גרהרד הרצברג
גרהרד הרצברג, לונדון 1952 | |
לידה |
25 בדצמבר 1904 המבורג, גרמניה |
---|---|
פטירה |
3 במרץ 1999 (בגיל 94) אוטווה, אונטריו, קנדה |
ענף מדעי | כימיה פיזיקלית |
מקום מגורים |
גרמניה קנדה |
מקום לימודים | האוניברסיטה הטכנית של דרשמטדט |
מנחה לדוקטורט | האנס ראו |
מוסדות |
|
פרסים והוקרה |
חבר החברה המלכותית (1951) מדליית הנרי מרשל טורי (1953) המדליה המלכותית (1971) פרס נובל לכימיה (1971)[1] |
בן או בת זוג | Luise Hedwig Herzberg |
גרהרד הרצברג (בגרמנית: Gerhard Herzberg; 25 בדצמבר 1904 – 3 במרץ 1999) היה פיזיקאי וכימאי-פיזיקלי גרמני-קנדי, אשר זכה בפרס נובל לכימיה בשנת 1971 עבור "תרומתו לידע של קונפיגורציה אלקטרונית ומבנה מולקולרי, בייחוד רדיקלים חופשיים".[1] עבודתו העיקרית של הרצברג התמקדה בספקטרוסקופיה אטומית ומולקולרית. הוא ידוע בשל שימושו בטכניקות אלו אשר קובעות את מבניהם של מולקולות דו-אטומיות ומולקולות פוליאטומיות, כולל רדיקלים חופשיים, אשר אותם קשה לחקור בדרך אחרת. כמו כן הוא ידוע בשל ניתוחיו הכימיים של גרמי שמיים. הרצברג שירת כנשיא אוניברסיטת קרלטון שבאוטווה, קנדה, בין השנים 1973–1980.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרצברג נולד בהמבורג, גרמניה ב-25 בדצמבר 1904 לאלבין הרצברג ולאלה ביבר.[2] אחיו הבכור, וולטר, נולד בינואר 1904. הוא החל ללמוד בגן בגיל מאוחר לאחר שנדבק בחצבת. גרהרד ומשפחתו היו אתאיסטים אך שמרו את עובדה זאת בסוד. אביו מת בשנת 1914, בגיל 43, לאחר שסבל מבצקת וסיבוכים שנבעו מבעיות לב קודמות. בשנת 1929 הוא התחתן עם לואיזה אואטינגר, אסטרופיזיקאית במקצועה ולהם נולדו שני ילדים. אשתו לואיזה נפטרה בשנת 1971 בגיל 64.
השכלה וקריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחילה, הרצברג שקל קריירה באסטרונומיה. כאשר הגיש בקשת קבלה למצפה של המבורג, נשלח איך בחזרה מכתב מהמצפה בו יועץ לו לא לפתח קריירה בתחום מבלי תמיכה כספית פרטית. לאחר שסיים את לימודיו בתיכון היוקרתי "Gelehrtenschule des Johanneums" שבהמבורג, הרצברג המשיך ללמוד באוניברסיטה הטכנית של דרמשטאדט בעזרת מלגה פרטית.[2] הוא סיים את לימודי הדוקטורט שלו בשנת 1928.
