ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון175

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
331	332	333	334	335	336	337	338	339	340
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

כמה הוכחות לתכונה מתמטית יכולות להיות?

אני משער שהתשובה היא אינסוף(בהנחה שלא מדובר בתכונה הנובעת מאקסיומה), אבל למען האמת לא הצלחתי לחשוב על שום הסבר לוגי לדבר. האם אני בכלל צודק? במחשבה שנייה, אולי באקסיומות שבהן ניתן לבנות משפטים תמיד אוכל לבנות משפטים חדשים מהמשפטים שאוכיח?האם זה תקף לכל קבוצת אקסיומות? Exx8 - שיחה 19:22, 18 בפברואר 2012 (IST)

אם יש לטענה הוכחה אחת, אפשר להוכיח אותה באינסוף דרכים, באופן הבא: צטט את ההוכחה בסיום מחרוזת כלשהי משירי ארץ ישראל. מספר ההוכחות הוא בן-מניה, כמספר המחרוזות. עוזי ו. - שיחה 21:19, 18 בפברואר 2012 (IST)

ובכל זאת אתה יכול להשמיט חלק מההוכחה ולכן הוא מיותר- כלומר זו לא הוכחה חדשה אלא אותה הגברת בשינוי אדרת. הייתי שמח להתייחסות קצת יותר רצינית.Exx8 - שיחה 21:49, 18 בפברואר 2012 (IST)

אם "הוכחה" היא סדרת הוכחה פורמלית, הרי קיימת סדרה מינימלית כזאת. או קבוצה סופית של סדרות מינימליות כאלה. אלא מה? אתה לא מוצא אותן. וגם אני לא רואה שום סיבה לקחת יותר מרצינות סדרות מינימליות מסדרות אחרות. ולכן גם סדרת הוכחה "מנופחת" היא סדרה לגיטימית. זה "יותר רציני"? כי אמרתי בערך את מה שעוזי אמר, לדעתי. --אלעזר - שיחה 22:02, 18 בפברואר 2012 (IST)

השואל ביקש לצאת מ'בוץ', אבל, דומני, שהכנסתם אותו עמוק יותר. בנצי - שיחה 22:25, 18 בפברואר 2012 (IST)

בפעם האחרונה שבדקתי, השירים של אריק אינשטיין אינם משפטים במתמטיקה. גם הוכחות מנופחות לדעתי קבילות (לדוגמה חלק מההוכחות למשפט פיתגורס). Exx8 - שיחה 22:34, 18 בפברואר 2012 (IST)

אוקיי. אז הנה: קח הוכחה, כתובה בכל דרך פורמלית שתרצה, ותוסיף לה בהתחלה את ההוכחה שאחד ועוד אחד שווה 2, מספר כלשהו של פעמים. קיבלת סדרת הוכחה חדשה. --אלעזר - שיחה 22:37, 18 בפברואר 2012 (IST)

אפשר לנסח את השאלה אחרת: נגדיר שכל מה שידוע לנו עד היום על מתמטיקה ולוגיקה הנו אמת, חוץ מהמשפט המבוקש. בכמה דרכים ניתן להוכיח אותו? Nachy • שיחה 22:59, 18 בפברואר 2012 (IST)

ברור שלכל טענה יש רק מספר סופי של הוכחות סבירות לעין האנושית (הוכחה שהיא פי אלף יותר ארוכה מההוכחה אחרת לאותה טענה לא תחשב סבירה, ויש רק מספר סופי של הוכחות שקצרות מאורך מסוים). הוכחה במובן הפורמלי היא סדרה סופית של פסוקים שכל אחד מהם הוא אקסיומה או נובע ישירות מאחד הפסוקים הקודמים בסדרה על ידי כלל היסק (לרוב מודוס פוננס), כאשר הפסוק האחרון בסדרה הוא המשפט אותו מוכיחים. במובן הזה הטיעון של עוזי אכן מראה שישנן אינסוף הוכחות פורמליות לכל משפט. בהינתן הוכחה כלשהי של המשפט אתה יכול להוסיף בתחילת סדרת הפסוקים מספר כלשהו של פסוקים העונים לכללים (למשל חזרה שוב ושוב על אקסיומה אקראית כלשהי) ותקבל הוכחה "אחרת". הטריק הזה של לנפח דברים בצורה מטופשת שכזו הוא דווקא שימושי מאוד במתמטיקה ומשתמשים בו לא מעט בהקשרים שונים. דניאל • תרמו ערך 12:34, 19 בפברואר 2012 (IST)

אפשר להגדיר "הוכחה מינימלית" כהוכחה שמחיקת שורות מוכרחה לקלקל אותה. אני בטוח שלכל טענה שיש לה הוכחה, יש אינסוף הוכחות מינימליות שונות. עוזי ו. - שיחה 17:47, 19 בפברואר 2012 (IST)

לאקסיומה יש הוכחה מינימלית אחת. דניאל • תרמו ערך 18:12, 19 בפברואר 2012 (IST)

טענה שאינה אקסיומה. עוזי ו. - שיחה 18:15, 19 בפברואר 2012 (IST)

אני יכול לחשוב על מערכות פשוטות של אקסיומות שבהן מה שאתה אומר לא נכון. אני משער שטענתך אינה נכונה בכל מערכת אקסיומות סופית. דניאל • תרמו ערך 18:26, 19 בפברואר 2012 (IST)

אפשר לשכפל את ההוכחה לטענות מהצורה $\ \phi \vee \phi \vee \cdots \vee \phi$. עוזי ו. - שיחה 19:07, 19 בפברואר 2012 (IST)

או $\neg (\neg \phi )$ וכו'. התכוונתי לזה שלדעתי אין אפילו טענה אחת שיש לה מספר אינסופי של הוכחות מינימליות. דניאל • תרמו ערך 19:12, 19 בפברואר 2012 (IST)

לאקסיומה אין אפילו הוכחה אחת, לא? אם יש לה הוכחה היא אינה אקסיומה...

דניאל, לא ממש משנה האם זה בגבול הסביר או לא - זו שאלה מופשטת. גם ניפוח של דברים בצורה מלאכותית אינו נחשב להוכחה אחרת כמו שהסברנו קודם Exx ואנוכי (מה שאפשר להשמיט אינו נחשב להוכחה; מה שכבר יודעים אין צורך להוכיח אלא הוא נתון).

עוזי, מה זאת אומרת "אני בטוח שלכל טענה שיש לה הוכחה, יש אינסוף הוכחות מינימליות שונות"? איך אתה בטוח? Nachy • שיחה 00:11, 20 בפברואר 2012 (IST)

תקרא את הההגדרה שהבאתי להוכחה. כל סדרה של פסוקים העונה לכללים הנ"ל והפסוק האחרון בה הוא האקסיומה עצמה היא, מבחינה פורמלית, הוכחה לאקסיומה (במילים אחרות אקסיומה היא הוכחה של עצמה).

אם זו שאלה מופשטת ולא סובייקטיבית אז צריך להביא הגדרות ברורות. אם אתה פוסל "הוכחות מנופחות" אתה צריך להגדיר הוכחות שאתה כן מוכן לקבל (עוזי עשה זאת עם "הוכחה מינימלית" וטרם הצלחנו לברר כמה כאלה יש). דניאל • תרמו ערך 00:27, 20 בפברואר 2012 (IST)

אם יש לך סדרת הוכחה, אתה יכול בעזרת שימוש במשתנים אחרים להגיע אל הצעד האחרון במסלול ארוך יותר, שכל הדרך שלו היא חיונית. פשוט כי בשביל להגיע מ$y\to z$ ל$z$ יהיה צריך להוכיח את כל הabc לפני כן. --אלעזר - שיחה 01:00, 20 בפברואר 2012 (IST)

לא הבנתי. תוכל לתת דוגמה של ממש. דניאל • תרמו ערך 10:31, 20 בפברואר 2012 (IST)

דניאל, זו שאלה מופשטת, כי לא משנה האם ההוכחה היא בגבולות הסביר או לא - העיקר שהיא תקפה לוגית. ההוכחות שאנחנו מחפשים הן הוכחות כאלה שכל קביעה שנשמיט מהן תפסול את ההוכחה. אלו ההוכחות שאני מחפש - חסר משהו?

בכלל, המושג "שוני" בין הוכחות הוא בעייתי. אפשר אולי להגדיר אותו באופן הבא: הוכחה א' תהיה שונה מהוכחה ב', אם בסדרת ההיסקים שלה קיים היסק שלא נובע מהוכחה ב'. לפיכך, הוכחה א' והוכחה ב' יהיו שונות, אם כל אחת מהן מכילה היסק שאינו בהכרח נובע מהאחרת. או הגדרה שנדמה לי שהיא שקולה: הוכחה א' תהיה שונה מהוכחה ב', אם ניתן להפריך את הוכחה ב' בלי להפריך את הוכחה א'. לפיכך, הוכחה א' והוכחה ב' יהיו שונות, אם ניתן להפריך כל אחת מהן בלי להפריך את האחרת.

האם כך התייחסתם למושג "שוני"? אם לא - איך כן? Nachy • שיחה 09:31, 20 בפברואר 2012 (IST)

ההגדרה הראשונה שלך לשוני לא פוסלת הוכחות מנופחות. אפשר לנפח הוכחות עם היסקים לא רלוונטים. ההגדרה השנייה שלך חסרת משמעות. להפריך טענה זה להוכיח את השלילה שלה. לא ברור מה זה להפריך הוכחה. דניאל • תרמו ערך 10:31, 20 בפברואר 2012 (IST)

זו ההגדרה להוכחות שונות, לא הגדרה להוכחות שאני מחפש. אני מחפש הוכחות שונות ומינימליות, כאמור.

להפריך טענה זה להוכיח את השלילה, אבל להפריך הוכחה זה לא להוכיח את השלילה, אלא להפריך את אחד ההיסקים שלה, או ליתר דיוק להראות ש/אחד ההיסקים שלה לא תקף מכל סיבה שתהיה. אם אפשר להפריך את אחד ההיסקים של הוכחה א', ובכל זאת הוכחה ב' תישאר תקפה, זה אומר שיש טענה בהוכחה א' שאינה נובעת מהוכחה ב'. Nachy • שיחה 10:42, 20 בפברואר 2012 (IST)

לרוב יש רק כלל היסק אחד, מודוס פוננס. הוא מופיע בכל הוכחה שאיננה הוכחה של אקסיומה. אם הכלל הזה אינו תקף, אף הוכחה אינה תקפה. דניאל • תרמו ערך 10:54, 20 בפברואר 2012 (IST)

אין בעיה, אבל אני חושב שזה לא נוגע לשאלה. ההוכחה הרי מורכבת משורה של מודוסים פוננסים כאלה, ולפי ההגדרה שלי אם העובדה שאחד מהם אינו נכון הורסת רק את אחת ההוכחות, אזי ההוכחות שונות. כמה הוכחות שונות כאלה יש?

אתה יודע מה, אולי זה קשור לשאלה הכללית הבאה בלוגיקה: כמה היסקים שונים ניתן להסיק מתוך מספר סופי של אקסיומות? כמובן שההגדרה "שונים" היא קריטית, כי מהמספר הסופי של אקסיומות תורת המספרים ניתן לגזור את תוצאות החיבור של כל המספרים הטבעיים, לדוגמה, ולפיכך יש רשימה אינסופית של היסקים. לכן אני מעדיף לשאול את זה בצורה שתחזיר את הכדור למגרש שלך: בהינתן מערכת סופית של אקסיומות, אלו קבוצות היסקים יכילו אינסוף איברים, ואלו קבוצות יכילו מספר איברים סופי?

אם תצליח להראות שני דברים: א. לכל מערכת אקסיומטית סופית יש לפחות קבוצת היסקים סופית אחת, ב. יש טענות שכל ההיסקים שמשמשים להוכיח אותן שייכים כולם לקבוצות שמכילות מספר סופי, אז בהכרח ינבע מכך שיש טענות שיש להן רק מספר סופי של הוכחות. אם תרחיק לכת עוד יותר, ותצליח להוכיח שכל הטענות הנובעות ממערכת האקסיומות הסופית מוכחות רק על בסיס היסקים ששייכים לקבוצות הסופיות, אז תוכיח שלכל הטענות יש מספר סופי של הוכחות. עד אז, אני לא רואה על סמך מה אפשר לקבוע האם מספר ההוכחות המינימליות הוא סופי או לא. Nachy • שיחה 12:15, 20 בפברואר 2012 (IST)

אתה לא מגדיר את זה טוב. לכל מערכת אקסיומטית סופית יש אינסוף קבוצות היסקים - למעשה, עוצמת הרצף - ומתוכן אינסוף קבוצות סופיות. "אלו קבוצות היסקים יכילו אינסוף איברים, ואלו קבוצות יכילו מספר איברים סופי"? התשובה היא קבוצות אינסופיות מול קבוצות סופיות. איזו תשובה אחרת אתה רוצה לקבל?

פה אתה קורא "היסקים" להפעלה של כללי היסק? יש רק כלל אחד כזה, כאמור. ואינסוף דרכים שונות להפעיל אותו.

למעשה, מערכת האקסיומות בלוגיקה פסוקית היא אינסופית, כי היא מכילה 3 "סוגים" של אקסיומות, שלכל אחת יש אינסוף דוגמאות.

בקיצור, אני חושב שאתה לא מגדיר פה דברים היטב, ולכן אין תשובות לא טריוויאליות לשאלות שהצגת.

מה זאת אומרת "הפעלה של מודוס פוננס שאיננה נכונה"? מודוס פוננס, ומערכת ההוכחה כולה, היא מערכת סינטקטית. שניתן לבדוק במחשב האם היא נכונה או לא - בהינתן קבוצה כזאת וכזאת של רצפים של סמלים, ניתן לקבל עוד רצפים של סמלים מהצורה הזאת והזאת.

הערה אחרונה: יש יותר ממערכת אקסיומטית שלמה ונאותה אחת - יש אינסוף כאלה. כיוון שכך, אפשר להוכיח אקסיומות של כל מערכת כזאת בעזרת מערכת אחרת, ולהמשיך כך מספר פעמים בלתי מוגבל. ואז להוכיח את הטענה המקורית מהמערכת החדשה שקיבלת. --אלעזר - שיחה 17:26, 20 בפברואר 2012 (IST)

הנה דוגמה: אני משוכנע שההיסק 4+4=8 לא משמש כדי להוכיח אף טענה בעולם. כך גם אני בטוח שכל מסקנה לגבי חיבור של מספרים מסוימים לא תהווה הוכחה לאף טענה בעולם (חוץ מלעצמה). לכן העובדה שיש עוצמת רצף של מסקנות אפשריות לא אומרת שקיימות אינסוף מסקנות שאפשר להשתמש בהן כדי להוכיח טענות.

ברור שאני לא מתכוון להוכחות שונות בכך שאחת מהן אינה תקפות כי ניתן להפריך אותן, אלא אני מתכוון להוכחות כאלה, שכל אחת מהן מכילה היסק שאינו חייב להיות נכון לפי ההוכחה האחרת. הוא כמובן נכון, כי הוכחנו אותו, אבל לא עליו נסמכת ההוכחה האחרת.

אילו ערכים מינרליים טובים יותר?

יש לפני שני בקבוקי מים מינרליים, ובקשתי שטוחה לפניכם להסביר לי אילו ערכים מינרליים עדיפים לגוף האדם מבין השניים ומדוע. (אגב, אני מבין שמבחינת ערך הגבה בקבוק א' עדיף מפני שיש בו פחות חומצה, האם זה נכון?) [הערה: הערכים מתייחסים למידה של מ"ג לליטר]

השוואה בין שני הערכים של שני הבקבוקים

ערכי בקבוק א	בקבוק ב
דו פחמות 224 כלורידים 80 סידן 62 נתרן 46 גפרות 31 חנקות 33 מגנזיום 28 אשלגן 2.9 ערך הגבה (ph) כזה: 7.9	דו פחמות 10 כלורידים 170 סידן 80 נתרן 5 גפרות 18 חנקות - אין (0) מגנזיום 16 אשלגן 13 ערך הגבה (ph) כזה: 6.8 פלואור 0.3 (אין בבקבוק השני)

95.35.134.169 20:14, 18 בפברואר 2012 (IST)

בוא נתחיל עם הפלואור... שכבר מוריד מערכו הבריאותי של הבקבוק השני. ראה ערך פלואור. לגבי נתרן שזה מלח, למעשה עדיף כמה שפחות לצרוך ממנו, ואת זה יש בבקבוק הראשון קצת יותר מפי תשעה לעומת הבקבוק השני. לגבי סידן, יש כאלה שאומרים שלא כדאי לצרוך יותר מדי סידן, ובקבוק הראשון אכן יש פחות; לגבי שאר הדברים אני לא מבין, צריך בשביל זה ביוכימאי או משהו כזה... 46.210.193.45 00:26, 19 בפברואר 2012 (IST)

לגבי pH - ככל שהערך נמוך יותר, החומר חומצי יותר (באופן גס אפשר לומר שהסקאלה היא בין 1 ל-14, כש-1 חומצי מאוד, 14 בסיסי מאוד, ו-7 נייטרלי). כלומר, המים שבבקבוק א' אכן פחות חומציים. ובכל זאת, חשוב לדעת שהמשוואה: פחות חומצי = יותר בריא ממש לא נכונה. גם חומר חומצי וגם חומר בסיסי יכולים להזיק לגוף (לשם המחשה: אקונומיקה היא בסיס, ואילו קוקה קולה היא חומצה. איזו מהן היית מעדיף לשתות?). אני לא יודעת מה נחשב טווח ערכים "תקין" לחומציות של מאכלים ומשקאות. הטבלה שבערך pH יכולה לתת לך כיוון מסויים. הניחוש שלי הוא שמכיוון שדרגת החומציות של המים שבשני הבקבוקים קרובה לזו של הרוק, אין סיבה ממשית להעדיף אחד מהם. לרוויה! תמא - שיחה 12:43, 19 בפברואר 2012 (IST)

בבקבוק השני יש פלואור שדווקא מוסיף לערכו. פלואוריד הוא כנראה חומר היחיד היום שידוע כמחזק את השן ומעלה את עמידותה בפני תקיפת העששת. בבקבוק הראשון ישנם חנקות, דבר שיכול למצביע על זיהום המים (לדוגמה על ידי מי ביוב, דשנים או שירותים כימיים). כנראה השני עבר טיפול כימי קל על מנת לחטא מחיידקים וזיהום. שני דברים שמשפיע על הטעם הם הPH (הבקבוק השני יהיה טיפה יותר חמוץ) וכמות הכלורידים (הבקבוק השני יותר מלוח). ככה שאני הייתי בוחר בבקבוק השני כי המים בו עם טעם יותר עשיר. כל האלמנטים נמצאים בנורמה שלי מי שתייה רגילים. לגבי חומציות- משהו בבקבוק הראשון גורם לבסיסיות גבוהה מדי בשביל מים והוא לא מצויין, לא יודע מה זה יכול להיות. אבל תכלס, הצגת פה נתונים קרובים מאוד למי ברז ממוצעים. 79.182.216.110 14:07, 19 בפברואר 2012 (IST)

הניחוש שלי זה שהשני זה AQUA NOVA שהם מי ברז מטופלים. 84.94.107.19 14:10, 19 בפברואר 2012 (IST)

פלואור ממה לא מוסיף לערך של מים מינרליים. כבר צוין לעיל לעיין בערך פלואור, שם הדברים מוסברים בצורה הכי ניטרלית שיש, והם לא משתמעים לשני פנים.

