לדלג לתוכן

ג'יי. אר. סמית'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ג'יי אר סמית')
ג'יי. אר. סמית'
J. R. Smith
סמית' במדי קליבלנד קאבלירס
סמית' במדי קליבלנד קאבלירס
לידה 9 בספטמבר 1985 (בן 39)
פריהולד שבניו ג'רזי
עמדה קלע, סמול פורוורד
גובה 1.98 מטר
דראפט בחירה מספר 18, 2004
ניו אורלינס הורנטס
קבוצות כשחקן
2004–2006
2006–2011
2011–2012
2012–2015
2015–2019
2020
ניו אורלינס הורנטס
דנוור נאגטס
ג'ג'יאנג גולדן בולס
ניו יורק ניקס
קליבלנד קאבלירס
לוס אנג'לס לייקרס
הישגים כשחקן
2 זכיות באליפות ה-NBA ‏(2016, 2020)
השחקן השישי של העונה ב-NBA‏ (2013)
מלך הסלים של הליגה הסינית (2012)

ארל ג'וזף "ג'יי. אר." סמית' השלישיאנגלית: Earl Joseph "J. R." Smith III; נולד ב-9 בספטמבר 1985 בניו ג'רזי) הוא כדורסלן עבר אמריקאי, ששיחק בליגת ה-NBA בעמדות הקלע והסמול פורוורד.

ראשית חייו ומשפחתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמית' למד בבית הספר הקתולי פטריק הקדוש בניוארק, ניו ג'רזי. במהלך לימודיו שם, רשם סמית' ממוצעים מרשימים של 27 נקודות, 6 ריבאונדים ו-5 אסיסטים למשחק. בשנתו האחרונה בתיכון הוא נבחר להשתתף במשחק מקדונלד'ס אול-אמריקן, ואף נבחר לשחקן המצטיין של המשחק במשותף עם דווייט הווארד.

בסיום לימודיו התיכוניים החליט סמית' לוותר על לימודי הקולג' שלו ונרשם לדראפט ה-NBA ישר מהתיכון. בדראפט אותה שנה, נבחר סמית' במקום ה-18 על ידי הניו אורלינס הורנטס והיה לאחד מתשעה שחקנים שנבחרו ישר מן התיכון אותה שנה.

אחיו כריס סמית' (אנ'), הוא כדורסלן אשר משחק באליצור אשקלון.

קריירת ה-NBA

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניו אורלינס הורנטס (2004–2006)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת הרוקי שלו עם ההורנטס, עונת 2004/2005, רשם סמית' ממוצעים של 10.3 נקודות, 2 ריבאונדים ו-1.9 אסיסטים למשחק ב-77 המשחקים בהם שותף, מהם 56 בחמישייה. הוא השתתף בתחרות ההטבעות בשבוע האולסטאר של 2005 שם סיים במקום השלישי אחרי אמארה סטודמאייר והזוכה ג'וש סמית'. סמית' נבחר לרוקי החודש במערב בשלושה חודשים רצופים: ינואר, פברואר ומרץ 2005. את העונה סיימו ההורנטס עם 18 ניצחונות בלבד ולא העפילו לפלייאוף.

בעונתו השנייה בניו אורלינס דקות המשחק של סמית' פחתו ויחד אתן גם התפוקה שלו. בעונה זו קלע בממוצע 7.7 נקודות, קלט 2 ריבאונדים ומסר 1.1 אסיסטים.

דנוור נאגטס (2006–2011)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שתי עונות עם ההורנטס עבר סמית' ב-5 ביולי 2006 בטרייד יחד עם פי. ג'יי. בראון לשיקגו בולס בתמורה לטייסון צ'נדלר. ב-19 ביולי 2006 הועבר סמית' שוב, הפעם לקבוצת הדנוור נאגטס בתמורה לגארד הווארד איסלי ושתי בחירות דראפט בסיבוב השני בדראפט 2007.

ב-16 בדצמבר 2006, במהלך משחק מול הניו יורק ניקס, היה סמית' חלק מקטטה שפרצה לאחר עבירה קשה שביצע שחקן הניקס מארדי קולינס נגד סמית'. בעקבות הקטטה הורחקו שבעה שחקנים משתי הקבוצות, כאשר סמית' עצמו הורחק לעשרה משחקים. בהמשך העונה הושבת סמית' לכמה שבועות בעקבות קרע במניסקוס. את העונה הוא סיים עם ממוצעים של 13 נקודות, 2.3 ריבאונדים ו-1.4 אסיסטים ודנוור סיימה במקום השישי המוליך לפלייאוף.

