לדלג לתוכן

פרנץ זלטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרנץ זלטה
Franz Seldte
זלטה, 1933
זלטה, 1933
לידה 29 ביוני 1882
מגדבורג, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 באפריל 1947 (בגיל 64)
פירט, אזורי הכיבוש בגרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Saint Lawrence church in Rottach-Egern עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
תפקיד
  • חבר הרייכסטאג של רפובליקת ויימאר
  • חבר הרייכסטאג של גרמניה הנאצית עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת העם הלאומית הגרמנית, המפלגה הנאצית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
כרזה של "חזית המאבק שחור-לבן-אדום" לבחירות מרץ 1933. שחור: הוגנברג, לבן: פאפן, אדום: זלטה

פרנץ זֶלטֶה (Franz Seldte;‏ 29 ביוני 1882, מגדבורג1 באפריל 1947) היה מנהיגהּ ומייסדהּ של מיליציית "קסדת הפלדה" ברפובליקת ויימאר ושר העבודה בממשלת גרמניה הנאצית מ-1933 ועד 1945.

תולדות חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד במגדבורג, אביו היה בעל מפעל למוצרים כימיים. לאחר תקופת חניכות כאיש שיווק למד כימיה באוניברסיטאות של בראונשווייג וגרייפסוולד. ב-1908, לאחר מות אביו, הוא היה למנהל המפעל שירש מאביו.

במלחמת העולם הראשונה שירת כקצין מילואים והשתחרר בדרגת האופטמן (סרן). במהלך הקרבות איבד את ידו הימנית וזכה לעיטור צלב הברזל.

בעקבות מהפכת נובמבר 1918 הקים את "קסדת הפלדה" ככוח פרייקור (ארגון חמוש). הארגון הורכב מחיילי מילואים משוחררי מלחמת העולם הראשונה, שביקשו להשיב לאחור את תוצאותיה (רבנשיזם), לבטל את חוזה ורסאי, להחזיר שליט מבית הוהנצולרן ולהחזיר לעם הגרמני את כבודו.

ב-1924 הצטרף להנהגת הארגון, כסגנו, תיאודור דיסטרברג, שהפך ליותר ויותר דומיננטי בהנהגה. ב-1929, במסגרת הדיונים בפרלמנט על קבלת תוכנית יאנג, היה שותף מרכזי בארגון חזית ההתנגדות לתוכנית ולמען משאל עם תוך יצירת ברית עם אלפרד הוגנברג ואדולף היטלר. כן היה שותף בחזית קצרת-הימים של הוגנברג, היטלר והליגה הכול-גרמנית נגד קנצלר גרמניה היינריך ברינינג ב-1931.

זלטה היה חבר מועצת העיר מגדבורג מטעם מפלגת העם הלאומית הגרמנית. עם עליית הנאצים לשלטון ב-30 בינואר 1933 הצטרף זלטה לקבינט ומונה לשר העבודה. עם זאת, בבחירות הכלליות שהתקיימו במרץ אותה שנה השתתף יחד עם פרנץ פון פאפן, אלפרד הוגנברג (יו"ר מפלגת העם הלאומית) והשדולה החקלאית בחזית הימנית-שמרנית המשותפת "חזית המאבק שחור-לבן-אדום" (Kampffront Schwarz-Weiß-Rot) שביקשה לחסום את דרכו של היטלר לכס קנצלר גרמניה. לאחר הבחירות, בהן נכשלה החזית, המשיך זלטה לכהן כשר בממשלתו של היטלר ואף היה אחד מ-22 "החברים-האורחים" שהורשו לשבת ברייכסטאג יחד עם עוד 639 חברים נאצים.

ב-27 באפריל התפקד זלטה למפלגה הנאצית ובאוגוסט התמנה לקצין אס אה בדרגת אוֹבּר-גרוּפנפיהרר (גנרל) לאחר מיזוג "קסדת הפלדה" לאס אה במסגרת תהליך ההאחדה (גְלָיְכְשָׁלְטוּנְג Gleichschaltung).

זלטה מונה לרייך-קומיסר של שירות העבודה ההתנדבותי (Reichsarbeitsdienst) שנועד להילחם באבטלה ההמונית, תפקיד ממנו הודח למעשה ב-1935. הוא המשיך בתפקיד שר העבודה הן בממשלה הנאצית והן בממשלת המדינה של פרוסיה, תחת הרמן גרינג.

עם תום מלחמת העולם השנייה נעצר זלטה על ידי כוחות צבא ארצות הברית, אך מת בטרם הוגש נגדו כתב אישום.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרנץ זלטה בוויקישיתוף