ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון163
דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.
האם יש הבדל במבנה המוח בין דאיסטים לאתאיסטים?
[עריכת קוד מקור]יכול להיות שאדם יהיה דאיסט (יבין מהמציאות קיומו של כח עליון מטא-פיזי שממנו יצאה הפיזיקה), או אתאיסט (יבין את אי-קיומו של כח עליון שממנו יצאה הפיזיקה), בגלל מבנה מוחי מסויים שמאפשר לו לתפוס או לא לתפוס את הרעיון?.
האם נעשה מחקר על זה?.
- בהחלט נעשו מחקרים על המוח במטרה להבין מה גרם לאנשים מסוימים להיות גאונים. אני לא יודע אם נעשה מחקר מהסוג הנשאל, אך מניח שכן. בכל אופן, מחקרים אלה לא העלו דבר. גילגמש • שיחה 09:32, 28 באוקטובר 2011 (IST)
- לא מדוייק ש
מחקרים אלה לא העלו דבר.
למדו הרבה מאד על תפקוד המוח, כיצד כישורים שונים בדרך כלל מתמקדים באזורים מסויימים, על תהליך הלמידה, על פלסטיות המוח, על כך שסוציופתים ופסיכופתים הם נכים פיזית, וגם - שמוחם של גאונים וספורטאים מחוננים מכיל הרבה יותר אקסונים לתא מוח בקורטקס. 79.181.11.26 12:59, 28 באוקטובר 2011 (IST)
- השאלה שלך קצת מוזרה. אתה שמעת לא פעם ולא פעמיים על אנשים שחוזרים בתשובה/יוצאים בשאלה, נכון? לדעתך מבנה המוח שלהם משתנה? ואם מישהו מאמין שלדפוק על העץ מרחיק רוחות אז מבנה המוח שלו דומה לזה שמנשק מזוזה ושונה מזה שמאמין שיש ארגון כלל עולמי שעוקב אחריו דרך רשת האינטרנט? ואם מישהו דתי לומד קוסמולוגיה ומבין שאין שום הצדקה מדעית לחשוב על ישות תבונית שבראה את היקום- האם מבנה המוח שלו משתנה? ואם מישהו בא להרצאות של רב ומגיע לזה שהוא צריך לשמור שבת? איזה מחקר כבר יכולים להיות בנושא כל כך לא מוגדר? דעתו של אדם משנה כל הזמן, אפילו בנושאים מאוד "כבדים" כמו אמונה. זה כמו לחפש הבדל גופני בין מצביעי מר"ץ לבין מצביעי ליכוד. 79.176.210.63 13:10, 28 באוקטובר 2011 (IST)
- שלום לו שלישטתו השאלה מוזרה. ובכן - נשמע לי מתקבל על הדעת שההבדל בין דאיסטים לאתאיסטים מקורו מוחי. יכול להיות, ואולי בפועל זה לא כך.., שלדאיסטים יש אפשרות לתפוס רעיוונות מטא-פיזיים, אן-אימננטים, אין-סופיים ונצחיים, דבר שמי שאין לו את ההתאמה המוחית לכך, לא יכול להעלות על דעתו ואף לקבל כאב ראש אם ינסה לדמיינו. (ומכאן להיות מותנה לשנוא את הרעיון רק מעצם אי-יכולתו לתפוסו). אישית, לא אופתע אם יתברר שכך הדבר. ואולי כבר יש לזה רמזים - זה מה שאני מנסה לברר כאן..
- השאלה שלך קצת מוזרה. אתה שמעת לא פעם ולא פעמיים על אנשים שחוזרים בתשובה/יוצאים בשאלה, נכון? לדעתך מבנה המוח שלהם משתנה? ואם מישהו מאמין שלדפוק על העץ מרחיק רוחות אז מבנה המוח שלו דומה לזה שמנשק מזוזה ושונה מזה שמאמין שיש ארגון כלל עולמי שעוקב אחריו דרך רשת האינטרנט? ואם מישהו דתי לומד קוסמולוגיה ומבין שאין שום הצדקה מדעית לחשוב על ישות תבונית שבראה את היקום- האם מבנה המוח שלו משתנה? ואם מישהו בא להרצאות של רב ומגיע לזה שהוא צריך לשמור שבת? איזה מחקר כבר יכולים להיות בנושא כל כך לא מוגדר? דעתו של אדם משנה כל הזמן, אפילו בנושאים מאוד "כבדים" כמו אמונה. זה כמו לחפש הבדל גופני בין מצביעי מר"ץ לבין מצביעי ליכוד. 79.176.210.63 13:10, 28 באוקטובר 2011 (IST)
- למעשה, נעשו מחקרים בארה"ב על הבדל בפעילות המוחית בין רפובליקאים לדמוקרטים. סטיבן פינקר מתייחס לכך ב"לוח החלק". 94.159.220.151
- "ההפרעה האלוהית" היא כתבה מאוד מעניינת בנושא, אך רלוונטית יותר להבדלים בין חילוניים (ובעיקר אתאיסטים) לדתיים. בנוגע לטענת האנונימי כי חזרה בתשובה/עזיבה בשאלה אינן משפיעות על מבנה המוח - אתה כמובן צודק, אך מחקרים מצאו כי לאנשים בעלי תכונות ביולוגיות מסויימות יש סבירות גבוהה יותר לקבל/לדחות רעיונות דתיים. לדוגמה, אנשים דתיים נוטים לסבול ממחסור בקולטן הסרוטונין 5HT-1A,
ההיפוקמפוס באונה הרקתית הימנית שלהם קטן מהממוצע,ועוד. נו, טוב - שיחה 14:41, 28 באוקטובר 2011 (IST)- אין שום הבדל אנטומי, היסטולוגי או ביוכימי בין מוחות של דתיים, דאיסטים, אתאיסטים, יהודים וגוים, שמאלנים וימנים, אוהבי ואי אוהבי אביב גפן וכו' וכו'. אפילו בין מוחות של "גאונים" ו"אנשים רגילים" לא נמצא הבדל. ההבדל הוא לא בין המוחות אלא בין האנשים שהכניסו למוחם אמונות טפלות כמו דת או פחד מחתולים שחורים ואלו שמוחם עוסק בפיזיקה או אומנות (למשל). ד"ר --וידנפלד - שיחה 19:21, 29 באוקטובר 2011 (IST)
- עדיף להסתפק בלא נמצאו הבדלים ולא לטעון אין הבדלים, כי חקר המוח מתקדם מהר מאוד ומי יודע מה כבר ימצאו מחר או שכבר מצאו אתמול ועדיין לא התפרסם... בברכה. ליש - שיחה 20:05, 29 באוקטובר 2011 (IST)
- וידנפלד, בלי קשר לשאלה הספציפית, ברור היום שמוח הוא לא לוח חלק, בניגוד לרושם העולה מדבריך. יש הבדלים פיזיולוגיים\ביולוגיים בין אנשים, גם במבנה המוח. לדעתי התשובה לשאלה הספציפית היא "לא", אבל זאת לא תשובה אוטומטית. --אלעזר - שיחה 21:57, 29 באוקטובר 2011 (IST)
- למה אתה מתכוון ב"ההבדל הוא לא בין המוחות אלא בין האנשים"? הרי המוח הוא חלק בלתי נפרד מהאדם, והגורם הבלעדי הקובע איך יתנהג ובמה יאמין *. כוונתי בתגובה הקודמת היא שהבדלים מוחיים מסויימים מגדילים את הסיכוי לאמונות אלו, וכמובן לא לכך שכל הדתיים הם, למשל, בעלי
היפוקמפוס ימני קטן מהממוצעמחסור ב-5HT-1A. (בנוסף, חשוב להבהיר שלא היה בכוונתי להעליב אף אחד מהקוראים הדתיים: בהחלט יש דתיים שחוכמתם מגיעה הרחק מהממוצע,וכן קוטנו של ההיפוקמפוס הינו על חשבון חלקים אחרים במוח הגדולים מהממוצע). נו, טוב - שיחה 22:40, 29 באוקטובר 2011 (IST)- שאלה חשובה מאד לד"ר וידנפלד, בבקשה. אני מבין מטענותיך לעיל (ומטענות שקראתי כאן בעבר) שלדעתך הבדלים אנטומים\פיזיולוגיים במוח הם דבר נדיר בעליל, ממש כך. וכי אין הבדל בין מוחות של "לא גאונים" ל-"גאונים" (באיזה הקשר בדיוק?), או בין "סטרייטים" ל"הומוסקסואלים", ועוד ועוד. מנגד, אני שומע פעם אחר פעם (או שעליי לאמר, לא מעט פעמים), על מחקרים מדעיים אובייקטיבים-לכאורה, שנעשים במוסדות מכובדים ע"י חוקרים מוכרים וותיקים מאד, והמחקרים אפילו מתפרסים בירחוני-מדע חובקי עולם, ועוברים ביקורת קפדנית. האם אתה למעשה מבטל מחקרים כאלה? (כך נותר לי להבין). כשאני שואל את עצמי מדוע יש אדם שהוא מחשבון מהלך, ואחד שמתסבך עם עודף של כמה עשרות שקלים במכולת, או אפילו בחישוב פרטי בביתו בסוגיה מתמטית פשוטה, סביר לי מאד להניח שזה מוחי. אני אשמח מאד אם תבהיר מהי השקפתך על ממצאים כאלה ואחרים (יש מחקר התומך בדוגמה שלי על דיסנומריקה). המון תודה ד"ר.
- אענה אחד אחד:
- אין שום הבדל אנטומי, היסטולוגי או ביוכימי בין מוחות של דתיים, דאיסטים, אתאיסטים, יהודים וגוים, שמאלנים וימנים, אוהבי ואי אוהבי אביב גפן וכו' וכו'. אפילו בין מוחות של "גאונים" ו"אנשים רגילים" לא נמצא הבדל. ההבדל הוא לא בין המוחות אלא בין האנשים שהכניסו למוחם אמונות טפלות כמו דת או פחד מחתולים שחורים ואלו שמוחם עוסק בפיזיקה או אומנות (למשל). ד"ר --וידנפלד - שיחה 19:21, 29 באוקטובר 2011 (IST)
- לליש - לי לא ניתנה הנבואה (למזלי) ועל כן לא אוכל להתייחס לדברים שיתגלו בעתיד. לדברים שגילו בעבר והסתירו (חזרנו לקונספירציות החביבות), שנינו לא נוכל להתייחס. דברי תקפים להווה.
- לנו, טוב - מאין הדבר שההיפוקמפוס של הדתיים קטן יותר? אשמח מאוד אם תוכל להביא מאמר מדעי המראה על כך. לי, כעוסק יום-יום בתחום המוח לא ידוע על ממצא כזה. שנית, את המוח ניתן לדמות למחשב כאשר איבר המוח הוא החומרה והמידע האצור בו הוא התוכנה. כוונתי היתה שהמוח (החומרה) שווה אצל כל בני האדם הבריאים. המבדיל בין בני האדם זה מה שאצור בתוך מוחותיהם (התוכנה).
- לאלמוני - ראשית, אני מקווה שאת כל המאמרים המכובדים מאוד האלו שאתה מזכיר אכן קראת ולא רק שמעת עליהם מכתבות יד שלישית. שנית, אם אכן קראת אותם ויש לך אותם בידך, אשמח מאוד לדון עמך ספציפית על כל מאמר ומאמר. שלישית, אני התכוונתי שאין הבדל בין מוחות של בני אדם בריאים. בני אדם עם בעיות נאורולוגיות (קרי, מוחיות) זה סיפור אחר לחלוטין ולרוב יש הבדל אנטומי או אחר בין מוחותיהם ומוחות של בריאים. דר' וידנפלד
- דר' וידנפלד, לא היה בדברי שום רמז לתיאוריות קונספירציה, אלא לגילויים/מחקרים שעדיין לא התפרסמו (לוקח זמן רב עד שבודקים גילויים/מחקרים ומאשרים פרסומים בכתבי עת מדעיים) ברבים.
