הנרי מור
 | |
| לידה |
30 ביולי 1898 קאסטלפורד, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
31 באוגוסט 1986 (בגיל 88) מאץ' הדהאם, הרטפורדשייר, הממלכה המאוחדת |
| מקום קבורה |
St Thomas Churchyard |
| לאום |
אנגלים |
| מקום לימודים |
|
| תקופת הפעילות |
1925–1986 (כ־61 שנים) |
| זרם באמנות |
אמנות עכשווית, פרימיטיביזם, סוריאליזם, מודרניזם קטלאני |
| יצירות ידועות |
אישה עטויה יושבת, Reclining Figure: Festival, Two-Piece Reclining Figure: Points |
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג |
אירנה ראדטסקי |
|
www | |
  | |
הנרי מור (באנגלית: Henry Moore; 30 ביולי 1898 – 31 באוגוסט 1986) היה פסל ואמן אנגלי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנרי מור נולד בקאסטלפורד שבאזור יורקשייר, כבנה השביעי של משפחת כורים. עבודתו הראשונה הייתה כמורה בבית הספר היסודי שבו למד בילדותו. הוא התגייס לצבא הבריטי בגיל שמונה עשרה ולחם במלחמת העולם הראשונה בקרב קאמבארי.
מור למד בקולג' המלכותי לאמנות (Royal College of Art) בלונדון בין השנים 1925–1921. את תערוכת היחיד הראשונה שלו הציג בלונדון בשנת 1928. בשנת 1946 הציג תערוכה רטרוספקטיבית במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק ובשנת 1948 זכה בפרס הראשון בביאנלה של ונציה.
מור התפרסם לראשונה בסדרה של רישומים שערך במנהרות הרכבת התחתית של לונדון בזמן "הבליץ" - הפצצת העיר על ידי גרמניה במלחמת העולם השנייה. רישומים אלו הציגו דמויות כבדות, פיסוליות באופיין, ושימשו סמל לעמידתם של תושבי לונדון בבליץ הגרמני.
עבודתו הפיסולית של מור שואבת הן מן הנוף האנגלי ומצורותיהן של אבנים, עצמות וכדומה והן מפיסול פרימיטיבי.
עבודתו החדשנית כפסל התבטאה בעיצוב דמויות אשר שילבו את הדמות עם הסביבה על ידי יצירת חללים נגטיביים בפסל המתפקדים כחלק בלתי-נפרד מן העבודה. פסליו הם לרוב מונומנטליים ורבים מהם הוא הציב בטבע.
בישראל מוצג פסל ארד שיצר ברחבה שבחזית מוזיאון תל אביב, וכן כמה מעבודותיו מצויות באוסף של מוזיאון ישראל כחלק מגן האמנות ע"ש בילי רוז. בקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית בירושלים, מוצג עותק של פסלו "אישה עטויה יושבת"[1] (באנגלית: "Draped Seated Figure") במדשאה המרכזית.
האוסף הגדול ביותר של פסלי הנרי מור נמצא באגף שיוחד ליצירותיו בתוך הגלריה לאמנות של אונטריו בטורונטו בקנדה. בימי חייו יצר הנרי מור קשר מיוחד עם העיר. אחד מפסליו הוצב בחזית בניין העירייה. הוא הוריש לגלריה בעיר, חלק נכבד מאוספיו.
בדצמבר 2005 נגנב פסל של מור באנגליה בעת שאוכסן לצורך שיפוצים. אף שהובטח פרס כספי עצום על השבת היצירה, שערכה לא יסולא, מעריכים שהיא הומסה לצורך שימוש בארד.[2]
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
-
"חוליות" (1968–1969), פסל בשלושה חלקים המוצג במוזיאון ישראל ירושלים -
"הרוח הדרומית" (1928), אבן. רחוב ברודוואי מס' 55, לונדון -
פסל בחזית מוזיאון תל אביב -
"דמות מסובה" - נמצא בחזית מוזיאון פיצוויליאם בקיימברידג', אנגליה
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עדינה קמיאן-קשדן ואחרים, הנרי מור, מבט על האוסף, ירושלים: הוצאת מוזיאון ישראל, 2004.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הנרי מור- קרן הנרי מור (באנגלית)
- ביוגרפיה (באנגלית)
- אילנה באום, ישעיהו אביעם וי. סינקלסטון, סר הנרי מור – הפסל שגילה את קסם החורים, מעריב, 1 בספטמבר 1986
- הנרי מור, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- הנרי מור, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הנרי מור (1898-1986), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עדינה קמיאן-קשדן ואחרים, הנרי מור, מבט על האוסף, ירושלים: הוצאת מוזיאון ישראל, 2004, עמ' 12.
- ^ כתבה על גנבת הפסל ועל החשש שהותך בעיתון הגארדיאן הבריטי.