נחל מפלט
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| אורך | כ־10 ק"מ |
| גובה מוצא הנהר | כ־190 מטרים |
| שפך |
ים המלח  |
| מדינות באגן הניקוז |
ישראל |
|
(למפת הר חברון רגילה)   נחל מפלט | |
  | |
נחל מפלט הוא אחד מנחלי מדבר יהודה הדרומי. הנחל הוא נחל אכזב, מקבל שיטפונות לעיתים רחוקות, ובעל אגן היקוות קטן יחסית, הנחל נשפך לים המלח בחלקו המרכזי. נחל מפלט הוא נחל קצר, כ-10 ק"מ אורכו, והוא יורד הפרש גבהים של כ-530 מטרים מתחילתו ועד סופו בים המלח. נחל מפלט ממוקם כ-10 ק"מ דרומית לשמורת עין גדי ונחל דוד, וכ-7 ק"מ צפונית לגן הלאומי מצדה, ונמצא בין שניים מהנחלים המשמעותיים במדבר יהודה: נחל משמר מצפון ונחל צאלים מדרום. הנחל זורם בתחומן של שתי שמורות טבע שונות. חלקו העליון נמצא בשמורת מדבר יהודה, וחלקו התחתון הזורם במורד מצוק ההעתקים, נמצא בתחומה של שמורת עין גדי. בנחל אין שבילי הליכה מסומנים ורשמיים, אך ניתן להגיע מכיוון ים המלח בדרכי עפר אל תחתיתו של מצוק ההעתקים ולצפות מלמטה על המפל הגבוה בנחל שגובהו כ-100 מטרים. בנוסף, ניתן לעלות בשביל מסומן שמטפס במעלה צאלים[1] ומגיע מים המלח אל חניון הלילה נחל משמר עליון[2] ממנו יש תצפית לנחל.
גאוגרפיה וגאולוגיה של אזור נחל מפלט
[עריכת קוד מקור | עריכה]מדבר יהודה - מדבר בצל גשם
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מדבר יהודה
נחל מפלט זורם בשטחו של מדבר יהודה ונשפך אל ים המלח. מדבר יהודה איננו חלק מרצועת המדבריות העולמית הממוקמת סביב קווי רוחב 20°-°30 ומקורה בהתמוככות, תופעה שבה אוויר חם בעולה בקו המשווה, נדחס לשכבות אוויר קרות וגבוהות ונדחק חזרה לקרקע באזור קווי רוחב אלו. ברצועת המדבריות העולמית נמצאים בין היתר מדבר סיני ומדבר סהרה. לעומתם, מדבר יהודה הוא מדבר צל גשם, שנוצר בצילה של שדרת ההר המרכזית ובו ממוצע משקעים של בין 50 ל-200 מ"מ גשם בשנה. מדבר כזה נוצר עקב עלייתם של ענני גשם מעל הר כלשהו. תוך כדי טיפוס העננים מתקררים ומתכווצים ולכן ממטירים את הלחות האגורה בתוכם בצורת גשם. לאחר שיא הגובה של ההר, העננים יורדים בחזרה, מתרחבים ומתחממים ולא מורידים כלל גשם בצידו "המוצל" של ההר[3].
מצוק ההעתקים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מצוק ההעתקים
מצוק ההעתקים הוא שמו של רצף של צוקים המצוי בשולים המערביים של בקע ים המלח ומתמשך מרכס רמים בצפון (הרי נפתלי) ועד הרי אילת בדרום. בשונה ממקבילו בצד המזרחי והירדני של הבקע, המצוק בצד הישראלי איננו בולט או משמעותי לכל אורכו ובולט במיוחד רק בקצה המזרחי של מדבר יהודה, ממערב לים המלח . הפרש הגבהים בין ראש המצוק לבסיסו נע בין 670 ל-250 מטר, ובאזור נחל מפלט גובהו כ-330 מטר. המצוק נוצר יחד עם הבקע הסורי-אפריקני כתוצאה מתנועותיהם של הלוח הערבי ממזרח והלוח האפריקאי ממערב, ואשר התרחקותם זה מזה יצרה את השבר כולו. המונח "העתק" הוא מונח גאולוגי המקביל במשמעותו למונח "שבר", והשם ניתן למצוק זה מכיוון שהוא נוצר על ידי שבר או העתק ים המלח או שברי המשנה הרבים שלו[4].
החי והצומח באזור נחל מפלט
[עריכת קוד מקור | עריכה]צמחיית מצוקי מדבר יהודה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מדבר יהודה מהווה נקודת מפגש בין ארבעה אזורים פיטוגאוגרפיים (הים-תיכוני במערב, הסהרו-ערבי והאירנו-טורני במדבר עצמו, והסודני בנאות המדבר), ולכן קיימות בו חברות צומח מגוונות. באזור הגבוה של נחל מפלט צומחים זוגן השיח, יפרוק המדבר, ערטל וצמחים סהרו-ערביים אחרים. ובמורד ערוץ הנחל צומחים רותם, אטד, מלוח, ורכפתן מדברי, וכן עצי שיטה סלילנית, שיטת הסוכך, אשל ושיזף מצוי[5].
