לדלג לתוכן

ויקיפדיה:הכה את המומחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תגובה אחרונה: לפני 12 שנים מאת 217.132.37.235 בנושא השהייה של מזגן
לפני העלאת שאלה אנא בדקו
האם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.
ארכיונים של הכה את המומחה
רשימת הארכיונים 
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
321 322 323 324 325 326 327 328 329 330
331 332 333 334 335 336 337 338 339 340
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10


אנא הזדהו בשמכם או בשם בדוי, זה יקל עלינו את ההתייחסות אליכם.
דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:

  • נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה")
  • השתדלו להימנע מהנחות מוקדמות מכלילות או חסרות יסוד ("מדוע צרות באות בצרורות?")
  • חל איסור לשאול שאלות שאופיין או ניסוחן עובר על כללי ההתנהגות בקהילה, ובפרט כאלו שמתייחסות באופן לא הולם לקבוצה אתנית, דתית או אחרת
  • שאלות הנוגעות לערך מסויים יש להעלות בדף השיחה של הערך
  • בעיות טכניות או שאלות על נהלים – מקומן בדלפק הייעוץ
  • שאלות לשוניות – מקומן בדף הייעוץ הלשוני
  • שאלות במדעים מדויקים יש להפנות אל הכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים

עדכון הסטטוס בדף זה נעשה על ידי החלפת הפרמטר "חדש" שמופיע בתבנית המצב ({{מצב|חדש}}) באחד הערכים הבאים: החלפה זו תשנה את צבע ותוכן תיבת הסטטוס המופיעה ליד הדיווח:

תיעוד תבנית מצב הטיפול
אופן השימוש {{מצב|טופל|חיים 7|חיים}}

מצב טיפול: טופל
מטפל: חיים

התבנית מקבלת שלושה פרמטרים.

  • מצב טיפול אחד מהבאים:
חדש

מצב טיפול: חדש

בטיפול בעבודה הוכלל בדף השיחה בדף השיחה במעקב דיון פתוח בדיון

מצב טיפול: בטיפול

טופל תוקן {{תוקן}} נפתר בוצע {{בוצע}}הועבר נענה

מצב טיפול: טופל

דיווח שגוי שגוי לא טעות לא שגיאה לא תקלה לא בוצע {{לא בוצע}} שם שגוי מגבלה טכנית לא יבוצע לא ערך פרסום פרסומי פרסומת לא יקרה לא הועבר נמחק לא יועבר מופיע בערך כבר מופיע בערך

מצב טיפול: דיווח שגוי

הצעה הצעות הצעה לשיפור הצעות לשיפור הצעת שיפור הצעות שיפור

מצב טיפול: הצעה לשיפור

כבר דווח כבר נענה בקשה חוזרת כפילות כפלישן לא נענה לא טופל ישן, לא נענה ישן, לא טופל דיווח חוזר

מצב טיפול: כבר דווח

לא ניתן לטפל ללא תוכן ללא מענה בלי תוכן דרוש מקור {{מקור}} אין מקור לא ברור {{הבהרה}} לא בשל לא מוכן חסר מידע

מצב טיפול: ללא תוכן

אחר דיון סגור דיון להעברה להעברה

מצב טיפול: אחר

  • שם המטפל - אופציונלי
  • שם תצוגה - אופציונלי

ראו גם

דפים משמעותיים שמשתמשים בתבנית


מעבר לתחתית הדף מעבר לתחתית הדף


כמה הוכחות לתכונה מתמטית יכולות להיות?

אני משער שהתשובה היא אינסוף(בהנחה שלא מדובר בתכונה הנובעת מאקסיומה), אבל למען האמת לא הצלחתי לחשוב על שום הסבר לוגי לדבר. האם אני בכלל צודק? במחשבה שנייה, אולי באקסיומות שבהן ניתן לבנות משפטים תמיד אוכל לבנות משפטים חדשים מהמשפטים שאוכיח?האם זה תקף לכל קבוצת אקסיומות? Exx8 - שיחה 19:22, 18 בפברואר 2012 (IST)תגובה

אם יש לטענה הוכחה אחת, אפשר להוכיח אותה באינסוף דרכים, באופן הבא: צטט את ההוכחה בסיום מחרוזת כלשהי משירי ארץ ישראל. מספר ההוכחות הוא בן-מניה, כמספר המחרוזות. עוזי ו. - שיחה 21:19, 18 בפברואר 2012 (IST)תגובה
ובכל זאת אתה יכול להשמיט חלק מההוכחה ולכן הוא מיותר- כלומר זו לא הוכחה חדשה אלא אותה הגברת בשינוי אדרת. הייתי שמח להתייחסות קצת יותר רצינית.Exx8 - שיחה 21:49, 18 בפברואר 2012 (IST)תגובה
אם "הוכחה" היא סדרת הוכחה פורמלית, הרי קיימת סדרה מינימלית כזאת. או קבוצה סופית של סדרות מינימליות כאלה. אלא מה? אתה לא מוצא אותן. וגם אני לא רואה שום סיבה לקחת יותר מרצינות סדרות מינימליות מסדרות אחרות. ולכן גם סדרת הוכחה "מנופחת" היא סדרה לגיטימית. זה "יותר רציני"? כי אמרתי בערך את מה שעוזי אמר, לדעתי. --אלעזר - שיחה 22:02, 18 בפברואר 2012 (IST)תגובה
השואל ביקש לצאת מ'בוץ', אבל, דומני, שהכנסתם אותו עמוק יותר. בנצי - שיחה 22:25, 18 בפברואר 2012 (IST)תגובה

בפעם האחרונה שבדקתי, השירים של אריק אינשטיין אינם משפטים במתמטיקה. גם הוכחות מנופחות לדעתי קבילות (לדוגמה חלק מההוכחות למשפט פיתגורס). Exx8 - שיחה 22:34, 18 בפברואר 2012 (IST)תגובה

