סוגה
סוּגָה (בלועזית: זָ'נֶר, בצרפתית: genre – "סוג") הוא שם הבא לציין הבחנה פנימית מסורתית בתוך כל סוג אמנות לתת-קבוצות וזרמים. סוגות ספרותיות הן למשל שירה מודרנית, אפוס, קומדיה וטרגדיה. סוגה היא הכללה מופשטת של אלמנטים (נרטיביים, סגנוניים, העולם המיוצג ביצירה וכדומה) החוזרים בשתי יצירות או יותר. ניתן, אם כן, לראות ז'אנר כסוג של אינטרטקסטואליות, מערכת קונוונציות ו"כללים" הקודמת ליצירה, והיצירה שומרת עליהן במידה כלשהי.
כללי הסוגה גמישים. יצירה לא חייבת למלא את כל כללי הסוגה כדי להיות מסווגת בתוכה. בסיפור הבלשי, למשל, אחד מכללי הסוגה הוא שהפושע מתגלה בסוף הסיפור. עם זאת, לא כל הסיפורים הבלשיים מקפידים לשמור על כלל זה, והם עדיין נחשבים לסיפורים בלשיים.
בעיה נוספת היא שזוהי הכללה אנושית, מילה, שיכולה לשנות את משמעותה בתקופות היסטוריות שונות. המילה רומן, לדוגמה, שימשה במאה ה-18 במשמעות מסוימת (רומאן ריאליסטי), ואילו כיום היא מתארת, כדברי איין פורסטר, כל יצירת סיפורת ארוכה. משמעות הדבר היא שלעיתים קרובות לא ניתן למצוא לסוגה הגדרה שתכסה את כל היצירות שסווגו בתוכה ורק אותן.
ז'אנרולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ז'אנרולוגיה
ז'אנרולוגיה היא תחום בתורת הספרות או בלימודי קולנוע, תיאטרון וטלוויזיה שעוסק בחקר ז'אנרים. כבר אריסטו בפואטיקה שלו עסק בז'אנרולוגיה, כאשר הבדיל את הטרגדיה מן הקומדיה ואת אלו מן הפרודיה. מאז הפואטיקה ועד ימינו ניתן להבחין בשני כיווני מחקר שונים בתחום זה: חקר ז'אנרים מבחינה מבנית (עיסוק סינכרוני) וחקר ז'אנרים מבחינה היסטורית (עיסוק דיאכרוני).
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד גורביץ' ודן ערב, הערך "ז'אנר, סוגה", באתר אנציקלופדיה של הרעיונות