סדרת הפלייאוף הראשונה בקריירה של סמית' לא הייתה מוצלחת: בארבעת המשחקים הראשונים החטיא סמית' את כל ניסיונות הזריקה שלו לשלוש על אף שבעונה הסדירה הוא קלע בממוצע 39% מהשלשות שהוא זורק. לאחר ארבעה משחקים, בהם פיגרה קבוצתו בסדרה 3-1 לסן אנטוניו, ביקר אותו בפומבי מאמנו ג'ורג' קארל, ואף בחר שלא לשתפו כלל לאורך המשחק החמישי בו הנאגטס הודחו.

ביוני 2007, היה סמית' מעורב בתאונת דרכים, כאשר נהג ברכבו יחד עם חברו אנדרה בל ברחובות ניו ג'רזי, וגרם לתאונת דרכים משלא ציית לתמרור עצור. חברו של סמית' מת מפצעיו יומיים לאחר התאונה. ביוני 2009 הודה סמית' באחריות לתאונה ובית המשפט קבע עונש של 90 יום בכלא כש-60 מתוכם יכולים להיות מומרים ב-500 שעות תרומה לקהילה. ב-31 ביולי 2007 שוחרר סמית' מהכלא לאחר ששהה בו 24 ימים. ב-5 באוגוסט הודיע ה-NBA על השעיה של סמית' משבעה משחקים בעקבות אשמתו בתאונה ב-2007.

באוקטובר 2007 היה מעורב סמית' בתקרית במועדון לילה בדנוור, והקבוצה החליטה להשעותו משלושת המשחקים הראשונים של עונת 2007/2008.

ג'ג'יאנג גולדן בולס (2011–2012)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השביתה בליגת ה-NBA, חתם סמית' בג'ג'יאנג גולדן בולס מהליגה הסינית למשך שנה. סמית' היה הקלע המוביל בעונה זו בליגה ונבחר בחמישייה במשחק האולסטאר הסיני אך לא פתח בשל מה שכונה "סיבות אישיות". ב-1 בפברואר 2012 הוא קלע 60 נקודות מהספסל בניצחון קבוצתו על קינגדאו איגלס. למרות הצלחתו האישית סמית' לא הצליח להוביל את ג'ג'יאנג לפלייאוף, והקבוצה סיימה את העונה ב-12 בפברואר. חמישה ימים אחר כך חתם סמית' בניו יורק ניקס. לאחר ששב לארצות הברית, השמיעו בג'ג'יאנג טענות לפיהן בתקופתו בקבוצה נעדר סמית' מאימונים ועבר על תקנון המשמעת.

ניו יורק ניקס (2012–2015)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמצע עונת 2011/2012 חזר סמית' ל-NBA וחתם בניו יורק ניקס שם שב לשתף פעולה עם הפורוורד כרמלו אנתוני איתו שיחק גם בדנוור. בסך הכל שיחק סמית' בעונה זו 35 משחקים בהם קלע 12.5 נקודות. הקבוצה העפילה לפלייאוף אך הפסידה בסיבוב הראשון 4-1 בסדרה מול מיאמי. בקיץ 2012 האריך סמית' את חוזהו בניקס. בעונתו השנייה בקבוצה, עונת 2012/2013, הפך סמית' לכוח עזר משמעותי עבור הניקס. הוא שיחק ב-80 משחקים, כולם מהספסל, וקלע 18.1 נקודות, בנוסף ל-5.3 ריבאונדים ו-2.7 אסיסטים. בעונה זו זכה סמית' בפרס השחקן השישי של העונה ב-NBA. הניקס סיימו במקום השני במזרח, ניצחו את בוסטון סלטיקס בסיבוב הראשון של הפלייאוף אך הפסידו לאינדיאנה פייסרס בסיבוב השני.

