קודרון

עמוד ראשון של קודרון. אמברסר הלדנבוך, הספרייה הלאומית של אוסטריה

קוּדְרוּן (בגרמנית: Kudrun), המכונה לפעמים גודרונליד (Gudrunlied) או גודרון (Gudrun), הוא אפוס גבורה הכתוב על ידי מחבר אנונימי בגרמנית עילית בינונית . הפואמה חוברה כנראה באוסטריה או בבוואריה בסביבות שנת 1250. היא מספרת את סיפורם של שלושה דורות של בית השלטון של הטלינגס (Hetelings) בים הצפוני, אך הוא בעיקרו סיפורה של קודרון, שנחטפה על ידי הנסיך הנורמני הרטמוט (Hartmut) שרוצה שתינשא לו. קודרון נשארת נאמנה לארוסה הרוויג (Herwig) ובסופו של דבר ניצלת. אולם לאחר תבוסת הנורמנים, קודרון מבטיחה שהשלום יישמר בין שני העמים על ידי הסדרת נישואים ובריתות.

אף על פי שסביר מאוד שסיפורה של קודרון הוא המצאת המשורר, מקורם של סיפור הוריה בסיפור גרמני נפוץ הידוע בסקנדינביה כ-Hjaðningavíg (טֶבַח): הוא מספר כיצד אימה של קודרון, הילדה (Hilde), ברחה כדי להינשא עם אביה, הטל (Hetel), נגד רצונו של אביה של הילדה, האגן (Hagen). בקודרון, הסיפור הטרגי הזה במקור הפך לסיפור שמח המשמש כפרהיסטוריה של קודרון עצמה.

הפואמה בולטת בתפקיד החשוב והפעיל שממלאות דמויותיו הנשיות. הוא נתפס באופן נרחב כאנטיתזה מכוונת לשירת הניבלונגים, שאליה הוא רומז בדרכים רבות.

נראה שקודרון לא הצליחה בקרב קהלים מימי הביניים, והיא שרדה רק בכתב יד אחד. אולם מאז גילויה מחדש, היא זכתה לפופולריות בקרב פילולוגים, והדבר הביא בתקופה המודרנית לקבלתה באופן נרחב יחסית. מבין פואמות הגבורה הגרמניים, היא כונתה "שנייה בשיעור קומתה רק לשירת הניבלונגים".

תקציר

האפוס מספר בעצם שלושה סיפורים: הרפתקאותיו של המלך האגן, זכייתו של המלך הטל בהילדה, והניסיונות והניצחונות של הנסיכה קודרון, שהאחרון מהווה שלושה רבעים מהיצירה.

פרקים 1–4: איך האגן הופך למלך אירלנד

באירלנד, הנסיך זיגבנט (Sigebant) מתחתן עם נסיכה נורווגית, אוטה (Uote), והופך למלך. שלוש שנים לאחר מכן היא יולדת לו בן, האגן.

בגיל שבע נישא האגן לאי רחוק על ידי גריפון פראי ומוענק לילדיו שלו. אבל אחד הילדים חמדן מדי ועף עם הילד. תוך כדי כך הוא בטעות מאפשר לו לברוח. האגן בורח עד שהוא מוצא שלוש עלמות צעירות במערה שבעצמן נמלטו מהגריפונים. הן ממשיכות לטפל בו עד שהוא מבוגר מספיק כדי להסתדר בעצמו.

ואז יום אחד, לאחר שהשיג נשק ושריון מספינה טרופה, האגן מסוגל להרוג לבד את כל הגריפונים. זמן מה לאחר מכן, לאחר שהרג דרקון, הוא שותה את דמו וצובר כוח וחוכמה על אנושית. לבסוף כל הצעירים האלה ניצלים על ידי ספינה חולפת. אך כאשר מתברר כי אלו שחולצו אמורים להיכלא תמורת כופר, האגן משתמש בכוחו כדי להשתלט על הספינה ולאלץ את הצוות להפליג לאירלנד.

