דון דיאבלו
 | |
| לידה |
27 בפברואר 1980 (בן 44) Coevorden, הולנד  |
|---|---|
| שם לידה | דון פפיין שיפר |
| שם במה |
Don Diablo |
| מוקד פעילות |
ממלכת ארצות השפלה |
| תקופת הפעילות |
מ-1997 |
| סוגה |
אלקטרו |
| חברת תקליטים |
פרוטקול רקורדינגס, ריבילד רקורדינגס, ספינין' רקורדס |
|
www | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
דון פפיין שיפר (בהולנדית: Don Pepijn Schipper; נולד ב-27 בפברואר 1980), הידוע יותר בשם הבמה דון דיאבלו (Don Diablo), הוא מפיק מוזיקלי, תקליטן ופזמונאי הולנדי. הוא נחשב כאחד מחלוצי הז'אנר פיוצ'ר האוס, יחד עם אוליבר הלדנס וצ'אמי (אנ'). ב-2016, הוא דורג כאמן הפיוצ'ר האוס של השנה בביטפורט.[1]
קריירה מוזיקלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]1995–2005: תחילת הקריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2002, הוא הוציא את אלבום האוסף הראשון שלו, M8 Worldwide Volume Nine - Storming.
ב-2004, הוא הוציא את אלבום האולפן הראשון שלו, 2 Faced. בהמשך השנה, הוא השיק את פרויקט המוזיקה שלו, Divided, שבו הציא 2 סינגלים: "The Music, the People" ו-"Easy Lover". הסינגל "Easy Lover" היה גרסה מחודשת ללהיט של פיליפ ביילי (אנ') ופיל קולינס מ-1985.
ב-2005, הוא הוציא את אלבום האוסף השני שלו, Sellout Sessions 01.
2006–2009: Life Is a Festival
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2006, הוא הוציא את הסינגל "Who's Your Daddy". הסינגל הגיע, בשיאו, למקום ה-25 במצעד 100 הסינגלים ההולנדי ולמקום העשירי ב-Dutch Top 40.
ב-2007, הוא הוציא את אלבום הרמיקס הראשון שלו, The Face of a New Generation. בהמשך השנה, הוא הוציא, בשיתוף פעולה עם ביזיי (אנ') את הסינגל "This Way (Too Many Times)". הסינגל הגיע, בשיאו, למקום ה-25 במצעד 100 הסינגלים ההולנדי ולמקום החמישי ב-Dutch Top 40.
ב-2008, הוא הוציא את אלבום האוסף השלישי שלו, Sellout Sessions 02. בהמשך השנה, הוא הוציא את אלבום האולפן השני שלו, Life Is a Festival.
ב-2009, הוא הוציא את אלבום האוסף הרביעי שלו, Sellout Sessions 3. בהמשך השנה, הוא הוציא את אלבום האוסף החמישי שלו, Drive-By Disco.
ב-28 ביוני 2009, הוא הוציא, בשיתוף פעולה עם אקסמפל, את הסינגל "Hooligans". הסינגל הגיע, בשיאו, למקום ה-15 במצעד הדאנס הבריטי.
2010–2013
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-8 במרץ 2010, הוא הוציא, בשיתוף פעולה עם סידני סמסון (אנ'), את המיני-אלבום הראשון שלו, Monster.
ב-10 באוקטובר 2010, הוא הוציא, בשיתוף פעולה עם הלהקה דרגוניט (אנ'), את הסינל "Animale". הסינגל הגיע, בשיאו, למקום ה-33 במצעד הסינגלים ההולנדי ולמקום השני בפלנדריה.
ב-2012, הוא הוציא את המיני-אלבום השני שלו, Lights Out EP. בהמשך השנה, הוא הוציא את המיני-אלבום השלישי שלו, M1 Stinger EP.
ב-2013, הוא יצר את שיר הנושא "Origins" של המשחק באטמן: ארקהם אוריג'ינס.
ב-2013, הוא הוציא, בשיתוף פעולה עם המפיק מאט נאש, את הסינגל "Starlight (Could You Be Mine)". הסינגל מאוחר יותר הופיע בהופעה האחרונה של Swedish House Mafia באותה שנה.[2] מאוחר יותר, השיר נהיה להיט בביטפורט.[3] הסינגל הגיע, בשיאו, למקום ה-19 ב-Dutch Top 40.
2014–2016
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוקטובר 2014, דיאבלו הופיע במקום ה-82 ברשימת 100 התקליטנים המובילים של DJ Magazine.[4] באוקטובר 2015, הוא הופיע במקום ה-30 ברשימת 100 התקליטנים המובילים של DJ Magazine.[5]
ב-21 בספטמבר 2015, הוא הוציא בשיתוף עם טייסטו ותומאס טרואלסן (אנ'), את הסינגל "Chemicals". הסינגל הגיע, בשיאו, למקום השמיני ב-Dutch Top 40, למקום ה-26 בפלנדריה, ולמקום ה-84 בשוודיה.
