טלי בן עובדיה
 | |
| לידה |
2 בפברואר 1962 (בת 62)  |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| השכלה |
אוניברסיטת תל אביב |
| תקופת הפעילות | מ-שנות ה-80 |
| עיסוק | עיתונאית |
| מעסיק |
ערוץ עשר, חדשות, תאגיד השידור הישראלי |
| קישורים חיצוניים | |
| פייסבוק | 707038076098591 |
| טוויטר | talibo8 |
  | |
טלי בן עובדיה (נולדה ב-2 בפברואר 1962) היא עיתונאית ויוצרת סרטי תעודה ישראלית. המשמשת כמנכ"לית הזמנית של חדשות 13. שימשה בעבר כמנהלת פיתוח התוכן בחדשות 10, עורכת ראשית של התוכנית "שישי", עורכת ראשית של התוכנית "זמן אמת" בכאן – תאגיד השידור הישראלי והעורכת הראשית של מיזם הטלוויזיה "רלוונט".
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בן עובדיה היא אחת משלוש בנותיהם של יצחק, ממייסדי קול ישראל בערבית, וזהבה בן עובדיה, יועצת בקישור בין אזרחים ערבים מירושלים ומשטחי יהודה ושומרון, לבין רשויות הממשל הצבאי[1]. אמה זהבה נרצחה במשרדה, בידי מחבל מתנועת הפתח ממשוחררי עסקת ג'יבריל, ב-1986[2]. המחבל שוחרר מאוחר יותר בעסקת שליט[3].
בן עובדיה למדה היסטוריה באוניברסיטת תל אביב.
את הקריירה העיתונאית שלה החלה כראש דסק חדשות בשלהי שנות השמונים בעיתון "חדשות". ב-1993, עם סגירת העיתון, הייתה חברה בצוות ההקמה של "חברת החדשות", שימשה העורכת של "מהדורת החדשות המרכזית של חדשות 2" והעורכת של התוכנית "משעל חם" בהנחיית ניסים משעל עד 1999[4]. בשנת 2000 הייתה בצוות ההקמה של אתר האינטרנט "ynet" ושימשה ראש מערכת החדשות באתר[5], אך עזבה לאחר סבב פיטורים בעקבות התפוצצת בועת הדוט-קום והמשבר הכלכלי[6].
ב-2002 עברה לערוץ 10 והייתה בצוות ההקמה של "חדשות 10". שימשה עורכת בתוכנית "זה הזמן" בהנחיית עמנואל רוזן. סיימה את תפקידה ב-2005[7], וחזרה לחדשות 10 ב-2008, לאחר שמונתה לסמנכ"ל החדשות והעורכת הראשית של "המהדורה המרכזית"[8]. יצרה את הסרט הביוגרפי על יהודה פוליקר "דברים שרציתי לומר" ששודר ב"ערוץ 10"[9]. היא סיימה את תפקידה במרץ 2010[10].
עמדה בראש מחלקת הדוקו של חברת "קסטינה תקשורת"[11], שימשה העורכת הראשית בסרט התעודה שיצר עמנואל רוזן "מתים מעייפות" על מערכת הבריאות הישראלית[12], יצרה את הסרט "חיים בשאלה" על הליך יציאה בשאלה, יצרה את הסרט התיעודי "יחסינו לאן?" על הרשת החברתית פייסבוק[13], ואת הסרט "זה לא צודק" על עסקאות טיעון בבתי משפט בישראל. הסרטים שודרו במסגרת שידורי קשת בערוץ 2[14].
בסוף 2012 מונתה לסמנכ"לית התוכן ועורכת אתר האינטרנט "וואלה"[15], תפקיד ממנו התפטרה לאחר חודשים ספורים[16], עקב התערבותו התכופה של המנכ"ל אילן ישועה בתוכן החדשות[17]. ב-2013 מונתה למנהלת פיתוח התוכן ב"חדשות 10" ועורכת ראשית של התוכנית "שישי", לצד טלי מורנו ואלון בן דוד[18].
במאי 2017 הצטרפה לכאן – תאגיד השידור הישראלי ומשמשת עורכת תוכנית התחקירים "זמן אמת" מיומה הראשון של התוכנית[19].
בינואר 2021 הודיעה בן עובדיה על סיום עבודתה כעורכת "זמן אמת"[20]. עם הקמת ערוץ רלוונט בנובמבר 2023, הצטרפה אליו כעורכת ראשית, תפקיד אותו עזבה לאחר שמונה חודשים.
