לדלג לתוכן

עסקת שליט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המפגש בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לחייל גלעד שליט בעת שובו לישראל.

עסקת שליט (או ההסכם לשחרור גלעד שליט) הייתה עסקת חילופין בין ישראל לבין ארגון הטרור חמאס, שנחתמה באוקטובר 2011, ובמסגרתה שחררה ישראל 1,027 אסירים ביטחוניים ועצירים, בהם 450 אסירי חמאס ש-280 מהם נשפטו למאסרי עולם על תכנון וביצוע פיגועי טרור ורצח תמורת חייל צה"ל החטוף גלעד שליט. אחד המשוחררים היה יחיא סנוואר, לימים אדריכל טבח השבעה באוקטובר 2023, ולאחר מכן ראש הלשכה המדינית של חמאס ומנהיג הארגון עד חיסולו באוקטובר 2024. ההסכם נחתם לאחר משא ומתן ארוך, שהתנהל בצל פעילות ציבורית בישראל לשחרורו של שליט, ולאחר שחלפו חמש שנים וארבעה חודשים מאז שפעילי החמאס חטפו את שליט בצדו הישראלי של הגבול עם רצועת עזה.

העסקה, שהושגה בתיווכם של מתווכים גרמנים ומצריים, תואמה על ידי סוכן שירות הביון הפדרלי הגרמני גרהרד קונרד, ונחתמה במצרים ב-11 באוקטובר 2011. השלב הראשון של העסקה יצא לפועל ב-18 באוקטובר 2011, ובו העביר חמאס את שליט לשטח מצרים (ממנה הועבר לישראל), ובמקביל שחררה ישראל בתמורה 477 אסירים ביטחוניים. השלב השני של העסקה התקיים ב-18 בדצמבר 2011, ובמהלכו שחררה ישראל 550 אסירים ביטחוניים נוספים.

רקע

[עריכת קוד מקור | עריכה]
התצלום הראשון של גלעד בישראל לאחר 5 שנות שבי, משוחח בטלפון עם הוריו, 18 באוקטובר 2011.
ערך מורחב – גלעד שליט

במשך שנים של פעילות טרור פלסטיני נגד ישראל לכדה ישראל מחבלים רבים, העמידה אותם לדין, ועל המורשעים נגזרו עונשי מאסר, ובכלל זה מאסר עולם למורשעים ברצח. הפלסטינים שאפו לשחרור המחבלים (ואסירים פלסטינים נוספים), ודרך מבטיחה להגשמת מטרה זו נראתה חטיפה של חייל ישראלי, שישמש קלף מיקוח במשא ומתן לשחרור אסירים.

ב-25 ביוני 2006 חצתה חוליית חמושים פלסטינית את הגבול מרצועת עזה לישראל דרך מנהרה שנחפרה בסמוך למעבר כרם שלום לצורך ביצוע פשיטה זו. החוליה תקפה את טנק המרכבה שבו שהה הצוות של גלעד שליט. מפקד הטנק, סגן חנן ברק, וחייל בצוות הטנק, סמ"ר פבל סלוצקר יצאו מהטנק, נורו ונהרגו בידי המחבלים. חייל נוסף, ששהה בעמדת הנהג של הטנק, נלכד בטנק ונפצע קשה, וחבר הצוות הרביעי, רב"ט גלעד שליט, הוצא מתוך הטנק באיומי נשק. דקות ספורות בלבד לאחר תחילת ההתקפה חזרה חוליית המחבלים לרצועת עזה עם שליט, והעבירה אותו למקום מחבוא.

בעקבות חטיפתו של שליט יצא צה"ל למבצע גשמי קיץ, שנמשך לסירוגין כחמישה חודשים ובמהלכו נהרגו 394 פלסטינים. במקביל התנהלה פעילות דיפלומטית של גורמים בינלאומיים, בעיקר מצרים, לשחרורו של שליט. בשל היותו של שליט גם אזרח צרפתי, ערכה גם צרפת פעילות דיפלומטית לשחרורו. החוטפים, שפעלו תחת פיקודו של ח'אלד משעל ואנשי ההנהגה הצבאית של חמאס ובהם אחמד ג'עברי, ביקשו לשחררו בכפוף לעסקת שבויים.

המשא ומתן לשחרורו של גלעד שליט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד אוגוסט 2008 התגבש מתווה העסקה, כולל המחיר של 450 אסירי חמאס תמורת גלעד שליט.[1] חרף טענות שעלו בשיח הציבורי, דוד מידן, לשעבר מתאם שבויים ונעדרים, טען שהקמפיין להחזרת גלעד שליט לא השפיע על מחיר העסקה, אלא שהמחיר נשאר קבוע מלכתחילה ועמד על 450 פעילי חמאס. הפער בין מספר זה למספר האסירים ששוחררו בסופו של דבר נעוץ בכך שישראל ביקשה להוסיף מיוזמתה שחרור של פעילי פת"ח כדי לאזן את חיזוק ארגון החמאס שהתלווה לעסקה. מבין הפעילים היו גם רבים שלא נשקף מהם סיכון, ושהיו עתידים להשתחרר בלאו הכי עד שנה לאחר העסקה.[2]

בדצמבר 2009 נחשפה פעילותו של מתווך גרמני, שהעביר מסרים בין ישראל לחמאס וניסה לקדם עסקה לשחרור שליט. הוא מסר לישראל את תשובת חמאס, והעניין נדון בכמה ישיבות של שרי ה"שביעייה" (פורום בן שבעה שרים של ממשלת ישראל). הפורום החזיר תשובה, שבה היו הסתייגויות לגבי כמה מדרישות חמאס, וראש הממשלה הודיע שזוהי ההצעה האחרונה של הממשלה. חמאס לא ענה על התשובה הישראלית, ובכך נכנס המשא ומתן לקיפאון. המשא ומתן הגיע למבוי סתום בין היתר בשל חילוקי דעות בין הצדדים בנוגע להרחקת חלק מהאסירים משטחי יהודה ושומרון, שחרור בכירי החמאס הכלואים בישראל, שחרור אסירים מקרב ערביי ישראל ומזרח ירושלים, ומספר האסירים שישוחררו.

אישור ההסכם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-6 באוקטובר 2011 נחתם הסכם בין ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו לבין החמאס בתיווך מצרים לשחרור שליט תמורת שחרור של כאלף אסירים הכלואים בישראל, מהם מאות אסירי עולם. ההסכם הושג חמש שנים וארבעה חודשים לאחר שפעילי ארגון החמאס לקחו בשבי את שליט.

