לדלג לתוכן

קנדיס פארקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קנדיס פארקר
Candace Parker
פארקר במדי שיקגו סקיי, 2021
פארקר במדי שיקגו סקיי, 2021
לידה 19 באפריל 1986 (בת 38)
סנט לואיס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עמדה פאוור פורוורד, סנטר עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.93 מטרים
מספר 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
מכללה אוניברסיטת טנסי
דראפט בחירה מספר 1, דראפט ה-WNBA2008
לוס אנג'לס ספארקס
קבוצות כשחקנית
2008–2020
2010–2015
2016
2017
2017–2018
2021–2022
2023
לוס אנג'לס ספארקס
אוגמ"ק יקטרינבורג
גואנגדונג דולניפס (אנ')
פנרבחצ'ה (אנ')
שינג'יאנג טיאנשאן (אנ')
שיקגו סקיי
לאס וגאס אייסז
מאזן מדליות
מתחרה עבור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
אולימפיאדה
זהבבייג'ינג 2008 כדורסל
זהבבייג'ינג 2012 כדורסל
גביע העולם בכדורסל נשים
ארדברזיל 2006כדורסל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קנדיס ניקול פארקראנגלית: Candace Nicole Parker; נולדה ב-19 באפריל 1986) היא כדורסלנית עבר אמריקאית אשר שיחקה בעמדת הפאוור פורוורד במספר קבוצות בליגת ה-WNBA, בסין ובטורקיה.

קריירת הכדורסל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פארקר החלה את קריירת הספורט שלה כששיחקה בקבוצת הכדורסל של התיכון בו למדה, ואף הובילה אותו לשתי זכיות באליפות מדינת אילינוי בשנת 2003 ו-2004.[1] היא פרצה לתודעה הלאומית כבר כשהייתה בת 17, כשניצחה בתחרות ההטבעות של המשחק מקדונלד'ס אול-אמריקן את ג'יי אר סמית' וג'וש סמית', שניהם לימים שחקנים בליגת ה-NBA.[2]

בליגת המכללות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום לימודיה התיכוניים החלה פארקר ללמוד ניהול ספורט ופסיכולוגיה באוניברסיטת טנסי,[1] ושיחקה בקבוצת הכדורסל של האוניברסיטה המתמודדת בחטיבת החוף המזרחי של ליגת המכללות (נקראת SEC).

כבר בעונת הפרשמן שלה הייתה פארקר לשחקנית מרכזית בקבוצת האוניברסיטה. בעונתה הראשונה בליגת המכללות הייתה פארקר לאישה הראשונה שמטביעה במשחק במסגרת טורניר אליפות המכללות, ונבחרה לפרשמנית המצטיינת, ולחמישייה המצטיינת בחטיבה.

פארקר הובילה את טנסי לשתי אליפויות בליגת המכללות, וזכתה בתואר השחקנית המצטיינת של פיינל פור טורניר אליפות המכללות בשתי הזכיות. נוסף על כך זכתה פארקר פעמיים בפרס וודן, פעם אחת בפרס נייסמית' והייתה לשחקנית שהגיעה ל-1,000 נקודות בקריירה במספר המשחקים המועט בהיסטוריה של המכללה.

בשנת 2008 העמידה עצמה פארקר לבחירה בדראפט ה-WNBA ונבחרה בבחירה הראשונה על ידי לוס אנג'לס ספארקס. כבר במשחק הבכורה שלה בליגת ה-WNBA קלעה פארקר 34 נקודות, שיא הנקודות למשחק בכורה בליגה,[3] והוסיפה 12 ריבאונדים ומסרה שמונה אסיסטים. היא הייתה לשחקנית השנייה בתולדות הליגה שמטביעה במשחק,[א] ורשמה לראשונה בהיסטוריה של ליגת הנשים הישג של חמש על חמש כשקלעה 16 נקודות, הורידה 16 ריבאונדים, מסרה חמישה אסיסטים, חסמה 6 פעמים וחטפה חמישה כדורים מול אינדיאנה פיבר.[4] פארקר סיימה את העונה עם 18.5 נקודות למשחק, הייתה למלכת הריבאונדים של הליגה כשקטפה 9.5 למשחק והייתה לשחקנית היחידה בהיסטוריה שזכתה הן בתואר רוקי השנה והן בתואר ה-MVP של העונה הסדירה ב-WNBA.

את חודש המשחקים הראשון של עונת 2009 החמיצה פארקר בשל הולדת בתה הבכורה, אולם עם שובה למגרשים היא שבה במהרה לכושר משחק. היא סיימה את העונה עם 13.1 נקודות למשחק, שנייה בקבוצתה רק לליסה לסלי, הובילה את הליגה עם 2.1 חסימות למשחק ועם 9.8 כדורים חוזים הייתה למלכת הריבאונדים של הליגה שנה שנייה ברציפות. בסיום העונה נבחרה לחמישיית העונה השנייה ולחמישיית ההגנה השנייה.

