ירגזי תכול
 יַרְגָּזִי תכול
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | ציפורי שיר |
| תת־סדרה: | דמויי־דרור |
| משפחה: | ירגזיים |
| סוג: | ירגזי-כחול |
| מין: | ירגזי תכול |
| שם מדעי | |
 Cyanistes cyanusפאלאס, 1770 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
יַרְגָּזִי תכול[2] (שם מדעי: Cyanistes cyanus) הוא מין של ציפור שיר ממשפחת הירגזיים שנפוצה בעיקר ברוסיה ובולטת בצבעיה הייחודים. בעבר שויך הירגזי התכול לסוג ירגזי ונקרא Parus cyanus אך בעקבות מחקרים גנטיים שנערכו ב-2005 הוא פוצל לסוג ירגזי-כחול.[3][4] ירגזי זה בולט בצבעי התכלת-כחול והלבן שלו, ומכאן שמו העממי Azure Tit וגם שמו המדעי. אורכו של הירגזי התכול כ-13 ס"מ, הוא נע בזריזות ומלקט חרקים.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אורך גופו מגיע ל-12–13 ס"מ, מוטת כנפיו 19–21 ס"מ, ומשקלו 10–16 גרם.[5] צבע הגחון לבן, כנפיו בעלי נוצות בצבעי תכלת וכחול, גבו וצווארו בצבע תכלת דהוי וזנבו בצבע כחול ומפוספס בחלקו העליון. ראשו לבן עם כיפה לבנה וקו כחול-כהה חוצה את הראש אופקית בגובה העין. קו נוסף עובר מתחת ללחיים אל העורף. הלחיים לבנות. רגליו בגוון תכלת בהיר. לתת המין C. c. flavipectus יש חזה צהוב.[6] לירגזי 10 אברות יד (הארוכה ביותר היא האמצעית, באורך 60–65 מ"מ והקצרה ביותר היא הקיצונית, באורך 23.5–20.5 מ"מ), 9 אברות אמה (הארוכה ביותר היא הקיצונית, באורך 55–51.5 מ"מ, והקצרה ביותר היא הפנימית, באורך 29–24.3 מ"מ) ו-12 אברות זנב (הזנב בצורת מניפה סימטרית, כך שהאברות הארוכות ביותר הן האמצעיות, באורך 66.6–73 מ"מ, והקצרות ביותר הן הקיצוניות, באורך 68–58 מ"מ).[7] המקור חרוטי וקצר ובצבע אפור-כחלחל, והקשתיות כהות. פרטים צעירים דהויים יותר כאשר רוב החלקים הכחולים הם אפרפרים בהשוואה לבוגרים.[8]
התנהגות
[עריכת קוד מקור | עריכה]כמו ציפורים אחרות ממשפחתה ניזונה ציפור זו מחרקים (בעיקר זחלים), עכבישים, זרעים, גרגירים, ושאריות אוכל של בני אדם. הוא ניזון בקיץ בעיקר מחרקים, כאשר המזון הצמחי מקבל חשיבות בעיקר בחורף.[8] עונת הקינון היא בין אפריל ויוני. ברוסיה האירופית הנקבה מטילה ביצים מאמצע מאי. המין מונוגמי. הנקבה בונה קן בצורת גביע, מעשבים יבשים, טחב, נוצות, פרווה וצמר, בחורים וסדקים בעצים, סלעים ומבנים מעשי ידי אדם. הנקבה מטילה בין שבע לאחת עשרה ביצים לבנות עם נקודות חומות.[9] הדגירה אורכת 13–14 יום, והגוזלים פורחים בגיל 16–14 יום. הנקבה מטילה פעם אחת בשנה.[8]
בית גידול ותפוצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הירגזי התכול מצוי בעיקר באסיה ובצפון מזרח אירופה. הוא מצוי ברוב החלק הדרומי של רוסיה ובמערבה. גבול תפוצתו המזרחי הוא חוף האוקיינוס השקט של הרפובליקה העממית של סין וגבול תפוצתו המערבי הוא צפון מזרח אירופה. זהו עוף יציב כאשר רוב הירגזים אינם נודדים. בית הגידול שלו הוא אקלים ממוזג ותת-ארקטי, באזורים שופעי מים וביערות (במיוחד צפצפה, ערבה, אשל, שדר, אשוחית וערער), חורשות, בבתה ובגריגה (בית גידול המאופיין בשיחים וצמחייה נמוכה) וביצות.[8] המין יציב ולא נודד ברוב תחום המחייה, אך אוכלוסיות הרריות נודדות לאזורים נמוכים יותר בעונות הקרות.[9]
הירגזי התכול יכול להתרבות עם ירגזי-כחול אירואסייתי שנפוץ בכל אירופה, מרוסיה ועד ספרד. הצאצא בן הכלאיים (Cyanistes × pleskei) הוא בעל גוף לבן אך עם גוונים כחולים יותר ובעל כיפה תכולה לראשו (בניגוד לכיפה הלבנה של הירגזי התכול).[8]
שימור
