות זאת פיתח את כישוריו החברתיים והפיזיים ולמד להצחיק. הוא למד בתיכון החקלאי בכפר הנוער כפר גלים, בו השתתף בחוג הדרמטי. התגייס לגרעין הנח"ל "גדיש", גרעין מטעם הפנימיה החקלאית בה למד, הלך לקורס מ"כים ואחר-כך לקורס קצינים, שירת כקצין במחנה שבטה. במלחמת ששת הימים נלחם באום כתף, נלחם גם במלחמת יום הכיפורים, בה נפצע.

הוא בוגר בית צבי, מחזור ט' וסיים ב-1971. בין כיתתו היו דב רייזר ורוברט הניג. בשנה הראשונה ללימודיו ניהל את בית צבי אברהם אסאו, בשנייה יורם קניוק ובועז עברון ובשלישית בועז עברון.

מייד עם סיום לימודיו הציע לו מייקל אלפרדס עבודה בהצגה "חמורים" בתיאטרון חיפה, אחרי שראה את פניני בתפקיד קטן בהצגה של מולייר בבית צבי. המחזה "חמורים" הוא פרי עטו של פלאוטוס, בו גילם את דמותו של מילוס גלורזיוס, החייל הרברבן. במקביל השתתף בקבוצת תיאטרון שנקראה "אסקוריאל", בהנהגת יעקב רז (כיום פרופסור למזרח אסיה), במסגרתה שיחק במחזה "אסקוריאל", אותו ביים רז ובהפקת "הנסיך הקטן למבוגרים", בבימויו של אלכס קלצ'קין. לאחר שנה בתיאטרון חיפה נסע לשנה ללונדון לצורך התרשמות מהתיאטרון האנגלי, שם ראה תיאטרון בצורה אובססיבית והשתתף במספר סדנאות. בשלהי 1972 הציע לו מייקל אלפרדס, מנהלו האמנותי של תיאטרון החאן להצטרף ללהקת החאן, בה שיחק פניני במשך עשר שנים, כולל בתקופתו של אילן רונן, שהחליף את אלפרדס. באותה עת התגורר בירושלים, שם התחתן ונולדו ילדיו.

התפקיד איתו פרץ היה פנטלונה בהצגה "משרתם של שני אדונים", בבימויו של אלפרדס ב-1974. הוא שיחק בתפקיד רוזנקרנץ בהצגה "רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים" (1978), פרי עטו של טום סטופארד^[1]. הוא שיחק בהצגה "שבעת הקבצנים" (1979), עיבוד של הבמאי יוסי יזרעאלי לרבי נחמן מברסלב^[2]. ההצגה הייתה בלי במה, הקהל ישב על מזרנים, השחקנים הסתובבו בין האנשים, דיברו אליהם ונגעו בהם. שיחק בתפקיד הראשי של צ'ונקין בהצגה "הרפתקות החייל איבן צ'ונקין" (1980), חייל דמוי שוויק (מתוך הספר "החייל האמיץ שוויק") במלחמת העולם השנייה. גילם את דמותו של השודד בהצגה "רשומון" (1980) בבימויו של יעקב רז^[3]. שיחק בתפקיד הראשי בהצגה "וולפונה" (1982). הוא גילם את דמותו של מוסקה משרתו של וולפונה, תפקיד פיזי מאוד, במסגרתו לא ירד מהבמה. ב-1983, עזב את החאן, עבר להתגורר בתל אביב הפך לשחקן פרילאנסר ושיחק בתיאטראות שונים.

בשנות השבעים שיחק לראשונה בטלוויזיה בתפקיד המורה לספורט בסדרה "חדר מורים" בערוץ הראשון. הוא מהמנחים הראשונים של "זהו זה!", עוד לפני שהתוכנית התגבשה לתוכנית סיפור. ובהמשך, שב ל"זהו זה!" בשנות השמונים והנחה פינה בנושא מוזיקה קלאסית שבה גילם בן של כל מיני מלחינים כמוצארט ובטהובן. בסרטו של חיים בוזגלו "עונת הדובדבנים" (1991), גילם את דמותו של יוסל'ה, קצין דתי שנהרג ממטען צד^[4].