אוקיי. אז הנה: קח הוכחה, כתובה בכל דרך פורמלית שתרצה, ותוסיף לה בהתחלה את ההוכחה שאחד ועוד אחד שווה 2, מספר כלשהו של פעמים. קיבלת סדרת הוכחה חדשה. --אלעזר - שיחה 22:37, 18 בפברואר 2012 (IST)תגובה
אפשר לנסח את השאלה אחרת: נגדיר שכל מה שידוע לנו עד היום על מתמטיקה ולוגיקה הנו אמת, חוץ מהמשפט המבוקש. בכמה דרכים ניתן להוכיח אותו? Nachy שיחה 22:59, 18 בפברואר 2012 (IST)תגובה
ברור שלכל טענה יש רק מספר סופי של הוכחות סבירות לעין האנושית (הוכחה שהיא פי אלף יותר ארוכה מההוכחה אחרת לאותה טענה לא תחשב סבירה, ויש רק מספר סופי של הוכחות שקצרות מאורך מסוים). הוכחה במובן הפורמלי היא סדרה סופית של פסוקים שכל אחד מהם הוא אקסיומה או נובע ישירות מאחד הפסוקים הקודמים בסדרה על ידי כלל היסק (לרוב מודוס פוננס), כאשר הפסוק האחרון בסדרה הוא המשפט אותו מוכיחים. במובן הזה הטיעון של עוזי אכן מראה שישנן אינסוף הוכחות פורמליות לכל משפט. בהינתן הוכחה כלשהי של המשפט אתה יכול להוסיף בתחילת סדרת הפסוקים מספר כלשהו של פסוקים העונים לכללים (למשל חזרה שוב ושוב על אקסיומה אקראית כלשהי) ותקבל הוכחה "אחרת". הטריק הזה של לנפח דברים בצורה מטופשת שכזו הוא דווקא שימושי מאוד במתמטיקה ומשתמשים בו לא מעט בהקשרים שונים. דניאל תרמו ערך 12:34, 19 בפברואר 2012 (IST)תגובה
אפשר להגדיר "הוכחה מינימלית" כהוכחה שמחיקת שורות מוכרחה לקלקל אותה. אני בטוח שלכל טענה שיש לה הוכחה, יש אינסוף הוכחות מינימליות שונות. עוזי ו. - שיחה 17:47, 19 בפברואר 2012 (IST)תגובה
לאקסיומה יש הוכחה מינימלית אחת. דניאל תרמו ערך 18:12, 19 בפברואר 2012 (IST)תגובה
טענה שאינה אקסיומה. עוזי ו. - שיחה 18:15, 19 בפברואר 2012 (IST)תגובה
אני יכול לחשוב על מערכות פשוטות של אקסיומות שבהן מה שאתה אומר לא נכון. אני משער שטענתך אינה נכונה בכל מערכת אקסיומות סופית. דניאל תרמו ערך 18:26, 19 בפברואר 2012 (IST)תגובה
אפשר לשכפל את ההוכחה לטענות מהצורה . עוזי ו. - שיחה 19:07, 19 בפברואר 2012 (IST)תגובה
או וכו'. התכוונתי לזה שלדעתי אין אפילו טענה אחת שיש לה מספר אינסופי של הוכחות מינימליות. דניאל תרמו ערך 19:12, 19 בפברואר 2012 (IST)תגובה
לאקסיומה אין אפילו הוכחה אחת, לא? אם יש לה הוכחה היא אינה אקסיומה...
דניאל, לא ממש משנה האם זה בגבול הסביר או לא - זו שאלה מופשטת. גם ניפוח של דברים בצורה מלאכותית אינו נחשב להוכחה אחרת כמו שהסברנו קודם Exx ואנוכי (מה שאפשר להשמיט אינו נחשב להוכחה; מה שכבר יודעים אין צורך להוכיח אלא הוא נתון).
עוזי, מה זאת אומרת "אני בטוח שלכל טענה שיש לה הוכחה, יש אינסוף הוכחות מינימליות שונות"? איך אתה בטוח? Nachy שיחה 00:11, 20 בפברואר 2012 (IST)תגובה
תקרא את הההגדרה שהבאתי להוכחה. כל סדרה של פסוקים העונה לכללים הנ"ל והפסוק האחרון בה הוא האקסיומה עצמה היא, מבחינה פורמלית, הוכחה לאקסיומה (במילים אחרות אקסיומה היא הוכחה של עצמה).
אם זו שאלה מופשטת ולא סובייקטיבית אז צריך להביא הגדרות ברורות. אם אתה פוסל "הוכחות מנופחות" אתה צריך להגדיר הוכחות שאתה כן מוכן לקבל (עוזי עשה זאת עם "הוכחה מינימלית" וטרם הצלחנו לברר כמה כאלה יש). דניאל תרמו ערך 00:27, 20 בפברואר 2012 (IST)תגובה
אם יש לך סדרת הוכחה, אתה יכול בעזרת שימוש במשתנים אחרים להגיע אל הצעד האחרון במסלול ארוך יותר, שכל הדרך שלו היא חיונית. פשוט כי בשביל להגיע מ ל יהיה צריך להוכיח את כל הabc לפני כן. --אלעזר - שיחה 01:00, 20 בפברואר 2012 (IST)תגובה
לא הבנתי. תוכל לתת דוגמה של ממש. דניאל תרמו ערך 10:31, 20 בפברואר 2012 (IST)תגובה
דניאל, זו שאלה מופשטת, כי לא משנה האם ההוכחה היא בגבולות הסביר או לא - העיקר שהיא תקפה לוגית. ההוכחות שאנחנו מחפשים הן הוכחות כאלה שכל קביעה שנשמיט מהן תפסול את ההוכחה. אלו ההוכחות שאני מחפש - חסר משהו?
בכלל, המושג "שוני" בין הוכחות הוא בעייתי. אפשר אולי להגדיר אותו באופן הבא: הוכחה א' תהיה שונה מהוכחה ב', אם בסדרת ההיסקים שלה קיים היסק שלא נובע מהוכחה ב'. לפיכך, הוכחה א' והוכחה ב' יהיו שונות, אם כל אחת מהן מכילה היסק שאינו בהכרח נובע מהאחרת. או הגדרה שנדמה לי שהיא שקולה: הוכחה א' תהיה שונה מהוכחה ב', אם ניתן להפריך את הוכחה ב' בלי להפריך את הוכחה א'. לפיכך, הוכחה א' והוכחה ב' יהיו שונות, אם ניתן להפריך כל אחת מהן בלי להפריך את האחרת.
האם כך התייחסתם למושג "שוני"? אם לא - איך כן? Nachy שיחה 09:31, 20 בפברואר 2012 (IST)תגובה
ההגדרה הראשונה שלך לשוני לא פוסלת הוכחות מנופחות. אפשר לנפח הוכחות עם היסקים לא רלוונטים. ההגדרה השנייה שלך חסרת משמעות. להפריך טענה זה להוכיח את השלילה שלה. לא ברור מה זה להפריך הוכחה. דניאל תרמו ערך 10:31, 20 בפברואר 2012 (IST)תגובה
זו ההגדרה להוכחות שונות, לא הגדרה להוכחות שאני מחפש. אני מחפש הוכחות שונות ומינימליות, כאמור.
להפריך טענה זה להוכיח את השלילה, אבל להפריך הוכחה זה לא להוכיח את השלילה, אלא להפריך את אחד ההיסקים שלה, או ליתר דיוק להראות ש/אחד ההיסקים שלה לא תקף מכל סיבה שתהיה. אם אפשר להפריך את אחד ההיסקים של הוכחה א', ובכל זאת הוכחה ב' תישאר תקפה, זה אומר שיש טענה בהוכחה א' שאינה נובעת מהוכחה ב'. Nachy שיחה 10:42, 20 בפברואר 2012 (IST)תגובה
לרוב יש רק כלל היסק אחד, מודוס פוננס. הוא מופיע בכל הוכחה שאיננה הוכחה של אקסיומה. אם הכלל הזה אינו תקף, אף הוכחה אינה תקפה. דניאל תרמו ערך 10:54, 20 בפברואר 2012 (IST)תגובה
אין בעיה, אבל אני חושב שזה לא נוגע לשאלה. ההוכחה הרי מורכבת משורה של מודוסים פוננסים כאלה, ולפי ההגדרה שלי אם העובדה שאחד מהם אינו נכון הורסת רק את אחת ההוכחות, אזי ההוכחות שונות. כמה הוכחות שונות כאלה יש?
אתה יודע מה, אולי זה קשור לשאלה הכללית הבאה בלוגיקה: כמה היסקים שונים ניתן להסיק מתוך מספר סופי של אקסיומות? כמובן שההגדרה "שונים" היא קריטית, כי מהמספר הסופי של אקסיומות תורת המספרים ניתן לגזור את תוצאות החיבור של כל המספרים הטבעיים, לדוגמה, ולפיכך יש רשימה אינסופית של היסקים. לכן אני מעדיף לשאול את זה בצורה שתחזיר את הכדור למגרש שלך: בהינתן מערכת סופית של אקסיומות, אלו קבוצות היסקים יכילו אינסוף איברים, ואלו קבוצות יכילו מספר איברים סופי?
אם תצליח להראות שני דברים: א. לכל מערכת אקסיומטית סופית יש לפחות קבוצת היסקים סופית אחת, ב. יש טענות שכל ההיסקים שמשמשים להוכיח אותן שייכים כולם לקבוצות שמכילות מספר סופי, אז בהכרח ינבע מכך שיש טענות שיש להן רק מספר סופי של הוכחות. אם תרחיק לכת עוד יותר, ותצליח להוכיח שכל הטענות הנובעות ממערכת האקסיומות הסופית מוכחות רק על בסיס היסקים ששייכים לקבוצות הסופיות, אז תוכיח שלכל הטענות יש מספר סופי של הוכחות. עד אז, אני לא רואה על סמך מה אפשר לקבוע האם מספר ההוכחות המינימליות הוא סופי או לא. Nachy שיחה 12:15, 20 בפברואר 2012 (IST)תגובה
אתה לא מגדיר את זה טוב. לכל מערכת אקסיומטית סופית יש אינסוף קבוצות היסקים - למעשה, עוצמת הרצף - ומתוכן אינסוף קבוצות סופיות. "אלו קבוצות היסקים יכילו אינסוף איברים, ואלו קבוצות יכילו מספר איברים סופי"? התשובה היא קבוצות אינסופיות מול קבוצות סופיות. איזו תשובה אחרת אתה רוצה לקבל?
פה אתה קורא "היסקים" להפעלה של כללי היסק? יש רק כלל אחד כזה, כאמור. ואינסוף דרכים שונות להפעיל אותו.
למעשה, מערכת האקסיומות בלוגיקה פסוקית היא אינסופית, כי היא מכילה 3 "סוגים" של אקסיומות, שלכל אחת יש אינסוף דוגמאות.
בקיצור, אני חושב שאתה לא מגדיר פה דברים היטב, ולכן אין תשובות לא טריוויאליות לשאלות שהצגת.
מה זאת אומרת "הפעלה של מודוס פוננס שאיננה נכונה"? מודוס פוננס, ומערכת ההוכחה כולה, היא מערכת סינטקטית. שניתן לבדוק במחשב האם היא נכונה או לא - בהינתן קבוצה כזאת וכזאת של רצפים של סמלים, ניתן לקבל עוד רצפים של סמלים מהצורה הזאת והזאת.
הערה אחרונה: יש יותר ממערכת אקסיומטית שלמה ונאותה אחת - יש אינסוף כאלה. כיוון שכך, אפשר להוכיח אקסיומות של כל מערכת כזאת בעזרת מערכת אחרת, ולהמשיך כך מספר פעמים בלתי מוגבל. ואז להוכיח את הטענה המקורית מהמערכת החדשה שקיבלת. --אלעזר - שיחה 17:26, 20 בפברואר 2012 (IST)תגובה
הנה דוגמה: אני משוכנע שההיסק 4+4=8 לא משמש כדי להוכיח אף טענה בעולם. כך גם אני בטוח שכל מסקנה לגבי חיבור של מספרים מסוימים לא תהווה הוכחה לאף טענה בעולם (חוץ מלעצמה). לכן העובדה שיש עוצמת רצף של מסקנות אפשריות לא אומרת שקיימות אינסוף מסקנות שאפשר להשתמש בהן כדי להוכיח טענות.
ברור שאני לא מתכוון להוכחות שונות בכך שאחת מהן אינה תקפות כי ניתן להפריך אותן, אלא אני מתכוון להוכחות כאלה, שכל אחת מהן מכילה היסק שאינו חייב להיות נכון לפי ההוכחה האחרת. הוא כמובן נכון, כי הוכחנו אותו, אבל לא עליו נסמכת ההוכחה האחרת.

