עזר
רפרם בר פפא
עריכהראה שאלתי בדף השיחה. שבעים פנים - שיחה 00:27, 15 בספטמבר 2010 (IST)
- עניתי שם. עזר - שיחה 00:34, 15 בספטמבר 2010 (IST)
דף המשתמש שלך
עריכההייתי מציע שתרכז את הערכים שכתבת בדף המשתמש שלך, ולא כל אחד בשורה נפרדת., זה יותר קל כך לקרוא את הערכים שכתבת. דוגמא למשל - בדף המשתמש:יעל ויילר ישראל, דוד שי, וכל המשתמשים כאן. שבעים פנים - שיחה 00:40, 15 בספטמבר 2010 (IST)
- לפקודה תמיד אנחנו. עזר - שיחה 00:47, 15 בספטמבר 2010 (IST)
- חילך ל - וכבר דאורייתא. בעיקרון האם מותר לי לכנות אותך בשם רב? אין לי ספק שאתה תלמיד חכם נכבד. שבעים פנים - שיחה 00:48, 15 בספטמבר 2010 (IST)
- לא תודה. בויקיפדיה אין תארים, וטוב שכך. עזר - שיחה 00:49, 15 בספטמבר 2010 (IST)
- חילך ל - וכבר דאורייתא. בעיקרון האם מותר לי לכנות אותך בשם רב? אין לי ספק שאתה תלמיד חכם נכבד. שבעים פנים - שיחה 00:48, 15 בספטמבר 2010 (IST)
ייעוץ להקמת ערך חדש
עריכהשלום עזר! יצרתי דף בשם משתמש:פרץ הכהן/נצחיות ברית הכהונה עם בית אהרן ורצוני לייצב אותו בשם ברית הכהונה או בשם ברית הכהונה עם בית אהרן. נא, אם תוכל בלב רגוע ועכ"פ, לעיין בדף ולהגיד עליו הרגשך ורעיונך -בברכת גמר חתימה טובה. אגב, איך מתקדם ההדפסה שעליו שיחחנו?--פרץ הכהן • שיחה •הידעת, אסור לאכול בשר בקר מבהמה טרם הרמת מתנותיה?• ז' בתשרי ה'תשע"א • 16:28, 15 בספטמבר 2010 (IST)
- לרבי פרץ, שלום וגמר חתימה טובה. בדיוק היום הייתי שוב בהר הזיתים (הפעם - יארצייט של סבתי ע"ה), וניסיתי לארגן מצלמה כבקשתך בעבר, ולא עלתה בידי. לבסוף מישהו צילם עבורי בעזרת הטלפון שלו, ואני מקווה לקבל ממנו בקרוב את התמונה, שאולי איננה באיכות גבוהה. שלח לי נא שוב את הדוא"ל שלך על מנת שאוכל לשלוח לך את התמונה.
- לעניין הערך על "ברית הכהונה" - לדעתי השילוב של רעיונות מדרשיים וקבליים איננו מתאים לערך אנציקלופדי. כמובן שהפסוקים בתנ"ך, בפרט בירמיהו, ראויים לציון באופן בולט, אבל בסופו של דבר כמות החומר שחשוב לאנציקלופדיה לדעתי לא מצדיקה ערך בפני עצמו, אלא פיסקה בערך כהונה.
- לעניין ההדפסה שעליה שוחחנו - מתקדמת (כעת בבית הדפוס), ובעז"ה בעתו ובזמנו. מקווה שיצא לאור מיד אחרי סוכות. הזכרתי את שמך כמובטח, ובלנ"ד אשלח לך את העמוד המדובר.
