לדלג לתוכן

לינץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פירוש נוסף ערך זה עוסק בשיטת ההוצאה להורג. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו לינץ' (פירושונים).
לינץ' שנעשה בטקסס שבארצות הברית בשנת 1920. רוב הלבנים בדרום לא ראו בלינצ'ים דבר מגונה והם נהגו להצטלם ליד גופת הקורבן. במקומות רבים אף נמכרו גלוית של מעשי לינ'ץ כמזכרות לתיירים

לִינְץ' (מאנגלית: Lynch או Lynching) הוא פעולה אלימה של המון המוציא להורג אדם או עושה בו שפטים בלי הליך משפטי, בטענה כי אותו אדם ביצע פשע. הלינץ' מלווה, פעמים רבות, בעינויים ובפגיעות אחרות במוצא להורג. המונח מתייחס גם לגזר דין מחמיר או גזר דין מוות המושת על אדם בלי הליך משפטי נאות על ידי בית דין שזכה בסמכות שלא כדין.

בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, מספר גדול של מעשי לינץ' אירעו בדרום ארצות הברית, בעיקר נגד אפרו-אמריקאים בארצות ג'ורג'יה, מיסיסיפי וטקסס. בין 1890 ל-1920, כ-3,000 אפרו-אמריקאים נרצחו כתוצאה ממעשי לינץ', שהתרחשו בעיקר לאחר שהואשמו בפשעים שנעשו על ידי לבנים. תומכי מעשי הלינץ' הצדיקו את דרך הפעולה בכך שהיא עוזרת בהשלטת דומיננטיות על אפרו-אמריקאים, להם יש "טבע לפשוע". בנוסף, מעשי הלינץ' איחדו את העם תחת מטרייה של סולידריות לבנה, בעידן בו היו שינויים דמוגרפיים רבים, וכן ערעור הסדר החברתי ומבני הכוח. בדומה לתמיכה בעבדות מעשי הלינץ' זכו לתמיכה ציבורית נרחבת מצד אמריקאים ממוצא אירופאי (לבנים) במדינות הדרום של ארצות הברית.

אטימולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילה "לינץ'" נוצרה באנגלית כקיצור למושג "חוק לינץ'" (lynch law) שמשמעותו ענישה ללא משפט. המקור המדויק למושג אינו ידוע, אך ככל הנראה הוא נוצר במהלך המהפכה האמריקאית. לפי סברה אחת מקור המושג הוא בשמו של קפטן ויליאם לינץ' מווירג'יניה, שטען ב-1811 שהמילה נוצרה בהסכם שחתם עם שכניו ב-1780. אדגר אלן פו כתב ב-1836 שהוא מצא את המסמך המקורי, אך סביר להניח שהוא כתב זאת כמתיחה. אפשרות סבירה יותר היא שמקור המושג הוא שמו של בעל המטעים, קולונל צ'ארלס לינץ', שבעת מלחמת העצמאות של ארצות הברית עמד בראש בית משפט ארעי שהעניש לויאליסטים (תומכי אנגליה). קיים תיעוד מ-1782 של שימוש במושג lynch law תוך התייחסות למשפטיו של צ'ארלס, לכן השערה זו סבירה יותר.[1]

הגדרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

למושג לינץ' קיימות הגדרות שונות, והמשמעות המדויקת שלו לצרכים משפטיים, סטטיסטיים ועיתונאיים שנויה במחלוקת. המושג התפתח בהקשר של אלימות של לבנים נגד שחורים בארצות הברית. לפי כריסטופר וולדרפ, "במאבק הארוך נגד אלימות גזעית [בארצות הברית], המשמעות של המילה לינץ' הייתה זירת מאבק חשובה" בין קבוצות וארגונים שפעלו נגד התופעה ואמצו אסטרטגיות שונות לרפורמה.[2] ההיסטוריון רוברט ת'ורסטון מסכים שהמחלוקת על ההגדרה של מעשה לינץ' "הייתה פוליטית ביותר".[3]

בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, עיתונים בדרום ארצות הברית התייחסו למעשי לינץ' כתגובה למעשי פשע כנגד הערכים של השכונה או הקהילה (הלבנה בדרך כלל).[4] העיתונאית אידה ב' וולס הייתה מהראשונות למחות כנגד גישה זו. היא קיבלה את ההנחה שמעשי לינץ' הם פעולות שנתמכות על ידי קהילות לבנות שלמות כנגד שחורים, אבל לא את הטענה שהם תגובה למעשי פשע של הקורבנות.[4] גישה זו הפכה למקובלת על רבים בחצי הראשון של המאה ה-20, כולל ה-NAACP.[5] לדוגמה, אנשי ה-NAACP היססו להכליל מקרים בהם שחורים שסירבו למעצר נרצחו על ידי קבוצת שוטרים, כדי להבדיל מעשי לינץ' כנגד אנשים חפים מפשע מהוצאה להורג של פושעים ללא משפט.[6] למרות זאת, חלק מההגדרות המילוניות ללינץ', גם כיום, עדיין מתייחסות למעשי לינץ' כפעולות ענישה.

וולס החלה גם להשתמש בסטטיסטיקות כחלק מהניסיון להאיר את היקף התופעה ולהתנגד לה, דבר שהצריך הגדרות מדויקות שיבחינו בין רצח "רגיל", הוצאה להורג ומעשה לינץ'. היא ואחרים שהלכו בעקבותיה בתחילת המאה ה-20 אמצו את ההגדרה לפיה לינץ' הוא רצח שמבוצע על ידי קבוצה ונתמך ומוצדק על ידי הקהילה.[7] גם האקטיביסטית ג'סי דניאל איימס (אנ') והסוציולוג מונרו וורק (אנ') סברו שמעשי לינץ' מובחנים בכך שהתמיכה בהם לא מגיעה מפרטים ספציפיים, אלא מהאווירה הכללית בקהילה. ה-NAACP קיבל הגדרה זו בתחילת המאה ה-20, אך אימץ הגדרה פחות מחמירה בהמשך, שלפיה תמיכת הקהילה לא הכרחית על מנת שמעשה רצח ייחשב ללינץ'. שינוי זה שיקף את הרצון להכליל מעשים רבים יותר תחת ההגדרה ובכך לעורר את תשומת הלב הציבורית לתוצאות של דעות קדומות גזעניות, כמו גם את העובדה שבשנות ה-30 ותחילת שנות ה-40 התרבו מקרים בהם אנשי קו קלוקס קלאן, הלגיון השחור, וקבוצות גזעניות אחרות רצחו שחורים בסתר, וללא תמיכה ציבורית ברורה של קהילותיהם. מנגד, ארגונים כמו "אגודת הנשים הדרומיות למניעת מעשי לינץ'" (ASWPL (אנ')), בהנהגת איימס, ומכון טסקיגי, בהנהגת וורק, התנגדו להרחבה של ההגדרה. לפי וולדרפ, הם חשבו שסטטיסטיקות שמראות על ירידה במספר מעשי הלינץ' ישכנעו קהילות רבות יותר שהמעשים אינם דבר מקובל שבשגרה ושיש למנוע מעשים כאלה בעתיד.[8]

לפי רוב ההגדרות, לינץ' מובחן גם בכך שהוא מבוצע על ידי "קבוצה" או "המון" (mob), אך לא כל ההגדרות תמימות דעים לגבי המשמעות של מילים אלה. ב-1940 היה ניסיון להגיע להגדרה מדויקת של מעשה לינץ' במסגרת ועידה באוניברסיטת טסקיגי, בה השתתפו מספר גופים מרכזיים שפעלו נגד מעשי לינץ'. הוועידה הסכימה שלינץ' הוא לקיחת חייו של אדם ללא סמכות החוק "על ידי קבוצה" שפעלה ב"אמתלה הקשורה לעשיית צדק, לגזע, או למסורת".[9] אולם, הנציגים בוועידה לא הצליחו להסכים על הגדרה ל"קבוצה".[10]