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערכות טווח התפוצה (17,900,000 קמ"ר) וגודל האוכלוסייה (20,000–100,000 פרטים) לא קטנות, ולכן המין אינו מתקרב לסף סכנת הכחדה לפי קריטריון גודל הטווח וקריטריון גודל האוכלוסייה. למרות העובדה שמגמת האוכלוסייה נמצאת בירידה, הירידה אינה מהירה מספיק כדי להתקרב לסף סכנת הכחדה לפי קריטריון מגמת האוכלוסייה. כתוצאה מכך, הירגזי התכול מסווג כמין ללא חשש. על פי ההערכה, ביבשת אירופה מקננים כ-3,900–15,800 זוגות של ירגזי תכול.[9] המין מוגן על ידי אמנת ברן לשימור חיות הבר ובתי הגידול של אירופה (אנ') נספח II.[10]
תפוצת תת-מינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לירגזי התכול 8 תת-מינים:[11]
- Cyanistes cyanus berezowskii - פלסקה, 1893 - מצוי בצפון סין
- Cyanistes cyanus carruthersi - הארטט, 1917 - מצוי במרכז אסיה
- Cyanistes cyanus cyanus - פאלאס, 1770 - מצוי מרוסיה האירופית לנהר הוולגה
- Cyanistes cyanus flavipectus - סברצוב, 1873 - מצוי במרכז אסיה, נחשב לעיתים למין עצמאי בו נמצאים C. f. berezowskii, C. f. carruthersi ו- C. f. flavipectus[12]
- Cyanistes cyanus hyperrhiphaeus - דמנטייב והפטנר, 1932 - מצוי בדרום רוסיה וצפון קזחסטן
- Cyanistes cyanus koktalensis - פורטנקו, 1954 - מצוי בדרום מזרח קזחסטן
- Cyanistes cyanus tianschanicus - מנזביר, 1884 - מצוי בין קזחסטן, מנצ'וריה ופקיסטן
- Cyanistes cyanus yenisseensis - בורטולין, 1911 - מצוי בדרום סיביר ונהר אמור[13]
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
תת המין C. c. flavipectus -
ביצים של ירגזי תכול -
ירגזי תכול אוכל זחל
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ירגזי תכול, באתר ITIS (באנגלית)
- ירגזי תכול, באתר NCBI (באנגלית)
- ירגזי תכול, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- ירגזי תכול, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יַרְגָּזִי תכול באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ קיליאן מולארני, לארס סוונסון, דן צטרסטרום, פיטר ג'. גרנט, דן אלון, יוסי לשם, אבי ארבל (ע), לקסיקון מפה: הציפורים - המדריך השלם לציפורי אירופה וישראל, מפה הוצאה לאור, 2003, עמ' 316
- ^ הסוג Cyanistes. סוג טרם זכה לשם מדעי עברי אך מקובל לתרגמו כירגזי-כחול, אותו סוג של ירגזי כחול אירואסייתי. למרות זאת השם המדעי העברי הישן "ירגזי תכול" נשמר.
- ^ Frank B. Gill, Beth Slikas, Frederick H. Sheldon, Phylogeny of Titmice (Paridae): II. Species Relationships Based on Sequences of the Mitochondrial Cytochrome-B Gene, The Auk 122, 2005-01-01, עמ' 121–143 doi: 10.1093/auk/122.1.121
- ^ Azure Tit (Cyanistes cyanus) - BirdID's Bird Guide - Nord University - Birdid, www.birdid.no
- ^ ירגזי תכול - eBird, באתר ebird.org
- ^ Azure Tit (Cyanistes cyanus) - Feathers on featherbase.info, www.featherbase.info
- ^ 1 2 3 4 5 admin, Azure Tit (Parus cyanus) – Planet of Birds (באנגלית אמריקאית)
- ^ 1 2 3 Azure Tit (Cyanistes cyanus) - BirdLife species factsheet, datazone.birdlife.org
- ^ BirdLife International (BirdLife International), IUCN Red List of Threatened Species: Cyanistes cyanus, IUCN Red List of Threatened Species, 2016-10-01
- ^ Cyanistes cyanus (Pallas, 1770), www.gbif.org (באנגלית)
- ^ Cyanistes flavipectus (Yellow-breasted Tit) - Avibase, avibase.bsc-eoc.org
- ^ Avibase - מסד בירד העולם, באתר avibase.bsc-eoc.org