אילו ערכים מינרליים טובים יותר?

יש לפני שני בקבוקי מים מינרליים, ובקשתי שטוחה לפניכם להסביר לי אילו ערכים מינרליים עדיפים לגוף האדם מבין השניים ומדוע. (אגב, אני מבין שמבחינת ערך הגבה בקבוק א' עדיף מפני שיש בו פחות חומצה, האם זה נכון?) [הערה: הערכים מתייחסים למידה של מ"ג לליטר]

השוואה בין שני הערכים של שני הבקבוקים
ערכי בקבוק א בקבוק ב
דו פחמות 224
כלורידים 80
סידן 62
נתרן 46
גפרות 31
חנקות 33
מגנזיום 28
אשלגן 2.9
ערך הגבה (ph) כזה: 7.9
דו פחמות 10
כלורידים 170
סידן 80
נתרן 5
גפרות 18
חנקות - אין (0)
מגנזיום 16
אשלגן 13
ערך הגבה (ph) כזה: 6.8
פלואור 0.3 (אין בבקבוק השני)

95.35.134.169 20:14, 18 בפברואר 2012 (IST)תגובה

בוא נתחיל עם הפלואור... שכבר מוריד מערכו הבריאותי של הבקבוק השני. ראה ערך פלואור. לגבי נתרן שזה מלח, למעשה עדיף כמה שפחות לצרוך ממנו, ואת זה יש בבקבוק הראשון קצת יותר מפי תשעה לעומת הבקבוק השני. לגבי סידן, יש כאלה שאומרים שלא כדאי לצרוך יותר מדי סידן, ובקבוק הראשון אכן יש פחות; לגבי שאר הדברים אני לא מבין, צריך בשביל זה ביוכימאי או משהו כזה... 46.210.193.45 00:26, 19 בפברואר 2012 (IST)תגובה
לגבי pH - ככל שהערך נמוך יותר, החומר חומצי יותר (באופן גס אפשר לומר שהסקאלה היא בין 1 ל-14, כש-1 חומצי מאוד, 14 בסיסי מאוד, ו-7 נייטרלי). כלומר, המים שבבקבוק א' אכן פחות חומציים. ובכל זאת, חשוב לדעת שהמשוואה: פחות חומצי = יותר בריא ממש לא נכונה. גם חומר חומצי וגם חומר בסיסי יכולים להזיק לגוף (לשם המחשה: אקונומיקה היא בסיס, ואילו קוקה קולה היא חומצה. איזו מהן היית מעדיף לשתות?). אני לא יודעת מה נחשב טווח ערכים "תקין" לחומציות של מאכלים ומשקאות. הטבלה שבערך pH יכולה לתת לך כיוון מסויים. הניחוש שלי הוא שמכיוון שדרגת החומציות של המים שבשני הבקבוקים קרובה לזו של הרוק, אין סיבה ממשית להעדיף אחד מהם. לרוויה! תמא - שיחה 12:43, 19 בפברואר 2012 (IST)תגובה

בבקבוק השני יש פלואור שדווקא מוסיף לערכו. פלואוריד הוא כנראה חומר היחיד היום שידוע כמחזק את השן ומעלה את עמידותה בפני תקיפת העששת. בבקבוק הראשון ישנם חנקות, דבר שיכול למצביע על זיהום המים (לדוגמה על ידי מי ביוב, דשנים או שירותים כימיים). כנראה השני עבר טיפול כימי קל על מנת לחטא מחיידקים וזיהום. שני דברים שמשפיע על הטעם הם הPH (הבקבוק השני יהיה טיפה יותר חמוץ) וכמות הכלורידים (הבקבוק השני יותר מלוח). ככה שאני הייתי בוחר בבקבוק השני כי המים בו עם טעם יותר עשיר. כל האלמנטים נמצאים בנורמה שלי מי שתייה רגילים. לגבי חומציות- משהו בבקבוק הראשון גורם לבסיסיות גבוהה מדי בשביל מים והוא לא מצויין, לא יודע מה זה יכול להיות. אבל תכלס, הצגת פה נתונים קרובים מאוד למי ברז ממוצעים. 79.182.216.110 14:07, 19 בפברואר 2012 (IST)תגובה

הניחוש שלי זה שהשני זה AQUA NOVA שהם מי ברז מטופלים. 84.94.107.19 14:10, 19 בפברואר 2012 (IST)תגובה
פלואור ממה לא מוסיף לערך של מים מינרליים. כבר צוין לעיל לעיין בערך פלואור, שם הדברים מוסברים בצורה הכי ניטרלית שיש, והם לא משתמעים לשני פנים.

לגופו של עניין, מגנזיום הינו מינרל חשוב לגוף; סידן הוא מינרל חשוב אך יותר מידי ממנו כמו מעט ממנו, לא טוב. גפרות הוא מינרל חשוב לגוף. אשלגן מינרל חשוב לגוף. כלורידים גם הם חשובים לגוף (התצרוכת היומית המומלצת (DRI) לפי מכון הרפואה של האקדמיה הלאומית של ארצות הברית היא בין 2,300 ל-3,600 מיליגרם ליום, עבור זכר בן 25.); לסיכום, לבקבוק השני יש אפוא העדפה ניכרת על פני הבקבוק הראשון; עם זאת תוספת הפלואור עושה אותו הרע במיעוטו. בנוסף למידע הזה, קרא באתר הידען בכתבה "מה מגישים לנו בתוך הבקבוק הכחול"? המאמר מכיל הרבה נקודות אחרות שלא מוזכרות על הבקבוק...