- 1928-30 פוסט-דוקטורט באוניברסיטת גטינגן ובאוניברסיטת בריסטול תחת הוראתם של חתני פרס נובל ג'יימס פרנק ומקס בורן
- 1930 אוניברסיטה הטכנית של דרמשטאדט: מרצה ועוזר בכיר בפיזיקה
- 1935 פרופסור אורח, אוניברסיטת ססקצ'ואן (ססקטון, קנדה)
- 1936-45 פרופסור לפיזיקה, אוניברסיטת ססקצ'ואן
- 1939 חבר החברה המלכותית של קנדה
- 1945-48 פרופסור לספקטרוסקופיה, מצפה ירקס, אוניברסיטת שיקגו
- 1948 מנהל החטיבה לפיזיקה טהורה, מועצת המחקר הלאומית של קנדה ('National Research Council')
- 1951 חבר החברה המלכותית של לונדון
- 1956-57 נשיא ההתאחדות הקנדית לפיזיקאים
- 1957-63 סגן נשיא האיגוד הבינלאומי לפיזיקה יישומית וטהורה
- 1966-67 נשיא החברה המלכותית של קנדה
- 1968 חבר מסדר קנדה
- 1969 פרס ווילארד גיבס
- 1969 מדען מחקר בכיר בחטיבת הפיזיקה, מועצת המחקר הלאומית של קנדה
- 1970 מרצה האגודה הכימית בלונדון, זכייה במדליית פראדיי
- 1971 פרס נובל לכימיה "עבור תרומתו לידע של מבנה אלקטרוני ומבנה מולקולרי, בייחוד רדיקלים חופשיים"
- 1971 מדליה מלכותית מהחברה המלכותית של לונדון
- 1973-80 נשיא אוניברסיטת קרלטון (אוטווה, קנדה)
- 1981 חבר מייסד של מועצת התרבות העולמית (World Cultural Council)
- 1992 מושבע למועצת המלוכה של קנדה
פרסים ואותות הוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפרס המשמעותי ביותר בו זכה הרצברג הוא פרס נובל לכימיה לשנת 1971 אשר ניתן לו עבור "תרומתו לידע של מבנה אלקטרוני ומבנה מולקולרי, בייחוד רדיקלים חופשיים".[1] בתקופה בה קיבל את הפרס, הוא נחשב על ידי רבים כספקטרוסקופיסט המולקולרי החשוב ביותר בעולם.[3] הרצברג זכה לכבוד ממספר רב של אגודות מדעיות וחברות מלכותיות וניתן לו התואר דוקטור לשם כבוד ממספר מוסדות להשכלה גבוהה במדינות שונות. ההתאחדות הקנדית לפיזיקאים מחלקת פרס שנתי על שם הרצברג להישגים בתחום הפיזיקה. בשנת 1951 הוא נבחר כחבר החברה המלכותית של לונדון. בשנת 1964 הוענקה לו מדליית פרדריק איבס על ידי האגודה האופטית של אמריקה. בשנת 1975 הוקם בקנדה 'מכון הרצברג לאסטרופיזיקה' על שמו. במחקלת הפיזיקה באוניברסיטת קרלטון שבאוטווה, קיים מבנה על שמו והמבנה הראשי במכללית ג'ון אבוט שבמונטריאול נקרא על שמו. האסטרואיד '3316 Herzberg' נקרא על שמו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גרהרד הרצברג, באתר פרס נובל (באנגלית)
- גרהרד הרצברג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 הביוגרפיה של הרצברג באתר פרס נובל
- ^ 1 2 גרהרד הרצברג: האיש באתר science.ca
- ^ נאום טקס הענקת הפרסים באתר פרס נובל
זוכי פרס נובל לכימיה | ||
---|---|---|
1901–1925 | ואן 'ט הוף (1901) • פישר (1902) • ארהניוס (1903) • רמזי (1904) • פון באייר (1905) • מואסאן (1906) • בוכנר (1907) • רתרפורד (1908) • אוסטוולד (1909) • וולך (1910) • קירי (1911) • גריניאר, סבטייה (1912) • ורנר (1913) • ריצ'רדס (1914) • וילשטאטר (1915) • לא הוענק (1916–1917) • הבר (1918) • לא הוענק (1919) • נרנסט (1920) • סודי (1921) • אסטון (1922) • פרגל (1923) • לא הוענק (1924) • ז'יגמונדי (1925) | |