הוא שיחק בכמה טלנובלות, בהן "זהב של שוטים", אופרת הסבון הישראלית הראשונה, לצידם של איילת מרגלית ואלכס אנסקי, גילם את דמותו של עמיקם חורש ב"רמת אביב גימל", וגילם את מיכאל מאירי ב"לחיי האהבה", ואת דמותו של שוקי ב"בנות הזהב". בסדרת הילדים "אדומות" (2004) גילם את דמותו של איש העסקים אושיק דגים^[5].

ב-1997 יצא לאקרנים סרטו של נדב לויתן "אין שמות על הדלתות". פניני גילם את דמותו של ישראל, מפגר המרותק לכיסא גלגלים, שאביו קובה (מוסקו אלקלעי) מגלה בערוב ימיו את אהבתו לבנו. הסרט עסק בקיבוץ בן ימינו ותיאר שלושה סיפורים מקבילים; שיחקו בו גם חוה אלברשטיין, מאיר סויסה ודני בסן. פניני היה מועמד על תפקידו בסרט לפרס אופיר לשחקן המשנה.

ב-1998 שיחק בהצגה "פטרה" פרי עטו של יהונתן גפן בתיאטרון הקאמרי. הוא גילם את דמותו של זאביק, חלק מחבורת גברים שמחליטים לשחזר את המסעות לפטרה. ב-2001 שיחק בקאמרי בהצגה "ליזיסטרטה 2000", עיבוד של ענת גוב לאריסטופאנס^[6]. הוא גילם את דמותו של זיינידס, מפקד צבא אתונה. באותה שנה שיחק בסרט הטלוויזיה "שרמן בחורף"^[7]. במקביל לתיאטרון הרפרטוארי שיחק במספר הצגות פרינג', בהן "סינים סינים" בבימויו של ניקו ניתאי בתיאטרון הסימטה ו"סטיות מיניות בשיקגו", בבימויו של יורם פורת, ביחד עם משה איבגי^[8].

פניני שיחק בסרטה הקצר של נעמי לבארי "ליל גיוס" (2004), עליו זכה בפרס שחקן השנה במסגרת סרטי גמר מחזור 2005 סם שפיגל. בסרט גילם את דמותו של יואב וגנר, פציפיסט שבנו (ידידיה ויטל) עומד להתגייס בתוך יממה לצבא והוא מנסה לשכנע אותו שלא יעשה זאת. הסרט גם זכה בציון לשבח בפסטיבל הסרטים טרייבקה בניו יורק^[9]. באותה השנה גילם את האלוף בר בכמה פרקים בטלנובלה "השיר שלנו"^[10].

ב-2010 הצטרף פניני שוב ללהקת החאן. ושיחק בהצגה "מולי סוויני" פרי עטו של בריאן פריל. בה הוא גלם את דמותו של דוקטור רייס, מנתח עיניים בעל שם שירד מגדולתו ונהפך לאלכוהוליסט^[11]. בחאן שיחק גם ב"גן הדובדבנים" של צ'כוב^[12]. בתפקיד גאספאר רודריגס בן ישראל, פרנס הקהילה ב"ירושלים החדשה"^[13], ובהצגה "החולה המדומה" של מולייר^[14].

שיחק בשלוש הצגות ילדים משולבות עם סרטים בסינמטק תל אביב: "עורכים בקרקס" (עם מיקי קם), "שקט מצלמים" (עם שרי צוריאל) ו"ככה זה בסרטים" (עם אורי גוטליב).

החל מ-1996 ועד 2014 הופיע פניני במופע יחיד לנוער בתיכונים, שנקרא "פניני תיאטרון", אותו יצר וביים. המופע מורכב מקטעים שכל אחד מהם מספר על משהו בעולם התיאטרון והמשחק. עד היום עשה כאלף הצגות.

במשך יותר מעשרים שנה דיבב פניני סרטים וסדרות מונפשים רבים, כאשר המפורסמים בהם הוא הדחליל מהאנימה "הקוסם מארץ עוץ", תניני התנין בסדרת הטלוויזיה "תניני התנין", בנזאי הצבוע בסרט "מלך האריות", באגס באני, ודאפי דאק, ב"לוני טונס", פשעוני בסדרת הטלוויזיה "איפה אפי?" ודמויות רבות באנימה "אגדות האחים גרים".

