ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון141

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
331	332	333	334	335	336	337	338	339	340
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

גובה הים התיכון

שמתי לב שרצועת החוף בתל-אביב (מדרום הנמל ועד יפו) נעשתה צרה בכמה מטרים וזאת מאז הסופה האחרונה. מה ההסבר? האם זה מצב זמני? Rebecca - שיחה 23:33, 25 באפריל 2011 (IDT)

זה קרה גם לאורך חופי בת ים, חלקים נרחבים מרצועת החוף נסחפו אל תוך הים והחול שינה את העומקים במיוחד בחוף הסלע (חוף שמוגן בשובר גלים טבעי). אני מצטרף לשאלה אם זה מצב זמני. שפם אדום - שיחה‏ 18:38, 30 באפריל 2011 (IDT)

האם המוח זוכר חומרים?

אם אדם קיבל פרצטאמול בגיל 4 (למשל), וארבעה שנים אחרי, או 6 שנים אחרי, האם החומר יתקבל טוב יותר בגלל משום שזכורה\נרשמה\תועדה אינטראקציה עימו?, או שמא "זכירה" כזו בכלל לא מתקיימת,

ברכות.

אין ממש זכרון לחומרים, במיוחד אם אלה משפיעים על המוח יש מה שנקרא התרגלות, כמו בסמים. לאחר תקופה בה אין שימוש בחומר ההתרגלות של הגוף והמוח לחומר נסוגה ואז השפעתו של החומר היא כמו בפעם הראשונה. יכולה להיות התפתחות אלרגית לחומר, אבל זה סיפור אחר. Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 10:03, 26 באפריל 2011 (IDT)

אני לא חושב שהתשובה שלך מדויקת. אני גם לא מכיר את המונח "התרגלות" בהקשר זה (לסמים מתמכרים וזה משהו אחר). למערכת החיסון יש פונקציות של זכירת גופים זרים, אבל מישהו שמבין טוב ממני יצטרך להרחיב בהקשר זה. אני יודע למשל שמי שנחשף בילדותו לחומרים מסוימים, פוחת הסיכוי שייפתח אלרגיה אליהם. בפרט, מי שחי בסביבה חקלאית נוטה פחות לפתח אלרגיות. דניאל ב. 10:51, 26 באפריל 2011 (IDT)

מומחה יקר ! - במילים פשוטות

מצפה לקבל הסבר פשוט לאיך בעצם משפיעים חלקיקים רדיו אקטיבים על האדם, איך הם נספגים בגוף; דרך העור, נשימה, אכילה.. זה משנה בכלל איך?.

מזה עושה בעצם?.

ומה הקשר לרדיו?. רדיו הרי אלו גלי רדיו בספקטרום האלקטרו-מגנטי...

אז מה הקשר לרדיו?,

תודה

בקיצור, להתחלה: "רדיואקטיבי" לא קשור ישירות ל"גלי רדיו". זהו המונח המקובל לקרינה מהתפרקות פיזיקלית של חומרים שונים (אני יודע, זאת לא הגדרה מדויקת, אבל כרקע כללי בסיסי היא תספיק).

חלקיקים רדיואקטיביים יכולים להספג בגוף בצורות שונות, תלוי בחומר. נשימה ובליעה הן הצורות הנפוצות והבעייתיות (הגוף סופח הרבה פחות דברים דרך העור). הקרינה מהחלקיקים חודרת גם דרך העור.

הקרינה יכולה לשבור מולקולות בגוף, ובכך לגרום לסוגים שונים של תופעות לא בריאות, ממחלות קרינה (הרבה קרינה תפגע מיידית בתפקוד התאים והמערכות בגוף) דרך סרטן (פגיעה בחומר הגנטי תביא להתפתחות תאים שיתרבו בצורה בלתי מבוקרת) ועד מומים גנטיים שיתבטאו בדורות הבאים. יואלפ - שיחה 08:59, 26 באפריל 2011 (IDT)

אני אנסה קצת להרחיב, עפ הפניה לערכים רלוונטיים שיש לנו בוויקיפדיה:

קודם כל ברדיו-אקטיבי המילה רדיו מציינת קרינה (קשור ל-radiation באנגלית), ולווא דווקא גלי רדיו שזה קרינה מסויימת (אלקטרומגנטית) באורכי גל מסויימים מאוד.

חלקיק רדיואקטיבי זה כל גרעין שיש בו תהליכים גרעיניים שפולטים קרינת אלפא (שזה גרעין הליום) קרינת בטא (שזה אלקטרון מאוד מהיר, או פוזיטרון) או קרינת גמא (שזה פוטון מאוד אנרגטי, עם אורך גל כמו של קרינת רנטגן).

לכל אחד מהיסודות יש גם איזוטופים רדיואקטיביים. ולכל יסוד יש דרך אחרת שבה הוא (אולי) יכול להספג בגוף, בהתאם לכימיה של היסוד (שלא שונה מהכימיה של האיזוטופים הרגילים שלו). למשל יוד יכול להגיע דרך מזון, ולהספג בבלוטת התריס. יסודות שהם גאזיים יכולים להכנס לאוויר בנשימה וכו'.

הזכרת יבמיודח יוד כי זה יסוד שאיזוטופ רדיואקטיבי שלו גם מופיע יחסית הרבה בפסולת גרעינית, וגם נספג בגוף, וגם יש לו זמן מחצית חיים כזה שהוא ארוך מספיק בשביל שהוא יישאר מספיק זמן בשביל שיכול ליצור נזק, אבל מצד שני הוא לא יותר מדי ארוך ככה שהפעילות שלו תהיה קטנה מדי, וגם יש לו מנגנון של ספיגה בגוף.

ברגע שנכנס לגוף יוד שהוא רדיואקטיבי הוא נשאר בו עד שהוא מתפרק. הקרינה שנפלטת ממנו עלולה לפגוע באטום נניח מה DNA ולהוציא ממנו אלקטרון (בגלל זה היא נקראת קרינה מיננת), מה שעלול לפרק תא המולקולה, או לפחות לפגופ בה. eman • שיחה • ♥ 11:18, 26 באפריל 2011 (IDT)

פרשנויות חד-מילתית

פרומגנטי - מזה משהו שהוא פרוגמנטי?.

פלגמטי - מזה פלגמט?

אוטוכטוני - מזה אוטוכטוניה?.

מתוך הערך פרומגנטיות:

חומר פרומגנטי הוא חומר ההופך מגנטי כשהוא נמצא בשדה מגנטי חיצוני ונשאר מגנטי כשהוא יוצא מהשדה. פרוֹ‏מגנטיות היא צורה של מגנטיות המוכרת מאוד מחיי היומיום, כגון פעולת המגנטים על המקרר. מקור השם במילה Ferrum - ברזל בלטינית.

eman • שיחה • ♥ 11:06, 26 באפריל 2011 (IDT)

הפרשנות החד-מילתית ל"מזה" היא מתיז, משפריץ. הצירוף שאתה מחפש שם הוא "מה זה". עוזי ו. - שיחה 11:23, 26 באפריל 2011 (IDT)

דקי • שיחה • גמני רוצה כזה... 12:03, 28 באפריל 2011 (IDT)

האם יש גז מיוחד לגריל

שמעתי שמועה שבגריל גז צריך להשתמש בגז מיוחד ולא בגז בישול רגיל. חיפוש בגוגל רק הביא אותי לעשרות אתרים למכירת גריל גז ולא מצאתי שום איזכור לגז המיוחד הזה. זה נשמע לי מפוקפק אבל גם לא מצאתי שום מקום שכתוב במפורש את ההיפך (שאפשר להשתמש בגז בישול). כל מידע בנושא, כך שאוכל להמשיך את החיפוש, יתקבל בברכה.

תודה מראש, ירון ק. - שיחה 14:40, 26 באפריל 2011 (IDT)

קשקוש בלבוש!
כל הגזים הללו למיניהם, הם אותו דבר - גז בוטן.
דוד הירושלמי - שיחה 21:39, 26 באפריל 2011 (IDT)

לפעמים זה גם יכול להיות פרופאן 89.138.212.133 03:33, 7 במאי 2011 (IDT)

היכן אני יכול למצוא רשימה של חוקים מתקופת המנדט הבריטי שעדיין תקפים?

תודה, -- ‏גבי‏ • שיח 16:22, 26 באפריל 2011 (IDT)

אין רשימה כזו. סעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט קיבל את כל החוקים שהיו תקפים בתקופת המנדט הבריטי. רבים מהם עדיין בתוקף, בתחומים מרכזיים ביותר, אך הם עברו מאז שינויים כה רבים שהמחוקק הבריטי לא היה מכיר אותם. סימן ההיכר שלהם הוא הכינוי "פקודה". כך יש לנו את פקודת התעבורה, פקודת מס-הכנסה, פקודת השטרות, פקודת הנזיקין, פקודת בריאות העם, פקודת העיריות, ואלו רק מספר דוגמאות בולטות ביותר. יש פקודות המשתנות כמעט מדי שנה, כגון פקודת מס הכנסה שעברה מאות שינויים, ויש פקודות כמו פקודת השטרות שלא השתנו כמעט. חלק מהפקודות כמו פקודת החוק הפלילי הוחלפו בחיקוקים ישראליים עצמאיים (חוק העונשין). יש חקיקה ישראלית עצמאית בתחומים רבים, במיוחד במשפט האזרחי, שנחקקה בלי קשר לחקיקה המנדטורית, כפיתוח ישראלי מקורי. בשנת 1984 יצא "חוק לביטול דינים שנושנו" שביטל כמה מהחוקים היותר ארכאיים, ובמיוחד חקיקה עותומנית. פומפריפוזה - שיחה 17:46, 26 באפריל 2011 (IDT)

תודה על התשובה. ברשותך, אשאל אותך עוד כמה שאלות בנושא זה בדף השיחה שלך. -- ‏גבי‏ • שיח 08:05, 27 באפריל 2011 (IDT)

טרם הבנתי מזה META

אנא הסבר לי מומחה יקר!, אנא, בצורה הפשוטה שאפשר, למה מוסיפים את זה לפני מילים?...

