לדלג לתוכן

משרד הבריאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: גיבוב של נושאים לא מושלמים וללא כל סדר ו/או קשר הגיוני.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: גיבוב של נושאים לא מושלמים וללא כל סדר ו/או קשר הגיוני.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
משרד הבריאות
לוגו משרד הבריאות
מטה משרד הבריאות, במגדלי הבירה בירושלים
מטה משרד הבריאות, במגדלי הבירה בירושלים
מידע כללי
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום שיפוט ישראלישראל ישראל
תאריך הקמה 1948
ממשלה ממשלת ישראל
שר אוריאל בוסו
תאריך כניסה 12 באוקטובר 2023
מנכ"ל משה בר סימן טוב
מטה מרכזי מגדלי הבירה בירושלים
תקציב 49.1 מיליארד ש"ח (2023)
http://www.health.gov.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

משרד הבריאות
(למפת ירושלים רגילה)
 
משרד הבריאות
משרד הבריאות

משרד הבריאות הוא אחד ממשרדי הממשלה בישראל. אחראי על נושא הבריאות בישראל.

תחומי האחריות של המשרד הם:

משרד הבריאות הוא המחזיק והמפעיל של בתי החולים הגדולים במדינה, ותקציבו הוא התקציב השלישי בגודלו בממשלה (לאחר משרד הביטחון ומשרד החינוך). למרות זאת, למשרד עוצמה בתוך הממשלה בגלל חברותו בארגון הבריאות העולמי ועקב ריבוי הבעיות וחוסר יכולת ממשית לעריכת שינויים משמעותיים וברי-מדידה בזמן קצר, בתחום הבריאות. תפקיד שר הבריאות אינו, בדרך כלל, תפקיד מבוקש, בין השאר בשל הקושי למנות בו מינויים פוליטיים. משרד הבריאות הוא אחד ממשרדי הממשלה היחידים שמנהלו הכללי מתמנה מתחום המקצוע הרלוונטי, רפואה. בדרך כלל התמנה המנכ"ל מבין מנהלי בתי החולים הממשלתיים, או קציני רפואה ראשיים לשעבר, אך בתחילת המאה ה-21 הפך התפקיד לפחות אטרקטיבי[דרוש מקור], ונוצר קושי למצוא מועמדים מתאימים המעוניינים בתפקיד.

משרד הבריאות הוקם על בסיס מחלקת הבריאות של הועד הלאומי. כבר באפריל 1948 נעשו הכנות להתחלת פעילות משרד הבריאות בתל אביב ב-15 במאי 1948.[1]

בשנת 2001 תקציב משרד הבריאות עמד על 13.1 מיליארד ש"ח. ב-2005 עלה ל-14.8 מיליארד, ב-2009 עלה ל-16.4 מיליארד ש"ח, ב-2015 עלה ל-27.8 מיליארד ש"ח וב-2020 הוא זינק ל-45.1 מיליארד ש"ח.[2]

מבנה המשרד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטה משרד הבריאות מחולק לחטיבות ואגפים העוסקים בקביעת מדיניות ביחס לנושאים השונים עליהם אחראי המשרד. כמו כן פועלות שבע לשכות בריאות מחוזיות ועוד כתשע לשכות נפתיות כיחידות שטח של המשרד, האחראיות על ביצוע תפקידי המשרד ברמה המקומית.

המשרד, כיחידות סמך, מספר בתי חולים כלליים, בתי חולים לחולי נפש ומרכזים גריאטריים. לשכות הבריאות מפעילות כיחידות סמך שלהן שירותים רפואיים בקהילה כגון תחנות לבריאות המשפחה, או תחנות אם וילד (טיפת חלב).