בפתיחת עונת 2010 הציגה פארקר יכולת גבוהה כשרשמה ממוצעים הגבוהים בקריירה של 20.6 נקודות ו-10.1 ריבאונדים אולם לאחר עשרה משחקים בלבד פרקה את כתפה ולא שבה לשחק בשארית אותה העונה. פארקר חזרה למגרשי ליגת ה-WNBA בפתיחת העונה הבאה, עונת 2011. באותה העונה בהם רשמה 18.5 נקודות ו-8.6 ריבאונדים ונבחרה לראשונה בקריירה למשחק האולסטאר של ה-WNBA אולם במהלך העונה נפגעה בברכה, לקחה חלק ב-17 משחקים בלבד, ואף החמיצה את ההשתתפות במשחק הראווה.

בעונת 2012 שיחקה פארקר את כל 33 משחקי העונה הסדירה. היא רשמה 17.3 נקודות למשחק, הייתה לקוטפת הריבאונדים המצטיינת של קבוצה עם 9.7 ולחוסמת המצטיינת בליגה עם 2.3 גגות במשחק. במשחקי הפלייאוף קלעה פארקר 28.8 נקודות למשחק והורידה 11.0 כדורים חוזרים אך לא הצליחה למנוע את הפסד קבוצה 0–2 מול מינסוטה לינקס.[ב]

בעונת 2016 זכתה עם לוס אנג'לס באליפות הליגה, היא נבחרה ל-MVP של סדרת הגמר.

בעונת 2021/2022 זכתה עם שיקגו סקיי באליפות הליגה אחרי שניצחו 3-1 בסדרת הגמר את פיניקס מרקורי.

מאז שנת 2009 משחקת פארקר בקבוצת אוגמ"ק יקטרינבורג מליגת העל הרוסית לנשים, במקביל למשחקה בליגת ה-WNBA.‏[ג] בשנותיה בקבוצה זכתה פארקר בחמש אליפויות הליגה הרוסית (2010 - 2014), בחמישה גביעים (2010 - 2014), באליפות היורוליג לנשים (2013) ושלוש פעמים הגיעה עם קבוצתה עד לחצי-גמר היורוליג (2010 - 2012, 2014). פארקר זכתה עם הקבוצה גם בסופרקאפ האירופאי המפגיש את זוכת היורוליג עם אלופת היורוקאפ בשנת 2013.

בנבחרת ארצות הברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פארקר שיחקה לראשונה במדי נבחרת ארצות הברית במשחקי אליפות העולם בכדורסל נשים שנערכו בברזיל בשנת 2006. כבר במשחק הבכורה שלה במדים הלאומיים, רשמה פארקר דאבל דאבל של 12 נקודות ו-10 ריבאונדים וסייעה לנבחרתה להביס את נבחרת סין 72-119.‏[5]

באליפות אמריקה לנשים 2007 הייתה פארקר לקלעית המצטיינת של נבחרת ארצות הברית, במשותף עם טינה תומפסון, עם 13.8 נקודות למשחק וסייעה לנבחרתה לנצח בכל חמשת משחקי הטורניר ולזכייה במדליית הזהב.[6] במשחקי אולימפיאדת בייג'ינג (2008) הייתה בורג משמעותי וקלעה 9.4 נקודות בזכית הנבחרת במדליית הזהב האולימפית, ובאולימפיאדת לונדון (2012) תרמה 10.5 נקודות והייתה לקוטפת הריבאונדים המצטיינת של ארצות הברית עם 7.8 למשחק.[7]

חייה האישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחיה של פארקר, אנתוני, הוא כדורסלן עבר ששיחק בליגת ה-NBA וביורוליג. בשנת 2008 נישאה פארקר לשלדן ויליאמס, אף הוא כדורסלן המשחק בליגת ה-NBA, ובשנת 2009 נולדה בתם הבכורה.[8] בנובמבר 2016 נפרדו קנדיס ושלדן ושלושה חודשים אחרי בפברואר 2017 התגרשו. בדצמבר 2021 פרסמה בחשבון האינסטגרם האישי שלה כי היא נמצאת במערכת יחסים עם בת זוג מזה שנתיים, וכי הן מצפות לילד יחדיו.[9]

פרסים ומועמדויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה פרס קטגוריה תוצאה מקור
2023 פרסי בחירת הילדים של ניקלודיאון כוכבת ספורט אהובה מועמדות [10]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קנדיס פארקר בוויקישיתוף
  1. ^ הראשונה הייתה חברתה לקבוצה ליסה לסלי
  2. ^ בליגת ה-WNBA מעפילות 8 קבוצות למשחקי הפלייאוף, הסיבוב הראשון, שהוא חצי הגמר האזורי, והגמר האזורי מתקיימים בשיטת הטוב מ-3. גמר הליגה מתקיים בשיטת הטוב מ-5.
  3. ^ ליגת ה-WNBA מתנהלת בחודשי הקיץ, בעוד שליגות הנשים באירופה מתקיימות בחודשי החורף, במקביל לליגות הגברים

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]


נבחרת ארצות הבריתהאלופה האולימפית בבייג'ינג (2008)

1  • 2  • 3  • 4 פונדקסטר • 5 אוגוסטוס • 6 בירד • 7 לאוסון • 8 מילטון-ג'ונס • 9 לסלי • 10 קאצ'ינגס • 11 תומפסון • 12 טוראסי • 13 פלוורס • 14 סמית • 15 פארקר • מאמן: דונובן

ארצות הבריתארצות הברית