מטה- היא תחילית - היינו מילית הבאה כקידומת למלים אחרות.
פירושה המילולי, כפי שכבר צויין, הוא "מעל, מעבר, אחרי...".
כאשר מילית זו מולחמת לתחילתה של מילה קיימת (X), משמעות ההלחם תהיה [בערך] על-X, רב-X, אחרי-X, מעבר ל-X, הלאה מ-X, וכו'.
כמובן שלא תמיד הפירוש של הביטוי החדש (המולחם) יהיה תרגומן הישיר של שתי המלים המדוברת.
כך למשל:

• מטזואה - רב-תאיים.
  zoa=יצור חי. וכך metazoa, פירושו על-חי. או רב-תאיים. שכן היצור החי הבסיסי ביותר, הוא חד תאי, והרב-תאיים הם "על-חי". צורת חיים מתקדמת.
• מטרכרוסה/מטכרוסיס - יכולת החלפת צבעים בבעלי חיים, כמו אצל זיקיות ותמנונים.
  khrosis=צביעה. וכך, היכולת המופלאה שיש לכמה בעלי חיים להחליף את צבעם, היא "על צביעה".
• מטפיסי - יוצא מגדר הטבע, "על טבעי".
  פיסי=מוחשי, גשמי. וכך, מטפיסי הוא "מעבר לגשמי" או בפשטות על-טבעי!

דוד הירושלמי - שיחה 21:58, 26 באפריל 2011 (IDT)

שתילים \ עצים (קטנים פחות או יותר, שאפשר להכניס לאוטו), של גינקו-בילובה

איפה אפשר להשיג באיזור המרכז?, מישהו יודע?.

נסה במשתלת חורשים http://www.horashim.co.il/ או גבעת ברנר http://www.gardens.co.il/htmls/home.aspx וכן, אפשר להרים טלפון לכל משתלה הקרובה לביתך, ולשאול אם יש להם. אוריה אורן - שיחה 10:46, 28 באפריל 2011 (IDT)

אפשרות לשינוי הקול בבני אדם

מה הם הגורמים הביולוגים שעומדים מאחורי קול של זמר? האם בעתיד עשוי להתבצע ניתוח לשינוי הקול, והפיכתו לקול של זמר? כמובן שקול של זמר זה נורא כללי, אבל אני מדבר על קול שהרוב הממוצע היה מסכים שהוא קול יפה.

גוון הקול תלוי במבנה ומצב מיתרי הקול. באמצעות אימון/שיטות שונות כאלו שמציע פיתוח קול, ניתן להרחיב את המנעד, לפתח ולשפר את איכות הקול. ישנם כבר ניתוחים לשינוי קול מטעמים אסתטיים - גם בארץ הם מבוצעים. [1] Dalila - שיחה 19:05, 2 במאי 2011 (IDT)

דומני שחלק מהתשובה לא מדוייקת. זה נכון שבפיתוח קול אפשר ללמוד לשלוט בקול ולהפיק אותו גם בגוונים שונים. אבל ניתוח שייך רק למקרה שיש פוליפ או יבלת על המיתר שזה גורם לצרידות (שהיא בעצם אויר שעובר בין המיתרים בזמן הדיבור, שאז הם אמורים להיות צמודים, מלבד האויר שעובר ביניהם בלחץ, וזה יכול להיות גם בגלל נפיחות מיתרים ממאמץ או חולי זמני כדלקת התקררות וכדומה, או בגלל ליחה המצטברת ומתקשה עליהם), בגלל הפוליפ המיתרים לא נסגרים, בניתוח מסירים אותו, והקול חוזר לצלילותו. Samuels 10:19, 4 במאי 2011 (IDT)

מדוע זרע וביצית יכול להרביע רק את אותו זן?

לרוב היצורים החיים עיקרון הרביה דומה מבחינת מבנה הזרע והביצית אך מה מבדיל בין זן לזן? האם אפשר לשנות זאת מבחינה טכנולוגית ולהרבות בין זן לזן.

אני חושבת שזה בגלל מספר הכרומוזומים בתאי הרבייה.

הכלאות בין זנים קרובים אפשריות לעיתים - כמו במקרה של הלייגר - טיגריס ואריה-, או הפרד (חמור וסוס). הטבע 'לא אוהב' את ההכלאות האלו ולרוב לא מאפשר אותן. וגם כשאלו נעשות הן בעייתיות. לייגרים, כך טוענים, אינם יכולים לשרוד בטבע בשל גודלם.. פרדים הם ייצורים שאינם יכולים להתרבות... ניתן ליצור הכלאות שונות בצורה מלאכותית, וההתפתחות של המחקר הגנטי מן הסתם תאפשר ייצור של הכלאות רבות יותר... הביולוגיה הסינטטית חוקרת אפשרויות לשכתוב קודים גנטיים - במקרה הזה לא מדובר בהכלאה אלא בבנייה של ייצורים חדשים... Dalila - שיחה 19:30, 2 במאי 2011 (IDT)

אולי לכן שמשון ודלילה לא הביאו ילדים... Samuels 10:23, 4 במאי 2011 (IDT)

אדים קרים?

יש לי בבית מכשיר אדים קרים, שהוא כמו מכשיר אינהלציה בערך, רק שהוא מוציא אדים קרים כאשר מכניסים אליו מי ברז. מה שאני רוצה לדעת זה, איך הדבר הזה אפשרי מבחינה מדעית? הרי מים נמצאים במצב גזי רק מעל 100 מעלות, והאדים היו בטמפרטורת החדר בערך. את המכשיר ממלאים במי ברז, כך שבטוח שהאדים הם אדי מים.

איך זה יכול להיות?

בתודה, שי.

המכשיר נקרא מכשיר אדים אבל הוא לא באמת כזה. הוא מפזר טיפות זעירות של מים, שזה כמו אדים מעובים בסופו של דבר. מה שחשוב זה תוספת של לחות לאוויר בחדר. ‏Setreset • שיחה 19:17, 26 באפריל 2011 (IDT)

אז מה שהוא מפזר זה בעצם טיפות זעירות של מים במצב נוזלי?

כן. ‏Setreset • שיחה 22:50, 26 באפריל 2011 (IDT)

לא מעריכים די הצורך את הדברים הקטנים שבטבע. יכלת לשאול שאלה זהה גם על עננים Mysterion - שיחה 23:14, 26 באפריל 2011 (IDT)

שאלה בגמטריה

אשמח לקבל הבהרה איך תמיד זה יוצא החישוב הבא. אם נקח כל מילה בעברית שיש אות מעל י' ונבצע את החישוב הבא סכום התוצאה יהיה תמיד 9 הפעולה : גמטריה - גמטריה קטנה = (סכום הספרות שווה 9) דוגמא , כסא , גמטריה = 81 , גמטריה קטנה = 9 (2+6+1) הפרש הגימטריות 81-9 = 72 = 7+2 = 9 איך זה עובד --פו-איי - שיחה 19:07, 26 באפריל 2011 (IDT)

ראה סימני התחלקות#התחלקות ב-9. עוזי ו. - שיחה 19:10, 26 באפריל 2011 (IDT)

ראיתי, אשמח מאוד לחידוד נוסף אני עדין לא מבין את הקשר --פו-איי - שיחה 20:32, 26 באפריל 2011 (IDT)

הסוד הוא שהפעולות "סכום" ו"שארית בחלוקה לתשע" מתחלפות זו עם זו. כלומר, זה לא משנה אם קודם מסכמים כמה מספרים ואז מחשבים את השארית בחלוקה לתשע, או שמחשבים את השארית בחלוקה לתשע של כל מספר בנפרד, ואז מסכמים את השאריות (ולוקחים את השארית של הסכום בחלוקה לתשע). הגימטריה, וגם הגימטריה הקטנה, הם סכומים של מספרים (ערכי הגימטריה המלאים במקרה הראשון, וערכי הגימטריה הקטנה במקרה השני). כדי לראות מדוע ההפרש ביניהם מתחלק בתשע, מספיק להבין שזה קורה לכל אות בנפרד. למשל, 10 נותן אותה שארית כמו 1, 20 כמו 2, 70 כמו 7. הסיבה לזה היא שכפולת עשר אפשר לכתוב בצורה 10a = a + 9a, כאשר המחובר השני הוא כפולה של 9. לכן המספר וכפולת 10 שלו נותנים אותה שארית; ומאותה סיבה גם כפולת 100 (או 10000) נותנת אותה שארית. זהו צעד ראשון בכיוון של חשבון מודולרי. עוזי ו. - שיחה 21:46, 26 באפריל 2011 (IDT)

שמועה על החומר תאוברומין

תאוברומין, ממרכיבי הקאקאו והקפאין, נמצא בריכוז גבוהה יחסית בשוקולד עם מוצקי קאקאו גבוהים...

הבנתי (שמועה), שהוא מגביר יכולת הריכוז, בוויקי האנגלית אין על זה מאום.

האם מישהו אחר שמע \ יודע אם אמת בדבר?.

תודה רבה.

ברכות.

מזה בוליזם ומדוע אומרים מטא-בוליזם, מזה אפוא, שבא אחרי הבוליזם?

ומכאן גם אשאל מזה "סטרואידים אן-אבוליים"? למה הם אן-אבוליים...? הרי אם אבולי זה משהו שמתעקל, אזי גם הם מתעקלים בקיבה, תקנוני אם טועה.

אני רק מנסה להבין את פשר המושגים, לכן אני מבקש הסבר במילים פשוטות כניתן.

אני מניח שהתכוונת ל"מה זה". ראה מטבוליזם וסטרואידים אנאבוליים. Shannen - שיחה 07:53, 27 באפריל 2011 (IDT)

מחפש לקרוא דעות \ מאמרים \ מחקרים על

הפרדיגמה הזאת של זקנים עשירים שמתחתנים עם בחורות צעירות; האם הם מדברים בגלוי על האינטרס שבדבר, עד כמה גדולה בד"כ הקשירה הרגשית?, איזה מניפולציות יתכן ויופעילו הצדדים זה על זו..

אנא הפנו אותי למידע בנושא, מבקש בכל לשון של בקשה!

תודות רבות מראש!.

כל עורך דין המנסח ירושות והסכמי נישואין יוכל לספק לך חומר רב בנושא. בכל ספריה משפטית ישנם ספרים על הסכמי נישואין ובהם פירוט רב בנושא הידוע הזה. Samuels 10:25, 4 במאי 2011 (IDT)

המילה\תיאורון העברית המדוייקת ביותר לפאניקה?

המלצת האקדמיה היא "בהלה" (בֶּהָלָה), וזו מילה בהחלט סבירה, מתאימה, נפוצה וברורה. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 13:48, 27 באפריל 2011 (IDT)

שדה מגנטי (שאלה מקצועית/פופלרית)

היום בהרצאה המרצה הראתה לנו את הגדרת השדה המגנטי (כולל פיתוח מתורת היחסות וכדו'). וטענה שלכוח המגנטי אין מקור. לדוגמה השדה החשמלי הוא $\nabla \cdot \mathbf {E} =4\pi \rho$ כלומר מקור הכוח החשמלי הוא במטען (רו). אבל עבור שדה מגנטי יש נוסחה שמתאפסת: $\nabla \cdot \mathbf {B} =0$, דבר שלטענה אומר לכוח אין מקור. עוד דבר שהיא טענה שבגלל שלא מצאנו איזה גורם שמפעיל את השדה, אז מבחנתינו הוא לא קיים, כי ככה עובדת פיזיקה אמפירית.