משרד הבריאות מספק שירותי בריאות לציבור באופן ישיר מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי, בתחומי רפואת התלמיד, בריאות הנפש, רפואה מונעת, גריאטריה ורכישת מכשירי שיקום ועזרים לניידות. למשל, בפברואר 2020 הוקם מוקד טלפוני לגמילה מעישון. הוא איפשר לכל מעשן לפנות בחינם ובלי הפנייה, ולקבל סיוע מקצועי במשך 6 שבועות.[3]

הבניין המרכזי של המשרד, בו יושבים שר הבריאות והנהלת המשרד, נמצא במגדלי הבירה בירושלים (לשם עבר במהלך שנת 2013 לאחר שהיה שנים רבות בשכונת סן סימון בעיר). יחידות ושלוחות של המשרד נמצאות במקומות רבים בארץ.

המנהל הכללי (מנכ"ל)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחראי על הסדרה, בקרה ופיקוח על מערכת הבריאות דרך מנהלי הרפואה, הסיעוד, בריאות הציבור, חטיבת הבריאות, פיקוח על קופות החולים וגופי המטה השונים של המשרד. אחראי על אספקת שירותי הבריאות שבאחריות המשרד ועל תפעול של בתי החולים בבעלות הממשלה.

אגף רכש נכסים ולוגיסטיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהווה גוף מקצועי, מרכזי בתחום הרכש וניהול הנכסים במערכת הבריאות הממשלתית, הפועל לטובת יישום מדיניות, ומקסום היתרון לגודל של המערכת הממשלתית והקניית כלים וגיבוש מדיניות רכש וניהול הנכסים לעוסקים בתחום.

מינהל תכנון, פיתוח ובינוי מוסדות רפואה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פועל הן כגוף ביצוע המופקד על יישום תוכניות בנייה ותשתיות והן כגוף מטה המגבש תוכניות לפיתוח מערכת הבריאות, קביעת סטנדרטים, פרוגרמות, הנחיות תכנון ונוהלי תפעול ואחזקת מערכות אלקטרומכניות.

חטיבת הבריאות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוסקת בתיאום מדיניות מקצועית, קידום בריאות ורפואה מונעת מול הגורמים הרלוונטיים במשרד ומחוצה לו.

חטיבת הרפואה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גוף רגולטורי וקובע מדיניות שבמסגרת פעילותה, אחראית על קביעת סטנדרטים ומדיניות תוך ניהול בקרה ופיקוח על יישומם. מובילה תהליכים לשיפור השירות הרפואי לאזרח, איכות הטיפול וחיזוק הרפואה הציבורית.

שותף בתכנון ובהקמת מערך המידע בתחום הבריאות, במטרה לסייע למקבלי ההחלטות במערכת הבריאות. אחריות זו כוללת ניהול מידע, איסוף מידע אמין, בקרה שוטפת על המידע, מיפוי המידע הקיים, תחקור המידע, איתור חריגים, הגדרות וחישוב מדדי בריאות, הפצת מידע ומענה שוטף לשאילתות.

אגף שעת חירום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחראי על הערכות מערך האשפוז, הרפואה בקהילה ומגן דוד אדום לקליטה ולטיפול בנפגעים קונבנציונליים ובלתי קונבנציונליים, באירועים רבי-נפגעים בחיי יומיום ובעיתות מלחמה, תוך מתן טיפול רפואי נדרש לאוכלוסייה

הוועדה המייעצת לפי חוק ההיפנוזה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמונה על יישום חוק השימוש בהיפנוזה, מתן מענה לפניות הציבור המעוניין לעבור טיפול בהיפנוזה, טיפול בפניות על הפרות לכאורה של חוק ותקנות ההיפנוזה, הפקת ימי עיון מטעם הוועדה המייעצת לפי חוק ההיפנוזה, בדיקה ואישור לביצוע מחקרים הכוללים היפנוזה, בדיקת מכונים המבקשים לקבל מעמד של מכון מוכר ללימודי היפנוזה, טיפול במורשים להפנוט החורגים מתחומי מומחיותם ואו המשתמשים בהיפנוזה בניגוד לחוק.