לגופו של עניין, מגנזיום הינו מינרל חשוב לגוף; סידן הוא מינרל חשוב אך יותר מידי ממנו כמו מעט ממנו, לא טוב. גפרות הוא מינרל חשוב לגוף. אשלגן מינרל חשוב לגוף. כלורידים גם הם חשובים לגוף (התצרוכת היומית המומלצת (DRI) לפי מכון הרפואה של האקדמיה הלאומית של ארצות הברית היא בין 2,300 ל-3,600 מיליגרם ליום, עבור זכר בן 25.); לסיכום, לבקבוק השני יש אפוא העדפה ניכרת על פני הבקבוק הראשון; עם זאת תוספת הפלואור עושה אותו הרע במיעוטו. בנוסף למידע הזה, קרא באתר הידען בכתבה "מה מגישים לנו בתוך הבקבוק הכחול"? המאמר מכיל הרבה נקודות אחרות שלא מוזכרות על הבקבוק...

קצת רצינות, חבר'ה. מדובר סך הכל במים. אם אתם באמת חושבים שתייה של בקבוק מים תשנה את מאזן המינרלים בגוף מתבלבל בלשון המעטה. הנתונים כמו שרשום הם מ"ג לליטר. לצורך השווה ניקח 100 גרם של אגוז לוז. נקבל 163 מ"ג מגנזיום, 680 מ"ג אשלגן ו114 מ"ג סידן (בנוסף לעוד כמות נכבדת של ויטמינים ומינרלים). "נתרן" ו"כלורידים" זה בסך הכל מלח בישול. חנקות וגפרות לא סיבה להשתחצן(לא אומר כלום). כוס חלב תכיל הרבה יותר מינרלים מ2-3 ליטר מים. ולגבי פלואור- מוסיפים אותו למי ברז באופן קבוע. זה שלא ציינו את זה על העטיפה לא אומר כלום. Corvus,(שיחה) 14:48, 22 בפברואר 2012 (IST)

האמירה שלך ש"סך הכל מדובר במים", מגוכחת ולא במקומה. המים הם משקה הנכנס לגוף בכמויות רבות, ואף חלקים קטנים הנמצאים בהם מצטברים46.210.11.36 15:00, 27 בפברואר 2012 (IST)

וכמו שכתבתי, בהשוואה למזון כמות אותם "חלקים קטנים" זניחה. גם אם מדובר בכמויות מים ממש גדולות. בארוחת ערב רגילה יש יותר מינרלים מכמה ליטרים של מים. Corvus,(שיחה) 17:20, 27 בפברואר 2012 (IST)

אין הבדל משמעותי בין שני המותגים. אין בעיה עם פלור בכמות שצוינה. באופן עקרוני כל מוצר מדף ישראלי חייב לעמוד באישורים הרלוונטיים הקובעים שאינו רעיל. אם הוא נמכר בסופר, סימן שאפשר לאכול אותו. גילגמש • שיחה 18:03, 1 במרץ 2012 (IST)

האם מכינים אופיום או מורפיום מהתבלין פרג?

האם זה נכון שמכינים מורפיום או אופיום מהפרג? אם זה נכון באיזו דרך מכינים את זה? 95.35.134.169 20:17, 18 בפברואר 2012 (IST)

פרג האופיום, ממנו מפיקים את האופיום, לא גדל באופן טבעי בארץ ישראל. בישראל גדלים מינים אחרים של פרגים, הנפוץ שבהם הוא פרג אגסני. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 21:17, 18 בפברואר 2012 (IST)

זה לא מהתבלין. התבלין זה הזרעים שהם עניים באלקלואידים. את האופיום והמורפין מפיקים מציפת הפרי. Gidip - שיחה 16:43, 27 בפברואר 2012 (IST)

כושים נוצרים

האם יש באפריקה כושים נוצרים? מדינה נוצרית? אני יודע שיש הרבה מוסלמים. 79.182.200.242 20:28, 18 בפברואר 2012 (IST)

יש באפריקה מדינות נוצריות. אחת מהן היא אתיופיה. חצי ממדינות המשנה של ניגריה הן נוצריות גם כן109.160.135.185 21:17, 18 בפברואר 2012 (IST)

כן, יש באפריקה הרבה שחורים נוצרים. אגב, המילה "כושים" לא נחשבת לתקינה פוליטית מאחר שהיא נתפשת בטעות כתרגום ל-neger האמריקאי, למרות שהיא בכלל באה מהתנ"ך. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 21:58, 18 בפברואר 2012 (IST)

אתה מתכוון ל-en:Nigger. אגב, כמה מפתיע, en:Niger הוא המונח הלטיני ל'שחור'. שבוע טוב, בנצי - שיחה 22:22, 18 בפברואר 2012 (IST)

אני לא אוהב דעות קדומות. אין שום דבר גזעני במילה "כושים". זה כמו להגיד "אסיאטי". פשוט הכללה על פי מראה חיצוני ומוצא. אם זה משפיל מישהו, אז כנראה בגלל היחס לאותה האוכלוסייה ולא בגלל המילה עצמה. וככה זה לא ישנה אם נגיד "אפריקני", "שחור", "בעל צבע עור קהה" או כל מילה אחרת. אם זה ירמוז על מצב נחות זה לא בגלל המילה אלא בגלל הדעות הקדומות.

אבל לעניין ששאלתי- איפה יש כושים נוצרים? אמרתם באתיופיה. איפה עוד? 79.182.200.242 22:32, 18 בפברואר 2012 (IST)

א. אסייתי ולא אסייטי, ועור כהה ולא עור קהה.

ב. אתה צודק, מלבד ש"אסייתי" ו"אפריקני" אינם דוגמאות טובות לצורך העניין. עם זאת, מסיבות חברתיות, בארה"ב כמובן, הכינוי "ניגר" וממנו "כושי", הפך להיות בעייתי. בעייתיות זו יצרה נורמה לגבי אורח דיבור או אורח כינוי, שהפכה למחייבת. מה לעשות, זו טבעה של נורמה, שמטרתה, במקרה זה, חיובית.

ג. קודמי כבר ציין ניגריה. יש גם דרום סודן. בנוסף, אני מציע לך לעבור על מדינות אפריקה (כמעט כל המחצית הדרומית של היבשת מורכבת ממדינות נוצריות), וגם אמריקה, ובראשן ארה"ב, ולבדוק את התפלגות הדתות בתוכם. בדוק זאת גם בערך נוצרים. בהצלחה, בנצי - שיחה 22:51, 18 בפברואר 2012 (IST)

עיין בתמונה הזאת: קובץ:Christian Majority Countries.PNG בברכה, --איש המרק - שיחה 13:10, 19 בפברואר 2012 (IST)

הרבה פעמים, פוליטיקלי קורקט רק משדר לאנשים שיש להם במה להתבייש. אם אני צריך למצוא ניסוחים מסורבלים במקום לומר "כושי" או במקום לומר "הומו", אני משדר שיש כאילו משהו לא בסדר עם העובדות כפשוטן. אלא שאני ממש חושב שאין שום בעיה עם כושים (ואין שום בעיה עם הומואים) ולכן, זה בסדר גמור, בעיני, לקרוא לכושי "כושי". 94.159.213.223 10:00, 20 בפברואר 2012 (IST)

"באותם הימים נדמיתי לעצמי כעבד כושי (מילה שנאסרה משום מה, כי תם העידן שבו נשפט אדם על פי צבע עורו, ומשום כך אמור מעתה - שחור)" (משה אופיר, "אחת שאלתי", 2012). עוזי ו. - שיחה 12:46, 20 בפברואר 2012 (IST)

וכמובן, אנחנו לא חיים בארה"ב אלא בישראל, כך שהנורמות שלהם לא בהכרח מחייבות אותנו. מי שירצה לנהוג כאמריקאי שיבושם לו.

דרום סודן היא מדינה נוצרית Nirvadel - שיחה 23:19, 26 בפברואר 2012 (IST)

זרעי קנאביס

במידה ושותלים זרעים שנלקחו מצמח קנאביס צעיר (מניצני הצמח) יפרח צמח חדש? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זרעים מגיעים מהפרי. לא מהניצן. את הזרעים זורעים ולא שותלים 109.160.135.185 23:08, 18 בפברואר 2012 (IST)

האם מישהו מכיר צמח שמחזור הגידול שלו אינו חד שנתי (מוציא פרות פעם בשנתים / שלוש / חצי שנה)?

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

עיין באגוז ברזילאי, לדוגמא. בנצי - שיחה 13:12, 19 בפברואר 2012 (IST)

יש איזה במבוק עם מחזור פריחה של 120 שנה. 109.64.24.206 23:30, 20 בפברואר 2012 (IST)

ויש איזשהו עץ שמחזורו 7 שנים, וזאת משום שהוא זקוק לשם כך, למעורבותו של איזשהו בעל-חיים. כבר יומיים אני מנסה להיזכר בשמו, או בשמותיהם, ללא הצלחה. בנצי - שיחה 01:03, 21 בפברואר 2012 (IST)

אולי אתה מתכוון לציקדה מחזורית (למרות שזה לא בדיוק מה שכתבת)? 84.111.90.87 01:59, 21 בפברואר 2012 (IST)

אני חושב שכן. יש איזשהו עץ התלוי בו, בלעדית, להפצת זרעיו. אגב, גם ציקדה היא בעל-חיים, אם לזה התכוונת בשורה הנתונה בסוגריים. בנצי - שיחה 20:02, 21 בפברואר 2012 (IST)

יש מיני זית אירופי (מהערך: פיקואל - זן ספרדי מחבל אנדלוסיה). זהו זן סירוגי, כלומר מניב פרי פעם בשנתיים), יש מיני קפה ואבוקדו כנ"ל. התנובה בשנה שאינו נותן פרי אינה אפסית אלא שהיא מועטה. שנילי - שיחה 07:48, 21 בפברואר 2012 (IST)

אנחנו מכירים בעיקר את הצמחייה של הארץ, שמושפעת מהאקלים הים תיכוני, שבה השפעת העונות על מהלך חיי הצמח ('פנולוגיה') היא קריטית. צמחים העונים לתיאור שביקשת נמצא בעיקר באיזורים טרופיים כמו האגוז הברזילאי והבמבוק שהוזכרו, עליהם נוסיף את צמח האגבה הגדל בארץ. אם תחפש טוב טוב, תמצא גם צמחים כאלה בצמחיית הבר של הארץ. כדוגמת סומקן ענקי ממשפחת הזיפניים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מעבר פוטונים בסדק יחיד

אם נירה פוטונים דרך סדק יחיד האם תתרחש עקיפה?? זאת אומרת האם האור יתנהג כגל או כחלקיק??? 89.138.218.116 15:39, 19 בפברואר 2012 (IST) תודה מראש

בערך עקיפה כתוב: "לפי מכניקת הקוונטים, הדינמיקה של חלקיקים נקבעת על ידי פונקציית גל המקיימת את משוואת שרדינגר, בה מתקיימת תופעת העקיפה. כתוצאה מכך, ניתן לקבל תבניות עקיפה גם עם חלקיקים בניסויים כדוגמת ניסוי שני הסדקים במידה וגודל המחסום הוא מסדר הגודל של אורך גל דה ברויי של החלקיק". כלומר גם עבור מה שאתה קורא "חלקיק" יש תופעה של עקיפה. אז בוודאי עבור פוטון.

אני מניח שמה שאתה מתכוון לשאול, זה אם נירה פוטון יחיד לסדק, האם תהיה עקיפה, ואיך זה יבוא לביטוי? אז התשובה היא כן, וזה יבוא לביטוי בכל שלא בהכרך הוא ימשיך בכיוונו המקורי אלא יש לו סיכויים לפגוע במסך במקומות שונים, שמתאימים לעוצמת האור בתבנית העקיפה שתראה על המסך כשסתם תקרין באור מפוטונים רבים. eman • שיחה • ♥ 15:49, 19 בפברואר 2012 (IST)

השורות האחרונות לא ברורות, וגם מתוקלדות. להבהרת הדברים: הפוטון הבודד אינו מגיע בו-זמנית, לכל אזורי תבנית העקיפה, אלא יכול להגיע לנקודות שונות בה, בהסתברויות שונות. התבנית הולכת ומתמלאת, בהדרגה, עם שיגורם של פוטונים נוספים, מתבנית ראשונית הנראית כפיזור 'אקראי' של הנקודות בהן פגעו פוטונים מועטים ששוגרו. בנצי - שיחה 16:46, 19 בפברואר 2012 (IST)

בהמשך להבהרה בשורות הקודמות, להלן איור המדגים את התופעה. האיור לקוח מאתר החברה הפיזיקלית השוויצרית. בנצי - שיחה 18:02, 19 בפברואר 2012 (IST)

זה נשמע כאילו כל פוטון מחליט לעצמו לאיזה נוקדה להגיע. אבל מבלי להתייעץ עם פוטונים אחרים, כולם בסוף יוצרים תבנית עקיפה- כאילו שיש להם זיכרון קולקטיבי. נשמע בדוי לחלוטין. 79.182.205.100 17:07, 19 בפברואר 2012 (IST)

"נשמע בדוי לחלוטין", זה ב'ראש' שלנו. בעולם הקוונטי לא שולטים חוקים דטרמיניסטיים אלא חוקים הסתברותיים. מה לעשות: הטבע אינו מחוייב להגיון ולציפיות שלנו. בנצי - שיחה 17:17, 19 בפברואר 2012 (IST)

שמע, לייחס תכונות של רצון וזכרות לתופעת טבע כמו פוטון לא נשמע לי הגוני. כמובן "דיברה תורה בלשון אדם" ואתה משתמש במונחים מוכרים לתיאור התנהגות של הטבע, אבל- איך פוטון יודע "להחליט" להגיע לנקודה על פני מסך? ואיך יתכן בכלל שפוטונים שלא מושפעים אחד מהשני (משתנים מקריים ב"ת?) יודעים להסתדר לתבנית עקיפה סימטרית? 79.182.205.100 17:29, 19 בפברואר 2012 (IST)

לכל פוטון יש פונקציית גל, והפונקציה יכולה להתאבך עם עצמה. אלו לא סתם שגעונות של פיזיקאים - תבנית ההתאבכות מתקבלת בניסוי. עוזי ו. - שיחה 17:46, 19 בפברואר 2012 (IST)

א. כפי שאמרתי קודם: אין מקום לייחס 'רצון' ו'זיכרון' להתנהגות של מערכות פיזיקליות מיקרוסקופיות ברמה הזאת.

ב. גם לא מדובר ב"משתנים אקראיים בלתי-תלויים" במובן המתימטי הפשוט של המילה.

ג. אתה גם לא יכול לנבא לאיזו רמה אלקטרונית ירד האלקטרון באטום מימן מעורר, ובכל זאת, לרמות נמוכות שונות, יש הסתברויות דעיכה שונות. אין זו רק 'בעיה' של 'עקיפה', אלא התנהגות בסיסית אינהרנטית.

ראה גם את הערתו הקודמת של עוזי ו., ואת איור ההמחשה הניסויי שהעליתי בתגובה קודמת לעיל. בנצי - שיחה 18:02, 19 בפברואר 2012 (IST)

אבל בערך ניסוי שני הסדקים מקושר סרטון ובו מצויין כי אלקטרון שיעבור דרך סדק בודד לא יבצע עקיפה... וייצור פס אחד ברוב החריץ. הבאתי פה את הקישור. http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/physics/%D7%94%D7%93%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8-%E2%80%93-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99-%D7%94%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%A5-%D7%94%D7%9B%D7%A4%D7%95%D7%9C. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

א. חבל שאינך חותם את שמך בסוף התגובה, לזיהוי, כמו שצריך. ב. אלקטרון כן עובר עקיפה, כמו פוטון. אני עדיין בודק את הסרטון שהעלית. היבנתי שהוא מדבר על תנאים שונים, המשנים מהותית את הניסוי. אחזור ואשלים זאת לאחר שאבדוק את פרטי הניסוי בצורה מעמיקה יותר (אני לא מצליח להעלותו על המחשב אצלי בבית, וכנראה שעליי לעדכן את ה'פלאש' שלי). בנצי - שיחה 00:48, 28 בפברואר 2012 (IST)

המבורגרים מתקופת התנ"ך

האם בתקופת משה רבנו ידעו להכין המבורגרים? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בדוק קודם, אם המבורג היתה קיימת בתקופה המיוחסת לו. בנצי - שיחה 18:10, 19 בפברואר 2012 (IST)

לא. הם היו שמים יותר מדי פטרוזיליה. 94.159.195.216 23:07, 19 בפברואר 2012 (IST)

לא יפה, למרות שאותי אישית זה הצחיק. לכותב השאלה, אין לנו עדויות ארכיאולוגיות לכך שהעמים השמיים ידעו להכין המבורגרים. למען האמת ההמבורגר התפתח סביב האלף השני במערב רוסיה וזה חדר לגרמניה שם עבר גימורים אחרונים. לסיכום, אם משה רבנו היה בכלל קיים, לא סביר שהוא אכל המבורגר. בכלל מי רוצה לאכול המבורגר בלי עגבניות?! Exx8 - שיחה 03:08, 20 בפברואר 2012 (IST)

אפשר לפשט את השאלה: האם היו אז קציצות בשר טחון והאם שמו אותן בלחם. 94.159.213.223 10:50, 20 בפברואר 2012 (IST)

או לחילופין לשאול מה הגישו במקדונלדס באותם השנים. 79.177.227.40 17:26, 20 בפברואר 2012 (IST)

האם ברביקיו ומצות בלי לדבר על צפיחית בדבש כבר לא מתאים? טיפוסי - שו"ת 22:45, 20 בפברואר 2012 (IST)

ושליו על אש פתוחה במדבר. בנצי - שיחה 00:00, 21 בפברואר 2012 (IST)

זה לא זה ששאל פעם אם לג׳ורג׳ וושינגטון יש חיבור USB אלחוטי שפועל בעזרת רמקולים מאובזרים ודובוני גומי? --77.127.51.146 06:57, 21 בפברואר 2012 (IST)

שאלה במד"ר

איך מוצאים פיתרון ל$y''+9y=cos(3x)$?