העסקה, שהושגה בתיווכם של מתווכים גרמנים ומצריים, תואמה על ידי סוכן שירות הביון הפדרלי הגרמני גרהרד קונרד,[3] ונחתמה ב-11 באוקטובר 2011. בתיווך בין הצדדים נטל חלק גם ראש המודיעין המצרי, מוראד מוואפי. עד לחתימת ההסכם הסופי לשחרורו של גלעד שליט, שלושה אנשים עמדו בראש צוות המשא ומתן הישראלי לשחרורו, עופר דקל (2007–2009), חגי הדס (2009 – אפריל 2011) ודוד מידן (אפריל 2011 – אוקטובר 2011). בין ישראל לחמאס נוצר גם ערוץ תקשורת בלתי רשמי, דרך פעיל השלום גרשון בסקין, שהעביר מסמכים והודעות, באופן ישיר בין נציג ראש הממשלה דוד מידן לבין בכיר החמאס ראזי חמד.[4]

ב-11 באוקטובר סוכמו הפרטים הסופיים של ההסכם, לפיו ישוחררו 1,027 אסירים (מתוכם 1,000 גברים ו-27 נשים), והוא פורסם ברבים.[5] זהו המספר הגדול ביותר של אסירים שישראל הסכימה לשחרר תמורת חייל בודד. לדברי בכיר החמאס מחמוד א-זהאר, העסקה כללה גם את הסרת הסגר על רצועת עזה ושיפורים בתנאי הכליאה של האסירים הביטחוניים שנותרו כלואים בישראל. לאחר אישור העסקה, צוטט מפקד הזרוע הצבאית של חמאס אחמד ג'עברי בעיתון הלונדוני אל-חיאת באומרו כי האסירים ששוחררו במסגרת עסקת שליט היו אחראים באופן קולקטיבי לרציחתם של 569 אזרחים ישראלים.[6]

בישיבת ממשלה לילית, שהתקיימה ב-11–12 באוקטובר, אישרה ממשלת ישראל את ההסכם.[7] 26 שרים תמכו בעסקה ושלושה – אביגדור ליברמן, משה יעלון ועוזי לנדאו – התנגדו. כל גורמי הביטחון, צה"ל, שב"כ ומוסד תמכו בעסקה.[8] ראש המוסד, תמיר פרדו, שתמך בעסקה בניגוד לקודמו בתפקיד שהתנגד, אמר ששחרור האסירים אינו בא על חשבון המדינה, ושכמפקד הוא מחויב להחזיר את שליט הביתה.[9] ראש השב"כ, יורם כהן, שתמך בעסקה בניגוד לקודמו שהתנגד, טען שהוא קיבל את ההחלטה לתמוך יחד עם אנשיו בשב"כ שכמעט כולם תמכו בעסקה.[10]

שרי ש"ס תמכו בעסקה על פי פסיקתו של הרב עובדיה יוסף ובעידודו.

ב-15 באוקטובר פרסם משרד המשפטים רשימה של 477 אסירים ביטחוניים שבכוונת ישראל לשחרר במסגרת השלב הראשון של ביצוע ההסכם.[11][12] עם פרסום ההסכם לכלל הציבור, ניתנו 48 שעות על מנת להביע התנגדויות והסתייגויות מהעסקה, בין היתר על ידי עתירה לבג"ץ נגד ההסכם. יומיים לאחר מכן הוגשו ארבע עתירות לבג"ץ נגד שחרור רוצחים במסגרת העסקה, וכולן נדחו.[13]

ביצוע עסקת שליט

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שליט במדים, לפני טיסתו לפגישה עם הוריו.

מימוש עסקת שליט, שכונה בישראל מבצע "שעת נעילה",[14] נעשה בשני שלבים:

  • בשלב הראשון, גלעד שליט הועבר מרצועת עזה למצרים ומשם לישראל. במקביל, שחררה ישראל 477 אסירים ביטחוניים.
  • בשלב השני, אשר התקיים ב-18 בדצמבר 2011, שוחררו 550 אסירים ביטחוניים נוספים.

שלב ראשון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבוקר יום העסקה הוצא גלעד שליט מהבית בו הוחזק והועבר אל מעבר הגבול ברפיח. כדי למנוע ניסיון של מתנגדי העסקה לפגוע בו, גייס חמאס עשרות טנדרים בעלי מראה זהה מתוצרת טויוטה היפנית שהתכנסו לשיירה ארוכה שגם היוותה מפגן כוח טלוויזיוני. רגע הגעתו של שליט למעבר רפיח שודר בשידור חי על ידי הטלוויזיה המצרית והיה הראשון בו נראה שליט חי מחוץ למקום שביו. במהלך שהותו במעבר רפיח הוא רואיין לטלוויזיה המצרית על ידי העיתונאית שהירה אמין, ללא ידיעה מוקדמת של שליט או הסכמתו. לאחר מכן הועבר לידי המתווך דוד מידן ונציגי צה"ל בפיקוד אלוף פיקוד דרום טל רוסו והוסע ברכב ממוגן אל מעבר כרם שלום ומשם אל מחנה אמיתי הסמוך. עם הגעתו למקום הוא נבדק על ידי נציגי חיל הרפואה ובריאות הנפש, והחליף את הבגדים האזרחיים במדי צה"ל. ממחנה אמיתי הוטס שליט אל בסיס חיל האוויר תל נוף, במהלך הטיסה איבד את הכרתו לזמן קצר אך לבסוף הוחלט כי אין צורך לפנות אותו לבית החולים. בתל נוף זכה שליט לקבלת פנים על ידי ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון אהוד ברק, הרמטכ"ל בני גנץ, וקצינים בכירים נוספים. לאחר מכן התאחד עם הוריו, והם קיבלו זמן קצר לפגישה פרטית ללא נוכחות עיתונאים וזרים אחרים. בסיום טקס החזרה לארץ הוטסה כל המשפחה לביתה במושב מצפה הילה, לכל אורך הדרך ממנחת המסוק ועד בית המשפחה התגודדו מאות מתושבי היישוב ואזרחים שהריעו לשליט.

מרבית האסירים הביטחוניים ששוחררו במסגרת השלב הראשון של העסקה הם פלסטינים או ערבים ישראלים, אם כי בקרב האסירים ישנה גם אסירה אוקראינית[15] ואסירה ירדנית.[16] מתוך האסירים ששוחררו בשלב הראשון 110 אסירים שוחררו לבתיהם ביהודה ושומרון ו-131 אסירים שוחררו לבתיהם ברצועת עזה. שישה אסירים תושבי מזרח ירושלים שוחררו גם הם לבתיהם. 203 אסירים תושבי יהודה ושומרון גורשו, 163 לעזה ו-40 לחוץ לארץ.[17] לפי ההסכם, האסירים ששוחררו ליהודה ושומרון יהיו נתונים תחת מגבלות, ובין היתר לא יורשו לחצות את הקו הירוק או לצאת לחוץ לארץ במשך עשר שנים, ואחת לחודש יחויבו להתייצב במנהלת התיאום והקישור של צה"ל. נוסף לכך במשך שלוש שנים יוגבלו לשהות רק במחוז בו נמצא ביתם. מבין האסירים שיגורשו לחוץ לארץ, ישראל אמורה לבחור בעוד שנה 18 מהם שיורשו לשוב ליהודה ושומרון או למזרח ירושלים. ל-18 מתוכנן לתת אפשרות לחזור בעוד שלוש שנים, במקביל לקציבת עונש המאסר שנקבע להם גם כך בכלא בישראל. 55 מהאסירים יוכלו לשוב בעוד 5 עד 10 שנים, כש-55 נוספים יוכלו לשוב בעוד 20–25 שנה. 55 מחבלים אחרים גורשו לצמיתות.