שם מתאחד האגן עם משפחתו והעלמות שניצלו מצטרפות לחצר המלוכה. עד מהרה הנסיך הצעיר מתחתן עם אחת העלמות, הילדה מהודו. היא מוכתרת למלכה כאשר האגן הופך למלך. מאוחר יותר היא יולדת לו בת, שגם היא נקראת הילדה שכשגדלה התפרסמה ביופייה.

פרקים 5–8: איך הטל מגרמניה משחרר את הילדה מאירלנד

מלך לוחם בשם הטל שולט בהגלינגים (Hegelings או ההטלינגים) באזור שכיום הוא צפון גרמניה, דנמרק והולנד. לאחר ששמע על יופייה של הילדה, הוא רוצה לחזר אחריה כדי שתהיה המלכה שלו. אבל מודיעים לו שהמלך האגן הורג את כל המחזרים שלה. אז הוא מארגן משלחת של בני משפחתו והוואסלים שלו, בהנהגתו של וייט (Wate) מסטורמרן, במטרה לחטוף אותה.

המשלחת מפליגה בחמש ספינות. כשההגלינגים נוחתים באירלנד הם מתחזים לסוחרים וללוחמים גולים. באמצעות מתנות עשירות ובדרכי אבירות הם יוצרים אצל האגן וחצרו תחושת ביטחון מזויפת. הורנט (Horant) מדנמרק, אחד מההגלינגים, שר כל כך מתוק עד שהוא הופך לאליל הנשים. באמצעים אלה מפתים את הילדה ופמלייתה לרדת לנמל כדי לצפות בספינות היוצאות. לפתע מגיחה קבוצת לוחמים החבויה באחד מהם, הילדה וגברותיה הממתינות נחטפות, והספינות מפליגות כולן חזרה לגרמניה.

זועם, האגן אוסף את כוחותיו ועד מהרה משגר צי לתקוף את אדמותיו של הטל. כשהוא מגיע לחוף הגרמני הוא ואנשיו נתקלים בהתנגדות עזה, כולל על ידי הטל עצמו. שני הצדדים נאבקים עד שמגיעים למבוי סתום. ואז הסכסוך נפתר על ידי הפסקת אש שבה הילדה מאורסת להטל. נערכת חתונה גדולה לאחר מכן והילדה הופכת למלכת ההגלינגים. אז חוזר האגן לאירלנד, עמוס במתנות ומלא שבחים על עד כמה הטל ראוי כבעל לבתו.

פרקים 9–12: כיצד הרוויג מזיילנד מחזר אחר קודרון מגרמניה

כעת הגיע תורו של הטל להפוך לאביה של בת יפהפייה מפורסמת שהוא מרגיש שהוא חייב להגן עליה מפני כל המחזרים. הבת הזו היא קודרון, שיחד עם אחיה אורטווין (Ortwin), נולדו להטל והילדה.

כשקודרון מתבגרת, הטל מסרב לתביעותיו של מלך מורי בשם סיפריט (Sifrit) מאלזבי (Alzabey), נסיך נורמני בשם הרטמוט (Hartmuot), והמלך הרוויג (Herwig) מזיילנד. הרוויג מגייס לאחר מכן צבא של 3,000 לוחמים ותוקף את הטל. הטל נלחם בחזרה עם הצבא שלו. עד מהרה הרוויג והטל מתמודדים זה עם זה אחד על אחד ונלחמים עד שמגיעים למבוי סתום. בשלב זה קודרון מאוהבת בהרוויג האמיץ ומבקשת להינשא לו. אז הטל מעניק לה את משאלתה. אבל הילדה מחליטה לדחות את החתונה בשנה בזמן שהיא מכינה את קודרון להיות מלכה. ולכן הרוויג חייב לחכות.

פרקים 13–19: איך קודרון נחטפת

"קודרון מובלת לכלא" (1885) מאת יוהאנס גרטס.

