לדלג לתוכן

ארנסט שוסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארנסט שוסון
Ernest Chausson
לידה 20 בינואר 1855
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 ביוני 1899 (בגיל 44)
Limay, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה פר לשז עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הקונסרבטואר של פריז עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה אופרה, סימפוניה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג ז'אן שוסון (19 ביוני 1883ערך בלתי־ידוע) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ארנסט שוסוןצרפתית: Ernest Chausson;‏ 20 בינואר 185510 ביוני 1899) היה מלחין צרפתי.

קורות חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוסון למד משפטים ובתום לימודיו היה לעורך דין בבית הדין לערעורים, אך מעולם לא השלים את תקפת ההתמחות המעשית. בגיל 25 נכנס ללמוד בקונסרבטואר של פריז והיה תלמידם של ז'יל מאסנה ו- סזר פרנק. בשלב זה הספיק כבר לחבר כמה קטעים לפסנתר ושירים אחדים, אבל כתבי היד הראשונים שהשתמרו הם אלה, שמאסנה תיקן.

בשנים 1882 ו-1883 יצא אל פסטיבל ביירוית, בפעם הראשונה עם ונסן ד'אנדי לחזות בהצגת הבכורה של פרסיפאל, ובפעם השנייה עם כלתו הטריה, ז'אן אסקודיה.

משנת 1886 עד מותו היה מזכיר האגודה הלאומית למוזיקה. הוא קיבל רבים מן האליטא האמנותית של פריז בסלון שלו, ביניהם פורה, דביסי, מלארמה, טורגנייב, אלבניס ומונה. כמו כן יצר אוסף חשוב של אמנות אימפרסיוניסטית.

מקובל לחלק את יצירתו לשלוש תקופות. בראשונה ניכרת השפעתו המובהקת של מאסנה והיא מאופיינת במלודיות זורמות ואלגנטיות. השנייה מתחילה בשנת 1886 ומצטיינת באופי דרמטי יותר. תקופה זו יצאה נשכרת מקשריו עם החוג האמנותי שבו חי ופעל. התקופה השלישית התחילה עם מות אביו בשנת 1894 ובולטת בה השפעתם של המשוררים הסימבוליסטיים והספרות הרוסית שקרא, בעיקר מיצירות טורגנייב, דוסטויבסקי וטולסטוי.

ביצירתו ניכרת השפעתן של מאסנה, פרנק, ריכרד וגנר ויוהנס ברהמס והיא מגשרת על הפער שבין מאסנה ופרנק לדור הבא של מלחינים צרפתיים, כמו דביסי.

בגיל 44 נהרג בתאונת אופניים. נקבר בבית הקברות פר לשז בפריז.

יצירותיו של שוסון הן בעיקר יצירות קאמריות ושירים, שהידוע בהם הוא "Chanson Pepetuelle" לקול בליווי חמישיית פסנתר. כמו כן, שוסון כתב גם סימפוניה אחת.

יצירתו המפורסמת ביותר והמנוגנת לעיתים תכופות גם בימינו היא הפואמה לכינור ותזמורת.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארנסט שוסון בוויקישיתוף