בספטמבר 2013 הושעה סמית' על ידי ה-NBA מחמישה משחקים בעקבות הפרת התוכנית נגד הסמים של הליגה. ההשעיה החלה לאחר שהחלים סמית' מניתוח בברכו. בינואר 2014, לאחר שנתפס סמית' כשהוא מתיר את שרוכי הנעליים של יריביו בהזדמנויות שונות, נקנס סמית' ב-50,000$ על התנהגות בלתי ספורטיבית על ידי ה-NBA. ב-6 באפריל 2014 רשם סמית' שיא NBA לאחר שרשם במשחק אחד 22 זריקות מעבר לקו השלוש, מהן עשר זריקות נכנסו וקבעו שיא מועדון עבור הניקס לשלשות לשחקן במשחק אחד. בסך הכל קלע סמית' 14.5 נקודות, הוריד 4 ריבאונדים ומסר 3 אסיסטים בממוצע למשחק, אך הניקס סיימו במקום התשיעי ולא העפילו לפלייאוף.

עונת 2014/2015, אותה החל סמית' עם הניקס, הייתה מהחלשות בתולדות המועדון ובסיומה דורגו הניקס במקום האחרון עם מאזן שלילי 65-17, המאזן הגרוע בהיסטוריה של המועדון הניו-יורקי. סמית', בכל מקרה, סיים את חלקו בקבוצה כבר בינואר כשעבר לקליבלנד קאבלירס.

קליבלנד קאבלירס (2015–2019)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-5 בינואר 2015 עבר סמית' יחד עם חברו לניקס אימאן שאמפרט לקליבלנד קאבלירס בטרייד שכלל גם את אוקלהומה סיטי ת'אנדר. קליבלנד קיבלו בנוסף לשניים מניו יורק בחירה בדראפט 2015 ובתמורה העבירו לאוקלהומה את דיון וייטרס ולניקס את לו אדמונסון, אלכס קירק ובחירת סיבוב שני בדראפט 2019. בקליבלנד הפך סמית' במהרה לשחקן חמישייה קבוע. מאז הגעתו לקאבלירס ועד לסיום העונה קלע סמית' 12.7 נקודות במשחק, לצד 3.5 ריבאונדים ו-2.5 אסיסטים, והעפיל לפלייאוף עם הקבוצה שסיימה את העונה הסדירה במקום השני במזרח. במשחק הרביעי בסדרה בסיבוב הראשון, בו הדיחו הקאבלירס את בוסטון סלטיקס 0-4 בסוויפ, חבט סמית' בראשו של שחקן בוסטון ג'יי קראודר והורחק מהמשחק. לאחר המשחק הורחב העונש והוא הורחק משני המשחקים הראשונים של הסיבוב השני בו פגשה קליבלנד את שיקגו. בפלייאוף של אותה עונה הפסידו הקאבלירס בגמר ה-NBA מול גולדן סטייט ווריורס, בתוצאה 2–4.

בעונתו השנייה בקליבלנד, 2015/2016, זכה עם הקבוצה באליפות ה-NBA.

אירוע זכור מתקופתו בקאבס היה בשניות האחרונות של המשחק הראשון בסדרת הגמר של 2018 מול גולדן סטייט: 4.7 שניות לסיום, במצב של שוויון 107, החטיא ג'ורג' היל זריקת עונשין, סמית תפס את הריבאונד מתחת לטבעת. אך במקום לזרוק "ברח" עם הכדור והמשחק הלך להארכה, בה הפסידו קליבלנד 124-116. לאחר המשחק סמית' אמר שלא זרק כי חשב שקבוצתו מובילה, על אף שהתוצאה הייתה שוויון.[1]

לאחר 15 משחקים בעונת 2018/2019, כאשר עמדה הקבוצה על מאזן ניצחונות שלילי 2–13, הודיעו הקאבלירס כי סמית' לא ימשיך לשחק בקבוצה (על אף שנשאר בסגל לבקשתו). בתום העונה שוחרר סמית', והפך לשחקן חופשי.[2]

לוס אנג'לס לייקרס (2020–הווה)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2020 חתם על חוזה בלוס אנג'לס לייקרס, עד לסיום עונת 2019/2020. באותה עונה זכה עם הלייקרס באליפות ה-NBA, לאחר שגברו על מיאמי היט בסדרת הגמר; סמית' עצמו שותף ב-10 בלבד מתוך 21 משחקי קבוצתו בפלייאוף, וקלע 2.0 נקודות בממוצע למשחק.