בין האסירים הפלסטינים ששוחררו במסגרת השלב הראשון של העסקה נכללו 280 אסירים שנידונו למאסרי עולם בשל חלקם בתכנון והוצאה לפועל של פיגועי טרור בהם נרצחו מאות אנשים בישראל.[18]

עם המשוחררים נמנו:

בין האסירים ששוחררו במסגרת השלב הראשון של העסקה נכללו באופן חריג גם 14 תושבי מזרח ירושלים ו-6 ערבים בעלי אזרחות ישראלית.[27] כמו כן, שוחרר חוסאם בדראן, שהיה מעורב בתכנון פיגועי התאבדות אך לא הורשע ברצח. הוא נחשב לבכיר אסירי החמאס מיהודה והשומרון ששוחררו בעסקה זו, ולאחר השחרור מונה לאחד מבכירי הלשכה המדינית של חמאס.

מפקד הזרוע הצבאית של חמאס, אחמד ג'עברי, אמר שהאסירים ששוחררו במסגרת עסקת שליט היו אחראים באופן קולקטיבי לרציחתם של 569 אזרחים ישראלים.[28] על פי חיים רמון בספרו "נגד הרוח" המחבלים ששוחררו נדונו במצטבר ל-168 מאסרי עולם.

לפני שחרורם התבקשו האסירים לחתום על התחייבות להימנע מחזרה לפעילות טרור, אך רובם סירבו לכך.[29]

שלב שני

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלב השני של העסקה, בהתאם להסכם, ישראל הרכיבה לבדה את רשימת האסירים המשוחררים, אך בהתייעצות עם מצרים. מבין האסירים המשוחררים: 300 הם אנשי פתח, 50 – אנשי החזית העממית, 20 – אנשי החזית הדמוקרטית וכל השאר חסרי השתייכות פוליטית.[30] מצרים ביקשה מישראל לכלול ברשימה גם את תשע האסירות הפלסטיניות שלא שוחררו מהכלא הישראלי בשלב הראשון. בסופו של דבר סוכם שישראל תשחרר שש אסירות, ולאחר שבוע תשחרר אחת נוספת. בשעות שקדמו לשחרור, פרצו עימותים מחוץ לכלא עופר, בין כוחות הביטחון לבני משפחותיהם של אסירים פלסטינים הצפויים להשתחרר בעסקה,[31] על רקע השעה המאוחרת לשחרורם שלטענתם פוגע בחגיגות השחרור וכן בשל העובדה שמרבית המשוחררים ממילא עמדו להשתחרר בקרוב (300 אמורים להשתחרר בעוד שנה). טרם ביצוע העסקה הופעלו לחצים על נתניהו לבצע מחווה כלפי אבו מאזן בשלב השני של העסקה, בשל העובדה שבשלב הראשון שוחררו אסירי חמאס ולא פת"ח.[32] לחצים אלו כללו טיעון מצד אבו מאזן להבטחה שכזו מראש הממשלה הקודם אולמרט.[33] על אף העובדה שבשלב השני לא שוחררו אסירי חמאס וכשני שלישים היו מאסירי פת"ח, כאמור, כ-300 הללו היו צפוים להשתחרר בעוד כשנה ממילא וברשות הטילו את האשמה על חמאס בנושא. כמו כן חמאס הצהיר כי ימשיך לחטוף חיילים על מנת לשחרר את שאר האסירים הפלסטינים.[34]

על פי הקריטריונים הישראלים, האסירים ששוחררו בשלב השני של העסקה, מוגדרים ככאלו ש"אין להם דם על הידיים".[35]

יום השחרור – "מבצע בית השואבה"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבצע העברת גלעד שליט לישראל ושחרור האסירים כונה "מבצע בית השואבה" משום שהתקיים בחול המועד סוכות 2011. האסירים והאסירות רוכזו מבעוד מועד בבתי כלא שונים שמהם יפוזרו לנקודות השחרור, ועם שחר ב-18 באוקטובר החל המבצע. שיירה עם 147 אסירים ואסירות הגיעה למעבר כרם שלום בגבול מצרים, האסירים זוהו על ידי הצלב האדום והמתינו באוטובוסים לרגע שיתקבל אישור מנציג צה"ל בצד המצרי שראה את שליט. כל ערוצי התקשורת שידרו את המבצע עם צפיית שיא, ושילבו קטעי שידור חי מהטלוויזיה המצרית שסיקרה את האירוע. בציבור שרר מתח שמא יחול שיבוש במבצע, והאם שליט יוחזר חי ושלם. עד שלהרף עין נראה בטלוויזיה המצרית שליט במעבר רפיח, כחוש וחיוור, יוצא ממכונית של אנשי חמאס שמקיפים אותו.[36] בשעה 11:00 הודיע דובר צה"ל רשמית ששליט נמצא בשטח ישראל. לאחר בדיקות הוטס שליט לבסיס תל נוף, שם קיבל את פניו ראש הממשלה נתניהו ושליט נפגש עם הוריו, ומשם הוטס למצפה הילה.[37][38]

התייחסות לעסקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התייחסות בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד מידן טען כי במהלך השנים שחלפו מאז העסקה הייתה לישראל הזדמנות לחסל את המשוחררים שהיו מעורבים בטרור.[39] כלכלן הטרור קלו בר-רבי הסביר כי לארגוני טרור ממילא אין מחסור בכח אדם, ומשאביהם מאפשרים להם להוציא כמות מוגבלת של פעולות, אך עבור כל "משרה" בארגון הטרור יש עודף מועמדים.[40]

ראש הממשלה בנימין נתניהו הצדיק את העסקה בדברים שנשא עם חזרת שליט, באומרו ששתי דרישותיו העיקריות התקיימו בה: המחבלים הבכירים ביותר לא ישוחררו, בהם דמויות כמרואן ברגותי, עבדאללה ברגותי ועבאס א-סייד. בנוסף, רבים מהמחבלים לא ישובו ליהודה ושומרון, אלא יגורשו. באיגרת שהוציא הרמטכ"ל, בני גנץ, לרגל שחרורו של שליט הוא ציין "את מחויבותם של מדינת ישראל, של צה"ל ושל חייליו לעשות כל שניתן כדי להחזיר כל חייל שיצא למשימתו, ולא שב ממנה".[41]