הבעיה היא רק איך מוצאים פיתרון פרטי לבעיה. איך למצוא כללי אני יודע $y_{h}=acos(3x)+bsin(3x)$. 79.183.214.194 20:15, 19 בפברואר 2012 (IST)

אם יש לך פיתרון כללי, תציב a ו-b כלשהם ותקבל פתרון פרטי...94.159.231.239

ומי אמר שהוא יקיים את המד"ר? כך A=1, B=2. לא מקיים. 79.183.214.194 23:00, 19 בפברואר 2012 (IST)

מדובר כמובן ב"פתרון פרטי" למשוואה הנתונה, ו"פתרון כללי" למשוואה ההומוגנית המתאימה לה. ראה שיטת השתנות הקבועים . עוזי ו. - שיחה 23:16, 19 בפברואר 2012 (IST)

אני יודע שזה כללי להומוגני+פרטי, לא צריך להסביר בדרים מובנים לאליהם. השאלה היא רק איך מוצאים את הפרטי. אתה יכול להסביר איך עושים ווריאציית פרמטר? למדתי את זה לפני כשנה ושכחתי לגמרי. בדוגמה שהם נתנו איבדתי אותם ברגע שהגיעו לוורנוסקיאן. 79.183.214.194 09:47, 20 בפברואר 2012 (IST)

כתוב $\ y=a(x)\cos(3x)+b(x)\sin(x)$. אז $\ y''+9y=(a''+6b')\cos(3x)+(b''-6a')\sin(3x)$, והשוואת מקדמים מביאה למערכת לינארית מסדר ראשון בשני הנעלמים $\ a',b'$. עוזי ו. - שיחה 12:39, 20 בפברואר 2012 (IST)

איך נכון לומר על תרגיל במתמטיקה "פסוק אמת" או פסוקית אמת"?

ידוע לי שמסתובבים כאן חברה עם תואר ראשון, שני ושלישי במתמטיקה ופיזיקה, אולי אוכל להיעזר בהם ולברר: איך נכון או איך מקובל לומר על תרגיל במתמטיקה "פסוק אמת" או "פסוקית אמת"? 109.253.43.123 02:19, 20 בפברואר 2012 (IST)

תרגיל סתם הוא לא בהכרח זה או זה. אבל מה שאתה מתכוון אליו נקרא "פסוק אמת". (אין לי שום תואר במתמטיקה, אם זה חשוב) --אלעזר - שיחה 02:34, 20 בפברואר 2012 (IST)

(אה, ואיך בדיוק פיזיקה קשורה? הם מתעסקים המון במתמטיקה, אבל רק לעתים רחוקות בלוגיקה מתמטית) --אלעזר - שיחה 02:36, 20 בפברואר 2012 (IST)

אז מה זה בדיוק פסוקית במתמטיקה ופיזיקה, אם בכלל? 109.253.43.123 02:41, 20 בפברואר 2012 (IST)

אני לא יודע מה זה פסוקית בפיזיקה. בלוגיקה מתמטית, פסוקית היא חלק מפסוק - למשל יש פסוק CNF, שזה פסוק מהצורה

((א' או ב' או..) וגם (ג' או ד' או..) וגם...)

אז כל (X או Y או ...) נקרא "פסוקית". יש דברים דומים לצורות נורמליות אחרות. אם יש עוד שימושים למילה "פסוקית", אני לא מכיר אותם. אני חושב שהסיבה שנותנים לזה שם היא כי מספיק, במקרה של CNF, שאחד מהסוגריים לא יתקיים בשביל להפריך הכל. בצורות נורמליות אחרות זה עשוי להיות דומה, או הפוך. --אלעזר - שיחה 03:09, 20 בפברואר 2012 (IST)

נוירונים

המיקרוטובולים אשר "מתחילים" מהתלולית, לאורך האקסון, הם "עצמאיים"?, או שמקורם/בסיסם בצנטריולים שבסומה? בתודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האם בנוירוביולוגיה קוראים "סומה" לגוף התא? בעיקרון, כל מיקרוטובול, אמור, לדעתי, להתחיל במיקורוטובולי אורגנייזינג סנטר שליד גרעין התא. נראה לי....94.159.158.117 14:11, 25 בפברואר 2012 (IST)

חישוב אינטגרל אחד

רוצה לחשב את $\int _{(-\pi /2\to \pi /2)}cos^{2}(2t)$ בדרך "חכמה" (לא חלקים ולא הצבה). אני יודע מה התשובה (כבר בדקתי) ורוצה למוצא קיצור דרך. לדגומה אני רואה שסימטרי אז אפשר במקום לחשב ממינוס פאי לחשב מאפס ולכפול פי 2. אולי יש עוד איזה טריק שיהפוך ליותר קל( אני זוכר משהו עם זה שאינטגרל על סינוס בריבוע ועוד קוסינוס בריבוע משהו? 79.177.227.40 14:32, 20 בפברואר 2012 (IST)

מה עם להשתמש בזהות של קוסינוס בריבוע? 94.159.231.239

ראה כאן.זה האופציה הקלה ביותר. רונאלדיניו המלך - שיחה 18:37, 20 בפברואר 2012 (IST)

או יותר ספציפי $\cos ^{2}\theta ={\frac {1+\cos 2\theta }{2}}$ ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 18:39, 20 בפברואר 2012 (IST)

מאיפה ולאן פלש העם ה ארי?

העם העתיק המכונה "ארי". האם הוא פלש מ"איראן" לאירופה או מאירופה ל"איראן"? ומה הראייה לקונצנזיוס? האם יש ציורי קיר של העם הזה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מעולם לא היה עם כזה. אגודת הסתר "תולה" (שהיטלר היה חבר בה, אגב) בנתה מעשייה שלמה על עם מומצא. 109.64.24.206

הם, בהנחייתו של היטלר, עשו מאמצים אדירים לחפש אצל הנפאלים, אם אני זוכר נכון, את ה'שורשים' המומצאים שלהם. 'מדע' שלם. הם חיפשו משהו עתיק דיו ו'אצילי' מספיק, לטעמם, שיצדיק את ה'עליונות' המתועבת שלהם. משם גם לקחו את צלב הקרס והפכו אותו לסמלם המרכזי. בנצי - שיחה 00:59, 21 בפברואר 2012 (IST)

על פי הויקיפדיה באנגלית, השם ארי או Aryan הוא שם כללי שרווח במאה ה-18 לכל העמים הדוברים שפות ממקור הודו אירופי (יונית, לטינית, גרמנית, קלטית ועוד). ההנחה היתה כי לכל עמים אלו היה מקור אתני משותף. במהלך הגירות העמים (הידועות בשם פלישות הברברים) בשלהי העת העתיקה לא היתה קבוצה מובחנת בשם "העם הארי".פירנאי - שיחה 23:03, 26 בפברואר 2012 (IST)

אני מצטרף לפירנאי. לפעמים מדברים על הפלישה הארית להודו. גילגמש • שיחה 18:06, 1 במרץ 2012 (IST)

זיהוי כשל לוגי

בטיעון הבא:
א.רוב המטיילים חובשים כובע
ב.רוב חובשי הכובע נועלים סנדלים
ג.חובש כובע->מטייל
איזה כשל לוגי עשיתי כשהסקתי:
רוב חובשי הכובע->מטיילים לפיכך רוב המטיילים נועלים סנלדים (הנחה ג' בשילוב הנחה ב').
איש השלג - שיחה 22:38, 20 בפברואר 2012 (IST)

לא עשיתי פסיכומטרי ומשכך יתכן שאיני מבין נכון. הנחה ג' אומרת שחובשי כובע הם מטיילים ולפיכך ההיסק צריך להתחיל בהנחה ג' כפשוטה (כל חובשי הכובע). הכשל הוא, שרוב מרוב של x אינו בהכרח רוב של x. כלומר, יתכן שבס"ה 25.6% מהמטיילים הם נועלי סנדלים. --Akkk - שיחה 00:47, 21 בפברואר 2012 (IST)

איש השלג, כל מה שצריך לעשות, הוא רק למצוא דוגמה נגדית, המקיימת את טענות א. ב. וג., אך אינה מקיימת את הטענה שאתה מנסה להוכיח:

ישנם 1,000 מטיילים בעולם, ומתוכם ישנם 700 חובשי כובע, כך שטענה א. מתקיימת.

מתוך אותם 700 חובשי כובע, ישנם 490 נועלי סנדלים, כך שטענה ב. מתקיימת.

חוץ מאותם 700 חובשי כובע, אין עוד חובשי כובע בעולם, כך שטענה ג. מתקיימת.

בבירור ניתן לראות, שהטענה שאתה מנסה להוכיח אינה נכונה. 490 נועלי הסנדלים הם מיעוט מתוך 1,000 המטיילים.

המלכוד טמון בשני דברים:

1. רוב של רוב יכול להיות מיעוט (ובדוגמה שלנו, 70% של 70% הם 49%).
2. טענה ג. מניחה שכל חובשי הכובע מטיילים, אך לא מניחה את ההיפך, שכל המטיילים חובשי כובע. ממילא, טענה ג. אינה רלוונטית לדיון, ולא ניתן להוכיח ממנה דבר הקשור למטיילים.

מקוה שסייעתי, אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"ח בשבט ה'תשע"ב • 14:52, 21 בפברואר 2012 (IST).

(מטרת השואל בהנחה ג' להקשות על הפירכא. בלעדי סעיף ג' הרי שיתכן שאף מטייל לא נועל סנדלים).--Akkk - שיחה 15:33, 21 בפברואר 2012 (IST)

ובשפה מתמטית, הכשל הוא שיחס הרוב אינו טרנזיטיבי. נו, טוב - שיחה 15:48, 22 בפברואר 2012 (IST)

יש לכשל הזה שם מסויים או שאפשר לקרוא לו "כשל אי טרנזיטיביות" בכללות ובפשטות? איש השלג - שיחה 08:56, 23 בפברואר 2012 (IST)

למיטב ידיעתי השם הזה לא שגור בפי המתמטיקאים/הציבור, אבל סביר להניח שיבינו למה הכוונה (אם כי עדיף לשנות ל"כשל אי-טרניזיביות של הרוב", או משהו כזה). בכל אופן, לא לכל כשל יש שם מקובל. נו, טוב - שיחה 13:32, 24 בפברואר 2012 (IST)

עברית

אפשר להגיד בעברית: "הכללתי גורפות!" ?, בברכה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אפשר להגיד. אבל מי או מה הן הגורפות שהכללת? הכללת את הנשים שגורפות שלג? יוסי • שיחה 08:36, 21 בפברואר 2012 (IST)

נו אז תן עמדתך איך נכון לדובר העברית לתאר שביצע (בפרק זמן נתון) מספר הכללות מהסוג ה"גורף". תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כנראה שהכללתי בצורה גורפת. או שערכתי הכללה גורפת. יוסי • שיחה 13:44, 21 בפברואר 2012 (IST)

וכנראה שאם אתה צודק, אז צריך רפורמה בעברית, שכן, כל המטרה היא להגיד זאת בשני מילים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כל שפה טבעית שואפת לחסכנות/יעילות. תוכל להסביר מה הכוונה ב"כל המטרה היא להגיד זאת בשני מילים"? יוסי • שיחה 19:46, 21 בפברואר 2012 (IST)

נראה לי שהוא מתכוון לכך שהרחבת את הניסיון הדו-מילולי שלו, בהנחה שהוא נכון, לשלוש מילים, למרות שכוונתך, מן הסתם, להבהרת משמעות הביטוי שלו. לגופו של עניין, נראה לי שהמתכונת "הכללתי גורפת" היא נכונה, משום ש"גורפת" מתארת את הפעולה (ההכללה). בנצי - שיחה 20:08, 21 בפברואר 2012 (IST)

המילה גורפות מיותרת, ואינה מוסיפה דבר למשפט, משום שאין דבר כזה "הכללה לא גורפת" (עכש"י). ולכן, יש להגיד פשוט, "הכללתי". והנה קיצרנו את הביטוי למילה אחת בלבד. בברכה, --איש המרק - שיחה 12:30, 23 בפברואר 2012 (IST)

זה תלוי בהקשר. המשפט מתאים כאשר המדבר מדווח על התנהגותו בסדרה של הכללות. אתה צודק במקרה של הכללה יחידה. בנצי - שיחה 20:40, 23 בפברואר 2012 (IST)

מה זה הצצנות?

? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

חצץ מקבלת החלטות. עוזי ו. - שיחה 18:04, 21 בפברואר 2012 (IST)

איך מכוונות תשובות מהסוג הבא (ברטוריקה בעיקר)

שאלה חשובה מאד. יש מקרים בהם אדם נשאל "כמה הרווחת היום", אך היות והוא צנוע הוא מרגיש לו בנוח משאלות אלה ומגיב בנוסח "הרווחתי כמה שהרווחתי", או (לשאלה אחרת), תגובות כגון "יהיה מה שיהיה", או "קניתי מה שקניתי ולא קניתי מה שלא קניתי". איך נקראות תגובות כאלה בטרמינולוגיה רטורית. מבקש מונח זה ומונחים דומים במידת הצורך מהספרות המקצועית של תחום זה, למי שמכיר. המון תודה על הנכונות לעזור. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תגובה לקונית או צינית- בכבוד רב - רבנן • מבט • וורט • מרגיזים בקדושים•מה מברכים על סופגניה? •כ"ט בשבט ה'תשע"ב • 14:30, 22 בפברואר 2012 (IST)

למה צינית? האדם עונה ברצינות מוחלטת ובמטרה להעביר מסר מוצק / לא מעורער. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ביטויים אלה אינם ביטוי לציניות. לכל היותר לבנאליות, או לנדוֹשׁוּת, כלומר, ללא חידוש או מסר אינפורמטיבי של ממש. בנצי - שיחה 18:10, 22 בפברואר 2012 (IST)

אם תשאל לדעתי, אני לא מסכים שמדובר בבנאליות, אלא במשהו אחר לגמרי. קלישאות הן בנאליות. אבל תגובות מסוג זה אינן בהכרח, אפשר שהמאזין יצדד בהן. מי מכם נסמך על הספרות המקצועית בתוגבתו? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

עפ"י מילון אבן שושן: נדוש הוא עניין שאין בו שום חידוש, מה שמחזיר אותנו לתשובתי הקודמת. ברמה לוגית יותר, זהו טיעון שתוכנו מילולי בלבד, מעין מעגל סגור מבחינה בלשנית. בנצי - שיחה 01:43, 23 בפברואר 2012 (IST)

זאת תשובה לקונית, אם כי אולי לא על פי המובן המילוני. זאת לא תשובה צינית. המילה "נדוש" לא מתאימה על אף המשמעות המילונית שלה. לוגית זאת טאוטולוגיה. לדעתי הביטוי הכי מתאים הוא פשוט "התחמקות" על ידי הטאוטולוגיה. סאבטקסט "לא עניינך" או "אני לא מעוניין לספק לך אינפורמציה בנושא". --אלעזר - שיחה 02:07, 23 בפברואר 2012 (IST)

זהות פריסבל, פורייה

מה זה F גדולה במשוואה:

$\sum _{n=-\infty }^{\infty }|F_{n}|^{2}={\frac {1}{2\pi }}\int _{-\pi }^{\pi }|f(x)|^{2}dx\,$

(לקוח מהערך טור פורייה) 79.177.227.40 17:59, 21 בפברואר 2012 (IST)

קרא את הסעיף "הגדרה פורמלית" באותו ערך. עוזי ו. - שיחה 18:04, 21 בפברואר 2012 (IST)

קול אנושי

האם יש חוקיות מתמטית לקול האנושי? כלומר האם יש מחזוריות מוגדרת? האם מדובר ברעש? איך המח מבחין בקול אנושי מבין רעשים?Exx8 - שיחה 22:00, 21 בפברואר 2012 (IST)

ראה מערכת זיהוי דיבור. עוזי ו. - שיחה 22:26, 21 בפברואר 2012 (IST)

השואל מבקש לדעת על מנגנון זיהוי הקול במוח, ויכולתו להפריד בין קולות או קול ספציפי על רקע של קולות או צלילים נוספים. אם כבר מדברים על מערכות טכנולוגיות, יש קודם את הסינתסייזר. בנצי - שיחה 00:13, 22 בפברואר 2012 (IST)

עבירות תנועה קשות

למי, או לאיזה גוף במשטרה אפשר להפנות תלונות בנוגע לעברייני תנועה מהסוג החמור, בהם נתקלים מעת לעת על הכביש ? בנצי - שיחה 00:09, 22 בפברואר 2012 (IST)

לדעתי, למשטרת תנועה ארצית (מתנ"א), אבל תמיד אפשר לחייג 100 ובמוקד כבר יפנו אותך לגורמים הרלוונטים. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 11:31, 23 בפברואר 2012 (IST)

בנצי - א התייעצת עם המשטרה / עו"ד אשמח אם תשתף אותנו מה גילית. אם אני מצלם אדם עושה עבירת תנועה, המשטרה תעשה משהו עם זה או רק אם שוטר ראה את זה זה שווה משהו?

השתלבות הנגיף SV40 בכרומוזום 17

וכנראה, גם בכרומוזום 7. מסתבר שנגיף זה מצליח להשתלב באתרים ספציפיים (אתרי השתלבות, Integration Sites) בגנום האנושי, דווקא בכרומוזום 17 (וכנראה, גם בכרומוזום 7). מה הסיבה לכך ? כלומר, מה מיוחד בכרומוזום/ים זה/אלה, המאפשר לו לחדור אליהם, ולהשתלב בהם דווקא ? תודה, בנצי - שיחה 00:09, 22 בפברואר 2012 (IST)

ניסית לחפש תשובה בפבמד? אין לי מושג בנושא, אבל יש תוצאות רבות למחרוזות חיפוש שנראות רלוונטיות, למשל Simian virus 40 Integration Sites [1]. אתה יכול להרחיב או להדק את החיפוש לפי צורך ולבקש רק תוצאות של מאמרים שהגישה אליהם חופשית\חינמית. יוסי מחשבון אחר - שיחה 10:31, 24 בפברואר 2012 (IST)

נסה למשל את המאמר Assignment of the integration site for simian virus 40 to chromosome 17 in GM54VA, a human cell line transformed by simian virus 40.[2] ובגלל שהוא ישן יחסית, 1977, כדאי לחפש ולבדוק את המאמרים החדשים יותר שציטטו אותו. יוסי מחשבון אחר - שיחה 10:40, 24 בפברואר 2012 (IST)

תודה רבה, יוסי. אמנם חרשתי כבר המון לפני שהעליתי את השאלה, ממש כמו דבורה המריחה את הדבש, אבל מתקשה למצוא את הכניסה לכוורת, אבל תשובתך הוסיפה לי תלם חשוב או שניים. אגב, זו פעם שניה שאני מעלה שאלה בתחום, רק שבפעם הקודמת היא היתה כללית יותר. עתה, אני יותר ממוקד: אני כבר יודע שהנגיף מצליח להשתלב בכרומוזום 17 דווקא (וכנראה, גם בכרומוזום 7). שבת שלום, בנצי - שיחה 15:35, 24 בפברואר 2012 (IST)

בהצלחה. קח בחשבון שהחיפוש בפבמד איננו מתוחכם (כלומר זה לא גוגל). אם יש מאמר על SV40 שלא כולל בדיוק את הביטוי "SV40" אלא למשל SV-40, אז חיפוש אחר "SV40" עלול שלא למצוא אותו. לפעמים נדרשות מחרוזות חיפוש מתאימות, למשל

((SV40) OR (SV-40) OR (Simian virus)) AND ((Integration Site) OR (Integration Sites))

ממש כמו בעידן טרום גוגל. יוסי • שיחה 17:37, 24 בפברואר 2012 (IST)

"מאשר קבלת מכתבך שבסימוכין"

קיבלתי מכתב שכתוב בו "מאשר קבלת מכתבך שבסימוכין", מה זה אומר "לקבל מכתב בסימוכין"? (תודה מראש) 109.253.25.221 02:16, 22 בפברואר 2012 (IST)

"סימוכין" פירושו "אסמכתא" מהמילה "להסתמך על", בראש המכתב נרשם נושא ולעיתים גם המשפט (לדוגמא):"סימוכין:מכתבך מיום 4.4.44" לפעמים נותנים לכל מכתב מספר מזהה כל שהוא ואז לדוגמא: סימוכין:"ויק2345". שנילי - שיחה 04:58, 22 בפברואר 2012 (IST)

רשיון רופא אמריקאי

האם יש מדינות מחוץ לארה"ב וקנדה שמכירות ברשיון האמריקאי ומאפשרות לבעל הרישיון לעסוק ברפואה בתחומן, ללא צורך בבחינה נוספת? תודה. --Gidip - שיחה 05:56, 22 בפברואר 2012 (IST)

החוק החדש על חינוך חובה לגילאי שלש

ככל הידוע לי עד היום היה גנים על ידי משרד החינוך לטרום חובה, (3-4) תת חובה (4-5) וחובה (5-6). האם כעת הוסיפו גם שנתיים-שלוש? כי לפי מה שאני מבין בעיתונים מדובר על שלוש ארבע ובזה אין כל חידוש כי זה קיים כבר לפני החוק החדש.- בכבוד רב - רבנן • מבט • וורט • מרגיזים בקדושים•מה מברכים על סופגניה? •כ"ט בשבט ה'תשע"ב • 13:57, 22 בפברואר 2012 (IST)

השינוי הוא שאמורים להיות גנים ל*כל* הילדים בגילאי 3-4, והגנים אמורים להיות בחינם. יואלפ - שיחה 11:12, 23 בפברואר 2012 (IST)

פרידה

איך זה שסרט איראני משודר בישראל?הרי זה אומר שאיזושהי חברה הפצה ישראלית הייתה צריכה לקנות זכויות שידור מחברה איראנית,איך היה יכול להיתרחש קשר כזה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני משער שדרך צד ג'. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

סימון במכניקה אנליטית

למה מתכוון פיזיקאי כשרושם $T={\frac {1}{2}}\sum _{ab}m_{ab}{\dot {q}}_{a}{\dot {q_{b}}}$ ?