ב-2012 הופיע פניני בהצגה "חופרים" בתיאטרון תמונע, לצד דני מוג'ה ואורי אברהמי, שני חבריו הטובים ביותר. המחזה הוא פרי עטו של אברהמי ובבימויו של אלדד זיו, מספר על שלושה שחקנים מזדקנים בתפקידים קטנים שלקחו מהם את חדר ההלבשה וזורקים אותם למחסן. אחד מהם דיכאוני, השני אלכוהוליסט והשלישי פעלתן ומתלונן על הידרדרותו של התיאטרון. השלושה מתכננים את נקמתם^[15].

חשדות להטרדות מיניות

בעקבות פוסטים שפורסמו על ידי כמה נשים בפייסבוק שהוטרדו מינית על ידי פניני וזאת לאחר שפורסמה כתבה על השחקן שפרסמה תמר קפלנסקי בעיתון הארץ, הוחלט כי פניני לא ישתתף בהצגה "תירה בי וזהו" שמוצגת במסגרת פסטיבל הקומדיה ע"ש קישון. פניני מצדו קיבל על עצמו אחריות מלאה על העוול שגרם ומסר התנצלות מעומק הלב, ואף הביע רצון לשלוח מכתב התנצלות למתלוננת, דבר שהיא דחתה. עוד מסר שלא עבר שום עבירה^[16].

חיים אישיים

אבי פניני נשוי לרחל, סוכנת נסיעות וציירת; הם הורים לנועה פניני – שחקנית ותסריטאית ולתום פניני – אמן וידאו ארט ומיצג החי בניו יורק.

תפקידים

תיאטרון

החאן

הצגת בכורה/ שנת הפקה	הצגה	תפקיד	מחזאי	במאי
15 במרץ 2013	דוחקי הקץ	עו"ד מיכה פלג - היועץ המשפטי של התיאטרון	מוטי לרנר	רוני ניניו
29 בדצמבר 2012	החולה המדומה	דוקטור דה-קק	מולייר	אודי בן-משה
12 במאי 2012	ירושלים החדשה	גאספאר רודריגס בן ישראל, פרנס הקהילה	דייוויד אייבס	סיני פתר
21 במאי 2011	מולי סוויני	ד"ר רייס	בריאן פריל	ג'יטה מונטה
30 בספטמבר 2010	גן הדובדבנים	פירס – משרת ותיק, קשיש בן 87	אנטון צ'כוב	מיכאל גורביץ'
1983	סקופ		אמלין גריי	דן רונן
	אגדת חורף		ויליאם שייקספיר	יורם פאלק
	לפוצץ אותם		בארי קיף	מוטי לרנר
1982	וולפונה	מוסקה המשרת	עיבוד של שטפן צווייג וז'יל רומה לבן ג'ונסון	אילן רונן
	אילומינטוס		יצחק בשביס-זינגר	קן קמפבל
	בית ספר למוקיונים		פ. ק. ווטשר	גדי רול
1981	המרפסת		ז'אן ז'נה	יעקב רז
1981	מלחמות היהודים		יהושע סובול	אילן רונן
1980	אגדת שלושה וארבעה		חיים נחמן ביאליק	מוטי לרנר
	הרפתקות החייל איבן צ'ונקין	צ'ונקין	עיבוד של אילן רונן לרומן מאת ולדימיר ווינוביץ'	אילן רונן
	רשומון	השודד	תרגום ועיבוד: יעקב רז, על פי הספר "בחורש" מאת רינוסוקה אוקטאגאווה ובהשראת הסרט "רשומון" של אקירה קורוסאווה	יעקב רז
1979	שבעת הקבצנים		עיבוד של יוסי יזרעאלי לרבי נחמן מברסלב	יוסי יזרעאלי
1979	אוכלים		יעקב שבתאי	אילן רונן
	הדייג הציג בחלון ראווה בככר ציון		מוטי לרנר
1978	רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים	רוזנקרנץ	טום סטופארד	דוד זינדר
1978	קדימה בית"ר		אילן רונן	אילן רונן
1977	משחקי תיאטרון		משחקי אימפרוביזציה בהדרכת דוד זינדר	דוד זינדר
	צ'רלי קאצ'רלי		דני הורוביץ	אילן רונן, דני הורוביץ
	מרתון		קלוד קונפרונטס	יונתן מרזר
	פנשן		דייוויד הר	חנן שניר
1976	האדיוט			אילן רונן
	המבול		מחזורי ויקפילד וצ'סטר	אריה זקס
	מסתורים		רות זיו אייל	רות זיו אייל
1975	מלכוד 22		תרגום ועיבוד של אילן רונן לרומן "מלכוד 22" של ג'וזף הלר	אילן רונן
1974	הצעת נישואים		אנטון צ'כוב	מייקל אלפרדס
	משרתם של שני אדונים	פנטלונה	קרלו גולדוני
	העלבת קהל		פיטר הנדקה