האגף לרפואה כללית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האגף לרפואה כללית אחראי על פיקוח בקרה ורגולציה של מוסדות רפואיים.

האגף לאפידמיולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחראי על ריכוז וניתוח מידע אודות מחלות מחייבות הודעה, הפקת דוחות תקופתיים, כתיבה ועדכון תדריך החיסונים של משרד הבריאות, כתיבה ועדכון הנחיות ליוצאים לחו"ל, ריכוז וניתוח מידע אודות חיסונים ותופעות לואי מחיסונים, כתיבת הנחיות בהסתמך על מדיניות משרד הבריאות וגופים בינלאומיים, ייעוץ וסיוע בגיבוש מדיניות בנוגע למניעת מחלות זיהומיות וחשיפות וסיכונים סביבתיים, הנחית הצוותים האפידמיולוגיים בלשכות בריאות בחקירת התפרצויות של מחלות זיהומיות ואירועים בריאותיים חריגים, ביצוע סקרים ומחקרים מיוחדים, קשר עם ארגונים בינלאומיים.

אגף גריאטריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחראי על קביעת מדיניות בטיפול בקשישים בכל המסגרות הטיפוליות ועל הטמעת הסטנדרטים שנקבעו, אחראית על מימון האשפוז הסיעודי על ידי המדינה ("קודים"), אחראית מקצועית על הגריאטריים המחוזיים ועל מנהלי בתי החולים הגריאטריים הממשלתיים, מנהלת את צוות האגף לגריאטריה.

היחידה ארצית למכשירי שיקום וניידות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחידה אחראית על קביעה ויישום מדיניות משרד הבריאות בתחום מכשירי השיקום והניידות, ניהול מקצועי ותקציבי של מערך העבודה השוטפת, פיקוח, בקרה והדרכה לעוסקים בתחום קביעת סטנדרטים ונהלים, התויות והנחיות מקצועיות, פיקוח ובקרה על ספקי השירות, קיום מערך הדרכה והשתלמויות לעוסקים בתחום, ביצוע תיקונים למכשירי שיקום וניידות, טיפול בפניות הציבור.

מחלקה להתפתחות הילד ושיקומו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוסקת בקביעת המדיניות והגישה המקצועית לילדים עם הפרעות התפתחותיות. אנשי המקצוע העוסקים בהתפתחות הילד הם מתחומים רבים: רפואה, מקצועות הבריאות, ועבודה סוציאלית.

היחידה הוטרינרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחידה אחראית על יישום תוכנית הפיקוח בנושא בטיחות ואיכות המזון מן החי במסגרת שירות המזון הארצי, קביעת מדיניות וקידום חקיקה בנושא מזון מן החי לרבות למניעת העברת מחלות זואונוטיות מהמזון לבני אדם.

עוסק במחקר ישומי עבור הנהלת משרד הבריאות. היחידות המרכזיות עוסקות בניהול מאגרי מידע על מחלות כגון רישום הסרטן הלאומי, ביצוע סקרים לאומיים ביניהם: סקר התנהגויות בריאותיות, סקרי תזונה, פעילות גופנית, פרסום דוחות תקופתיים על מצב בריאות האוכלוסייה, ניטור תחלואת שפעת, ניהול בנק סרומים לאומי.

השרות הארצי לעבודה סוציאלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסדיר פעילותם המקצועית של העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות באמצעות נהלים, סטנדרטים פיקוח ובקרה.

