ממשלת ישראל השמונה עשרה
 | |
| ראש ממשלת ישראל מנחם בגין במליאת הכנסת ב-27 בספטמבר 1978, ועמו (מימין לשמאל) שר הביטחון עזר ויצמן, שר החוץ משה דיין, סגן ראש הממשלה יגאל ידין, ושר האוצר שמחה ארליך | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| 20 ביוני 1977 – 5 באוגוסט 1981 (4 שנים) | |
| תחום שיפוט |
ישראל  |
| ראש ממשלה | מנחם בגין |
| מפלגה שולטת | הליכוד |
| סיעות הקבינט | הליכוד, ד"ש, מפד"ל, התנועה הדמוקרטית, אגו"י, שלומציון. |
| הקבינט הקודם | ממשלת ישראל השבע עשרה |
| הקבינט הבא | ממשלת ישראל התשע עשרה |
  | |
ממשלת ישראל השמונה עשרה, בראשותו של מנחם בגין, פעלה מ-20 ביוני 1977 עד 5 באוגוסט 1981, בתקופת כהונתה של הכנסת התשיעית.
תוצאות הבחירות לכנסת התשיעית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| רשימה | ראש הרשימה | מנדטים | מספר קולות | אחוז מהקולות | מושב | הערות |
|---|---|---|---|---|---|---|
| הליכוד | מנחם בגין | 43 | 583,968 | 33.4% | קואליציה |
|
| המערך | שמעון פרס | 32 | 430,023 | 24.6% | אופוזיציה | |
| ד"ש | יגאל ידין | 15 | 202,265 | 11.6% | קואליציה, שינוי פרשה לאופוזיציה. | בהמשך כהונת הכנסת התפלגה הסיעה לתנועה הדמוקרטית ושינוי |
| מפד"ל | יוסף בורג | 12 | 160,787 | 9.2% | קואליציה | |
| חד"ש | 5 | 80,118 | 4.6% | אופוזיציה | ||
| אגו"י | 4 | 58,652 | 3.3% | קואליציה | ||
| פלאטו שרון | שמואל פלאטו-שרון | 1 | 35,049 | 2.0% | אופוזיציה | שינה מאוחר יותר את שם סיעתו ל"פיתוח ושלום" |
| שלומציון | אריאל שרון | 2 | 33,947 | 1.9% | קואליציה | הצטרפה לליכוד לאחר הקמת הממשלה |
| מחנה של"י | 2 | 27,281 | 1.6% | אופוזיציה | מאוחר יותר פרש חבר הכנסת סעדיה מרציאנו והקים את סיעת היחיד "שוויון בישראל - פנתרים" | |
| רע"ם | סיף-אלדין אל-זועבי | 1 | 24,185 | 1.4% | אופוזיציה | |
| פועלי אגודת ישראל | קלמן כהנא | 1 | 23,571 | 1.3% | אופוזיציה | |
| רצ | שולמית אלוני | 1 | 20,621 | 1.2% | אופוזיציה | |
| ל"ע | גדעון האוזנר | 1 | 20,384 | 1.2% | אופוזיציה |
הקמת הממשלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעת הרכבת ממשלתו הראשונה, הפתיע בגין כאשר מינה כשר חוץ את משה דיין, ממנהיגי תנועת העבודה. בגין גם הכריז בעת ביקור בהתנחלות אלון מורה: "בעתיד הקרוב יהיו הרבה אלוני מורה". סמוך לאחר הקמת הממשלה ביקר בגין בארצות הברית כאורחו של הנשיא ג'ימי קרטר והשניים הצהירו שנוצרה ביניהם מערכת יחסים קרובה.
ביקורת נמתחה על בגין, בתחילת דרכו כראש ממשלה, כאשר כיהן גם כשר המשפטים, על שהמליץ בפני הנשיא קציר להעניק חנינה לבנקאי יהושע בן-ציון.