נגד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר ביצוע העסקה התבטאה יושבת ראש האופוזיציה ציפי לבני כנגד העסקה בטענה כי כושר ההרתעה של ישראל נפגע.[42] לדבריה נמנעה מביקורת קודמת לאחר שהבטיחה זאת לנועם שליט. גם ראש המוסד לשעבר מאיר דגן התבטא כנגד העסקה באומרו "העובדה שראש הממשלה מקבל אותו והופך אותו לגיבור מפריעה לי. המחיר של העסקה הזאת יקר מדי, אבל אני שמח לראות את שליט בבית".[43]

אלמגור - ארגון נפגעי טרור, מתח ביקורת על עסקת שליט והגדיר את העסקה בתור "ניצחון לטרור ולארגון החמאס". על פי נתוני ארגון אלמגור, חלק גדול מהמחבלים אשר שוחררו בעבר במסגרת עסקאות חילופי שבויים חזרו לפעילות הטרור וגרמו לרציחתם של כ-180 ישראלים. בעקבות אישור עסקת שליט, שבואל סחיווסחורדר, אשר הוריו ושלושת אחיו נרצחו בפיגוע התאבדות במסעדת סבארו בירושלים, השחית את אנדרטת יצחק רבין בתל אביב, מתוך כעס על כך ששני אסירים ביטחוניים אשר היו מעורבים בפיגוע במסעדת סבארו נכללו בעסקת שליט.[44]

מספר רבנים אסרו את קיום העסקה משום שלדבריהם יש בה עידוד הטרור וסיכון אחרים. בין האוסרים היו הרב צפניה דרורי,[45] הרב יעקב יוסף, והרב שמואל אליהו.[46]

הסברים להסכמת הממשלה לעסקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2016 אמר צבי האוזר שייתכן שהלחץ הציבורי של המחאה החברתית בשנת 2011, הובילה לאישור העסקה, ואילולא המחאה העסקה לא הייתה יוצאת לפועל.[47] במענה לכך טען גרשון בסקין שמתווה העסקה כבר אושר לפני תחילת המחאה, כך שלא סביר שהמחאה היא זאת שהניעה את העסקה.[48]

התייחסות פלסטינית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהודעתו על ההסכם התגאה ח'אלד משעל בהישג של שחרור 1,027 אסירים, בני כל הפלגים הפלסטינים, והבטיח להמשיך במאמצים לשחרור האסירים הפלסטינים שנותרו בכלא.[49] בקבלת הפנים שערך בקהיר לאסירים המגורשים לחו"ל הבטיח להם משעל שעוד ישובו לפלסטין, והוסיף: "משא ומתן על בסיס כוח הוא מה שאילץ את ישראל לשלם את המחיר".[50]

במקביל חגג איסמעיל הניה בעזה את השחרור, וציין שהעסקה מהווה "נקודת מפנה אסטרטגית במאבק באויב הציוני".[51]

אחמד ג'עברי, ראש הזרוע הצבאית של חמאס לשעבר, הצהיר כי "פעולות חטיפת חיילים וקצינים ישראלים יימשכו, כל עוד יש אסירים פלסטינים בבתי הכלא בישראל".[52]

ממשלת חמאס בעזה הודיעה על מענק של 2,000 דולר לכל אסיר משוחרר שהועבר לרצועת עזה,[53] והרשות הפלסטינית הודיעה על מענק של 5,000 דולר לכל אסיר משוחרר.[54]

בנאום פומבי שנשא ח'ליל אל-חייה, בכיר בהנהגת חמאס בעזה, ששודר בערוץ אלאקצא (Al-Aqsa TV) ב-19 באוקטובר 2011 שיבח חלק מהאסירים המשוחררים, ובהם אמיר סעוד צאלח אבו סרחאן ואשרף בעלוג'ה על כך ש"דקרו את אויבי אללה", את ח'ליל אבו עלבה אשר "נהג במכונית ומחץ את אויבי אללה", את עבד אל-האדי ע'נאיים על כך ש"הסיט אוטובוס ממסלולו אל תוך תהום ליד ירושלים". עוד הוסיף כי "אסור לנו לשכוח את מהפכת הסכינים... אחינו עבד אל רחמן אל דיב וחאלד אל ג'יידי... ברחובות הללו, הם הורידו את היהודים אחד אחרי השני".[55]

התייחסות בינלאומית לעסקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחרור גלעד שליט תפס מקום נרחב בסיקורים של התקשורת העולמית. הידיעה תפסה מקום בעמודים הראשיים של עיתונים באירופה ובארצות הברית. מנהיגים שונים בירכו על העסקה, בהם קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל ונשיא צרפת ניקולא סרקוזי, שאף הזמין את שליט לביקור בארמון האליזה.[56] עם זאת, בארצות הברית הושמעה ביקורת ודאגה, עקב העובדה שבין המשוחררים יש מחבלים שרצחו אזרחים אמריקנים. כמו כן עלתה לדיון ההשוואה בין ההתייחסות הישראלית לנושא החטופים מול ההתייחסות האמריקנית.

בעקבות עסקת שליט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-18 באוקטובר 2011 הצהירה משפחתו של שלמה ליבמן, שנרצח בפיגוע ירי 13 שנים קודם לכן, כי הם מציעים גמול כספי בגובה 100 אלף דולר על ראשם של שני הרוצחים של שלמה, חוילאד רמדאן ונידאר רמדאן, ששוחררו במסגרת עסקת שליט.[57] ב-25 באוקטובר 2011 איש הדת והמטיף הסעודי הנודע עווד אל-קרני הציע 100 אלף דולרים למי שישבה חייל ישראלי כדי להחליפו באסירים פלסטיניים נוספים.[58] ב-29 באוקטובר 2011 הנסיך הסעודי חאלד בן טלאל (אנ') הצהיר כי החליט לגלות סולידריות עם אל-קרני וכי הוא מציע סכום של כ-900,000 דולרים, כדי שהגמול הכספי שיוצע למי שיצליח לחטוף חייל ישראלי נוסף יעמוד על מיליון דולרים.[59]

חמישה משומריו של שליט נהרגו בתקיפות של חיל האוויר ובקריסת מנהרות, תוך כדי השבי ולאחריו.[60]

מעורבותם של האסירים ששוחררו בפעולות טרור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מהאסירים ששוחררו בעסקה שבו לעסוק בטרור (לפי אחת ההערכות: כ-40%).[61] מאוחר יותר טען צבי האוזר, יו"ר ועדת החוץ והביטחון, בנאום בכנסת שרוב משוחררי העסקה חזרו לטרור,[62] והם היו מעורבים בין היתר ברצח עשרה ישראלים ופציעת רבים אחרים.[63] ב-27 באוגוסט 2017 פרסם שר הביטחון אביגדור ליברמן ש-202 ממשוחררי העסקה נעצרו עד אז על ידי כוחות הביטחון פעם נוספת, לאחר ששבו לפעילות טרוריסטית. 111 מהם היו כלואים בתאריך זה.[64] משוחררי עסקת שליט, בהם יחיא סנוואר, היו לימים ממחוללי הטרור העיקריים מרצועת עזה.[65] מנגד, דוד מידן שתיווך בעסקת שליט טען כי אחוזי הרצידיביזם היו קטנים מאוד.[39]