- ובעניין אי קיומם של הבדלים ביולוגיים בין מוחות בריאיים, הרי ידוע שיש הבדלים כאלה בין מוחותיהם של גברים ובין מוחותיהן של נשים, בין מוחותיהם של איטרים ושאינם איטרים. קראתי גם על הבדלים ביולוגים בין מוחותיהם של גברים הומוסקסואליים לעומת גברים הטרוסקסואליים. אז יש הבדלים בין מוחותיהם של אנשים בריאים, הבדלים שכבר התגלו, לכן זה לא יהיה כל כך מפתיע, אם בעתיד יתגלו הבדלים נוספים בין קבוצות שונות של אנשים בריאים, נניח בין הנוטים לאמונה בכוח עליון ובין האחרים. בשים לב לכך, הצעתי להסתפק בקביעות פחות חותכות, לא לקבוע ש"אין" הבדלים, אלא ש"לא נמצאו" הבדלים. בברכה. ליש - שיחה 19:52, 31 באוקטובר 2011 (IST)
- יש הבדל במוח בין מי שזוכר ביקור בלונדון לבין מי שלא זוכר ביקור כזה. הוכחה: היכן הוא זוכר את הביקור, אם לא במוח? כשד"ר וידנפלד מדבר על הבדל ב*מבנה* המח, הוא מתייחס לאותם מבנים שאפשר לזהות ולחקור; עם הזמן, יש לקוות, משמעות המלה הזו תתרחב ותלך. עוזי ו. - שיחה 20:24, 31 באוקטובר 2011 (IST)
- נכון מאוד עוזי ו.. אני בטוח שבעתיד נוכל למצוא את ההבדל הביוכימי בין מוח שזוכר ביקור ברומא (אני מעדיף את רומא על לונדון) ומוח שלא היה ברומא. בדרך אגב וכדי לסכם הייתי אומר שאני מאוד שמח על ההתענינות בנושא המוח בויקיפדיה אך מציע לכל המתעניינים להזהר מאוד מדעות קדומות ומאמונות טפלות בנושא אבר חשוב זה כגון דעות קדומות הומופוביות שהמוח של הומוסקסואלים שונה (לא היה ולא נברא!) או דעות קדומות סקסיסטיות בקשר להבדל בין מוח גבר ומוח אישה (ההבדל הוא רק בגודל וכידוע, לגודל אין שום חשיבות). דר' וידנפלד46.117.182.43 20:49, 31 באוקטובר 2011 (IST)
- דעות קדומות? אולי של חסידי רוסו החושבים שאנשים נולדים כלוח חלק ורק החברה משחיתה אותם... טוב, מזה צמח הקומוניזם... אני מציע לקרוא מאמר זה ויש עוד רבים כמוהו. לא רק הגודל מבדיל בין מוח נשי ובין מוח גברי, המוח הנשי נוטה לסימטריות והגברי להתמחות, אך דר' וידנפלד ודאי יוכל להיכנס לפרטים. בברכה. ליש - שיחה 21:06, 31 באוקטובר 2011 (IST)
- המקור שלי לטענה לגבי ההיפוקמפוס היה הכתבה הנ"ל ("ההפרעה האלוהית"), אך לאור שאלתך חיפשתי אותו. המחקר נקרא "Religious factors and hippocampal atrophy in late life", וכנראה שהתוצאות שתוארו בכתבה היו פשטניות: נמצא שההיפוקמפוס (בשתי האונות, אך בעיקר הימנית) של אנשים ששינו את דעתם הדתית או שחוו חוויה דתית משנת-חיים מתנוון מהר יותר מזה של השאר. לפיכך אני רוצה להתנצל על כמה טעויות שעשיתי, לפי העולה מהמחקר:
- חזרה בתשובה/עזיבה בשאלה כן משנות את המוח בטווך הארוך.
- קוטנו של ההיפוקמפוס אינו, למיטב ידיעתי, על חשבון אזורים אחרים במוח.
- היפוקמפוס קטן אינו מאפיין אנשים דתיים, אלא אנשים שחוו התגלות דתית משנת-חיים, ובהכללה: ששינו/חיזקו משמעותית/החלישו משמעותית את אמונתם לפני זמן רב. (החוקרים יחסו קוטן זה ללחץ ולחששות המאפיינים, לדעתם, אנשים בעלי ספקות בנושאי דת. ראה פירוט במאמר)
- לאור זאת ייתכן שאצטרך לבדוק גם את הטענה לגבי קולטן הסרוטונין, אבל בכל אופן למדתי לא לסמוך יותר מדי על מאמרים לא מקצועיים.
- נ.ב. לגבי הטענה שלך #כאן כי אין הבדל בין מוח נשי למוח גברי למעט בגודל: צפיתי בעבר בתוכנית מדע בערוץ נשיונאל ג'אוגרפיק/ערוץ 8 (לא זוכר) ובה צויין, בין השאר, כי לגברים יש יתרון מוחי בראייה מרחבית, בעוד שנשים טובות יותר, בממוצע, בכישורים כגון שפה. כמו כן, נתקלתי פעמים רבות בטענה שהאזורים האחראים על יחסי מין גדולים פי 2.5 במוח הגברי מאשר בנשי. אשמח אם תסביר/תתקן טענות אלה. רב תודות, נו, טוב - שיחה 22:22, 31 באוקטובר 2011 (IST)
- שלום ד"ר. טרם קראתי את המחקרים שהזכרתי. אך גם לא קראתי עליהם בעיתונות עממית אלא בספרות מקצועית ומוקורות אחרים. המחקר על הבדלים במוחותיהם של סטרייטים להומואים נעשה ע"י סיימון לוואי (Levay), כנתיחה לאחר המוות ומצא שהגרעין ה-Inah3 פשוט היה גדול יותר אצל הומוסקסואלים ונשים סטרייטיות לעומת סטרייטים ונשים לסביות. כמו כן יש את המחקר של גורסקי, שאני חושב ששוחזר בהצלחה גם ע"י דיק סוואב על מוחות של נשים טראנסקסואליות ונשים סטרייטיות שעסק בגודלו של ה SDN-POA, ומצא שהוא גדול יותר אצלהן. והמחקר שעוסק בדיסקלקוליה הוא של רוי-כהן קדוש מאונ' אוקספורד ופורסם ב-Current biology.
- אינני מעוניין להמשיך בשיחה בנושא כי אין בכוחי וברצוני אפשרות לשכנע אנשים הסבורים שיש הבדל בין מוחות של אנשים לפי נטיותיהם האידיאולוגיות, הדתיות או המיניות. אך להפתעתי הטובה, פנו אלי אלמונים לדף השיחה שלי וביקשו שאמשיך בנושא כי יש להם שאלות לשאול. על כן, אני מזמין את אותם אלמונים שיפנו אלי ישירות (לדף השיחה שלי), את שאלותיהם ואענה ברצון. ד"ר --וידנפלד - שיחה 22:46, 8 בנובמבר 2011 (IST)
אחוז השטח המשמש לחקלאות
[עריכת קוד מקור]לפי ההכלי הזה של גוגל, כ-23% משטח הארץ משמש לחקלאות. הנתון נראה לי מופרז מאוד, האם יש לו ביסוס כלשהו? בנוסף, לפי המוצג שם האחוז הזה כמעט לא השתנה משנות ה-60, אז לאיפה נעלמו כל הפרדסים? 94.159.220.151
- 1. יש גם שטחים שנוספים כל הזמן - החקלאות בערבה מתפשטת לעוד ועוד שטחים. 2. האם הגדרת שטחים חקלאיים כוללת גם שטחי מרעה? אם מכלילים אזורי צמחייה טבעית שמתאפשרת בהם רעיית בקר, שטחי החקלאות גדלים לכלול גם איזורים שלא נראים מעובדים. יואלפ - שיחה 09:47, 30 באוקטובר 2011 (IST)
מצב הצבירה של דם?
[עריכת קוד מקור]מה מצב הצבירה של דם? Exx8 - שיחה
- נוזל--ניצן - שיחה 13:16, 28 באוקטובר 2011 (IST)
- דם הוא תמיסה מימית שמומסים בה מוצקים רבים. 94.159.220.151
- לא כל הגופים הנמצאים בדם "מומסים". מצב צבירה זה מכונה בדרך כלל תרחיף, אלא שהגופים שמרחפים בדם אינם בדיוק "מוצקים" - אלו מבנים אורגניים (תאים) שאינם מתאימים בדיוק להגדרה הפיזיקלית של "מוצק". השאלה עצמה אינה מוגדרת היטב - אפשר למשל לשאול: "מה מצב הצבירה של אדם?" או "מה מצב הצבירה של כוס תה (מלאה?". בשאלה כלולה הנחה שלכל עצם פיזיקלי יש "מצב צבירה", אך כמו שקל לראות בדוגמאות, הנחה זו לא מתקיימת תמיד. בכולופן, בלי לסטות מהאמת _המון_, התשובה "תרחיף" היא הקרובה ביותר למציאות. קיפודנחש - שיחה 21:37, 28 באוקטובר 2011 (IST)
תודה רבה קיפודנחש, ולכל השאר נראה לי שאתה צודק,עם זאת אם אני אשפוך דם לתוך כלי הוא יתנהג כמו נוזל, אם כך מהי ההגדרה של מצב צבירה בנוגע לתמיסות?Exx8 - שיחה
- גם אם תשפוך חלב לתוך כלי הוא יתנהג כנוזל, אבל למעשה מדובר בתחליב. (וכן לגבי דיו שהוא תרחיף). קיפודנחש - שיחה 21:59, 28 באוקטובר 2011 (IST)
אלמוות
[עריכת קוד מקור]האם יש בני אלמוות בכדור הארץ? חשבתי שעצים בני אלמוות כי יש כאלה החיים מעל אלף שנה. אבל גם הם מזדקנים ( לא מקצרים תלומרים, אבל יש להם תהליכים הזדקנות אחרים). חשבתי שאולי חד תאים הם בני אלמוות, אבל זה לא כך- הם משכפלים את עצמם, כך שהשכפול שלהם הוא "צאצא" וה"אב" מת לאחר תקופה. חשבתי שאולי ווירוסים שלא זקוקים לשום תנאים בשביל להתקיים הם בני אלמוות. אבל בעיה שלהם שלקיומם קצת קשה לקרוא "חיים". אז: האם קיים יצור חי בעל חיי נצח? שלא מזדקן ולא גוסס? אולי שיכול למות בעקבות מגע עם גורם זר, אבל הזמן לא פוגע בו כלל? 79.176.210.63 14:45, 28 באוקטובר 2011 (IST)
- זו לגמרי שאלה של הגדרות. בבני אדם קל לך להגדיר מוות, ובהקבלה מסוימת גם לרוב החיות, אבל משם הלאה זה מסתבך. למה אתה קובע שחיידקים מתים? בשכפול של חיידק יש סימטריה בין שני החיידקים שנוצרים ואף אחד מהם אינו "אב" או "צאצא". אין להם מוח, רגשות ומחשבות שאפשר לייחס לסופם מוות. אתה יכול להגיד שכאשר חיידק מתחלק, הוא מת, אבל זה בעייתי משום שבאותה מידה אתה יכול לטעון שאתה עצמך מת כיוון שתאי גופך התחלפו גם הם בשנה האחרונה. השאלה האם יש יצור שחיי לנצח היא אגוצנטרית. היא שאלה רלוונטית לנפש היצור ולא לגופו שבין כה מתחלף כל הזמן. השאלה המהותית האם המידע התורשתי חיי לנצח והתשובה היא כן. דניאל • תרמו ערך 15:03, 28 באוקטובר 2011 (IST)
- כל החד-תאיים הם בני אלמוות. גם בסוגים מסויימים של דגים וסרטנים לא נצפתה תופעת הזקנה. 79.181.11.26 15:05, 28 באוקטובר 2011 (IST)
- זה כנראה לא ממש נחשב, אבל להידרה יש תכונה דומה. ראה גם "מחקר: סוד חיי הנצח - במדוזה" ב-mako ו"איש הנצח" בכלכליסט. נו, טוב - שיחה 15:27, 28 באוקטובר 2011 (IST)
- לא כל החד תאיים הם בני אל מוות. ממש לא נכון. חד תאיים איוקריוטים, כמו שמרים, בהחלט מתים.