ציוני דרך ומדיניות
[עריכת קוד מקור | עריכה]כלכלה וחברה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מדיניותה הכלכלית והחברתית של הממשלה נגזרה, מחד, מדגילתה של מפלגת הליכוד בליברליזם כלכלי ושוק חופשי, ומאידך, ממחויבותה לעקרונות של "צדק סוציאלי", שהיווה נדבך חשוב באידאולוגיה של תנועת החרות ובמשנתו של זאב ז'בוטינסקי. בין היתר, כתב על כך: "צמצום אי השוויון הוא בהתקרבות בלתי פוסקת של הקצוות החברתיים, התקרבות לא בכיוון "מלמעלה למטה" המביא בהכרח לירידה ונסיגה כלכלית, אלא בכיוון "מלמטה למעלה" המביא לעלייה והתקדמות... הקידמה הכלכלית והחברתית לא תתבטא בביטול המותרות כי אם בתהליך של ביטול מושג המותרות, על ידי הפיכתם המתמדת למצרכים הנדרשים על ידי הכול והנרכשים על ידי הכל."
בתחום ה"צדק הסוציאלי" השקיעה הממשלה כספים רבים. במרץ 1978 הציגה הממשלה הצעת חוק לחינוך תיכוני חינם שאושרה באפריל. כמו כן, הושקעו כספים רבים באספקת דיור למשפחות שחיו בצפיפות של מעל שלוש נפשות בחדר, רמת צפיפות שהוגדרה כקו העוני לדיור. ב-1977 היו מתחת לקו העוני הזה קרוב ל-3% ממשקי הבית, כ-30,000 משקי בית. ב-1983 ירד השיעור ל-1.2%, כ-10,000 משקי בית, בלבד. בשנים שלאחר מכן הייתה ירידה לשיעורים אפסיים. יוזמה נוספת של הממשלה הייתה מפעל שיקום השכונות, שהוגשה לכנסת על ידי גדעון פת, שר הבינוי והשיכון, בשם הממשלה, במאי 1978. שנה אחר כך תיאר יגאל ידין את התוכנית במילים "המפעל החברתי הגדול ביותר שתוכנן אי פעם בישראל. ראשיתה ביוזמתו של ראש הממשלה לפתרון בעיות הדיור בשכונות המצוקה... מדובר כאן בשיקום אוכלוסייה של מאה ושישים שכונות ואזורי מצוקה בישראל בהיקף כספי גדול... הפרויקט הזה של שיקום השכונות... הוא מהפכה שלמה בכל דפוסי השיקום השכונתי".
בהיעדר מקור תקציבי לכספים הרבים שהשקיעה הממשלה, מומנו פעולות אלה באמצעות "הדפסת כסף", דבר שהגביר את האינפלציה. מנגנון ההצמדה של השכר שהיה נהוג המעיט את הפגיעה של האינפלציה בשכירים ואיפשר דו-קיום עם ההסתדרות, ועל כן בגין לא איבד מן הפופולריות שלו בשל כישלון המדיניות הכלכלית. בתחילה, הגידול בחוב החיצוני והפנימי של ישראל עדיין לא נתן את אותותיו, אולם בשנת 1980 המצב הידרדר ויגאל הורביץ שהתמנה לשר אוצר הנהיג מדיניות תקציבית מרסנת. אולם, לאחר פחות משנה החליף אותו יורם ארידור שהנהיג מדיניות הפוכה שכללה הורדת מכסים, בסיסמה שיש להיטיב עם העם, ובטענה שהקניות המוגברות יביאו לעלייה בהכנסות ממיסים.
לעומת זאת, בתחום צמצום מעורבות הממשלה במשק נעשו רק מספר צעדים מוגבלים. הותר לציבור לקנות רק סכום מסוים של מטבע חוץ לצורך נסיעה לחוץ לארץ, ללא צורך בהיתר.
חוץ וביטחון
[עריכת קוד מקור | עריכה]עוד לפני הקמת הממשלה הגיע בגין להסכמה עם סאדאת על מגעים לשלום בין ישראל למצרים, ומדיניות החוץ של הממשלה הייתה מופנית בראש ובראשונה להשגת הסכם שלום עם מצרים. בנובמבר 1977 ביקר סאדאת בישראל וב-26 במרץ 1979 נחתם הסכם השלום בין ישראל למצרים, הסכם השלום הראשון שנחתם עם מדינה ערבית.
הממשלה הקימה התנחלויות ברחבי יהודה ושומרון, אולם על מנת שלא לפגוע במגעים עם מצרים עשתה זאת בהססנות, כאשר בתחילה מוקמו 12 התנחלויות חדשות בתוך בסיסים צבאיים.