הקאמרי

שנה	הצגה	תפקיד	מחזאי	במאי
20 במרץ 2009	הארץ המובטחת		ערן בניאל על פי ז'אן קלוד גרמברג	שארל תורג'מן
28 בפברואר 2008	הגיל הנכון לאהבה^[17]		יאיר לפיד	רוני פינקוביץ'
15 ביולי 2006	יתוש בראש	פראיון	ז'ורז' פדו	עמרי ניצן
28 ביולי 2004	עקר בית		ענת גוב	עדנה מזי"א
5 בדצמבר 2002	אמא קוראז'		ברטולט ברכט	עמרי ניצן
25 בינואר 2001	ליזיסטרטה 2000	זיינידס	ענת גוב על פי אריסטופאנס	עדנה מזי"א
17 בפברואר 2000	קרום	תכטיך	חנוך לוין	מיכאל גורביץ'
5 בדצמבר 1998	שידוכים	ז'באקין, לשעבר קצין בחיל הים, רווק	ניקולאי גוגול	מיכאל גורביץ'
13 במרץ 1998	פטרה	זאביק	יהונתן גפן	אלדד זיו
20 ביוני 2009	לארץ המובטחת^[18]		ז`אן קלוד גרמברג	שארל תורג`מן

בית ליסין

שנה	הצגה	תפקיד	מחזאי	במאי
20 בדצמבר 1997	התאומים מוונציה	הדוטורה באלאנזוני, פרקליט בולונזי שגר בוורונה	קרלו גולדוני	מיכאל גורביץ'
	מרד הימאים			נולה צ'לטון

תיאטרון באר שבע

שנה	הצגה	תפקיד	מחזאי	במאי
1989	קומדיה של טעויות	משרת	ויליאם שייקספיר	מיכה לבינסון
6 בספטמבר 1990	מהומה רבה על לא דבר	ורג'ס, שותפו של דוגברי	ויליאם שייקספיר	מיכאל גורביץ'
1992	זינגר		פיטר פלאנרי	מיכה לבינסון
1993	יתוש בראש		ז'ורז' פדו	אילן רונן
1995	הפסנתר של ברטה	הברון רוטשילד	מוטי אברבוך	עידו ריקלין
30 ביוני 1996	היהודי זיס	הגנרל שפקנווארדט	פאול קונפלד	רוברט וודרוף

הבימה

תאריך הצגת הבכורה	הצגה	תפקיד	מחזאי	במאי
24 בינואר 1987	בבתא	יונתן בר בעיין	מרים קיני	תום לוי
1986	השקיעה	ליובקה	איסאק באבל	יורי ליובימוב
7 בספטמבר 1985	המשפט		פרנץ קפקא	סטיבן ברקוף
20 ביולי 1985	טירונות	רוי סלרדג'	ניל סיימון	עמית גזית
7 במאי 1985	מלון קטן בצד	איזידור פולידור	ז'ורז' פדו, מוריס דבלייה	מיקי גורביץ'
1985	הבית ברחוב שינקין	הרב עמר	דניאל לפין, יונתן להב	מיקי גורביץ'
2 במאי 1973	דוקטור פאוסטוס	ואלדס, כעס	כריסטופר מארלו	אריה זקס
1973	ליל מרצחים		חוזה טריאנה	דן רונן
	סנג'ר			מיקי גורביץ'

תיאטרון חיפה

שנה	הצגה	תפקיד	מחזאי	במאי
27 בנובמבר 1971	חמורים	מילוס גלוריוזיס	על פי פלאוטוס	מייקל אלפרדס

הצגות שונות

שנה	הצגה	תיאטרון	מחזאי	במאי
מאז ספטמבר 2012	חופרים	תיאטרון תמונע	אורי אברהמי	אלדד זיו
	עורכים בקרקס (הצגת ילדים)	סינמטק תל אביב
	שקט מצלמים (הצגת ילדים)
	ככה זה בסרטים (הצגת ילדים)
20 בפברואר 2004	זוג פתוח	תיאטרון העם	דריו פו	יוסי אלפי
1987	הזמן הצהוב	תיאטרון מרים עציוני	על-פי הרומן "הזמן הצהוב" של דויד גרוסמן	אלה אלתרמן
	סינים סינים	תיאטרון הסימטה		ניקו ניתאי
	סטיות מיניות בשיקגו		דייוויד מאמט	יורם פורת
	הנסיך הקטן למבוגרים			יעקב קלצ'קין
1970	אסקוריאל	קבוצת אסקוריאל	מישל דה גילדרוד	יעקב רז