גרדיאנט בקורדינטות כדוריות
[עריכת קוד מקור]אני רוצה לפתח לבדאת הנוסחה לגרדיאנט בקואורדינטות כדוריות. הגעתי די רחוק, ונראה לי בכיוון הנכון, אבל נתקעתי. קודם כל
נגדיר פונקציה גזירה כלשהי
מתקיים:
עד כאן כלל השרשרת בעיקר. עכשיו לחיבור:
ופה נעצרתי. איך אני מגיע ל ? סליחה על כל הנוסחאות, אבל רק ככה יכלתי להסביר את הבעיה. 79.178.209.163 19:51, 28 באוקטובר 2011 (IST)
- הדרכה: שים לב ש- ו- והשתמש בנוסחאות מעבר הקואורדינטות כדי לבטא את x,y,z במונחי ואז תבטא את וקטורי היחידה החדשים באמצעות הקיימים (כלומר: תציב ) ותקבץ איברים לפי וקטורי היחידה החדשים. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:05, 28 באוקטובר 2011 (IST)
- לא הבנתי את השורה התחתונה. מה זה ? ואיפה מגיעה הטענה של ? 79.178.209.163 22:58, 28 באוקטובר 2011 (IST)
- הרעיון הוא שתפרוש את וקטורי היחידה הקרטזיים באמצעות וקטורי היחידה של קואורדינטות כדוריות, כאשר g הן פונקציות שעליך למצוא (אני לא זוכר את הנוסחה שלהן כרגע). בקשר ל-, שים לב שההיטל של הוקטור על המישור x-y אורכו הוא . עיין בציור בערך קואורדינטות כדוריות. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 13:13, 29 באוקטובר 2011 (IST)
- לא הבנתי את השורה התחתונה. מה זה ? ואיפה מגיעה הטענה של ? 79.178.209.163 22:58, 28 באוקטובר 2011 (IST)
אני אשמח אם אתם יכולים להפנות אותי לאיזה אתר/מסמך שמראה איך מפתחים את כל הגרדיאנט, רוטור, ודיברגנץ בגליליות וכדוריות. אני לא מצאתי כזה בגוגל וזה בטוח לא ידע מקצועי שהוצא לפני חצי שנה. 79.177.199.45 17:32, 30 באוקטובר 2011 (IST)
בדיקת מי שפיר הראשונה
[עריכת קוד מקור]מתי היא התקיימה? הרי ברור שיש תאריך מסויים בו נעשה ההליך בפעם הראשונה. 82.81.33.131 00:28, 29 באוקטובר 2011 (IST)
- לפי המאמר הזה, שימוש דיאגנוסטי במי שפיר החל במאה ה-19. מאמר המתאר שימוש במי שפיר לדיאגנוזה גנטית פורסם ב-1956. המאמר אליו קישרתי מעניין ומחכים, ומכיל מידע רב והרבה ציוני דרך בשימוש הדיאגנוסטי של מי שפיר, כמו גם בפרוצדורה הרפואית הכרוכה בנטילת הדגימה. קיפודנחש - שיחה 01:36, 29 באוקטובר 2011 (IST)
צו הרחקה ללא בקשת הנפגע
[עריכת קוד מקור]אם המשטרה עצרה אדם בחשד לאונס ובעילת קטינה ואותו אדם הודה בחשדות המיוחסים לו. אם הקטינה או הורייה לא מבקשים צו הרחקה, יכול להיות מצב שהצו יכפה על זוג אוהבים? יש לציין שהבדל הגילאים עולה על 3 שנים.
- נדמה לי שמי שמודה באונס הולך לכלא. יש במאסר אלמנט של הרחקה. נדמה לי....
איך אומרים "נסמן" באנגלית
[עריכת קוד מקור]הסימון המתמטי הרגיל. נגיד איך מתרגמים "נסמן "?
- denote, או במשפט: Let us denote x=y+3. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 16:45, 29 באוקטובר 2011 (IST)
- למיטב ידיעתי השמה אינה "סימון". המינוח יהיה "יהא x וכו'", ובאנגלית "let x etc". Gil mo - שיחה 15:34, 1 בנובמבר 2011 (IST)
האם זונה צריכה לשלם מס הכנסה?
[עריכת קוד מקור]שאלה לא לילדים. אם מישהי רוצה לפתוח עסק פרטי בזנות היא לא עוברת על שום חוק, נכון? היא לא מנצלת אחרים ולא מטרידה אנשים. האם היא יכולה לפתוח עסק באופן רשמי? אם כן- האם היא צריה לשלם מס הכנסה?
אם לא- איזה חוק מונע לפתוח עסק עצמאי ורשמי של זנות? השאלה סתם לסקרנות ולא בעקבות רצון אמיתי, לא צריך לשלוח אותי לעו"ד. 79.179.213.136 17:23, 29 באוקטובר 2011 (IST)
- כל הכנסה מעבודה חייבת במס הכנסה. למיטב ידיעתי הלא מלומדת אין חוק שאוסר עיסוק בזנות, אבל יש איסור על "שידול לזנות".--ניצן - שיחה 17:28, 29 באוקטובר 2011 (IST)
- האם ניתן לרשום עסק עצמאי בזנות? בחורה אחת, בדירה פרטית ללא שום שידול וניצול? מי אחראי על רישום עסקים והאם הוא יכול למנוע פתיחת עסק על סמך שיקולו? 79.179.213.136 17:49, 29 באוקטובר 2011 (IST)
- על רישוי עסקים ממונה הרשות המקומית. ישנן מגבלות על פתיחת עסקים במבנה המיועד למגורים, ויש להניח שהרשות המקומית לא תראה פתיחת עסק כזה בעין יפה...--ניצן - שיחה 18:20, 29 באוקטובר 2011 (IST)
- אין חוק האוסר זנות, אך יש חוק האוסר ניהול בית בושת, לכן התשובה היא שאין אפשרות לנהל במדינת ישראל עסק כזה. בברכה. ליש - שיחה 18:30, 29 באוקטובר 2011 (IST)
- על רישוי עסקים ממונה הרשות המקומית. ישנן מגבלות על פתיחת עסקים במבנה המיועד למגורים, ויש להניח שהרשות המקומית לא תראה פתיחת עסק כזה בעין יפה...--ניצן - שיחה 18:20, 29 באוקטובר 2011 (IST)
- האם ניתן לרשום עסק עצמאי בזנות? בחורה אחת, בדירה פרטית ללא שום שידול וניצול? מי אחראי על רישום עסקים והאם הוא יכול למנוע פתיחת עסק על סמך שיקולו? 79.179.213.136 17:49, 29 באוקטובר 2011 (IST)
- בכל מקרה, שים לב ללשון החוק - יש למסות כל הכנסה [למעט אדם/מקצוע/מעמד שקיבלו פטור].
כך שבין אם תצליח לרשום את העסק או לאו, על הזונה לשלם מס על כל הכנסותיה, ואף לנהל ספרים מסודרים.
ספרים שעליה להציג למס הכנסה פעם בשעה, בתום שנת המס.
אין שום קשר לחוקיות העסק. מכל גם פורץ וסוחר סמים אמורים לשלם מס הכנסה.
שינוי רישיון ויקישיתוף
[עריכת קוד מקור]ניתן להעלות תמונה ברישיון מסוים ואחכך לשנות רישיון? אני לא מדבר על חודשים, אלא על כמה ימים עד שאדע תשובה יותר מסודרת לגבי הרישיון שאני רוצה לתת לה? פרטים ניתן לראות בשיחת משתמש:מתניה ובשיחת משתמש:דורית Eranglo - שיחה • יש ליפן מיזם! הצטרפו :) 20:18, 29 באוקטובר 2011 (IST)
- זו שאלה או הפניה לשאלות? זו עדיין שאלה רלוונטית? Tzafrir - שיחה 10:29, 31 באוקטובר 2011 (IST)
משפט בגאומטריה
[עריכת קוד מקור]בתחרות הערים שהתקיימה בשישי האחרון, הייתה שאלה כזאת:
"נתון מרובע קמור ABCD שצלעותיו הן: AB=10, BC=14, CD=11, DA=5. מצא את הזווית בין אלכסוניו".
התשובה (בהנחה שלא טעיתי) היא 90, כאשר השתמשתי בתכונת אורכי הצלעות:
אפשר להכליל את התשובה, וקל מאוד להוכיח את המשפט ההפוך. התקבל המשפט: "במרובע האלכסונים מאונכים אם ורק אם הוא מקיים " וכן אפשר גם להראות שאם זה אי שוויון, אז הזווית הקהה פונה לכיוון הגדול יותר.
השאלה היא: האם זה משפט מוכר? אם כן, מה שמו ומתי הוא התגלה? שדדשכ • שיחה • א' בחשוון ה'תשע"ב • 21:04, 29 באוקטובר 2011 (IST)
- ראה en:Orthodiagonal quadrilateral. דניאל • תרמו ערך 22:04, 29 באוקטובר 2011 (IST)
- תודה. אתה יודע איך הוא נקרא בעברית? שדדשכ • שיחה • א' בחשוון ה'תשע"ב • 22:06, 29 באוקטובר 2011 (IST)
- הנחתי שתרצה לתרגם :). אני לא חושב שיש שם עברי. אפשר מילולית מרובע אורתואלכסוני. דניאל • תרמו ערך 22:11, 29 באוקטובר 2011 (IST)
- תודה. אתה יודע איך הוא נקרא בעברית? שדדשכ • שיחה • א' בחשוון ה'תשע"ב • 22:06, 29 באוקטובר 2011 (IST)
תיבת נח והמבול
[עריכת קוד מקור]סליחה על השאלות הביזאריות.
- מישהו פעם ניסה לחשב האם כל מיני בעלי החיים והצמחים (למעט הימיים שבהם), יכלו להיכנס לתיבתו של נח?
- איך דגי המים המלוחים שרדו את המבול שהיה מורכב ממי גשם וממי מעיינות? איך המים לא פעפעו בהמוניהם אל גופם?
גם גילגמש ואותנפישתים מוזמנים להשיב!
אביתר ג' • שיחה • תרומות • ב' בחשוון ה'תשע"ב • 22:30, 29 באוקטובר 2011 (IST).
- יש כמה עשרות או מאות מיליוני מינים של יצורים חיים כך שלא ממש.
- מן הסתם אפשר עוד להעלות קושוית מדעיות רבות על הסיפור המקראי, אבל זה חסר משמעות לחלוטין, שכן לרשות אלוהים עומדים נסים. דניאל • תרמו ערך 23:04, 29 באוקטובר 2011 (IST)
- כתבתי לפני התנגשות עריכה: מאמר זה טוען כי המסע של נח היה בלתי-אפשרי, והוא מתעמק בכל השאלות שהצגת (ובהרבה יותר, אך תוכל לקרוא רק את התוכן מתחת לכותרות הרלוונטיות). יעניין אותך גם לצפות בסרטון הסאטירי הזה, המבקר את הסיפור וטוען, גם הוא, כי הוא בלתי-אפשרי. הסרטונים הזה והזה מנסים לענות על אחת הקושיות שבסרטון הראשון, שהיא השאלה הראשונה שלך (ליתר דיוק - רק השאלה על הטענה שכל בעלי החיים, ללא התייחסות לצמחים, נכנסו לתיבה). חשוב לציין שמצאתי שגיאות ואי-דיוקים בסרטונים.
