גמלא (שמורת טבע)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | שמורת טבע |
| תאריך הכרזה | 9 בינואר 2003 |
| נתונים ומידות | |
| שטח | 8.38 קמ"ר |
| מאפיינים עיקריים |
בשמורה נמצאים:
|
| צומח | ראו בערך |
| בעלי חיים | ראו בערך |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
| מיקום |
מחוז הצפון  |
| קואורדינטות | 32°54′10″N 35°44′26″E / 32.902777777778°N 35.740555555556°E |
| אתרים בפארק | גמלא העתיקה |
| שמורת טבע גמלא, באתר רשות הטבע והגנים | |
|
(למפת הגליל העליון רגילה)   שמורת טבע גמלא | |
  | |
שְׁמוּרַת גַּמְלָא היא שמורת טבע ואתר ארכאולוגי במרכז רמת הגולן, כ-20 קילומטרים דרומית לקצרין. השמורה הוכרזה ב-9 בינואר 2003. שטחה הוא 8,380 דונם[1]. השמורה נגישה לכיסאות גלגלים ולמתניידים בעלי צרכים מיוחדים.
השמורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – גמלא (יישוב עתיק)
בשמורת הטבע שני נחלים: נחל דליות ונחל גמלא, שלאורכו שוכן המפל האיתן הגבוה ביותר בארץ ישראל, מפל גמלא (51 מטרים גובהו). עוד נמצאים בשמורה שדה דולמנים שבו כ-700 דולמנים, מושבת הקינון הגדולה ביותר בישראל של נשרים. החל משנת 1994 מתקיים במקום סקר על האוכלוסייה, כולל תצפיות קבועות על הקינון. המטרה היא למנוע את הכחדת האוכלוסייה על ידי איתור בזמן של בעיות באוכלוסייה.
בנוסף קיים במקום מגוון של בעלי חיים כגון צבי ארץ ישראלי, יעל נובי, תנים, דרבנים, חולדים, שועלים, זאבים, קרקלים ועוד. במקום מקננים עופות דורסים נוספים הכוללים רחם, חיוויאי, עקב עיטי ועיט ניצי. הצמחייה כוללת עצי אלון התבור, אלה אטלנטית עוזרר קוצני, שיזף מצוי, כליל החורש ועוד.
בשמורה שרידיה המשוחזרים בחלקם של העיר העתיקה גמלא, שחרבה בזמן המרד הגדול של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית בסוף ימי הבית השני. בשמורה נמצא גם אתר הנצחה למתיישבי רמת הגולן שנפלו במערכות ישראל ובפעולות איבה. כמו כן, נמצאים בשמורה שרידי הכפר העתיק דיר קרוח, שתחילתו בהתקופה הביזנטית.
על שפת המצוק המשקיף על נחל גמלא נמצא מבנה "מצפור הנשרים" המאפשר תצפית נוחה על אוכלוסיית הנשרים והעופות הדורסים. על תקרת המבנה דגמים של עופות דורסים כפי שהם נראים ממבט מלמטה; מטרת הדגמים היא להקל על זיהוי העופות הדורסים. המבנה שוקם לזכרה של ארנה אשד, שהייתה חוקרת נשרים ואקולוגית השמורה.
ב-27 במאי 2010 בלילה פרצה בשמורה שרפה גדולה, שפגעה קשות בצומח ובחי בשמורה. אנשי רשות שמורות הטבע והגנים הספיקו לחלץ חלק גדול מהנשרים לפני התפשטות השרפה, ובכך מנעו פגיעה קשה באוכלוסיית הנשרים במקום. השרפה פרצה מנפילת פגז בשטח אש בסמוך לשמורה, בזמן אימון של צה"ל. השרפה כילתה כ-20 אלף דונמים של חורש[2].
פעילות לשיקום אוכלוסיית הנשרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביוני 2007 הורעלה אוכלוסיית הנשרים המקננת במצוק. בעקבות כך הועברו שבעה גוזלים לגידול בחי בר בכרמל. לאחר שהגוזלים התאוששו, הם הוחזרו לכלוב אקלום במקום.
בשנת 2008 הופעלה במקום תוכנית שמטרתה לשקם את אוכלוסיית הנשרים. ביצי הנשרים מוצאות מהקן ומועברות לגן החיות התנ"כי בירושלים להמשך דגירה, לאחר מכן מוחזרים הגוזלים לכלוב האקלום השוכן על שפת המצוק, ומאפשר את קרבת הגוזלים לאוכלוסיית הנשרים במקום. כשהגוזלים מגיעים לבגרות הם משוחררים לטבע.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עפר בהט, ליאורה בהט, גמלא טבע ונוף, הוצאת משרד הביטחון, 1991
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שמורת טבע גמלא, באתר רשות הטבע והגנים
- אילן גטניו, בחזרה לגמלא, באתר ישראל היום, 16 בספטמבר 2011
- יאיר זיידנר, שמורת גמלא: אל כנפי נשרים וגיבורים, באתר ynet, 20 בספטמבר 2013
צפריר רינת, הצטמצמות קהילת הנשרים בגולן: מושבת הקינון בגמלא הפסיקה להיות פעילה, באתר הארץ, 21 באפריל 2016- משה גלעד, פעם היו מאות נשרים בגמלא. אחרי שלא נותר מהם זכר, היום יש בה נשר אחד, באתר הארץ, 18 בינואר 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שמורת גמלא באתר טבע ונופים בישראל
- ^ חגי עינב, נזקים כבדים לשמורת גמלא, המצפור לא נשרף, באתר ynet, 27 במאי 2010