אז מה פרש תופעת הטבע המוזרה הזאת? נראה כמו קסם- עשינו כמה פיתוחים מתמטיים והגענו לכוח חסר מקור. איך זה? 109.64.202.223 13:08, 27 באפריל 2011 (IDT)

מה שגילינו זה שאין מטען מגנטי, או בשפה פיזיקאלית מונופול מגנטי. יש רק צמדים של מטענים הפוכים (דיפול). לא הייתי אומר שאין מקור לכוח, אלא שאין מטען מגנטי בודד, בניגוד למטען חשמלי. ‏Setreset • שיחה 14:26, 27 באפריל 2011 (IDT)

א. אני חושב שקצת נתת יותר מדי משמעות לקביעה ש"אין מקור". אין מקור זה אומר או את הנוסחה המתמטית שהבאת, או את זה שקווי השדה כולם סגורים (בניגוד לקווי השדה החשמלי שמתחילים ממטען (שהוא המקור).

ב. זה לא אומר שאין "גורם שמפעיל את השדה" (אם נדבר במונח הלא ממש מוצלח הזה). יש גורם כזה! מטענים נעים - זרמים חשמליים. כפי שזה בא לכדי ביטוי במשוואה :$\nabla \times \mathbf {B} =\mu _{0}\mathbf {J}$

ג. לגבי ה"קיימות" של השדה, אפשר להתווכח גם האם השדה החשמלי קיים. אבל בכל מקרה זה לא קשור לשאלת ה"מקור". eman • שיחה • ♥ 14:59, 27 באפריל 2011 (IDT)

למה המגנט שמחובר לי למקרר לא נופל? גם אם לא נכנסים לפילוסופיה יש עובדות בשטח- כוח מגנטי מדביק את המגנט לגוף המקרר. היתכן שיש לי טרנספורמציית לורץ ביד ולא ידעתי על זה עד היום?!? 79.176.202.222 16:28, 27 באפריל 2011 (IDT)

ה"מגנט" על המקרר הוא פרומגנט, והמתכת שבדלת המקרר היא פאראמגנט. בעברית, הספינים ב"מגנט" מסודרים כולם בכיוון אחד ולכן יוצרים שדה מגנטי. זה גורם גם לספינים שבדלת המקרר להסתדר בכיוון אחד, וכך הם מושכים זה את זה. אני-ואתה • שיחה 16:57, 27 באפריל 2011 (IDT)

מחפש לקנות סטנד ספרים ששמים על השולחן

למען הספר יעמוד על הסטדנט ולא ישכב על השולחן, אבל כזה שמתאים גם לספרים גדולים, ולא רק לסטנדרטיים...

כמו שיש מאחורי כיסאות בבתי כנסת, עליהם מונח הספר למען עמידתו ונוחות הקריאה...

תודה רבה למשיבים.

חפש במרכזי קניות חרדיים, בכיוון של ספרים, תשמישי קדושה וכדומה. סיכוי גבוה למצוא בשכונת גאולה / מאה שערים בירושלים או בעיר בני ברק. אמנם לרוב מייצרים לגודל ספרים סטנדרטי, אך ברבות מהחנויות מיוצר הסטנד במקום, או בקרבתו, כך שאפשר לבקש גודל מסוים. AaronShapira - שיחה 15:59, 1 במאי 2011 (IDT)

דיידלוס ואודיסאוס( הספר יוליסס)

שאלה על הספר יוליסס- מדוע לגיבור המייצג את בנו של אודיסאוס (טלמכוס) קוראים דדלוס? האם היה קשר בין דיידלוס לאודיסאוס?

עד כמה שידוע לי במיתולוגיה היוונית אין קשר ביניהם. הקשר ב'יוליסס' הוא פרי ייצירתו של ג'ויס - קשר סימבולי.. הדמות המיתולוגית של דדלוס מסמלת את השאיפה לחופש, לחריגה מן הגבולות, את המשורר, האמן, שהוא ג'ויס עצמו. דדלוס של ג'ויס נמצא גם הוא במסע (מסע שהתחיל בספר קודם). ב'יוליסס' מסע זה מדומה למסע של טלמכוס בעקבות אביו, לצדו של בלום... ומכיוון אחר, עבור בלום (אודיסיאוס), דדלוס הוא דמות של בן, תחליף לבן שאיבד... Dalila - שיחה 20:31, 2 במאי 2011 (IDT)

האם המנהג של לתת שם לספינות הוא אוניברסאלי?

למשל; האם גם במקומות כמו מזרח אסיה העתיקה, זה היה נהוג?, או רק באירופה?...

האם בני אדם בעבר יכלו להזיז את אוזניהם?

חבר סיפר לי שבתקופת ימי הביניים בני אדם יכלו להזיז את אוזניהם כמו כלבים בכדי לשמוע. רציתי לדעת אם זה נכון ואם כן מדוע פיתח האדם צורך אבולוציוני זה ומדוע נעלם כמעט מן העולם? תודה

תהיה בטוח שלו בני-אדם היו מסוגלים להזיז את אוזנייהם בתקופת ימי-הביניים [לפני 500-1,500 שנה], אזי גם היום היית רואה אחוז אדיר של אנשים המסוגל להזיז את אוזניו.
מה שחשוב להבין בכל הנוגע לאבולוציה ביונקים, הוא את קצבי השינוי.
בדרך-כלל, למעט מקרים קיצוניים ביותר, שינויים אבולוציונים מתרחשים בהליך של ברירה טבעית לאורך דורות.
היינו, מתרחשת מוטציה - ובא לעולם יצור שבנוסף למטען הגנטי שקיבל מהוריו, נושא עמו גם תכונה חדשה.
אם תכונה זו רעה [כפי שקורה רבות במוטציות], סיכויי ההשרדות של אותו פרט קטנים ביחס לחבריו - וסביר שהוא לא יוכל להוריש את גניו (בעלי המוטציה) לצאצאים כלשהם.
לעומת-זאת, לו המוטציה המדוברת מקנה לאותו פרט יכולות נדרשות, סביר כי יוכל להתרבות בקלות יתרה על פני רעיו.
כך, יעמדו לאותו פרט צאצאים שגם הם נושאים את אותה תכונה נכספת. גם להם כמובן, תעמוד יכולת משופרת להתרבות - וגם הם יביאו לעולם צאצאים בעלי אותו גן [מוטציוני] משובח.
שים לב לקצב של התהליך המתואר:
על-מנת להעמיד משפחה שלמה נושאת המוטציה, על הפרט הראשון להתרבות. עבור בני-אדם, פירושו כי הוא לפחות בן 20.
על-מנת להעמיד כמה משפחות נושאות הגן, פירושו שכל צאצאיו של המוטציון הראשון התרבו גם הם - היינו על כולם להגיע לגיל 20 גם כן.
סך הכל 40-50 שנה, על-מנת ליצור כמה משפחות נושאות המוטציה.
נגדיר "דור" כתקופה של 25 שנים בערך.
אמנם, המדובר בגידול אקספוננציאלי - אך כל שלב לוקח דור שלם - כ-25 שנים.
המדובר בתהליך איטי!
תהליך זה מגיע לקצבים האקספוננציאלים המדוברים, רק במקרה שמדובר במוטציה אולטימטיבית. כזו המבדילה בין חיים למוות, ולא במשהו משני כמו צבע שער, או יכולת הנעת אוזניים בבני-אדם :)

חריג (יחיד שאני מכיר) לכך היה בתהליך הברירה הטבעית שהתרחש בקרב עבדים כושים שהובאו מאפריקה לאמריקה.
רוב העבדים הללו נשאו בדמם את המחלה הגנטית הנוראה אנמיה חרמשית.
מחלה זו מלווה בכאבי תופת כל חיו הבוגרים של האדם, ומתים ממנה לאחר כמה עשרות שנים (גיל 40 נניח).
על-אף החסרונות הנ"ל, למחלה זו יתרון אדיר - הנושא אותה, עמיד בפני עקיצה זבוב הצה-צה, הנפוץ בארצות המוצא של אותם עבדים. עקיצתו של זבוב זה למעשה הורגת את האדם.
כאמור, ביבשת השחורה, היה יתרון להיות בעל הגן של אנמיה חרמשית - חיים עם כאבי תופת, אך חיים למרות הכל.
היום, בסך הכל כ-500 שנה לאחר שראשוני העבדים השחורים הובאו לארה"ב, (כמעט) ולא ניתן למצוא אף-אדם שחור החולה במחלה גנטית זו.
בעוד שבאפריקה היה יתרון בגן זה - באמריקה, גן זה רק הקטין את סיכויי השרידות והרביה של נושאו - וכך הליך הברירה הטבעית היה חד ומהיר.
אבולוציה ב-500 שנה.
שוב זה מקרה חריג המלווה ב"שואה אקולוגית" (חטיפת השחורים מארצות מוצאם, והבאתם לאמריקה).
למעט מקרים קיצוניים אלו, של שואות אקולוגיות, אנו לא רואים אבולוציה כה מהירה ביונקים. צריך להמתין הרבה...
דוד הירושלמי - שיחה 06:39, 29 באפריל 2011 (IDT)

האם מגמה בתוך כדור הארץ סופחת אליה מים?

