גדר
גדר או סְיָג היא מכשול שנועד לתחוֹם שטח מסוים, כדי לציין בעלות עליו ולהקשות על הכניסה אליו. גדרות עשויות לרוב מרשת או מוטות ברזל, ובעבר נפוצו יותר גדרות עץ.
פגיעה אקולוגית של גדרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]גידור של שטחים פתוחים גורם לפגיעה אקולוגית. כך במקרה של הרי יהודה הגידור סביב כרמים חוסם את אפשרות התנועה של חיות הבר, מצמצם את אזורי המחיה שלהם ומסכן את אוכלוסיית הצבאים באזור[1].
ייעודי הגדר
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגדרות השונות נבדלות במאפיינים רבים, בהם:
- ייעוד הגדר: חלק מהגדרות מיועדות לסמן גבולות, חלקן מיועדות להקשות על מעבר בני אדם, חלקן מיועדות להקשות על מעבר בעלי חיים (במיוחד כאלו הרועים בשדה), חלקן מיועדות לנוי ואחרות נוצרו כחלק מתהליך אחר (למשל גדרות הנוצרות בעקבות סיקול אבנים מהשדה)
- הרכב הגדר: גדר עשויה להיות מורכבת מאבן (במקרה כזה ייתכן ותכונה חומה אם היא מסיבית מספיק), מצמחייה עבותה וצפופה (ואז היא מכונה גדר חיה), מתיל, מברזל, מפלסטיק ומחומרים רבים נוספים.
- צורת הגדר: הגדר עשויה לתחום שטח מכל עבריו או רק לספק הפרדה בין שני שטחים סמוכים (ואז הצלעות האחרות של השטח צריכות להיות תחומות בצורה אחרת)
- גובה הגדר: ישנן גדרות נמוכות (ואפילו מיניאטוריות) וישנן גדרות המתנשאות לגובה של מטרים רבים (כמו זו הקיימת בגבול סעודיה-תימן)
- זמן הקיום המתוכנן של הגדר: ישנן גדרות המיועדות לעמוד לזמן רב ואילו אחרות (כמו אלו שנועדו לנווט את העדר) נועדו להתקיים זמן קצר ומפורקות במהירות
- מערכות הגדר: מרבית הגדרות הן פשוטות, אולם יש גדרות (במיוחד אלו שנמצאות בגבולות ובמתקנים ביטחוניים) שיש עליהן חיישנים המיועדים לזהות חדירה מבעד לגדר.
סוגי גדרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]גדר תיל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – גדר תיל
גֶדר תיל או תיל דוקרני הם סוג של גדר העשויה תֵילים, בהם מותקנים קצוות חדים המונחים במרווחים. אדם או חיה שינסו לעבור דרך גדר התיל, או מעליה, צפויים לחוש אי-נוחות או להיפגע ולהיפצע מן הקצוות החדים. הנחת גדר תיל דורשת הנחת עמודים במרווחים וביניהם נמתחת גדר התיל. לעיתים מונחת גדר התיל מעל מכשול או חומה קיימים, על מנת למנוע את המעבר מעליהם. גדר התיל היא מכשול זול וזמין, וקל להניחו באמצעות צוות של עובדים, שאינו צריך להיות מיומן.
גדר חשמלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – גדר חשמלית
גדר אשר במגע עמה נסגר מעגל חשמלי ובכך מונעת מעבר של בעלי חיים או בני אדם. יכולה לגרום החל משוק חשמלי קטן ועד למוות, תלוי בשימוש בגדר. נפוצה במתקני כליאה, חוות ומתקנים ביטחוניים.
סוגים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גדרות אלומיניום - גדרות אלומיניום עשויות ממתכת האלומיניום, גדרות אלו הן חזקות ועמידות בפני מזגי האוויר השונים בזכות יתרונות האלומיניום אשר אינו מחליד.[דרוש מקור]
- גדרות ברזל - השתמשו בהן בעיקר בעבר, כיום ישנם פתרונות מתקדמים יותר, היתרונות של גדרות מברזל שהם מאוד חזקים, אך החיסרון שהם לא עמידים לאורך זמן וצוברים חלודה, דבר הדורש תחזוקה קבועה.[דרוש מקור]
היסטוריה של הגדרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]המקור של הגדרות איננו ידוע אולם קיימים שרידים מתקופות היסטוריות קדומות (חומת יריחו העתיקה היא בת קרוב לעשרת אלפים שנה, וניתן להניח שגדרות חלשות יותר היו קיימות אף לפני כן).
במרבית השנים נעשה שימוש בעיקר בגדרות אבן אותן קל יחסית לבנות או בגדרות חיות. כניסתן לשימוש של גדרות תיל במאה ה-19 אפשרה במידה רבה את ההשתלטות של המתיישבים האמריקאים על מערב ארצות הברית משום שניתנה להם אפשרות מעשית להרחיק את האינדיאנים.
הגדר ביהדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלבד החומות המוזכרות בתנ"ך דוגמת חומות יריחו וחומות ירושלים ההלכה היהודית כבר במשנה ובגמרא עוסקת בהגדרת הגדרות ובתפקידם ההלכתי.
מינימום של גדר מבחינת ההלכה הוא 10 טפחים שהם כ-80 סנטימטר והיא משמשת על מנת להגדיר את רשות היחיד[2], להפריד בין חצרות ושטחים שונים ואף להפריד בין שדות שונים לדיני כלאיים.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גיא אלסטר, חומות של פחד: גדרות גבול הפכו לתופעה כלל עולמית, באתר וואלה, 24 בספטמבר 2015
- גדר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עמיר בן-דוד, מלכודת לצבי גדרות שהוקמו מסביב לכרמים בהרי ירושלים מסייעים לתנים ולצבועים להכחיד את אוכלוסיית הצבאים, ידיעות אחרונות, 7.9.2011 ח' באלול תשע"א, עמ' 34
- ^ הרב אליעזר מלמד גדרות בדיני עירובין בפניני הלכה