מחיר שירותים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגף ציוד רפואי (אמ"ר)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידה זו הוקמה בשנת 1993. היא מטפלת ברישוי ובפיקוח של אביזרים ומכשירים רפואיים בישראל. היא עוקבת אחר שיווק האביזרים, בוחנת את ייבואם לישראל ובייצואם למדינות אחרות. המחלקה פעילה במסגרות מקצועיות שונות במשרד הבריאות ומחוץ לו, כגון ועדות להכללת אמ"רים בסל שירותי הבריאות וועדות תקינה במכון התקנים הישראלי. במהלך שנת 2010 טיפלה היחידה בכ-8,000 בקשות יבוא חד פעמיות, מעל 2,000 בקשות ועדכונים לאישור לפי צו יבוא חופשי ומעל 50 בקשות לתרומה לרשות הפלסטינית. כמו כן טיפלה היחידה בכ-1,000 רישומים בפנקס וסייעה ליצואנים.[4]

משרד הבריאות מעניק תוספת שכר לרופאים מומחים העוברים לעבוד מהמרכז לפריפריה,[5][6] אך ביטלו אפשרות זו למתמחים.[7]

תעריפי אשפוז ושאר שירותים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006 נקבעו תעריפי אשפוז ושאר שירותים כשמחיר יום אשפוז או ניתוח נע בין 188–746,027 ש"ח.[8][9] כשמחיר הזמנת אמבולנס נע בין 330–2,500 ש"ח, תלוי במרחק והאם היה עילה סבירה להזמין את האמבולנס.[10]

המועצה לביטוח הבריאות הממלכתי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – המועצה לביטוח הבריאות הממלכתי

בהוראת פרק י"א בחוק ביטוח בריאות ממלכתי הוקמה במשרד הבריאות המועצה לביטוח הבריאות הממלכתי (או בשמה המקוצר מועצת הבריאות), מועצה מייעצת בת 46 חברים לייעוץ לשר במגוון תחומים.

  • טרם נקבעה חקיקה שתחייב רופאים להציע לבני זוג לבצע בדיקה גנטית לבדיקת אפשרות למחלות והתאמה גנטית טרם נישואים.[11][12]
  • טרם נחקקו חקיקות המחייבות פיטורי עובדים לאחר מקרה של הפרת שמירה על סודיות רפואית, או במקרה של התעללות בחוסים מצד מטפלים/ות, אחים/יות, רופאים/ות וכו'. אף על פי שמשרד הבריאות ממשיך לקבל פניות שבועיות בנושא זה, הן מצד התקשורת והן מצד גורמים פרטיים.[13][14][15][16]
  • טרם הוחלפו כלל מכשירי ה-CT ב-MRI בבתי החולים וקופות החולים הממשלתיים. בנוסף טרם נחקקו חקיקות שייחיבו רופאים לשלוח מטופלים לבדיקות MRI - במקרה וידרשו זאת, על-מנת להימנע מאפשרות קרינה מבדיקות ה-CT. עד היום מתעדפים קרובי משפחה של עובדי שירותי הבריאות או מקורבים לבדיקות אלו.[17]
  • במאי 2023 בעקבות עומסים כבדים ולקחי משברי הקורונה מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב הקים ועדה לבחינת העבודה בחדרי מיון.[18]

שרי הבריאות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרי הבריאות בממשלות ישראל
מס' דיוקן שם

(תקופת חיים)

סיעה תקופת כהונה ממשלה
1 משה שפירא

(1902-1970)

הפועל המזרחי 14 במאי 1948 8 באוקטובר 1951 הזמנית
החזית הדתית המאוחדת
הפועל המזרחי
הראשונה
השנייה
2 יוסף בורג

(1909-1999)

הפועל המזרחי 8 באוקטובר 1951 24 בדצמבר 1952 השלישית
3 יוסף ספיר

(1902-1972)

הציונים הכלליים 24 בדצמבר 1952 29 בדצמבר 1952 הרביעית
4 יוסף סרלין

(1906-1974)

29 בדצמבר 1952 29 ביוני 1955
החמישית
5 דב יוסף

(1899-1980)

מפא"י 29 ביוני 1955 3 בנובמבר 1955 השישית
6 ישראל ברזילי

(1913-1970)