ביוני 2024 קראה להתפטרותו של הרמטכ"ל, הרצי הלוי, בנימוק שכשל בהשגת מטרותיה של מלחמת חרבות ברזל ואינו מתאים להמשך הובלתה.[21]
בנובמבר 2024 אישר דירקטוריון חדשות 13 את מינויה למנכ"לית חדשות 13 באופן זמני.[22]
מתגוררת בתל אביב.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
טלי בן עובדיה, ברשת החברתית פייסבוק
טלי בן עובדיה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- לי-אור אברבך, זמן טלי: ראיון בלעדי, באתר וואלה, 1 בנובמבר 2005
- רועי בית-לוי, טלי בן-עובדיה: עורכת המהדורה המרכזית בחדשות 10 לא רוצה תירוצים אלא תוצאות - סקופ שאין למתחרים, באתר גלובס, 29 במאי 2009
- לי-אור אברבך, "התאכזבתי, חטפתי מכות, אבל אף פעם לא חשבתי להפסיק להיות עיתונאית", באתר גלובס, 13 במאי 2014
- יונתן כיתאין, "אנו מנסים לשקף את המגוון ולא רק את הארד-קור מדינת ת"א", באתר גלובס, 20 במאי 2017
אריאל שנבל, טלי בן-עובדיה חושבת שגם בתקשורת נשים צריכות לגדל מרפקים, בעיתון מקור ראשון, 8 בנובמבר 2020
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אילן בכר, סוחרים ערביים: רק משוגע רצח את זהבה "היועצת לעת צרה", מעריב, 14 באפריל 1986
- ^ יאיר פירל, עיוור עמד בראש חוליית החבלה המזרח־ ירושלמית, חדשות, 6 במאי 1986
מאסר עולם לרוצחי זהבה בן עובדיה בי־ם, מעריב, 15 בספטמבר 1986 - ^ טלי בן־עובדיה, הסוף הידוע מראש, באתר ynet, 4 ביולי 2016
- ^ אירועי תקשורת, באתר העין השביעית, 1 בספטמבר 1999
- ^ אלעד בנבג'י, נופלים ברשת, באתר העין השביעית, 1 במרץ 2000
- ^ יובל דרור, Ynet מתחיל סבב פיטורים ראשון; יפטר כ-40% מעובדיו, באתר הארץ, 20 במרץ 2001
- ^ יעל גאוני, טלי בן עובדיה פורשת מחדשות ערוץ 10, באתר גלובס, 21 ביוני 2005
- ^ רועי בית-לוי, טלי בן-עובדיה: עורכת המהדורה המרכזית בחדשות 10 לא רוצה תירוצים אלא תוצאות - סקופ שאין למתחרים, באתר גלובס, 29 במאי 2009
- ^ אסף בן קרת, עכבר העיר, דברים שרציתי לומר: יהודה פוליקר נחשף בדיוק במידה הנכונה, באתר הארץ, 29 במרץ 2010
- ^ לי-אור אברבך, עורכת מהדורת חדשות 10 טלי בן-עובדיה הודחה מתפקידה, באתר גלובס, 8 במרץ 2010
- ^ אמילי גרינצווייג, טלי בן-עובדיה עוזבת את קסטינה תקשורת, באתר וואלה, 15 ביוני 2011
- ^ ניב שטנדל, עכבר העיר אונליין, מתים מעייפות: עמנואל רוזן יציל את הרופאים?, באתר הארץ, 4 במרץ 2011
- ^ ניב שטנדל, עכבר העיר, "יחסינו לאן?" - לא שווה יותר מסטטוס בפייסבוק, באתר הארץ, 15 באפריל 2011
- ^ אורי ערן, עכבר העיר, "זה לא צדק": בין הדוקומנטרי לטלנובלה, עורך הדין אשם, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2011
- ^ לי-אור אברבך, טלי בן-עובדיה תהיה עורכת וואלה וסמנכ"לית התוכן, באתר גלובס, 28 בנובמבר 2012
נתי טוקר, טלי בן עובדיה מונתה לסמנכ"לית תוכן ועורכת ראשית של וואלה!, באתר TheMarker, 28 בנובמבר 2012 - ^ רועי גולדנברג, טלי בן עובדיה עוזבת, ינון מגל מונה לעורך וואלה במקומה, באתר גלובס, 7 בפברואר 2013
- ^ תומר גנון, העדות של טלי בן עובדיה: "אמרתי לאילן שהוא כמו אנס מתנצל", באתר כלכליסט, 5 בדצמבר 2019; חן מענית, "קיבלתי הוראות ממשפחת נתניהו לעריכה מלאה של 'וואלה' מ-א' עד ת'", באתר גלובס, 5 באפריל 2021
- ^ נתי טוקר, טלי בן עובדיה תמונה למנהלת הפיתוח ועורכת "שישי" של חדשות 10, באתר TheMarker, 14 בפברואר 2013
- ^ יונתן כיתאין, אנו מנסים לשקף את המגוון ולא רק את הארד-קור מדינת ת"א, באתר גלובס, 20 במאי 2017
- ^
ציוץ של רן בוקר ברשת החברתית אקס (טוויטר), 17 בינואר 2021
- ^ ציוץ של טלי בן עובדיה, 6 ביוני 2024
- ^ רן בוקר, חוזרת לחדשות ל-13: טלי בן עובדיה מונתה למנכ"לית הזמנית , באתר ynet, 22 בנובמבר 2024