במהלך אותה תקופת ביניים, המלך הקנאי סיפריט פולש לאדמותיו של הרוויג עם צבא של 80,000 ושורף את ממלכתו. זה מאלץ את הרוויג לבקש את עזרתם של ההגלינגים אשר, בהנחייתו של קודרון, נחלצים לעזרתו. עד מהרה מסוגלים הכוחות המשולבים לדחוק לפינה את אלה של סיפריט ולהטיל מצור בן שנה.

בינתיים, הנסיך הנורמני הקנאי לא פחות הרטמוט אוסף צבא של 23,000 חיילים ופולש לאדמותיו של הטל בהיעדרו. שם הוא חוטף את קודרון. כאשר להטל נודע על כך, הוא כורת ברית עם סיפריט ואז, עם כל בעלי בריתו, רודף אחרי הרטמוט לאי וולפנסנד (Wulpensand) שליד חופי הולנד.

הקרב שם, לעומת זאת, מביא להפסדים מסיביים לשני הצדדים ללא מנצח ברור. אבל הטל נהרג. והרטמוט מסוגל להימלט בשעות שלפני עלות השחר עם כוחותיו שנותרו.

אז קרובי משפחתו של קודרון חייבים לחזור לארץ ההגלינגים עם החדשות העצובות שהטל מת, שקודרון נשארה בשבי של הרטמוט, ושכוחותיהם כעת חלשים מכדי לפתוח בפלישה לאדמות הנורמנים. הם יצטרכו להמתין עד שבני הדור הבא יתבגרו ויוכלו לנקום את מותם של אבותיהם.

פרקים 20–21: כיצד קודרון נכלאה

בינתיים חוזרים הרטמוט ולוחמיו הביתה. שם קודרון ומשרתותיה מוכנסות לחצר המלוכה. אבל מכיוון שקודרון מצהירה שלעולם לא תוכל לאהוב את הרטמוט ותמיד תראה את עצמה כשבויה, היא והמלווים שלה מחויבים על ידי אימו של הרטמוט, המלכה גרלינט (Gerlint), לשמש בתפקיד משרתי הטירה במאמץ לשבור את רצונה של קודרון. זה נמשך שמונה שנים, אבל קודרון נשארת איתנה. אז הרטמוט מבקש מאחותו להיכנס לתמונה ולנסות חביבות במקום. התוצאה זהה: קודרון לא מפסיקה לסרב להפוך למלכה של הרטמוט. אז גרלינט משתלטת שוב וקודרון נאלצת להפוך לכובסת הטירה.

פרקים 22–29: איך קודרון משתחררת לבסוף

רק שלוש עשרה שנים לאחר מותו של הטל הכריזה אימו של קודרון, המלכה הילדה, שהגיע הזמן סוף סוף לפלוש לממלכה הנורמנית. כל הווסאלים שלה עונים לקריאה, כמו גם המלך הרוויג, מרכיב צבא של 70,000 שאליו הצטרפו בקרוב עוד 10,000 מהמלך סיפריט. לאחר מכן יצאו הכוחות המשולבים לדרך, עצרו בוולפנסנד כדי לכבד את המתים שם. למרבה הצער, מזג אוויר גרוע מסיט את צי הפלישה ממסלולו אל ים החושך וליד הצוקים המגנטיים של הר אאטנה, שם כל המערכה נמצאת בסכנה גדולה. עם זאת הספינות מצליחות להגיע לממלכה הנורמנית והחיילים נוחתים מבלי להיראות.

הרוויג עורך סיור עם אחיה של קודרון אורטווין, והם מוצאים את קודרון מכבסת בגדים ליד הים. הם לא מזהים אותה מיד אבל השיחה מגלה במהרה את האמת. אז הם מבטיחים שהם יחזרו למחרת כדי לחלץ אותה יחד עם השפחות שלה.