ב-2016, הוא הופיע במקום ה-15 ברשימת 100 התקליטנים המובילים של DJ Magazine.
ב-7 באוקטובר 2016, הוא הוציא את הסינגל "Cutting Shapes". הסינגל הגיע, בשיאו, למקום ה-16 בוולוניה, ולמקום ה-84 בצרפת.
2017: Past.Present.Future
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2017, הוא הוציא את אלבום האוסף השישי שלו, Past.Present.Future.[6] בהמשך השנה, הוא הופיע במקום ה-11 ברשימת 100 התקליטנים המובילים של DJ Magazine.[7]
ב-27 באוקטובר 2017, הוא הוציא, בשיתוף פעולה עם הלהקה אריזונה (אנ'), את הסינגל "Take Her Place". הסינגל הגיע, בשיאו, למקום השני בוולוניה, למקום החמישי במצעד הדאנס של וולוניה, ולמקום ה-23 במצעד שירי הדאנס/אלקטרוני של בילבורד.
2018 – הווה: Future ו-Forever
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-12 בינואר 2018, הוא הוציא את אלבום הרמיקס השני שלו, Reconstructions.
ב-9 בפברואר 2018, הוא הוציא את אלבום האולפן השלישי שלו, Future.[8][9]
ב-13 במרץ 2018, הוא הוציא, בשיתוף פעולה עם הזמר ג'יימס ניומן, את הסינגל "Head Up". ב-23 במרץ באתה שנה, הוא הוציא בשיתוף פעולה עם הזמר אנסל אלגורט את הסינגל "Believe".[10] ב-25 באפריל באותה שנה, הוא הוציא, בשיתוף פעולה עם קאלום סקוט, את הסינגל "Give Me Love".[11]
ב-11 במאי 2018, הוא הוציא גרסת רמיקס לשיר "Kids in Love" של קייגו ודה נייט גיים (אנ').[12] ב-12 ביולי באותה שנה, הוא הוציא, בשיתוף פעולה עם זונדרלינג, את הסינגל "No Good". ב-3 באוגוסט באותה שנה, הוא הוציא, בשיתוף פעולה עם הזמר אלכס קלייר, את הסינגל "Heaven to Me".
ב-9 בספטמבר 2018, הוא הוציא, בשיתוף פעולה עם אמילי סאנדיי וגוצ'י מיין, את הסינגל "Survive". הסינגל הגיע, בשיאו, למקום הראשון בפולין, ולמקום השישי בחבר המדינות.
ב-20 במרץ 2020, הוא הוציא, בשיתוף פעולה עם הזמר זאק אייבל, את הסינגל "Bad".
ב-2021, הוא הוציא את אלבום הרמיקס השלישי שלו, Reconstructions Part II.
ב-10 בספטמבר 2021, הוא הוציא את אלבום האולפן הרביעי שלו, Forever.[13]
דיסקוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלבומי אולפן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2004: 2 Faced
- 2008: Life Is a Festival
- 2018: Future
- 2021: Forever
אלבומי אוסף
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2002: M8 Worldwide Volume Nine - Storming
- 2005: Sellout Sessions 01
- 2008: Sellout Sessions 02
- 2009: Sellout Sessions 3
- 2009: Drive-By Disco
- 2017: Past.Present.Future
אלבומי רמיקס
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2007: The Face of a New Generation
- 2018: Reconstructions
- 2021: Reconstructions Part II
מיני-אלבומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2010: Monster (ביחד עם סידני סמסון (אנ'))
- 2012: Lights Out EP
- 2012: M1 Stinger EP
פרסים ומועמדויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | פרס | קטגוריה | עבודה מועמדת | תוצאה |
|---|---|---|---|---|
| 2007 | פרסי TMF | הווידאו קליפ הטוב ביותר | "Pain is Temporary, Pride is Forever" | מועמדות |
| 2011 | "Animale" | מועמדות | ||
| פרסי 3FM | אמן הדאנס הטוב ביותר | עצמו | מועמדות | |
| 2012 | מועמדות | |||
| 2016 | פרסי EMPO | מפיק השנה | זכייה | |
| אמן הפיוצ'ר האוס של השנה | זכייה | |||
| 2017 | פרסי רדיו WDM | אמן האלקטרו האוס של השנה | מועמדות | |
| הרמיקס הטוב ביותר | "Keeping Your Head Up" | מועמדות | ||
| 2018 | אמן האלקטרו האוס של השנה | עצמו | זכייה | |
| הרמיקס הטוב ביותר | "Something Just like This" | זכייה |
100 התקליטנים המובילים של DJ Magazine
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | מיקום | הערות |
|---|---|---|
| 2014 | 82 | [14] |
| 2015 | 30 | |
| 2016 | 15 | |
| 2017 | 11 | |
| 2018 | 7 | |
| 2019 | 6 | |
| 2020 | 6 | |
| 2021 | 7 |