קצת רצינות, חבר'ה. מדובר סך הכל במים. אם אתם באמת חושבים שתייה של בקבוק מים תשנה את מאזן המינרלים בגוף מתבלבל בלשון המעטה. הנתונים כמו שרשום הם מ"ג לליטר. לצורך השווה ניקח 100 גרם של אגוז לוז. נקבל 163 מ"ג מגנזיום, 680 מ"ג אשלגן ו114 מ"ג סידן (בנוסף לעוד כמות נכבדת של ויטמינים ומינרלים). "נתרן" ו"כלורידים" זה בסך הכל מלח בישול. חנקות וגפרות לא סיבה להשתחצן(לא אומר כלום). כוס חלב תכיל הרבה יותר מינרלים מ2-3 ליטר מים. ולגבי פלואור- מוסיפים אותו למי ברז באופן קבוע. זה שלא ציינו את זה על העטיפה לא אומר כלום. Corvus,(שיחה) 14:48, 22 בפברואר 2012 (IST)תגובה

האם מכינים אופיום או מורפיום מהתבלין פרג?

האם זה נכון שמכינים מורפיום או אופיום מהפרג? אם זה נכון באיזו דרך מכינים את זה? 95.35.134.169 20:17, 18 בפברואר 2012 (IST)תגובה

פרג האופיום, ממנו מפיקים את האופיום, לא גדל באופן טבעי בארץ ישראל. בישראל גדלים מינים אחרים של פרגים, הנפוץ שבהם הוא פרג אגסני. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 21:17, 18 בפברואר 2012 (IST)תגובה

כושים נוצרים

האם יש באפריקה כושים נוצרים? מדינה נוצרית? אני יודע שיש הרבה מוסלמים. 79.182.200.242 20:28, 18 בפברואר 2012 (IST)תגובה

יש באפריקה מדינות נוצריות. אחת מהן היא אתיופיה. חצי ממדינות המשנה של ניגריה הן נוצריות גם כן109.160.135.185 21:17, 18 בפברואר 2012 (IST)תגובה
כן, יש באפריקה הרבה שחורים נוצרים. אגב, המילה "כושים" לא נחשבת לתקינה פוליטית מאחר שהיא נתפשת בטעות כתרגום ל-neger האמריקאי, למרות שהיא בכלל באה מהתנ"ך. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 21:58, 18 בפברואר 2012 (IST)תגובה
אתה מתכוון ל-en:Nigger. אגב, כמה מפתיע, en:Niger הוא המונח הלטיני ל'שחור'. שבוע טוב, בנצי - שיחה 22:22, 18 בפברואר 2012 (IST)תגובה
אני לא אוהב דעות קדומות. אין שום דבר גזעני במילה "כושים". זה כמו להגיד "אסיאטי". פשוט הכללה על פי מראה חיצוני ומוצא. אם זה משפיל מישהו, אז כנראה בגלל היחס לאותה האוכלוסייה ולא בגלל המילה עצמה. וככה זה לא ישנה אם נגיד "אפריקני", "שחור", "בעל צבע עור קהה" או כל מילה אחרת. אם זה ירמוז על מצב נחות זה לא בגלל המילה אלא בגלל הדעות הקדומות.
אבל לעניין ששאלתי- איפה יש כושים נוצרים? אמרתם באתיופיה. איפה עוד? 79.182.200.242 22:32, 18 בפברואר 2012 (IST)תגובה
א. אסייתי ולא אסייטי, ועור כהה ולא עור קהה.
ב. אתה צודק, מלבד ש"אסייתי" ו"אפריקני" אינם דוגמאות טובות לצורך העניין. עם זאת, מסיבות חברתיות, בארה"ב כמובן, הכינוי "ניגר" וממנו "כושי", הפך להיות בעייתי. בעייתיות זו יצרה נורמה לגבי אורח דיבור או אורח כינוי, שהפכה למחייבת. מה לעשות, זו טבעה של נורמה, שמטרתה, במקרה זה, חיובית.
ג. קודמי כבר ציין ניגריה. יש גם דרום סודן. בנוסף, אני מציע לך לעבור על מדינות אפריקה (כמעט כל המחצית הדרומית של היבשת מורכבת ממדינות נוצריות), וגם אמריקה, ובראשן ארה"ב, ולבדוק את התפלגות הדתות בתוכם. בדוק זאת גם בערך נוצרים. בהצלחה, בנצי - שיחה 22:51, 18 בפברואר 2012 (IST)תגובה
עיין בתמונה הזאת: [1] בברכה, --איש המרק - שיחה 13:10, 19 בפברואר 2012 (IST)תגובה
הרבה פעמים, פוליטיקלי קורקט רק משדר לאנשים שיש להם במה להתבייש. אם אני צריך למצוא ניסוחים מסורבלים במקום לומר "כושי" או במקום לומר "הומו", אני משדר שיש כאילו משהו לא בסדר עם העובדות כפשוטן. אלא שאני ממש חושב שאין שום בעיה עם כושים (ואין שום בעיה עם הומואים) ולכן, זה בסדר גמור, בעיני, לקרוא לכושי "כושי". 94.159.213.223 10:00, 20 בפברואר 2012 (IST)תגובה
"באותם הימים נדמיתי לעצמי כעבד כושי (מילה שנאסרה משום מה, כי תם העידן שבו נשפט אדם על פי צבע עורו, ומשום כך אמור מעתה - שחור)" (משה אופיר, "אחת שאלתי", 2012). עוזי ו. - שיחה 12:46, 20 בפברואר 2012 (IST)תגובה

זרעי קנאביס

במידה ושותלים זרעים שנלקחו מצמח קנאביס צעיר (מניצני הצמח) יפרח צמח חדש? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

זרעים מגיעים מהפרי. לא מהניצן. את הזרעים זורעים ולא שותלים 109.160.135.185 23:08, 18 בפברואר 2012 (IST)תגובה

האם מישהו מכיר צמח שמחזור הגידול שלו אינו חד שנתי (מוציא פרות פעם בשנתים / שלוש / חצי שנה)?

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

עיין באגוז ברזילאי, לדוגמא. בנצי - שיחה 13:12, 19 בפברואר 2012 (IST)תגובה
יש איזה במבוק עם מחזור פריחה של 120 שנה. 109.64.24.206 23:30, 20 בפברואר 2012 (IST)תגובה
ויש איזשהו עץ שמחזורו 7 שנים, וזאת משום שהוא זקוק לשם כך, למעורבותו של איזשהו בעל-חיים. כבר יומיים אני מנסה להיזכר בשמו, או בשמותיהם, ללא הצלחה. בנצי - שיחה 01:03, 21 בפברואר 2012 (IST)תגובה
אולי אתה מתכוון לציקדה מחזורית (למרות שזה לא בדיוק מה שכתבת)? 84.111.90.87 01:59, 21 בפברואר 2012 (IST)תגובה
אני חושב שכן. יש איזשהו עץ התלוי בו, בלעדית, להפצת זרעיו. אגב, גם ציקדה היא בעל-חיים, אם לזה התכוונת בשורה הנתונה בסוגריים. בנצי - שיחה 20:02, 21 בפברואר 2012 (IST)תגובה
יש מיני זית אירופי (מהערך: פיקואל - זן ספרדי מחבל אנדלוסיה). זהו זן סירוגי, כלומר מניב פרי פעם בשנתיים), יש מיני קפה ואבוקדו כנ"ל. התנובה בשנה שאינו נותן פרי אינה אפסית אלא שהיא מועטה. שנילי - שיחה 07:48, 21 בפברואר 2012 (IST)תגובה