הצעת חוק שהונחה בבית הנבחרים של ארצות הברית נגד מעשי לינץ', על ידי לאונידס סי. דאייר (אנ') ב-1918, הגדירה מעשה לינץ' כ"אסופה של שלושה אנשים או יותר שפועלים יחד במטרה לקחת את החיים של אדם, ללא סמכות החוק, כמעשה ענישה, או על מנת למנוע עבירה ציבורית ממשית או משוערת".[11] הצעת החוק, שהתקבלה בבית הנבחרים ונבלמה בסנאט, איפשרה להטיל קנסות על הקהילה כולה בעקבות מעשה לינץ', בהתאם לגישה שמעשי לינץ' נתמכים על ידי הקהילה. ההגדרה שכלולה בהצעה משמשת גופים שונים שאוספים נתונים על מעשי לינץ' בארצות הברית.[12] מאז 1882 היו כ-200 ניסיונות להעביר חוקים דומים בקונגרס של ארצות הברית עם הגדרות שונות.[13] ב-28 ביוני 2018 הסנאט של ארצות הברית העביר פה אחד את הצעת החוק "צדק לקורבנות מעשי לינץ'" (אנ') של קמלה האריס, קורי בוקר, וטים סקוט.[13] לפי הצעת חוק זו, מעשה לינץ' מוגדר כעבירה בה שני אנשים או יותר גרמו נזק לגופו של אדם אחר מסיבות שקשורות בגזע, צבע עור, דת, לאום, מגדר, נטייה מינית, זהות מגדרית, או נכות.[14]

מחלוקת אחרת נוגעת לשאלה האם האופי הפומבי של מעשי לינץ' רבים הוא מהותי להגדרת המושג. לפי חלק מההגדרות, מעשי לינץ' מתאפיינים בכך שהם ציבוריים, נעשים מתוך התרסה ובאופן הפגנתי.[15] אחת הסיבות להדגשת האופי הפומבי היא הטענה שמעשי לינץ' לא (או לא רק) נועדו להעניש את הקורבנות הישירים, אלא על מנת ליצור מערכת של שליטה חברתית או להעביר מסר פוליטי. חוקרים אחרים מתנגדים לגישה זו. למשל, ת'ורסטון מתנגד לה ומציע הגדרה מינימלית יותר, לפיה המילה "לינץ'" מתייחסת לקבוצה, שמתוך מטרה לשרת את הציבור שאליו היא משתייכת, הורגת אדם מחוץ לגבולות החוק. "אין זה משנה איך ההרג מבוצע".[16] ת'ורסטון מבחין גם בין מעשה לינץ' לפוגרום. במעשה לינץ' המטרות הם בני אדם מסוימים בשל מעשים שביצעו לכאורה, גם אם בשורש מעשה הלינץ' קיימת דעה קדומה כלפי הקבוצה שאליה הקורבנות משתייכים, ולכן הוא מסתיים בדרך כלל עם ההריגה של אותם קורבנות. בפוגרום המטרה היא קהילה או קבוצה שלמה ללא הבחנה בין הפרטים שמרכיבים אותה.[17]

עוד מחלוקת היא לגבי השאלה האם אלימות שאינה מביאה למוות יכולה להיחשב ללינץ', ובפרט האם ניתן להגדיר מעשים של התעללות בגופות כלינץ'. עד שנות ה-30 ה-NAACP התנגדו להכללת מקרי התעללות בגופות תחת הקטגוריה של מעשי לינץ', אולם מ-1930 הם החלו להכליל מספר מקרים כאלה בספירה של מעשי לינץ', למורת רוחם של ארגונים אחרים.[18] גם הצעת החוק של האריס, בוקר וסקוט מ-2018 מתייחסת לפגיעה בגוף ולא להריגה כקריטריון הקובע.