כלומר מה זה סיגמה שרושמים מתחתיה שתי אינדקסים ומה זה $m_{ab}$? 79.182.200.191 21:10, 22 בפברואר 2012 (IST)

ראה סימון מתמטי וסכום. ובהרחבה: $\Sigma$ מסמן סכום, ומתחת האות מופיעים האינדקסים הקשורים שמקבלים ערכים שונים ומציינים את האיברים השונים בסכום. אתן דוגמה: $\sum _{k=1}^{3}a_{k}=a_{1}+a_{2}+a_{3}$. קל להכליל לסכום כפול: $\sum _{i,j=1}^{2}a_{ij}=\sum _{i=1}^{2}\sum _{j=1}^{2}a_{ij}=a_{11}+a_{12}+a_{21}+a_{22}$. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 21:15, 22 בפברואר 2012 (IST)

ובדוגמה הספציפית שנתתי, מה זה יכול להיות $m_{13}$? מה המשמעות? ואיך הולך הכפל (פעם אם אינדקס a פעם עם אינדקס b)? 79.182.200.191 21:20, 22 בפברואר 2012 (IST)

אם ${\dot {q}}_{a}$ היה מהירות זוויתית אז $m_{ab}$ היו איברי טנזור ההתמד (מטריצה שהיא הכללה של מומנט התמד), וכל האיבר ${\frac {1}{2}}\sum _{ab}m_{ab}{\dot {q}}_{a}{\dot {q_{b}}}$ מייצג אנרגיה קינטית. לא נתקלתי בביטויים דומים עבור מהירויות רגילות שבהם המסה היא מטריצה, אבל ביטוי זה אנלוגי לפירוש שנתתי. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 21:36, 22 בפברואר 2012 (IST)

אגב, הכפל: $\sum _{ab=1}^{2}m_{ab}v_{a}v_{b}=m_{11}v_{1}v_{1}+m_{12}v_{1}v_{2}+m_{21}v_{2}v_{1}+m_{22}v_{2}v_{2}$ (הנחתי שכל אינדקס רץ מ-1 עד 2 כדי לרשום ביטוי קצר ופשוט, ההכלה למקרה בו כל אינדקס רץ מ-1 עד n היא מיידית). בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 21:36, 22 בפברואר 2012 (IST)

מה זה סימטריה

מבחינה פיזיקלית. אני ספציפית מדבר על משפט נתר (פיזיקה)-"עבור כל סימטריה רציפה (וגזירה) של הפעולה, קיים גודל שמור" 79.182.200.191 22:20, 22 בפברואר 2012 (IST)

סימטריה היא טרנספורמציה שלא משנה את המערכת, ובפרט לא משנה את הפעולה (פיזיקה), הלגרנז'יאן וההמילטוניאן. דוגמה לסימטריה רציפה וגזירה: סיבוב המישור $\mathbb {R} ^{2}=\{(x,y)|x,y\in \mathbb {R} \}$ בזווית $\theta$ כלשהי היכולה לקבל כל ערך ממשי (כאשר ערכים הגדולים מ-$2\pi$ נחשבים כמספר סיבובים מלאים ועוד סיבוב חלקי, כלומר: $\theta =2\pi k+\theta '\ ,k\in \mathbb {Z}$ ). בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:32, 22 בפברואר 2012 (IST)

ראש לשכת הממשלה

בעקבות פרשת אשל, מה למעשה תפקידו וסמכויותיו של הרל"ש. האם זה תפקיד מזכירותי או שיש בו יותר מהות ותוכן והשפעה על סדר היום של ראש הממשלה? --אפי ב. • התחברו ל♥ • 00:16, 23 בפברואר 2012 (IST)

הרשות הפלסטינית מחולקת לנפות או למחוזות?

קיים ערך בשם "נפות הרשות הפלסטינית", אני שואל מדוע זה נפות ולא מחוזות? מישהו בקיא בהסכמי אוסלו? ‏ Ramiy ( שיחה - תרומות ) 00:18, 23 בפברואר 2012 (IST)

محافظة היא מחוז. אולי המונח נפות עבור חלוקה מנהלית של יהודה והשומרון השתרש בעברית בגלל החלוקה המנהלית הצבאית, אבל זו רק השערה. ממה שראיתי, הסכמי אוסלו לא עוסקים בסוגיית החלוקה המנהלית, אך כן בהקמה של מת"קים. Kulystab • שיחה • גן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • א' באדר ה'תשע"ב • 23:09, 23 בפברואר 2012 (IST)

מכניקה אנליטית, שאלות מקצועיות

קואורדינטות נורמליות

מה זה "קואורדינטות נורמליות"? 79.182.200.191 12:39, 23 בפברואר 2012 (IST)

עיין, קודם, ב-en:Normal coordinates. בנצי - שיחה 20:46, 23 בפברואר 2012 (IST)

וואו. לא הצלחתי להבין אפילו את הפתיח. יש אולי "גרסה קלה" לפיזיקאים? המערכת שאני מתעניין בה היא מערכת אוסילטורים מצומדים (תנודות קטנות). מה בהקשר הזה (והשאלה הבאה שכתבתי) זה "קואורדינטות נורמליות"? 79.181.212.86 12:31, 24 בפברואר 2012 (IST)

נראה לי שהתבלבלת עם en:Normal modes שהם בעברית אופני תנודה עצמיים. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 14:57, 24 בפברואר 2012 (IST)

זה אותו נושא (גם הגענו שם למושג "אופני תנודה"), אבל שאני שואל על המשמעות של המושג "קואורדינטות נורמליות" בהקשר של תנודות קטנות(לא על אופני התנודה). לא הבנתי את המושג עצמו. בהרצאה הראו לנו שעל מנת לעבור ל"נורמליות" מ"מקוריות" יש להכפיל במטריצה כך ש ${\vec {\mu }}=A{\vec {\xi }}$ כאשר מיו זה וקטור ההסתות מש"מ של כל אחד מהאוסילטורים והאות המוזרה זה וקטור של אותם "קואורדינטות נורמליות". 79.181.212.86 15:46, 24 בפברואר 2012 (IST)

א. קודם כל: היסטים, ולא הסתות (אין מילה כזו בעברית).

ב. לא טעית, ואכן, שתי מערכות הקואורדינטות קשורות זו לזו. הערך אליו הפניתי אותך מכוון אמנם 'גבוה' כבר בשורות הראשונות שלו, על חשבון בהירות למתחילים, וגם חסרות בו דוגמאות המבהירות את הצורך בהן. אפצה אותך בהמשך.

ג. אופני תנודה עצמיים מטפלים במתנדים מצומדים , אבל בהרבה מקרים נוח יותר לעבוד עם קואורדינטות המוגדרות בצורה חכמה יותר מאשר קואורדינטות מיקום, במובן זה שהן נותנות את אופני התנודה בצורה מיידית יותר. ההתמרה בין שתי ההצגות ניתנת ע"י הוקטור שציינת. פירוט מלא ונהיר הרבה יותר, תוכל למצוא כאן. בהצלחה, שבת שלום, בנצי - שיחה 16:31, 24 בפברואר 2012 (IST)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: האות $\xi$ היא האות היוונית קסי (שזכתה גם לכינוי "התולעת" איפה שאני למדתי). על פי הערך באנגלית קואורדינטות נורמליות זה מושג הקשור לגאומטריה דיפרנציאלית ואומר שמדובר בקואורדינטות שבנקודה מסוימת על מרחב עקום הן לוקלית מתנהגות כמו מרחב שטוח. אני עדיין חושב שהכוונה של המרצה ב"קואורדינטות נורמליות" זה לקואורדינטות של אופני התנודה (ה"נורמל מוד"-ים). זה גם מתאים להקשר של הבעיה בה עוברים ממערכת אוסצילטורים מצומדים למערכת שבה אין צימוד, אך התנודות העצמיות לא מתארות את התזוזה של כל מסה מנקודת שיווי המשקל אלא תנודות של שילובים לינאריים של קואו' המסות (למשל: התנודות של מרכז המסה של המערכת). ראה את הדוגמה בערך אופני תנודה עצמיים בה פותרים את המערכת המצומדת הכי פשוטה (שהיא לא טריוויאלית): 2 מסות זהות מחוברות לקפיצים זהים. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 16:33, 24 בפברואר 2012 (IST)

דומני שרצוי 'לוותר' על החלק הדן בגיאומטריה דיפרנציאלית, ולחזור לזה, ל'השכלה כללית', לאחר שהשואל 'יתיישב' עם ההקשר הפיזיקלי. מבחינה זו החלק השני בתגובתך מתאים ומשלים את מה שכתבתי קודם. ראה נא את המקור שהוספתי - הוא גם ברור וגם דידאקטי, ומבהיר, לדעתי, את כוונת המרצה של השואל. שבת שלום, בנצי - שיחה 16:56, 24 בפברואר 2012 (IST)

שאלה באלגברה

איך מבחנה טכנית אני מוצא את המטריצות T וV אם נתון לי לגרנג'יאן: $L=0.5m{\dot {x_{1}}}+0.5m{\dot {x_{2}}}-0.5k(2x_{1}^{2}-2x_{2}x_{1}+2x_{2}^{2})$ ואני רוצה לכתוב אותו כ$L=0.5{\dot {x}}^{T}T{\dot {x}}-0.5{\dot {x}}^{T}V{\dot {x}}$? 79.182.200.191 12:39, 23 בפברואר 2012 (IST)

איך? פשוט מאוד, רשום את הסכום כ-$m_{11}v_{1}v_{1}+m_{12}v_{1}v_{2}+m_{21}v_{2}v_{1}+m_{22}v_{2}v_{2}$ והשווה מקדמים. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 19:46, 23 בפברואר 2012 (IST)

מומנט אינרציה

מבחינה אינטואיטיבית לגמרי- ככל שמומט אינרציה גדול יותר- יותר קל או יותר קשה לסובב גוף? 79.181.212.86 14:19, 24 בפברואר 2012 (IST)

יותר קשה. המשמעות של מומנט ההתמד, באנלוגיה למסה בתנועה קווית, היא התמדה - ככל שהתמדתו, הסיבובית במקרה זה, גדולה יותר, כך התנגדותו לשינוי במהירותו הזוויתית גדולה יותר. בנצי - שיחה 14:52, 24 בפברואר 2012 (IST)

חשוב על דוגמת הרקדנית המחליקה על הקרח: מומנט ההתמד שלה הוא $I=mr^{2}$ עד כדי קבוע, כאשר m היא מסתה ו-r הוא הרדיוס המקסימלי של גופה סביב ציר הסיבוב. בדוגמה זו מתקיים שימור תנע זוויתי ומתקיימת המשוואה $L=I\omega$ (כאן L הוא תנע זוויתי, I מומנט התמד ו-$\omega$ מהירות זוויתית). כאשר הרדקנית מצמידה את ידיה לגוף, הרדיוס קטן ולכן מומנט ההתמד קטן, ולכן היא מסתובבת יותר מהר ($\omega$ גדל) ולהיפך, כאשר היא פורשת את ידיה, רדיוסה גדל וכך גם מומנט ההתמד והיא מאיטה ($\omega$ קטן). אפשר לבצע ניסוי דומה בבית או במשרד באמצעות הכסאות המשרדיים המסתובבים, רק שכאן השפעת החיכוך הרבה יותר משמעותית ולכן יש רק בקירוב שימור תנע זוויתי. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 15:11, 24 בפברואר 2012 (IST)

נמנעתי מלשלב ביטויים מתימטיים, בשל ה'ציפייה' לתשובה אינטואיטיבית. לכן, רק אוסיף הערה 'אינטואיטיבית' נוספת: המשמעות הפיזיקלית של מומנט התמד, היא מידת 'פיזורה' או 'פריסתה' של מסת הגוף. כשידיה של המחליקה או של רקדנית הבאלט פרוסות לצדדים, למשל (ראה גם en:pirouette), היא 'מחלקת' את מסת גופה באופן בו חלק ממנה נמצא רחוק עוד יותר ביחס לציר הסיבוב. בנצי - שיחה 15:28, 24 בפברואר 2012 (IST)

קבועי תנועה

תודה רבה לשניכם, אתם עוזרים להבין. מהו קבוע תנועה (אין ערך)? 79.181.212.86 17:44, 24 בפברואר 2012 (IST)

קבוע תנועה הוא גודל או תכונה פיזיקלית המשתמרים במהלך התנועה, דוגמת האנרגיה המכנית , התנע הקווי והתנע הזוויתי. ראה הערך האנגלי אליו קישרתי בתחילת התשובה שלי. בנצי - שיחה 21:24, 24 בפברואר 2012 (IST)

אם קיבלתי לגרנג'יאן שאינו תלוי במפורשות בזמן (כן תלוי קואורדינטה ומהירות). האם אפשר להגיד "לגרנג'יאן הוא קובע תנועה"? כנ"ל לגבי המילטוניאן. 79.181.208.151 09:27, 25 בפברואר 2012 (IST)

מאו

בערך מאו, כתוב כך: "חוק ראשון: מי שמסיים את הקלפים שלו מנצח ויוצא מהמשחק. הוא יכול לחזור מתי שהוא רוצה, ולהוסיף חוק חדש". האם כאשר המנצח חוזר למשחק, הוא אומר לשאר השחקנים את החוק הזה או שהוא שומר אותו לעצמו (ואז, אחרי כמה זמן השחקנים האחרים יגלו את החוק)? --77.127.51.146 17:07, 23 בפברואר 2012 (IST)

תשובה?--77.125.251.177 19:42, 24 בפברואר 2012 (IST)

הוא לא אומר את החוקים. חוק מספר אחד של מאו הוא שאף פעם לא מדברים על החוקים. כמו שאמרת, השחקנים יגלו בעצמם. בלנק - שיחה 18:18, 25 בפברואר 2012 (IST)

המצאות ותגליות

אני צריכה להתכונן לחידון בנושא,אפשר בבקשה קישורים לקטגוריות שיכולות לעזור לי?--79.183.36.97 18:58, 23 בפברואר 2012 (IST)

ראי המצאה, תגלית, קטגוריה:טכנולוגיה וקטגוריה:המצאות במאה ה-19. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 13:46, 24 בפברואר 2012 (IST)

הרמטכ"ל של ברית המועצות

מי היה הרמטכ"ל של ברית המועצות במלחמת העולם השניה? אני יודע שרמתי סטלין, אבל מי ניהל את הצבא במציאות? 79.182.200.191 19:09, 23 בפברואר 2012 (IST)

אין תשובה פשוטה, ודאי שלא במושגים של צה"ל. מקובל להתייחס למרשל ז'וקוב וראה גם פסקה שניה בסטאבקה. שנילי - שיחה 19:36, 23 בפברואר 2012 (IST)

במלחמה זו הוא פיקד על חזיתות שונות, ובסופה, פיקד על קבוצת ארמיות במערב, עד לכניסה לברלין. עדיף שתעיין בז'וקוב, שם תלמד על התפתחות הקריירה שלו במהלך המלחמה. אגב, הוא כנראה היה המצביא הרוסי המוצלח ביותר במלחמה. גם קונייב. בנצי - שיחה 20:34, 23 בפברואר 2012 (IST)

בברית המועצות נהוג להפריד בין ראש המטה הכללי למפקד עליון של הצבא. לא מדובר אותו דבר. ראש המטה הכללי השתנה לאורך המלחמה. ביניהם אפשר למנות את שפושניקוב, ז'וקוב ואחרים. הפיקוד העליון היה מסור לידי "סטאבקה" שבה היו חברים מספר חברים. הפיקוד על הצבא היה משותף לקבוצה זו. גילגמש • שיחה 18:08, 1 במרץ 2012 (IST)

השהייה של מזגן

שלום, האם המזגן נכנס להשהייה גם שהוא מקרר? כלומר, אם קבעתי את הטמפ' להיות 25 מעלות, והטמפ' בחדר אכן הגיעה ל- 25 מעלות צלזיוס, האם הוא יפסיק להוציא אוויר קר? (אני שואל כי נאמר לי שהשהייה מתבצעת רק בחימום ולא בקירור) תודה מראש. 217.132.37.235 22:33, 23 בפברואר 2012 (IST)

בעיקרון, למזגנים יש תרמוסטט. 94.159.215.16 15:04, 24 בפברואר 2012 (IST)

הפיכת ציור דו מימדי לתלת מימדי

ראיתי בסרט מסויים ציור של גוסטב דורה שהופיע שם כתלמד מימדי. הייתי רוצה לדעת איך קוראים לטכניקה הזאת שבעזרתה הופכים ציור לתלת מימדי. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

איך מגיבים למתנה מיותרת?