לא מזמן ראיתי תוכנית בנישיונל גאוגרפיק שמספרת אל תאוריה שבין היתר המים שיש בכדור הארץ נאגרים בתוך מגמה ואחרי זה בהתפרצות אבני הבזלת שנושאים איתם נוזלים פולטים אותם.מישהו יכול להרחיב? תודה

לא כל המים בכדור הארץ נאגרים במאגמה אלא רק כמויות קטנות של מים מומסות בתוכה. בערכים מאגמה, לבה והתפרצות געשית ניתן למצוא הסברים. עם זאת, נראה לי שלא לכך התכוונת. יתכן ובתוכנית שראית דובר על מקורם של המים בכדור הארץ, שהגיעו באמצעות מטאוריטים. אלה הותכו, והמים שהיו כלואים בהם השתחררו לאטמוספירה כאדים בעקבות התפרצויות געשיות, שהיו באותה עת בזלתיות. דקי • שיחה • גמני רוצה כזה... 12:17, 28 באפריל 2011 (IDT)

שאלה בנושא גיוס לצה"ל

האם צה"ל מגייס בחורים שעברו את גיל הגיוס, כלומר, קיבלו פטור משירות צבאי ולאחר כמה וכמה שנים הם כן מעוניינים להתגייס. 62.0.1.86 16:53, 27 באפריל 2011 (IDT)

אם הם סלבריטאים. במקרים אחרים זה הרבה יותר קשה, אם בכלל... eman • שיחה • ♥ 17:28, 27 באפריל 2011 (IDT)

מה האיטנטרס של צה"ל, לדעתך, לא לגייס בחורים צעירים שכן רוצים לשרת בצה"ל, בגלל שהם מעל גיל 18-19? הרי יש חוק גיוס חובה, לא? 62.0.1.86 17:55, 27 באפריל 2011 (IDT)

למיטב ידיעתי הם יכולים להתנדב, ויגויסו בתנאים אלו (תנאים שונים משל מי שמגויס במסגרת גיוס חובה). --Goldmoon - שיחה 18:53, 27 באפריל 2011 (IDT)

מידע ראשוני (חבר קרוב) - זה קשה עד בלתי-אפשרי.
חבר טוב שלי קיבל פטור מטעמים רפואיים כאשר היה בגיל גיוס.
לפני כמה שנים, כשהיינו בני 24, הוא החליט שהוא רוצה להתגייס לצה"ל.
קיצורו של סיפור, הליך ההתנדבות המדובר לקח לו מעל לשנה.
במהלך כל שנה זו, הוא נלחם בטחנות הרוח הבקו"מיות, על-מנת שיאפשרו לו להתגייס.
המקרה שלו היה כל-כך חריג, שהפקידים בבקו"ם פשוט לא ידעו מה לעשות איתו.
אין סעיף לדבר הזה.
הציעו לו להתנדב כמו לפנסיונרים החו"לניקים, לחודשיים או משהו כזה.
כל דבר שיש להם מסלול מוכר וקיים, הציעו לו.
רק לא הציעו לו להתנדב לשירות מלא (או ארוך) ביחידה תורמת.
בסופו של דבר, בעזרת תושייה, ונסיון חיים - הוא גבר על המערכת - היינו, הצליח להצטרף לשורותיה :)
מאחר שהיה כבר בעל תואר, הוא ביצע שירות מלא ביחידה טכנולוגית מתקדמת.
אגב, זו גם הדרך בה הוא הצליח בכלל להתגייס.
מבחוץ, לא ניתן היה לחדור למערכת - לבקו"ם אין עניין בכאב הראש הזה, וגם לא למדור מתנדבים.
אבל מאחר שהוא בעולם הטכנולוגי, הוא דיבר עם אנשים ובירר.
בסופו של דבר, הוא נפגש עם קצין כלשהו באותה יחידה טכנולוגית. לאחר שחברי נראה היה נצרך בעיניו של אותו קצין, אז הוא דאג למשוך אותו ליחידתו, דבר שגם לקח כחודשיים-שלושה.
כך הוא הצליח להתגייס.

הימור שלי, מהסאגה שצפיתי בה מן הצד - אם אין לך גוף שיקח אותך, זה יהיה קשה-ביותר לפרוץ פנימה.

מה האינטרס של צה"ל שאל מישהו?
אותו אינטרס שיש לצה"ל לזרוק עשרות טונות של אוכל מדי יום.
זה מנוגד לאינטרס של צה"ל, אבל צה"ל הוא מערכת. מערכת כבדה.
מערכת פירושו להתאים לכלל לא לפרט - לרוב המקרים/אנשים/תרחישים - לא למקרי הקצה. זה הקטע של מערכות - לטוב, ולרע.
דוד הירושלמי - שיחה 23:48, 27 באפריל 2011 (IDT)

מה זו הציפור הזו?

מתניה • שיחה 22:56, 27 באפריל 2011 (IDT)

שחף??? שלמה1 - שיחה

מזכיר, אבל אני לא בטוח. מתניה • שיחה 23:02, 27 באפריל 2011 (IDT)

זה לא צולם בישראל, נכון? זהו שחף עקוד-מקור (en:Ring-billed Gull,‏ Larus delawarensis), עוף צפון-אמריקני שמזדמן לרוב גם למערב אירופה, אבל הגבול המזרחי של תפוצתו הוא איטליה ויוון (לקסיקון הציפורים, מפה / הקיבוץ המאוחד 2003, עמ' 172). אמנון שביט • שיחה 00:03, 28 באפריל 2011 (IDT)

צולם בארצות הברית. תודה רבה מתניה • שיחה 01:52, 28 באפריל 2011 (IDT)

אמנון, אשמח אם תוכל לשלוף מהלקסיקון את השמות העבריים לציפורים בתמונות כאן. --Jys - שיחה 06:25, 28 באפריל 2011 (IDT)

תיקנתי שם את שמות הסוגים. אלו מינים אמריקניים, ואין להם שמות בעברית (הלקסיקון מוגבל לציפורי אירופה ואגן הים התיכון, ומינים מאזורים אחרים מצוינים בו רק אם הם מזדמנים לאזור זה). אולי בא לך לתרגם את הערך פזאים על משפחה חשובה של ציפורים מהעולם החדש? אמנון שביט • שיחה 16:57, 28 באפריל 2011 (IDT)

ועוד משהו: שים לב להבדל בין פזאי לזהבן - עופות ממשפחות שונות ומאזורי תפוצה שונים. באנגלית לא מקפידים על שמות ייחודיים לסוגים לפי השיטה הבינומיאלית (סוג+מין) המקובלת בטקסונומיה, ומכאן הבלבול. אמנון שביט • שיחה 17:04, 28 באפריל 2011 (IDT)

יישר כוח על נגיעות הקסם שלך שם. אבדוק את הערכים שהפנית. --Jys - שיחה 20:44, 28 באפריל 2011 (IDT)

ההבדל בין סמכותי לסמכותני?

סמכותי הוא שם תואר המתאר אדם או מעשה הפועלים מתוך סמכות. קולו של אדם יכול להיות סמכותי, או מעשה שעשה. "סמכותני" (Authoritarian) הוא תואר המשמש לרוב במדע המדינה, המתאר סוג של משטר הנסמך על סמכות אישית ואינו בעל רוח דמוקרטית (אם כי יכולים להיות בו מאפיינים דמוקרטיים כבחירות שלרוב בסוג משטרים זה אינן לחלוטין חופשיות). כך, למשל היה משטרו של מובארק, או משטרו של יוזף פילסודסקי משטר סמכותני. 06:15, 28 באפריל 2011 (IDT)

צר לי לבשר לך, אבל עם כל הסימפטיה,
משטרו של מובארכ היה משטר טוטאליטרי, רודני, דספוטי, טירני - אתה יודע, דיקטטורה!

אני מניח שההפרדה שמנסים לבצע אלו המתארים דיקטטורה זו כ-"Authoritarian", היא לומר שדיקטטורה זו מגולמת בדמותו של מנהיג יחיד, ולא של דבר אחר (מפלגה, אמונה, דת...).
כך או כך, שלטונו הרצחני של מובארכ היה דיקטטורי - מי בדיוק בחר אותו? אההה, שכחתי, הפיכה צבאית בחרה את מי שהוא פשוט ירש אותו...
יש גבול למכבסת המלים.
דוד הירושלמי - שיחה 15:20, 28 באפריל 2011 (IDT)

רודני ודיקטטורי, אולי, אבל לא טוטאליטרי. מ"טוטאליטרי" משתמעת מידה גבוהה יותר של פיקוח ואידיאולוגיה מהודקת יותר, שני גורמים שהיו חסרים במשטר מובארק. פומפריפוזה - שיחה 17:40, 28 באפריל 2011 (IDT)

רודני ודיקטטורי, אולי?! ספר זאת לאלפים בכיכרות!

מדוע חלומות מסויימים אנחנו זוכרים פנטסתי ואחרים כמעט ולא זוכרים בכלל?

ושאלה נוספת באותו הקשר; האם זה נכון שחלומות נעימים זוכרים יותר מחלומות שאינם כאלה?.

תודה רבה!.

לגבי השאלה הנוספת, מנסיוני האישי, ההפך הוא הנכון.

משוואה מדוייקת, פוטנציאל, שדה משמר

אני לא יודע אם זאת שאלה בפיזיקה או במתמטיקה.

במד"ר למדנו לפתור משוואות מהסוגר $M(x,y)dx+N(x,y)dy=0$ כשיש מתקיים $M_{y}=N_{x}$ וקראו לזה "משוואה מדויקת". בחדו"א תחת פחות או יותר אותה ההגדרה קראנו לזה "שדה משמר דו מימדי". והמרצה אמר זה למעשה פוטנציאל בפיזיקה.

אז יש את כל החלקים של הפזל, ואני לא מצליח לחבר אותם. אני יודע שדוגמה לכוח משמר היא גרוויטציה או כוח חשמלי (ולכן שדה משמר). לשתיהם מוגדר מונח "פוטנציאל". אבל איך זה מתקשר לחדו"א? ואיך משם זה מתחבר למד"ר? 192.114.105.254 13:03, 28 באפריל 2011 (IDT)

אלו שני תחומים שונים שבגלל דמיון במאפיינים משתמשים באותן טכניקות. אחת ההגדרות לשדה משמר היא שדה שהוא גרדיאנט של שדה סקלרי, וניתן להראות שההגדרה שקולה להגדרות אחרות (אי תלות במסלול, אינטגרל לאורך מסילה סגורה שווה אפס). לכן אותן טכניקות שמשמשות לבחון ולפתור משוואות דיפרנציאליות מדוייקות (שהן נגזרות חלקיות של משוואה פשוטה), משמשות לבחון שדות משמרים ולמצוא את הפוטנציאל שלהם. בפרט, הבחינה של שניהן נעשית על ידי גזירה חלקית נוספת וניצול המשפט של שוויון נגזרות חלקיות מעורבות (dxdy=dydx). בשניהם צריך גם להשתמש באותה טכניקה לאינטגרציה לצורך מציאת הפוטנציאל. אני-ואתה • שיחה 14:19, 28 באפריל 2011 (IDT)

מחפש בנרות את המחקר הפסיכולוגי-משפטי הבא !!!

מחפש מחקר שמביאים אותו בבתי משפט, שלפיו פרק הזמן המקסימאלי להמשכה של שיחת שגגה (טעות במספר), משהו שאפשר להביא כהוכחה משפטית נגד אדם שטוען ש"סתם דיבר המון זמן" עם אשר תבע אותו, לא משנה בגין מה...

אני מצהיר; ויקיפדיה לא מספקת לי ייעוץ משפטי, כל שאני מחפש הוא הפנייה למחקר המוזכר לעיל, שאו ברכה.

