יצחק קשדן

יצחק קשדן
Isaac Kashdan

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	19 בנובמבר 1905 ניו יורק, ארצות הברית
פטירה	20 בפברואר 1985 (בגיל 79) לוס אנג'לס, ארצות הברית
הדרגה הגבוהה ביותר	רב-אמן
מדינה	ארצות הברית
פרסים והוקרה	ייצג את ארצות הברית בחמש אולימפיאדות שחמט תוך זכייה בתשע מדליות
הערות	יהודי

יצחק קשדן (באנגלית: Isaac Kashdan;‏ 19 בנובמבר 1905, ניו יורק – 20 בפברואר 1985, לוס אנג'לס) היה שחמטאי יהודי-אמריקאי בדרגת רב אמן וסופר שחמט. קשדן היה מהטובים שבשחקני תבל בסוף שנות העשרים של המאה ה-20 ותחילת שנות השלושים. הוא זכה פעמיים באליפות ארצות הברית הפתוחה (בשנים 1938 ו-1947) וייצג את ארצות הברית בחמש אולימפיאדות שחמט תוך זכייה בתשע מדליות. התוצאות שלו באולימפיאדות הן הטובות ביותר מכל שחקן אמריקאי אחר.

שנים מוקדמות

קשדן שהיה יהודי כונה "קפבלנקה הקטן" על שום יכולתו הייחודית לסחוט ניצחונות בעמדות שנראו לכאורה שקולות לחלוטין. אלכסנדר אלכין, אלוף העולם הרביעי בשחמט נקב בשמו כמועמד הסביר ביותר לרשת אותו כאלוף העולם. קשדן לא היה יכול להמשיך לעסוק ברצינות בשחמט מסיבות כלכליות; שנות השיא שלו בשחמט חפפו למשבר הכלכלי שכונה השפל הגדול. קשדן מצא את פרנסתו כסוכן ביטוח. לאחד מילדיו היו בעיות בריאות קשות ולכן המשפחה עברה לקליפורניה, שם מזג האוויר היה נוח יותר.

כוכב אולימפי

קשדן שיחק חמש פעמים באולימפיאדות שחמט:

שנה	לוח	נקודות	תוצאות	%	מקום
1928		13 מ-15	12+ 2= 1-	86.7	2 קבוצתי, 1 אישי
1930		14 מ-17	12+ 4= 1-	82.4	6 קבוצתי, 3 אישי
1931	1	12 מ-17	8+ 8= 1-	70.6	1 קבוצתי, 3 אישי
1933	1	10 מ-14	7+ 6= 1-	71.4	1 קבוצתי, 2 אישי
1937	3	14 מ-16	13+ 2= 1-	87.5	1 קבוצתי, 1 אישי

בשנת 1937, בסטוקהולם השיג קשדן 14/16, התוצאה הטובה ביותר מכל שחקני האולימפיאדה. התוצאה המצטברת שלו בכל אולימפיאדות השחמט עומדת על 79.7%, +52 -5 =22, הטובה ביותר מכל שחקן אמריקאי אחר.

באולימפיאדות אלו זכה קשדן בארבע מדליות קבוצתיות: שלוש מדליות זהב קבוצתיות בשנים (1931, 1933, 1937), ומדליה כסף קבוצתית של בשנת 1928. כמו כן זכה בחמש מדליות אישיות: שתיים זהב (1928 ו-1937), אחת כסף בשנת 1933 ושתיים ארד (1930 ו-1931).

משחקים מנותחים

יצחק קשדן - הרמן שטיינר פסדינה 1932

כדי לראות את המשחקים, יש לאפשר בדפדפן שלכם ג'אווהסקריפט.

[Event "Pasadena"] [Site "Pasadena, CA USA"] [Date "1932.08.15"] [EventDate "1932.08.15"] [Round "1"] [Result "1-0"] [White "Isaac Kashdan"] [Black "Herman Steiner"] [ECO "D05"] [WhiteElo "?"] [BlackElo "?"] [PlyCount "117"]