איך אדם צריך להגיב אם נותנים לו מתנת יום הולדת יקרה שהוא בכלל לא צריך? אי אפשר להגיד "נו מה אני צריך את זה? תחזירו לחנות." ומצד שני להראות שמח ולהתחזות כאילו שזה באמת הדבר הכי חשוב שקנו לך זה ממש שקר מגעיל. אז איך מגיבים? 109.67.214.78 23:36, 23 בפברואר 2012 (IST)

"דבי רבי ישמעאל תנא גדול השלום שאף הקדוש ברוך הוא שינה בו דמעיקרא כתיב ואדוני זקן ולבסוף כתיב ואני זקנתי" (יבמות, ס"ה:). עוזי ו. - שיחה 23:47, 23 בפברואר 2012 (IST)

אם לקשר לערך הרלוונטי ביותר לשאלה: מרסל מוס#המתנה (1925). חשיבות המתנה איננה רק בתועלת שהיא תעניק לך בפועל, אלא בעצם פעולת ההענקה, שמראה את הקשר בין שני הצדדים. דוד - שיחה 08:41, 24 בפברואר 2012 (IST)

לא הבנתי את היבמות ואת ההקשר לשאלה. ולגבי חשיבות של המתנה עצם המתנה ולא של המתנה עצמה- אני מסכים, אבל אם מדובר משהו יקר ולא מועיל? זה לא כמו לקבל זר פרחים או איזה ספר שאפשר גם לא לקרוא ולהגיד תודה. זה משהו יקר ושאמור להיות ממש שימושי, אבל לא מתאים לי. מה צריך לעשות אדם מנומס? לעשות את עצמו שמח? 109.67.214.78 10:38, 24 בפברואר 2012 (IST)

א. "לא היבנתי ???" - מה ?

ב. חשיבות המתנה היא יותר מ"עצם ההענקה" - כשמשקיעים מחשבה ומאמץ, ולא רק כסף, יש לזה ערך חברתי ואנושי עצום. לא כל אחד יודע 'לקלוע', ואין זה מפחית את חשיבות המחווה. מתנה יקרה ולא שימושית, עדיפה על ערימה של שוקולדים, אותם ניתן לרכוש ללא שמץ מקוריות.

ג. המשמעות של הדברים שעוזי ו. ציטט היא שבמפגש בין ערך 'אמירת האמת הישירה', שבהקשרים מסויימים היא מתבקשת מאוד, לבין הכלמתו של חבר או מכר, הערך השני גובר. בשפה מודרנית יותר: "עדיף להיות חכם מאשר צודק", גם בהקשר חברתי זה. בנצי - שיחה 14:46, 24 בפברואר 2012 (IST)

האמת והשלום אהבו. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 14:48, 24 בפברואר 2012 (IST)

אומרים שזה מאוד מרשים שמוכנים להשקיע בך במתנה כל כך יקרה. 94.159.215.16 15:03, 24 בפברואר 2012 (IST)

Which dairy produce beginning with "c" is Switzerland famous for?

Which dairy produce beginning with "c" is Switzerland famous for?

en:Swiss chocolate. דוד - שיחה 08:34, 24 בפברואר 2012 (IST)

נראה לי שהכוונה כאן היא דווקא ל-cheese. שוקולד לא נחשב ממש מוצר חלב. Kulystab • שיחה • גן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • א' באדר ה'תשע"ב • 09:26, 24 בפברואר 2012 (IST)

מה נחשב יותר: 10 יחידות במדעי המחשב או 5 יחידות כימיה?

הייתי רוצה לדעת מה הצבא או האקדמיה מתעדפת: 10 יחידות מדעי המחשב או 5 יחידות כימיה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

התשובה איננה אחידה. רצוי לפנות ישירות למשרד החינוך והתרבות, או לאוניברסיטאות ספציפיות. בנצי - שיחה 19:02, 24 בפברואר 2012 (IST)

כימיה בכלל לא חשובה לצבא. עם 10 מחשבים אתה עלול להידפק בצורה רצינית - להגיע לתפקיד עם מחשבים בחיל התקשוב. בטח עכשיו אתה אומר "וואי איזה מגניב, אני אתעסק עם מחשבים בצבא!" ולא תאמין לי שזו קללה נוראית, אבל אין דבר. רק ניסיון עושה את ההבדל. לגבי אקדמיה- תלוי מאוד מה תלמד. מבחינת סכם וסיכוי קבלה מחשבים משפיע יותר (בהנחה שציוני בגרות גבוהים). לפחות ככה זה בטכניון.

אם אתה שואל על "כמה זה חשוב"- אז אם תלך לכיוון של מדעי המחשב או חשמל אז עדיף מחשבים(רק אל תשכח לקחת 5 יחידות פיזיקה איתך). אם תלך לכיוון מדעי או הנדסת חומרים/ביורפואה/הנדסה כימית/ הנדסת מזון אז כימיה.

דעה אישית- כימיה מקצוע יותר מעניין. 79.181.212.86 19:11, 24 בפברואר 2012 (IST)

נגיד ואני משלב פיזיקה לצד מדעי המחשב. האם הדבר הזה "מכסה" את הצורך בכימיה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

א. ראשית, וזה השיקול החשוב ביותר: אתה צריך להחליט מה מעניין אותך ביותר.

ב. פיזיקה היא מדע בסיסי הנחוץ, כתשתית מדעית, לכל מדעי הטבע וההנדסה, ברמה כזו או אחרת. אני נמנה על אלה הסבורים שלימודי פיזיקה תורמים לעיסוק עתידי בכל תחום מדעי, לא רק מבחינת ידע בסיסי, אלא גם מבחינת צורת חשיבה. זה משנה המון.

ג. בשל מה שכתבתי בסעיף הקודם, לימודי פיזיקה יעניקו לך יתרון בכל מקרה. בהצלחה, בנצי - שיחה 20:01, 24 בפברואר 2012 (IST)

בנצי, האם אתה שואל שאלה ועונה עליה בעצמך? 94.159.215.16 20:07, 24 בפברואר 2012 (IST)

מאוד 'מצחיק'. זה מה שקורה כשמתכוונים להקליד דבר אחד, ויוצא משהו אחר ('אוטומטית'). תוקן. תודה. בנצי - שיחה 20:59, 24 בפברואר 2012 (IST)

תלוי מאוד מה אתה רוצה ללמוד בהמשך. אם תלך לכל כיוון של מדע מדויק שאינו מתמטיקה או מדעי המחשב אז תצטרך "להשלים" את הידע בכימיה. אם תלך לכל מקצוע הנדסי בסגנון מה רשמתי לפני (הנדסת חומרים, הנדסה ביו-רפואית וכדו') -כנ"ל. החומר יהיה מאוד מאוד קשה אם לא יהיה לך רקע תיכוני בכימיה. מצד שני, אם אתה הולך להנדסת מחשבים, מדעי המחשב, מתמטיקה, או הנדסת חשמל- כימיה לא תעזור לך בכלל ומחשבים יעזור בהרבה.

בכל מקצוע מדעי או הנדסי פרט אולי למדעי הרפואה או הנדסת תעשייה וניהול, פיזיקה היא דרישה הכרחית. אם אתה רוצה לעסוק בכל מקצוע הנדסי מומלץ מאוד ללמוד פיזיקה בגיל צעיר (תיכון). להשלים אותו אחרי הצבא כבר לא יהיה אותו דבר. 79.181.212.86 20:09, 24 בפברואר 2012 (IST)

"דרישה הכרחית" בתלות במוסד האקדמי. אין אחידות. בפרט, לגבי לימודי רפואה. בלימודים אלה, לימודי פיזיקה מוקדמים רצויים מאוד, ללא קשר לדרישה הפורמלית, בשל שיקולים שכבר העליתי בדיון זה, כולל היתרון המחקרי, והצורך 'לשלוט' בטכנולוגיות איבחון ודימות מתקדמות למדי. בנצי - שיחה 20:59, 24 בפברואר 2012 (IST)

מבחינת השלמת החומר מהתיכון. באף אחד ממקצועות המדע וההנדסה ידע מוקדם מן התיכון אינו עוזר במיוחד בלימודים אקדמיים. ממילא הוא שקול ברובו לשבוע הראשון של הסמסטר הראשון. מי שלמד את המקצועות האלו בתיכון מאבד את היתרון שלו החל מן השבוע השני בערך. לכן עדיף לבחור לפי שיקולי קבלה לאוניברסיטה (וכמובן לפי אהבה למקצוע). לפני שבחורים מה רוצים להגביר כדאי להסתכל באתרים של האונברסיטאות ולראות מה הם מחפשים. בקשר לצבא. אפשר לעסוק בכימיה בצבא, אבל יש יותר צורך במחשביסטים. יש הרבה יחידות, בעיקר במודיעין, שעוסקות במחשוב ברמה גבוהה. דניאל • תרמו ערך 20:27, 24 בפברואר 2012 (IST)

הדברים שלך לגמרי לא נכונים. לא במתימטיקה, לא בכימיה, לא בביולוגיה, ובפרט, לא בפיזיקה. אני מצוי בארבעתם, הוראתית ואקדמית, וההבדל הוא גדול מאוד. לא מדובר רק ב'ידיעת' חומר נתון, שאותו ניתן 'להספיק' בדרכים שונות. מדובר באוריינות מדעית, בראש ובראשונה. בחשיבה מדעית. בתובנות . בפיתוחה של סקרנות מגיל צעיר. אני מסכים שאין הדברים אחידים בכל הדיסציפלינות המדעיות הנלמדות בתיכון, והדברים גם תלויים במורים שלך, ובגישת ההוראה שלהם, ובמותר זו מהגשה בלבד. בנצי - שיחה 20:59, 24 בפברואר 2012 (IST)

אוריינות מדעית נרכשת באקדמיה או באופן עצמאי. בתיכון ישראלי במאה ה-21 לא תרכוש אותה (לא בביולוגיה, לא בפיזיקה ובוודאי שלא במתמטיקה. כימיה לא למדתי.). דניאל • תרמו ערך 21:44, 24 בפברואר 2012 (IST)

אדוני, אני מבקש ממך להפסיק את ההצהרות הניהיליסטיות והמכלילות האלה. הן מופרכות והן מקוממות. אני נמצא שם, ואינני סבור שאני משחית את זמני. יש בעיות לא מעטות, בעיקר מערכתיות, אבל גם אחרות, ולא כאן המקום. קורים דברים, אם רק תטרח להיווכח בהם. מלבד זאת, למרות ההבדלים, המבניים בעיקר, אין מעבר חד מהתיכון לאקדמיה. היגד כזה הוא פופוליסטי, ואיננו רציני. תודה רבה על ה'פירגון' לאלה שטורחים ועושים במלאכה, ויש לא מעט כאלה. בנצי - שיחה 23:04, 24 בפברואר 2012 (IST)

אני לא רואה איזה חוסר סימטריה יש בין דברי לדבריך, שמאפשרים לך להגיד שהאמירות שלי הן הפופולסיטיות והלא רציניות כאן. דברי בלתי מבוססים באותה מידה שדבריך בלתי מבוססים. שנינו מדברים כאן על סמך ניסיונו האישי. איש מאיתנו לא כתב תזה על העניין. אני מצטער אם נפגעת איכשהו מדברי, למרות שאין סיבה שזה יקרה. לא כתבתי כאן כלום כנגד מערכת החינוך התיכונית בארץ (על אף שיש לי ביקורת כלפיה). ציון העובדה שיש הבדל בינה לבין האקדמיה אינו בגדר ביקורת. זה אפילו מתבקש. מההיכרות המועטה שלי עמך על סמך תגובותיך בדף זה, אני בטוח שאתה מורה מצוין. אבל אתה לבדך לא מערכת החינוך בכללותה.

דבר אחד אני יכול להגיד בוודאות כי הוא ברור לכל בר דעת. יש הבדל מהותי עצום בין חינוך מתמטי בתיכון לזה באקדמיה. דניאל • תרמו ערך 23:17, 24 בפברואר 2012 (IST)

סלח לי דניאל היקר, אבל על מה אתה מדבר? כמה סטודנטים שלא עשו 5 יח"ל פיזיקה 5 יח"ל מתמטיקה ראית בפקולטות להנדסה? אולי קיים אדם שיכול להבין קורסים כמו חדו"א 1ת, מערכות ספרתיות, פיזיקה 1מ ופיזיקה 2ממ של הטכניון בלי רקע מהתיכון, אבל ממש לא כל אחד באקדמיה הוא גאון ברמה כזאת. אכן יש הבדל חד ומהותי בין הלמידה בבית ספר לבין רמת הטכניון. ואחרי יותר משנה וחצי במוסד זה אני יכול להגיד שכל משה שלמדתי ב3 שנות תיכון קטן בהרבה ממה שלמדתי בחצי השנה האחרונה. אבל להגיד שבתיכון לא לומדים שום דבר מועיל? לא רוכשים מיומנות וצורות חשיבה? אתה מגזים. את הדברים החשובים באמת מבחינת השכלה למדתי בתיכון. 79.181.194.231 23:22, 24 בפברואר 2012 (IST)

הנה אחד, אני לא למדתי 5 יח' מתמטיקה (כן למדתי פיזיקה) ואני מסתדר פה בטכניון לא רע. האמירה שלומדים את כל מה שלומדים בתיכון בשבוע הראשון היא לא לגמרי נכונה, אבל באמת לא רחוקה מהאמת. עם זאת לדעתי ללא רקע בפיזיקה מהתיכון הייתי מתקשה יותר בקורסים הראשונים. בכל אופן, לדעתי לקחת פיזיקה בתיכון, גם אם הרמה של החינוך בארץ לא בשמיים, זה דבר חשוב, לדעתי זה מעניק לתלמיד כלים טובים, לא רק מבחינת ידע בפיזיקה. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 23:33, 24 בפברואר 2012 (IST)

הפכת לגמרי את יחסי הסיבתיות. העובדה שמרבית הסטודנטים להנדסה עשו 5 יח"ל פיזיקה 5 יח"ל מתמטיקה נעוצה בכך שמראש מקבלים סטודנטים כאלה, ובעובדה שמי שבוחר ללמוד הנדסה, סביר שבחר במקצועות דומים גם בתיכון. העובדה שמי שלא טוב בחדו"א בתיכון לא טוב בחדו"א באוניברסטיה נעוצה בכך שהשני קשה בהרבה מהראשון. זה לא שהראשון עוזר להתמודד עם השני. לא אמרתי שבתיכון לא לומדים שום דבר מועיל. אמרתי שיש מיומנויות וכשרונות מסוימים שאכן לא נלמדים בתיכון (אגב המתאם בין אלו שמצליחים בבגרויות לאלו שמצליחים בסמסטר ראשון במקצועות ריאליים נמוך בהרבה מן המצופה). דניאל • תרמו ערך 23:36, 24 בפברואר 2012 (IST)

ד"א לאחרונה דיברתי עם פרופ' בפקולטה שהיה בעבר הסגן דיקן לענייני הוראה בפקולטה. הוא אמר לי שבמהלך הזמן שהוא היה בתפקיד הוא ניסה לערוך השוואה בין ציוני הקבלה לתואר לבין הציונים בקורסים בפקולטה ומצא שאין שום התאמה. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 23:40, 24 בפברואר 2012 (IST)

אני בזמני עשיתי בתיכון 5 כימיה, 5 פיזיקה ו5 מחשבים. קשה מן "הרגיל", אבל אחרי שמגיעים לאקדמיה מבינים שכל זה "משחקי ילדים" ביחס לרמה האמתית. לדעתי זה היה שילוב טוב של מקצועות כי הוא פותח לך תחומים שונים ואתה יכול להחליט בשביל עצמך מה מתאים לך בהמשך החיים. הבגרות במחשבים היה הדבר הכי קל מכל מה שלמדתי ועוזר בצורת חשיבה בהמשך. בגרות פיזיקה- לדעתי חובה לכל מי שהולך לכיוון ריאלי(רמת קושי די גובהה יחסית לבגרויות אחרות). כימיה זה נחמד, ועוזר גם כן בהבנת מושגים. Corvus,(שיחה) 17:18, 25 בפברואר 2012 (IST)

אני שנה א ביולוגיה. בסמסטר אחד כיסינו את החומר של 5 יחידות כימיה [פחות או יותר- יש דברי םשלמדנו הרבה מעבר לרמה של תיכון, ויש כאלה שלא נגענו בהם בכלל]. כדאי לבדוק מה הבונוס שמקבלים על 10 יחידות לעומת5 יחדיות.

איך מטפלים בחוסר כולסטרול רע (LDL)?

איך מטפלים בחוסר כולסטרול רע (LDL)? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בתור התחלה נמנעים ממושגים שרופאים מיעדים למטופלים שהם מזלזלים בחכמתם, כדוגמת "כולסטרול רע". 109.160.227.235 21:30, 24 בפברואר 2012 (IST)

ויקיפדיה היא לא במה למענה לשאלות פרטניות בנושאי בריאות. כעקרון, ניתן לאכול דיאטה עשירה בכולסטרול, אך מרבית הייצור הוא אנדוגני בכבד ואפשר לווסת הLDL עם תרופות. אני מציע לך לפנות לתזונאי או לרופא או לשניהם גם יחד כדי לקבל מענה שלם יותר לשאלתך. גילגמש • שיחה 18:11, 1 במרץ 2012 (IST)

חוק BDI

האם קיים חוק כזה, כלומר, חוק שחוקק בכנסת ? או שמא, זוהי תקנה פנימית, מטעם בנק ישראל, או משרד המשפטים (אני יודע שהם פועלים ברשיון משרד המשפטים). זה הפך לעשרת הדברות של כל הגופים הבנקאיים והפיננסיים, לדאבון לב. האם מישהו יודע איפה אפשר לעיין בלשון החוק או התקנה הזו ? תודה, בנצי - שיחה 21:45, 24 בפברואר 2012 (IST)

ביצה מקולקלת

למה ביצה מקולקלת צפה על פני מהים וטרייה שוקעת? 79.181.212.86 22:46, 24 בפברואר 2012 (IST)

ריקבון של חומר אורגני הוא תהליך כימי של התפרקות, בעיקר לגזים. חלק מגזים אלה מחלחל דרך הקליפה החוצה, אבל החלק שעדיין בתוכה, מקטין את משקלה הסגולי, וכאשר זה נעשה קטן מ-1, הביצה תצוף. בנצי - שיחה 23:10, 24 בפברואר 2012 (IST)

מד"ר/ מכניקה אנליטית

שאלה יחסית קלה: אחרי ביצוע כמה פעולות מתמטיות (משוואת המילטון אם מישהו מתעניין): ${\begin{cases}{\dot {p_{y}}}=p_{z}\\{\dot {p_{z}}}=-p_{y}\end{cases}}$

ואני מתבקש לשאלה "מיה צורת מסלול במישור PX_PY. כתוב ביטוי לPX ול PY במפורש". איך אני עושה את זה? לדעתי זה אמור לצאת מעגל. 79.181.208.151 11:26, 25 בפברואר 2012 (IST)

גזור את אחת המשוואות פעם נוספת והצב בה את השנייה. תקבל מד"ר לינארי מסדר שני שקל מאוד לפתור. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 21:34, 27 בפברואר 2012 (IST)

קלטות ילדות - ציוניוני הדרך

אני מחפש סדרה של קלטות לילדים מלפני כ-20 שנה.
המדובר בשלוש קלטות שהגיעו ביחד, "ציוניוני הדרך" א', ב' ו-ג'.
הקלטות שילבו קטעי עתונות תקופתיים בקריינותו של ?מנשה רז?, עם שירים קשורים (פחות או יותר).
בין השאר נכללו בקלטות השירים: המגפיים של ברוך והמנון הפלמ"ח.
ניסיתי לגגל אחר הקלטות - ללא הועיל.
אשמח למידע נוסף (למשל מי הוציא את הקלטות). אם למישהו יש את הקלטות זה יהיה נפלא.
בתודה מראש, דוד הירושלמי - שיחה 14:00, 25 בפברואר 2012 (IST)

האם אלו? --פירנאי - שיחה 23:10, 26 בפברואר 2012 (IST)

שאלה באמהרית, ועוד אחת

א. שאלה זו מיועדת לשולטים בשפה זו: כיצד הוגים את ההברה הראשונה בעפרים או במשולש עפר בשפת המקור, המתועתקת בערכים אלה להברה גרונית -'עָ' ? האם כך, או כך: 'אָ' ? האם משער שגם בשפה זו יש מקבילה ל'ע', בהיותה שפה שמית בעצמה.