מעבר פוטונים בסדק יחיד

אם נירה פוטונים דרך סדק יחיד האם תתרחש עקיפה?? זאת אומרת האם האור יתנהג כגל או כחלקיק??? 89.138.218.116 15:39, 19 בפברואר 2012 (IST) תודה מראשתגובה

בערך עקיפה כתוב: "לפי מכניקת הקוונטים, הדינמיקה של חלקיקים נקבעת על ידי פונקציית גל המקיימת את משוואת שרדינגר, בה מתקיימת תופעת העקיפה. כתוצאה מכך, ניתן לקבל תבניות עקיפה גם עם חלקיקים בניסויים כדוגמת ניסוי שני הסדקים במידה וגודל המחסום הוא מסדר הגודל של אורך גל דה ברויי של החלקיק". כלומר גם עבור מה שאתה קורא "חלקיק" יש תופעה של עקיפה. אז בוודאי עבור פוטון.
אני מניח שמה שאתה מתכוון לשאול, זה אם נירה פוטון יחיד לסדק, האם תהיה עקיפה, ואיך זה יבוא לביטוי? אז התשובה היא כן, וזה יבוא לביטוי בכל שלא בהכרך הוא ימשיך בכיוונו המקורי אלא יש לו סיכויים לפגוע במסך במקומות שונים, שמתאימים לעוצמת האור בתבנית העקיפה שתראה על המסך כשסתם תקרין באור מפוטונים רבים. emanשיחה 15:49, 19 בפברואר 2012 (IST)תגובה
השורות האחרונות לא ברורות, וגם מתוקלדות. להבהרת הדברים: הפוטון הבודד אינו מגיע בו-זמנית, לכל אזורי תבנית העקיפה, אלא יכול להגיע לנקודות שונות בה, בהסתברויות שונות. התבנית הולכת ומתמלאת, בהדרגה, עם שיגורם של פוטונים נוספים, מתבנית ראשונית הנראית כפיזור 'אקראי' של הנקודות בהן פגעו פוטונים מועטים ששוגרו. בנצי - שיחה 16:46, 19 בפברואר 2012 (IST)תגובה
בהמשך להבהרה בשורות הקודמות, להלן איור המדגים את התופעה. האיור לקוח מאתר החברה הפיזיקלית השוויצרית. בנצי - שיחה 18:02, 19 בפברואר 2012 (IST)תגובה
זה נשמע כאילו כל פוטון מחליט לעצמו לאיזה נוקדה להגיע. אבל מבלי להתייעץ עם פוטונים אחרים, כולם בסוף יוצרים תבנית עקיפה- כאילו שיש להם זיכרון קולקטיבי. נשמע בדוי לחלוטין. 79.182.205.100 17:07, 19 בפברואר 2012 (IST)תגובה
"נשמע בדוי לחלוטין", זה ב'ראש' שלנו. בעולם הקוונטי לא שולטים חוקים דטרמיניסטיים אלא חוקים הסתברותיים. מה לעשות: הטבע אינו מחוייב להגיון ולציפיות שלנו. בנצי - שיחה 17:17, 19 בפברואר 2012 (IST)תגובה
שמע, לייחס תכונות של רצון וזכרות לתופעת טבע כמו פוטון לא נשמע לי הגוני. כמובן "דיברה תורה בלשון אדם" ואתה משתמש במונחים מוכרים לתיאור התנהגות של הטבע, אבל- איך פוטון יודע "להחליט" להגיע לנקודה על פני מסך? ואיך יתכן בכלל שפוטונים שלא מושפעים אחד מהשני (משתנים מקריים ב"ת?) יודעים להסתדר לתבנית עקיפה סימטרית? 79.182.205.100 17:29, 19 בפברואר 2012 (IST)תגובה
לכל פוטון יש פונקציית גל, והפונקציה יכולה להתאבך עם עצמה. אלו לא סתם שגעונות של פיזיקאים - תבנית ההתאבכות מתקבלת בניסוי. עוזי ו. - שיחה 17:46, 19 בפברואר 2012 (IST)תגובה
א. כפי שאמרתי קודם: אין מקום לייחס 'רצון' ו'זיכרון' להתנהגות של מערכות פיזיקליות מיקרוסקופיות ברמה הזאת.
ב. גם לא מדובר ב"משתנים אקראיים בלתי-תלויים" במובן המתימטי הפשוט של המילה.
ג. אתה גם לא יכול לנבא לאיזו רמה אלקטרונית ירד האלקטרון באטום מימן מעורר, ובכל זאת, לרמות נמוכות שונות, יש הסתברויות דעיכה שונות. אין זו רק 'בעיה' של 'עקיפה', אלא התנהגות בסיסית אינהרנטית.
ראה גם את הערתו הקודמת של עוזי ו., ואת איור ההמחשה הניסויי שהעליתי בתגובה קודמת לעיל. בנצי - שיחה 18:02, 19 בפברואר 2012 (IST)תגובה
אבל בערך ניסוי שני הסדקים מקושר סרטון ובו מצויין כי אלקטרון שיעבור דרך סדק בודד לא יבצע עקיפה... וייצור פס אחד ברוב החריץ. הבאתי פה את הקישור. http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/physics/%D7%94%D7%93%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8-%E2%80%93-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99-%D7%94%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%A5-%D7%94%D7%9B%D7%A4%D7%95%D7%9C. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

המבורגרים מתקופת התנ"ך

האם בתקופת משה רבנו ידעו להכין המבורגרים? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

בדוק קודם, אם המבורג היתה קיימת בתקופה המיוחסת לו. בנצי - שיחה 18:10, 19 בפברואר 2012 (IST)תגובה
לא. הם היו שמים יותר מדי פטרוזיליה. 94.159.195.216 23:07, 19 בפברואר 2012 (IST)תגובה

לא יפה, למרות שאותי אישית זה הצחיק. לכותב השאלה, אין לנו עדויות ארכיאולוגיות לכך שהעמים השמיים ידעו להכין המבורגרים. למען האמת ההמבורגר התפתח סביב האלף השני במערב רוסיה וזה חדר לגרמניה שם עבר גימורים אחרונים. לסיכום, אם משה רבנו היה בכלל קיים, לא סביר שהוא אכל המבורגר. בכלל מי רוצה לאכול המבורגר בלי עגבניות?! Exx8 - שיחה 03:08, 20 בפברואר 2012 (IST)תגובה

אפשר לפשט את השאלה: האם היו אז קציצות בשר טחון והאם שמו אותן בלחם. 94.159.213.223 10:50, 20 בפברואר 2012 (IST)תגובה
או לחילופין לשאול מה הגישו במקדונלדס באותם השנים. 79.177.227.40 17:26, 20 בפברואר 2012 (IST)תגובה
האם ברביקיו ומצות בלי לדבר על צפיחית בדבש כבר לא מתאים? טיפוסי - שו"ת 22:45, 20 בפברואר 2012 (IST)תגובה
ושליו על אש פתוחה במדבר. בנצי - שיחה 00:00, 21 בפברואר 2012 (IST)תגובה
זה לא זה ששאל פעם אם לג׳ורג׳ וושינגטון יש חיבור USB אלחוטי שפועל בעזרת רמקולים מאובזרים ודובוני גומי? --77.127.51.146 06:57, 21 בפברואר 2012 (IST)תגובה

שאלה במד"ר

איך מוצאים פיתרון ל?