טלוויזיה

שנה	תוכנית/סדרה	תפקיד	ערוץ
2021	סקיי	קראוס	ניקלודיאון
2014	שכונה	רמי זופניק	ניקלודיאון
2013	בית המשאלות		הערוץ הראשון
2011	בנות הזהב	שוקי	ערוץ 10
2010	השועלים	חיליק יוגב	Yes
2009	קוויקי	אבא של יאיר	ערוץ 2
2009	מנדלבאום בלש פרטי	אברהם צלניק	ערוץ הילדים, לוגי
2007	מילואים	אלוף הפיקוד	ערוץ 2
2005	החיים זה לא הכול	נחמן גלבוע	ערוץ 2, HOT קומדי סנטרל
2004–2005	השיר שלנו	אלון בר	Yes
2004	כל שבת שנייה	חוקר משטרה	ערוץ הילדים
	בזמן אמת (סרט טלוויזיה)	אברוצקי
	אדומות	אושיק דגים	ערוץ הילדים
2002	לחיי האהבה	מיכאל מאירי	HOT
2001	המכון		ערוץ 2
1999	המופע של קושניר	ויצמן	ערוץ 1
1998–1996	רמת אביב גימל	רב פקד עמיקם חורש	ערוץ 2
1997	קו 300	סניגורו של יצחק מרדכי	ערוץ 1
1996	עניין של זמן	אבא של מיכל	הטלוויזיה החינוכית
1994	זהב של שוטים		ערוץ 2
1992	מסיבת גן	אבא של איה ויו-יו	ערוץ 1
1990	קריאת כיוון		הטלוויזיה החינוכית
1990–1986	הופה היי	שחקן אורח	ערוץ 1
	רואים 6/6	הגשת פינת תיאטרון	הטלוויזיה החינוכית
	מרציפר	מנחה	ערוץ 1
	זהו זה!	מנחה	הטלוויזיה החינוכית
	חדר מורים	המורה לספורט	ערוץ 1

קולנוע

סרטי קולנוע

שנה	סרט	תפקיד	במאי
2016	סנאפשוט		דורון ערן
2013	פרדייז קרוז	גרשון	מתן גוגנהיים
2010	הבלתי נשכחים	גרשון	מתן גוגנהיים
1997	אין שמות על הדלתות	ישראל	נדב לויתן
1994	קפה עם לימון	עומרי	לאוניד גורביץ'
1991	עונת הדובדבנים	יוסל'ה	חיים בוזגלו
1984	לחץ		מישל אוחיון
1984	השגריר	רופא	ג'יי לי תומפסון
1979	אמי הגנרלית	סמל ברדון	יואל זילברג
1979	רגעים	שומר	מיכל בת-אדם
1972	שתי דפיקות לב	חבר באוניברסיטה	שמואל אימברמן

סרטים קצרים נבחרים

שנה	סרט	תפקיד	בית ספר	במאי	פסטיבלים ופרסים
2004	ליל גיוס	יואב וגנר	סם שפיגל	נעמי לבארי	פניני זכה בפרס השחקן המצטיין. הסרט הוקרן בלמעלה מ-40 פסטיבלים בינלאומיים ונבחר לאחד מ-20 הסרטים הטובים בכל הזמנים של סם שפיגל

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אבי פניני בוויקישיתוף

אבי פניני, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
אבי פניני, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אבי פניני, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
אבי פניני, בארכיון הבימה
אבי פניני, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
אבי פניני, באתר החאן
אבי פניני, באתר ארכיון הבימה
אבי פניני, באתר הבמה
אבי אליאס, אבא גנוב - ריאיון עם אבי פניני, באתר ynet, 8 במאי 2001
טליה לוין, ‏אבי פניני: "הספקתי כל מה שרציתי, אבל יש כבר חלומות חדשים", באתר מעריב אונליין, 16 ביולי 2018