ב. איך ניגשים לספריית 'משתמשים' ולספריית קטיגוריות ה'תבניות' השונות ? תודה, בנצי - שיחה 16:11, 25 בפברואר 2012 (IST)

המילה "עפר" אינה בשפה האמהרית כי אם בשפה העפרית עצמה שהיא שפה כושית ולא שמית. התעתוק לע' בערך על עפר מגיע מתוך אנציקלופדיה אתיופיקה. אני בספק אם יש מישהו בויקפדיה ששולט בעפרית ויכול לענות לך. אליש • 17:01, 25 בפברואר 2012 (IST)

א. קודם כל, תודה על השיוך הלשוני, מה שממקם אותי במשפחת השפות הנכונה. ב. אם אתה מסופק אם יש מי ששולט בשפה זו, מעניין מי קבע שאיותם של הערכים שהזכרתי הוא דווקא ב'ע' ? ג. האם שפה זו נמנית על השפות בהן כותבים ב'ויקיפדיה' ? - התוכל לבדוק זאת ? שבוע טוב, בנצי - שיחה 18:50, 25 בפברואר 2012 (IST)

שים לב שהשפות הכושיות הן אמנם לא שמיות, אך הן קרובות לשפות השמיות, בהיותן חלק ממשפחות השפות האפרו-אסיאתיות. דבר שני, מהערך האנגלי על עפרית נראה שהעיצור ע' אכן קיים בשפה זו. בן ג. (שיחה) • תרומת כוח-חישוב • 19:44, 25 בפברואר 2012 (IST)

א. תודה על תשובתך - זה מה שחיפשתי. אני יודע על ההשתייכות למשפחת-העל, וגם לא הספקתי לבדוק את הערך האנגלי של השפה. הקדמת אותי. ב. מאיפה אתה למד שם לגבי קיומה של מקבילה גרונית ל'ע' ?, ובפרט, איך 'מסתכלים' על התעתיק הנתון בסוגריים, ב-(Afar (Qafár af (תעתיק לעפרית ?) ? שבוע טוב, בנצי - שיחה 21:01, 25 בפברואר 2012 (IST)

בכיף :) אני למד שם על זה מטבלת העיצורים שמופיעה בסעיף "פונולוגיה". בטבלה זו מופיעים סימנים לטיניים בכתיב סטנדרטי של עפרית, ובסוגריים אופן הביטוי שלהם בכתיב IPA. בטור Pharyngeal (עיצורים לועיים, שהם הסוג הרלוונטי של עיצורים גרוניים), תמצא את הסימן q, ובסוגריים האופן שהוא מבוטא: ʕ - שהוא סימן IPA ל-ע'; בקשר לביטוי המופיע בסוגריים (Qafar), אם הוא כתוב בעפרית, אז ה-Q צריכה להיות מבוטאת כ-ע', לפי הטבלה שמופיעה למטה; בקשר לשאלה השנייה שלך, נראה שאכן מקימים ויקיפדיה בשפה העפרית, אך היא עוד בשלב האינקובציה. בן ג. (שיחה) • תרומת כוח-חישוב • 21:24, 25 בפברואר 2012 (IST)

אני ממש מודה לך. פתחת לי עולם חדש במובנים מסויימים, כולל משמעותם של הסימונים הבינלאומיים. כמה טוב שיש פרטנרים מעניינים. אני גם מאחל להם לידה מוצלחת, בנצי - שיחה 21:36, 25 בפברואר 2012 (IST)

בכיף! אני מאוד שמח שעזרתי בן ג. (שיחה) • תרומת כוח-חישוב • 21:40, 25 בפברואר 2012 (IST)

מה אתה לומד ? האם עוסק בתחום ? מהכיוון הבלשני או מהכיוון הפיזיולוגי ? בנצי - שיחה 21:51, 25 בפברואר 2012 (IST)

אין לי קשר מיוחד לשפה העפרית, כל מה שכתבתי מתבסס על הערך האנגלי. אני באופן כללי מאוד אוהב שפות ובלשנות. ההשכלה הבלשנית שלי מסתכמת בקורס מבוא. בן ג. (שיחה) • תרומת כוח-חישוב • 22:06, 25 בפברואר 2012 (IST)

מסת פוטון

האם אפשר להגיד שלפוטון יש מסה? 89.138.218.116 23:17, 25 בפברואר 2012 (IST)

מסתו אפס (או: אין לו מסה). פוטון. ירון • שיחה 23:21, 25 בפברואר 2012 (IST)

עם זאת, ראה מה יש לויקיפדיה האנגלית לומר בנושא. --אלעזר - שיחה 01:59, 26 בפברואר 2012 (IST)

האמת שזה גם תלוי איך רואים את מושג המסה בתורת היחסות, ובפרט אם רואים את המסה בתור מסת המנוחה, או בתור האנרגיה הכוללת של החלקיק חלקי מהירות האור בריבוע.

אם מסתכלים על זה ככה (דבר שלא מקובל היום), אז אפשר אפשר לדבר גם על מסה של פוטון, למרות שמסת המנוחה שלו היא אפס. eman • שיחה • ♥ 15:11, 26 בפברואר 2012 (IST)

לדעתי לא הגיוני להתייחס למסה מכיוון שכך אפשר להגיד שמכיוון שלכל חלקיק יש אנרגיה כלשהי אז לכל החלקיקים יש מסה. מה שכמובן לא הגיוני89.138.218.116 08:28, 27 בפברואר 2012 (IST)

לפוטון אין מסה בשום מקרה, ואין להסיק את קיומה מתוך אנלוגיה מתימטית פשטנית. לפוטון אין מסה, מאחר ואינו מקיים אינטראקציה כבידתית. בנוסף, טבעה של מסה מתבטא בהתמדתו של גוף מואץ ו'התנגדותו' של גוף, עקב כך, לשינוי במהירותו - התנגדות הגדלה עם מהירות הגוף. תכונה בסיסית זו אינה מתקיימת בפוטונים - הללו לא מאיצים, ומהירותם בתווך נתון לא ניתנת לשינוי.

עם זאת, לפוטונים יש תנע קווי. לגודל פיזיקלי יסודי זה אין בהכרח קשר למסה, קשר המופיע, כמקרה פרטי, עבור חלקיקים חומריים (מלבד תנע אינטרינזי, הנוהג כאילו היה לפוטון תנע זוויתי). בנצי - שיחה 21:23, 27 בפברואר 2012 (IST)

בנצי??89.138.224.101 12:12, 4 במרץ 2012 (IST)

האם פוטון מעקם את המרחב? או בניסוח קלאסי יותר האם יש לו מסת כבידה אקטיבית?89.138.218.116 09:37, 28 בפברואר 2012 (IST)

קרא את תשובתי הנמצאת מעל שאלה זו. בנצי - שיחה 12:10, 28 בפברואר 2012 (IST)

אנרגיה מעקמת את המרחב, ופוטון נושא אנרגיה, ולכן התשובה היא כן. במידה זערורית. --אלעזר - שיחה 22:48, 28 בפברואר 2012 (IST)

אבל הפוטון מקיים אינטראקציה עם כוח הכבידה. לדוגמה, עידוש גרוויטציוני... 89.138.218.116 18:49, 28 בפברואר 2012 (IST)

לבנצי: זה שהאלקטרון מקיים אינטראקציה עם הכבידה זה לא סותר את מה שאתה אמרת??89.138.218.116 17:27, 29 בפברואר 2012 (IST)

אתחיל בשאלה: אתה שואל על פוטון או על אלקטרון ? עם האחרון ברור לך שאין 'בעיה' - מאחר ויש לו מסה. בנצי - שיחה 21:59, 29 בפברואר 2012 (IST)

בטעות כתבתי האלקטרון הכוונה הייתה לפוטון... 89.138.218.116 15:24, 1 במרץ 2012 (IST)

שאלה מעשית בגאומטריה

איך אני מסדר 5 נרות על רצפת החדר בצורת מחומש משוכלל? 79.177.203.26 10:40, 26 בפברואר 2012 (IST)

ראה מחומש#בנייה בסרגל ומחוגה. אם כי מעשית עלולה להיות לך בעיה של לשרטט מעגל על הרצפה... לירן (שיחה,תרומות) 11:00, 26 בפברואר 2012 (IST)

לחילופין, אם יש לך סרגל ומד זווית אתה יכול פשוט לבנות אותו "בידיים". לדאוג שהזויות הרלוונטיות יהיו בגודל של 108 מעלות, ושכל הצלעות יהיו באותו אורך. לירן (שיחה,תרומות) 11:03, 26 בפברואר 2012 (IST)

1. בנה מחומש בחצי הגודל 2. זמן שד-עזר שיבנה עבורך את המחומש הרצוי. עוזי ו. - שיחה 11:30, 26 בפברואר 2012 (IST)

פונקציה יוצרת טרנספורמציה קנונית

במכניקה המילטוניאנית. אני לא מבין מה הרעיון של F הזאת (ערך באנגלית: ). טרנספורמציה כמו שאני מבין זה: ${\begin{cases}P=f(p,q,t)\\Q=g(p,q,t)\end{cases}}$ כלומר Q ו-P חדשים הם איזושהם פונקציות של p,q ישנים. אז מה המשמעות של האות F הגדולה ומה זה אומר $F=F_{2}(q,P,t)$, כלומר מה נותן הערבוב של קואורדינטות חדשות וישנות ואיך משרת אותנו הF2? 79.183.221.43 10:59, 26 בפברואר 2012 (IST)

הערך האנגלי אליו הפנית אינו מתאים לגמרי - עיין בערך ה'פיזיקלי' (הפניתי אליו מתוך השאלה שלך). בנצי - שיחה 12:40, 26 בפברואר 2012 (IST)

זה הערך שדיברתי אליו. אותו לא הבנתי. 109.67.224.123 15:05, 26 בפברואר 2012 (IST)

היקום מתפשט

שמעתי איזו תאוריה בדיונית על כך שהיקום נראה כמתפשט כמהירות האור הולכת וקטנה. מישהו יודע על מה אני מדבר( או מה הבעיה בתיאוריה)? 79.183.221.43 11:37, 26 בפברואר 2012 (IST)

משהו בשאלתך לא ברור אבל היקום אכן מתפשט כל הזמן כידוע.- בכבוד רב - רבנן • מבט • וורט • מרגיזים בקדושים•מה מברכים על סופגניה? •ה' באדר ה'תשע"ב • 18:34, 27 בפברואר 2012 (IST)

יש תיאוריות המנסות לפתור את "בעיית האופק" המפורסמת בקוסמולוגיה באמצעות מהירות אור משתנה בזמן, וכך לייתר את תיאוריית האינפלציה (אני מניח שלכך התכוונת כשכתבת "שהיקום נראה כמתפשט", אלא שתורת האינפלציה מתייחסת להתפשטות מואצת של היקום בשלב מוקדם מאוד של התפתחותו, בעוד שההתפשטות המואצת המונעת באמצעות הקבוע הקוסמולוגי או אנרגיה אפלה מתרחשת כעת.) אחד ממפתחי התיאוריה של מהירות האור המשתנה בזמן הוא קוסמולוג פורטוגלי בשם João Magueijo, שגם כתב על הנושא ספר מדע פופולרי בשם "Faster Than The Speed of Light". כל טוב, Tomn - שיחה 20:08, 27 בפברואר 2012 (IST)

האם אפשר להסביר במילים פשוטות את יחידת המידה "מ"מ כספית"?

אני מנסה להבין זמן רב מה היא מידת מ"מ כספית. הסתכלתי בערך מ"מ כספית, ולא ממש הבנתי מה זה. אם אפשר להסביר לי במילים פשוטות, אשמח. אני רוצה להבין איך זה קשור למד-חום, ולמדי לחץ שונים. 109.253.217.216 12:40, 26 בפברואר 2012 (IST)

מ"מ כספית היא יחידה של לחץ. כל קביעה של יחידת מידה מדעית מתבססת על קביעת גודל כלשהו, שנחשב לסטדנרט ואליו משווים את שאר הגדלים. השימוש בכספית מקורו בניסויים של טוריצ'לי שנתנו הוכחות לקיומו של לחץ אטמוספרי. ניתן לבנות מד-לחץ פשוט ע"י הכנסת כספית לצינור זכוכית בצורת האות האנגלית U, שחלק אחד בו פתוח לאטמוספרה ואילו החלק השני רוקן מאוויר. כיוון שהאטמוספרה מפעילה לחץ על הצד הפתוח, הכספית בשני צדדי ה-U לא תהיה באותו גבוה (כמצופה מחוק כלים שלובים) אלא בקצה הריק הכספית תתחיל לעלות כתוצאה מהלחץ שמופעל ע"י האוויר (ואינו מאוזן ע"י האוויר בצד השני, כי הרי נוצר בו ריק).

עד מתי הכספית תעלה? עד שהלחץ שעמוד הכספית שנוצר מפעיל, משתווה ללחץ האטמוספרי. נמצא שבלחץ של 1 אטמוספירה הכספית עולה לגובה של 760 מ"מ, ולכן ניתן להגדיר 1 atm=760mm Hg, וממילא כשרוצים למדוד לחץ כלשהו, ניתן למדוד את הגובה שהכספית במד עולה בו, ולקבוע שהלחץ הוא כך וכך מ"מ כספית. לדוגמה, בים המלח, שהוא מקום נמוך ויש מעליו כמות אוויר יותר גדולה מבגובה פני הים שמפעילה יותר לחץ, הכספית תעלה לגובה מעט גבוה יותר מ-760 מ"מ - ולהפך בחרמון. קיים גם ברומטר אחר שעובד על אותו עיקרון, אבל אינו עשוי מצינור דמוי U אלא מצינור אנכי שנתון כספית. גם כאן האטמוספרה דוחפת את הכספית לתוך הצינור, והיא תעלה עד שהלחץ של העמוד ישתווה ללחץ האטמוספרי. ראה ברומטר בויקיפדיה האנגלית. לשימוש בכספית במדידת טמפרטורה אין קשר לשימוש בה למדידת לחץ. מדחום כספית מבוסס על כך שכספית מתפשטת עם העלאת הטמפטורה. לכן, ניתן למדוד את מידת ההתפשטות בין 0 ל-100 מעלות, לחלק זאת ל-100 וכך ניתן למדוד את מידת ההתפשטות ולקבוע על פי זה את הטמפרטורה. 109.160.165.65

האם חוקי לכבוש?

נכון שיש חוקים בינלאומיים לגבי כיבוש ומלחמות? האם חוקי לכבוש מדינה שלמה? האם חוקי להשמיד מדינה? האם יש הבדל בין שטח שנכבש על ידי מדינה תוקפת לבין שטח שנכבש על ידי מדינה מתגוננת מבחינה משפטית? האם "שטח כבוש" חייב להיות שטח רשמי של מדינה כלשהי או שאפשר לכבוש "שטח של אף אחד"? 79.179.216.22 12:47, 26 בפברואר 2012 (IST)

השאלה שלך מסובכת ומורכבת כאחד, מכמה טעמים:

א. מה זה 'השמדת מדינה' ? 'השמדת הישות המדינית, והשארת אזרחיה' ? 'השמדת עם' ? 'השמדת עם', או חלקים ממנו, מוגדרת היום, כפשע נגד האנושות, ובתנאי מלחמה - לפשעי מלחמה. דוגמאות בולטות, לפי סדר היסטורי: מעשי החורבן הנרחבים של ג'ינג'יס חאן בשטחי הכיבוש הנרחבים שלו, עד שנעצר בידי הממלוכים; חורבנן של קהילות ואוכלוסיות ברחבי אגן הים התיכון הדרומי, בעקבות הפלישה הערבית-מוסלמית לצפון-אפריקה במאה ה-12, שנעצרה רק בדרום צרפת; מעשי הספרדים באוכלוסיה האינדיאנית בדרום-אמריקה לפני כ-500 שנה; מעשי העותומנים באוכלוסיה הארמנית שלהם בתחילת המאה הקודמת; השואה של כשליש מהעם היהודי בידי הנאצים באמצע המאה הקודמת; מעשי השלטון הסובייטי באוכלוסיות נרחבות בתקופותיהם של לנין ושל סטלין; ומעשי המהפכנים של מאו צה טונג בסין, עד לתפיסת השלטון. רשימה חלקית, של דראונות עולם בולטים.

ב. באשר ל'שטחי כיבוש': כמעט כל הגבולות המדיניים המוגדרים היום הם תוצאה של כיבושים כאלה ואחרים, ולעיתים, מיד ליד. והעבר, בהרבה מקרים, משליך על ההווה ועל העתיד. וישנן שאיפות אימפריאליסטיות ושנאת עמים מסיבות דתיות. ראה למשל, יחסה של אירן לישראל, ושל עוד גופים אחרים במרחב שלנו.

ג. מכאן חשיבותם של הסכמים מדיניים, או החלטות מוסכמות של גופים בינלאומיים שאינם מוטים (בהנחה שניתן להרכיב כאלה. לפעמים זה מצליח). בנצי - שיחה 13:17, 26 בפברואר 2012 (IST)

תודה על רשמית מעשי הזוועה של המין האנושי לדורותיו, אבל מה הוא קשור למה ששאלתי? אני שואל על החוקים המודרניים של היום. השמדת מדינה(ולא עם) היא יצרית מצב שבו מדינה שהייתה קיימת מספיקה להיות ישות עצמאית בעלת מוסדות שלטון, שגרירויות רשמיות במדינות זרות, צבא הכפוף למשטר וכדו'. האוכליסה המקומית עוברת שינוי סטטוס לתושבים סוג ב' של המדינה הכובשת. אני מתעניין ב"דיני כיבוש" של היום. 79.179.216.22 13:44, 26 בפברואר 2012 (IST)

הישבתי על שאלתך בסעיף ב' (חוקים המגדירים מעשים מסוימים כפשעים, בדרגות שונות). אבל, שים לב להערתי הראשונה: העניינים סבוכים. יש מתח עצום בין יחסי חזק-חלש, לבין חוקים בינלאומיים ואכיפתם. כך היה בעבר (וזו הסיבה העיקרית לפירוט), וכך גם היום. בעבר היו הסכמים שהופרו, היום ישנם חוקים בינלאומיים המופרים לפי אינטרסים מקומיים של צד זה או אחר, והגופים האמונים על אכיפת החוקים הבינלאומיים קצרה ידם, במקרים רבים. זהו המסר בעיקרי, לצערי הרב. בנצי - שיחה 13:54, 26 בפברואר 2012 (IST)

אז התשובה היא כן ולא.