במרץ 1978, לאחר פיגוע אוטובוס הדמים, הורתה הממשלה לצה"ל לפגוע באש"ף בדרום לבנון, ובזאת החל מבצע ליטני. בשלהי כהונת הממשלה, ב-7 ביוני 1981, הפציץ חיל האוויר הישראלי את הכור האטומי בעיראק, במה שכונה מבצע אופרה.
הממשלה סיימה כהונתה עם פיזור הכנסת לקראת הבחירות לכנסת העשירית
סיעות הקואליציה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מספר הח"כים החברים בקואליציה
- 62 ח"כים לפני הצטרפות סיעת ד"ש (20 ביוני 1977 - 24 באוקטובר 1977).
- 77 ח"כים לפני התפרקות הסיעה; פלג שלה, סיעת התנועה הדמוקרטית, נשארה בקואליציה (24 באוקטובר 1977 - 14 בספטמבר 1978).
- 69 ח"כים לפני פרישת סיעת היחיד של משה דיין (14 בספטמבר 1978 - 23 באוקטובר 1979).
- 68 ח"כים לפני התפרקות סיעת התנועה הדמוקרטית; פלג שלה, סיעת היחיד של יגאל ידין, נשארה בקואליציה (23 באוקטובר 1979 - 10 במרץ 1981).
- 62 ח"כים לאחר התפרקות הסיעה הדמוקרטית (10 במרץ 1981 - 5 באוגוסט 1981).
הרכב הממשלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם כינונה מנתה הממשלה 13 שרים, מכיוון שהושאר מקום למשרות שרים לנציגי ד"ש לכשיצטרפו. הממשלה כללה 9 שרים מהליכוד (3 מתנועת החרות, 3 מהליברלים, 2 מלע"ם ואריאל שרון), 3 מהמפד"ל ומשה דיין שערק ממפלגת העבודה. באוקטובר 1977 הצטרפו 4 נציגי ד"ש, ומספר השרים עלה ל-17. בינואר 1978 צורפו שני שרים נוספים של הליכוד, אחד מהליברלים ואחד מתנועת החרות ומספר השרים עלה ל-19. בספטמבר 1978 התפטר מאיר עמית, באוקטובר 1979 התפטר משה דיין, במרץ 1980 צורף יצחק שמיר לממשלה, במאי 1980 התפטר עזר ויצמן ובאוגוסט 1980 התפטר שמואל תמיר. בכך ירד מספר השרים ל-16.
בממשלה כיהנו בסך הכל 21 שרים, מתוכם רק 6 כיהנו בממשלות בעבר (בגין, דיין, המר, בורג, לנדאו וויצמן) ו-15 שרים כיהנו לראשונה בממשלה זו (ארליך, ארידור, אבוחצירא, פת, לוי, הורוביץ, ידין, מודעי, כץ, עמית, נסים, שוסטק, שרון, שמיר ותמיר)
| הליכוד | ד"ש | מפד"ל | |||
| פער בין כהונותיהם של שרים שונים באותו המשרד, משמעו מילוי מקום על ידי ראש הממשלה | |||||
| משרד | שר | סיעה | כהונה | ||
|---|---|---|---|---|---|
| שרי הממשלה | |||||
| משרד ראש הממשלה | 
|
ראש הממשלה | הליכוד | 20 ביוני 1977 - 5 באוגוסט 1981 | |
| סגן ראש הממשלה | 
|
סגן ראש הממשלה | ד"ש | 24 באוקטובר 1977 - 5 באוגוסט 1981 | |
| משרד האוצר | 
|
סגן ראש הממשלה | הליכוד | 20 ביוני 1977 - 7 בנובמבר 1979 | |
|
יגאל הורביץ | הליכוד | 7 בנובמבר 1979 - 13 בינואר 1981 | ||
|
יורם ארידור | הליכוד | 13 בינואר 1981 - 5 באוגוסט 1981 | ||
| משרד האנרגיה והתשתיות | 
|
יצחק מודעי | הליכוד | 20 ביוני 1977 - 5 באוגוסט 1981 | |
| משרד הביטחון | 
|
עזר ויצמן | הליכוד | 20 ביוני 1977 - 28 במאי 1980 | |
|
|
ראש הממשלה | הליכוד | 28 במאי 1980 - 5 באוגוסט 1981 | ||
| משרד הבינוי והשיכון | 