לגבי השאלה השנייה: הועלתה האפשרות שבמבול נוצרו אגמי מים מלוחים מבודדים מהסביבה, שבהם שרדו אותם דגים. אם זאת, לא ברור לי איך יכלו להווצר אותם אגמים אם כדה"א כוסה לחלוטין. אפילו אם כוסו רק האזורים המאוכלסים, לא יוותר דבר מלבד ראשי ההרים, ועד שהמים יגיעו לשם המלח ידולל בכל מקרה. בסרטון הראשון מוצגת גם האפשרות שמי השיטפון הגיעו ממתחת לקרום כדה"א, אך מים אלה היו מרתיחים את האוקיינוסים והורגים את בעה"ח הימיים. אפשרות נוספת היא שמי השיטפון היו מלוחים באורח נס, או שהם לא דיללו את מי הים די הצורך (על שתי האפשרויות האחרונות חשבתי עכשיו. אין להן שום בסיס מקצועי והן בהחלט יכולות להיות שגויות, במיוחד האפשרות השנייה). האפשרות האחרונה שאני מכיר היא שאלוהים פשוט עשה נס, ונתן לדגים את היכולת לשרוד במים מתוקים. אם יורשה לי להוסיף את דעתי האישית, הדיון הזה די מיותר. בכל פעם שמועלת קושיה בנוגע לתנ"ך עושים אחד משני דברים: אם מוצאים הסבר הגיוני וטבעי - משתמשים בו, ואם לא, פותרים את הקושיות בתשובה "זה היה נס". נו, טוב - שיחה 00:08, 30 באוקטובר 2011 (IST)- הדיון הזה אכן מיותר. אבל זה לא "כל פעם שמועלת קושיה בנוגע לתנ"ך". זה "כל פעם שמישהו מנסה להסביר נס המופיע בתנ"ך". קושיות בנוגע לתנ"ך מכסות תחומים רחבים הרבה יותר בהגות האנושית. המבול, באופן פשוט, הוא תיאור של נס, שמעצם טבעו איננו אמור להיות מוסבר בדרך הטבע (אך, איזה משחק מילים...). משה פרידמן - שיחה 11:45, 30 באוקטובר 2011 (IST)
ניסו יותר מפעם. רוב הראשונים מתייחסים לנושא. --Akkk - שיחה 12:04, 30 באוקטובר 2011 (IST)
דרך אגב, יש מי שניסה לבדוק בכלים מדעיים גם את התאוריה על קיומו של סנטה קלאוס. Tzafrir - שיחה 16:27, 30 באוקטובר 2011 (IST)
איך התפתחו זכרים ונקבות?
[עריכת קוד מקור]אני יודע שזה ככה בכל בעלי חיים, אבל לפחות ברוב בעלי החיים הרב-תאיים שאני מכיר יש הפרדה ברורה בין אורגניזם זכר לבין נקבה. תופעה דומה ניתן לראות בחלק מהצמחים (אם כי לא בהרבה). אז איך המנגנון הקצת מוזר הזה התפתח?
אני אבהיר: בניגוד לפרח שהוא "זכר" ו"נקבה" בו זמנית, כלבה נקבה לא מסוגלת להוליד צאצאים. היא צריכה שביבוא כלב זכר ויפרה אותה. אולי בתווך הארוך זה משתלם יותר גנטית, אבל מבחינת אורגניזם בודד (ולא זן שלם) זה נשמע ממש לא משתלם- הוא מאבד את היכולת להתרבות וזקוק לאורגניזם אחר לצורך כך.
דבר נוסף- האם זכר ונקבה כמו שאנחנו מגידים אותם זה אותם זכר ונקבה גם בצמחים? או שאולי קראנו ל"עץ זכר" רק על שם הדמיון שהוא מעורר בנו לזכרי יונקים?
האם אפשר לשים אצבע על ה"זכר הראשון"? כלומר מין כלשהו שהיה הראשון להפריד בין זכר לנקבה? 79.176.217.231 10:50, 30 באוקטובר 2011 (IST)
- יש בעלי חיים (מיני חרקים ואפילו זוחלים ודגים) ש"ויתרו" על הרביה המינית ומסתדרים בלי זכרים. אבל למרבה הפלא מתברר שיש הצדקה לבזבזנות שבהפרדה לזכר ונקבה. פעם כתבתי משהו על זה. זכר הוא מי שמייצר תאי מין קטנים יותר (לפעמים דווקא שני כרומוזומים זהים לזכרים בניגוד לXY "אצלנו"). יורם שורק - שיחה 11:35, 30 באוקטובר 2011 (IST)
- זה לא בכל בעל חיים. למיטב ידיעתי, בדרך-כלל, חלזונות יבשה הם הרמפרודיטים, כמו כן המון אם לא רוב המינים של תולעים. איך הם התפתחו מבחינת הסיפור האבולוציוני, על זה יענה מישהו אחר.
- הנושא הזה לא מכוסה כל כך בויקי העברית. אך ע"ע w:Evolution of sexual reproduction, w:Sexual reproduction, w:Asexual reproduction יוסי • שיחה 13:41, 30 באוקטובר 2011 (IST)
- ראו גם ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון126#מדוע יש זכר ונקבה בטבע ?. דניאל • תרמו ערך 13:43, 30 באוקטובר 2011 (IST)
אינטגל עם (dx)2
[עריכת קוד מקור]איך ניתן לפתור אינטגרל כמו ? הבנתי שהפתרון הוא , אבל לא ברור לי למה. האם יש להתבסס איכשהו על כלל השרשרת? 94.159.220.151
- אני כמעט בטוח שזה לא נכון. , ואולי זו הייתה הכוונה. ייתכן גם שהתכוונו ל-. במקרה נקבל , ואילו אינו מוגדר אאל"ט, אך אם נתייחס ל- כאל גודל אינפיניטסימלי נקבל 0. נו, טוב - שיחה 21:13, 30 באוקטובר 2011 (IST)
- תודה, אני מושך את השאלה. 94.159.220.151
שם לטיני הדומה ליותם
[עריכת קוד מקור]האם למישהו יש רעיון לשם לטיני\בעל צליל לטיני שמזכיר את השם יותם או נגזר ממנו?
כמו עניין מרים - מריה. תודה מראש!
- אני לא בטוח שזאת כוונתך, אבל מהצצה בתנ"ך בשפות לטיניות שונות, השם יותם נכתב כך: Jotam (חוֹטָם) בספרדית, Jotão (ז'וּטָאוּ) בפורטוגזית (של פורטוגל), Iotam (יוֹטָם) באיטלקית. אני מנחש שהשימוש בשמות האלה נדיר ביותר, ואם הם לא עונים על הצרכים שלך, אולי כדאי באמת לחשוב על שם אחר, רווח יותר, שצלילו דומה. השם היחיד שעולה בדעתי כרגע, ואין לו שום קשר ליותם, הוא ג'ורדנו... מצטער על היעדר היצירתיות :-). מקווה שמבוקשך יימצא, Tomn - שיחה 23:03, 30 באוקטובר 2011 (IST)
- ג'וטו, כמו האדריכל המפורסם? אמרו "לא" לסירוס ויקיפדיה! רנן • שיחה • ג' בחשוון ה'תשע"ב • 23:41, 30 באוקטובר 2011 (IST)
- תומאס.
- תום שם למעלה, תודה, אבל אלו לא מספיק מוכרים (: תומאס לעומת זאת נשמע מעולה מבחינת רמת הדמיון, אבל הוא לא נשמע לי לטיני אלא אנגלי...
- בבקשה :-), ובאשר לתומאס (הצעה מצויינת כשלעצמה), למה שלא תשתמש בצורה האיטלקית Tommaso (טומאזו/טומאסו)? Tomn - שיחה 13:22, 31 באוקטובר 2011 (IST)
- תודה! יש לך במקרה גם המרה לטינית לכינוי החיבה ליותם, יותקה? Yotke כלומר.
- אתגרים קשים :-). אולי אחת מצורות השם Eustace? באיטלקית: Eustachio, בפורטוגזית וספרדית Eustaquio, בצרפתית Eustache? Tomn - שיחה 15:48, 31 באוקטובר 2011 (IST)
- לא בטוחה איך לקרוא את זה...גם סביר שלא שמעתי על השם הזה מעולם, תוכל לעזור?
- אולי שמעת את השם Eustace (יוּסְטַס) (לא מאד נפוץ, אולי, אבל נתקלים בו מדי פעם). את האיטלקי הוגים בקירוב ew-STAK-yo, את הספרדי כנ"ל (שוב, בקירוב), את הפורטוגלי (בקירוב, אלא מה) ew-SHTAK-yoo, ואת הצרפתי משהו שבין "אֶסְטָשׁ" ל"אוּסְטָשׁ). ההברות המודגשות מציינות את מקום הטעם. Tomn - שיחה 19:38, 31 באוקטובר 2011 (IST)
- תודה רבה!
- אולי שמעת את השם Eustace (יוּסְטַס) (לא מאד נפוץ, אולי, אבל נתקלים בו מדי פעם). את האיטלקי הוגים בקירוב ew-STAK-yo, את הספרדי כנ"ל (שוב, בקירוב), את הפורטוגלי (בקירוב, אלא מה) ew-SHTAK-yoo, ואת הצרפתי משהו שבין "אֶסְטָשׁ" ל"אוּסְטָשׁ). ההברות המודגשות מציינות את מקום הטעם. Tomn - שיחה 19:38, 31 באוקטובר 2011 (IST)
- לא בטוחה איך לקרוא את זה...גם סביר שלא שמעתי על השם הזה מעולם, תוכל לעזור?
- אתגרים קשים :-). אולי אחת מצורות השם Eustace? באיטלקית: Eustachio, בפורטוגזית וספרדית Eustaquio, בצרפתית Eustache? Tomn - שיחה 15:48, 31 באוקטובר 2011 (IST)
- תודה! יש לך במקרה גם המרה לטינית לכינוי החיבה ליותם, יותקה? Yotke כלומר.
- בבקשה :-), ובאשר לתומאס (הצעה מצויינת כשלעצמה), למה שלא תשתמש בצורה האיטלקית Tommaso (טומאזו/טומאסו)? Tomn - שיחה 13:22, 31 באוקטובר 2011 (IST)
- תום שם למעלה, תודה, אבל אלו לא מספיק מוכרים (: תומאס לעומת זאת נשמע מעולה מבחינת רמת הדמיון, אבל הוא לא נשמע לי לטיני אלא אנגלי...
האם ראוי לראות בקסנו-אסטרוגנים --- אסטרוגנים לכל דבר ועניין?
[עריכת קוד מקור]מבחינה פרקטית. תודה.
- המערכת שלהלן מכוונת לאבחנת טיפוס מסוים של EDC?s הנקראים קסנואסטרוגנים (Xenoestrogenes). חומרים אלה הם בד"כ תוצרי לוואי תעשייתיים, המתחזים להורמון אסטרוגן וגורמים לחיקוי הפעילות האנדוקרינית, אירוע המוביל לאפקטים טוקסיים, ביניהם פרוליפרציה של סרטן השד. חלקם נוטים לעכב פעילות אנדוקרינית רגילה. Nachum - שיחה 10:44, 31 באוקטובר 2011 (IST)
שאלה של חולה בסרטן השד
[עריכת קוד מקור]אנא עדכנו את הערך הרצפטין לאור שאלותיה של חולת סרטן השד בשיחה:הרצפטין#נראה שהערך אינו מעודכן. בתודה, ליאור ޖޭ • ג' בחשוון ה'תשע"ב • 14:28, 31 באוקטובר 2011 (IST)
כלי למדידת צריכת חשמל
[עריכת קוד מקור]האם יש סיבה לכך שמד צריכת החשמל המותקן בכל בית אנלוגי ולא דיגיטלי? הוא לא נותן לי כלי סביר למדוד מה ההספק החשמלי הנצרך על ידי בכל רגע, ומה צריכת החשמל הכוללת שלי עד כה. (ובוודאי שלא את הספק החשמל הנצרך על ידי כל מכשיר בבית)
מה אני יכול לעשות כדי למדוד נתונים אלה באופן מדויק יותר? (אשמח לכלים שיאפשרו לי גם יצירת גרפים המתארים את צריכת ההספק בבית שלי לאורך הזמן. יובל מדר - שיחה 17:23, 31 באוקטובר 2011 (IST)
- אפשר להשיג מד דיגיטלי.כאן תוכל לחשב צריכה לפי מכשירים. --Meni181818 ✡ דבּררת • ד' בחשוון ה'תשע"ב 00:04, 1 בנובמבר 2011 (IST)
- חברת החשמל תחליף עבורי את המד? (אני משער שאסור לי להחליף את מד החשמל בעצמי, כדי למנוע ממני להתקין מד שמציג צריכה שגויה) יובל מדר - שיחה 07:24, 1 בנובמבר 2011 (IST)
- לא, אתה (חשמלאי מוסמך) יכול להתקין מד דיגיטלי אחרי המד הרגיל. --Meni181818 ✡ דבּררת • ז' בחשוון ה'תשע"ב 00:41, 4 בנובמבר 2011 (IST)
- חברת החשמל תחליף עבורי את המד? (אני משער שאסור לי להחליף את מד החשמל בעצמי, כדי למנוע ממני להתקין מד שמציג צריכה שגויה) יובל מדר - שיחה 07:24, 1 בנובמבר 2011 (IST)
פיתוח מלא של גרדיאנט ודיברגנץ בגיליות וכדוריות
[עריכת קוד מקור]אני מחפש כב מספר ימים איזה אתר שבו מראים איך לעבור מגרדינאט ודיברגנץ בקואורדינטות קרטזיות לגליליות וכדוריות. ניסתי לפתח לבד, אבל אני לא מספיק חכם בשביל להמציא לבד את הגלגל. במיוחד כשמישהו כבר המציא אותו לפני כמה מאות שנים. פה מראים איך עושים את זה לגרדיאנט של גליליות. אני רוצה למצוא שיטה דומה שפועלת לכדוריות ולמצוא דיברנץ לגליליות. לא צריך להפנות אותי לתשובה הסופית, אני מספיק נבון בשביל למצוא אותה בדף המתאים. אשמח לקישור לאתר/דף וויקי מתאים. 79.181.214.191 17:23, 31 באוקטובר 2011 (IST)
- נסה את wolfram. Setreset • שיחה 18:06, 31 באוקטובר 2011 (IST)
- אני לא יודע לגבי הגרדיינט, אבל לגבי הדיברגנץ והרוטור עושים את החישוב מההגדרות:
כשבוחרים את הנפח V המדובר ע"י חלוקה לפי הקואורדינטות המתאימות, ו
כשבוחרים כל פעם את המשטח ע"י החלוקה לפי הקואורדינטות המתאימות. איך זה עובד בקואורדינטות קרטזיות, אתה יודע? eman • שיחה • ♥ 18:14, 31 באוקטובר 2011 (IST)
- נראה לי ביטוי כזה הוזכר בהראות באינפי' מתחת הכותרת "הגדרה אינווריאנטית של הדיברגנץ". איך זה מסייע לנו? נראה לי די מעניין לא ללכת רכיב-רכיב כמו בקישור שנתתי, אבל אני לא בטוח שאני מבין איך משתמשים בנוסחה. לצורך העניין, כרגע רוטור לא מעניין אותי. 79.181.214.191 18:34, 31 באוקטובר 2011 (IST)
- בוא נתחיל מקואורדינטות קרטזיות. קח קוביה שנמצאת בין לבין , בין לבין ובין לבין , חשב את השטף דרכה (מה שיש באינטגרל, כשתקפיד לקחת את הערכים במיקומים המדוייקים של כל צלע, תעשה קירוב לינארי, ואחרי מה שצריך להצטמצם יצטמצם, תשאר עם משהו שהוא הדיברגנץ, כפול נפח הקוביה.
