לדלג לתוכן

לאום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

המונח לאום מתייחס למעמד המשפטי שיש לאומה מסוימת, המוגדרת כקבוצת אנשים המאורגנת בתחומי מדינה ריבונית מסוימת, לאותה המדינה, או לקבוצת אנשים אשר להם בסיס תרבותי משותף.[1][2][3] מעמד זה מעניק למדינה סמכות שיפוטית על אותם האנשים ומעניק לאותם להם את הגנת המדינה בעת הצורך. הזכויות והחובות הללו משתנים ממדינה למדינה.

אנשים יכולים להפוך להיות בעלי לאום מסוים כאשר הם נולדים במדינה מסוימת, או בזכות קשר דם להורים בעלי לאום מסוים.

למדינה יכולים להיות מספר לאומים שונים אשר בעלי אותה האזרחות. לדוגמה, הלאומים הדומיננטיים ביותר בישראל הם יהודים, ערבים (מוסלמים, נוצרים). יתר הלאומים בישראל כוללים בין היתר את הדרוזים, צ'רקסים, וקבוצות מיעוט אחרות. ישראל מכירה בסך הכול במעל ל-130 לאומים שונים.[4]

הבדל מהותי בין אזרחות ללאום הוא שבעוד שלאזרחים יש זכויות להצביע ולייצוג פוליטי במדינה בה הם אזרחים, אך אנשים עם לאום מסוים לעיתים רבות לא יקבלו באופן אוטומטי את אותן הזכויות, למרות שלעיתים רבות יש להם חלק מאותן הזכויות או את הפוטנציאל לקבל את אותן הזכויות בעתיד.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לאום בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Nationality Definition & Meaning | Britannica Dictionary". www.britannica.com (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2023-08-18.
  2. ^ Publishers, HarperCollins. "The American Heritage Dictionary entry: nationality". www.ahdictionary.com. נבדק ב-2023-08-18.
  3. ^ "nationality". Cambridge Dictionary.
  4. ^ אבירם זינו, המדינה תסביר: למה אין לאום "ישראלי", באתר ynet, 31 באוקטובר 2007
ערך זה הוא קצרמר בנושא מדע המדינה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.