במרץ 2012 הרג צה"ל את אחד המשוחררים, אחמד אל-חנני, בפעולת סיכול ממוקד של מזכ"ל ועדות ההתנגדות העממית, זוהיר אל-קייסי.[66]

בדצמבר 2013 דיווח המודיעין הישראלי כי זרוע החמאס הממונה על המתרחש בגדה המערבית (מכונה "מטה הגדה"), מופעלת בידי מחבלים שריצו עונשי מאסר ממושכים על רצח ישראלים, שוחררו בעסקת שליט וגורשו לרצועת עזה.[67]

ב-14 באפריל 2014 נרצח בפיגוע ירי ניצב משנה ברוך מזרחי בידי זיאד עווד, ממשוחררי עסקת שליט. הרוצח נלכד.[68]

ביוני 2014 מחמוד קוואסמה, מחבל חבר חמאס ממשוחררי העסקה, יזם ופיקד על רצח שלושת הנערים.[69] בעקבות האירוע נעצרו ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים עשרות מהמשוחררים בעסקת שליט.[70] שישה מהעצורים ממזרח ירושלים, ובתוכם עלאא ביזאן ממשוחררי עסקת ג'יבריל, שבו לשאת את עונשם המקורי לאחר שוועדת שחרורים מיוחדת קבעה שהפרו את תנאי שחרורם.[71][26] בעקבות המעצרים, חמאס הגביר את שיגורי הרקטות שלו לישראל, דבר שהוביל ליציאת צה"ל למבצע צוק איתן.[72]

ב-19 ביוני 2015 נרצח ליד דולב דני גונן ונפצע אזרח נוסף בפיגוע ירי שביצעה חוליית מחבלים שעליה נמנה אסאמה אסעד, ששוחרר בעסקת שליט.[73]

ב-29 ביוני 2015 נרצח בפיגוע ירי ליד שבות רחל מלאכי רוזנפלד בידי חוליית חמאס, שהפעיל אחמד נג'אר, ששוחרר בעסקת שליט.[74]

ב-1 ביולי 2016 נרצח בפיגוע ירי הרב מיכאל מרק מעתניאל ונפצעו אשתו ושניים מילדיו. הרוצח הוא מחמד פקיה, ממשוחררי עסקת שליט, שנהרג מאוחר יותר במהלך קרב עם כוחות הביטחון. בני משפחת הנרצח קראו לחשבון נפש מצד מובילי המאבק לשחרור גלעד "בכל מחיר" ומצד מקבלי ההחלטה בדבר העסקה.[75]

ב-9 בדצמבר 2018 נפצעו שבעה בפיגוע ירי מרכב חולף לעבר טרמפיאדה בכניסה ליישוב עפרה. אחת הפצועות קשה הייתה בהריון מתקדם. העובר יולד וכעבור שלושה ימים נפטר. ב-13 בדצמבר 2018 נהרגו שני חיילים, סמל יוסף כהן וסמ"ר יובל מור יוסף, בפיגוע בכניסה ליישוב גבעת אסף. על פי הערכות הרשות הפלסטינית, המחבל שעמד מאחורי חוליית חמאס שביצעה את שני פיגועי הירי הוא ג'אסר ברגותי, ממשוחררי עסקת שליט.

במבצע מגן וחץ נהרג טארק עז א-דין, האחראי על הכוונות פעולות הג'יהאד האסלאמי באיו"ש מרצועת עזה.

באוגוסט 2023 פורסם שהשב"כ עצר חוליית טרור שניהל עלאם כעבי, ממשוחררי עסקת שליט. כעבי ששוהה בלבנון גייס פעילי טרור ביהודה ושומרון לשם ביצוע פיגועים כנגד ישראלים.[76]

ב-7 באוקטובר 2023 פתח חמאס במתקפת פתע על ישראל, שאותה תכנן יחיא סנוואר, ממשוחררי עסקת שליט, והשתתפו בה משוחררים נוספים,[77] ובהם עלי קאדי, שהיה מפקד פלוגת הנוח'בה ההתקפית במרכז ג'בליא שבצפון הרצועה. הוא חוסל ב-14 באוקטובר 2023 בתקיפה אווירית.

במאי 2024 הרג צה"ל שלושה ממשוחררי עסקת שליט שחזרו לעסוק בטרור היו פעילים ב"מטה הגדה" של חמאס ובהם המחבלים חאלד נאג'ר, שהיה אחראי לרציחתם של צבי גולדסטיין, שולי הר מלך ואסתר גאליה; יאסין רביע, תושב כובאר שרצח את החיילים רז מינץ ולי נחמן אקוניס; וחוילאד רמדאן, שביצע את הפיגוע ליד יצהר.[78]

ב-13 ביולי 2024 חיסל צה"ל את משוחרר העסקה, ⁠נמר חמידה, ששימש חבר בוועדת רמאללה של "מטה הגדה", והיה מעורב בביצוע פיגוע הירי ליד שבות רחל במאי 2003 ובפיגוע הירי בעין יברוד באוקטובר 2003.[79]

ב-2 באוקטובר 2024 חיסל צה"ל את עבד אל-עזיז סאלחה, ממבצעי הלינץ' ברמאללה, ששוחרר במסגרת העסקה.[80]

ב-16 באוקטובר 2024 נהרג בהתקלות עם חיילי צה"ל יחיא סינוואר, מנהיג חמאס ברצועת עזה, ומי שיזם והוביל את מתקפת הפתע על ישראל, במהלכה התבצעו בהוראתו פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה כדוגמת אונס, טבח, ביזה וחטיפת אזרחים, ולאחר מכן את לחימת חמאס במלחמת חרבות ברזל. סינוואר שוחרר במסגרת העסקה.[81]

כרטיס חוסן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות העסקה, הוקמה יוזמה בשם "כרטיס חוסן", כרטיס שהחותמים עליו, חיילי צה"ל בסדיר ובמילואים ושוטרי משטרת ישראל, מצהירים שאינם מסכימים כי ישוחררו עבורם מחבלים פלסטינים אם ייחטפו ויוחזקו בשבי. הכרטיס נוצר ביוזמת חברי תנועת "רעננים", צעירי הציונות הדתית, יוצאי יחידות קרביות המשרתים במילואים, בשיתוף משפחתו השכולה של החייל ירון חן שנחטף ונרצח ב-1993.[82][83][84] לדברי יוזמי הכרטיס, העסקה פגעה בכוח ההרתעה של ישראל ובמורל הלאומי ומעודדת חטיפות דומות נוספות.[85] לדעת היוזמים, חתימת רבבות חיילים על כרטיס חוסן תגביר את החוסן הלאומי ותחזיר את כוח ההרתעה. ההחתמה על הכרטיס החלה בסוף אוקטובר 2011 ותוך ימים ספורים חתמו עליו מאות חיילים.[86]