- ואגב, לאיזה קורס, באיזו מחלקה אתה שואל את הדברים? eman • שיחה • ♥ 19:14, 31 באוקטובר 2011 (IST)
- נראה לי ביטוי כזה הוזכר בהראות באינפי' מתחת הכותרת "הגדרה אינווריאנטית של הדיברגנץ". איך זה מסייע לנו? נראה לי די מעניין לא ללכת רכיב-רכיב כמו בקישור שנתתי, אבל אני לא בטוח שאני מבין איך משתמשים בנוסחה. לצורך העניין, כרגע רוטור לא מעניין אותי. 79.181.214.191 18:34, 31 באוקטובר 2011 (IST)
- התשובה נמצאת בערך גרדיאנט. הגרדיאנט מתקבל מהדיפרנציאל על ידי הורדת אינדקסים, כלומר:
- כאשר היא המטריצה ההופכית לטנזור המטרי ו- הם הווקטורים המשיקים: (שים לב שהוצאתי גורם החוצה כדי לנרמל כל וקטור). מאחר שבקואורדינטות כדוריות המטריקה היא
- המטריקה ההופכית היא
- תציב את הכל בנוסחה ותקבל
- מ.ש.ל. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 19:24, 31 באוקטובר 2011 (IST)
- אני חושש שמה שכתבת רק יבלבל אותו יותר. לפי מה שאני מתרשם מהשאלות שלו, יש פה מושגים שרוב הסיכויים שהוא לא מכיר. נראה לי שגם אתה בשנה ב' לא ידעת מה זה מטריקה. וגם התשובה שלך טענית, ומוציאה דאוס אקזס מכינה בלי להסביר מאיפה זה בא. eman • שיחה • ♥ 19:34, 31 באוקטובר 2011 (IST)
- ולשואל האלמוני - התרומה שאנחנו מצפים ממך כגמול על התשובות שלנו זה פידבק לגבי מה עזר לך ומה לא. אם טעיתי בהערכה שלי כפי שכתבתי בתגובה שלי ל-MathKnight, אנא אל תהסס לסתור אותי. eman • שיחה • ♥ 19:37, 31 באוקטובר 2011 (IST)
- זו הדרך הקלה ביותר שאני מכיר. אחרת, פשוט מצניחים עליך את הנוסחה הסופית מהערך גרדיאנט בתור הגדרה. בקורס מבוא למתמטיקה לפיזיקאים 2 מסבירים מה זה h_i ונותנים את הנוסחאות הנ"ל, אם זכרוני איננו מטעני - ללא הוכחה. ההגדרה באמצעות הדיפרנציאל וגאומטריה דיפרנציאלית היא אינווריאנטית ולא שרירותית, ולכן כדאי להתחיל ממנה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 20:22, 31 באוקטובר 2011 (IST)
- אני חושש שמה שכתבת רק יבלבל אותו יותר. לפי מה שאני מתרשם מהשאלות שלו, יש פה מושגים שרוב הסיכויים שהוא לא מכיר. נראה לי שגם אתה בשנה ב' לא ידעת מה זה מטריקה. וגם התשובה שלך טענית, ומוציאה דאוס אקזס מכינה בלי להסביר מאיפה זה בא. eman • שיחה • ♥ 19:34, 31 באוקטובר 2011 (IST)
לגבי הפידבק: לא רוצה לאכזב אותכם, אבל זה נראה כאילו שניכם לא עזרתם לי. אני ציפיתי למשהו בסגנון הוכחה ששמתי בקישור בראש ההודעה. לגבי שטף דרך קוביה- לא הבנתי למה זה טוב. אתה רומז משפט לגאוס? עדיין הנוסחה של הדיברנץ לא נראית באופק. לגבי כל הטנזורים ומטריקות- נראה ממש אלגנטי ומקצועי, אבל לא מובן בגרוש. אני עדיין לא מכיר את המושגים הללו( לגבי מטריקה הזכירו פה ושם וממה שהבנתי זו איזו דרך למדוד מרחק). 79.181.214.191 21:09, 31 באוקטובר 2011 (IST)
- א. כן, יש קשר הדוק למשפט גאוס. למעשה, אם משתמשים בהגדרה שהבאתי לדיברגנץ אין כמעט מה להוכיח במשפט גאוס, אבל יש עבודה בלהגיע לביטויים השונים בקרואורדינטות השונות (ויכול להיות שזה מה שעשו כשהוכיחו לכם את משפט גאוס, אבל אז הוכיחו בעצם רק לקואורדינטות קרטזיות. בשביל להוכיח לאחרות, צריך לעשות תא התרגיל על גופים קצת שונים, שמתאימים ל"גריד" שהקואורדינטות יוצרות).
- ב. אם בכל זאת אתה רוצה ללכת בדרך ההיא, לך לאט לאט. תתחיל מלקחת פונקציה (או שדה וקטורי) שתלויה כל פעם בקואורדינטה אחת. תבטא את הקואורדינטה הזו כפונקציה של x,y,z ואז תחשב את הגרדיינט (או דיברגנץ) של הפונקציה (או השדה הוקטורי), ואז "תתרגם" חזרה גם את הקואורדינטות, וגם את וקטורי היחידה לאלה במערכת שממנה התחלת. ואחרי זה כבר תראה איך משם אתה עובר למקרה הכללי. eman • שיחה • ♥ 21:45, 31 באוקטובר 2011 (IST)
זה כנראה דורש ניסיון ורמת משכל העולה על שלי. אתה רושם כאילו שזה ממש קל, אבל בשביל אחד שלא ראה את זה בחיים זה פשוט לא פתיר( מה לעשות, אני לא קושי, לא אוילר, לא לגרנג' ו"אפילו" לא גאוס. וגם להם זה כנראה לקח מחשבה בזמנם). פה מצאתי איזה פיתוח שנראה פחות או יותר רמה שלי. מה שלא הבנתי פה זה:
- איך הם מפתחים ככה את הגזירה החלקית?
- מאיפה באים האפסים והאיברים . ? להם הם לא התאפסו והאחרים כן?
- איך בסוף הוציאו את 1 חלקי רו החוצה מסוגריים?
109.67.208.232 12:07, 1 בנובמבר 2011 (IST)
- לגבי השאלה הראשונה אני לא הבנתי. נראה לי שזה מתבסס על משהו שהם כתבו ממקודם.
- לגבי השאלה השניה - זו נקודה חשובה. וקטורי היחידה הקרטזיים הם קבועים. בכל נקודה הם מצביעים לאותו כיוון. אבל וקטורי היחידה מצביעים בנקודות שונות לכיוון אחר. אבל זה תלוי רק בקוארדינטה . למשל:
- לכן:
- eman • שיחה • ♥ 12:26, 1 בנובמבר 2011 (IST)
- המסמך במקור הוא כאן (קישור הורד בגלל מסנן ספאם). אולי זה יעזור להבין את השאלה הראשונה. 109.64.208.7 12:48, 1 בנובמבר 2011 (IST)
- כדאי לך להיעזר בערכים אנליזה וקטורית, גרדיאנט, דיברגנץ ודל במערכות צירים שונות. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 19:36, 1 בנובמבר 2011 (IST)
- האמת שאני לא כל כך מכיר וגם אל מתלהב מהגישה הזו, לפחות במה שקשור לדיברגנץ. eman • שיחה • ♥ 01:40, 3 בנובמבר 2011 (IST)
- המסמך במקור הוא כאן (קישור הורד בגלל מסנן ספאם). אולי זה יעזור להבין את השאלה הראשונה. 109.64.208.7 12:48, 1 בנובמבר 2011 (IST)
חישוב הלחץ בגז אידיאלי
[עריכת קוד מקור]למה כאשר מחשבים את הלחץ של גז במיכל משתמשים במשוואת הגזים האידיאלים p=nRT/v שלא כוללת התייחסות לגובה h במיכל שבו אנו רוצים לחשב את הלחץ, ואי אפשר להשתמש בנוסחה אחרת לחישוב לחץ של זורמים, p=ρgh, שכן כוללת התייחסות לגובה h? תודה, 94.159.220.151
- השאלה היא מה נתון, או מה הסיטואציה. הנוסחה של ρgh נדברת למעשה על לחץ שעמוד של חומר בצפיפות (קבועה) ρ וגובה h יוצר על משטח בתחתיתו. ואם יש שם עוד קצת מאותו חומר, והחומר הוא בשיווי משקל, זה צריך להיות גם הלחץ עליו. ואז הלחץ הזה יקבע למשל את הטמפרטורה שלו, או את הנפח שהוא תופס. אבל אם יש קופסה קשיחה, אז הלחץ נגרם מדפנות הקופסה, ולא מהעמוד של האוויר (או החומר) מלמעלה. eman • שיחה • ♥ 23:17, 31 באוקטובר 2011 (IST)
- אבל בנוסף ללחץ של הגז כתוצאה מהדחיסה שלו במיכל, האם בכל גובה נתון במיכל אין לו גם לחץ שנובע מעמוד הגז בגובה מסוים, מעל הנק' בה מודדים את הלחץ? 94.159.220.151
- כן, אבל במכל בגודל נורמאלי, עם צפיפות רגילה של גז, ההבדלים יהיו זניחים ואפשר יהיה להתעלם מהם. eman • שיחה • ♥ 09:47, 1 בנובמבר 2011 (IST)
- למה? אם בתוך המיכל גז שדחוס לדוגמה לכמה אטמוספרות, ואנו מסתכלים על נק' בתחתית המיכל, האם זה לא יכול להצטבר ללחץ משמעותי? 94.159.220.151
- אם תעשה את החישוב לפי הנוסחה שהצגת למעלה, תראה את זה לבד. לעזרתך: צפיפות האוויר היא בערך 1 ק"ג למטר בשלישית. אטמוספירה אחת היא 100,000 ניוטון למטר בריבוע. Setreset • שיחה 18:03, 1 בנובמבר 2011 (IST)
- תודה לכם. 94.159.220.151
- אם תעשה את החישוב לפי הנוסחה שהצגת למעלה, תראה את זה לבד. לעזרתך: צפיפות האוויר היא בערך 1 ק"ג למטר בשלישית. אטמוספירה אחת היא 100,000 ניוטון למטר בריבוע. Setreset • שיחה 18:03, 1 בנובמבר 2011 (IST)
- למה? אם בתוך המיכל גז שדחוס לדוגמה לכמה אטמוספרות, ואנו מסתכלים על נק' בתחתית המיכל, האם זה לא יכול להצטבר ללחץ משמעותי? 94.159.220.151
- כן, אבל במכל בגודל נורמאלי, עם צפיפות רגילה של גז, ההבדלים יהיו זניחים ואפשר יהיה להתעלם מהם. eman • שיחה • ♥ 09:47, 1 בנובמבר 2011 (IST)
- אבל בנוסף ללחץ של הגז כתוצאה מהדחיסה שלו במיכל, האם בכל גובה נתון במיכל אין לו גם לחץ שנובע מעמוד הגז בגובה מסוים, מעל הנק' בה מודדים את הלחץ? 94.159.220.151
<איך אני משנה שם של ערך שפתחתי?>
[עריכת קוד מקור]כתבתי ערך ראשון (שלדעתי יצא לי די מוצלח) רק הבעיה היחידה שלא שמתי לב לשם של הערך ורשום שם את השם משתמש שלי... אני כבר חצי שעה מחפשת איך שלנות את זה, הלפ!!