הבעיה היא רק איך מוצאים פיתרון פרטי לבעיה. איך למצוא כללי אני יודע . 79.183.214.194 20:15, 19 בפברואר 2012 (IST)תגובה

אם יש לך פיתרון כללי, תציב a ו-b כלשהם ותקבל פתרון פרטי...94.159.231.239
ומי אמר שהוא יקיים את המד"ר? כך A=1, B=2. לא מקיים. 79.183.214.194 23:00, 19 בפברואר 2012 (IST)תגובה
מדובר כמובן ב"פתרון פרטי" למשוואה הנתונה, ו"פתרון כללי" למשוואה ההומוגנית המתאימה לה. ראה שיטת השתנות הקבועים (אנ'). עוזי ו. - שיחה 23:16, 19 בפברואר 2012 (IST)תגובה
אני יודע שזה כללי להומוגני+פרטי, לא צריך להסביר בדרים מובנים לאליהם. השאלה היא רק איך מוצאים את הפרטי. אתה יכול להסביר איך עושים ווריאציית פרמטר? למדתי את זה לפני כשנה ושכחתי לגמרי. בדוגמה שהם נתנו איבדתי אותם ברגע שהגיעו לוורנוסקיאן. 79.183.214.194 09:47, 20 בפברואר 2012 (IST)תגובה
כתוב . אז , והשוואת מקדמים מביאה למערכת לינארית מסדר ראשון בשני הנעלמים . עוזי ו. - שיחה 12:39, 20 בפברואר 2012 (IST)תגובה

איך נכון לומר על תרגיל במתמטיקה "פסוק אמת" או פסוקית אמת"?

ידוע לי שמסתובבים כאן חברה עם תואר ראשון, שני ושלישי במתמטיקה ופיזיקה, אולי אוכל להיעזר בהם ולברר: איך נכון או איך מקובל לומר על תרגיל במתמטיקה "פסוק אמת" או "פסוקית אמת"? 109.253.43.123 02:19, 20 בפברואר 2012 (IST)תגובה

תרגיל סתם הוא לא בהכרח זה או זה. אבל מה שאתה מתכוון אליו נקרא "פסוק אמת". (אין לי שום תואר במתמטיקה, אם זה חשוב) --אלעזר - שיחה 02:34, 20 בפברואר 2012 (IST)תגובה
(אה, ואיך בדיוק פיזיקה קשורה? הם מתעסקים המון במתמטיקה, אבל רק לעתים רחוקות בלוגיקה מתמטית) --אלעזר - שיחה 02:36, 20 בפברואר 2012 (IST)תגובה
אז מה זה בדיוק פסוקית במתמטיקה ופיזיקה, אם בכלל? 109.253.43.123 02:41, 20 בפברואר 2012 (IST)תגובה
אני לא יודע מה זה פסוקית בפיזיקה. בלוגיקה מתמטית, פסוקית היא חלק מפסוק - למשל יש פסוק CNF, שזה פסוק מהצורה
((א' או ב' או..) וגם (ג' או ד' או..) וגם...)
אז כל (X או Y או ...) נקרא "פסוקית". יש דברים דומים לצורות נורמליות אחרות. אם יש עוד שימושים למילה "פסוקית", אני לא מכיר אותם. אני חושב שהסיבה שנותנים לזה שם היא כי מספיק, במקרה של CNF, שאחד מהסוגריים לא יתקיים בשביל להפריך הכל. בצורות נורמליות אחרות זה עשוי להיות דומה, או הפוך. --אלעזר - שיחה 03:09, 20 בפברואר 2012 (IST)תגובה

נוירונים

המיקרוטובולים אשר "מתחילים" מהתלולית, לאורך האקסון, הם "עצמאיים"?, או שמקורם/בסיסם בצנטריולים שבסומה? בתודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

חישוב אינטגרל אחד

רוצה לחשב את בדרך "חכמה" (לא חלקים ולא הצבה). אני יודע מה התשובה (כבר בדקתי) ורוצה למוצא קיצור דרך. לדגומה אני רואה שסימטרי אז אפשר במקום לחשב ממינוס פאי לחשב מאפס ולכפול פי 2. אולי יש עוד איזה טריק שיהפוך ליותר קל( אני זוכר משהו עם זה שאינטגרל על סינוס בריבוע ועוד קוסינוס בריבוע משהו? 79.177.227.40 14:32, 20 בפברואר 2012 (IST)תגובה

מה עם להשתמש בזהות של קוסינוס בריבוע? 94.159.231.239
ראה כאן.זה האופציה הקלה ביותר. רונאלדיניו המלך - שיחה 18:37, 20 בפברואר 2012 (IST)תגובה
או יותר ספציפי גיל כ. (שיחה) ♠ 18:39, 20 בפברואר 2012 (IST)תגובה

מאיפה ולאן פלש העם ה ארי?

העם העתיק המכונה "ארי". האם הוא פלש מ"איראן" לאירופה או מאירופה ל"איראן"? ומה הראייה לקונצנזיוס? האם יש ציורי קיר של העם הזה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

מעולם לא היה עם כזה. אגודת הסתר "תולה" (שהיטלר היה חבר בה, אגב) בנתה מעשייה שלמה על עם מומצא. 109.64.24.206
הם, בהנחייתו של היטלר, עשו מאמצים אדירים לחפש אצל הנפאלים, אם אני זוכר נכון, את ה'שורשים' המומצאים שלהם. 'מדע' שלם. הם חיפשו משהו עתיק דיו ו'אצילי' מספיק, לטעמם, שיצדיק את ה'עליונות' המתועבת שלהם. משם גם לקחו את צלב הקרס והפכו אותו לסמלם המרכזי. בנצי - שיחה 00:59, 21 בפברואר 2012 (IST)תגובה

זיהוי כשל לוגי

בטיעון הבא:
א.רוב המטיילים חובשים כובע
ב.רוב חובשי הכובע נועלים סנדלים
ג.חובש כובע->מטייל
איזה כשל לוגי עשיתי כשהסקתי:
רוב חובשי הכובע->מטיילים לפיכך רוב המטיילים נועלים סנלדים (הנחה ג' בשילוב הנחה ב').
איש השלג - שיחה 22:38, 20 בפברואר 2012 (IST)תגובה

לא עשיתי פסיכומטרי ומשכך יתכן שאיני מבין נכון. הנחה ג' אומרת שחובשי כובע הם מטיילים ולפיכך ההיסק צריך להתחיל בהנחה ג' כפשוטה (כל חובשי הכובע). הכשל הוא, שרוב מרוב של x אינו בהכרח רוב של x. כלומר, יתכן שבס"ה 25.6% מהמטיילים הם נועלי סנדלים. --Akkk - שיחה 00:47, 21 בפברואר 2012 (IST)תגובה
איש השלג, כל מה שצריך לעשות, הוא רק למצוא דוגמה נגדית, המקיימת את טענות א. ב. וג., אך אינה מקיימת את הטענה שאתה מנסה להוכיח:
ישנם 1,000 מטיילים בעולם, ומתוכם ישנם 700 חובשי כובע, כך שטענה א. מתקיימת.
מתוך אותם 700 חובשי כובע, ישנם 490 נועלי סנדלים, כך שטענה ב. מתקיימת.
חוץ מאותם 700 חובשי כובע, אין עוד חובשי כובע בעולם, כך שטענה ג. מתקיימת.
בבירור ניתן לראות, שהטענה שאתה מנסה להוכיח אינה נכונה. 490 נועלי הסנדלים הם מיעוט מתוך 1,000 המטיילים.
המלכוד טמון בשני דברים:
  1. רוב של רוב יכול להיות מיעוט (ובדוגמה שלנו, 70% של 70% הם 49%).
  2. טענה ג. מניחה שכל חובשי הכובע מטיילים, אך לא מניחה את ההיפך, שכל המטיילים חובשי כובע. ממילא, טענה ג. אינה רלוונטית לדיון, ולא ניתן להוכיח ממנה דבר הקשור למטיילים.
מקוה שסייעתי, אביתר ג'שיחהתרומות • כ"ח בשבט ה'תשע"ב • 14:52, 21 בפברואר 2012 (IST).תגובה
(מטרת השואל בהנחה ג' להקשות על הפירכא. בלעדי סעיף ג' הרי שיתכן שאף מטייל לא נועל סנדלים).--Akkk - שיחה 15:33, 21 בפברואר 2012 (IST)תגובה
ובשפה מתמטית, הכשל הוא שיחס הרוב אינו טרנזיטיבי. נו, טוב - שיחה 15:48, 22 בפברואר 2012 (IST)תגובה
יש לכשל הזה שם מסויים או שאפשר לקרוא לו "כשל אי טרנזיטיביות" בכללות ובפשטות? איש השלג - שיחה 08:56, 23 בפברואר 2012 (IST)תגובה