הערות שוליים

^ חוה נובק, אחרי בכורה -רוזנקרנץ וגילדנשטרן ־ גסיסה ארוכה, דבר, 8 במאי 1978
^ נוגה כהן, ביקורת - אגדה בלי הפי־אנד - "שבעת הקבצנים" בתיאטרון החאן. על־פי סיפוריו של ר' נחמן מברסלב. עיבוד, בימוי ועיצוב: יוסי יזרעאלי, כל העיר, 5 באוקטובר 1979
^ שרית פוקס, במחזה "רשומון", המוצג עתה על בימת החאן הירושלמי, ניתן פירוש בימתי מקורי לסרטו של קורסאווה, מעריב, 31 בינואר 1980
"רשומון" בתיאטרון האחן, דבר, 14 בינואר 1980
^ רחל מהגר, סוף עונת הדובדבנים, כל העיר, 23 בנובמבר 1990
^ רותה קופפר, בעטי, נועה, בעטי, באתר הארץ, 10 בינואר 2004
^ עירית נחמני, ‏כי גברים הרי לא יכולים בלי מין, באתר גלובס, 2 באפריל 2001
^ הדרמה "שרמן בחורף" תתמודד בתחרות הקולנוע העלילתי בחיפה, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2001
^ שוש אביגל, תיאטרון - אומרים ־'פאק ' במקום לנשום - "סטיות מיניות בשיקאגו" ו״וריאציות על ברווזים" מאת דייוויד מאמט בתיאטרון הסימטה. ביים ותרגם: יורם פורת, חדשות, 19 באוקטובר 1988
^ ציון לשבח, באתר הארץ, 2 במאי 2005
^ רוגל אלפר, טלנובלה כמציאות, באתר הארץ, 21 במרץ 2004
^ רון שוורץ, ‏לראות, להרגיש, באתר גלובס, 1 במרץ 2012
סיון שדמון, עכבר העיר, "מולי סוויני": מאתגרת מדי עבור הקהל הישראלי, באתר הארץ, 4 באוגוסט 2011
^ ביקורות:
אריאל הירשפלד, "גן הדובדבנים" של צ'כוב - המחזה הטוב מכולם, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2010
יובל בן-עמי, לרגל יום ירושלים: מסע קטן בגן הדובדבנים, באתר "שיחה מקומית", 28 במאי 2014
מיכאל הנדלזלץ, "גן הדובדבנים" - הצגה של להקה, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2010
טל פרי, ‏הנביא צ'כוב, באתר גלובס, 6 באוקטובר 2010
טל לוין, עכבר העיר, גן הדובדבנים: הצגה רלוונטית אבל לא מרגשת, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2010
^ ביקורות:
עליס בליטנטל, "ירושלים החדשה" - מזון רוחני משובח, באתר News1 מחלקה ראשונה, 12 ביולי 2012
יאשה קריגר, עכבר העיר, ירושלים החדשה: אומץ ותעוזה בתיאטרון החאן, באתר הארץ, 25 ביולי 2012
ירמי עמיר, שפינוזה מת פעמיים, באתר מגפון ניוז, ‏ביוני 2012
^ מיכאל הנדלזלץ, "החולה המדומה": מכניסים את מולייר למוסך, באתר הארץ, 23 באפריל 2013
^ ביקורות:
ציפי שוחט, "החופרים": כל האמת על אחורי הקלעים של התיאטרון, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2012
מיכאל הנדלזלץ, תיאטרון: "חופרים", אהבה נכזבת לתיאטרון, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2012
נמרוד עמית, מכרה של זהב מאחורי הקלעים - ביקורת על ההצגה "חופרים", בבלוג "מרתה יודעת", 23 באוגוסט 2012
יאשה קריגר, עכבר העיר, חופרים: ללא יומרה או תובנות, רק הומור טהור, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2012
^ תמר קפלנסקי, בעקבות עדויות על הטרדות מיניות, אבי פניני לא ישחק בהצגה "תירה בי וזהו", באתר הארץ, 9 באוגוסט 2022
^ מיכאל הנדלזלץ, הנכונות היא הכל - התיאטרון הקאמרי מציג "הגיל הנכון לאהבה" מאת יאיר לפיד, באתר הארץ, 1 ביוני 2008
^ מיכאל הנדלזלץ, לארץ המובטחת: קרן מור לא סוחפת, באתר הארץ, 25 במרץ 2009

