אמריקאי בפריז (סרט)
כרזת הסרט | |
מבוסס על | אמריקאי בפריז |
---|---|
בימוי | וינסנט מינלי |
הופק בידי | ארתור פריד |
תסריט | אלן ג'יי לרנר |
עריכה | אדריאן פזאן |
שחקנים ראשיים |
ג'ין קלי לסלי קארון אוסקר לבנט נינה פוש |
מוזיקה |
ג'ורג' גרשווין (לחן) איירה גרשווין (מילים) |
צילום | אלפרד גילקס, ג'ון אלטון |
מדינה | ארצות הברית |
חברת הפקה | מטרו גולדווין מאייר |
חברה מפיצה | MGM |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה | 4 באוקטובר 1951 |
משך הקרנה | 113 דקות |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה | סרט מוזיקלי |
תקציב | $2,723,903 |
הכנסות באתר מוג'ו | americaninparis |
פרסים |
שישה פרסי אוסקר בהם פרס אוסקר לסרט הטוב ביותר פרס גלובוס הזהב לסרט קומי/מוזיקלי |
דף הסרט ב־IMDb | |
אמריקאי בפריז (An American in Paris) הוא סרט קולנוע הנקרא על שם יצירתו המפורסמת של ג'ורג' גרשווין אמריקאי בפריז. הסרט הופק בשנת 1951 על ידי אולפני מטרו גולדווין מאייר בבימויו של וינסנט מינלי ובכיכובם של ג'ין קלי, לסלי קארון, אוסקר לבנט ונינה פוש. הסרט זכה בפרס אוסקר לסרט הטוב ביותר ובפרס גלובוס הזהב. כל המוזיקה בסרט היא של גרשווין ושיאו הוא בלט בן כ-18 דקות לפי צלילי היצירה "אמריקאי בפריז" לכוריאוגרפיה של ג'ין קלי.
עלילה והפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עלילת הסרט עוקבת אחר צעיר אמריקאי, חייל משוחרר ממלחמת העולם השנייה בשם ג'רי מאליגן בגילומו של קלי, המנסה לפתח קריירה כצייר בפריז בסיועה של נדבנית אמריקאית עשירה בשם מיילו. ידידו הטוב הוא הפסנתרן, אדם, בגילומו של לבנט. במהלך שהותו של מאליגן בעיר הוא מתאהב בליזה בובייה (לסלי קארון), העומדת להנשא לאחר, שהוא במקרה גם חברו של אדם ידידו, כוכב עבר במחזות וודוויל. לקראת סיום הסרט קלי חולם על בילוי בפריז עם אהובתו המוצג בסצנת הבלט הארוכה לצלילי היצירה "אמריקאי בפריז", שלבסוף מחליטה לא להתחתן ולשוב לזרועותיו. סצנת הסיום היא "17 דקות של ריקוד קולנועי שמשלב בין צבעים, תנועה, מוזיקה וזמרה באופן שספק אם נוצר כמוהו"[1].
הסרט צולם כולו באולפנים בהוליווד, תוך הקמת סט שמזכיר מקומות בפריז. כל הניצבים ושחקני המשנה ה"צרפתים" בסרט מגולמים על ידי אמריקאים.
הפסקול
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחד האלמנטים החשובים בסרט הוא הפסקול שכל כולו גרשווין ומכיל את הקטעים:
- Our Love Is Here to Stay
- By Strauss
- (Tra-la-la (This Time It's Really Love
- I Got Rhythm - שבו קלי מלמד את ילדי הרחוב אנגלית באמצעות מילות השיר
- I'll Build a Stairway to Paradise
- S Wonderful - ריקוד של ג'ין קלי
- Nice Work If You Can Get It
- Embraceable You - ריקוד של לזלי קרון
- An American in Paris - בלט של קלי וקרון עם להקה
- Strike Up the Band
- אלגרו מתוך הקונצ'רטו בפה לפסנתר ולתזמורת עם אוסקר לבנט כסולן והתזמורת הסימפונית של MGM - במסגרת הזיה של לבנט
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנוסף לפרס אוסקר לסרט הטוב ביותר הוא זכה גם לפרסי אוסקר על עיצוב, צילום, עיצוב תלבושות, מוזיקה ותסריט לסרט בצבע. כן היה מועמד לפרסי הבימוי והעריכה. בטקס האוסקר באותה שנה, 1952, זכה קלי בפרס מיוחד של האקדמיה על הישגיו יוצאי הדופן בשילוב משחק, שירה, ריקוד, בימוי ובפרט על הישגיו בתחום הכוריאוגרפיה בסרטים. זה היה פרס האוסקר היחיד שלו.
הסרט זכה גם בפרס גלובוס הזהב לסרט הקומי/מוזיקלי הטוב ביותר. מינלי היה מועמד לפרס גלובוס הזהב לבימוי וג'ין קלי היה מועמד לפרס השחקן בסרט קומי או מוזיקלי.
בשנת 1993 נבחר הסרט להכלל בארכיון הלאומי לסרטים של ספריית הקונגרס תוך הכרה בערכו האמנותי, התרבותי, ההיסטורי והאסתטי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "אמריקאי בפריז", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "אמריקאי בפריז", באתר נטפליקס
- "אמריקאי בפריז", באתר AllMovie (באנגלית)
- "אמריקאי בפריז", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "אמריקאי בפריז", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- "אמריקאי בפריז", באתר Metacritic (באנגלית)
- "אמריקאי בפריז", באתר אידיבי
- "אמריקאי בפריז", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- כרטיס סרט באתר האוזן השלישית (בעברית)
- באתר "הסרטים הטובים ביותר" (באנגלית)
- ביקורת מאת Jeffrey M. Anderson (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מתוך: איריס לקנר, ג'ין קלי - ברודוויי בישראל: מחווה למחזות הזמר הקלאסיים בסינמטקים ברחבי ארץ לאתר iwoman מאי 2004