- העברה; (אם אתה משתמש רשום מעל 4ימים) חץ קטן מצד ימין של תיבת החיפוש. --95.86.108.123 03:48, 1 בנובמבר 2011 (IST)
- הועבר. --Meni181818 ✡ דבּררת • ד' בחשוון ה'תשע"ב 03:54, 1 בנובמבר 2011 (IST)
שרירים הפועלים בתרגיל כושר מסויים
[עריכת קוד מקור]בתרגיל עומדים בצורת T עם הידיים, ומניעים אותן במעגלים קטנים זמן רב (כאבי תופת). אילו שרירים מתפתחים כתוצאה מכך?
- כאבי תופת בזמן תרגיל הם אמצעי מצויין להרס ולא להתפתחות. מניתוח התנועה עולה שלא מעט שרירים פועלים במהלכה. גם שריר הדלתא של הכתף, גם מסובבי הכתף שמייצבים ומחזיקים את עצם הזרוע במקומה וגם שרירי הגו-שכם שמייצבים את עצם השכם. ע"ע כתף#שרירים ותנועות. יוסי • שיחה 12:52, 1 בנובמבר 2011 (IST)
- תודה. איך אדע מתי הכאב מגיע לשלב בו השרירים ניזוקים?
- כלל אצבע, כאב שנשאר לאחר פעילות מסויימת, שבכל פעם חמור יותר מבחינת עוצמה ומשך זמן. בהסתייגות קטנה שלאחר פעילות מאומצת ראשונה מסוגה צפוי להופיע כאב תוך יממה שחולף תוך 24-48 שעות. יוסי • שיחה 19:58, 3 בנובמבר 2011 (IST)
- תודה. איך אדע מתי הכאב מגיע לשלב בו השרירים ניזוקים?
SMS
[עריכת קוד מקור]מה נותן זה למישהו ששולחים לו מלא SMSים? כל מיני תכניות טלוויזיה שעושים כל שבוע הבצעה ואוספים כמה אלפי הודעות, אתרי אינטרנט ש"בודקים אם אתה אדם" על ידי זה שתשלח להם הודעה, כל מיני הורדות/תכנות שדורשים SMS לפתיחה או הרשמה. נגיד לפני כמה ימים קיבלתי הודעה הזויה בטלפון שמציעה לי איזה שרותי לימוד הבורסה ובסוף היה רשום "להסרת ההודעה השב הסר", דבר שקצת מזלזל ברמת האינטליגנציה. מה הם מקבלים מכל זה? 109.65.207.19 11:35, 1 בנובמבר 2011 (IST)
- ניתן לקבוע ששליחת SMS למספר מסוים תהיה כרורכה בתשלום לבעל המספר. 79.181.11.26 14:01, 1 בנובמבר 2011 (IST)
זיהוי צמח
[עריכת קוד מקור]אולי מישהו יכול לזהות את סוג הצמח הנ"ל שצולם בצפון ארצינו הנהדרת? צביה - שיחה 14:04, 1 בנובמבר 2011 (IST)
- זה נראה כמו טרום־תפרחת של קיפודן, מקווה שאני לא מטעה :-). Tomn - שיחה 15:18, 1 בנובמבר 2011 (IST)
- עזרת כרגיל, תום. מקווה שאתה אכן לא טועה. צביה - שיחה 20:05, 1 בנובמבר 2011 (IST)
- תודה צביה, ואם טעיתי, אני מתנצל מראש. קל יותר לזהות כשהתפרחת בעיצומה (מין קרקפת כדורית סגולה ומקסימה). שיהיה רק טוב, Tomn - שיחה 20:08, 1 בנובמבר 2011 (IST)
- עזרת כרגיל, תום. מקווה שאתה אכן לא טועה. צביה - שיחה 20:05, 1 בנובמבר 2011 (IST)
גזירת משוואת הגז האידיאלי באמצעות ניתוח הכוח על הדופן
[עריכת קוד מקור]האם ניתן לגזור לגמרי את משוואת הגז האידיאלי, רק מניתוח של הלחץ על דופן הכלי שבו מוחזק הגז (בלי להסתמך על מכניקה סטטיסטית)? בניסיון כזה שראיתי הגיעו רק עד p=2n/3v*1\2mv^2. איך ממשיכים מהשלב הזה? 94.159.220.151
- התכוונת ל-? כי בגז אידיאלי מתקיים ש- כאשר k_B זה קבוע בולצמן. ואז . את המשוואה שטענתי ביחס לאנרגיה E ניתן להסיק מחוק החלוקה השווה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 19:34, 1 בנובמבר 2011 (IST)
מחלות לב לא עלינו
[עריכת קוד מקור]מה המינוח העברי ל-Vasoconstriction (אנ')? תודה.אודי - שיחה 21:45, 1 בנובמבר 2011 (IST)
- התכווצות כלי דם. יוסי • שיחה 23:26, 1 בנובמבר 2011 (IST)
- אחרי תשובתך הלכתי לחפש ומצאתי שבחלק מהמקומות מופיע כ"היצרות כלי דם" ואצלנו בוויקיפדיה יש הרבה "היצרות ..." לגבי מצבים רפואיים ואף לא "התכווצות ..." אחת לרפואה. כך שאני שואל עתה: האם לא עדיף היצרות? ואולי זה כבר בכלל צריך לעבור ל"ייעוץ לשוני".אודי - שיחה 14:43, 2 בנובמבר 2011 (IST)
- לא היצרות. היצרות היא מה שקורה לכלי דם שנסתם ומוצר בצורה לא הפיכה בגלל כל מיני צרות. וזוקונסטריקציה היא פעולה פיזיולוגית של התכווצות שרירים חלקים בכלי הדם שמשנים את הקוטר שלהם באופן הפיך. ההיפך מוזוקונסטריקציה היא וזודיליטציה. ההיפף מהיצרות כלי דם הוא כלי דם בריא. יוסי מחשבון אחר - שיחה 18:17, 2 בנובמבר 2011 (IST)
- עוד להבהיר, וזוקונסטריקציה ווזודיליטציה הם תהליכים שמתרחשים בכלי הדם כל הזמן. דוגמא טריוויאלית, כשקר מתכווצים כלי הדם הקרובים לעור כדי לצמצם את איבוד החום לסביבה. בגלל זה כשקר העור חיוור יותר. כשהגוף מנסה לסלק חום עודף לסביבה מתרחבים כלי הדם השטחיים והעור מאדים. יוסי • שיחה 19:40, 2 בנובמבר 2011 (IST)
- אני שואל כי אני מרחיב את הכדורגלן המנוח פלוריאן אלברט, ובערך האנגלי מתוארת סיבת המוות כך:
On October 27, 2011, Flórián, after suffering a vasoconstriction, underwent coronary artery bypass surgery . Although a press release the following day by his former club Ferencváros stated that the operation had been successful,[7] he subsequently suffered a heart attack and died in the early hours of October 31, 2011 - האם עושים ניתוח מעקפים כדי לטפל ב"התכווצות כלי דם"?אודי - שיחה 21:23, 2 בנובמבר 2011 (IST)
- נראה כמו טעות. בהתחשב שהמקור לנתון הזה בערך האנגלי הוא בהונגרית, וככל הנראה התגלגל דרך שפה או שתיים או שהוא הגיע לכאן.. אם אתה רוצה לדעת יותר על ניתוח מעקפים, ראה הערך. התשובה הישירה לשאלתך היא לא. יוסי • שיחה 23:38, 2 בנובמבר 2011 (IST)
- אני שואל כי אני מרחיב את הכדורגלן המנוח פלוריאן אלברט, ובערך האנגלי מתוארת סיבת המוות כך:
- עוד להבהיר, וזוקונסטריקציה ווזודיליטציה הם תהליכים שמתרחשים בכלי הדם כל הזמן. דוגמא טריוויאלית, כשקר מתכווצים כלי הדם הקרובים לעור כדי לצמצם את איבוד החום לסביבה. בגלל זה כשקר העור חיוור יותר. כשהגוף מנסה לסלק חום עודף לסביבה מתרחבים כלי הדם השטחיים והעור מאדים. יוסי • שיחה 19:40, 2 בנובמבר 2011 (IST)
- לא היצרות. היצרות היא מה שקורה לכלי דם שנסתם ומוצר בצורה לא הפיכה בגלל כל מיני צרות. וזוקונסטריקציה היא פעולה פיזיולוגית של התכווצות שרירים חלקים בכלי הדם שמשנים את הקוטר שלהם באופן הפיך. ההיפך מוזוקונסטריקציה היא וזודיליטציה. ההיפף מהיצרות כלי דם הוא כלי דם בריא. יוסי מחשבון אחר - שיחה 18:17, 2 בנובמבר 2011 (IST)
- אחרי תשובתך הלכתי לחפש ומצאתי שבחלק מהמקומות מופיע כ"היצרות כלי דם" ואצלנו בוויקיפדיה יש הרבה "היצרות ..." לגבי מצבים רפואיים ואף לא "התכווצות ..." אחת לרפואה. כך שאני שואל עתה: האם לא עדיף היצרות? ואולי זה כבר בכלל צריך לעבור ל"ייעוץ לשוני".אודי - שיחה 14:43, 2 בנובמבר 2011 (IST)
שאלה בפיזיקה (גלים)
[עריכת קוד מקור]שני מקורות קול נמצאים על ציר האיקס במרחק של 20 ס"מ זה מזה (כל הבעיה חד מימדית). תדירות הקול היא 5KHZ. מציבים מיקרופון בין המקורות. איך נראה הגרף של עוצמת הקול כפונקציה של x במקרה שהפרש המופע בין המקורות הוא אפס? ואיך הוא נראה עם ההפרש הוא פאי?