מאובן שנוצר תוך מספר חודשים ספורים \ מספר שנים מעטות, מה יגיד על כן המומחה?

זה קרה כתוצאה מ"התבשלות" של בני האדם הללו והחיות, בתוך לבה רותחת, לפי מה שהבנתי.

http://en.wikipedia.org/wiki/File:Pompeji_get%C3%B6teter_Hund.jpg http://en.wikipedia.org/wiki/File:Pompeii_Garden_of_the_Fugitives_02.jpg

http://en.wikipedia.org/wiki/Pompeii

---

הרי לימדונו שמאובנים מקורם במליוני שנות התאבנות, מה פשר הסייג הזה?

התשובה הפשוטה היא שהמדע טועה ושיש דברים נשגבים ממנו. התשובה המורכבת אומרת שמדובר ביציקות גבס של חללים ריקים שהכילו את שרידי קורבנות האסון. מה שמעניין, שלפי הערך החברה מפומפי חגגו לאל וולקן יום קודם להתפרצות הגעשית. מה שאולי מצביע שוב על האפשרות שיש דברים שלעולם לא נבין. יוסי • שיחה 19:10, 28 באפריל 2011 (IDT)

מה פשר המלה "סייג" בשאלה? עוזי ו. - שיחה 19:50, 28 באפריל 2011 (IDT)

מי שמקבל בספקנות ובביקורתיות טענות מדענים, מרוויח לרוב. טיפוסי - שו"ת 20:02, 28 באפריל 2011 (IDT)

זה נכון, ועוד יותר נכון כשמדובר בטענות רבנים. 79.176.205.41 20:06, 28 באפריל 2011 (IDT)

מה שנכון נכון. טיפוסי - שו"ת 20:12, 28 באפריל 2011 (IDT)

איזה משפט יהיר מפי מי שמסתמך על הישיגי המדע כמעט בכל צעד ושעל של חייו. דניאל ב. 22:01, 28 באפריל 2011 (IDT)

כפי שיוסי ציין, לא מדובר במאובנים אלה ביציקות. דניאל ב. 22:05, 28 באפריל 2011 (IDT)

עם כל הכבוד למדע ולמדענים, יש תחומים מוגדרים שאין להם בהם שום ידע או הבנה, מטבע הדברים, ועם זאת חלקם בודים מלבם תיאוריות בדיוניות מתוך מוחם הקודח, ומצפים שאנו נקנה אותם, ונאמין בהם בכל לב, ומכאן החשיבות הרבה לספקנות ולביקורתיות האמורה. טיפוסי - שו"ת 12:21, 29 באפריל 2011 (IDT)

אתה צודק. אבל יציקות הגבס בפומפי, נושא הדיון פה, הוא דוגמא רעה במיוחד למה שאתה מנסה להגיד. לכן לא ברור למה אתה מנסה להגיד את זה כאן. יוסי • שיחה 12:45, 29 באפריל 2011 (IDT)

אמרתי את העיקרון באופן כללי, אבל נראה שיש מידה של צדק בדבריך. טיפוסי - שו"ת 13:18, 29 באפריל 2011 (IDT)

בהגדרתו מדע עוסק רק בתחומים בהם אפשר להפעיל שיטה מדעית, או בניסוח שלך, יש לו ידע והבנה בהם. יעזור אם תתן דוגמה למקרה שאינו כזה. דניאל ב. 21:40, 29 באפריל 2011 (IDT)

האם זה נכון שהמדע עוסק רק בדברים שיש לו ידע והבנה בהם? לדעתי, עיקרה של העבודה המדעית היא לנסות ולחקור תחומים שאין למדע ידע והבנה בהם, ולגרום לכך שבעתיד יהיה. אני מתקשה להזדהות עם סגנונו של טיפוסי, אבל בכל מה שקשור לתחומים שאני קצת מתעסק איתם, הוא לא לגמרי טועה. זכורני שכשנכנסתי לעבוד במעבדה הראה לי הפרופסור שלי סרטון (מדעי, לא פופולרי!) המתאר סימולצית מחשב של תהליך היווצרות האיזוטופים במהלך סופרנובה. ובעוד אני מלא התפעלות, סיכם הפרופסור ואמר: אני לא מאמין לשום דבר מזה. הכל ספקולציות. משה פרידמן - שיחה 13:37, 2 במאי 2011 (IDT)

שלום לכם, אני מנסה להבין למה אתם מתכוונים שאתם אומרים יציקות ובאמת לא מצליח להבין... יציקות של מה?... מדוע, אם זוהי יציקה, לא נוצרו יציקות כאלה גם על דברים אחרים?, על בניינים ועל האדמה למשל... ?

תודה.

קרא על פומפיי. אבל לנוחותך, מתוך הערך: "במוזיאון המקומי, בכניסה לאתר החפירות, מוצג אוסף של דגמי גבס שנוצרו על ידי מילוי החללים הריקים [5] שנמצאו בתוך הלבה על ידי תמיסת גבס רטובה. לאחר שהגבס התגבש פורקה שכבת הטוף שעטפה את החלל הריק. הדגם שהתקבל מראה את התנוחה של הקורבן ברגע שנחת עליו ענן האפר הגעשי, גרם למותו והקפיא את מצבו. לפי התנוחות שבהן נתפסו הקורבנות בעת האסון נראה כי חלקם נספו תוך כדי שינה. הדגמים כוללים אנשים בודדים, קבוצת אנשים ובעלי חיים." מדובר ביציקות גבס מעשי ידי אדם, ולא במשהו טבעי. בברכה, --איש המרק - שיחה 16:38, 30 באפריל 2011 (IDT)

- שלום רב ליוסי ולדניאל.ב. -

לא הבנתי את תגובתך בנושא היציקות בפומפיי. היא נראתה לי כהודעת מליצה צינית שהולכת בעקיפין, זה לא עוזר לי להבין אותך.

אני מבקש בכל לשון של בקשה כי אכן מאד חשוב לי להבין אותך, למה אתה מתכוון.

ואתה דניאל, אני לא מבין למה הכוונה ב"יציקות מעשה ידי אדם", את מה יצקו ולמה?. מה שכתבת לא עונה על השאלות האלה, אנא הסבירו את עצמכם, מדוע היציקות האלה שם ובמקומות אחרים לא?. למה לצפות את גופות החללים בגבס?!?!?!

העניין הוא כזה. ה"מאובנים" אליהם קישרת ומוצגים בפומפיי הם לא אנשים אמיתיים. אלו פסלים מעשי ידי אדם שנוצרו לשם הדגמה. כאשר הלבה כיסתה את פומפיי היא התקררה והפכה לאבן. הלבה כיסתה בין השאר גם את תושבי פומפיי המסכנים והלבה עטפה את גופם והתקשתה סביב שרידהם. בחלוף השנים התפוררו השרדידים אך הלבה שעטפה אותם נשארה, ובתוכה נותרו חללים בצורת השרידים שנעלמו. כאשר גילו זאת ארכיאולוגים הם שפכו גבס לתוך החללים כדי לקבל פסלים בדמות תושבי פומפיי ברגע מותם. אלו הפסלים המוצגים באתר. דניאל ב. 13:17, 2 במאי 2011 (IDT)

אגב, השאלה טומנת בחובה טעות נוספת, והיא ההנחה שלכל מאובן לוקח מליוני שנים להיווצר. בהחלט ישנם סוגי מאובנים שנוצרים תוך שנים מועטות. דניאל צבי • שיחה 13:32, כ"ח בניסן ה'תשע"א (2.05.11)

לשואל היקר, תוכל להרחיב את האפיקים מעט, על קצה המזלג, גם כאן, כאן, וכאן. טיפוסי - שו"ת 13:47, 2 במאי 2011 (IDT)

המאמר של פרופסור (לתזונה) טרופ היה יכול להיות מעניין ופוקח עיניים, לו רק בכל מקום (או לפחות במקום אחד) שהאיש אומר: "נמצא כך וכך בתקופה כך וכך" (ויש עשרות אמירות כאלה במאמר) היה מצויין לכל הפחות איפה היה הממצא, ומי היה המוצא. כדי שהקורא המתעניין יוכל לנסות להתרשם מהעניין בעצמו, ומה אומרים על כך המדענים שעוסקים בנושא ולא להסתפק התרשמותו של טרופ. בברכה, --איש המרק - שיחה 14:42, 2 במאי 2011 (IDT)

שלום שוב למשתמש דניאל.ב.

במחילה, עדיין אל הצלחתי להבין אותך, אם כל האזור היה מכוסה שכבות לבה בגבהים שונים (שהגיוני שהגיעו גג עד גובה 1 מטר)... אזי הגופות בטח נהיו חלק מיציקה זו...

בקצרה; האם אותם פסלים שאנחנו רואים הם פסלים מלאכותיים בעליל שנוצרו ע"י אמנים כהנצחה, או שמא הם נוצרו בדרך אחרת?, אנא תן לי להבין אותך!!!, תודה רבה!.

הלבה כיסתה את האנשים והתקשתה. הבשר נרקב או התפורר, והגופה לא נותרו. מה שכן נותר זה החלל בלבה המוצקה. לחללים הללו יצקו גבס והציגו את היציקות. (זה כמו שתכניס את האצבע לשעווה מותכת. מסביב לאצבע שלך תצתבר שעווה, שתתקשה. כעת הוצא את האצבע, ושפוך לתוך השעווה גבס, פרק את השעווה והינה לך יציקה של האצבע שלך.)ניצן צבי כהן - שיחה 16:00, 2 במאי 2011 (IDT)

--- למשתמש דניאל צבי,

איזה מאובנים נוצרים תוך כמה דקות???... תן קצת תימוכין, אתה לא יכול להטיל פצצה וללכת.

כל טוב לכולם ותודה רבה!

הפסלים הם מלאוכתיים (הם עשויים גבס ונוצרו בידי מדענים), אבל הם נוצרו בשיטה שמשחזרת במדויק את מצבם של אנשים שנקברו תחת הלבה. דניאל ב. 15:51, 2 במאי 2011 (IDT)

זאת אומרת שבעצם כן היו "מאובנים" כאלה בעבר...?...

לא. מעולם לא היו. דניאל ב. 21:43, 2 במאי 2011 (IDT)

הבנתי, תודה רבה.

---

אגב, שאלה אחרת, קשורה מעט; האם כל חומר אורגני נרכב בלבה?... למה למשל, אדמה ואבן לא נרקבות בלבה?... הכוונה; למה החול עומד על תילו גם שהוא בא במגע עם לבה?.

תודה רבה.