1926–1950 | סוודברג (1926) • וילנד (1927) • וינדאוס (1928) • הרדן, פון אוילר-שלפין (1929) • פישר (1930) • בוש, ברגיוס (1931) • לאנגמיור (1932) • לא הוענק (1933) • יורי (1934) • פרדריק ז'וליו-קירי, אירן ז'וליו-קירי (1935) • דביי (1936) • הוורת', קארר (1937) • קון (1938) • בוטנאנדט, רוז'יצ'קה (1939) • לא חולק (1940–1942) • דה הוושי (1943) • האן (1944) • וירטאנן (1945) • סאמנר, נורתרופ, סטנלי (1946) • רובינסון (1947) • טיסליוס (1948) • ג'יוק (1949) • דילס, אלדר (1950) | |
1951–1975 | מקמילן, סיבורג (1951) • מרטין, סינג' (1952) • שטאודינגר (1953) • לינוס פאולינג (1954) • ויניו (1955) • הינשלווד, סמיונוב (1956) • טוד (1957) • סנגר (1958) • היירובסקי (1959) • ליבי (1960) • קלווין (1961) • פרוץ, קנדרו (1962) • ציגלר, נטה (1963) • הודג'קין (1964) • וודוורד (1965) • מוליקן (1966) • אייגן, נוריש, פורטר (1967) • אונסאגר (1968) • ברטון, האסל (1969) • ללואר (1970) • הרצברג (1971) • אנפינסן, מור, סטיין (1972) • פישר, וילקינסון (1973) • פלורי (1974) • קורנפורת', פרלוג (1975) | |
1976–2000 | ליפסקומב (1976) • פריגוז'ין (1977) • מיטשל (1978) • בראון, ויטיג (1979) • ברג, גילברט, סנגר (1980) • פוקוי, הופמן (1981) • קלוג (1982) • טאובה (1983) • מריפילד (1984) • האופטמן, קרל (1985) • הרשבאך, לי, פולני (1986) • קראם, להן, פדרסן (1987) • דייזנהופר, הובר, מישל (1988) • אלטמן, צ'ק (1989) • קורי (1990) • ארנסט (1991) • מרקוס (1992) • מוליס, סמית' (1993) • אולה (1994) • קרוצן, מולינה, רולנד (1995) • סמולי, קורל, קרוטו (1996) • בויר, ווקר, סקואו (1997) • קוהן, פופל (1998) • זוויל (1999) • היגר, מקדיארמיד, שירקאווה (2000) | |
2001 ואילך | נולס, נויורי (2001) • ויטריך, פן, טנקה (2002) • אגרה, מק'קינון (2003) • צ'חנובר, הרשקו, רוז (2004) • שובן, גרבס, שרוק (2005) • קורנברג (2006) • ארטל (2007) • שיממורה, צ'לפי, טסיין (2008) • יונת, רמאקרישנן, סטייץ (2009) • הק, נגישי, סוזוקי (2010) • שכטמן (2011) • לפקוביץ', קובילקה (2012) • ורשל, קרפלוס, לויט (2013) • בציג, הל, מורנר (2014) • לינדל, מודריץ', סנקאר (2015) • סטודרט, סובאז', פרינחה (2016) • דובושה, פרנק, הנדרסון (2017) • ארנולד, סמית', וינטר (2018) • גודאינף, ויטינגהאם, יושינו (2019) • שרפנטייה, דאודנה (2020) • ליסט, מקמילן (2021) • ברטוצי, מלדל, שארפלס (2022) • יקימוב, בוונדי, ברוס (2023) • בייקר, ג'מפר, הסביס (2024) |
- כימאים גרמנים
- אסטרונומים קנדים
- זוכי פרס נובל לכימיה
- זוכי פרס נובל גרמנים
- זוכי פרס נובל קנדים
- עמיתים זרים בחברה המלכותית
- בוגרי האוניברסיטה הטכנית של דרמשטאדט
- סגל אוניברסיטת קורנל
- סגל אוניברסיטת שיקגו
- סגל אוניברסיטת גטינגן
- סגל אוניברסיטת בריסטול
- זוכי המדליה המלכותית
- אתאיסטים
- מהגרים מגרמניה לקנדה
- גרמנים שנולדו ב-1904
- גרמנים שנפטרו ב-1999