חבורת ים המלח

קימוטים בשכבות חוואר הלשון

שכבות מלח וחרסית מאונכות מתצורת סדום

תצורת הלשון - ליד גשר אלנבי

חבורת ים המלח היא חבורה גאולוגית המוגדרת באזור בקעת ים המלח ובקעת הירדן. הסלעים השייכים לחבורה זו הם מתקופת הפליוקן עד להווה. החבורה מורכבת משלוש תצורות עיקריות: תצורת סדום, תצורת עמורה, ותצורת הלשון.

תצורות חבורת ים המלח

תצורת סדום

תצורת סדום היא התצורה הבסיסית של החבורה. היא הורבדה בתקופת הפליוקן, בתקופה שבין 3–5 מיליון שנה לפני זמננו. התצורה מורכבת בעיקר מסלעי מלח אשר שקעו בלגונת סדום, ועובייה הוא כאלפיים מטרים.

לגונת סדום נוצרה כתוצאה מחדירת מי הים התיכון לבקע ים המלח דרך עמק יזרעאל. חדירת הים הביאה להיווצרות לשון ים ארוכה וצרה שהשתרעה מאזור הכנרת ועד דרומית לאזור ברכות האידוי של ים המלח. החיבור אל הים הפתוח, אפשר זרימה מוגבלת אך קבועה של מי ים לתוך הלגונה, כפיצוי על אובדן המים באידוי. עלייה בריכוז המלחים המומסים במים הביאה בשלב מסוים להשקעה של סלעי התאדות שונים, בעיקר מלח בישול (הליט, NaCl) וגבס, שהצטברו בשכבות בעובי של כ-2,000 מטר על קרקעית הלגונה. יחד עם שכבות המלח והגבס שקעו גם שכבות דקיקות של סלעי משקע קלסטים, פצלים ודולומיט. סלעים אלה מרכיבים את תצורת סדום.

צבירת חתך כה עבה של סלעים בשקע ים המלח מחייב תהליך של השתפלות טקטונית (שקיעה) של קרקעית האגן, שאם לא כן עשויים המלחים השונים למלא את נפח האגן, עד לסתימתו.

אופיו של המלח, המתמוסס בקלות במגע עם המים, מביא ליצירת חללים בתת-הקרקע המביאים ליצירת הבולענים. הרכבו של ההר מחומר מסיס יוצרת מערכת מערות וארובות כמו מערת ארובותיים, מערת הקולונל, מערת סדום ועוד.

תצורת סדום כוסתה על ידי שכבות עבות של סלעי תצורות עמורה והלשון. היא חשופה בהר סדום, המהווה מחדר (דיאפיר) מלח שעלה ממעמקי הקרקע.

תצורת עמורה

תצורת עמורה (סמרה) הורבדה מעל תצורת סדום בתקופת הפליסטוקן, עד לפני כ-70 אלף שנה.

לפני כ-3–3.4 מיליוני שנים נותק סופית הקשר בין לגונת סדום לים הפתוח וגוף המים הפך מלגונה לאגם. גוף המים הראשון שהתקיים לאחר ניתוק לגונת סדום מהים מכונה "אגם עמורה". אגם עמורה התקיים בכמה מחזורי התפשטות והתכווצות עד תחילת תקופת הקרח האחרונה לפני 70,000 שנים. באגם עמורה הורבדו סלעי משקע קלסטים, ארגוניט, חוואר, גבס, וכן יחידות חול וקונגלומרטים. עובי התצורה במרכז האגן הוא כ-5 קילומטרים.

רובה של התצורה קבור בתת-הקרקע, המקום היחיד שבו נחשף חתך ארוך וניכר של התצורה בפני השטח הוא בשוליים המזרחיים של הר סדום באזור מערת ארובותיים. שם, התרוממות דיאפיר המלח של הר סדום אל פני השטח הרימה שכבות של סלעי משקע מתצורת עמורה שהורבדו מעל מלח סדום, עד כדי הצבתן במצב מאונך ושעון על הר סדום. עובי חתך הסלעים באתר ארובותיים כ–320 מטרים, וגילו נע בין 740 ל–140 אלפי שנים טרם זמננו. גילים אלה נקבעו על ידי שילוב בין תארוך באמצעות סדרות הפירוק של אורניום.

תצורת הלשון

ערך מורחב – תצורת הלשון

תצורת הלשון (ליסאן) מורכבת מורוות (שכבות של סלעי משקע) שהורבדו בימת הלשון בתקופה שבין 14–70 אלפי שנים לפני זמננו.

ימת הלשון התקיימה בבקע בתקופה שבין 14–70 אלפי שנים לפני זמננו. האגם השתרע בין אזור חצבה שבדרום לכנרת שבצפון. בשיאו, לפני כ-26,000 שנים, הגיע מפלסו עד כ-160 מטרים מתחת לפני הים, כלומר יותר מ-270 מטרים מעל מפלס ים המלח הנוכחי.

באגם הלשון הושקעו שכבות דקיקות (ורוות). בעונות החורף שקעו בימה חרסיות וחומרי סחף שנשטפו על ידי מערכת נחלים לים ויצרו את השכבות הכהות. בעונת הקיץ עלתה מליחות המים ונוצרו השכבות הבהירות משקיעה של ארגוניט. עובי תצורת הלשון הוא כ-60–80 מטרים.

לפני כ-14,000 שנים החלה ימת הלשון להתכווץ עקב שינויי האקלים העולמי שהפך לחם יותר. שאריות אותו אגם הם ים המלח וים כנרת.

קישורים חיצוניים

• בקעת ים המלח - היבטים גאולוגים
• מלח הארץ - סדרה למחקרי ים המלח
• עדי טורפשטיין, ההיסטוריה של האגמים הקדומים בבקע ים המלח, "מלח הארץ", חוברת מס' 6, 2012