החוק תלוי במפרש שלו.

תאורטית אם אתה מגדיר את האזורים הרלוונטים כ"חופשיים" לפני העברת הריבונות מדובר בכיבוש.

דוגמה מחיינו: האם השטחים היו חופשיים תחת ריבונות מצרית וירדנית?

אם אני זוכר נכון, במידה ולפני מעשה הלוחמה האזור היה "לא חופשי", (לדוגמה: קולוניה שמקבלת עצמאות מבריטניה) הדבר לא נחשב ככיבוש; יתכן שהדבר יפול תחת ההגדרה של "פלישה". זו כנראה אחת הסיבות העיקריות שבגינן הקול הפלסטיני המוביל קורא לגבולות 67... Exx8 - שיחה 23:00, 26 בפברואר 2012 (IST)

אינני זוכר לגבי רצועת עזה, וצריך לבדוק זאת. לגבי יהודה ושומרון, שהיתה הגדה המערבית בתקופה הירדנית, הרי שאזורים אלה לא היו מעולם תחת ריבונות ירדנית חוקית, והם למעשה, נכבשו על-ידם ב-1948, מבלי שיהיה הסכם מדיני 'סגור' בין ישראל לבינם, מלבד הסכמים נקודתיים (ראה המשולש). מלחמת ששת-הימים החליפה כיבוש בכיבוש, כאשר, כפי שאתה אומר, זה תלוי בעיניי המסתכל, ובעיניי ישראלים רבים, מתוך תודעה היסטורית ולאומית, או 'רק' מנקודת מבט של מלחמת העצמאות, רואים בזה שחרור (או מלאכה שלא הושלמה, ביחוד, ביחס לעיר העתיקה בירושלים, ובפרט, הרובע היהודי שם, בו התנהלו מצור וקרבות, עד לכיבוש הירדני הסופי שלו, ונפילה בשבי של תושביו היהודיים). אני סבור שכל דיון מסוג זה חייב להתחיל בלמידה יסודית של העובדות ההיסטוריות, לפני שנוקטים עמדה. בנצי - שיחה 23:18, 26 בפברואר 2012 (IST)

אלה אכן שאלות לא פשוטות. ראשית השאלה היא למה אתה מתכוון ב"כיבוש". עצם התפיסה הצבאית של אזור ששייך לאוייב תוך כדי מלחמה היא לא בלתי חוקית כשלעצמה (לעומת פתיחה של מלחמה תוקפנית שהיא כן בלתי חוקית). יש דינים שמסדירים את ההתנהגות של הכובש בשטח הכבוש (בעיקר חלק מן התקנות בנספח לאמנת האג הרביעית מ-1907 ואמנת ז'נווה הרביעית מ-1949). סיפוח חד צדדי של האזור ללא הסכם עם הריבון הקודם אינו חוקי, והדעה המקובלת שהסכם שהושג כתוצאה ממלחמה תוקפנית אינו חוקי אף הוא. השמדת מדינה היא תוצאה אפשרית של מלחמה כשהמדינה מאבדת את כל יכולתה לשלוט בשטחה (ברמה שאין אפילו ממשלה גולה). במצב כזה תיאורטית ניתן לספח את השטח הכבוש. זה מצב נדיר מאוד (במיוחד כשהשימוש החוקי בכוח מוגבל להגנה עצמית) ובמקרים האחרונים שניתן היה לטעון לקיומו (בעלות הברית מול גרמניה, ארה"ב מול עיראק) בחרו המדינות הכובשות שלא לעשות כן. לגבי שטח רשמי של מדינה או לא - גם זאת שאלה קשה מאוד. זו גם שאלה ממוקדת מאוד כי למעשה אין שטחים שניתן לראותם כשטחים שאינם שייכים למדינה כלשהי למעט שניים - יהודה ושומרון ורצועת עזה. כאן הריבון היה הסולטן העות'מני ולאחר מכן ניתן מנדט למלך הממלכה המאוחדת וכשהוא הסתיים נוצר וואקום. בעוד שבשטחי ישראל בגבולות 67 התבססה יישות מדינית חדשה שאין למעשה היום מחלוקת בעולם על ריבונותה (מדינת ישראל) בעזה הוקם שלטון צבאי מצרי כשטח כבוש, וירדן טענה לריבונות על יהודה ושומרון (ריבונות שלא זכתה להכרה ולכן אינה תקפה). מאז 1967 ישראל מפרשת את אמנת ז'נווה הרביעית כך שהיא חלה רק על שטח שנכבש מריבונות של מדינה שהיא צד לאמנה (ישראל, מצרים וירדן כולן צדדים לאמנה) ולכן אינה חלה בשטחים. בעולם זאת דעה לא מקובלת. אמיר מלכי-אור - שיחה 00:13, 27 בפברואר 2012 (IST)

"אין שטחים שניתן לראותם כאינם שייכים למדינה כלשהי"? דווקא יש לו מעט. למשל סהרה המערבית, חלקים נרחבים באנטארקטיקה, ועוד כל מיני פה ושם (למשל זה). דניאל • תרמו ערך 01:11, 27 בפברואר 2012 (IST)

היש קשר משפחתי ?

האם מישהו יודע על קשר משפחתי בין נתנאל ריאחי שנרצח בפיגוע לפני כ-10 שנים (ראו איזכור בתשס"ב), לבין דוד ריאחי, שהיה זמר ופייטן יהודי ידוע, ממוצא תוניסאי ? בנצי - שיחה 14:01, 26 בפברואר 2012 (IST)

ניסוי שני הסדקים

קראתי את הערך ולא הבנתי למה אלקטרון ופוטון אשר יעברו בסדק יחיד יתנהגו שונה. תודה מראש 89.138.218.116 20:25, 26 בפברואר 2012 (IST)

גם אני לא הבנתי, אשמח להבהרה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כשיש שני סדקים נוצרת תמונת התאבכות: קווים של אור וחושך שמיקומם נקבע לפי הפרש המרחקים משני הסדקים. אם יש רק סדק אחד אז אין כאלו קווים (וגם אין הפרש, כי יש רק סדק אחד). ירון ק. - שיחה 21:32, 27 בפברואר 2012 (IST)

???? בנצי - שיחה 00:52, 28 בפברואר 2012 (IST)

נא ראו את תשובתי העקרונית, אם כי לא מלאה עדיין, בהמשך לדיון הקודם, לעיל. בנצי - שיחה 00:52, 28 בפברואר 2012 (IST)

(פיזיקה) parity violation, Neutral current, effective theory בעברית

כיצד אומרים זאת בעברית? "הפרת שיוויון", "זרם נייטרלי" ו"תיאוריה אפקטיבית"? תודה, נו, טוב - שיחה 20:27, 26 בפברואר 2012 (IST)

Parity Violation היא שבירת זוגיות מבחינה פיזיקלית; Neutral Current הוא זרם ניוטרלי או זרימה ניוטרלית (כדי להבדילה מתופעת ההולכה החשמלית) - אני מניח שאתה מבין שמדובר בדבר-מה שונה לגמרי (יש גם en:Charged Current, שאותה מתאים לתרגם לזרימה טעונה); ו-Effective Theory היא, כפי שכתבת, תיאוריה אפקטיבית או תורה אפקטיבית, אבל מאחר ותיאוריות מסוג זה מתייחסות להיבטים שימושיים (מעין גישה של "זה עובד ככה"), עדיף לתרגמה לתיאוריה שימושית. בנצי - שיחה 23:03, 26 בפברואר 2012 (IST)

"ניוטרלי" לא מקובל. עדיף "נייטרלי". --אלעזר - שיחה 02:01, 29 בפברואר 2012 (IST)

מקובל גם מקובל, כמו ניוטרון. בשיעורים שלי למשל, ולא רק אצלי. לא צריך לאמץ כל 'שגעון' חסר הגיון לשוני. בנצי - שיחה 03:18, 29 בפברואר 2012 (IST)

מידע על נושא של התהליך המקביל ל"בירור יהדות" שנעשה ע"י קס עבור הרבנות

אני אוסף חומר בשביל לכתוב קצת על תהליך בירור יהדות לשם נישואין. אני מכיר את הנושא עבור אירופה וארה"ב (התהליך זהה) ונעשה ע"י תביעה בבית הדין הרבני, אבל לא הצלחתי למצוא שום מידע על התהליך המקביל שקס מבצע כאשר זוג נרשם לנישואין ברבנות בישראל (במידה ורשם הנישואים מפנה את המבקש לבירור יהדות) האם מישהוא יכול לשפוך אור על הנושא ? 109.226.27.7 20:57, 26 בפברואר 2012 (IST) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

קסים (כהנת) הם חסרי זכויות בישראל בנוגע לבריתות, נישואין גירושין, שחיטה ועוד. בדרך כלל את יוצאי אתיופיה מפנים לרב הראשי ליהדות אתיופיה, הרב יוסף הדנה שמונה לתפקיד במיוחד בשביל הנושא המדובר (או לרב אתיופי מיוחד אחר) ושחוקר באופן מעמיק את שושלת היוחסין. אליש • 21:32, 26 בפברואר 2012 (IST)

תודה, כיוונת אותי בצורה טובה יותר , ואני מנצל את השוונג להבא אולי יהיה פה עוד מידע : הטופס הנל הינו טופס שדומה מאוד למידע שנדרש מברור יהדות מעולי בריה"מ - עולי בריה"מ נדרשים להביא בנוסף תעודות מקור בלבד ולא תעודה תחליפית (יש התייחסות של מבקר המדינה לנושא), אבל האם גם פה נדרשות תעודות מקוריות בלבד - ומהיא הגדרת תעודה מקורית ביחס לעולי חבלי ארץ אלו (האם מספיק רישום בקהילה או שמחפשים תעודות מהשלטון) ומה קורה כאשר אין בנמצא תעודה מקורית אם נדרשת כזו ? האם בקהילה זו יש אירגונים דוגמת עמותת עתים וארגון שורשים שעוזרים באיתור מסמכים במדינות מוצא ועזרה בנסיעה להבעת עדים, עד כמה נפוצה הדרישה בפועל לבירור יהדות (בדוח של משרד הקליטה לא קיימים מספרים רק הערה עלומה כי במידת הצורך אנשים מופנים לבירור יהדות אצל ראשי הקהילה). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לילדי אתיופיה אין תעודות לידה, אם יש אז זה ממש מעט. הרבנות עושה שימוש בזיכרון הגינאולוגי של הזקנים וכהנת שמשמשים כעדים בבירור יהדות. אליש • 23:03, 26 בפברואר 2012 (IST)

מד"ר, פיזיקה

זו שאלה בפיזיקה, אבל לדעתי כלמי שמבין מד"ר יענה בלי בעיה.

יש לי קואורדינטות תלויות זמן $q_{1},q_{2}$ ונתון ש ${\ddot {q}}_{1}-{\ddot {q}}_{2}=-\omega _{1}^{2}(q_{1}-q_{2})$. איך אני יכול לקבוע שמתקיים $q_{1}-q_{2}=\alpha cos(\omega t)+\beta sin(\omega t)$ (אלפה ובטה קובעים לא מוכרים). 109.64.229.208 21:01, 26 בפברואר 2012 (IST)

(בפתרון, צ"ל $\ \omega _{1}$ פעמיים). זו תוצאה של משפט הקיום והיחידות למשוואות דיפרנציאליות לינאריות. עוזי ו. - שיחה 21:05, 26 בפברואר 2012 (IST)

מומנט אינרציה

איך מחשבים( לא משתמשים בטבלה מוכנה) מומנט אינרציה של טבעת דקה ושל עיגול מלא? אפשר עם הדגמה איך עושים את האינטגרל עצמו? 109.67.213.235 22:21, 26 בפברואר 2012 (IST)

שאלה בגיאומטרה

מצאתי במקום אחד שכתוב הקשר הבא הין רדיוס המעגל, זווית מרכזית אינפיסטימלית ומרחק בציר X:

$dx=Rd\alpha$

מישהו יכול להסביר לי למה זה ככה? 109.67.213.235 22:34, 26 בפברואר 2012 (IST)

מכיוון שהגבול של sin(alpha)/alpha הוא 1. עוזי ו. - שיחה 23:22, 26 בפברואר 2012 (IST)

עדיין לא ממש מבין... אולי עוד שלב ביניים? 109.67.213.235 23:35, 26 בפברואר 2012 (IST)

מדובר מן הסתם במרחק *מ*ציר ה-x ולא במרחק עליו. נסמן ב-(x,y) את הנקודה שבה אנחנו מעוניינים. אם $\ \alpha$ היא הזווית בין הקטע המחבר את הנקודה אל הראשית לבין ציר ה-x, והנקודה מוגבלת להיות במרחק R מהראשית, אז $\ y=R\sin(\alpha )$, וכשגוזרים לפי $\ \alpha$ מקבלים $\ dy=R\cos(\alpha )d\alpha$. כשהזווית קטנה, הנגזרת היא בערך R. מעבר לקואורדינטות קוטביות יטפל בכל הנושא עבור זווית כלשהי. עוזי ו. - שיחה 23:41, 26 בפברואר 2012 (IST)

האם שתיית מים קשורה להשפעה בבדיקת דם?

האחות שהוציאה את הדם שאלה אשה אחת אם היא שתתה מים, אז היא אמרה לה שבגלל זה היא לא מוצאת לה את הוריד, זה נכון או שזה הסתלבטות? 109.253.217.216 22:37, 26 בפברואר 2012 (IST)

אינני רואה כל קשר בין שתיים מים לבין פתיחת הוריד. שוק היפוולמי יכול להוביל לשקיעת ורידים (ומכאן הקושי למצוא אותם), אך בשביל להגיע למצב זה צריך לא לשתות למשך יותר מיממה. ‏LightBringer‏ • שיחה 22:54, 26 בפברואר 2012 (IST)

השראות

בדף הזה: [3] כתוב שהאוזנייה מתקשרת עם שעון היד באמצעות "השראות". במה מדובר ואיך זה עובד? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ביוגרפיה רָפָאֵלו סאנציו

חברים, אני משתוקק להרחיב את ידיעתי על הצייר רפאל, כמו על אסכולת אתונה כולה. האם ידוע למישהו על ספר עברי עדכני שיוכל לסייע לי. אשמח בכל המלצה על ספרי אמנות. תודה מראש. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לקראת תרומת דם

איך אתם מציעים לוודא שיהיה מספיק המוגלובין? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אם אתה אדם בריא, אתה לא צריך לדאוג מראש שיהיה לך מספיק המוגלובין לפני תרומת דם. אם אתה לא בריא, מאידך, אז תתייעץ עם הרופא שלך ועם הצוות שלוקח דם. 173.180.223.27 07:01, 27 בפברואר 2012 (IST)

עושים מדידת המוגלובין במקום בו מתרימים דם. זה שלב שני אחרי מילוי טפסים. אגב, חובה לאכול ולשתות לפני ההתרמה (זה משהו שהחובשים אומרים- אחרת לא נותנים לך לתרום). Corvus,(שיחה) 21:28, 27 בפברואר 2012 (IST)

כשהייתי צעיר תרמתי דם ביום צום. אבל אז הייתי צעיר. עדירל - שיחה 01:17, 28 בפברואר 2012 (IST)

שינוי סדר השפות בויקיפדיה

אני מעוניין שהשפות שאני שולט בהן יופיעו למעלה בערכים שיש להם קישורים לויקי בשפות אחרות. בדפדפן אפשר להגדיר שפות שונות, ככה שאתרים יכולים לדעת שאני דובר עברית ולהציג לי מידע בעברית. האם אפשר לקמבן את הויקי ככה שהשפות שלי יופיעו בראש רשימת השפות? ידוע למישהו על תוסף לכרום/גריזמנקי שעושה את זה? ואם אני רוצה להציע את זה למפתחי הויקיפדיה, יש ערוץ לדבר איתם על זה? 173.180.223.27 06:59, 27 בפברואר 2012 (IST)

עבור משתמשים רשומים יש את האפשרות. בהעדפות > גאדג'טים > "שינוי הסדר של קישורי האינטרוויקי - את הסדר יש לקבוע בדף משנה של דף המשתמש" ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 08:09, 27 בפברואר 2012 (IST)

בעיות עיניים - שימוש בבינוקולר

אני לא מצליח להסתכל דרך שתי העיניים בו-זמנית בשימוש בבינוקולר או מיקרוסקופ. האם התופעה מוכרת ומה שמה? מה ניתן לעשות בעניין? תודה רבה. Gidip - שיחה 13:07, 27 בפברואר 2012 (IST)

כדאי להבדק על ידי רופא עיניים כי יכול להיות שמדובר בפזילה קלה דר' --וידנפלד - שיחה 19:52, 1 במרץ 2012 (IST)

מה היחס בין פסקל (pa) לפאונד (psi)?

אם אני רוצה לחשב על פי Psi כמה יחידות פסקל יש לי, מה אני עושה? 46.210.131.67 15:39, 27 בפברואר 2012 (IST)

על פי וולפרם 1 psi זה 6895 פסקל.רונאלדיניו המלך - שיחה 15:52, 27 בפברואר 2012 (IST)

איך זה שתנע נגזרת של אנרגיה?

לא מסתדר לי עם משפט נתר. מצד אחד אם גוזרים (חלקית) אנרגיה קינטית לפי המהירות מקבלים תנע.

מצד שני תנע נובע מסימטריה במרחב ואנרגיה מסימטריה בזמן. איך זה מסתדר? קיבלנו שאם גוזרים חוק שנובע מאיזומטריות של הזמן מקבלים את איזומטריות המרחב. 79.183.197.101 21:24, 27 בפברואר 2012 (IST)

מה זאת אומרת פסולת אורגנית?