|
גדעון פת | הליכוד | 20 ביוני 1977 - 15 בינואר 1979 | |
|
דוד לוי | הליכוד | 15 בינואר 1979 - 5 באוגוסט 1981 | ||
| משרד הבריאות | 
|
אליעזר שוסטק | הליכוד | 20 ביוני 1977 - 5 באוגוסט 1981 | |
| משרד הדתות | 
|
אהרן אבוחצירא | מפד"ל | 20 ביוני 1977 - 5 באוגוסט 1981 | |
| משרד החוץ | 
|
משה דיין | עצמאי | 20 ביוני 1977 - 23 באוקטובר 1979 | |
|
|
ראש הממשלה | הליכוד | 23 באוקטובר 1979 - 10 במרץ 1980 | ||
|
יצחק שמיר | הליכוד | 10 במרץ 1980 - 5 באוגוסט 1981 | ||
| משרד החינוך והתרבות | 
|
זבולון המר | מפד"ל | 20 ביוני 1977 - 5 באוגוסט 1981 | |
| משרד החקלאות | 
|
אריאל שרון | הליכוד | 20 ביוני 1977 - 5 באוגוסט 1981 | |
| משרד המשפטים |
|
מנחם בגין | הליכוד | 20 ביוני 1977 - 24 באוקטובר 1977 | |
|
שמואל תמיר | ד"ש | 24 באוקטובר 1977 - 5 באוגוסט 1980 | ||
|
משה נסים | הליכוד | 13 באוגוסט 1980 - 5 באוגוסט 1981 | ||
| משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים |
|
מנחם בגין | הליכוד | 20 ביוני 1977 - 24 באוקטובר 1977 | |
|
ישראל כץ | ד"ש | 24 באוקטובר 1977 - 5 באוגוסט 1981 | ||
| משרד הפנים | 
|
יוסף בורג | מפד"ל | 20 ביוני 1977 - 5 באוגוסט 1981 | |
| המשרד לקליטת עלייה |
|
דוד לוי | הליכוד | 20 ביוני 1977 - 5 באוגוסט 1981 | |
| משרד התחבורה |
|
מנחם בגין | הליכוד | 20 ביוני 1977 - 24 באוקטובר 1977 | |
|
מאיר עמית | ד"ש | 24 באוקטובר 1977 - 15 בספטמבר 1978 | ||
|
חיים לנדאו | הליכוד | 15 בינואר 1979 - 5 באוגוסט 1981 | ||
| משרד התעשייה, המסחר והתיירות |
|
יגאל הורביץ | הליכוד | 20 ביוני 1977 - 15 בינואר 1979 | |
|
|
גדעון פת | הליכוד | 15 בינואר 1979 - 5 באוגוסט 1981 | ||
| משרד התקשורת |
|
מאיר עמית | ד"ש | 24 באוקטובר 1977 - 15 בספטמבר 1978 | |
|
|
יצחק מודעי | הליכוד | 15 בינואר 1979 - 28 בדצמבר 1980 | ||
|
|
יורם ארידור | הליכוד | 5 בינואר 1981 - 5 באוגוסט 1981 | ||
| ללא תיק |
|
חיים לנדאו | הליכוד | 10 בינואר 1978 - 15 בינואר 1979 | |
|
|
משה נסים | הליכוד | 10 בינואר 1978 - 13 באוגוסט 1980 | ||
| סגני השרים | |||||
| משרד האוצר | 
|
יחזקאל פלומין | הליכוד | 28 ביוני 1977 - 30 ביולי 1979 | |
| משרד הביטחון | 
|
מרדכי צפורי | הליכוד | 28 ביוני 1977 - 5 באוגוסט 1981 | |
| משרד התעשייה, המסחר והתיירות | 
|
יצחק פרץ | הליכוד | 28 ביוני 1977 - 15 בינואר 1979 | |
| משרד ראש הממשלה |
|
יורם ארידור | הליכוד | 4 ביולי 1977 - 5 בינואר 1981 | |
חילופי שרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ממשלת ישראל השמונה עשרה באתר משרד ראש הממשלה
- ממשלת ישראל השמונה עשרה באתר הכנסת
| הקודם: ממשלת ישראל השבע עשרה 1974–1977 |
ממשלת ישראל השמונה עשרה 20 ביוני 1977 – 5 באוגוסט 1981 |
הבא: ממשלת ישראל התשע עשרה 1981–1983 |