פרס ברנר
 | |
| חבר השופטים בפרס ברנר לשנת 1949, עם הזוכה ש. שלום (שלישי מימין). בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית. | |
| תיאור | פרס ספרות ישראלי |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| הגוף המעניק |
אגודת הסופרות והסופרים העברים בישראל |
| תקופת הפרס |
1945–הווה (כ־79 שנים) |
| נקרא על שם |
יוסף חיים ברנר |
  | |
פרס ברנר הוא פרס ספרותי מרכזי בחיי התרבות והספרות בישראל.
הפרס מוענק על שמו של הסופר יוסף חיים ברנר. הפרס נוסד בדצמבר 1944 לזכרו של ברנר, על ידי חברו רואה החשבון יעקב האפט[1]. הוא ניתן מדי שנה מאז שנת 1945 על ידי אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל, שהיא גוף המאגד סופרים ומשוררים הכותבים עברית, ואשר חיים בישראל[2]. משפחת האפט המשיכה לממן את הפרס במשך השנים, עד 2011[3]. אז החלו רחל ומשה ינאי לממן אותו. הוא עומד על סך של 50,000 שקל, ומוענק אחת לשנה לספר פרוזה שיצא לאור בשנת הפרס האחרונה. אחת לשלוש שנים הוא ניתן גם לספר שירה שיצא לאור בשלוש השנים שלפני כן.
בוועדת הפרס יושבים שופטים הממונים על ידי אגודת הסופרים העברים וכן משקיף המרכז את פרס ברנר מטעם אגודת הסופרים, ומייצג גם את משפחת ינאי, תורמי הפרס.
רשימת זוכים (חלקית)
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1945 – דוד מלץ. חבר השופטים: יהודה בורלא, ישראל כהן ודוד אריה פרידמן[2][4]
- 1946 – יצחק למדן[5]
- 1947 – רחל כצנלסון-שזר, על ספרה "מסות ורשימות"[6]
- 1948 – אברהם ברוידס על ספרו "מאדם לאדם"[7]
- 1949 – ש. שלום[8]
- 1951 - דבורה בארון[9]
- 1952 – דב סדן
- 1953 – משה שמיר על ספרו "במו ידיו"[10]
- 1955 – שלמה צמח, ישורון קשת[11]
- 1956 – מנחם פוזננסקי[12], יוחנן טברסקי[13]
- 1958 – אהרן מגד על ספרו "ישראל חברים"[14]
- 1959 – ס. יזהר עבור ספרו "ימי צקלג"[15]
- 1960 – יוסף אריכא, יוסף ליכטנבום[16]
- 1961 – ישראל אפרת על ספרו "בין חופים נסתרים", בנימין גלאי על "קפה הפוך"[17]
- 1962 – ישראל כהן[18]
- 1963 – יוכבד בת-מרים[19], אך היא סירבה לקבל את הפרס והוא לא חולק באותה שנה[20][21]
- 1964 – אברהם רגלסון ויונת ואלכסנדר סנד[22]
- 1966 – רחל איתן[23]
- 1967 – אבות ישורון
- 1968 – אבא קובנר על הפואמה "אחותי הקטנה"[24]
- 1969 – יהודה יערי (סיפורת), בנימין יצחק מיכלי (מסות) ויהודה עמיחי (שירה). גובה הפרס: 3000 ל"י. חבר השופטים: פרופ' ישראל אפרת (יו"ר)[25]
- 1970 – אמיר גלבע. חבר השופטים: טוביה ריבנר, גרשון שקד וישראל ארצי[26]
- 1972 – ט. כרמי, על ספרו "דבר אחר"[27].