101 המפיקים של 1001Tracklists
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | מיקום | הערות |
|---|---|---|
| 2016 | 7 | [15] |
| 2017 | 2 | |
| 2018 | 1 | |
| 2019 | 5 | |
| 2020 | 8 | [16] |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של דון דיאבלו (באנגלית)
דון דיאבלו, ברשת החברתית פייסבוק
דון דיאבלו, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
דון דיאבלו, ברשת החברתית אינסטגרם
דון דיאבלו, ברשת החברתית טיקטוק
דון דיאבלו, סרטונים בערוץ היוטיוב
דון דיאבלו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
דון דיאבלו, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
דון דיאבלו, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
דון דיאבלו, באתר ספוטיפיי
דון דיאבלו, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
דון דיאבלו, באתר Last.fm (באנגלית)
דון דיאבלו, באתר AllMusic (באנגלית)
דון דיאבלו, באתר MusicBrainz (באנגלית)
דון דיאבלו, באתר דיזר
דון דיאבלו, באתר Yandex.Music (ברוסית)
דון דיאבלו, באתר Discogs (באנגלית)
דון דיאבלו, באתר Songkick (באנגלית)- דון דיאבלו, באתר Genius
- דון דיאבלו, באתר SecondHandSongs
דון דיאבלו, באתר בילבורד (באנגלית)
דון דיאבלו, באתר טיידל (באנגלית)
דון דיאבלו, באתר אמזון מיוזיק
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Say Hello To The Newly Announced #1 Future House DJ In The World". 29 בדצמבר 2016. ארכיון מ-2021-03-07. נבדק ב-2021-09-04.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Berecz, Aaron. "Don Diablo & Matt Nash - Starlight (Could You Be Mine)". DJ Mag Canada. אורכב מ-המקור ב-18 באפריל 2015. נבדק ב-26 ביולי 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Beatport Top Tracks August 6th 2013". Beatport. 6 באוגוסט 2013. ארכיון מ-2019-05-11. נבדק ב-2021-09-04.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "DJ Mag Top 100 DJs 2014 - Don Diablo". DJ Mag. 13 באוקטובר 2014. ארכיון מ-2021-02-25. נבדק ב-2021-09-04.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "DJ Mag Top 100 DJs 2015 - Don Diablo". DJ Mag. 9 באוקטובר 2015. ארכיון מ-2021-07-24. נבדק ב-2021-09-04.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Past.Present.Future". Spotify. ארכיון מ-2018-07-12. נבדק ב-2018-07-12.
- ^ "Don Diablo Wins DJ Mag Top 100 DJs 2017 Highest Future House". DJ Mag. ארכיון מ-2018-07-12. נבדק ב-2018-07-12.
- ^ "Don Diablo Reveals His New Album At Last". Your EDM. 2018-01-20. ארכיון מ-2018-01-25. נבדק ב-2018-01-25.
- ^ Diablo, Don (30 בינואר 2018). "FUTURE: 09.02.2018". Twitter. ארכיון מ-2021-03-08. נבדק ב-2018-01-30.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Don Diablo Drops FUTURE Deluxe Edition Feat. Ansel Elgort on Believe: Listen". Billboard. 2018-03-23. ארכיון מ-2018-07-08. נבדק ב-2018-07-12.
- ^ "Don Diablo - Give Me Love (feat. Calum Scott)". We Rave You. 2018-04-25. ארכיון מ-2018-07-12. נבדק ב-2018-07-12.
- ^ "Kids in Love (Don Diablo Remix) - Single". Apple Music. 2018-05-11. ארכיון מ-2018-07-12. נבדק ב-2018-07-12.
- ^ Devlin, Kieran (13 ביוני 2019). "Don Diablo announces new album and world tour". DJ Mag. ארכיון מ-2021-02-28. נבדק ב-14 ביוני 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Poll 2018: Don Diablo". DJMag.com. ארכיון מ-2019-04-11. נבדק ב-2019-03-24.
- ^ 1001Tracklists. "Top 101 Producers Of 2018". 1001Tracklists (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-2019-03-24. נבדק ב-2019-03-24.
- ^ 1001Tracklists. "Top 101 Producers Of 2020". top101Producers (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-2020-11-01. נבדק ב-2020-11-23.