1. d4 Nf6 2. Nf3 d5 3. e3 e6 4. Bd3 Nbd7 5. Nbd2 Be7 6. Qe2 c5 7. c3 O-O 8. O-O b6 9. e4 dxe4 10. Nxe4 Bb7 11. Rd1 Qc7 12. Bg5 Rfe8 13. dxc5 {הלבן השיג יתרון קל - שלושה רגלים באגף המלכה לעומת שניים לשחור} Bxe4 14. Bxe4 Nxe4 15. Qxe4 Nxc5 16. Qc4 Bxg5 17. Nxg5 Qe7 {עדיף 17...ח6 ושחור שומר על יתרון זעיר} 18. Nf3 Red8 19. Nd4 Qh4 20. Qe2 Rac8 21. a4 {הלבן התחיל את קידום הרגלים באגף המלכה, על השחור לשחק 21...א5} Qf6 22. b4 Nd7 23. Nb5 Nf8 24. Qe3 a6 25. Nd6 Rb8 {חיוני 25...צג6} 26. Rd2 Qe7 27. Rad1 Qc7 28. c4 {הלבן ממשיך בתוכנית קידום הרגלים באגף המלכה, כאשר היעד כעת הוא יצירת רגלי מעבר}

Rd7 29. Qc3 h6 30. Ne4 Rxd2 31. Rxd2 Rc8

32. Nd6 Rd8 33. c5 Qc6 {טעות מכרעת. 33..פד7 היה שומר על עמדה שקולה כאשר על 34. פה4 ב:ג5} 34. Qf3 {הלבן החמיץ מסע מבריק 34. פו5! שמאיים מט במסע וכן צ:ד8 וגם פה7+ ומאיים גם על המלכה. אין דרך להגן על כל האיומים}

Qxa4 {עדיף היה 34...מה:ו3 35. ז:ו3 ב:ג5}

35. Qxf7+ Kh7 36. h3 bxc5 {עדיף היה 36...פז6 } 37. bxc5 Rb8 38. Kh2 Ng6 39. Re2 Rf8 40. Qxe6 Qf4+ 41. g3 Qd4 42. Qe3 Qxe3 43. fxe3 Ne5 44. Kg2 a5 45. Rc2 Nc6 46. Nb5 Rd8 47. Nd4 Nxd4 48. exd4 Rxd4 49. c6 Rd8 50. Kf3 a4 51. Ke4 a3 52. Ke5 Rd3 53. c7 a2 54. Rxa2 Rc3 55. Kd6 Rd3+ 56. Kc6 Rc3+ 57. Kb7 Rb3+ 58. Ka8 Rc3 59. Ra7 1-0

במשחק זה הלבן זכה ברגלי בשלב מוקדם יחסית, קידם את הרגלים באגף המלכה ובסופו של דבר יתרון זה הספיק לזכייה.

הצטיינות באירופה ובאמריקה

קשדן הגיע למקום השני, אחרי אהרון נימצוביץ' בתחרות פרנקפורט בשנת 1930. באותה שנה ניצח בתחרות סטוקהולם וגיור (עם 8.5/9). בשלושה דו-קרבות שקיים באותה שנה ניצח את לאיוש שטיינר +5 -3 =2 בגיור, הפסיד ליסטה סטולץ +2 -3 =1 בסטוקהולם והביס את צ'ארלס יפה 3-0 בניו יורק.

בשנת 1931 הגיע קשדן למקום השני בתחרות ניו יורק עם 8.5/11 אחרי חוסה ראול קפבלנקה.

בתחרות בלד 1931, אחת התחרויות החזקות בכל הזמנים עם 9 מ-13 השחמטאים המובילים בעולם חלק קשדן מקום 4–7 עם 13.5/26. בתחרות ניצח אלכין. בתחרות הייסטינגס הגיע קשדן למקום השני עם 7.5/9 לאחר סאלו פלור.

בשנת 1932 חלק מקום ראשון עם אלכין בתוצאה 8.5/9 בתחרות מקסיקו סיטי, ומקום שני עם 7.5/11 לאחר אלכין בתחרות פסדנה. באותה שנה חלק מקום 3–4 עם 7.5/11 בתחרות לונדון (בתחרות ניצח אלכין).

בשנת 1934 סיים שני בתחרות סירקוז עם 10.5/14 (ניצח: שמואל רשבסקי). באליפות הפתוחה של ארצות הברית חלק קשדן מקום 5–6 עם 4.5/9 (ניצחו: רשבסקי וראובן פיין). באליפות הפתוחה של ארצות הברית בשנת 1935 הגיע קשדן למקום השלישי עם 6.5/10 (ניצח: ראובן פיין). בשנים 1935 ו-1936 זכה קשדן באליפות ניו יורק.

זכייה באליפות הפתוחה של ארצות הברית; אכזבה באליפות הסגורה של ארצות הברית

קשדן חלק מקום ראשון עם ישראל הורוביץ באליפות הפתוחה של ארצות הברית בשנת 1938 שהתקיימה בבוסטון, וניצח בה בשנת 1947. הוא חלק מקום 2–4 בתחרות זו בשנת 1948 (חצי נקודה מהמנצח ויור אדמס).