חמושה בהבטחה זו, קודרון נוקטת פעולה כדי להכין את עצמה כראוי. היא מודיעה לנורמנים כי סוף סוף החליטה להתרצות ולהתחתן עם הרטמוט, אך היא יכולה לעשות זאת רק אם ירשו לה ולפמלייתה להתרחץ, ללבוש בגדים מתאימים ולישון שינה טובה. משאלות אלו מתקבלות בקלות והנסיכה וגבירותיה מחזירות את מעמדן וחזותן הקודמים.

בינתיים, במהלך הלילה, וייט מנחה את הכוחות הפולשים להתגנב קרוב לטירה הנורמנית כדי שהמתקפה תתבצע בפתאומיות עם עלות השחר. ואז, עם חלוף היום, הפולשים יוצרים את השורות שלהם. בתגובה, הרטמוט מגייס את חייליו וצועד אל מחוץ לטירה כדי להתמודד מול אויביו ראש בראש. קרבות עקובים מדם פורצים במהירות, עם נפגעים מסיביים משני הצדדים, עד שהרטמוט מחליט שיהיה נבון לסגת. אבל כעת אנשיו רחוקים מהחומות ועליהם להילחם בדרכם חזרה לשערים שנחסמו על ידי הפולשים. במאבק הזה הוא מוצא עצמו בקרב עם וייט.

בשלב זה, המלכה גרלינט בטירה הנורמנית מורה להרוג את קודרון. אבל הרטמוט, אף על פי שנמצא מחוץ לטירה, מצליח למנוע זאת. אז קודרון, צועקת מחלון הטירה, מתחננת בפני הרוויג להתערב בין הרטמוט לווייט כדי להפסיק את הלחימה. הרוויג עושה זאת, ומאפשר ללכוד את הרטמוט במקום להרוג אותו. אבל וייט זועם על כך וחייליו נלחמים אל הטירה ובוזזים אותה. קודרון ניצלת וראשה של גרלינט נערף.

פרקים 30–32: כיצד קודרון משיבה את השלום

לאחר שנכבשה כל ממלכתו של הרטמוט, חוזר כוח הפלישה לארץ ההגלינגים עם שבויו ושלל רב. שם המלכה הילדה מברכת אותם. לאחר מכן קודרון מארגנת פיוס גדול שבו אחיה אורטווין מתחתן עם אחותו של הרטמוט, הרטמוט מתחתן עם בת לווייתה הקרובה של קודרון, סיפריט מתחתן עם אחותו של הרוויג, והרוויג כצפוי מתחתן עם קודרון. כל הארבעה נישאים באותו היום. ואז ארבעת המלכים - אורטווין, הרטמוט, סיפריט והרוויג - עורכים פסטיבל גדול בטירה של הילדה.

לאחר מכן, הרטמוט וכלתו מלווים חזרה לממלכה הנורמנית שם הוא מוחזר להיות השליט. אחותו של הרוויג עוזבת עם סיפריט לממלכה המורית. וקודרון נפרדת מאימה ואחיה כשהיא עוזבת עם הרוויג לזיילנד.

מחבר ותיארוך

במשותף כמעט לכל שאר אפוסי הגבורה הגרמניים, כותב הקודרון הוא אנונימי. הפואמה קיימת רק מאסופת אפוסי הגבורה הגרמניים מתחילת המאה השש עשרה המכונה אמברסר הלדנבוך , אך היא מתוארכת באופן מקובל לסביבות 1250. הסופר של אותו כתב יד ביצע מודרניזציה של שפת הפואמה, אך הוא עשה זאת באופן שהטקסט הוא לעיתים קרובות לא מובן, אלא אם כן תורגם בחזרה לגרמנית עילית בינונית. התאריך המוקדם ביותר שבו ייתכן כי נכתב הוא בסביבות 1240; המחבר חייב היה להכיר את שירת הניבלונגים והטקסט מתאר את היחסים בין מלכים לווסאלים באופן המרמז על ה-Statutum in favorem principum של הקיסר פרידריך השני. אף על פי שהסיפור מתרחש בים הצפוני, נראה שמחבר הפואמה אינו מכיר היטב את הגאוגרפיה הימית; הוכחה נוספת לכך שהוא לא הכיר את האוקיינוס מגיעה מתיאורו של קודרון מכבסת בגדים בים. זה תואם את הניתוח הלשוני של השיר, הממקם אותו באזור הניב האוסטרו-בווארי; מקומות פוטנציאליים אחרים לאתר בו חוברה היצירה כוללים את שטיריה ורגנסבורג.