מפ"ם 3 בנובמבר 1955 2 בנובמבר 1961 השביעית
השמינית
התשיעית
(1) חיים משה שפירא

(1902-1970)

מפד"ל 2 בנובמבר 1961 12 בינואר 1966 העשירית
האחת עשרה
השתים עשרה
(6) ישראל ברזילי

(1913-1970)

מפ"ם

לא כיהן בכנסת

12 בינואר 1966 15 בדצמבר 1969 השלוש עשרה
המערך השני

העבודה, לא ח"כ

הארבע עשרה
7 חיים גבתי

(1901-1990)

המערך השני

העבודה

22 בדצמבר 1969 27 ביולי 1970 החמש עשרה
8 ויקטור שם-טוב

(1915-2014)

המערך השני

מפ"ם

27 ביולי 1970 20 ביוני 1977
השש עשרה
השבע עשרה
9 אליעזר שוסטק

(1911-2001)

הליכוד

חרות

20 ביוני 1977 13 בספטמבר 1984 השמונה עשרה
התשע עשרה
העשרים
10 מרדכי גור

(1930-1995)

המערך השני

העבודה

13 בספטמבר 1984 20 באוקטובר 1986 העשרים ואחת
11 שושנה ארבלי-אלמוזלינו

(1926-2015)

20 באוקטובר 1986 22 בדצמבר 1988 העשרים ושתיים
12 יעקב צור

(1937-)

22 בדצמבר 1988 15 במרץ 1990

התפטר מתפקידו

העשרים ושלוש
מילוי מקום על ידי ראש הממשלה יצחק שמיר
13 אהוד אולמרט

(1945-)

הליכוד 11 ביוני 1990 13 ביולי 1992 העשרים וארבע
14 חיים רמון

(1950-)

העבודה 13 ביולי 1992 8 בפברואר 1994 העשרים וחמש
15 ראש הממשלה

יצחק רבין

(1922-1995)

8 בפברואר 1994 1 ביוני 1994
16 אפרים סנה

(1944-)

1 ביוני 1994 18 ביוני 1996
העשרים ושש
17 צחי הנגבי

(1957-)

הליכוד-גשר-צומת
הליכוד
18 ביוני 1996 12 בנובמבר 1996 העשרים ושבע
18 יהושע מצא

(1931-2020)

12 בנובמבר 1996 6 ביולי 1999
הליכוד
20 שלמה בניזרי

(1961-)

ש"ס 6 ביולי 1999 11 ביולי 2000 העשרים ושמונה
21 רוני מילוא

(1949-)

מפלגת המרכז 10 באוגוסט 2000 7 במרץ 2001
22 נסים דהן

(1954-)

ש"ס 7 במרץ 2001 23 במאי 2002 העשרים ותשע
3 ביוני 2002 28 בפברואר 2003
23 דני נוה

(1960-)

הליכוד 28 בפברואר 2003 14 בינואר 2006 השלושים
24 יעקב אדרי

(1950-)

קדימה 18 בינואר 2006 4 במאי 2006
25 יעקב בן יזרי

(1927-2018)

גיל 4 במאי 2006 31 במרץ 2009 השלושים ואחת
26 ראש הממשלה

בנימין נתניהו

(1949-)

הליכוד 31 במרץ 2009 18 במרץ 2013 השלושים ושתיים
27 יעל גרמן

(1947-)

יש עתיד 18 במרץ 2013 4 בדצמבר 2014

התפטרה מתפקידה

השלושים ושלוש
מילוי מקום על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו
(26) ראש הממשלה

בנימין נתניהו

(1949-)

הליכוד 25 במרץ 2015 2 בספטמבר 2015
השלושים וארבע
28 יעקב ליצמן

(1948-)

יהדות התורה
אגודת ישראל
2 בספטמבר 2015 28 בנובמבר 2017
(26) ראש הממשלה

בנימין נתניהו

(1949-)

