נמל התעופה הבין-לאומי שאהג'לאל
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
 | |||||||||||
| נתוני השדה | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||
| סוג השדה | ציבורי/צבאי | ||||||||||
| תקופת הפעילות | 1981–הווה (כ־43 שנים) | ||||||||||
| על שם |
דאקה  | ||||||||||
| מפעיל | רשות שדות התעופה האזרחית של בנגלדש (אנ') | ||||||||||
| בעלים | ממשלת בנגלדש | ||||||||||
| עיר סמוכה | קורמיטולה | ||||||||||
| משרת את | דאקה | ||||||||||
| בסיס לחברות | |||||||||||
| קואורדינטות | 23°50′34″N 090°24′02″E / 23.84278°N 90.40056°E | ||||||||||
| גובה מעל פני הים | 8 מטר (27 רגל) | ||||||||||
|
hsia | |||||||||||
| מסלולי טיסה | |||||||||||
| |||||||||||
| סטטיסטיקה (2018) | |||||||||||
| מספר הנוסעים | 11,462,580 | ||||||||||
| מטען | 487,810 | ||||||||||
  | |||||||||||
נמל התעופה הבין-לאומי שאהג'לאל (באנגלית: Hazrat Shahjalal International Airport; בבנגלית: হযরত শাহ্জালাল আন্তর্জাতিক বিমানবন্দর) לשעבר נמל התעופה זיא, הוא נמל התעופה הגדול ביותר בבנגלדש. נמל התעופה ממוקם 11 ק"מ מעיר הבירה דאקה והוא גם חלק מבסיס צבאי של חיל האוויר הבנגלי. כ-52% מכלל הטיסות במדינה עוברות דרך נמל התעופה. נמל התעופה קרוי על שם הסופי הבנגלי שאה ג'לאל. הוא משמש בסיס קבוע לחברת הדגל הבנגלית בימאן בנגלדש איירליינס, כמו כן משמש הנמל בסיס לרוב חברות התעופה הבנגליות הפרטיות. יכולת קיבול נמל התעופה עומד על 18.5 מיליון נוסעים בשנה ובממוצע 190 טיסות עוברות בו ביום.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בזמן מלחמת העולם השנייה ב-1941, סללה ממשלת בריטניה מסלול נחיתה מזערי בקורמיטולה, קילומטרים ספורים מטג'גאון בנוסף למסלול הטיסה שנסלל בטג'גאו ושימש בסיס לתפעול מטוסי קרב אל עבר שדות המלחמה של קוהימה (אנ') בהודו.
לאחר היווסדה של פקיסטן ב-1947, מסלול הנחיתה בטג'גאון הוסב והפך לנמל התעופה האזרחי הראשון במדינת מזרח פקיסטן דאז.
ב-1966, יזמה ממשלת בנגלדש (אז מזרח פקיסטן) פרויקט לבניית נמל תעופה חדש באתר הנוכחי. בתמיכתם של טכנאים צרפתים, החלו בסלילתו של מסלול טיסה ובניין טרמינל החל להבנות חלקית, עד פרוץ מלחמת העצמאות של בנגלדש ב-1971. בזמן המלחמה ספג מסלול הטיסה של נמל התעופה נזקים כבדים.
לאחר קבלת עצמאות מדינת בנגלדש ב-1971, ממשלת בנגלדש החלה מחדש את עבודות בניית הנמל אשר הופסקו על ידי קבלניו הקודמים בזמן המלחמה. נמל התעופה החל לפעול בשלב ראשוני ב-1981 נפתח בטקס רשמי בנוכחות נשיא בנגלדש זיאור ראהמן (אנ'). רק ב-1983 הושלמה בנייתו ונקרא נמל התעופה זיא על שם זיאור ראהמן הנשיא, שנרצח ב-1981.
ב-2010, שונה שם הנמל לנמל התעופה שאהג'לאל כהוקרה לסופי הבנגלי שאה ג'לאל.
ב-6 בדצמבר 2011 עצר מטוס בואינג 787 לתדלק בנמל התעופה לאחר טיסה ישירה של 19,830 ק"מ משדה בואינג (אנ') בסיאטל, ובכך קבע שיא מרחק טיסה הגדול ביותר. לאחר התדלוק, המריא המטוס מנמל התעופה והמשיך לטוס מזרחה בחזרה לסיאטל משם יצא, ובכך קבע שיא מהירות של הקפת כדור הארץ, 42 שעות ו-27 דקות.
הרחבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1992, הורחב נמל התעופה בכך שהותקנו גשרי עלייה למטוס ונבנתה חנייה רבת קומות עם יכולת תפוסה של 500 כלי רכב.
במשך השנים, שודרג נמל התעופה במגוון היבטים. יש שיקולים לגבי סלילתו של מסלול טיסה מקביל נוסף.
תאונות ותקריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ב-28 בספטמבר 1977 נחטף מטוס בטיסה 472 של ג'פאן איירליינס בקו מומביי-טוקיו על ידי חמישה מחבלים מהצבא האדום היפני זמן קצר לאחר ההמראה, ואילצו את הטייסים לנחות בדאקה. החוטפים דרשו כופר בסכום של 6 מיליון דולר וכן את שחרורם של שישה מחבלים מהצבא האדום היפני מהכלא היפני.
- ב-5 באוגוסט 1984 התרסק מטוס של חברת בימאן בנגלדש איירליינס מצ'יטגונג אל תוך ביצה ליד נמל התעופה זיא (דאז). כל 45 הנוסעים וארבעת אנשי צוות נהרגו. זהו אסון התעופה החמור ביותר בבנגלדש.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של נמל התעופה הבין-לאומי שאהג'לאל