ראיתי בקופת חולים אתמול מדבקה עם הוראה לשטוף את הידיים לאחר נגיעה בפסולת אורגנית או בחומר אורגני (לא זכור בדיוק), למה הכוונה? עד עכשיו ידעתי שיש ירקות אורגניים כלומר ירקות שגדלו ללא חומרי ריסוס, הכוונה לזה? 109.253.73.55 21:44, 27 בפברואר 2012 (IST)

חומר אורגני הוא חומר מהחי או הצומח, בניגוד לדומם. ראה למשל בתרכובת אורגנית. הכוונה היא ככל הנראה בעיקר לחומרים היוצאים מגוף האדם ועלולים לשאת מחלות. עדירל - שיחה 01:16, 28 בפברואר 2012 (IST)

תודה. אגב, מה הקשר בין אורגני במשמעות שציינת לבין פירות וירקות אורגניים? 46.210.48.92 02:07, 28 בפברואר 2012 (IST)

עליך להבדיל בין 'אורגני' במובנו הבסיסי, כלומר, חומר שמקורו ביולוגי, לבין שימוש משני במושג זה, שימוש מטעה. שימוש משני זה משמעו פירות וירקות שגודלו ללא שימוש בחומרי הדברה כימיים. בנצי - שיחה 02:28, 28 בפברואר 2012 (IST)

ירקות אורגניים הם ירקות שהם רק אורגניים ואין בהם חומרי הדברה לא אורגניים. עדירל - שיחה 09:43, 28 בפברואר 2012 (IST)

יעני, ירקות חיים. ולא מתים מזוהמה כימית שהיא בלתי אורגנית. 109.253.247.135 10:42, 28 בפברואר 2012 (IST)

זה נכון ברמת ההצהרה. בפועל בגידולי ירקות אורגניים גם לא משתמשים בהורמונים (שהם חומר אורגני), במינים מהונדסים גנטיים (שגם זה חומר אורגני). כלמור: למרות שמדובר בחומרים אורגניים אין להשתמש בהם בחקלאות אורגנית. 212.29.231.179 12:36, 28 בפברואר 2012 (IST)

מה ישראל יכולה לעשות אם מליון ערבים יצעדו לעבר ישראל מעזה?

האם המדינה חשבה על זה? אם מליון ערבים מעזה או סורים או ירדנים יכנסו לגבולות שלנו, לכאורה למדינה יש רק שתי אפשרויות: או לזרוק עליהם טילים ולהשמיד מאות אלפים (דבר שלא יעשה מסיבות דיפלומטיות), או לשתוק ולא לעשות כלום... 109.253.73.55 21:54, 27 בפברואר 2012 (IST)

אחת השאלות המוזרות ששמעתי. ומה המדינה יכולה לעשות אם חצי מיליארד תיירים סינים יגעו לארץ ויציפו את כל האזור עד שלא יהיה איפה לשים את התיק? לזורק עליהם טילים ולהשמיד את כולם? 79.183.197.101 23:38, 27 בפברואר 2012 (IST)

רק שאלה נמצאים סמוך לגבולות ואלה לא. אגב, הדיבור שלך שחצני ומתנשא; הנמך עוף. 109.253.73.55 23:52, 27 בפברואר 2012 (IST)

אלה שאלות של פנטזיונרים. בתכלס, כדי שמיליון צועדים יצאו לדרך הם צריכים קודם להתרכז במקום שיכול להכיל מיליון בני אדם ואין הרבה מקומות כאלה, לכן זה יהיה גלוי לעין כל זמן רב לפני תחילת הצעידה. כדי שמיליון צועדים יצעדו, הם צריכים דרכים שיכילו כמות כה גדולה של בני אדם ואין דרכים סלולות כאלה. כדי לעצור צעדה כזאת, אין צורך לעצור מיליון בני אדם, די בכך שימנעו מעשרת אלפים הראשונים להמשיך בדרכם והם כבר יסתמו את הדרך לכל האחרים. ואיך עוצרים אותם? לא בהכרח באמצעים הורגים, אפשר גם עם שפיכת מי ים עליהם ממטוסי כיבוי, שימוש בפצצות סירחון ופצצות עשן, חסימת דרכים וחפירת תעלות, חצציות למיניהן ושימוש בצלילים מאוד לא נעימים ועוד. לאחר כמה שעות של עיכוב הצורך של המוני הצועדים המעוכבים במזון, משקה, שירותים, מנוחה ובהמשך בשינה, כבר יפוגג את המאסה ואת המסע. בברכה. ליש - שיחה 23:55, 27 בפברואר 2012 (IST)

תכל'ס לא חשבתי על זה. דוגמה לתשובה עניינית (חוץ מה'מחמאה' שחילקת לי בתחילת דבריך), תודה. 109.253.73.55 01:02, 28 בפברואר 2012 (IST)

השאלה לא כזו הזויה. ביום הנכסה 2011 ניסו הפלסטינים לארגן צעדות המוניות מסוריה ולבנון אל תוך ישראל. בפועל השתתפו בצעדות רק מאות בודדות, ואלה נעצרו על ידי שימוש מסיבי באלפ"ה, אך היה גם שימוש באש חיה, שממנה נהרגו מספר מסתננים, וזה לא גרם לנזק בינלאומי לישראל. מבחינת החוק הבינלאומי, למדינה יש זכות מלאה לקבוע למי מותר להיכנס לגבולותיה ולנקוט בכל אמצעי כדי למנוע השגת גבול, לרבות ירי על מנת להרוג (דבר שמקובל יותר בגבולות עם מדינות אויב מאשר בגבולות שלום, אז נהוג פשוט לעצור את המסתננן, לברר את כוונותיו ואם הוא תמים להחזירו למדינה ממנה הוא בא). בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 15:45, 28 בפברואר 2012 (IST)

המשטר הסורי ניסה להסית המון פלשטיני לעשות משהו כזה. מאחר וכוחותינו לא היו ערוכים זה נגמר בהרוגים ספורים (שגם הם היו נמנעים אם ההמון היה מאפשר לאמבולנסים לעבור. הפגיעות היו פגיעות ירי ברגליים והפצועים דיממו למוות במשך שעות). הערכות כמו שתאר ליש הייתה חוסכת גם את ההרוגים הספורים האלה.

ישנה בדיחה משטרתית עתיקה שאומרת שהאמצעי הכי טוב לפיזור הפגנות הוא גשם זלעפות. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 17:04, 28 בפברואר 2012 (IST)

זה לא כל כך פשוט כמו שחושבים. אם מליון נשים וילדים יצעדו לא יוכלו להרגם כה במהירות.- בכבוד רב - רבנן • מבט • וורט • מרגיזים בקדושים•מה מברכים על סופגניה? •ו' באדר ה'תשע"ב • 18:36, 28 בפברואר 2012 (IST)

בהנחה שהם לא יהיו חמושים לא יהיה שום צורך להרוג אותם. אבל אם אתה מתעקש - מקלעים הרגו כמויות בסדר גודל זה תוך ימים ספורים במלחה"ע הראשונה. אילן שמעוני - שיחה 01:00, 29 בפברואר 2012 (IST)

לא הייתי מצטרף לשיחה המבישה הזו שבה דנים על רצח (כן, רצח!) המונים כעל בעיה טכנית. אך בכל זאת, כדי להכניס גם נקודה מועילה, הייתי מזכיר שפתרון הולם ומוסרי יותר לבעיה כיצד למנוע צעדת המוני פלסטינים לכוון גבולות ישראל היא לאפשר להם לחיות חופשיים ובמדינתם העצמאית והלא כבושה על ידינו. כך לא תהיה להם סיבה לצעוד לכווננו. ובא לציון גואל --וידנפלד - שיחה 19:19, 1 במרץ 2012 (IST)

איך יבוא לציון גואל, אם אין ציון, לדעתך ? השאלה בבסיס הדיון היתה רצינית מאוד, ויש בה היבטים מדאיגים. ההיבט הטכני, כמו גם המביש, הם בעיניך בלבד. כבר 'נפגשנו' בדיונים אחרים, לפחות אחד. הבעיה היא מורכבת, ואתה יודע זאת. היא מורכבת, לפחות לדעת רבים, שדעתם אינה נופלת משלך, מבחינת חשיבותם ומקומם. אל נא תתיימר להציג חזות של 'לגיטימציה' פשטנית, פשוטה וחד-למינארית. הצגה כזו יש בה יותר משמץ זלזול בכל שלביה של הסיטואציה הישראלית-ערבית-פלסטינית הזו, והכחשת קיומם. עובדתית, לגבי 'כבושה': האזור הכבוש על-ידנו לכאורה, לא היה מעולם ישות מדינית. לפני השלטון הישראלי מאז 1967, האזור היה כבוש ע"י ירדן (כן, כבוש - הגבולות שנקבעו לירדן לא כללו חבלי ארץ אלה). לא שמעתי אותך מתלונן. לפני כן, בתקופה העותומנית, ולאחריה, בתקופת המנדט, ערביי ארץ-ישראל, כמו גם ערביי חבלי הארץ השכנים, נחשבו לאוכלוסיה אחת, מבחינה לאומית, ודתית (למעט הנוצרים והדרוזים, שהיוו מיעוטים דתיים בתוך האוכלוסיה הערבית). מספיק עם הצהרות קלישאתיות.

ראה/ו גם הדיון שהתקיים לפני מספר ימים בויקיפדיה:הכה את המומחה#האם חוקי לכבוש?. בנצי - שיחה 19:56, 1 במרץ 2012 (IST)

מביש יהיה להרוג אותם. הרי הצעדה המדוברת תהיה עם מטרות הומניטריות בלבד. הרג ביזה ואונס יהיו אסורים על פי תקנון הצעדה. --Akkk - שיחה 20:17, 1 במרץ 2012 (IST)

לבנצי - * בס"ה כתבתי שבמקום לירות על המונים ולרצוח אותם עדיף לשחרר אותם ולעשות עמם שלום. זה שבדברים פשוטים וטריוויאליים אלו מצאת כל כך הרבה רבדים ומשמעויות שאפילו אני לא ידעתי עליהם, זו רק מחמאה בעיני.

• העובדה שאתה משתמש במילים כמו "היבטים", "לגיטימציה" ו"חד-למינרית" זה עדיין לא הופך את דבריך לדברי חוכמה עילאית לעומת "קלישאיות" דברי שהובאו בעברית פשוטה יותר.
• אני רואה שאתה אדם כמעט רנססנסי עם ידע בכל התחומים - ספרתי שבדף הנוכחי של "הכה את המומחה" שיש בו 110 שאלות אתה משתתף בדיונים על 33 מהם! על כן אני רואה שוב כמחמאה את העניין שאתה מבזבז מזמנך ומחוכמתך הרבה על מפזר "הצהרות קלשאיות" קטן כמוני שבקושי ענה על 3 שאלות מתוך 110.
• ואף על פי כן, ירי על מפגינים הוא רצח (לא רק בסוריה, גם בפלסטין), דיון על רצח המונים כעל בעיה טכנית הוא דיון לא מוסרי ומביש, זכותו של כל עם (לא רק ישראלי, גם פלסטיני) לחיות חופשי ועצמאי וסיג לחוכמה שתיקה (ודי לחכימא...) --וידנפלד - שיחה 23:40, 3 במרץ 2012 (IST)

אני בעד לירות בכולם :) יש אפילו ססמה: מיליון גופות לא טועות! גילגמש • שיחה 19:46, 4 במרץ 2012 (IST)

מיליון מפגינים הם סיפור שמאד קל לטפל בו. בהמון כזה אתה רק צריך לגרום לפאניקה וכל ההמון ינוס במנוסת בהלה תוך רמיסה עצמית. מטוסי כיבוי שירססו גז מדמיע, נוזלים מסריחים, חומרים מגרים וכו' הם אופציה טובה. באלפים שבכל זאת יעיזו להמשיך אפשר לטפל כמו בהפרת סדר רגילה. החבלן • שיחה • מועדון החלל הוויקיפדי ממריא 19:54, 4 במרץ 2012 (IST)

צימדגי (אוכל מן הצומח ודגים בלבד)

האם הוא צריך לקחת בי12? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

קודם כל שישנה את שמו (ראה פסקטריאניזם). דבר שני הצורך יכול להיקבע רק על ידי בדיקות דם אישיות ולא באופן אוטומטי. AaronShapira - שיחה 17:10, 28 בפברואר 2012 (IST)

אין הוא חייב לשנות את שמו, אלו מונחים מקבילים והרוצה ישתמש באחד מהם, אם מישהו לא יבין אותו, יסביר, והמתמידים בקודש, יאפנו המונח. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני מציע לעיין בערך B12 גילגמש • שיחה 18:17, 1 במרץ 2012 (IST)

מחשבון יכול לפתור משוואה בשני נעלמים? אם לא, למה לא?

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

עקרונית מחשבון הוא כלי שמטרתו לבצע חישובים ולא לפתור משוואות. בשביל לפתור משוואת צריך אלגוריתם קצת יותר מסובך ממחשבון "רגיל" (חלק מהמחשבונים המתקדמים מצליחים לפתור משוואה ריבועית).

לשאלה של משוואה בשני נעלמים - למשוואה אחת בשני נעלמים יכולים להיות: אפס פתרונות ממשים (דוגמה $x^{2}+y^{2}=-1$) פתרון ממשי יחיד (דוגמה $x^{2}+y^{2}=0$) או המקרה הנפוץ ביותר שתפגוש אינסוף פתרונות ממשיים (דוגמה $x^{2}-x+y=4$). ככה שלא תמיד מחשבון יכול לפתור משוואות, כי לא תמיד יש פתרון, ולפעמים יש אינסוף פתרונות.

עם זאת, תוכנות כמו וולפראס אלפה יכולות לתת לך את אוסף הפתרונות של משוואה אחת בשני נעלמים או לחילופין להגיד לך שאין פה פתרון. Corvus,(שיחה) 09:32, 28 בפברואר 2012 (IST)

תודה על הדברים. מספר שאלות: 1. איזה כלי? (מה זה משטרותו?), 2. מה לגבי מחשבון מדעי באמת? (איזה יש המאפשר פתירה פוטנציאלית של אלו --- שני נעלים \ משוואה ריבועית, או שניהם?). חשוב לי לברר על מחשבון פיזי, אם כי אני תמיד שמח לדעת גם על תוכנות עזר למחשב (שהן כנראה בתשלום). ברכה חמה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

"משטרותו"="שמטרתו". סליחה על התקלדה. הפנתי אותך לוולפראם אלפה שהוא כלי מתמטי מעולה. מחשבונים רגלים לא מסוגלים לפתור משוואה בשני נעלמים מהסיבה שאמרתי- יתכן שיש אינסוף פתרונות, יתכן שאין פתרון ויתכן שיש יחיד. לגבי מהם הדגמים שיכולים לפתור משוואה ריבועית בנעלם אחד אני לא יכול לעזור. לדעתי כל casio מודרני יכול יעבוד. אולי מחשבון גרפי (אנג') יעלה הרבה יותר,אבל הוא כנראה יצליח לצייר לך עקום שלם של פתרונות למשוואה בשני נעלמים. Corvus,(שיחה) 12:04, 28 בפברואר 2012 (IST)

אכן, ראיתי שהפנת אותי ותיקנתי את הניסוח הלקוי של דבריי לעיל בעקבות זאת. אבדוק על התוכנה בהקדם. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

טקסט בוק מרכזי, צבעוני, עתיר תצלומים, ומקובל ל-Interior design

מישהו שמכיר טקסט כזה (ומן הסתם גם את הס"מ בתחום זה) יואיל בבקשה להמליץ לי על דבר כזה? יש מספר עצום של ספרים שניתן לקנות וחשוב לי לדעת לפחות על המרכזיים. אני צריך משהו בין-לאומי שמלמד סטודנטים על הסגנונות השונים, שהיו מקובלים בעשרות השנים האחרונות, ושעודנן. תודה רבה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

קירוב זוויות קטנות (רק פיזיקה)

שאלה בפיזיקה בנושא של קירוב זוויות קטנות בהקשר של לגרנג'יאנים: השאלה פה סימנתי בצבע את המעברים שלא ברורים. למה פעם הם הפוכים קוסינוס ל1 ופעם ל1-טטה בריבוע? לפי מה יודעים עד לאיזה סדר צריכים לפתח את טיילור? תתעלמו מסעיף ב' הוא לא רלוונטי. 79.179.202.121 12:09, 28 בפברואר 2012 (IST)

נראה לי שבשאלה עשו בלגן, ולא הבנתי את החישובים שם. באופן כללי, כאשר מקרבים גודל מסוים על ידי פיתוח לטור טיילור, כאשר אומרים "זה גודל קטן מאוד" יש להעריך כמה הוא קטן מאוד, ובפרט האם הוא קטן ביחס לגדלים אחרים מאותו סוג המופיעים בבעיה. בארכיון האחרון הייתה דוגמה מעשית לבעייה כזו: קרב את $\cos {\sqrt {t}}+\sin t$ כאשר t קטן מאוד. התשובה הראשונית היא לרשום $1+t$ כי כולנו יודעים שבזוויות קטנות $\sin t\approx t\ ,\ \cos t\approx 1$, אבל זו תשובה שגויה. אם נפתח את הקוסינוס עד לסדר שני בארגומנט נקבל $\cos {\sqrt {t}}\approx 1-({\sqrt {t}})^{2}/2!=1-t/2$ ומאחר ש-$t/2$ הוא באותו סדר גודל של t (מהקירוב של הסינוס), לא ניתן להזניח אותו ולכן יש לפתח את הקוסינוס עד לסדר שני בארגומנט שזה יוצא סדר ראשון ב-t. בסך הכל מקבלים $\cos {\sqrt {t}}+\sin t\approx 1-t/2+t=1+t/2$. מקווה שזה עזר. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 21:58, 29 בפברואר 2012 (IST)

הכה את ההכה

יש דרך לייצר קישור לעמוד וק:הכה שיוביל אותי ישר לתחתית העמוד? 212.29.231.179 12:38, 28 בפברואר 2012 (IST)

לחץ כאן. חזרתי • ∞ • שיחה 14:55, 28 בפברואר 2012 (IST)

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האם קיים אסטרופיזיקאי ניסיונאי?

האם קיים אסטרופיזיקאי ניסיונאי? כלומר לא אחד תאורטיקן, אלא אחד שבמצע ניסויים בפיזיקה והוא אסטרופיזיקאי? 79.179.202.121 14:41, 28 בפברואר 2012 (IST)

יש אסטרופיזיקאי תצפיתי, "נסיוני" לא כל כך מקובל בהקשר הזה. כל טוב, Tomn - שיחה 15:19, 28 בפברואר 2012 (IST)

כן. יש תחום הנקרא אסטרופיסיקה גרעינית. זה אולי נשמע שילוב מוזר, אבל אם תחשוב על זה פיסיקה גרעינית היא תחום מאוד מרכזי באסטרופיסיקה. בתחום זה בוודאי נעשים נסיונות, ואפילו בארץ יש מחקר בתחום. לשם המחשה, במודלים של התפתחות כוכבים מניחים שבכל שלב יש יסוד אחר שבוער ומייצר את האנרגיה שמחזיקה את הכוכב. אם אנחנו רוצים להשתכנע שמודל כזה יכול להתקיים, אנו נרצה לנסות לשחזר את תהליכי הבעירה הנ"ל, ולראות שהם אכן מאופניינים באותם גדלים פיסקליים (כגון קצב ייצור האנרגיה). לשם כך יש צורך בניסונאים. משה פרידמן - שיחה 19:09, 28 בפברואר 2012 (IST)

לדעתי גם אדווין האבל היה סוג של אסטרופיזיקאי נסיוני, וכך גם כל מי שעוסק בתצפיות על השמיים, ומיישם מכך מסקנות על הפיזיקה. בלנק - שיחה 19:39, 28 בפברואר 2012 (IST)