בכרטיס חוסן המוצע לחתימת חיילים נאמר: ”אני הח"מ, החייל בצבא הגנה לישראל, מצהיר כי במידה ואאלץ ליפול בשבי אחד מארגוני הטרור, אבקש שלא להשתחרר תמורת מחבלים אשר גרמו לפגיעה באזרחי ישראל. אני סמוך ובטוח כי ממשלת ישראל וצה"ל יעשו הכל על מנת לחלץ אותי בתעוזה וביצירתיות” (הטקסט המודגש מוגדל במקור). אחד הראשונים לחתום על הכרטיס היה תת-אלוף (מיל.) אביחי רונצקי (הרב הצבאי הראשי בשנים 2006–2010).[87] עד 2014, חתמו כשש מאות חיילים על הכרטיס.[88]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ דלית הלוי, חמאס: המו"מ לשחרור שליט "מוקפא", באתר ערוץ 7, 21 באוגוסט 2008
  2. ^ "לא מספר האסירים" - זו הבעיה העיקרית בעסקת החטופים, באתר מעריב אונליין, 17 ביוני 2024
  3. ^ Gerhard Conrad: German Mr Hezbollah who helped to free Gilad Shalit | World news. The Guardian. Retrieved on 2011-10-20.
  4. ^ שלום ירושלמי, הדוור: על השותף השקט במגעים לעסקה, באתר nrg‏, 15 באוקטובר 2011.
    אילנה דיין, ‏גרשון בסקין: "דיווחו לי שמטפלים בגלעד טוב", באתר ‏מאקו‏, 20 באוקטובר 2011.
  5. ^ יואב זיתון, מרצועת עזה למצפה הילה: כך יתנהל שחרור שליט, באתר ynet, 13 באוקטובר 2011
  6. ^ Shalit's captors: He wasn't tortured, he received medical care and watched TV - Haaretz Daily Newspaper | Israel News
  7. ^ דברי ראש הממשלה נתניהו בפתח ישיבת ממשלה מיוחדת, באתר משרד ראש הממשלה, 12 באוקטובר 2011;
    אטילה שומפלבי, עסקת שליט אושרה: "מחכים לחבק את גלעד", באתר ynet, 12 באוקטובר 2011
  8. ^ ברק רביד, ראשי מערכת הביטחון תמכו בעסקה, השר לנדאו התעמת איתם, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2011
  9. ^ חדשות 2, ‏ראש המוסד תמיר פרדו: "מחויבותי כמפקד להחזיר את שליט", באתר ‏מאקו‏, 16 באוקטובר 2011
  10. ^ אמיר בוחבוט‏, ראש השב"כ: "זו העסקה הטובה ביותר שהיה אפשר לקבל", באתר וואלה, 12 באוקטובר 2011
    ישי הולנדר, יוצא לאור: ראיון ראשון עם ראש השב"כ לשעבר יורם כהן, באתר nrg‏, 7 באפריל 2017
  11. ^ הודעה בדבר שחרור אסירים ביטחוניים, באתר שירות בתי הסוהר, 15 באוקטובר 2011
  12. ^ AFP: Israel to free bombers, kidnappers in Shalit deal
  13. ^ בג"ץ 7523/11 אלמגור – ארגון נפגעי טרור ואחרים נ' ראש הממשלה ואחרים, ניתן ב־17 באוקטובר 2011
  14. ^ רוני דניאל, ‏מבצע "שעת נעילה": לוחות הזמנים לחזרתו של גלעד הביתה, באתר ‏מאקו‏, 13 באוקטובר 2011
  15. ^ Ukrainian mother of two among released Palestinian prisoners | World | RIA Novosti. En.ria.ru. Retrieved on 2011-10-20.
  16. ^ Deported Palestinian prisoners face new life of exile – World – CBC News. Cbc.ca (2011-10-13). Retrieved on 2011-10-20.
  17. ^ ברק רביד, אבי יששכרוף, ג'קי חורי, עמוס הראל, הממשלה אישרה את עסקת שליט: 26 שרים תמכו, שלושה הצביעו נגד, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2011
  18. ^ רענן בן-צור ויואב זיתון, הרבה דם על הידיים: פורסמה רשימת המשוחררים, באתר ynet, 16 באוקטובר 2011
  19. ^ מורן אזולאי, נפגעי קו 405 נקרעים: "הדם, האפר, זועק אלינו", באתר ynet, 17 באוקטובר 2011
  20. ^ אביאל מגנזי, מבצע הלינץ' ברמאללה ישוחרר: "ברק שיקר", באתר ynet, 16 באוקטובר 2011
  21. ^ דבר, ‏עבד אל-עזיז צאלחה, המחבל מהלינץ' ברמאללה, חוסל ברצועת עזה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 3 באוקטובר 2024
  22. ^ רועי מנדל, המחבל ישוחרר, שותפתו היהודיה תרצה כל עונשה, באתר ynet, 17 באוקטובר 2011
  23. ^ ניר יהב‏, אמנה מונא: "הופתעתי מקבלת הפנים החמה בטורקיה", באתר וואלה, 8 בנובמבר 2011
  24. ^ רועי מנדל, הפיגוע שהפיל את ממשלת שמיר. רצח הלנה ראפ, באתר ynet, 17 באוקטובר 2011
  25. ^ אתר למנויים בלבד טלי בן עובדיה, הסוף ידוע מראש, באתר "ידיעות אחרונות", 5 ביולי 2016
  26. ^ 1 2 רע"ב 328/15 נידאל בן עבד אלרזאק זלום נ' היועץ המשפטי לממשלה, ניתן ב־3 בדצמבר 2015
  27. ^ עמיר רפפורט, ‏"שחרור ערבים ישראליים-נזק", באתר "IsraelDefense"‏
  28. ^ Haaretz, 2011-10-20
  29. ^ רוב האסירים שהשתחררו לא הבטיחו להימנע מטרור, חדשות 2
  30. ^ ניר יהב‏, היום: עסקת שליט תושלם, 550 אסירים ישוחררו, באתר וואלה, 18 בדצמבר 2011
  31. ^ הושלמה עסקת שליט: 550 אסירים שוחררו משטח ישראל, באתר וואלה, 19 בדצמבר 2011
  32. ^ רשת - חדשות 2, צפייה ישירה, תכניות, וידאו, בידור, באתר רשת 13
  33. ^ אליאור לוי, עסקת שליט, חלק ב': מחווה מישראל לאבו מאזן?, באתר ynet, 5 בדצמבר 2011
  34. ^ חמאס על עסקת שליט: "נשחרר את כל האסירים מבתי הכלא בישראל", באתר ynet, 18 בדצמבר 2011