החי במצוקי מדבר יהודה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברמת המדבר ובתחומי מצוק ההעתקים חיים עדרי יעל נובי, זאבים וקבוצות של שפני סלע. בעבר הלא רחוק חיו באזור גם נמרים, שנכחדו. ציפורים אופייניות לאזור הן עורב קצר-זנב, שחור-זנב, טריסטרמית, סיס, סנונית, זנבן ועוד. במדבר יהודה חיים זוחלים רבים ביניהם נחשים ארסיים כמו אפעה ושרף עין גדי[5].
מקור השם "נחל מפלט"
[עריכת קוד מקור | עריכה]אז מהי בעצם מערת מפלט?
מערות מפלט הן מערות קשות-גישה או לא נגישות שימשו למקלט בעיקר בתקופות לחימה ארוכות, כפי שאירע במרד החורבן ובעיקר במרד בר כוכבא. חלק מאותן מערות קשות-גישה אף הוכנו כ"מקלטי מצוקים" מבעוד מועד, ולעיתים גם נעשו שינויים ממשיים במבנה המעברות על ידי חציבה כגון הרחבתן או בניית מתקני מים[6].
תפרוסת מערות המפלט
רוב מערות המפלט המוכרות נמצאות באזור מדבר יהודה ובאזור יריחו, כאשר בהתחלה הכירו רק מערות במפנה המזרחי של הרי יהודה, אך בעשור האחרון אותרו גם מערות מפלט במורדות המערביים של הרי יהודה לכיוון השפלה.
במפות סקר ה-Palestine Exploration Fund משנת 1880, ובשונה מנחל צאלים (Wadi Sufeisif בשמו הערבי) או נחל משמר (Wadi el Khasheibeh בשמו הערבי) הסמוכים, הנחל הקצר כלל לא קיבל התייחסות ולא מצוין במפה שמו הערבי, ייתכן שכלל לא היה לו שם או שהסוקרים הבריטים פשוט בחרו לא להתייחס אליו.
ההשערה היא שנחל מפלט נקרא כך על שם עשרות מערות המפלט המוכרות בנחלים סביבו ובשאר מדבר יהודה, למרות שבנחל עצמו לא מוכרות מערות כלל.
מערות מפלט משמעותיות באזור
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מערת המטמון בנחל משמר - בה התגלו ממצאים ממספר תקופות, ובעיקר מהתקופה הכלקוליתית, וביניהם מטמון של 429 כלי פולחן מנחושת, שנהב וזהב שהוטמן בה ואשר נתן למערה את שמה. תקופה נוספת בה המערה הייתה בשימוש היא תקופת מרד בר כוכבא ממנה נמצאו כמה קרעי פפירוסים ואוסטרקונים[7].
- מערת המקווה בנחל הרדוף - שלב הפעילות העיקרי במערה הוא מימי מרד בר כוכבא, עת שימשה כמערת מפלט, הממצא העיקרי משלב זה הוא בריכה מטויחת קטנה, אשר זוהתה כמקווה טהרה ואשר העניקה למערה את שמה[8].
- מכלול מערות נחל צאלים - הפעילות המשמעותית ביותר במכלול המערות הייתה בזמן מרד בר כוכבא, עת שימש המכלול למפלט. מתקופה זו נתגלו חרסים רבים, כלי זכוכית, שאריות חומרים אורגניים, ראשי חצים וקטעי המגילות הראשונים שתוארכו למרד בר כוכבא[9].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מעלה מפלט, באתר עמוד ענן
- מפל מפלט, באתר עמוד ענן
- שמורת טבע עין גדי, באתר רשות הטבע והגנים
- גן לאומי מצדה, באתר רשות הטבע והגנים
- מדבר יהודה הדרומי באתר המשרד להגנת הסביבה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עמוד ענן - המדריך השיתופי לידיעת הארץ, באתר amudanan.co.il
- ^ עמוד ענן - המדריך השיתופי לידיעת הארץ, באתר amudanan.co.il
- ^ אלישע אפרת, הגדרת מדבר "צל גשם", מילון לגיאוגרפיה, ידיעת הארץ ואיכות הסביבה, רמות, 2002, עמ' 128
- ^ מנחם מרקוס, מדבר יהודה הדרומי: סקר נוף ומסלולי טיולים, רשות הטבע והגנים, 1984, עמ' 40
- ^ 1 2 רשות הטבע והגנים, אתר שמורת עין גדי
- ^ חנן אשל ודויד עמית, מערות המפלט מתקופת מרד בר כוכבא, החברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה, 1998, עמ' 13-14
- ^ עמוס פרומקין (עורך), אטלס מערות מדבר יהודה וספר המדבר, מאגנס, 2015, עמ' 354-355
- ^ עמוס פרומקין (עורך), אטלס מערות מדבר יהודה וספר המדבר, מאגנס, 2015, עמ' 368
- ^ עמוס פרומקין (עורך), אטלס מערות מדבר יהודה וספר המדבר, מאגנס, 2015, עמ' 370-372