סטטיסטיקות הקריירה ב-NBA

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונה הסדירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים משלוש אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
2004/2005 ניו אורלינס 76 56 24.5 0.394 0.288 0.689 2.0 1.9 0.7 0.1 10.3
2005/2006 ניו אורלינס 55 25 18.0 0.393 0.371 0.822 2.0 1.1 0.7 0.1 7.7
2006/2007 דנוור 63 24 23.3 0.441 0.390 0.810 2.3 1.4 0.8 0.1 13.0
2007/2008 דנוור 74 0 19.2 0.461 0.403 0.719 2.1 1.7 0.8 0.2 12.3
2008/2009 דנוור 81 18 27.7 0.446 0.397 0.754 3.7 2.8 1.0 0.2 15.2
2009/2010 דנוור 75 0 27.8 0.414 0.338 0.706 3.1 2.4 1.3 0.3 15.4
2010/2011 דנוור 79 6 24.9 0.435 0.390 0.738 4.1 2.2 1.2 0.2 12.3
2011/2012 ניו יורק 35 1 27.6 0.407 0.337 0.709 3.9 2.4 1.5 0.2 12.5
2012/2013 ניו יורק 80 0 33.5 0.422 0.356 0.762 5.3 2.7 1.3 0.3 18.1
2013/2014 ניו יורק 74 37 32.7 0.415 0.394 0.652 4.0 3.0 0.9 0.3 14.5
2014/2015 ניו יורק 24 6 25.8 0.402 0.356 0.692 2.4 3.4 0.8 0.2 10.9
קליבלנד 46 45 31.8 0.425 0.390 0.818 3.5 2.5 1.4 0.4 12.7
2015/2016 קליבלנד 77 77 30.7 0.415 0.400 0.634 2.8 1.7 1.1 0.3 12.4
2016/2017 קליבלנד 41 35 29.0 0.346 0.351 0.667 2.8 1.5 1.0 0.3 8.6
2017/2018 קליבלנד 80 61 28.1 0.403 0.375 0.696 2.9 1.8 0.9 0.1 8.3
2018/2019 קליבלנד 11 4 20.2 0.342 0.308 0.800 1.6 1.9 1.0 0.3 6.7
2019/2020 ל.א. לייקרס 6 0 13.2 0.318 0.091 1.000 0.8 0.5 0.2 0.0 2.8
קריירה 977 395 26.9 0.419 0.373 0.733 3.1 2.1 1.0 0.2 12.4
עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים משלוש אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
2007 דנוור 4 0 11.8 0.273 0.000 1.000 2.3 0.5 1.0 0.3 4.5
2008 דנוור 4 0 27.0 0.535 0.318 0.833 1.8 1.8 1.0 0.0 18.3
2009 דנוור 16 0 27.2 0.454 0.358 0.543 3.3 2.8 1.1 0.3 14.9
2010 דנוור 6 0 26.5 0.368 0.355 0.875 3.8 1.7 0.7 0.3 11.2
2011 ניו יורק 5 0 15.2 0.356 0.429 0.727 2.0 1.0 0.4 0.0 9.8
2012 ניו יורק 5 0 35.0 0.316 0.179 1.000 2.6 2.2 1.2 0.2 12.2
2013 ניו יורק 11 0 31.9 0.331 0.273 0.721 4.7 1.4 1.0 0.5 14.3
2015 קליבלנד 18 4 31.1 0.403 0.359 0.700 4.7 1.2 0.9 0.6 12.8
2016 קליבלנד 21 21 34.8 0.436 0.430 0.619 3.2 1.4 1.2 0.2 11.5
2017 קליבלנד 18 18 27.1 0.505 0.500 0.455 2.3 0.7 0.7 0.3 8.1
2018 קליבלנד 22 21 32.1 0.348 0.367 0.773 2.7 1.1 1.0 0.2 8.7
2020 ל.א. לייקרס 10 0 7.5 0.269 0.273 0.000 0.3 0.3 0.2 0.0 2.0
קריירה 140 64 27.9 0.397 0.367 0.706 3.0 1.3 0.9 0.3 10.7

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'יי. אר. סמית' בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]