הליכוד 28 בנובמבר 2017 29 בדצמבר 2019
(28) יעקב ליצמן

(1948-)

יהדות התורה
אגודת ישראל
29 בדצמבר 2019 17 במאי 2020
29 יולי אדלשטיין

(1958-)

הליכוד 17 במאי 2020 13 ביוני 2021 השלושים וחמש
30 ניצן הורוביץ

(1965-)

מרצ 13 ביוני 2021 29 בדצמבר 2022 השלושים ושש
31 המשנה לרה"מ

אריה דרעי

(1959-)

ש"ס 29 בדצמבר 2022 24 בינואר 2023 השלושים ושבע
מילוי מקום על-ידי השר יואב בן צור 24 בינואר 2023 19 באפריל 2023
32 משה ארבל

(1983-)

ש"ס 19 באפריל 2023 12 באוקטובר 2023
33 אוריאל בוסו

(1973-)

12 באוקטובר 2023 מכהן
תמונה שם
(תקופת חיים)
מפלגה השר המכהן תחילת כהונה סיום כהונה ממשלה
יצחק רפאל

(1914–1999)

מפד"ל חיים משה שפירא 6 בנובמבר 1961 22 במרץ 1965 ממשלת ישראל העשירית
ממשלת ישראל האחת עשרה
ממשלת ישראל השתים עשרה
ישראל שלמה בן-מאיר

(1910–1971)

24 במרץ 1965 12 בינואר 1966
עבד אל-עזיז א-זועבי

(1926–1974)

המערך
מפ"ם
ויקטור שם-טוב 24 במאי 1971 14 בפברואר 1974 ממשלת ישראל החמש עשרה
שושנה ארבלי-אלמוזלינו

(1926–2015)

המערך
העבודה
מרדכי גור 24 בספטמבר 1984 20 באוקטובר 1986 ממשלת ישראל העשרים ואחת
אליעזר מזרחי

(1945–)

גאולת ישראל אהוד אולמרט 25 ביוני 1990 13 ביולי 1992 ממשלת ישראל העשרים וארבע
נואף מסאלחה

(1943–2021)

העבודה חיים רמון 4 באוגוסט 1992 18 ביוני 1996 ממשלת ישראל העשרים וחמש
יצחק רבין
אפרים סנה
ממשלת ישראל העשרים ושש
שלמה בניזרי

(1961–)

ש"ס צחי הנגבי 13 באוגוסט 1996 6 ביולי 1999 ממשלת ישראל העשרים ושבע
יהושע מצא
יעקב ליצמן[19]

(1948–)

יהדות התורה
אגודת ישראל
בנימין נתניהו 6 באפריל 2009 18 במרץ 2013 ממשלת ישראל השלושים ושתיים
צחי הנגבי

(1957–)

הליכוד 24 בדצמבר 2014 14 במאי 2015 ממשלת ישראל השלושים ושלוש
יעקב ליצמן[19]

(1948–)

יהדות התורה
אגודת ישראל
19 במאי 2015 2 בספטמבר 2015 ממשלת ישראל השלושים וארבע
10 בינואר 2018 29 בדצמבר 2019
יואב קיש

(1968–)

הליכוד יולי אדלשטיין 25 במאי 2020 13 ביוני 2021 ממשלת ישראל השלושים וחמש
משה ארבל

(1983–)

