חלק (יחידת מידה)
חלק הוא יחידת זמן המשמשת לחישוב החודשים, התקופות, והשנים בלוח העברי. כל חלק הוא 1/1,080 משעה ושווה ערך לשלוש שניות ושליש.
מקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]חלוקת השעה ל-1080 מוזכרת לראשונה בפיוט של רבי פינחס ברבי יעקב הכהן מכפרא.[1]
בתלמוד הבבלי מוזכרת המידה בחישובי מולד הלבנה:
אין חידושה של לבנה פחותה מעשרים ותשעה יום ומחצה ושני שלישי שעה וע"ג חלקים
שיעור זה הוא ארכו של חודש לבנה ממוצע ומצוין בקיצור – כ"ט י"ב תשצ"ג. בערכים אלה משתמשים כל מחשבי הלוח העברי. האבן עזרא מכנה את החלקים "חלקי ישראל".[2]
בברייתא דשמואל מוזכרת המידה בחישוב כוכבי הלכת באסטרולוגיה על פני ארבע התקופות:
כיוצא בו שבעה מושלים בתקופה שלשה-עשר יום ושעה אחת ושבעים ושבעה חלקים לכל אחד ואחד זה אחר זה לפי חצ"ל נמש"ך מהחל התקופה
הסיבה לחלוקת השעה ל-1,080
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרמב"ם מסביר את הסיבה שהחכמים חילקו את השעה דווקא ל-1,080, מכיוון שמספר זה מתחלק במספרים רבים:
ולמה חלקו השעה למניין זה. לפי שמניין זה יש בו חצי ורביע ושמינית ושליש ושתות ותשע וחומש ועישור
הסברו של הרמב"ם עדיין לא מיישב מדוע לא חילקו ל-360, מספר שגם הוא מתחלק לכל המספרים הללו.
יש שהסבירו שחלוקה זו נוצרה במיוחד עבור חישוב מולד הירח הממוצע. האסטרונום קידינו (אנ') הכשדי חישב את המולד הממוצע: 29,31,50,8,20 על בסיס 60. חז"ל שלא היו רגילים בחלוקה לשישים תרגמו את החשבון ל"חלקים". אילו היה החשבון כ"ט י"ב תשצ"ב[3] היו יכולים לחלק את השעה ל-15 חלקים בלבד ולציין את המולד הממוצע - עשרים ותשעה ימים ומחצה ושני שלישי שעה וחלק אחד,[4] אך כדי לתרגם את חישובו של קידינו בצורה מדויקת הוצרכו לחלק ל-1,080 ולקבוע את החישוב: עשרים ותשעה יום ומחצה ושני שלישי שעה ו-73 חלקים.[5]
כמו כן ייתכן שהחלקים המוזכרים אינם חלקי שעה שחולקה ל-1,080, אלא חלקי שליש שעה שחולקה ל-360 - מספר שהיה חשוב בשיטת הספירה הבבלית ועל פיו חולק המעגל ל-360 מעלות.
לפי אוטו נויגבאואר, יחידת האורך הבבלית הקטנה שֶׁה (=גרעין שעורה) קיבלה בתקופה הסלאוקית והפרתית משמעות של 1/1080 באטרונומיה הבבלית וממנה עברה ליהודים.[6] מקרה דומה הוא המילה פונדיון שבמקורה היא מטבע ובתקופת הגאונים שימשה במשמעות של 1/12.[7]
בהגות היהודית
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי מסורות מסוימות יששכר המקראי עלה לרקיע ומשם למד את החלוקה ל-1,080.[8] בכך הסבירו את הפסוק[9] "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל".[10] המילה "עתים" עולה בגימטריה 1,080 אם מחשבים את האות ם כ-600.[11]
בספרות הקבלה[12] מוסבר כי המקור ל-1,080 נובע מהאפשרות ליצור מהשם יהוה 1,080 צירופים.[13] על פי הקבלה בכל "חלק" העולם נוצר מחדש ושולט בעולם צירוף אחר של שם יהוה.[14] כל חלק מקביל גם לנשימה אחת שהאדם נושם, (18 נשימות בדקה) וכך מתבטאת יצירתו מחדש בכל רגע.[15] המספר 1,080 הוא בגימטריה 5 פעמים גבורה או פעם אחת תפארת עם הכולל.[16]
בספר רזיאל המלאך מוסבר הפסוק ”צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי” (ספר דברים, פרק ל"ב, פסוק י"ח) באמצעות גימטריה של מספר החלקים במשך היריון רגיל (3/4 שנה יוליאנית = 7,100,460 חלקים - 710 [=תש"י] ריבוא ועוד פחות מחצי שעה).[17]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מרדכי ארן, חקרי רמזים במספר תתר"ף, מקבציאל ל"ד, עמודים 465 - 456
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אביגדור אמיתי, זמן המולד הממוצע ומקורותיו במשך הדורות באתר פורטל הדף היומי.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שולמית אליצור, פיוטי רבי פינחס הכהן, עמוד 643. צילום כתב היד באתר הספרייה הלאומית.
- ^ אבן עזרא על ספר שמות, פרק י"ב, פסוק ב'
- ^ כמו החשבון עליו מבוסס לוח השנה המוסלמי.
- ^ או עשרים ותשעה ימים ומחצה ו-11 חלקים.
- ^ על פי הרב אברהם בר חייא, ספר העיבור מאמר ב' שער ב', וביאור הגר"א אורח חיים סוף הלכות ראש חודש
- ^ From Assyriology to Renaissance Art, בתוךProceedings of the American Philosophical Society, כרך 133, חוברת 3 (ספטמבר 1989), עמוד 391.
- ^ תשובות הגאונים, מאת אברהם אליהו הרכבי, סימן שפ"ו.
- ^ הרב אברהם זכות בספר יוחסין עמוד 74 בשם "ברייתא של שמואל"
- ^ ספר דברי הימים א', פרק י"ב, פסוק ל"ג
- ^ ערבי נחל פרשת בראשית.
- ^ s:עשרה מאמרות מאמר אם כל חי א יד
- ^ פירוש רבנו בחיי על ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק ד'.
- ^ בשל"ה בשער האותיות אות ה', ובליקוטי הגר"א על ספר יצירה מובאות מספר שיטות איך מחשבים את 1,080 הצירופים.
- ^ נפש החיים שער א' פרק ב' בהגהה.
- ^ ראשית חכמה, שער היראה פרק י'.
- ^ שער הכוונות דרושי ראש השנה דרוש ו'.
- ^ דף ט"ז עמוד ד' במהדורת גרוסוורדיין ה'תש"ד
| מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה | ||
|---|---|---|
| מידות אורך | אצבע • סיט • טפח • זרת • אמה • ריס • מיל • פרסה | 
|
| מידות נפח | כור • לתך • איפה • סאה • הין • עשרון • קב • לוג • מלוא לוגמיו • רביעית • כביצה • ככותבת • כגרוגרת • כזית • משורה • קורטוב • כעדשה | |
| מידות מטבעות | כיכר של קודש • כיכר של חול • מנה • דינר זהב • סלע • שקל • זוז (דינר כסף) • סלע מדינה (טרפעיק) • מעה • פונדיון • איסר • מסמס • קונטרק • פרוטה | |
| מידות שטח | בית כור • בית לתך • בית סאה • בית קב • בית רובע | |
| מידות זמן | חלק • שיתין נשמין • תוך כדי דיבור • כדי אכילת פרס • כדי הילוך • שעה זמנית • מעת לעת | |