קשדן מעולם לא ניצח באליפות הסגורה של ארצות הברית. דנקר ופאר מציינים שזה היה הכישלון המרכזי שלו בחייו השחמטאיים, שכן לו היה מצליח לזכות בתחרות זו, ייתכן שזה היה מספק לו את המשאבים הכספיים כדי להתמסר לשחמט במלוא זמנו. דנקר ופאר מציינים ש"החל משנת 1928 ואילך, קשדן היה בבירור השחקן הטוב ביותר בארצות הברית, אך פרנק מרשל המזדקן סירב לוותר על תוארו". קשדן לדבריהם "התמקח במשך שנים עם מרשל עד שלבסוף מרשל ויתר מרצונו על תוארו". למעשה מרשל דרש כי קשדן יפקיד סך של 5000 דולר כפרס מובטח לצורך קיום ההתמודדות.

התוצאה: האליפות המודרנית הראשונה של ארצות הברית התקיימה בשנת 1936. בשלב זה יכולתם של רשבסקי ופיין כבר עלתה על זו של קשדן.

באליפויות ארצות הברית קשדן הגיע:

• למקום החמישי בשנת 1936 עם 10/15 (ניצח: שמואל רשבסקי).
• למקום השלישי בשנת 1938 (ניצח: שמואל רשבסקי).
• למקום השלישי בשנת 1940 עם 10.5/16 (ניצח: שמואל רשבסקי - בפעם השלישית ברציפות!).
• חלק מקום 1–2 עם רשבסקי בשנת 1942 עם 12.5/15 אך הפסיד בדו-קרב לקביעת האלוף +2 -6 =3
• למקום השני בשנת 1946 עם 14.5/19, נקודה וחצי אחרי רשבסקי
• חלק מקום 1–2 בשנת 1948 עם הרמן שטיינר אך שוב הפסיד בדו-קרב לקביעת המנצח.

קשדן יכול היה להיות האלוף בשנת 1942, אך הפסיד לרשבסקי בשעה ששופט התחרות, וולטר סטפנס, קבע בטעות ניצחון לרשבסקי במשחקו מול דנקר בשעה שזמנו של רשבסקי תם ומחוג שעונו נפל, עובדה המחייבת פסיקה הפוכה.

שנות המלחמה

קשדן סיים בתיקו דו-קרב עם ישראל הורוביץ בשנת 1938. עם תחילת מלחמת העולם השנייה הצטמצמה מאוד פעילות השחמט התחרותי. קשדן ניצח בתחרות בהוואנה עם 7.5/9 בשנת 1940, סיים במקום 2–4 באליפות ניו יורק עם 7/10 (ניצח: ראובן פיין). קשדן הפסיד בשני משחקיו מול אלכסנדר קוטוב בדו-קרב ארצות הברית מול ברית המועצות, דו-קרב שהתקיים ברדיו בשנת 1945. דו-קרב זה סימן בבירור את המעבר של הכח השחמטאי העולמי לברית המועצות. בתחרות הוליווד בשנת 1945 קשדן הגיע למקום החמישי עם 7/12 (ניצח: שמואל רשבסקי).

אחרי המלחמה

הנבחרת האמריקאית נסעה ב-1946 למוסקבה לדו-קרב גומלין מול הקבוצה הסובייטית וקשדן נקם בקוטוב על הפסדו בשנה הקודמת, לאחר שגבר עליו 1.5-0.5. בתחרות אמנים שאורגנה במועדון השחמט במנהטן בשנת 1948 הגיע קשדן שני עם 5.5/7 אחרי ג'ורג' קרמר. בתחרות הבינלאומית בניו יורק באותה שנה, קשדן צבר רק 4/9 וחלק מקום 7–8 (ניצח: ראובן פיין).

באליפות הפתוחה של ארצות הברית בשנת 1951 צבר קשדן 8/11 (המנצח: לארי אוונס). בתחרות הוליווד 1952 הגיע קשדן למקום השביעי עם 4/9 (ניצח: סבטוזר גליגוריץ'). האירוע התחרותי האחרון בו השתתף קשדן היה דו-קרב בשנת 1955 מול ברית המועצות שם צבר 1.5/4 מול מארק טיימנוב.