מקורות

המחצית הראשונה של אפוס קודרון היא עיבוד מחדש של מסורת בעל פה נפוצה שכנראה מקורה סביב הים הצפוני, כאשר תיאור הלחימה דומה לזה של התקופה הוויקינגית. בהתבסס על צורות השמות שנמצאו בטקסט משערים שמסורת זו הגיעה כנראה לאזור דובר הגרמנית הדרומית, שבו נוצר אפוס קודרון דרך אזור השפה ההולנדית-פלמית ואולי דרך אזור דובר שפות רומאניות.

הילדר מנסה לתווך, אבן הציור Smiss (I)

הליבה של מסורת זו היא סיפור חטיפתה של הילדה והקרב על האי בין אביה האגן לחוטפה הטל. מסורת זו מוזכרת בגרמניה כבר באמצע המאה השתים עשרה, כאשר קרב עז על האי וולפנוורדה (בקודרון, וולפנסנד) מוזכר בספר אלכסנדררומן (Alexanderroman) של הכומר למברכט: נכתב בו כי "אביה של הילדה" נספה בקרב, ומוזכרים השמות האגן ווייט. גרסת האירועים שדווחו על ידי הכומר למברכט תואמת בדרך כלל עדויות אחרות, בעיקר מסקנדינביה, שם היא ידועה בשם Hjaðningavíg. סנורי סטורלוסון מדווח על שתי גרסאות של הסיפור באדה פרוזאית: באחת, הילדר (Hildr, כלומר הילדה) מנסה לתווך בין אביה הגני (Högni, האגן) והדין (Heðin, הטל) במהלך הקרב ומחייה את המתים בכל לילה. באחרת, המצוטטת מהפואמה Ragnarsdrápa , הילדר מעודדת את המאבק ומונעת את סופו. גרסה נוספת מדווחת על ידי סקסו גרמטיקוס. נראה שהאזכור המוקדם ביותר של הסאגה היא אבן ציור (Smiss I) מהאי גוטלנד, בשוודיה, שבה נראית אישה המנסה לתווך בין לוחמים ביבשה ובספינה. הסאגה מוזכרת גם באנגליה האנגלו-סקסית של המאות התשיעית והעשירית, שם הפואמות דאור ווידסית מזכירים את השמות הגנה (Hagena, האגן), האודן (Heoden, הטל) ואדה (Wada, וייט) והורנדה (Heorrenda, הורנט) ללא, עם זאת, מתן כל אינדיקציה לסיפור שלהם.

הגרסה הגרמנית של אפוס קודרון נבדלת מהגרסאות הנורדיות ומהגרסה שנמצאה אצל הכומר למברכט בכך שהילדה מסוגלת לתווך בהצלחה בין האגן להטל, ולהפוך את סיפורה של הילדה לפרולוג לסיפור בתה, קודרון. הסיפור של קודרון עצמה כנראה הומצא על ידי המשורר בהתבסס על סיפורה של הילדה, מכיוון שאין אזכורים עצמאיים של קודרון. בכל זאת לא ניתן להוכיח שלא היו מסורות בעל פה על קודרון. השם קודרון מראה סימנים שנדד עם המסורת שבעל פה דרומה לבוואריה/אוסטריה: זה היה גודרון (Gundrūn) אם הוא היה נוצר באזור השפה הגרמנית העילית. הצורה גודרון עשויה להיות ממקור הולנדי וכנראה נובעת מהנורדית העתיקה של Guðrún. לא ברור אם הקהל הגרמני של הפואמה היה מודע לכך ששמה של קודרון שווה ערך לגרסה הנורדית של קרימהילד (Kriemhild) או שיש לשם הסבר אחר.