מה שאני חושב זה שבמקרה הראשון צריך להיות גל עומד ובמקרה השני צריך להיות גרף ריק. אבל אני מבין את זה רק אינטואיטיבית ולא משהו מקצועי. מה שנראה לי שבראשון אמורה להיות התאבכות בונה ובשני הורסת. ואני ממש לא בטוח איך הגרף אמור להראות (אולי גלים מחזוריים או אולי גל אחד באמצע כמו "פולס"). ניסתי לצייר את זה איכותית, אבל אני לא בטוח מתי הגל פוגש את הקיר השני. וזה עקרוני לשרטוט. תרומות/79.183.68.151 22:58, 1 בנובמבר 2011 (IST)
- בלי מחשבה מעמיקה, בין המקורות יהיה גל עומד כי זה חיבור שני גלים בכוונים מנוגדים. בצדדים זה חיבור של גלים באותו כוון, אז תהיה התאבכות הורסת או בונה בהתאם לפאזה. זה תלוי בסוג החומר, כי אורך הגל תלוי בחומר. אם המרחק הוא כפולה שלמה של אורך הגל אז התאבכות בונה מלאה ואם מספר אי זוגי של חצאי אורך גל אז הורסת מלאה. Setreset • שיחה 19:27, 2 בנובמבר 2011 (IST)
תורת היחסות, מד"ב
[עריכת קוד מקור]שאלה במדע בדיוני:
אם נמדדו בכדור הארץ 20 שנות אור ביננו לכוכב היעד שלי. ואני יוצא מכדור הארץ במהירות הקרובה למהירות האור, עובר את המרחק בין הכוכבים ונוחת בכוכב הרצוי. באיזו מהירות אני צריך לנוע בשביל להגיע לשם תוך שנה אחת לפי השעון שלי? 79.183.68.13 23:35, 1 בנובמבר 2011 (IST)
- יש לך טעות בניסוח השאלה: אם אתה נע במהירות הקרובה למהירות האור, הרי שאתה מגיע אכן תוך 20 שנות אור, לפי הנתון הראשוני. אם אתה רוצה להגיע לשם תוך שנה אחת, הרי שאתה צריך להכפיל את מהירות האור פי עשרים. צביה - שיחה 01:37, 3 בנובמבר 2011 (IST)
- את לא לוקחת בחשבון את תורת היחסות, כנדרש במהיורויות כאלה. לכן התשובה שלך לא נכונה. כמו כן שנת אור היא מידת אורך ולא מידת זמן. דניאל • תרמו ערך 09:28, 3 בנובמבר 2011 (IST)
- שמתי לב לזה לאחר שעיינתי (עם הבנה מוגבלת בלבד. רוצה להסביר?...) בפיסקה אליה היפנה הפרופסור. אבל אני לא נוהגת להוריד הודעות שכבר נכתבו, בדרך כלל. צביה - שיחה 20:19, 3 בנובמבר 2011 (IST)
- תורת היחסות הפרטית קובעת שככל שגוף נע מהר יותר הזמן העצמי שלו הולך ומאט. כאשר גוף נע במהירות האור, הזמן עוצר מלכת. דניאל • תרמו ערך 20:59, 3 בנובמבר 2011 (IST)
- את זה דווקא הבנתי. אבל זה אומר שהוא לעולם לא יגיע, לא? כלומר, מה התנאי של השנה עושה שם? צביה - שיחה 23:17, 3 בנובמבר 2011 (IST)
- אם הזמן מאט לגביו, זה אומר שמסע שהיה אמור לקחת 20 שנה ייקח לו רק שנה. כמובן שמבחינתך, כצופה מבחוץ, יעברו 20 שנה עד השלמת המסע. תורת היחסות קובעת שזמן הוא יחסי. לא כל הצופים מסכימים בינהם בשאלה כמה זמן עבר או אפילו אילו דברים קרו בו זמנית. דניאל • תרמו ערך 08:29, 4 בנובמבר 2011 (IST)
- את זה דווקא הבנתי. אבל זה אומר שהוא לעולם לא יגיע, לא? כלומר, מה התנאי של השנה עושה שם? צביה - שיחה 23:17, 3 בנובמבר 2011 (IST)
- תורת היחסות הפרטית קובעת שככל שגוף נע מהר יותר הזמן העצמי שלו הולך ומאט. כאשר גוף נע במהירות האור, הזמן עוצר מלכת. דניאל • תרמו ערך 20:59, 3 בנובמבר 2011 (IST)
- שמתי לב לזה לאחר שעיינתי (עם הבנה מוגבלת בלבד. רוצה להסביר?...) בפיסקה אליה היפנה הפרופסור. אבל אני לא נוהגת להוריד הודעות שכבר נכתבו, בדרך כלל. צביה - שיחה 20:19, 3 בנובמבר 2011 (IST)
- את לא לוקחת בחשבון את תורת היחסות, כנדרש במהיורויות כאלה. לכן התשובה שלך לא נכונה. כמו כן שנת אור היא מידת אורך ולא מידת זמן. דניאל • תרמו ערך 09:28, 3 בנובמבר 2011 (IST)
- ראה תורת היחסות הפרטית#שעון במערכת הנעה במהירות קבועה והתארכות הזמן. עוזי ו. - שיחה 01:42, 3 בנובמבר 2011 (IST)
- סתם כדי לבדוק את המתמטיקה החלודה שלי, האם מדובר בקירוב ב 0.99875 ממהירות האור? יוסי • שיחה 15:26, 3 בנובמבר 2011 (IST)
- אכן. דניאל • תרמו ערך 20:59, 3 בנובמבר 2011 (IST)
- תודה :) יוסי • שיחה 08:25, 4 בנובמבר 2011 (IST)
- אתם יכולים לרשום איך הגעתם לתוצאה, ניסיתי לחשב ולא הגעתי לתוצאה הגיונית, כנראה קצת חלוד... ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 11:05, 4 בנובמבר 2011 (IST)
- ולכן . מכאן ש-, ולבסוף . נו, טוב - שיחה 15:35, 4 בנובמבר 2011 (IST)
- אתם יכולים לרשום איך הגעתם לתוצאה, ניסיתי לחשב ולא הגעתי לתוצאה הגיונית, כנראה קצת חלוד... ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 11:05, 4 בנובמבר 2011 (IST)
- תודה :) יוסי • שיחה 08:25, 4 בנובמבר 2011 (IST)
- אכן. דניאל • תרמו ערך 20:59, 3 בנובמבר 2011 (IST)
- סתם כדי לבדוק את המתמטיקה החלודה שלי, האם מדובר בקירוב ב 0.99875 ממהירות האור? יוסי • שיחה 15:26, 3 בנובמבר 2011 (IST)
אם כך הסיפור, אז לא סתם שאין "זמן אמתי", אלא גם שהתקופה שעברה בין תחילת היקום לבין "עכשיו" תלוית מערכת, נכון? האם על ידי תנועה במהירות יחסותית, אנו יכולים להגיע ליקום הקדום? כלומר, אם אנחנו מדדנו 13 מיליארד שנים מהמפץ, אז יש מערכת שנעה במהירות קרובה למהירות האור ביחס אלינו והיא ממדה רק 2 מליארד מהמפץ. האם אנו יכולים להגיע למערכת ההיא? הכל מדע בדיוני, לא בכלים של היום, כן? 79.176.218.176 12:04, 5 בנובמבר 2011 (IST)
הערכים a ו-b במשוואת גז ואן דר ואלס
[עריכת קוד מקור]שלום. שתי שאלות: 1) האם b מבטא את הנפח העצמי של מול מולקולות, או שהוא מבטא כוחות דחייה חשמליים בין המולקולות? בחלק מספרי הלימוד רשום כך ובחלק כך. 2) האם הערכים של a ו-b תלויים רק בטמפ', או גם בלחץ, בנפח ובמספר מולים? כשמנסים לבטא את a ו-b באמצעות שאר הפרמטרים במשוואת ואן דר ואלס, יוצא שהם לכאורה תלויים בכולם, ולא ניתן לומר שעבור טמפ' נתונה הערכים הם קבועים. 94.159.220.151
- לגבי שאלה 1, אין סתירה בין הדברים. הנפח שגוף "תופס" קשור לכוחות הדחיה. זה לאו דווקא נפח פיזי, אלא פשוט נפח האזור שמולקולה אחרת לא יכולה להכנס אליה בגלל כוחות הדחיה החשמליים.
- לגבי שאלה 2, a ו b לא תלויים לא בטמפרטורה, לא בלחץ לא בנפח ולא במספר המולים. הם תכונות של החומר.Van der Waals constants (data page)
- ואגב, אתה משתמש לא נכון במונח "פרמטרים". רק a ו b הם פרמטרים. הטמפ' הלחץ וכו' הם משתנים, לא פרמטרים. eman • שיחה • ♥ 01:46, 3 בנובמבר 2011 (IST)
- לגבי 1 - נכון שאין בהכרח סתירה, אבל ניתן לדבר על נפח עצמי של המולקולות, אליהן מתייחסים ככדורים קשיחים, גם בלי להתייחס בכלל לכוחות בינמולקולריים. השאלה היא האם b מתייחס רק לנפח העצמי של המולקולות ו-a מתייחס לכל הכוחות הבינמולקולריים (דחייה ומשיכה), או שכפי שאמרת b מתייחס גם לנפח העצמי וגם לכוחות הדחייה, ו-a מתייחס רק לכוחות המשיכה.
- לגבי 2 - תודה רבה. 94.159.220.151
- אם תסתכל בגז ואן דר ואלס#מגז אידאלי לגז ואן דר ואלס, האנרגיה החופשית של הלמהולץ, תראה שההנחות שמהם מגיעים לקבועים האלה הן הנחות מאוד גסות, כך שלא ברור שלשאלה שאתה שואל יש בכלל משמעות, או שהההבחנה שאתה מנסה לעשות דקה מדי בשביל ההנחות הגסות האלה.
- אני גם מנחש שמגיעים לערכיהם בצורה אמפירית. מודדים את התנהגות החומר, ובודקים עבור אילו ערכים של a ו b המשוואה הכי מתאימה לנתונים. eman • שיחה • ♥ 15:21, 3 בנובמבר 2011 (IST)
איך נקרא הכדור הזה?
[עריכת קוד מקור]איך נקרא הכדור הזה? (בעברית ובאנגלית) 109.186.14.208 21:18, 2 בנובמבר 2011 (IST)
- לא יודע אם יש לו שם "רשמי". הילדים בבי"ס קוראים לזה "קיפודור" - הלחם של קיפוד וכדור. יואלפ - שיחה 08:02, 3 בנובמבר 2011 (IST)
שם של סרט
[עריכת קוד מקור]שלום! אני מחפשת של של סרט, שזכור לי שצפיתי לפני למעלה מ10 שנים. העלילה הייתה על נער שמתכתב בצ'אט, ומסתבר שהוא מתכתב עם נשיא ארה"ב. חשבתי שקוראים לסרט צ'אט עם הנשיא, חיפשתי בגוגל ולא מצאתי. אשמח אם משיהו יוכל לזהות במה מדובר...