  35. ^ ג'קי חוגי, הדס שטייף, דביר ז'ורנו ודן דובין, ‏האסירים שוחררו - עסקת שליט הסתיימה, באתר גלי צה"ל, 19 בדצמבר 2011
  36. ^ אחרי 1,941 ימים: גלעד שליט סוף סוף בבית, באתר ‏מאקו‏, 18 באוקטובר 2011
  37. ^ שחרור גלעד שליט: דקה אחר דקה, באתר הארץ, 18 באוקטובר 2011
  38. ^ יואב זיתון, מבצע בית השואבה - כל הפרטים על שחרור שליט, באתר ynet, 16 באוקטובר 2011
  39. ^ 1 2 "צריך להיות מציאותיים. מה אתה חושב שיקרה לתינוקות והזקנים שבשבי בעזה?" | 314 - השבוע, באתר פודקאסט הארץ, 24 באוקטובר 2023, מדקה 28
  40. ^ PodBean Development, פרק 2: קלוד בר-רבי על כלכלת טרור | הרס יצירתי, באתר heres.podbean.com (באנגלית)
  41. ^ בני גנץ, הרמטכ"ל כותב לחיילי צה"ל: "לא חסכנו מאמצים בהשבתו של שליט", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 18 באוקטובר 2011
  42. ^ לבני: "התנגדתי לעסקת שליט בעבר, חמאס יצא מחוזק", באתר וואלה, 23 באוקטובר 2011
  43. ^ מור שמעוני‏, ראש המוסד לשעבר דגן: "גלעד שליט אינו גיבור", באתר וואלה, 3 בנובמבר 2011
  44. ^ אחיו של משחית אנדרטת רבין: נעזוב להולנד בתום יישום עסקת שליט, באתר ynet, 15 באוקטובר 2011
  45. ^ בני טוקר, הרב דרורי: ההלכה אוסרת עסקה שכזו, באתר ערוץ 7, 19 באוקטובר 2011
  46. ^ קובי נחשוני, רבנים: "עסקת שליט הנרקמת - טירוף נגד ההלכה", באתר ynet, 23 בנובמבר 2009
  47. ^ אושרת קוטלר, מזכיר הממשלה בתקופת עסקת שליט: ייתכן שגלעד לא היה חוזר אלמלא המחאה, באתר nana10‏, 23 ביוני 2016
  48. ^ דב גיל הר‏, עשור לחטיפת שליט: "ייתכן שהיו שרים שתמכו בשחרור בשל המחאה החברתית", באתר וואלה, 27 ביוני 2016
  49. ^ רועי קייס ואליאור לוי, משעל לאסירים שלא בעסקה: נשחרר גם אתכם, באתר ynet, 11 באוקטובר 2011.
    עמית כהן, משעל: "המשוחררים יחזרו למאבק הלאומי", באתר nrg‏, 11 באוקטובר 2011.
  50. ^ אליאור לוי, משעל למחבלות שגורשו: עוד תחזרו לפלסטין, באתר ynet, 18 באוקטובר 2011
  51. ^ מפגן כוח של החמאס בעזה - "נקודת מפנה במאבק בציונים", באתר הארץ, 18 באוקטובר 2011
  52. ^ אליאור לוי, חמאס: נחטוף עוד חיילים עד שבתי הכלא יתרוקנו, באתר ynet, 22 באוקטובר 2011
  53. ^ חדשות nana10, חמאס יעניק 2,000 דולר לכל אסיר משוחרר, באתר nana10‏, 19 באוקטובר 2011
  54. ^ עידן יוסף, 5,000 דולר לכל מחבל ששוחרר, באתר News1 מחלקה ראשונה, 23 באוקטובר 2011
  55. ^ Khalil Al-Khayeh, Member of the Hamas Gaza Leadership, Salutes Released Palestinian Prisoners, "The Heroes of the Knife, the Heroes of Martyrdom Operations, Jihad, and the Resistance", MEMRI (באנגלית)
  56. ^ AFP, גלעד שליט בצרפת: נפגש עם הנשיא סרקוזי, באתר ynet, 8 בפברואר 2012
  57. ^ עמיחי אתאלי, משפחה שרוצחי בנה שוחררו: "נשלם למי שינקום ברוצחים", באתר nrg‏, 18 באוקטובר 2011
  58. ^ רועי נחמיאס, איש דת סעודי: 100 אלף דולר לחוטף חייל ישראלי, באתר ynet, 25 באוקטובר 2011
  59. ^ רועי נחמיאס, "מכרז" לחטיפת חייל: 900 אלף דולר מנסיך סעודי, באתר ynet, 29 באוקטובר 2011
  60. ^ אליאור לוי, חמאס מפרסם תיעוד חדש של גלעד שליט עם אחד משוביו שנהרג השבוע, באתר ynet, 30 בדצמבר 2015
  61. ^ נדב שרגאי, סכנת חטיפה, באתר ישראל היום, 25 בינואר 2018
  62. ^ חיים יעקבזון, ‏האוזר על המגעים עם חמאס: "נחשפתי לפרטי העסקה, היא שערורייתית", באתר JDN‏, 14 בדצמבר 2020
  63. ^ אתר למנויים בלבד עמוס הראל, פרשנות - הפיגוע ליד שבות רחל ממחיש את מחירה המצטבר של עסקת שליט, באתר הארץ, 20 ביולי 2015;
    אליאור לוי ויואב זיתון, שוחרר בעסקת שליט ונעצר בחשד לפעילות טרור, באתר ynet, 31 בינואר 2012;
    גילי כהן, חייל צה"ל נדקר ונפצע קל-בינוני במהלך מעצר מחבל ששוחרר בעסקת שליט, באתר הארץ, 8 במרץ 2012;
    אמיר בוחבוט‏, משוחרר נוסף בעסקת שליט הוחזר לכלא בשל סחר בנשק, באתר וואלה, 17 באפריל 2012
  64. ^ גילי כהן, ליברמן למשפחות שאול וגולדין: "אסור לחזור על הטעות בעסקת שליט", באתר הארץ, 27 באוגוסט 2017
  65. ^ אליאור לוי, "האסים" ששוחררו בעסקת שליט, באתר ynet, 28 בספטמבר 2019
  66. ^ יואב זיתון ואליאור לוי, מזכ"ל ועדות ההתנגדות העממית חוסל בעזה, באתר ynet, 9 במרץ 2012
  67. ^ אתר למנויים בלבד עמוס הראל, משוחררי עסקת שליט מפקדים מרצועת עזה על רשת הטרור בגדה, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2013
  68. ^ יואב זיתון, איתי בלומנטל, נועם דביר, אליאור לוי, רועי קייס ואטילה שומפלבי, מחיר עסקת שליט: אחד המשוחררים רצח את נצ"מ ברוך מזרחי בליל הסדר, באתר ynet, 23 ביוני 2014
  69. ^ אבי יששכרוף‏, פרסום ראשון: גורש בעסקת שליט לעזה - ותכנן חטיפת הנערים, באתר וואלה, 10 באוגוסט 2014
