מסכת עירובין
מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה. המסכת כוללת עשרה פרקים העוסקים בעיקר בדיני עירובין ואיסורי שבת שונים. בתלמוד הבבלי כוללת המסכת 104 דפים בעוד שבתלמוד הירושלמי כוללת המסכת 65 דפים.
שם המסכת ונושאה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פירושה העברי של המילה הוא כלאיים (תרגומה הארמי של המילה כלאים בתורה הוא עירובין) היינו עירוב שני תחומים שיש להבדילם[1]. לפיכך נושא המסכת הוא איסורי רשויות השבת, בעיקר איסורי דרבנן של טלטול (כלומר נשיאת חפצים) בין רשויות יחיד שונות, ותקנות חכמים עירוב חצירות ושיתוף מבואות שהם מעשים סמליים המשתפים ומערבים את כל היחידים המתגוררים באזור המגורים, והופכים אותם לבני רשות אחת, שלהם מותר לטלטל.
המסכת מבארת מהם העקרונות האדריכליים לפיהם מסווגות הרשויות השונות:
המסכת מפרטת את ההלכות הנוגעות להיבטים הטכניים בביצוע עירוב חצרות ושיתוף מבוי.
כמו כן עוסקת המסכת באיסור תחומין: הליכה למרחק של יותר מאלפיים אמה ממקום שביתתו של אדם בשבת, ואת הלכות עירובי תחומין המאפשרים ללכת עד ארבעת אלפים אמה בשבת.
מסכת זו לפי סברת הרב זאב וולף (ממפרשי מדרש רבה) הייתה בתחילה מסכת אחת יחד עם מסכת שבת. יש המפרשים בדרך רמז שסך כול הפרקים העוסקים בהלכות שבת במסכתות השונות, הוא שלושים ותשעה פרקים (כמספר מלאכות האסורות בשבת) עשרים וארבעה פרקים ממסכת שבת, עשרה פרקים ממסכת עירובין וחמשה פרקים ממסכת ביצה.
מסכת עירובין נחשבת לאחת משלוש המסכתות הקשות שבתלמוד בבלי הידועות בראשי התיבות ענ"י (עירובין נידה יבמות)[2].
מיקומה של המסכת בסדר מועד
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, המסכת נקבעה בסדר מועד לאחר מסכת שבת משום שכל עיסוקיה נוגעים לדיני שבת.
פרקי המסכת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מָבוֹי (עשר משניות[3])- עוסק בדיני הכשר מבוי ובדיני שיירה.
- עוֹשִׂין פַּסִּין (שש משניות)- מדבר על עירוב בורות מים וחצרות ללא שימוש (קרפיפות).
- בַּכֹּל מְעָרְבִין (תשע משניות)- מדבר על עירוב תחומין- במה מערבים, היכן מניחים ואפשרויות שונות.
- מִי שֶׁהוֹצִיאוּהוּ (אחת עשר משניות)- עוסק באופנים שונים שבהם אדם מפסיד את תחום השבת שלו.
- כֵּיצַד מְעַבְּרִין (תשע משניות)- עוסק בחישובים ומדידות של תחום שבת מהעיר וחוצה לה.
- הַדָּר (עשר משניות)- עוסק בעירוב חצרות בשטח המשותף לשכנים בצורות שונות.
- חָלוֹן (אחת עשר משניות)- עוסק בצירוף חצרות ובעלויות שונות לעירוב אחד.
- כֵּיצַד מִשְׁתַּתְּפִין (אחת עשר משניות)- ממשיך לעסוק בדיני עירוב חצרות ובשימושים שונים במים בחצר משותפת.
- כָּל גָּגּוֹת (ארבע משניות)- עוסק במעמדם של גגות ושטחים נוספים ביחס לעירוב.
- הַמּוֹצֵא תְּפִילִּין (חמש עשרה משניות)- מכנס בתוכו לקט של דינים שמהווים השלמה למסכתות שבת ועירובין.
בסך הכל במסכת 96 משניות.
סוגיות ידועות במסכת
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משנה מסכת עירובין, נוסח כ"י קויפמן ונוסח רפוס ראשון (רנ"ב), עם שינויי נוסחאות מכתבי יד עתיקים, דפוסים ראשונים וקטעי גניזה, בעריכת אברהם גולדברג, בהוצאת מאגנס, תשס"ו / 1996.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
משנה מסכת עירובין, באתר ויקיטקסט תוספתא, מסכת עירובין, באתר ויקיטקסט תלמוד בבלי, מסכת עירובין, באתר ויקיטקסט תלמוד ירושלמי, מסכת עירובין, באתר ויקיטקסט- תלמוד בבלי, מסכת עירובין, במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית
- כתב יד, קטע ממסכת עירובין, תלמוד בבלי, סנט פטסבורג, מאה 10, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- כתב יד חלקי, מסכת עירובין, תלמוד ירושלמי, וינה, תאריך לא ידוע, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- שיעורים במסכת עירובין מאתר "הדף היומי"
- אביעד אברהם סטולמן, מהדורה ופירוש על דרך המחקר לפרק "המוצא תפילין" במסכת עירובין, המחלקה לתלמוד, אוניברסיטת בר-אילן, מאתר "פלא יועץ"
- אליעזר מלמד, הלכות ערובין, באתר "ישיבה"
- מידע על מסכת עירובין בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אולם ישנה דעה חולקת המובאת בגמרא (עירובין מט א, וברש"י שם דיבור המתחיל עירוב שמו), הסוברת שהטעם שנקרא עירוב הוא מפני שמטרתו היא שיהיו כולם מעורבים ומרוצים בו, שלא ימחה זה בחבירו, אלא שותפות נוחה ועריבה
- ^ זוהר ר"מ כי תצא רעו, א.
- ^ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ערובין, דף ל"ח
| מסכתות ששה סדרי משנה | ||
|---|---|---|
| זרעים | ברכות (ב י) • פאה (י) • דמאי (י) • כלאיים (י) • שביעית (י) • תרומות (י) • מעשרות (י) • מעשר שני (י) • חלה (י) • ערלה (י) • ביכורים (י) | |
| מועד | שבת (ב י) • עירובין (ב י) • פסחים (ב י) • שקלים (י) • יומא (ב י) • סוכה (ב י) • ביצה (ב י) • ראש השנה (ב י) • תענית (ב י) • מגילה (ב י) • מועד קטן (ב י) • חגיגה (ב י) | |
| נשים | יבמות (ב י) • כתובות (ב י) • נדרים (ב י) • נזיר (ב י) • סוטה (ב י) • גיטין (ב י) • קידושין (ב י) | |
| נזיקין | מסכת נזיקין: בבא קמא (ב י) • בבא מציעא (ב י) • בבא בתרא (ב י) • סנהדרין (ב י) • מכות (ב י) • שבועות (ב י) • עדיות • עבודה זרה (ב י) • אבות • הוריות (ב י) | |
| קדשים | זבחים (ב) • מנחות (ב) • חולין (ב) • בכורות (ב) • ערכין (ב) • תמורה (ב) • כריתות (ב) • מעילה (ב) • תמיד (ב) • מידות • קינים | |
| טהרות | כלים • אהלות • נגעים • פרה • טהרות • מקואות • נידה (ב י) • מכשירין • זבים • טבול יום • ידיים • עוקצים | |
ב – מסכת שיש עליה תלמוד בבלי י – מסכת שיש עליה תלמוד ירושלמי
| ||