[1] חוה נובק, אחרי בכורה -רוזנקרנץ וגילדנשטרן ־ גסיסה ארוכה, דבר, 8 במאי 1978

[2] נוגה כהן, ביקורת - אגדה בלי הפי־אנד - "שבעת הקבצנים" בתיאטרון החאן. על־פי סיפוריו של ר' נחמן מברסלב. עיבוד, בימוי ועיצוב: יוסי יזרעאלי, כל העיר, 5 באוקטובר 1979

[3] שרית פוקס, במחזה "רשומון", המוצג עתה על בימת החאן הירושלמי, ניתן פירוש בימתי מקורי לסרטו של קורסאווה, מעריב, 31 בינואר 1980
"רשומון" בתיאטרון האחן, דבר, 14 בינואר 1980

[4] רחל מהגר, סוף עונת הדובדבנים, כל העיר, 23 בנובמבר 1990

[5] רותה קופפר, בעטי, נועה, בעטי, באתר הארץ, 10 בינואר 2004

[6] עירית נחמני, ‏כי גברים הרי לא יכולים בלי מין, באתר גלובס, 2 באפריל 2001

[7] הדרמה "שרמן בחורף" תתמודד בתחרות הקולנוע העלילתי בחיפה, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2001

[8] שוש אביגל, תיאטרון - אומרים ־'פאק ' במקום לנשום - "סטיות מיניות בשיקאגו" ו״וריאציות על ברווזים" מאת דייוויד מאמט בתיאטרון הסימטה. ביים ותרגם: יורם פורת, חדשות, 19 באוקטובר 1988

[9] ציון לשבח, באתר הארץ, 2 במאי 2005

[10] רוגל אלפר, טלנובלה כמציאות, באתר הארץ, 21 במרץ 2004

[11] רון שוורץ, ‏לראות, להרגיש, באתר גלובס, 1 במרץ 2012
סיון שדמון, עכבר העיר, "מולי סוויני": מאתגרת מדי עבור הקהל הישראלי, באתר הארץ, 4 באוגוסט 2011

[12] ביקורות:
אריאל הירשפלד, "גן הדובדבנים" של צ'כוב - המחזה הטוב מכולם, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2010
יובל בן-עמי, לרגל יום ירושלים: מסע קטן בגן הדובדבנים, באתר "שיחה מקומית", 28 במאי 2014
מיכאל הנדלזלץ, "גן הדובדבנים" - הצגה של להקה, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2010
טל פרי, ‏הנביא צ'כוב, באתר גלובס, 6 באוקטובר 2010
טל לוין, עכבר העיר, גן הדובדבנים: הצגה רלוונטית אבל לא מרגשת, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2010

[13] ביקורות:
עליס בליטנטל, "ירושלים החדשה" - מזון רוחני משובח, באתר News1 מחלקה ראשונה, 12 ביולי 2012
יאשה קריגר, עכבר העיר, ירושלים החדשה: אומץ ותעוזה בתיאטרון החאן, באתר הארץ, 25 ביולי 2012
ירמי עמיר, שפינוזה מת פעמיים, באתר מגפון ניוז, ‏ביוני 2012

[14] מיכאל הנדלזלץ, "החולה המדומה": מכניסים את מולייר למוסך, באתר הארץ, 23 באפריל 2013

[15] ביקורות:
ציפי שוחט, "החופרים": כל האמת על אחורי הקלעים של התיאטרון, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2012
מיכאל הנדלזלץ, תיאטרון: "חופרים", אהבה נכזבת לתיאטרון, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2012
נמרוד עמית, מכרה של זהב מאחורי הקלעים - ביקורת על ההצגה "חופרים", בבלוג "מרתה יודעת", 23 באוגוסט 2012
יאשה קריגר, עכבר העיר, חופרים: ללא יומרה או תובנות, רק הומור טהור, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2012

[16] תמר קפלנסקי, בעקבות עדויות על הטרדות מיניות, אבי פניני לא ישחק בהצגה "תירה בי וזהו", באתר הארץ, 9 באוגוסט 2022

[17] מיכאל הנדלזלץ, הנכונות היא הכל - התיאטרון הקאמרי מציג "הגיל הנכון לאהבה" מאת יאיר לפיד, באתר הארץ, 1 ביוני 2008

[18] מיכאל הנדלזלץ, לארץ המובטחת: קרן מור לא סוחפת, באתר הארץ, 25 במרץ 2009

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]