את סיפור נעוריו של האגן בשממה חושבים שהוא הומצא על ידי המשורר באמצעות מוטיבים הלקוחים מהאפוס הרצוג ארנסט , שירת הניבלונגים ופרציבל של וולפרם פון אשנבך .

נושאים ופרשנות

קודרון מכבסת בגדים על שפת הים. מתוך Die Gartenlaube (1899)

האפוס קודרון נתפס באופן נרחב כהיפוך מכוון של מצב שירת הניבלונגים: הפואמה מצטטת את שירת הניבלונגים בצורתה המקצבית, בשימוש שלה ב-âventiuren (פרקים, פשוטו כמשמעו "הרפתקאות") כדי להבחין בין פרקים בודדים, והשימוש שלה ברמיזות ובציטוטים ישירים של שורות הפואמה האחרת. קודרון עצמה נתפסת כהיפוך של קרימהילד בשירת הניבלונגים: במקום נקמה והרס, קודרון מביאה לשלום ופיוס. עם זאת, גרלינט מקבלת את הכינוי vâlentinne ("שטן-אישה") של קרימהילד, בעוד שווייט משלב מאפיינים של התיאור של האגן איש טרונג והילדברנד של שירת הניבלונגים. בעוד שהאנטיתזה לשירת הניבלונגים בולטת במיוחד בתפקיד שמילאה קודרון עצמה, גם בני המשפחה הגברים מפגינים הרבה יותר פרגמטיות מהגיבורים בשירת הניבלונגים.

הנושא המרכזי של אפוס קודרון הוא פיוס, פיוס המובטח באמצעות נישואים של בני משפחות שהסתכסכו בעבר. בפואמה מופיעות נשים גיבורות פעילות הרבה יותר מהמקובל; במיוחד, קודרון עצמה מתערבת שוב ושוב כדי למנוע שפיכות דמים ולהבטיח שלום. אימה של קודרון הילדה היא גם דמות נשית פעילה, השולטת בזכות עצמה בעקבות מותו של הטל; קודרון והילדה אחראיות יחד להצלחת ניסיונותיה של קודרון ליצור שלום בר קיימא. עם זאת, הפואמה אינה מטיל ספק בשלטון הגברי: הכוח הנשי אינו מסוגל לערער על הכוח הגברי והוא מבוסס תמיד על סבל קודם.

צורה וסגנון מקצבי

אפוס הקודרון כתוב בגרסה של הבית המשמש בשירת הניבלונגים; הבית מורכב מארבע שורות. שלוש השורות הראשונות בנויות ממשקל של שלוש רגליים, פסק ומשקל של שלוש רגליים נוספות. השורה הרביעית מוסיפה עוד משקל של שתי רגלים לאחר הפסק. השורות מתחרזות בצמדים. בצמד החרוזים הראשון יש חריזה "גברית" (הברה אחת מודגשת). בצמד המילים השני יש חריזה "נשית" (הברה מודגשת ואחריה לא מודגשת). המילה שלפני הפסק היא בדרך כלל נשית, ולעיתים קרובות יש מילים שמתחרזות בין הפסקים של צמד המילים. הבית הבא, בית 699 שנלקח מהמהדורה של Uta Störmer-Caysa, הוא דוגמה לסוג בית זה. || מייצג את הפסק:

Dô si ím ze helfe komen, || Herwîge und sínen man,
dô was im misselungen. || swes er ie began,
dar en er schaden grôzen || vil oft muoste enphahen
mit sînen strîtgenôzen. || si riten sînem bürgetor vil nahen.

מספר בתים כתובים באותה צורה כמו שירת הניבלונגים.

ניתן לתאר את האסתטיקה של אפוס הקודרון כמונטאז' של אלמנטים שונים מסוגות וטקסטים שונים. טכניקה זו גורמת לרמה מסוימת של חוסר עקביות בפואמה. הפואמה בולטת גם בשימוש שלה בתיאור פיוטי בלתי נשכח של תמונות ומחוות.