  70. ^ טל לב-רם, ‏51 פעילי חמאס ששוחררו בעסקת שליט נעצרו הלילה, באתר גלי צה"ל, 18 ביוני 2014
  71. ^ גלי גינת‏, לבקשת היועמ"ש: שישה מעצירי שליט ישובו למאסר, באתר וואלה, 16 ביולי 2014
  72. ^ ניר דבורי, ‏"צוק איתן" - מבצע צה"ל ברצועת עזה, באתר ‏מאקו‏, 8 ביולי 2014
  73. ^ יואב זיתון, איתי בלומנטל ועומרי אפרים, מחבל התקשר 100 ונתפס: נעצרה חוליית רוצחי דני גונן, פעילי תנזים מקלנדיה, באתר ynet, 15 ביולי 2015
  74. ^ יואב זיתון ואליאור לוי, חוליית חמאס בהנהגת משוחרר בעסקת שליט רצחה את מלאכי רוזנפלד, באתר ynet, 19 ביולי 2015
  75. ^ בנו של הרב מרק ז"ל: "המדינה נתנה יד לרצח אבי", באתר nrg‏, 27 ביולי 2016
  76. ^ שב"כ וצה"ל סיכלו תשתית טרור מיו"ש שהוכוונה מלבנון, באתר המחדש
  77. ^ יואב זיתון, חוסל סגן ראש המודיעין של חמאס, שתכנן את הטבח עם סינוואר | תיעוד ההפצצה, באתר ynet, 26 באוקטובר 2023
  78. ^ אנה ברסקי, ‏"עוד שלב בסגירת המעגל שלי ושל עם ישראל": ח"כ לימור סון הר מלך מגיבה לחיסול רוצח בעלה, באתר מעריב אונליין, 27 במאי 2024
  79. ^ דביר עמר, "יש דין ויש דיין, היה בן מוות": חוסל בעזה רוצחו של גדעון ליכטרמן הי"ד, באתר ערוץ 7, 14 ביולי 2024
  80. ^ רועי קייס, מבצע הלינץ' ברמאללה ששוחרר בעסקת שליט חוסל בעזה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 3 באוקטובר 2024
  81. ^ בעזה ובלבנון במקביל - כוחות צה"ל מחסלים עשרות מחבלים ומאתרים אמל"ח רב, באתר צה"ל, 28 באוקטובר 2024
  82. ^ מתי טוכפלד, מאות חיילי צה"ל חתמו על כרטיס שמצהיר: "אם אחטף - אל תשחררו אותי תמורת מחבלים", באתר ישראל היום, 31 באוקטובר 2011
  83. ^ גבי גזית מראיין את סרן (מיל.) ניצן ישורון, יוזם כרטיס 'חוסן' ואת אמו, דינה ישורון, באתר רדיו ללא הפסקה
  84. ^ שירה הדס נקר, תוותרו עלי, באתר וואלה, 6 בנובמבר 2011
  85. ^ לטענה זאת ראו למשל: בני טוקר, שמונה שנים לחטיפת שליט, לא למדנו כלום, באתר ערוץ 7, 26 ביוני 2014
  86. ^ האתר הרשמי של הכרטיס
  87. ^ אורי פולק, הרב רונצקי חתם על כרטיס "חוסן", באתר כיפה, 6 בנובמבר 2011
  88. ^ רשימת החותמים - מילואימניקים מצהירים, באתר www.miluimnikim.org.il (ארכיון)
בנימין נתניהו
אירועים במהלך כהונותיו
כראש ממשלת ישראל
הממשלה ה-27 מהומות מנהרת הכותל (1996) • הסכם חברון (1997) • ניסיון ההתנקשות בח'אלד משעל (1997) • הסכם ואי (1998) • הקמת המועצה לביטחון לאומי (1999)
הממשלה ה-32 הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון (2009) • המשט לעזה (2010) • השרפה בכרמל (2010) • המחאה החברתית (2011) • עסקת שליט (2011) • מבצע עמוד ענן (2012) • הסכסוך האיראני-ישראלי במהלך מלחמת האזרחים בסוריה (2011–2020)
הממשלה ה-33 רצח שלושת הנערים (2014) • מבצע צוק איתן (2014) • הנאום בפני הקונגרס האמריקני (2015) • הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית (2015)
הממשלה ה-34 גל הטרור הפלסטיני (2015) • גל השרפות (2016) • הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל (2017) • הכרת ארצות הברית בריבונות ישראל על רמת הגולן (2019) • המשבר הפוליטי (2019–2020) • התפרצות נגיף הקורונה בישראל (2020)
הממשלה ה-35 המשבר הפוליטי (2020–2021) • מגפת הקורונה בישראל (2020–2021) • הסכמי אברהם (2020) • אסון הר מירון (2021) • המהומות בישראל (2021) • מבצע שומר החומות (2021)
הממשלה ה-37 הרפורמה המשפטית בישראל (ערכים נוספים) (2023) • מבצע מגן וחץ (2023) • מתקפת הפתע על ישראל (2023) ומלחמת חרבות ברזל (2023–הווה)
משפחתו נתן מיליקובסקי (סבא) • בנציון נתניהו (אבא) • עדו נתניהו (אח) • יוני נתניהו (אח) • יאיר נתניהו (בן) • שמואל בן ארצי (חותן)
בנות זוג מיקי הרן (1972–1978) • פלור קייטס (1981–1989) • שרה נתניהו (1991–הווה)
ספריו הטרור: כיצד יוכל המערב לנצח (1987) • מקום תחת השמש (1995) • מלחמה בטרור (1996) • ביבי: סיפור חיי (2022)
ספרים אודותיו נתניהו: הדרך אל הכוח (1997) • נתניהו: ביוגרפיה (2018) • מר הפקרה (2024)
חשדות ואישומים פליליים פרשת בר-און חברון (1997) • פרשת עמדי (1999) • פרשת ביביטורס • תיק 1000 • תיק 2000 • פרשת הצוללות • תיק 4000 • המחאה נגד בנימין נתניהו • משפט נתניהו (2020) • פרשת גניבת והדלפת המסמכים המסווגים (2024)
שונות פרשת הקלטת הלוהטת (1993) • מסמך שטאובר (1995) • נאום בר-אילן (2009) • מכון יונתן לחקר הטרור • המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי • לא יהיה כלום, כי אין כלום • ניצחון מוחלט • רק לא ביבי • ביביסטים • קאיה (כלבה) • The Bibi Files • פגיעת הכטב"ם בבית משפחת נתניהו בקיסריה
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=עסקת_שליט&oldid=39910371"