עברית

אפשר להגיד בעברית: "הכללתי גורפות!" ?, בברכה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

אפשר להגיד. אבל מי או מה הן הגורפות שהכללת? הכללת את הנשים שגורפות שלג? יוסישיחה 08:36, 21 בפברואר 2012 (IST)תגובה
נו אז תן עמדתך איך נכון לדובר העברית לתאר שביצע (בפרק זמן נתון) מספר הכללות מהסוג ה"גורף". תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
כנראה שהכללתי בצורה גורפת. או שערכתי הכללה גורפת. יוסישיחה 13:44, 21 בפברואר 2012 (IST)תגובה
וכנראה שאם אתה צודק, אז צריך רפורמה בעברית, שכן, כל המטרה היא להגיד זאת בשני מילים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
כל שפה טבעית שואפת לחסכנות/יעילות. תוכל להסביר מה הכוונה ב"כל המטרה היא להגיד זאת בשני מילים"? יוסישיחה 19:46, 21 בפברואר 2012 (IST)תגובה
נראה לי שהוא מתכוון לכך שהרחבת את הניסיון הדו-מילולי שלו, בהנחה שהוא נכון, לשלוש מילים, למרות שכוונתך, מן הסתם, להבהרת משמעות הביטוי שלו. לגופו של עניין, נראה לי שהמתכונת "הכללתי גורפת" היא נכונה, משום ש"גורפת" מתארת את הפעולה (ההכללה). בנצי - שיחה 20:08, 21 בפברואר 2012 (IST)תגובה
המילה גורפות מיותרת, ואינה מוסיפה דבר למשפט, משום שאין דבר כזה "הכללה לא גורפת" (עכש"י). ולכן, יש להגיד פשוט, "הכללתי". והנה קיצרנו את הביטוי למילה אחת בלבד. בברכה, --איש המרק - שיחה 12:30, 23 בפברואר 2012 (IST)תגובה
זה תלוי בהקשר. המשפט מתאים כאשר המדבר מדווח על התנהגותו בסדרה של הכללות. אתה צודק במקרה של הכללה יחידה. בנצי - שיחה 20:40, 23 בפברואר 2012 (IST)תגובה

מה זה הצצנות?

? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

חצץ מקבלת החלטות. עוזי ו. - שיחה 18:04, 21 בפברואר 2012 (IST)תגובה

איך מכוונות תשובות מהסוג הבא (ברטוריקה בעיקר)

שאלה חשובה מאד. יש מקרים בהם אדם נשאל "כמה הרווחת היום", אך היות והוא צנוע הוא מרגיש לו בנוח משאלות אלה ומגיב בנוסח "הרווחתי כמה שהרווחתי", או (לשאלה אחרת), תגובות כגון "יהיה מה שיהיה", או "קניתי מה שקניתי ולא קניתי מה שלא קניתי". איך נקראות תגובות כאלה בטרמינולוגיה רטורית. מבקש מונח זה ומונחים דומים במידת הצורך מהספרות המקצועית של תחום זה, למי שמכיר. המון תודה על הנכונות לעזור. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

תגובה לקונית או צינית- בכבוד רב - רבנן • מבטוורטמרגיזים בקדושיםמה מברכים על סופגניה? •כ"ט בשבט ה'תשע"ב • 14:30, 22 בפברואר 2012 (IST)תגובה
למה צינית? האדם עונה ברצינות מוחלטת ובמטרה להעביר מסר מוצק / לא מעורער. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
ביטויים אלה אינם ביטוי לציניות. לכל היותר לבנאליות, או לנדוֹשׁוּת, כלומר, ללא חידוש או מסר אינפורמטיבי של ממש. בנצי - שיחה 18:10, 22 בפברואר 2012 (IST)תגובה
אם תשאל לדעתי, אני לא מסכים שמדובר בבנאליות, אלא במשהו אחר לגמרי. קלישאות הן בנאליות. אבל תגובות מסוג זה אינן בהכרח, אפשר שהמאזין יצדד בהן. מי מכם נסמך על הספרות המקצועית בתוגבתו? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
עפ"י מילון אבן שושן: נדוש הוא עניין שאין בו שום חידוש, מה שמחזיר אותנו לתשובתי הקודמת. ברמה לוגית יותר, זהו טיעון שתוכנו מילולי בלבד, מעין מעגל סגור מבחינה בלשנית. בנצי - שיחה 01:43, 23 בפברואר 2012 (IST)תגובה
זאת תשובה לקונית, אם כי אולי לא על פי המובן המילוני. זאת לא תשובה צינית. המילה "נדוש" לא מתאימה על אף המשמעות המילונית שלה. לוגית זאת טאוטולוגיה. לדעתי הביטוי הכי מתאים הוא פשוט "התחמקות" על ידי הטאוטולוגיה. סאבטקסט "לא עניינך" או "אני לא מעוניין לספק לך אינפורמציה בנושא". --אלעזר - שיחה 02:07, 23 בפברואר 2012 (IST)תגובה

זהות פריסבל, פורייה

מה זה F גדולה במשוואה:

(לקוח מהערך טור פורייה) 79.177.227.40 17:59, 21 בפברואר 2012 (IST)תגובה

קרא את הסעיף "הגדרה פורמלית" באותו ערך. עוזי ו. - שיחה 18:04, 21 בפברואר 2012 (IST)תגובה

קול אנושי

האם יש חוקיות מתמטית לקול האנושי? כלומר האם יש מחזוריות מוגדרת? האם מדובר ברעש? איך המח מבחין בקול אנושי מבין רעשים?Exx8 - שיחה 22:00, 21 בפברואר 2012 (IST)תגובה

ראה מערכת זיהוי דיבור. עוזי ו. - שיחה 22:26, 21 בפברואר 2012 (IST)תגובה
השואל מבקש לדעת על מנגנון זיהוי הקול במוח, ויכולתו להפריד בין קולות או קול ספציפי על רקע של קולות או צלילים נוספים. אם כבר מדברים על מערכות טכנולוגיות, יש קודם את הסינתסייזר. בנצי - שיחה 00:13, 22 בפברואר 2012 (IST)תגובה

עבירות תנועה קשות

למי, או לאיזה גוף במשטרה אפשר להפנות תלונות בנוגע לעברייני תנועה מהסוג החמור, בהם נתקלים מעת לעת על הכביש ? בנצי - שיחה 00:09, 22 בפברואר 2012 (IST)תגובה

לדעתי, למשטרת תנועה ארצית (מתנ"א), אבל תמיד אפשר לחייג 100 ובמוקד כבר יפנו אותך לגורמים הרלוונטים. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 11:31, 23 בפברואר 2012 (IST)תגובה

השתלבות הנגיף SV40 בכרומוזום 17

וכנראה, גם בכרומוזום 7. מסתבר שנגיף זה מצליח להשתלב באתרים ספציפיים (אתרי השתלבות, Integration Sites) בגנום האנושי, דווקא בכרומוזום 17 (וכנראה, גם בכרומוזום 7). מה הסיבה לכך ? כלומר, מה מיוחד בכרומוזום/ים זה/אלה, המאפשר לו לחדור אליהם, ולהשתלב בהם דווקא ? תודה, בנצי - שיחה 00:09, 22 בפברואר 2012 (IST)תגובה

"מאשר קבלת מכתבך שבסימוכין"

קיבלתי מכתב שכתוב בו "מאשר קבלת מכתבך שבסימוכין", מה זה אומר "לקבל מכתב בסימוכין"? (תודה מראש) 109.253.25.221 02:16, 22 בפברואר 2012 (IST)תגובה