השפעה ומורשת

אורטווין והרוויג מוצאים את קודרון. ציור משנת 1851 בטירת שוורין

נראה שאפוס הקודרון לא היה פואמה פופולרית מאוד בימי הביניים; הוא אף פעם לא נרמז במקום אחר והוא שרד רק בכתב יד אחד. חוסר ההשפעה שלו עשוי להיות קשור לעובדה שזהו טקסט ספרותי ביודעין יותר מאשר שירת הניבלונגים או האפוסים ההרואיים האחרים של סוף ימי הביניים על דיטריך פון ברן . עם זאת, ישנם אזורים מסוימים שבהם משערים שהושפעו מקודרון: הדוכוס הורנט ביידיש עתיקה ובלדות שונות.

סביר יותר שדוכוס הורנט, הכולל דמויות מהחלק של הילדה של קודרון, הוא עיבוד עצמאי של סאגת הילדה מאשר של קודרון. על חוסר קשר ישיר בין שני האפוסים מצביע השימוש של דוכוס הורנט בשם "אטנה" (Etene) עבור הטל; זה תואם יותר לטקסטים הנורדיים והאנגלו-סקסיים העתיקים מאשר לקודרון.

מספר בלדות בשפות אירופיות שונות מראות הקבלות לשבייה והצלתה של קודרון, כאשר דוגמאות גרמניות הן הבלדות סידלי (Südeli, המאה ה-18) ומירין (Meererin, נכתבה ב-1867). הקשר שלהן לאפוס קודרון אינו ודאי ורוב החוקרים מאמינים כעת כי סביר יותר שההקבלות מראות שמחבר הקודרון עיבד מחדש אלמנטים עממיים מסורתיים בחיבור המחצית השנייה של האפוס.

אולי מאותן סיבות שהאפוס לא היה פופולרי כשירה אפית בימי הביניים, כלומר אופיו הספרותי, הפך את הקודרון לפופולרי ביותר בקרב פילולוגים של המאה התשע-עשרה, מה שהביא לעיבוד של היצירה מספר פעמים. ב-1868 פרסמה הסופרת מתילדה וסנדונק את המחזה גודרון (Gudrun), שהיה בין היצירות הפופולריות יותר שלה ושיוהנס ברהמס הציע לבסס עליה אופרה. למעשה, מספר אופרות המבוססות על האפוס הושלמו: קרל אמנד מנגולד השלים אחת ב-1849, וכך גם אוסקר בלוק (Oscar Block) ב-1865, אוגוסט רייסמן (August Reissmann) ב-1871, פליקס דראסקה ב-1883 והאנס הובר ב-1894.

לקריאה נוספת

• Campbell, Ian R. (1978). Kudrun: a critical appreciation. Cambridge, UK, and New York: Cambridge University. ISBN 0521216184.
• Garland, Henry; Garland, Mary (1997). "Kudrun". The Oxford Companion to German Literature (3 ed.). Oxford and New York: Oxford University. ISBN 9780191727412.
• Gillespie, George T. (1973). Catalogue of Persons Named in German Heroic Literature, 700-1600: Including Named Animals and Objects and Ethnic Names. Oxford: Oxford University. ISBN 9780198157182.
• Haymes, Edward R.; Samples, Susan T. (1996). Heroic legends of the North: an introduction to the Nibelung and Dietrich cycles. New York: Garland. pp. 136–140. ISBN 0815300336.
• McConnell, Winder (1988). The epic of Kudrun: a critical commentary. Göppingen: Kümmerle. ISBN 3874526984.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קודרון בוויקישיתוף

• Ambraser Heldenbuch Vienna (Kudrun begins at image 295)
• Gudrun: A Medieval Epic. תורגם ע"י Nichols, Mary Pickering. New York and Boston: Houghton, Mifflin and Company. 1889.