- אני זוכר את הסרט הזה, הוא הופץ לטלוויזיה או לפחות אני ראיתי אותו בטלוויזיה. נסי לחפש בקטגוריות של סרטים לפי שנים. גילגמש • שיחה 09:12, 4 בנובמבר 2011 (IST)
Open fire - פתחו באש
[עריכת קוד מקור]בעברית הביטויים "פתחו באש", "הוראות פתיחה באש" וכו' הם ביטויים מקובלים, האם הם מגיעים מאנגלית? או שהביטוי (שלהתרשמותי הוא לא כל כך נפוץ באנגלית) באנגלית הוא בהשאלה משפות אחרות (איזה?)? [1], בברכה, --איש המרק - שיחה 14:24, 3 בנובמבר 2011 (IST)
- פקודת "אש" נולדה עם הופעת כלי הירי. זה קרה כי בעבר הירי נעשה על ידי קירוב פיזי של האש לאבק השריפה ראה en:Matchlock בעברית בריח פתיל כי פתיל בוער הוצמד לפתח בבריח וכך הצית את אבק השריפה. אני לא דובר שפות אירופאיות רבות, אך עד כמה שידוע לי, פקודה זהה שמשמעותה המילולית היא "אש" קיימת בשפות אירופאיות נוספות. אני לא בטוח, אך לפי דעתי פקודת הירי לקשתים הייתה "שחרר" "loose"' כלומר, לשחרר את המיתר כדי לשלוח את החץ קדימה. אני לא בטוח שזאת אכן הפקודה שניתנה. כיום הביטוי באנגלית הוא לא כל כך "Open fire", אלא במילה אחת "fire". גילגמש • שיחה 09:10, 4 בנובמבר 2011 (IST)
- אני יודע שבאנגלית אומרים בדר"כ רק Fire, עניין אותי, אם הדוגמה בקישור היא זליגה משפות מזרח תיכוניות, התפתחה בלי קשר, או להפך, הגיעה מאנגלית לעברית. בברכה, --איש המרק - שיחה 22:01, 4 בנובמבר 2011 (IST)
- אני לא בלשן, אך אני מעריך ששתי האופציה שהצגת שגויות. הביטוי לא זלג לאנגלית משפות ים תיכוניות ולא עבר לעברית מאנגלית. היות שמרבית העולים בעליות החדשות היו ממזרח אירופה ומגרמניה ואני יודע שברוסית פקודת אש זהה במשמעות לעברית ואני חושב שכך המצב גם בגרמנית, אני חושב שסביר יותר להניח שהפקודה העברית זלגה משפות אלה. כמו כן, יתכן שהמקור הוא ערבי או טורקי היות שאלה שלטו פה. את מקור הפקודה האנגלית אני חושב שצריך לחפש במנגנון הירי מהסוג שהצבעתי עליו. כאן גם המקום לציין שלפני המצאת בריח הפתיל נהגו להחזיק חומר בוער ולהצמידו לחור בקנה ועל ידי כך להצית את אבק השריפה (שיטת ירי זו הייתה מקובלת בתותחים גם במאה ה-19). כלומר, יש שימוש באש גלויה על מנת להצית את אבק השריפה. אפשר לבדוק בשפות אירופאיות ואני מעריך שבכולן פקודת "אש" לירי מנשק חם ניתנת במילה שמשמעותה בעירה. גילגמש • שיחה 16:08, 5 בנובמבר 2011 (IST)
- גם ברוסית וגרמנית אומרים "פתח באש"? בברכה, --איש המרק - שיחה 16:45, 5 בנובמבר 2011 (IST)
- ברוסית יש שתי פקודות שמשמעותן זהה. הראשונה היא "אש" שמשמעותה גם ירי מנשק חם וגם בעירה של דבר מה. "פתח באש" גם כן קיים, אך לרוב כתיאור לדבר מה - במשמעות דומה שראית במסמך שצירפת פה, אך פקודת ירי ניתנת על ידי מילה אחת. יש פקודה נוספת שאין לה מקבילה בתרגום לעברית. בגרמנית, עד כמה שאני יודע, בלי להיות בטוח בכך, הפקודה היא "אש" שמשמעותה גם בעירה. אפשר לבדוק עם דוברי גרמנית. גילגמש • שיחה 08:54, 6 בנובמבר 2011 (IST)
- גם ברוסית וגרמנית אומרים "פתח באש"? בברכה, --איש המרק - שיחה 16:45, 5 בנובמבר 2011 (IST)
- אני לא בלשן, אך אני מעריך ששתי האופציה שהצגת שגויות. הביטוי לא זלג לאנגלית משפות ים תיכוניות ולא עבר לעברית מאנגלית. היות שמרבית העולים בעליות החדשות היו ממזרח אירופה ומגרמניה ואני יודע שברוסית פקודת אש זהה במשמעות לעברית ואני חושב שכך המצב גם בגרמנית, אני חושב שסביר יותר להניח שהפקודה העברית זלגה משפות אלה. כמו כן, יתכן שהמקור הוא ערבי או טורקי היות שאלה שלטו פה. את מקור הפקודה האנגלית אני חושב שצריך לחפש במנגנון הירי מהסוג שהצבעתי עליו. כאן גם המקום לציין שלפני המצאת בריח הפתיל נהגו להחזיק חומר בוער ולהצמידו לחור בקנה ועל ידי כך להצית את אבק השריפה (שיטת ירי זו הייתה מקובלת בתותחים גם במאה ה-19). כלומר, יש שימוש באש גלויה על מנת להצית את אבק השריפה. אפשר לבדוק בשפות אירופאיות ואני מעריך שבכולן פקודת "אש" לירי מנשק חם ניתנת במילה שמשמעותה בעירה. גילגמש • שיחה 16:08, 5 בנובמבר 2011 (IST)
- אני יודע שבאנגלית אומרים בדר"כ רק Fire, עניין אותי, אם הדוגמה בקישור היא זליגה משפות מזרח תיכוניות, התפתחה בלי קשר, או להפך, הגיעה מאנגלית לעברית. בברכה, --איש המרק - שיחה 22:01, 4 בנובמבר 2011 (IST)
מחיר זול מדי לצילום דפים?
[עריכת קוד מקור]איך יתכן שבחנויות מצלמים דפים במחיר של 15 אג' לדף? מדובר ברווח זעום ביותר לעמוד... אפילו הדפסה יוצאת דופן של 100 עמודים תניב רווח של 5 שקלים לפי חישוב זה.
- חנויות הצילום קונות את הדפים במחיר של 2-4 אג' לדף נניח עם הוצאות נילוות של מחיר המכונה והדיו זה מגיע בערך ל-7 אג' לדף, יש פה רווח של 100%. חוץ מזה שבדרך כלל צילום דפים הוא הצד השולי של חנויות צילום והן עושות את הרווחים שלהן מהדפסות גדולות ופיתוח תמונות בעיקר. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 17:29, 3 בנובמבר 2011 (IST)
- האם נכון שזה זול יותר מהדפסה ביתית? אם כן, למה לא מוכרים את אותה הטכנולוגיה ללקוחות ביתיים?
- קודם כל הנייר יותר זול בגלל שקונים בכמויות. נייר לשימוש בייתי עולה בסביבות 7-10 אג' לדף פשוט. המדפסות שמשתמשים בחנויות צילום יקרות למשתמש הבייתי אבל הן מחזיקות יותר זמן עבודה, כך שלחנויות זה משתלם. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 22:24, 3 בנובמבר 2011 (IST)
- אחת הסיבות שעדיף להדפיס במדפסת ביתית ולא לצלם היא, שצילום דוהה לאחר זמן (חודשים/שנים) ואיננו מתאים לשמירה לזמן ממושך.שלומית קדם - שיחה 10:43, 4 בנובמבר 2011 (IST)
- מדובר כאן על הדפסה בחנות צילום ולא על צילום ובאשר לתגובה. תלוי בטכנולוגיה יש הדפסות מסויימות שגם דוהות וגם צילומים שלא דוהים, הדפסות על נייר פקס דוהות תוך שנה פחות או יותר. יש מכונות צילום שההדפסה שלהם בהתחשב בסוג הנייר לא דוהה גם אחרי שנים. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 11:02, 4 בנובמבר 2011 (IST)
- אחת הסיבות שעדיף להדפיס במדפסת ביתית ולא לצלם היא, שצילום דוהה לאחר זמן (חודשים/שנים) ואיננו מתאים לשמירה לזמן ממושך.שלומית קדם - שיחה 10:43, 4 בנובמבר 2011 (IST)
- קודם כל הנייר יותר זול בגלל שקונים בכמויות. נייר לשימוש בייתי עולה בסביבות 7-10 אג' לדף פשוט. המדפסות שמשתמשים בחנויות צילום יקרות למשתמש הבייתי אבל הן מחזיקות יותר זמן עבודה, כך שלחנויות זה משתלם. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 22:24, 3 בנובמבר 2011 (IST)
- האם נכון שזה זול יותר מהדפסה ביתית? אם כן, למה לא מוכרים את אותה הטכנולוגיה ללקוחות ביתיים?
האפוס ההומרי
[עריכת קוד מקור]מה זה אומר?
- האפוס של הומרוס. יוסי • שיחה 19:53, 3 בנובמבר 2011 (IST)
- בהמשך לתשובה - להומרוס מיוחסות שתי יצירות חשובות: איליאדה ואודיסאה. אפשר לראות מידע נוסף בערך אודות יוון הארכאית והערכים המקושרים. גילגמש • שיחה 09:03, 4 בנובמבר 2011 (IST)
מערכת לינארית
[עריכת קוד מקור]מה מתכוון פיזיקאי כשאומר שהמערכת היא לינארית? שלא יהיה תלוש מההקשר- כשמדובר בפאזורים, תהודה וגלים. תרומות/79.180.209.251 21:27, 3 בנובמבר 2011 (IST)
מספרים ורצח
[עריכת קוד מקור]כמה אנשים השתתפו בעצרת שבסופה רבין נרצח? תודה--Haya831 - שיחה 22:16, 3 בנובמבר 2011 (IST)
- ככל הזכור לי, בין מאה אלף ל-מאה עשרים אלף.שלומית קדם - שיחה 10:44, 4 בנובמבר 2011 (IST)
- תודה!--Haya831 - שיחה 13:38, 4 בנובמבר 2011 (IST)
החזרת אור
[עריכת קוד מקור]רציתי לדעת: האם עבור כל חומר אשר לא שובר את האור, ואשר לא שחור בצורה אבסולוטית, וחלק בצורה מקסימלית,אראה השתקפות? Exx8 - שיחה
- לא. תסתכל סביבך - האם אתה רואה השתקפות בכל מה שלא שחור? 77.124.136.92 09:05, 5 בנובמבר 2011 (IST)
- לאלמוני- בנוסף ל"לא שחור" הוא כלל גם דרישת ליטוש ואי-שקיפות. אילן שמעוני - שיחה 14:10, 5 בנובמבר 2011 (IST)
- כן. אילן שמעוני - שיחה 14:10, 5 בנובמבר 2011 (IST)
איזה מדינה באיחוד האירופאי נותנת את התנאים הכי טובים לחולי נפש?
[עריכת קוד מקור]― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/4
תולעת השמיר ומזבח אבני גזית
[עריכת קוד מקור]שלום, יש לי שאלות בענייני תולעת השמיר והמזבח המסותת:
1. האם יש אפשרות שהמזבח סותת לא על ידי ברזל אך גם לא על ידי תולעת השמיר?
2. האם יש אפשרות שאבני המזבח סותתו בידי אדם ולא על ידי תולעת השמיר,
3 האם יש מקורות בחז"ל שעסקו בנושא מהפן המדעי כביכול (מן הסתם בעיקר פילוסופי ימה"ב)?
4. האם יש מקורות קדומים שניתן ללמוד לפיהם כיצד נבנה המזבח וכיצד אבניו היו מסותתים? 95.35.90.12 14:32, 4 בנובמבר 2011 (IST)
- לגבי 1,2, ראה את ההרצאה הזאת, מאת הרב זמיר כהן, בין 1:20:00 ל-1:27:00 בקירוב. חשוב לציין שכל קשר בין מה שנאמר שם לבין היגיון ו/או מדע הינו מקרי לחלוטין, אך יש התייחסות למקורות הרלוונטים, שמהם הסיק הרב שהאבנים סותתו ע"י תולעת השמיר. לגבי 3, ראה שמיר (תולעת) ו-en:Solomon's shamir, שם יש התייחסות קצרה לפן המדעי (עד כמה שאפשר) של הנושא. עם זאת, גם כאן רוב הפרשנים הם חסרי ידע בסיסי במדע: בניגוד להצעתו של עמנואל וליקובסקי, לרידיום (או לכל חומר רדיואקטיבי אחר) אין את התכונות הדרושות (ראה פירוט בדף השיחה של הערך העברי), ואני נוטה לפקפק בדייקנות הטענה כי "The description of the shamir could match that of a solid-state laser or a bio laser.". לגבי השאר - דרושים מומחים גדולים ממני. נו, טוב - שיחה 15:56, 4 בנובמבר 2011 (IST)
- נ.ב. וזאת למודעי: בערך הנ"ל (שמיר) כתוב שבתלמוד יש דעה שהאבנים סותתו מחוץ להר הבית, ולאחר מכן הובאו לתוך הר הבית.
מהו המשטח
[עריכת קוד מקור]מהו המשטח הנתון בצורה ? איך יודעים? 79.183.208.207 14:56, 4 בנובמבר 2011 (IST)
ובאופן יותר כללי, איך יודעים אם משהו הוא עקום במרחב או משטח? נגיד מה זה ? איך זה נראה?
- שלוש נקודות מגדירות מישור, לא? לפחות בגאומטריה שטוחה. אילן שמעוני - שיחה 17:25, 4 בנובמבר 2011 (IST)
- שלוש נקודות זה לא מספיק בשביל לדעת אם זה מישור, דווקא בגלל שששלוש נקודות מגדירות מישור. צריך לקחת יותר. אם בוחרים שתי שלשות והן לא נונות את אותו מישור, המשטח הוא בטוח לא מישור (Tבל ההפך לא בהכרח נכון).
- אולי כדאי לחשב כמה נקודות שעל המשטח, או לקחת חתכים (כלומר להקפיא את אחת הקואורדינטות, ולארות האם הפונקציות המתקבלות הם קו ישר). eman • שיחה • ♥ 14:13, 5 בנובמבר 2011 (IST)
- הפונקציה מקבלת כל ערך חיובי. המשטח שלך הוא החיתוך של המשטח עם חצי המרחב . עוזי ו. - שיחה 18:31, 5 בנובמבר 2011 (IST)