ש"ס אריה דרעי 3 בינואר 2023 24 בינואר 2023 ממשלת ישראל השלושים ושבע

מנכ"לי משרד הבריאות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספר דיוקן שם תחילת כהונה סיום כהונה הערה
1 אברהם קצנלסון 1948 מרץ 1949
2 יוסף מאיר מאי 1949 ספטמבר 1950
3 חיים שיבא דצמבר 1950 דצמבר 1952
4 שמעון בטיש 1953 ינואר 1960
5 גדעון מר 1956 1957 בפועל
6 שאול זימן 1960 מאי 1963
7 רפאל גז'בין 1963 1971
8 ברוך פדה 1971 1974
9 יעקב מנצ'ל 1974 1978
10 מרדכי שני 1979 1979
11 ברוך מודן אוגוסט 1979 1984
12 דן מיכאלי 1984 1986
13 תיאו דב גולן דצמבר 1986 דצמבר 1987
14 יורם לס 1988 1989
15 משה משיח 1989 1993
(10) מרדכי שני 1993 1994 קדנציה שנייה בתפקיד
16 מאיר אורן פברואר 1995 אוגוסט 1996
17 גבי ברבש 1996 1999
18 יהושע שמר 1999 2001
19 בעז לב 2000 2003
20 אבי ישראלי 2003 2009
21 איתן חי-עם יולי 2009 מרץ 2010
22 רוני גמזו מאי 2010 2014
23 ארנון אפק יוני 2014 יולי 2015
24 משה בר סימן טוב יולי 2015 יוני 2020 המנכ"ל הראשון שלא הגיע מעולם הרפואה
25 חזי לוי יוני 2020 יולי 2021
26 נחמן אש יולי 2021 ינואר 2023
(24) משה בר סימן טוב ינואר 2023 מכהן קדנציה שנייה בתפקיד

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משרד הבריאות בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מיניסטריון הבריאות יתחיל לפעול בת"א ב־15 במאי, מעריב, 18 באפריל 1948
  2. ^ מערכת דיומא, מדד-דיומא – תקציב משרד הבריאות בעשרים השנה האחרונות, באתר "דיומא", 2 באוקטובר 2021
  3. ^ טוויטר, באתר mobile.twitter.com
  4. ^ אמ"ר, האתר הרשמי
  5. ^ מענקים למקצועות במצוקה או בפריפריה. ההסתדרות הרפואית בישראל.
  6. ^ אורית א. בראון, הממשלה סיכמה על מענקים מוגדלים לרופאים שיעברו לפריפריה, מעריב, 31 במרץ 2016
  7. ^ יואב אבן, ‏פרסום ראשון: יבוטלו המענקים למתמחים בפריפריה, באתר ‏מאקו‏, 7 בנובמבר 2016
  8. ^ תקציבים ותעריפים. משרד הבריאות.
  9. ^ תעריפי אשפוז ושאר השירותים החל מ - משרד הבריאות
  10. ^ יהודית יהב, מזמינים אמבולנס: כמה זה עולה ומתי מקבלים החזר, באתר ynet, 4 בפברואר 2005
  11. ^ רשלנות רפואית בלידה. רשלנות רפואית.
  12. ^ רשלנות רפואית בבדיקות קדם הריון. שאלה משפטית.
  13. ^ אתר למנויים בלבד עידו אפרתי, משרד הבריאות שינה כיוון: למרות פרשות ההתעללות, בתי החולים הפסיכיאטריים הפרטיים ימשיכו לפעול, באתר הארץ, 22 בדצמבר 2015
  14. ^ פשעי משרד הרווחה. אמנון לוי בתכניתו "שומר מסך".
  15. ^ פז שוורץ, תיעוד מזעזע: התעללות קשה בחוסים חסרי ישע במוסד "אילנית", באתר nana10
  16. ^ דודו דהן, קטגוריה:התעללות בחוסים. המכון לחקר העבודה הסוציאלית.
  17. ^ איילת רוזן, ‏מה עדיף – בדיקת CT או MRI?, באתר ‏מאקו‏, 14 במאי 2015
  18. ^ אדריאן פילוט, על רקע המשבר במערכת: משרד הבריאות מקים ועדה לבחינת העבודה בחדרי מיון, באתר כלכליסט, 8 ביוני 2023
  19. ^ 1 2 סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן מסיעת יהדות התורה, ניהל את ענייני המשרד באופן שוטף
משרד הבריאות - תבניות ניווט