לדלג לתוכן

ורבובה

המונח "ורבו" מפנה לכאן. לערך העוסק בכפר בהונגריה, ראו וארבו.
ורבובה
Vrbové
סמל ורבובה
סמל ורבובה
סמל ורבובה
דגל ורבובה
דגל ורבובה
דגל ורבובה
מרכז העיר ורבובה
מרכז העיר ורבובה
מרכז העיר ורבובה
מדינה סלובקיהסלובקיה סלובקיה
מחוז טרנבה
ראש העיר יאן יאנושקה
תאריך ייסוד 1332 (אזכור ראשון)
שטח 13.967 קמ"ר
גובה 134 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 5,739 (1 בינואר 2021)
 ‑ צפיפות 452 נפש לקמ"ר (2013)
קואורדינטות 48°37′12″N 17°43′25″E / 48.62000°N 17.72361°E / 48.62000; 17.72361
אזור זמן UTC +1
www.vrbove.sk

ורבובהסלובקית: Vrbové; בגרמנית: Vrbau ובגרמנית מודרנית: Werbau; בהונגרית: Verbó; ביידיש: ווערבוי), עיר במחוז-משנה פישטני (Piešťany) במחוז טרנבה שבמערב סלובקיה. ורבובה היא אחת משתי הערים המרכזיות בתת-המחוז. בשנת 2013 היא מנתה 6,122 תושבים.

יישוב התקיים בוורבובה כבר לפני מאות שנים. האזכור הראשון שלה בכתובים המוכר כיום הוא מהמחצית הראשונה של המאה ה-14, אז הייתה חלק מתחום השליטה של טירת צ'חטיצה (Čachtice Castle). ב־1437 הוכרה רשמית כעיר. ב־1599 נחרבה העיר בידי הצבא העות'מאני.

העיר התפרסמה בשווקיה, בהם שווקה תבואה מכפרי האזור. המסחר נוהל בעיקר על ידי יהודים, שהיוו חלק גדול מאוכלוסיית העיר. בסוף המאה ה-20 התרכז עיקר כובד המשקל המסחרי של העיר בתעשיית הביגוד ובעיבוד העץ לסוגיו.

הקהילה היהודית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית הכנסת הגדול של ורבובה. צולם ב-2008

מוצאה של קהילת היהודים בוורבובה בהגירת קבוצות גדולות של יהודים מקהילת אונגריש ברוד במוראביה, לאחר שהוטלו הגבלות על נישואי יהודים במוראביה. שלוש קהילות הוקמו אז סמוך לגבול מוראביה: קהילת נובו מסטה,[1] קהילת שכטליץ, וקהילת וערבוי, היא ורבובה.[2]

את היסודות לקהילה הניחו מספר עסקנים שהיו גם מלומדים תורניים. אחד האבות המייסדים של הקהילה הממוסדת היה רבי שמואל סגל (פעל בוורבובה בערך בין השנים 17201740). הוא הניח את התשתית לפעילות מוסדות הקהילה כשהקים טחנת קמח, שרווחיה הוקדשו להקמת מבני ציבור ואחזקתם. בנוסף, העביר סגל לחזקת הקהילה מספר בנינים ומגרשים בעיר. עד שנתה האחרונה של הקהילה בימי מלחמת העולם השנייה שמרו יהודי ורבובה על בקשתו בצוואתו, שמדי שנה יפקדו את קברו ביום השנה לפטירתו עשרה תלמידי חכמים. במעמד זה היו קובעים את חלוקת רווחי קרנות הצדקה שהשאיר אחריו.

בית המדרש הגדול של הקהילה חרב בימי השואה, אבל בית הכנסת הגדול שרד, והוא מהווה מוקד משיכה תיירותי כמונומנט היסטורי. לא מתקיימת בו פעילות דתית.

רבני הקהילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הרב יעקב קופל אלטנקונשטט - מחבר "חידושי יעב"ץ", ממנהיגי יהדות הונגריה האורתודוקסית. תלמידו של הנודע ביהודה. הוא ניהל בעיר ישיבה מפורסמת.
  • הרב בנימין וולף לעוו - מגדולי רבני יהדות הונגריה, מחבר סדרת הספרים "שערי תורה", מילא את מקום קודמו גם כראש ישיבת ווערבוי.
  • הרב ירמיה לעוו - מחבר "דברי ירמיה", בנו של הרב בנימין וולף. שימש כרבה של ורבובה עד מינויו לרבנות העיר אוהעל.
  • הרב שמואל זומר - שימש כרבה של ורבובה עד מינויו לרבנות העיר פאפה (נפטר כ"ח בטבת תר"ך).
  • הרב חיים צבי מנהיימר - מחבר שו"ת "עין הבדולח", מתלמידי החתם סופר. מינויו נתן תנופה מחודשת לישיבת ווערבוי שעמדה אף היא בראשותו. שימש כרבה של ורבובה עד מינויו לרבנות העיר אונגוואר.
  • הרב ישראל פרידמן (קערט) - היה ראב"ד הקהילה בתקופת כהונתו של הרב מנהיימר, מתלמידיו של הרב יחזקאל בנעט. אחריו שימש בתפקיד זה הרב קופל בלוי, מתלמידי הכתב סופר.
  • הרב יעקב קופל רייך - נכדו של רבי יעקב קופל אלטנקונשטט, היה רבה של העיר בין השנים 18801889, אז עבר לשרת כרבה של הקהילה האורתודוקסית בבודפשט.
  • הרב שמואל רייך - בנו של הרב יעקב קופל רייך, היה רבה הראשי הרשמי של העיר. הוא הקים בעיר בית ספר למסחר שהולאם. הרב רייך שרד את השואה, ועלה לירושלים, בה נפטר.
  • הרב יצחק וייס - היה ראב"ד הקהילה בתקופה חופפת לכהונתו של הרב שמואל רייך. הוא מחבר הספרים: שו"ת "שיח יצחק", שיח יצחק על התורה, דבק טוב, אבני בית היוצר, וספרים נוספים. צאצאיו מקיימים בבני ברק קהילה לזכר קהילת ורבובה.[3]

לפי מפקד אוכלוסין שנערך ב־2001, אז מנתה העיר 6,249 תושבים, 98.75% מתושביה היו סלובקים ו0.59% צ'כים. החלוקה הדתית הייתה: 75.48% קתולים, 10.80% ללא סיווג דת, ו-10.67% לותרנים.

ילידי ורבובה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבין ילידי העיר התפרסמו רבים, בהם:

ערים תאומות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורבובה קשורה בקשר ערים תאומות עם כמה ערים ברחבי אירופה:

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ורבובה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ בקהילה זו כיהן לימים הרב דוד דייטש.
  2. ^ ווערבוי ורבניה, בתוך: יצחק וייס, שיח יצחק - שו"ת, ירושלים: מכון ירושלים, תשנ"ה.
  3. ^ תיעוד מסכם: ימי השבע ברכות בבית ווערבוי - שאץ, באתר בחדרי חרדים