- 1973 – שלמה ניצן[28]
- 1975 – אהרן אפלפלד[29]
- 1976 – דליה רביקוביץ, דן צלקה, (פרס כפול) חבר השופטים: ישראל ארצי, מנחם פרי ואשר רייך[30]
- 1977 - עמוס עוז על ספרו "הר העצה הרעה"[31]
- 1983 – אברהם ב. יהושע
- 1985 – עמליה כהנא-כרמון[32]
- 1986 – אבנר טריינין
- 1987 – נתן יונתן, יורם קניוק
- 1989 – אריה סיון
- 1996 – דוד שחר
- 1997 – אורציון ברתנא, מרדכי גלדמן
- 1998 – עמוס קינן
- 2000 – אדמיאל קוסמן
- 2002 – אשר רייך[33]
- 2005 – חמוטל בר-יוסף[34]
- 2006 – מאיר שלו, שפרה הורן[35]
- 2007 – ש. שפרה
- 2008 – סמי מיכאל[36]
- 2009 – נורית גרץ, דן בניה סרי[37]
- 2011 – חיים באר על ספרו "אל מקום שהרוח הולך"[38]
- 2012 – דויד גרוסמן על הרומן "נופל מחוץ לזמן"[39]
- 2013 – ישעיהו קורן, פרס ברנר לשירה – רחל חלפי, ישראל אלירז ומירון ח. איזקסון[40]
- 2014 – יוסי סוכרי על ספרו "בנגזי ברגן בלזן", אסתי ג. חיים על ספרה "אנשי פינות"[3]
- 2015 – יובל שמעוני על ספרו "קו המלח"[41]
- 2016 – איתמר יעוז-קסט רבקה מרים[42]
- 2017 – אמיר זיו על ספרו "ארבעה אבות", רעיה טילינגר על ספרה "עתידה" (שני אלה הם פרסים לספר ביכורים), רונית מטלון על ספרה "והכלה סגרה את הדלת"[43]
- 2018 – נגה אלבלך, על ספרה "האיש הזקן, פרידה"[44]
- 2019 – אלי עמיר, על ספרו "נער האופניים" ואלי אליהו על ספר השירה "איגרת אל הילדים"[45].
- 2020 – סמי ברדוגו על ספרו "חמור" ומיטל זהר על ספרה (ספר ביכורים) "נבדה"[46]
- 2021 – אילן שיינפלד על ספרו "הנזיר היהודי" ובועז דנון על ספרו (ספר ביכורים) "כל שהוא כביצה"[47]
- 2022 - תמר וייס-גבאי על ספרה "החזאית", שרון אס על ספרה "המגרפה" ושלומי חתוכה על ספר השירים "יבשת"[48]
- 2023 - ישי שריד על ספרו "מגלה החולשות". פרס ברנר לספר ביכורים: נדיה תָּחְאוֹכה בוֹשנק על ספרה "לובשי הגופיות", רחל גץ סלומון על ספרה "ללכת למקום אחר" ויובל מורן על ספרו "כתום 88"[49]
- 2024 - יוסי אבני-לוי על ספרו "שלושה ימים בקיץ". אילת שמיר קיבלה מחבר השופטים אות ציון לשבח על ספרה "אפריקה בלוז". פרס ברנר לספר ביכורים: צבי בן מאיר על ספרו "מי שסוכתו נופלת". שני ציונים לשבח בפרס זה הוענקו לספר "מסכת תהום" מאת איל חיות-מן ולספר "היו שניים בלי תפקיד" מאת תמר רפאל[50].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נורית גוברין ורחל סטפק (עורכות), עטרת קוצים: דברי סופרים בפרס ברנר, ת"א: גוונים, 2017.
- מידע על פרס ברנר בקטלוג הספרייה הלאומית
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "פרס ברנר", הארץ, 11 בדצמבר 1944
- ^ 1 2 פרס ברנר – לד. מלץ, משמר, 18 באפריל 1945
- ^ 1 2 מיה סלע, אסתי ג. חיים ויוסי סוכרי זכו בפרס ברנר על ספריהם, באתר הארץ, 11 במאי 2014
- ^ יהודה בורלא, ישראל כהן, ד. א. פרידמן, חות דעת של ועדת השופטים בדבר הפרס ע"ש י. ח. ברנר למלץ, דבר, 4 במאי 1945
- ^ פרס ברנר ליצחק למדן, העולם, 4 ביוני 1946
- ^ "פרס־ברנר" תש"ז לרחל כצנלסון־רובשוב, דבר, 1 באוגוסט 1947
פרס ברנר לרחל כצנלסון, משמר, 3 באוגוסט 1947 - ^ בעל פרס ברנר, יום יום (עיתון ערב), 2 ביולי 1948
- ^ פרס ברנר לש. שלום, דבר, 9 ביוני 1949
- ^ פרס ברנר לדבורה בארון, דבר, 24 באוקטובר 1951
- ^ הוענקו "פרס אוסשקין ו"פרס ברנר"' לספרות, דבר, 22 בספטמבר 1953
- ^ פרס ברנר לש.צמח ולי.קשת, דבר, 7 בינואר 1955
- ^ פרס ברנר למ. פפוזננסקי, הארץ, 7 בדצמבר 1956
- ^ פרס ברנר הוענק לסופר יוחנן טברסקי, דבר, 13 בפברואר 1956.
