סטיבן ויינברג

סטיבן ויינברג
Steven Weinberg
לידה	3 במאי 1933; ניו יורק, ארצות הברית
פטירה	23 ביולי 2021 (בגיל 88); אוסטין, ארצות הברית
ענף מדעי	פיזיקה
מקום מגורים	ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות של מדינת טקסס
מקום לימודים	תיכון ברונקס למדעים (1950); אוניברסיטת פרינסטון (1957); אוניברסיטת קורנל; אוניברסיטת קולומביה ;
מנחה לדוקטורט	סם טריימן
מוסדות	אוניברסיטת טקסס באוסטין; מכון נילס בוהר; אוניברסיטת קליפורניה בברקלי; אוניברסיטת הרווארד; המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס ;
תלמידי דוקטורט	John Preskill, Bernard David Barkan Roth, Scott Steven Willenbrock, Ubirajara van Kolck, Jun Liu, Todd Hunter West, Mark G. Raizen, W. Vincent (Wensheng) Liu, Kanokkuan Chaicherdsakul, Fernando Quevedo, Lay Nam Chang, Rafael Atilio Lopez-Mobilia, Edward Tryon, Clifford Burgess, Orlando Alvarez, Bob Holdom, Claude William Bernard, John M. LoSecco, Raphael Flauger
פרסים והוקרה	פרס מרסל גרוסמן (2021); הומניסט השנה (2002); פרס המלך הוא עירום (1999); פרס אנדרו גמאנט (1997); פרס ג'וסיה וילארד גיבס (1996); עמית הוועדה למחקר סקפטי; המדליה הלאומית למדעים (1991); מדליית ג'יימס מדיסון (1991); מדליית אוסקר קליין (1989); חבר זר של החברה המלכותית (9 באפריל 1981); מדליית אליוט קרסון (1979); פרס נובל לפיזיקה (1979); פרס דני היינמן לפיזיקה מתמטית (1977); פרס ג'יימס ג'ויס; פרס לזכר ריצ'טמייר (1974); מדליה לזכר רוברט אופנהיימר (1973) ;
בן או בת זוג	Louise Weinberg (1954–?)
מספר צאצאים	1
תרומות עיקריות
	שילוב בין הכוח האלקטרומגנטי לכוח הגרעיני החלש, והגילוי בדבר קיומו של הכוח האלקטרו-חלש.

סטיבן ויינברג (באנגלית: Steven Weinberg;‏ 3 במאי 1933 – 23 ביולי 2021) היה פיזיקאי יהודי-אמריקאי. זכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1979 (יחד עם עבדוס סלאם ושלדון גלשאו) על עבודתו בנושא השילוב בין הכוח האלקטרומגנטי לבין כוח הגרעיני החלש ותרם בכך לגילוי הכוח האלקטרו-חלש.

קורות חיים

ויינברג נולד בשנת 1933, לזוג הורים יהודים. בשנת 1950 סיים לימודיו בתיכון ברונקס למדעים, באותו מחזור עם שלדון גלאשו. בשנת 1954 סיים תואר ראשון מאוניברסיטת קורנל. הוא למד שנה ב"מכון נילס בוהר" בקופנהגן, שאחריה חזר לארצות הברית, שם סיים לימודי דוקטורט באוניברסיטת פרינסטון בשנת 1957.

עבודתו

לאחר שהשלים את הדוקטורט שלו, עבד ויינברג כחוקר פוסט-דוקטורט באוניברסיטת קולומביה (1957-1959) ובאוניברסיטת קליפורניה בברקלי (1959), ואחר כך קודם לעבודה בפקולטה של ברקלי (1960-1966). הוא ערך מחקרים במגוון נושאים בפיזיקת חלקיקים.

ב-1966 עזב ויינברג את ברקלי והתקבל למשרת מרצה באוניברסיטת הרווארד. ב-1967 היה פרופסור אורח ב-MIT, שם גם הציע את המודל שלו המאחד בין אלקטרומגנטיות והכוח הגרעיני החלש, כאשר המסות של חלקיקים נושאי הכוח החלש שבאינטראקציה הוסברה באמצעות שבירת סימטריה ספונטנית. אחד מההיבטים הבסיסיים שבמודל שלו היה חיזוי קיומו של בוזון היגס. המאמר שבו הציע ויינברג את המודל שלו, שידוע כיום כתאוריית האיחוד האלקטרו-חלש ("Electroweak Unification theory"), הוא בין העבודות התאורטיות המצוטטות ביותר בפיזיקת חלקיקים, נכון לשנת 2009.^[1] לאחר עבודה זו המשיך לעבוד בתחומים רבים של פיזיקת חלקיקים, תורת השדות הקוונטית, כבידה, סופר-סימטריה, תורת העל-מיתר וקוסמולוגיה, כמו גם בתאוריה שנקראת טכניקולור (Technicolor).