"סימוכין" פירושו "אסמכתא" מהמילה "להסתמך על", בראש המכתב נרשם נושא ולעיתים גם המשפט (לדוגמא):"סימוכין:מכתבך מיום 4.4.44" לפעמים נותנים לכל מכתב מספר מזהה כל שהוא ואז לדוגמא: סימוכין:"ויק2345". שנילי - שיחה 04:58, 22 בפברואר 2012 (IST)תגובה

רשיון רופא אמריקאי

האם יש מדינות מחוץ לארה"ב וקנדה שמכירות ברשיון האמריקאי ומאפשרות לבעל הרישיון לעסוק ברפואה בתחומן, ללא צורך בבחינה נוספת? תודה. --Gidip - שיחה 05:56, 22 בפברואר 2012 (IST)תגובה

החוק החדש על חינוך חובה לגילאי שלש

ככל הידוע לי עד היום היה גנים על ידי משרד החינוך לטרום חובה, (3-4) תת חובה (4-5) וחובה (5-6). האם כעת הוסיפו גם שנתיים-שלוש? כי לפי מה שאני מבין בעיתונים מדובר על שלוש ארבע ובזה אין כל חידוש כי זה קיים כבר לפני החוק החדש.- בכבוד רב - רבנן • מבטוורטמרגיזים בקדושיםמה מברכים על סופגניה? •כ"ט בשבט ה'תשע"ב • 13:57, 22 בפברואר 2012 (IST)תגובה

השינוי הוא שאמורים להיות גנים ל*כל* הילדים בגילאי 3-4, והגנים אמורים להיות בחינם. יואלפ - שיחה 11:12, 23 בפברואר 2012 (IST)תגובה

פרידה

איך זה שסרט איראני משודר בישראל?הרי זה אומר שאיזושהי חברה הפצה ישראלית הייתה צריכה לקנות זכויות שידור מחברה איראנית,איך היה יכול להיתרחש קשר כזה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

אני משער שדרך צד ג'. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

סימון במכניקה אנליטית

למה מתכוון פיזיקאי כשרושם  ?

כלומר מה זה סיגמה שרושמים מתחתיה שתי אינדקסים ומה זה ? 79.182.200.191 21:10, 22 בפברואר 2012 (IST)תגובה

ראה סימון מתמטי וסכום. ובהרחבה: מסמן סכום, ומתחת האות מופיעים האינדקסים הקשורים שמקבלים ערכים שונים ומציינים את האיברים השונים בסכום. אתן דוגמה: . קל להכליל לסכום כפול: . בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 21:15, 22 בפברואר 2012 (IST)תגובה

ובדוגמה הספציפית שנתתי, מה זה יכול להיות ? מה המשמעות? ואיך הולך הכפל (פעם אם אינדקס a פעם עם אינדקס b)? 79.182.200.191 21:20, 22 בפברואר 2012 (IST)תגובה

אם היה מהירות זוויתית אז היו איברי טנזור ההתמד (מטריצה שהיא הכללה של מומנט התמד), וכל האיבר מייצג אנרגיה קינטית. לא נתקלתי בביטויים דומים עבור מהירויות רגילות שבהם המסה היא מטריצה, אבל ביטוי זה אנלוגי לפירוש שנתתי. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 21:36, 22 בפברואר 2012 (IST)תגובה
אגב, הכפל: (הנחתי שכל אינדקס רץ מ-1 עד 2 כדי לרשום ביטוי קצר ופשוט, ההכלה למקרה בו כל אינדקס רץ מ-1 עד n היא מיידית). בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 21:36, 22 בפברואר 2012 (IST)תגובה

מה זה סימטריה

מבחינה פיזיקלית. אני ספציפית מדבר על משפט נתר (פיזיקה)-"עבור כל סימטריה רציפה (וגזירה) של הפעולה, קיים גודל שמור" 79.182.200.191 22:20, 22 בפברואר 2012 (IST)תגובה

סימטריה היא טרנספורמציה שלא משנה את המערכת, ובפרט לא משנה את הפעולה (פיזיקה), הלגרנז'יאן וההמילטוניאן. דוגמה לסימטריה רציפה וגזירה: סיבוב המישור בזווית כלשהי היכולה לקבל כל ערך ממשי (כאשר ערכים הגדולים מ- נחשבים כמספר סיבובים מלאים ועוד סיבוב חלקי, כלומר: ). בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:32, 22 בפברואר 2012 (IST)תגובה

ראש לשכת הממשלה

בעקבות פרשת אשל, מה למעשה תפקידו וסמכויותיו של הרל"ש. האם זה תפקיד מזכירותי או שיש בו יותר מהות ותוכן והשפעה על סדר היום של ראש הממשלה? --אפי ב.התחברו ל♥00:16, 23 בפברואר 2012 (IST)תגובה

הרשות הפלסטינית מחולקת לנפות או למחוזות?

קיים ערך בשם "נפות הרשות הפלסטינית", אני שואל מדוע זה נפות ולא מחוזות? מישהו בקיא בהסכמי אוסלו? ‏ Ramiy ( שיחה - תרומות ) 00:18, 23 בפברואר 2012 (IST)תגובה

מכניקה אנליטית, שאלות מקצועיות

קואורדינטות נורמליות

מה זה "קואורדינטות נורמליות"? 79.182.200.191 12:39, 23 בפברואר 2012 (IST)תגובה

עיין, קודם, ב-en:Normal coordinates. בנצי - שיחה 20:46, 23 בפברואר 2012 (IST)תגובה

שאלה באלגברה

איך מבחנה טכנית אני מוצא את המטריצות T וV אם נתון לי לגרנג'יאן: ואני רוצה לכתוב אותו כ? 79.182.200.191 12:39, 23 בפברואר 2012 (IST)תגובה

איך? פשוט מאוד, רשום את הסכום כ- והשווה מקדמים. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 19:46, 23 בפברואר 2012 (IST)תגובה

מאו

בערך מאו, כתוב כך: "חוק ראשון: מי שמסיים את הקלפים שלו מנצח ויוצא מהמשחק. הוא יכול לחזור מתי שהוא רוצה, ולהוסיף חוק חדש". האם כאשר המנצח חוזר למשחק, הוא אומר לשאר השחקנים את החוק הזה או שהוא שומר אותו לעצמו (ואז, אחרי כמה זמן השחקנים האחרים יגלו את החוק)? --77.127.51.146 17:07, 23 בפברואר 2012 (IST)תגובה

המצאות ותגליות

אני צריכה להתכונן לחידון בנושא,אפשר בבקשה קישורים לקטגוריות שיכולות לעזור לי?--79.183.36.97 18:58, 23 בפברואר 2012 (IST)תגובה

הרמטכ"ל של ברית המועצות

מי היה הרמטכ"ל של ברית המועצות במלחמת העולם השניה? אני יודע שרמתי סטלין, אבל מי ניהל את הצבא במציאות? 79.182.200.191 19:09, 23 בפברואר 2012 (IST)תגובה

אין תשובה פשוטה, ודאי שלא במושגים של צה"ל. מקובל להתייחס למרשל ז'וקוב וראה גם פסקה שניה בסטאבקה. שנילי - שיחה 19:36, 23 בפברואר 2012 (IST)תגובה
במלחמה זו הוא פיקד על חזיתות שונות, ובסופה, פיקד על קבוצת ארמיות במערב, עד לכניסה לברלין. עדיף שתעיין בז'וקוב, שם תלמד על התפתחות הקריירה שלו במהלך המלחמה. אגב, הוא כנראה היה המצביא הרוסי המוצלח ביותר במלחמה. גם קונייב. בנצי - שיחה 20:34, 23 בפברואר 2012 (IST)תגובה

השהייה של מזגן

שלום, האם המזגן נכנס להשהייה גם שהוא מקרר? כלומר, אם קבעתי את הטמפ' להיות 25 מעלות, והטמפ' בחדר אכן הגיעה ל- 25 מעלות צלזיוס, האם הוא יפסיק להוציא אוויר קר? תודה מראש. 217.132.37.235 22:33, 23 בפברואר 2012 (IST)תגובה