- ^ פרס ברנר לאהרון מגד, על המשמר, 14 במרץ 1958
- ^ פרס ברנר - לס. יזהר, למרחב, 26 בינואר 1959
- ^ "פרס ברנר" הוענק לי. אריכא וי. ליכטנבוים, דבר, 17 במרץ 1960
- ^ ישראל אפרת ובנימין גלאי – חתני פרס ברנר, דבר, 3 בנובמבר 1961
- ^ פרס ברנר לישראל כהן, הארץ, 17 באוקטובר 1962
- ^ מה התרחש בפרסים הספרותיים, דבר, 17 בדצמבר 1963
- ^ המשוררת יוכבד בת-מרים סירבה לקבל פרס ברנר, על המשמר, 3 בדצמבר 1963
- ^ השנה לא יעונק פרס ברנר, על המשמר, 17 בדצמבר 1963
- ^ הוענק פרס ברנר, על המשמר, 30 באוקטובר 1964
- ^ פרס ברנר לרחל איתן, על המשמר, 18 בנובמבר 1966
- ^ פרס ברנר – לאבא קובנר, דבר, 8 בנובמבר 1968
- ^ פרס ברנר תשכ"ט: למבקר ב. י. מיכלי, דבר, 21 בנובמבר 1969
- ^ אמיר גלבע חתן פרס ברנר, על המשמר, 25 בדצמבר 1970
- ^ פרס ברנר תשל"ב לט.ברמי, דבר, 17 בנובמבר 1972
- ^ שלמה ניצן סופר וזמנו, על המשמר, 28 בדצמבר 1973
- ^ בועז כהן, "אני לא מכיר ספרי ילדות", באתר גלובס, 18 באוגוסט 2008
- ^ דליה רביקוביץ ודן צלקה מקבלי פרס ברנר, על המשמר, 5 בנובמבר 1976
- ^ פרס ברנר לסופר עמוס עוז, על המשמר, 15 בדצמבר 1977
- ^ יולי אופק, כהנא־כרמון, חתנית פרס ברנר השנה, מתארחת החודש במשכנות שאננים, כל העיר, 26 באפריל 1985
- ^ בועז כהן, "אני הומו-טקסטואל", באתר גלובס, 14 בדצמבר 2010
- ^ שירי לב-ארי, פרס ברנר לשירה לחמוטל בר-יוסף, באתר הארץ, 11 בינואר 2005
- ^ מור שני, פרס ברנר למאיר שלו ושפרה הורן, באתר וואלה, 5 ביוני 2006
- ^ בועז כהן, מיכאל שלנו, באתר גלובס, 22 בספטמבר 2008
- ^ מיה סלע, הזוכים בפרס ברנר לספרות לשנת 2009: פרופ' נורית גרץ והסופר דן בניה סרי, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2009
- ^ מיה סלע, פרס ברנר יוענק השנה לסופר חיים באר, באתר הארץ, 4 באפריל 2011
- ^ מיה סלע, פרס ברנר יוענק לדויד גרוסמן על הרומן "נופל מחוץ לזמן", באתר הארץ, 5 באפריל 2012
- ^ מיה סלע, הסופר ישעיהו קורן זכה בפרס ברנר לפרוזה ל-2013, באתר הארץ, 6 במאי 2013
- ^ גילי איזיקוביץ, יובל שמעוני זכה בפרס ברנר על ספרו "קו המלח", באתר הארץ, 16 ביוני 2015
- ^ גילי איזיקוביץ, הזוכים בפרס ברנר לשירה ולספרות: איתמר יעוז־קסט ורבקה מרים, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2016
- ^ פרס ברנר יוענק לרונית מטלון על ספרה "והכלה סגרה את הדלת", באתר הארץ, 9 בדצמבר 2017
- ^ גילי איזיקוביץ, "ספר מקורי, יוצא דופן": הסופרת נגה אלבלך היא זוכת פרס ברנר לשנת 2018, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2017
- ^ יובל פלוטקין, אלי עמיר זכה בפרס ברנר לספרות לשנת 2019, באתר ynet, 1 בספטמבר 2019
- ^ סמי ברדוגו זכה בפרס ברנר לשנת 2020, באתר ynet, 6 בדצמבר 2020
- ^ ynet, אילן שיינפלד זכה בפרס ברנר לשנת 2021, באתר ynet, 9 בינואר 2022
- ^ ynet, תמר וייס-גבאי זכתה בפרס ברנר לספרות לשנת 2022, באתר ynet, 19 באוקטובר 2022
- ^ ynet, ישי שריד זכה בפרס ברנר לספרות לשנת 2023, באתר ynet, 30 באוקטובר 2023
- ^ ynet, יוסי אבני-לוי זכה בפרס ברנר לספרות לשנת 2024, באתר ynet, 8 בנובמבר 2024