מארגן, שופט וסופר

קשדן קיבל תואר רב אמן בשנת 1954 ותואר שופט בינלאומי בשנת 1960. קשדן היה קפטן הנבחרת האולימפית של ארצות הברית באולימפיאדת לייפציג בשנת 1960 והוביל אותה למדליית הכסף הקבוצתית. על תרומתו נאמר: "ייתכן שהחבר בעל הערך הרב ביותר לא היה שחקן, אלא יצחק קשדן. כקפטן של הנבחרת, הוא הביא לשחקנינו ידע שלא יסולא בפז לא רק על המורכבות של שחמט קבוצתי בינלאומי אלא גם את ההתלהבות והביטחון של שנות השלושים שראו אותו בחזית ובמרכז העשיה ברצף בלתי פוסק של הצלחות אמריקאיות".

בשנת 1933 חבר קשדן לשותפות עם ישראל הורוביץ והשניים יסדו את הביטאון שנקרא צ'ס רוויו. ביטאון Chess Review שנרכש על ידי איגוד השחמט האמריקאי בשנת 1969. קשדן ערך את ספר התחרות של תחרות גביע פיאטיגורסקי בשנת 1966. קשדן היה גם העורך של טור השחמט של עיתון לוס אנג'לס טיימס משנת 1955 ועד 1982, ורק כאשר סבל משבץ נאלץ להפסיק את עריכת הטור.

בתפקידו כשופט ניהל קשדן תחרויות רבות, כולל שתי תחרויות גביע פיאטיגורסקי בשנים 1963 ו-1966. קשדן גם סייע לארגן את הסדרה המצוינת של תחרויות לון-פיין בשנות השבעים, שמומנו על ידי לואיס סטאטהם. מאוחר יותר היה קשדן מעורב בניהול האיגוד השחמט האמריקאי שם שימש כסגן נשיא.

בנו היחיד שחי עדיין, ריצ'רד קשדן הוא עורך דין שמתגורר בסן פרנסיסקו. ריצ'רד עוקב אחרי חדשות השחמט ומתעניין, אם כי לא משחק שחמט תחרותי.

סגנון והערכה

הגם שדירוג מד כושר לא הוכנס באופן רשמי על ידי פיד"ה עד שנת 1970, ניתן לדרג ביצועים באופן רטרוספקטיבי גם לפני כן באמצעות אלגוריתמים מודרניים. אתר chessmetrics.com מחשב את מד הכושר של קשדן כ-2742 בחודש מרץ 1932, והוא ממוקם שני בעולם מחודש נובמבר 1932 ועד יוני 1934, כאשר מקדים אותו אלוף העולם אלכסנדר אלכין. קשדן היה בחמישייה המובילה בעולם במשך יותר מארבע שנים, החל מדצמבר 1930 ועד פברואר 1935, זו התקופה בה היה בשיא פעילותו ברמה העולמית העליונה. למרות נתונים מרשימים אלו, חסר אתר chessmetrics.com כמה תוצאות חשובות של קשדן. לאחר תקופה זו, עלייתו של שמואל רשבסקי ושל ראובן פיין האפילה במקצת על קשדן בצמרת השחמטאים האמריקאים.

רב אמן ארנולד דנקר ולארי פאר כתבו שקשדן היה טקטיקאי חזק אך עיקר כוחו היה בשלב הסיום, והוא היה חזק במיוחד בסיומים עם שני רצים. דנקר ציין שלעיתים הורגש במשחקו של קשדן מידה מסוימת של אי-גמישות ולפעמים נקט בתמרונים מלאכותיים כדי להשיג את סיום שני הרצים. העדר משחקי אימון ברמת על לאחר אמצע שנות השלושים כתוצאה מאילוצים כלכליים הביאה לירידתו ההדרגתית של קשדן מהצמרת העולמית.

תחרות לדוגמה בה השתתף

• תחרות ניו יורק 1931

ספרים עליו

ISAAC KASHDAN, AMERICAN CHESS GRANDMASTER: A Biography With 757 Games by Peter P. Lahde

ספר שכתב

First Piatigorsky Cup: The Chess Elite in Hollywood Hardinge Simpole Chess Classics

קישורים חיצוניים

• יצחק קשדן, באתר צ'סגיימס (באנגלית)
• סטטיסטיקות על קשדן, בתאר צ'סוורלד (באנגלית)
• 20 תחבולות של קשדן, wtharvey.com (באנגלית)
• What A Bloodbath! - This is Kashdan's Immortal, סרטון באתר יוטיוב - ניתוח אחד ממשחקיו של קשדן.