שעועית לימה

מי מכיר, מי יודע? לפני שנים רבות הייתה בארץ שעועית לימה, הן יבשה להשריה ובישול והן בקופסאות שימורים, וזמן מה גם קפואה של סנפרוסט. כוונתי לפולי שעועית ירוקים, עגולים ושטוחים, בקוטר סנטימטר בערך. זה שנים רבות אינני מצליחה למצוא שעועית לימה, בשום צורה, גם לא בחנויות טבע שמציגות מגוון עצום של קטניות. בגוגל יש כל מיני מתכונים, אבל אינני בטוחה שהם מתכוונים לאותו דבר. יש למישהו מושג מה קרה לשעועית הטעימה הזאת ואיפה אפשר להשיג אותה כיום? תודה,שלומית קדם - שיחה 16:45, 28 באפריל 2011 (IDT)

תוכלי למצוא אותה בוויקי האנגלית - ‏עמיחי • שיחה 21:59, 4 במאי 2011 (IDT)

כן, אבל איפה אפשר למצוא אותה כדי לבשל ולאכול?שלומית קדם 18:51, 6 במאי 2011 (IDT)

ההבל בין דספוטיזם לפטרנליזם?

האם יש בכלל הבדל?. זה עריצי וזה רודני, מה ההבדל?.

ברכות.

דספוטיזם הוא בלשון פשוטה ממשל עריץ. פטרנליזם זה לא עריצות אלא גישה שאומרת "אני יודע יותר טוב ממך מה טוב לך". כך, חקיקה המחייבת חבישת קסדה לרוכב אופנוע, או חגורת בטיחות לנוהג ברכב היא חקיקה פטרנליסטית. בהקשרים מסויימים פטרנליזם יכול להיות חיובי ומוצדק, ובכל אופן אין להשוותו לרודנות. פומפריפוזה - שיחה 17:22, 28 באפריל 2011 (IDT)

ומה זה עריצי?, מה פירוש המילה?, האם עריצי זה למעשה רודני וגמרנו?.

עריץ ורודן זה פחות או יותר אותו דבר. גם דספוט וטיראן שמקובלים בשפות זרות זו אותה משמעות. אדם ששולט מכוח הזרוע ולא מכוח הסכמת העם. פומפריפוזה - שיחה 17:38, 28 באפריל 2011 (IDT)

מה זה דיסוננס קוגניטיבי?

מישהו יכול להסביר בצורה עממית?....... זו עזרה דחופה.

דיסוננס קוגניטיבי הכי עממי שיש איתן - שיחה - 19:08, 28 באפריל 2011 (IDT)

שאלה על זרם חשמלי

לא שעורי בית ( הבנתי שזה לא המקום) אלא שאלת הבנה. נגיד לוקחים גליל מוליך בעל עובי מסויים ומחברים אותו למתח. ככה שחוט אחד נוגע בדופן החיצונית וחוט אחד בדופן הפנימית. ונשאלות השאלות (על ידי):

1) איך נראית במציאות תנועת החלקיקים לאורך הגליל? חשבתי בהתחלה שזה יהיה זרם ישיר בין נקודות החיבור של החוטים(קו ישר). זה לא ככה, נכון?

2) האם כל הגליל משתתף? כלומר אם חותכים ממנו חלק משהו משתנה?

3) האם מיקום החיבור של החוק חשוב? כלומר אם מחברים א החוק באמצע הדופן החיצונית או בצד?

3) אם במקום זה נחבר את שני החוטים באותו הצד( נגיד בדופן הפנימית)?

4) שאלה אחרונה והיא חישובית: אם הגליל הוא מחומר מוליך בעל התנגדות סגולית הנתונה על ידי נוסחה התלויה במיקום מהציר, איך אני מחשב את ההתנגדות השקולה של המוליך?

79.176.203.51 17:49, 28 באפריל 2011 (IDT)

אני חושב שאתה צריך להתייחס לזה כחיבור נגדים במקביל - אפשר לחשוב על זה כאינסוף מסלולים אינפיניטיסמליים מקבילים עם התנגדויות שונות (התלויות באורך המסלול) שעוברים בין נקודות החיבור. צריך לעשות אינטגרציה על כל המסלולים. אני-ואתה • שיחה 18:21, 28 באפריל 2011 (IDT)

אהה... לא שבתי על זה. אתה אומר שהבעיה שקולה להרבה גלילים קונצנטריים שכל אחד מהם מחובר בטור לשני? גישה מעניינית.

אבל אני גם רוצה להבין איך התהליך הפיזיקלי מתקיים. שטח של כל "גליל אינפיניטיסמלי" כזה הוא נגד, נכון? כלומר הזרם עובר דרך כולו? 79.176.203.51

לא. אני מדבר על חיבור *במקביל* של כל המסלולים האפשריים (שאינם חוצים זה את זה) שעוברים בין נקודות החיבור. אני-ואתה • שיחה 18:33, 28 באפריל 2011 (IDT)

ובשביל שיהיה אפשר לדבע על הגלילים הדקים הקונצנטריים, מה שצריך זה לא סתם לחבר חוט שהוא מוליך אידאלי, אלא בעצם לעשות ציפוי של כל הצד העליון של הגליל, וציפוי של כל הצד התחתון של הגליל במוליך אידאלי. eman • שיחה • ♥ 18:37, 28 באפריל 2011 (IDT)

ההדמיה לא ברורה. למה רק של הצד העליון ותחתון? 79.176.203.51 19:15, 28 באפריל 2011 (IDT)

לא ממש הבנתי את הרעיון מבחינה פיזיקלית. למה חיבור במקביל? מאיפה זה בא? וגם לא כל כך הבנתי מה זה "כל המסלולים האפשריים (שאינם חוצים זה את זה) שעוברים בין נקודות החיבור". נגיד השאלה היא "נגד בצורת קליפה גלילית, בעלת רדיוס פנימי a, רדיוס חיצוני b ואורך L עשוי מחומר מוליך בעל התנגדות סגולית ρ(r) = α*r^2. מה ההתנגדות של הנגד?". 79.176.203.51 19:15, 28 באפריל 2011 (IDT)

התמונה הזו יכולה קצת להמחיש את צורת ההסתכלות שלי. הזרם עובר בין שתי הנקודות במסלולים רבים, חלקם קצרים יותר וחלקם ארוכים יותר. צריך לסכם את כולם. בפועל אני לא בטוח שזו צורה מדוייקת להסתכל על זה, משום שיכול להיווצר "צוואר בקבוק" בנקודות היציאה. אני-ואתה • שיחה 20:03, 28 באפריל 2011 (IDT)

שאלה על חוק גאוס

שלום,

א. כשמחשבים את השדה במרחק R מתיל\גליל אינסופי, משתמשים במעטפת גאוסיאנית גלילית באורך L ואומרים שכיוון שאין סיבה שהשדה בנק' אחת יהיה שונה מהשנייה, וכיוון שהשדה מאונך למוליך בכל נקודה, האינטגרל של השדה על השטח הופך למכפלה של E ב-S והוא שווה ל-Q חלקי אפסילון 0. אני מבין שדרך הפעולה הזו עונה על הגדרת חוק גאוס, שאומרת שהשדה פרופרציוני למטען בתוך המעטפת. השאלה שלי היא, איך ניתן להבין מבחינה הגיונית מדוע אפילו במקרה כזה השדה פרופרציוני רק למטען של התיל בתוך המעטפת ולא תלוי גם במטענים שעל התיל מחוץ למעטפת, כאשר ברור שהשדה נגרם גם כתוצאה מהמטען שמחוץ למעטפת (השטף של קווי השדה מחוץ למעטפת אמנם מתאפס אבל התרומה שלהם לשדה לא מתאפסת).

ב. למה כשרדיוס של גליל קטן מאוד ביחס לאורכו, ניתן להתייחס אליו בקירוב כאינסופי? או בצורה יותר כללית - באילו מקרים ניתן לעשות קירוב אינסופי?

תודה מראש!

א) במקרה הזה השדה אינו נקבע על פי חוק גאוס. אבל התרומה של התיל לשדה נשארת קבועה בלי קשר למה שיש מסביב. זהו עיקרון הסופרפוזיציה. ב) כל גליל אפשר לקרב לתיל אינסופי, במידה שונה של דיוק. זוהי המשמעות של קירובים, שהם נכונים בערך. כדי לדעת אם זה מספיק טוב צריך לחשב את השגיאה שנוצרת מגודל תיל סופי. ‏Setreset • שיחה 10:09, 29 באפריל 2011 (IDT)

מה פירוש "השדה אינו נקבע על פי חוק גאוס"? בהרצאה המרצה חישב את השדה במקרה כזה, באמצעות חוק גאוס - על זה נסובה שאלתי.

נסה להבין את עיקרון הסופרפוזיציה. מחשבים את תרומתו של כל רכיב פשוט (תיל, קליפה כדורית, מטען נקודתי וכו') לשדה, בנפרד, כאילו הוא לבד בעולם, על פי חוק גאוס. אחר כך מחברים את כל התרומות הנפרדות לשדה הכולל בכל נקודה. חוק גאוס תקף תמיד אבל אי אפשר להשתמש בו כדי לחשב את השדה כאשר שמים מספר אלמנטים בו זמנית, כי השדה אינו אחיד. ‏Setreset • שיחה 12:46, 29 באפריל 2011 (IDT)

אולי לא ניסחתי היטב את השאלה. אני מבין למה אתה מתכוון, אבל אני לא מדבר על מצב בו יש מספר אלמנטים. אני מדבר על תיל טעון אינסופי יחיד בעל צפיפות מטען כלשהי. מחשבים את השדה במרחק R מהתיל ע"י מעטפת גאוסיאנית באורך L. השאלה היא מדוע השדה פרופרציוני רק למטען על החלק של התיל בתוך המעטפת, ולא גם למטען שעל התיל מחוץ למעטפת.

המטען מחוץ למעטפת גאוסינאית לעולם אינו משנה את מכלול השטף שעובר דרך המעטפת כולה, אלא רק משפיע על פיזור צפיפות השטף על פני שטח המעטפת. ההגיון בזה הוא לחשוב כאילו כל שטף שנכנס למעטפת מבחוץ גם יוצא מעברו האחר של המעטפת. שים לב שלא מדוייק לומר ש"השדה פרופורציוני רק למטען שבתוך המעטפת" כפי שכתבת. זה כמובן לא נכון, ואם נשנה את המטען שמחוץ למעטפת ונשאיר את המטען בתוך המעטפת קבוע, השטף הכולל דרך המעטפת אמנם יישאר כפי שהיה, אבל השדה ישתנה לגמרי וצפיפות השטף שלו דרך פני המעטפת יתפלג בצורות משתנות. אני-ואתה • שיחה 15:07, 29 באפריל 2011 (IDT)

תודה על התשובה. אני יודע שכפי שכתבת המטענים מחוץ למעטפת אמנם לא משפיעים על השטף, אבל כן משפיעים על השדה. אם כן למה במקרה של צפיפות מטען קבועה חוק גאוס אומר שהאינטגרל של השדה על השטח שווה למטען בתוך המעטפת חלקי אפסילון 0?