בשנים שלאחר 1967, המודל הסטנדרטי המשיך להתפתח הודות לעבודותיהם של תורמים רבים, ובהם ויינברג, עבדוס סלאם ושלדון גלאשו, אשר איחדו את האינטראקציות החלשות והאלקטרומגנטיות.

ב-1979 הביא לפריצת דרך בראייה המודרנית על אספקט הרנורמליזציה של תורת השדות הקוונטית, ששינתה לחלוטין את נקודת המבט על עבודות קודמות (לרבות זו שלו מ-1967).

באותה שנה זכה ויינברג בפרס נובל לפיזיקה, יחד עם עבדוס סלאם ושלדון גלאשו, שהציעו בנפרד תאוריה של איחוד אלקטרו-חלש.

ב-1982 עבר לאוניברסיטת טקסס באוסטין.

השפעתו של ויינברג וחשיבותו מודגמים על ידי העובדה שהוא מוזכר לעיתים תכופות כאחד מגדולי המדענים, וכן על ידי ציוניו הגבוהים ב-h-index ומדד היצירתיות.^[2]

בשנת 2021 זכה בפרס פריצת הדרך בפיזיקה יסודית.

דעות

ויינברג התבלט כפובליציסט בנושאים מדעיים, והוא כתב ספרים ומאמרים רבים (שביניהם רבים תורגמו לעברית) בנושאי מדע פופולרי.

היה ידוע כתומך במדינת ישראל והחזיק עמדה ייחודית שיצאה להגנת הרעיון הציוני מהכיוון הליברלי. רעיונות אלה התבטאו במאמרו "ציונות ויריביה התרבותיים".

ויינברג היה אתאיסט.^[3]

נפטר ב-23 ביולי 2021.

מספריו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

חזון התאוריה הסופית. תרגם מאנגלית: עמי שמיר, הוצאת עם עובד, 1997.
שלוש הדקות הראשונות (אנ')

The First Three Minutes: A Modern View of the Origin of the Universe Fontana/Collins, Glasgow, 1977

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סטיבן ויינברג בוויקישיתוף

סטיבן ויינברג, ברשת החברתית Goodreads
סטיבן ויינברג, באתר פרס נובל (באנגלית)
סטיבן ויינברג, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
דף הבית של ויינברג, באתר של אוניברסיטת טקסס
דידי חנוך, האם הבוזון היגס יהיה התגלית הפיזיקאית הגדולה האחרונה?, באתר הארץ, 20 ביולי 2012
ראיון בלעדי עם פרופ' סטיבן ויינברג, באתר מדע גדול, בקטנה
סטיבן ויינברג, אנשי סגולה - יהודים זוכי פרס נובל, באתר בית התפוצות
צבי פירן, פרידה מחתן פרס נובל, שתמיד סייע ועמד לצד ישראל, באתר ynet, 27 ביולי 2021
סטיבן ויינברג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
סטיבן ויינברג, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

^ המאמרים המצוטטים ביותר בכל הזמנים, מהדורת 2009
^ ב-2006 היה ויינברג בעל הציון השני הגבוה ביותר במדד היצירתיות בין כל הפיזיקאים, כפי שניתן לראות כאן
^ ראו מאמרו "ללא אלוהים"

[1] המאמרים המצוטטים ביותר בכל הזמנים, מהדורת 2009

[2] ב-2006 היה ויינברג בעל הציון השני הגבוה ביותר במדד היצירתיות בין כל הפיזיקאים, כפי שניתן לראות כאן

[3] ראו מאמרו "ללא אלוהים"

[1]

[2]

[3]

זוכי פרס נובל לפיזיקה
1901‏-1925	רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925)
1926‏-1950	פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1942–1940) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950)
1951‏-1975	קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלפוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, יואיש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975)
1976‏-2000	ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • האלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000)
2001-היום	קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023) • ג'ון ג'וזף הופפילד, ג'פרי הינטון (2024)