כתוצאה מההגדרות השונות למושג קיימות סתירות בין הנתונים הסטטיסטיים של גופים שונים. ג'יימס צ'דבורן העיר ב-1933 שקיימות סתירות גם בין האופן בו מחוקקים מגדירים מעשי לינץ' לאופן שבו סטטיסטיקאים מגדירים אותם, וטען שהחוק לא יכול להגדיר את התופעה באופן אובייקטיבי וצריך להימנע מכך.[15]

בעוד שהמושג התפתח בהקשר של אלימות נגד שחורים ומיעוטים אחרים בארצות הברית, הוא הפך לשגור גם בשפות אחרות (כולל עברית, ספרדית ורוסית למשל) ובהקשרים אחרים. ההרחבה של המושג אל מחוץ להקשר האמריקאי מאפשרת להתייחס למעשי לינץ' כאל תופעה חברתית חובקת חברות ותרבויות, שקודמת להיסטוריה האמריקאית ואולי קיימת משחר החברות האנושיות.[19][20] השימוש במושג בעיתונות ובשיח הציבורי לא מתייחס בהכרח להגדרה כזו או אחרת של המושג. ברוב המקרים נעשה שימוש במושג כשהמון של אנשים הורג או פוגע באדם אחר במטרה להעניש או לנקום בקורבן, או מתוך שנאה לזהות, לערכים, או לקבוצה שהקורבן מייצג בעיני הפוגעים, או מתוך כוונה לשרת את הקבוצה לה משתייכים הפוגעים. במקרים רבים, אירועים שמוגדרים כלינץ' הם בעלי אופי של מפגן ציבורי של אלימות ברוטלית.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

משפטי לינץ' היו מנהג נפוץ באירופה של ימי הביניים ואחריהם. בבתי המשפט הפהמיים (Vehmgericht), מהמאה השתים-עשרה ואילך, השיתו נציגי הדוכס וטריבונלים משפט מחמיר בהליכים משפטיים בסיסיים. כך גם לגבי חוקי האליפקס גיבט וחוקי קופר (Cowper) בהם נקבע גזר דין מוות אחרי ביצועו. מעשי לינץ' היו גם אירוע שגור במהלך פוגרומים שבוצעו ביהודים וכן בפגיעה במיעוטים אחרים, כמו צוענים.

אנשי הקו קלוקס קלאן מבצעים לינץ' בעבד משוחרר, מתוך הסרט "הולדתה של אומה", 1915

בארצות-הברית של המאה התשע-עשרה והעשרים. מעשי הלינץ' בארצות הברית (אנ') החלו עוד בטרם ביטול העבדות בשנות 1830, אך הם התגברו בדרום של אחרי מלחמת האזרחים: בשנים 1882–1951 בוצעו 4,730 מעשי לינץ', וכמעט שלושה רבעים מהם בוצעו בשחורים. תנועות כמו קו קלוקס קלאן השתמשו במעשי לינץ' ורצח נגד שחורים ונגד לבנים תומכי זכוית אדם כדרך לזרוע טרור ולמנוע יישום של שוויון זכויות לשחורים בפועל.

פעילות זו גרמה ל"הגירה הגדולה"(אנ') שבה 6 מיליון שחורים נמלטו ממדינות הדרום אל מדינות הצפון בחיפוש אחר סביבה פחות גזענית. מהאלימות הגלויה הובילה למבוכה בחלקים הליברלים והצפוניים יותר של ארצות הברית, ובהמשך הושג דיכוי השחורים באמצעות חוקי ג'ים קרואו, שדאגו להפרדה גזעית והפליה חוקית. מקרי לינץ' הפכו נדירים יותר במחצית השנייה של המאה העשרים, אך זכו להד רב על רקע המאבק לזכויות השחורים בדרום ארצות-הברית במהלך שנות ה-60 של המאה ה-20.