בתיל אינסופי עם צפיפות מטען קבועה הסימטריה של הבעיה גורמת לכך שצפיפות השטף מתפלגת באופן אחיד על פני מעטפת הגליל וששום שטף לא יוצא דרך בסיסיו. לכן במקרה כזה ניתן ללמוד מחוק גאוס (שנותן את השטף הכולל) על הגודל המקומי של השדה. אני-ואתה • שיחה 17:12, 29 באפריל 2011 (IDT)

אוקי, השטף מתפלג באופן אחיד. איך מכאן נובע שמכפלת השדה בשטח פני הגליל להוציא את הבסיסים שווה פרופרציונית דווקא למטען בתוך המעטפת ולא גם למטען מחוצה לו?

יש פה שני שלבים: 1. לפי חוק גאוס אנחנו יודעים כמה השטף הכולל (פרופורציוני למטען בתוך המעטפת). 2. כשיש סימטריה שגורמת להתפלגות אחידה ניתן להסיק מהשטף הכולל על השדה המקומי. אני-ואתה • שיחה 17:27, 29 באפריל 2011 (IDT)

אבל זאת בדיוק השאלה שלי...אם נסתכל לדוגמה על מקרה של כדור בו יש מטען יחיד בלי מטענים מחוץ לכדור, ברור שהשטף אחיד, וברור שהוא פרופרציוני רק למטען בתוך הכדור (אם מגדילים את רדיוס הכדור פי קבוע כלשהו, השדה בנק' כלשהי על פני הכדור יורד פי אותו קבוע). מה שאני מנסה להבין הוא מדוע אפילו כשיש מטענים מחוץ לתיל והם בפירוש כן תורמים לשדה (ומדובר במקרה של התפלגות מטען אחידה) - גם אז המטען פרופרציוני דווקא למטען בתוך המעטפלת. מצטער על הנודניקיות..

זה מה שאומר חוק גאוס - שכל שטף שנכנס מצד אחד, יצא מהצד השני, ולא ישפיע על השטף הכולל. אני-ואתה • שיחה 17:45, 29 באפריל 2011 (IDT)

"המעש"

שלום! האם ניתן למצוא את גיליונות המעש של הלח"י באינטרנט? [ספיצפית את המעש מ"ד]

אם אין אפשרות כזו, האם ישנו ספר שאפשר למצוא שם?

תודה רבה!

הכתובת שלך היא מכון ז'בוטינסקי. יש להם ארכיון ובו כל גליונות המעש. Shannen - שיחה 16:54, 29 באפריל 2011 (IDT)

שאלה עקרונית בקשר לזרם חשמלי

בלי אינטגרלים ובלי חישובים- שאלה תאורתית לגמרי.

נגיד אני לוקח מוליך עבה ומחבר חוטים משני צידיו והחוטים תחת מתח. למה שזרם יעבור בכל המוליך? הזרם רוצה לעבור במקום בו ההתנגדות הכי נמוכה, בדרך הכי קצרה. אני "במקומו" הייתי הולך אך ורק בקו ישר בין קצוות החוטים. אבל עובדה שחוט להט של נורה/גריל דולק כולו. למה זה? בשאלה הקודמת נתתי דוגמה יותר מסובכת, של גלילי. אז אני רוצה להבין מה התהליך שמתרחש- איך זה קורה שהזרם "מתפצל"? לא צריך לתת לי מודל מתמטי לזה. אני רוצה להבין פיזיקלית את התופעה. 79.182.204.81 10:42, 29 באפריל 2011 (IDT)

תחשוב שיש הרבה אתה ולא רק אחד. וכולכם רוצים להגיע בדרך הקצרה והקלה. אבל אין מקום לכולם בשביל הזה, אז חלקכם יבחר בשביל קצת יותר ארוך ויותר פנוי. וכן הלאה, עד שכל השבילים מתמלאים ורק אז המוליך מגיע לקצה יכולת מעבר האנשים דרכו. יוסי • שיחה 12:43, 29 באפריל 2011 (IDT)

אנלוגיה נוספת שאולי קצת יותר קרובה, תחשוב על זרימה של מים בצינור על דפנות הצינור הזרימה פחות מהירה, אך בכל זאת המים זורמים שם. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 02:19, 30 באפריל 2011 (IDT)

בושם

למה בדרך כלל כשמשתמשים בבושם משפריצים על הדופק למשל מאחורי האוזניים?

תודה.

הסיבה היא רומנטית. מזליפים בושם על פרק כף היד (הנשית) כדי שהגבר הנושק את אותה יד יחוש בריח. לא מזליפים על כף היד עצמה כדי שהגבר הנושק את אותה כף יד לא יחוש בטעם הבושם אלא בריחו. מזליפים מאחורי האוזניים כדי שהריח יורגש בזמן נשיקה על הלחי ומהסיבה האמורה מעלה לא מזליפים על הפנים. --וידנפלד - שיחה 20:00, 5 במאי 2011 (IDT)

תלות לינארית בין פונקציות

נגיד יש לי משוואה בצורה $y''+p(x)y'+q(x)y=0$ כאשר המקדמים רציפים. והשאלה היא האם קיימים שני פתרונות המקיימים $y(0)=0$ שהם תלויים?

אני רואה מיידית את האפשרות של פיתרון סינגולרי y=0. אבל השאלה היא האם הפיתרון הנוסף הוא תלוי לינארית בפיתרון האפס?

ואותה שאלה בדיוק למקרה ש$y(0)=1$. לדעתי זה מקרה שונה כי אין פיתרון סינגולרי ולכן אם המקדמים רציפים, אז הפונקציות בת"ל. 79.182.211.190 15:51, 29 באפריל 2011 (IDT)

למשוואה דיפרנציאלית ליניארית הומוגנית מסדר שני יש שני פתרונות *בלתי תלויים*. האם קיימים פתרונות שהם תלויים? בוודאי; אם y הוא פתרון, אז 14y הוא פתרון התלוי בו. האם הפתרון הנוסף "תלוי ליניארית בפתרון האפס"? בוודאי; כל קבוצה הכוללת את וקטור האפס תלויה ליניארית. אני מציע שתברר לעצמך מהי תלות ליניארית. עוזי ו. - שיחה 15:57, 29 באפריל 2011 (IDT)

הפונקציות f1, f2 תלויות לינארית אם קיימים מקדמים, לא כולם אפס כך ש $af1+bf2=0$. זאת ההגדרה שקיבלנו. אתה אומר שלכל מד"ר לינארית הומוגנית מסדר 2 יש 2 פיתרונות בת"ל. ואז אתה אומר שלכל אחד מהם יש עוד אינסוף פונקיות שתליות בהם שכולם מקיימות את תנאי ההתחלה? יש לך דוגמה פשוטה להמחשה? אינטואיטיבית אני לא הכי מבין את זה. נגיד השאלה מנוסחת כך "נתונה משוואה $y''+p(x)y'+q(x)y=0$ כאשר המקדמים רציפים. קבע אם הטענה היא אמת או שקר: קיימים שני פיתרונות תלויים לינארית שמקיימים את התנאי $y(0)=1$". אותה שאלה בול עם החלפת התנאי ל$y(0)=0$. לדעתי בראשון זה שקר ובשני אמת, אבל אני לא מצליח לנסח לעצמי למה.

אם "שני פתרונות תלויים ליניארית", אז אחד מהם הוא כפולה בקבוע של השני. תנאי כמו y(0)=0 אינו מוסיף במקרה כזה שום מידע; לעומת זאת מ-y(0)=1 אפשר לקבל את הקבוע. עוזי ו. - שיחה 17:39, 29 באפריל 2011 (IDT)

אני לא מבין לצערי. מה הקשר בין התנאי y(0)=1 לבין תלות בין פיתרונות? לגבי המקרה של אפס. אני מכיר טענה שאומר שאם נתונים שני פיתרונות בת"ל של אותה המד"ר, אז הם לא יכולים להתאפס באותה הנקודה. 79.182.211.190 18:13, 29 באפריל 2011 (IDT)

נניח ש-$\ y_{1},y_{2}$ הם שני פתרונות תלויים ליניארית. אז קיים קבוע a כך ש-$\ y_{2}=ay_{1}$. כלומר, $\ y_{2}(x)=ay_{1}(x)$ לכל x. בפרט $\ y_{2}(0)=ay_{1}(0)$. אם מניחים $\ y_{1}(0)=y_{2}(0)=1$, אז מקבלים $\ a=1$, כלומר הפתרונות שווים. לעומת זאת, אם מניחים $\ y_{1}(0)=y_{2}(0)=0$, המשוואה הזו לא נותנת כלום (ובצדק). עוזי ו. - שיחה 20:36, 30 באפריל 2011 (IDT)

רוז'ה רובוטה

בערך האנגלי אודותיה נכתב:
At Yad VaShem in Jerusalem, a monument has been erected to Rosa and her three sisters-in-martyrdom. It stands in a prime location in the garden. האם מישהו יודע משהו על הציון הזה? אולי אפילו קיימת תמונה של זה בויקישיתוף של יד ושם ואפשר יהיה להכניס את זה לערך.אודי - שיחה 16:22, 29 באפריל 2011 (IDT)

התפתחות צרכים אבלוציונים איך זה קורה?

לדוגמה הלוויתן מקורו בחיה יבשתית שהייתה דומה לזאב, עקב צורך במזון יותר נגיש עבר מן היבשה אל המים. זאת אומרת שמרגע זה, צורך מחשבתי בלבד משנה דברים מוחשיים כמו ידיים רגלים וכו. אחרי זה מתפתחות מוטציות ונוצר זן חדש, ברירה טבעית. אבל לפני הכל התהליך מתחיל במחשבה יש עוד חיות כאלה בטבע איך תופעה זאת קוראת?

מה שגורם לשינוי אינו צורך מחשבתי, אלא מוטציה מוחשית ואקראית, שבשל הנסיבות המיוחדות ותנאי החיים של בעל-החיים יכולה (או, בדרך כלל, לא יכולה) להגדיל את סיכויי הישרדותו.

התשובה מוסברת לפרטי פרטים בערך ברירה טבעית. עִדּוֹ - שיחה 17:39, 30 באפריל 2011 (IDT)

היכן מתגוררים נשיאי ארה"ב?

תודה.

בתקופת נשיאותם - בבית הלבן. קיפודנחש - שיחה 18:56, 29 באפריל 2011 (IDT)

פרשה שהסעירה את אירופה בשנים האחרונות

זכורה לי פרשה מ3-4 שנים האחרונות של ילדה צרפתית או בריטית שנעלמה..אח"כ האשימו את ההורים בהיעלמות

מישהו יודע על מה אני מדבר? תודה.

זה?. אריה ה. - שיחה 01:17, 30 באפריל 2011 (IDT)

זיהוי ציפור שמקננת לי על אדן החלון

ראש שחור, גוף חום, מקור צהוב, כתמים צהובים סביב העיניים, קצוות הכנפיים לבנות. אני אנסה לתפוס תמונה במשך היום, אבל יש מישהו שמזהה איזו ציפור זאת? • עודד (Damzow) • שיחה • הלוואי והייתי בדיקסי! • 07:39, 30 באפריל 2011 (IDT)

נסה מיינה מצויה. בברכה, אוריה אורן - שיחה 12:49, 30 באפריל 2011 (IDT)

בינגו! • עודד (Damzow) • שיחה • הלוואי והייתי בדיקסי! • 16:14, 30 באפריל 2011 (IDT)

למרות שזאת ציפור יפה, היא גורמת לנזקים לחי המקומי מכאן ועד אוסטרליה. בברכה, --איש המרק - שיחה 16:34, 30 באפריל 2011 (IDT)

מזה פאן?

PAN

מה פירוש המילה בהקשר מדעים?

חבל שלא נתת דוגמה. אני משערת שהתכוונת לתחילית "פאנ" או "פנ", שמקורה מיוונית והמשמעות היא "כלל", "הכול". דוגמה- פנדמיה. Rebecca - שיחה 14:42, 30 באפריל 2011 (IDT)

רטבים סינים חומים סמיכים מבוססי סויה, והסמכת רטבים במטבח הסיני - אנא עיזרו!

איך הסינים מסמיכים את רטבי הסויה\סוכר שלהם בצורה כזו?, חוץ מעמילן תירס, האם יש עוד דרך?, קלאסית יותר?...

הבנתי שיש רוטב סויה כהה, שהוא סמיך מאד לעומת סויות רגילות.., אבל לא מצאתי כזה בחנויות... גם במבוק לא מצאתי יותר מדיי בחנויות... אשמח בבקשה רבה לעצותיכם.

תחפש בלאק סויה בקבוק זכוכית מדבקה כתומה או לחלופין אתה יכול להשתמש ברוטב טאריקי או לערבב סויה וסילאן

איך מזהים על אגוזי פקאן אם הם טריים?

מאלה שאני קונה במשקל,

תודה.

תטעם --MT0 - שיחה 15:04, 1 במאי 2011 (IDT)

נכזרת שניה חלקית?

אם נתונה פונקציה כלשהי $u(x,,y)=...$מה פירוש הסימנים $u_{xx},u_{xy},u_{yx}$? אני מניח שזה פעם גיזרה לפי איקס ואז לפי איקס והשני פעם לפי ווי ופעם לפי איקס. אבל מאיזה מתחילים( מה ההבדל בין השני לשלישי)? או זה לא חשוב? 79.181.212.199 18:23, 30 באפריל 2011 (IDT)

אם כתוב קודם x ואח"כ y גוזרים קודם לפי x ואח"כ לפי y. יש משפט שאומר שאם הנגזרת הראשונה והשנייה רציפות בנק' (xo,yo), אז הנגזרת לפי x ואז לפי y בנקודה (xo,yo) שווה לנגזרת לפי y ואז לפי x בנקודה (xo,yo).

גיאומטריה אנליטית/חדו"א

שאלה: היה L ישר העובר דרך נקודה $(1,0,0)$ ונמצא קולו על העקום $x^{2}+y-z^{2}=1$. צריך למצוא את הזווית בין הישר L לבין המישור XY.

הממ... נראה לי ממש מוזר שיש ישר שכולו נמצא על היפרבלואיד. אבל מסתבר שהדפנות שלו הם קווים ישרים...

אינטואינטבית אני מנחש שהתשובה היא 45 מעלות. אבל איך אני מגיע לזה בלי לנחש? 79.181.212.199 18:30, 30 באפריל 2011 (IDT)

האם צמחים מסוגלים לשמוע?

נבדק והוכח שמוזיקה משפרת בקצת את ההתפתחות שלהם, אבל איך זה קורה? הם שומעים אותה...ואז מה? או שהם לא מסוגלים לשמוע בכלל? 94.159.204.163 18:33, 30 באפריל 2011 (IDT)

בשביל "לשמוע" צריך אוזניים שתשמענה, מערכת עצבים שתעביר את הקול הנשמע אל המוח, ומוח בשביל לעבד את האותות. אז מה נראה לך, צמחים יכולים או לא יכולים לשמוע? פומפריפוזה - שיחה 19:25, 30 באפריל 2011 (IDT)

דרוש מקור רציני לכך שיש משהו בשמועה הנפוצה והמוזרה שמחקרים הראו שצמחים מגיבים למוזיקה. דניאל ב. 19:28, 30 באפריל 2011 (IDT)

לא יודע אם זה נחשב בעיניך מקור מספיק רציני, אבל במכסחי המיתוסים יש פרק שבו הם מפריכים את השמועה אודות השפעת מוזיקה וכן מיתוסים אודות השפעות של אמירת שבחים מחד וקללות מאידך על התפתחות שתילי צמחים.188.120.129.197 20:50, 30 באפריל 2011 (IDT)

צמחים רגישים לתנודות רוח ובכלל זה לתנודות היוצרות קול. תנודות כאלו עשויות להשפיע על גדילתם, בדרך כלל ליצירת גבעול עבה יותר, ולצמוח לגובה נמוך יותר. האם זאת שמיעה? זו כבר שאלה של סמנטיקה. קרני 00:24, 1 במאי 2011 (IDT)

קישורים לשיקולך 1 , 2. בברכה, אוריה אורן - שיחה 00:45, 1 במאי 2011 (IDT)

הקישור הראשון הוא למחקר בודד שפורסם במגזין די זניח מבחינת חשיבותו. השני הוא כתבה לפני ביצוע הניסוי (שלא לדבר על כך שהניסוי לא מסודר. אין בו סמיות כפולה, לדוגמה). מכיוון שהתוצאה אמורה להיות כ"כ ברורה, אני הייתי מצפה למצוא כמה וכמה חזרות על הניסוי הזה. נסה לחשוב כמה חוקרים מסתובבים משועממים ומחפשים נושאים למחקר. מכיוון שאני מתעצל לחפש כרגע, אתה יכול להצביע על מחקרים יותר מסודרים שנעשו בעקבות המחקר הקוראני? Tzafrir - שיחה 08:23, 1 במאי 2011 (IDT)

אין לי גישה למחקרים נוספים. מה שברור הוא, שהמיתוס קיים ונפוץ, ואני מחפש- כמו השואל- דרכים להפריך/לאמת אותו. לא הייתי סומך על אותם 'חוקרים משועממים', שכן בשל אינדוקטרינציה ומנגנוני מימון המחקרים, שאלות כאלה לא נשאלות. אוריה אורן - שיחה 14:46, 1 במאי 2011 (IDT)

למה אין מוטיבציה? די פשוט ליצור מחקר כזה. כל מה שצריך זה כמה חממות. בכל חממה שמים מחשב. המחשב מנגן את המוזיקה הרצויה מתי שרוצים (אם יש בקר השקיה, למה לא יהיה בקר צליל?). יש בעולם מספיק חברות שיהיו מוכנות להשקיע קצת כסף בשביל הסיכוי להגדיל את התפוקה בעוד עשרה אחוזים. לגבי חשיבות הסמיות הכפולה: ר' [2]. מה שלא מפריע ל[3] להסתמך עליו. מכיוון שכבר ראיתי לא מעט הסתמכויות מהסוג הזה, אני רוצה לראות את המאמרים עצמם, ולא דיווח עליהם בסיינטיפיק ידיעות. ואם אתה חושב שחוקרים לא שואלים שאלות מטומטמות, אתה לא מכיר את פרס איג נובל.Tzafrir - שיחה 20:11, 1 במאי 2011 (IDT)

אני הייתי מטיל ספק בכל מה ש"נבדק והוכח". מחקרים אמיתיים לא מתיימרים להוכיח שום דבר. 79.182.43.29 13:58, 1 במאי 2011 (IDT)

אבל במקרה זה נטל ההוכחה הוא על הצד השני. מישהו צריך להראות בצורה אמינה שיש השפעה כזו. מכיוון שמדובר על צמחים שתמיד אפשר לגדל מחדש בשנה הבאה, לא אמורות להיות בעיות לשחזר את אותו הניסוי. בינתיים אף אחד לא הצליח להדגים את "העובדה הידועה" הזו. הצליחו להדגים במקרים רבים שהיא לא נכונה. לכן ככל הידוע לנו אין כאן תופעה אמתית. Tzafrir - שיחה 20:16, 1 במאי 2011 (IDT)

השפעת השינה על הגוף

שלום רב, ברצוני לשאול: מה היא ההשפעה של השינה בשעות יום ולא לילה על גוף האדם? מה התוצאות של שינה רק באור יום, וערנות מוחלטת לכל אורך הלילה? האם אנחנו "מתוכנתים" לפי הגנים שלנו להיות ערניים באור וישנים בלילה ? ואם כן מה כל הייתרונות בכך? ברכות, Nimrod333 - שיחה

שינה באור יום מקטינה את ייצור הורמון המלטונין בגוף. לחסר במלטונין יש השפעה לא רק על איכות השינה, אלא גם על גדילה, הזדקנות וחיסון.Dalila - שיחה 18:46, 1 במאי 2011 (IDT)

אם לדייק, המקצב הצירקדי בבני אדם שונה מפרט לפרט. מי שהוא "ציפור בוקר" אכן עשוי לחוות סטיות בהפרשת מלטונין שעה שהוא מנסה לסגל לעצמו מחזורי שינה וערות שאינם טבעיים לו. עם זאת, ל"ציפורי לילה" (הפרשה דחויה של מלטונין) אין שום בעיה עם שינה בשעות האור, ואין הבדל בכמות המלטונין המופרשת אצלם, רק בשעות. דקי • שיחה • גמני רוצה כזה... 13:26, 2 במאי 2011 (IDT)

תודה רבה לכל העונים, בברכה Nimrod333 - שיחה 15:51, 7 במאי 2011 (IDT)