בישראל ידועים המקרים של הלינץ' ברמאללה, שנערך בשנת 2000, ובו המון משולהב פלסטיני רצח שני חיילי מילואים ישראלים שנקלעו לרמאללה. הלינץ' שבוצע בעדן נתן-זדה אחרי שרצח ארבעה נוסעי אוטובוס בשפרעם, הלינץ' שבוצע בזמן הפיגוע בתחנה המרכזית בבאר שבע בהבטום זרהום, מבקש מקלט מאריתריאה שנחשד בטעות כמחבל. הלינץ' ביגאל יהושע שבוצע על ידי ערבים ישראלים באירועי המהומות בלוד בשנת 2021 והלינץ' שבוצע באותו שבוע בסעיד מוסא, על ידי יהודים במהומות בבת-ים.

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: לינץ'
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לינץ'

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Michael Quinion (December 20, 2008). "Lynch". World Wide Words. Retrieved August 13, 2014.
  2. ^ Christopher Waldrep, 2000, "War of Words: The Controversy over the Definition of Lynching, 1899-1940", The Journal of Southern History, Vol. 66, No. 1, pp. 75.
  3. ^ Robert W. Thurston, 2011, Lynching: American Mob Murder in Global Perspective, Ashgate, pp. 26
  4. ^ 1 2 Christopher Waldrep, 2000, "War of Words: The Controversy over the Definition of Lynching, 1899-1940", The Journal of Southern History, Vol. 66, No. 1, pp. 76.
  5. ^ Christopher Waldrep, 2000, "War of Words: The Controversy over the Definition of Lynching, 1899-1940", The Journal of Southern History, Vol. 66, No. 1, pp. 79.
  6. ^ Christopher Waldrep, 2000, "War of Words: The Controversy over the Definition of Lynching, 1899-1940", The Journal of Southern History, Vol. 66, No. 1, pp. 89.
  7. ^ Christopher Waldrep, 2000, "War of Words: The Controversy over the Definition of Lynching, 1899-1940", The Journal of Southern History, Vol. 66, No. 1, pp. 76-79.
  8. ^ Christopher Waldrep, 2000, "War of Words: The Controversy over the Definition of Lynching, 1899-1940", The Journal of Southern History, Vol. 66, No. 1, pp. 97.
  9. ^ Jonathan Markovitz, 2004, Legacies of Lynching, University of Minnesota Press, pp. xvii
  10. ^ Christopher Waldrep, 2000, "War of Words: The Controversy over the Definition of Lynching, 1899-1940", The Journal of Southern History, Vol. 66, No. 1, pp. 98.
  11. ^ NAACP, NAACP History: Dyer Anti-Lynching Bill
  12. ^ See for example Project HAL's definition.
  13. ^ 1 2 Mihir Zaveri, "Senate Unanimously Passes Bill Making Lynching a Federal Crime", New York Times, December 20, 2018.
  14. ^ United States Congress, 115th Congress (2017-2018), S.3178 - Justice for Victims of Lynching Act of 2018
  15. ^ 1 2 James Harmon Chadbourn, 2008 [1933], Lynching and the Law, pp. 47
  16. ^ Robert W. Thurston, 2011, Lynching: American Mob Murder in Global Perspective, Ashgate, pp. 1.
  17. ^ Robert W. Thurston, 2011, Lynching: American Mob Murder in Global Perspective, Ashgate, pp. 42-43.
  18. ^ Christopher Waldrep, 2000, "War of Words: The Controversy over the Definition of Lynching, 1899-1940", The Journal of Southern History, Vol. 66, No. 1, pp. 82.
  19. ^ Ashraf H. A. Rushdy, 2012, American Lynching, pp. ix
  20. ^ Robert W. Thurston, 2011, Lynching: American Mob Murder in Global Perspective, Ashgate, pp. 7-8
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=לינץ%27&oldid=38873356"