- כל טוב. עזר - שיחה 20:53, 15 בספטמבר 2010 (IST)
- זה לא יפה לדבר סודות בקול רם ולגרות אנשים אחרים . דרכיה דרכי נועם • שיחה • ז' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 20:55, 15 בספטמבר 2010 (IST)
- צודק. עמך הסליחה. מצד שני, זבש"ך ששמת את הדף שלי ברשימת המעקב שלך. מצד שלישי, אני לא כל כך קנאי לפרטיותי, ואתה יכול לשלוח לי דוא"ל עם שאלות ולקבל הסברים, בתנאי שתשמור אותם לעצמך. עזר - שיחה 20:59, 15 בספטמבר 2010 (IST)
- אם צריך תמונות של משהו מהר הזיתים, שמעתי שמועה על ויקיפדי כלשהו שמגיע לשם מידי יום ביומו... דניאל צבי • שיחה 22:18, ז' בתשרי ה'תשע"א (15.09.10)
- תודה, אשלח לך דוא"ל. עזר - שיחה 23:54, 15 בספטמבר 2010 (IST)
- אם צריך תמונות של משהו מהר הזיתים, שמעתי שמועה על ויקיפדי כלשהו שמגיע לשם מידי יום ביומו... דניאל צבי • שיחה 22:18, ז' בתשרי ה'תשע"א (15.09.10)
- צודק. עמך הסליחה. מצד שני, זבש"ך ששמת את הדף שלי ברשימת המעקב שלך. מצד שלישי, אני לא כל כך קנאי לפרטיותי, ואתה יכול לשלוח לי דוא"ל עם שאלות ולקבל הסברים, בתנאי שתשמור אותם לעצמך. עזר - שיחה 20:59, 15 בספטמבר 2010 (IST)
- זה לא יפה לדבר סודות בקול רם ולגרות אנשים אחרים . דרכיה דרכי נועם • שיחה • ז' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 20:55, 15 בספטמבר 2010 (IST)
דברי שכיב מרע
עריכהבקשר לערך של רב עמרם חסידא (רוב תודות על כתיבתו): האם יש לך מושג מה הגדר של "דברי שכיב מרע". ומה הכוונה במילים "ככתובין וכמסורין". (אני יודע, אני רק שואל אם גם אתה יודע). דרכיה דרכי נועם • שיחה • ט' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 00:54, 17 בספטמבר 2010 (IST)
- לא הבנתי את שאלתך. בפשט "ככתובין וכמסורין" היינו שדיבורו גרידא נחשב כאילו כתב שטר ומסרו למקבל המתנה, וזו תקנת חכמים כדי שלא תיטרף דעתו. יש לך איזה חידושים בזה? אדרבה, ילמדנו רבנו. עזר - שיחה 00:58, 17 בספטמבר 2010 (IST)
שלום! ראיתי את הערך "אין אדם חוטא ולא לו", שכתבת.
רצוי לשים לב לכך שכעת הערך הזה "יתום", כלומר אין אף ערך אחר בוויקיפדיה שמקשר אליו.
- אפשר לבדוק אילו ערכים מקושרים לערך, על ידי לחיצה על "דפים המקושרים לכאן" בתיבת הכלים מצד ימין בזמן הצפייה בערך, או על ידי לחיצה על הקישור הזה: מיוחד:דפים המקושרים לכאן/אין אדם חוטא ולא לו.
- אם ידוע לך על ערך "מאמֵץ" שממנו ניתן לקשר לערך שכתבת, כדאי לעדכן זאת שם.
- כדי למצוא ערך מאמץ, אפשר לחפש את שם הערך בערכים אחרים על ידי כתיבת השם בתיבת החיפוש ולחיצה על הכפתור "חיפוש".
תודה רבה! Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 09:10, 19 בספטמבר 2010 (IST)
- לא מצאתי לפי שעה דרך לאמץ אותו. אולי אחרי הרחבת האולטרא-קצרמר עד אחד נאמן באיסורין.עזר - שיחה 00:59, 21 בספטמבר 2010 (IST)
שלום וברכה,
אולי תרים את הכפפה שהטלתי שם?... הלל • שיחה • י"ב בתשרי ה'תשע"א • 11:27, 20 בספטמבר 2010 (IST)
- אני רואה שכבר הרמת בעצמך את הכפפה. אין לי ידע מיוחד בנושא, גם לא נגישות לספרות מתאימה, וגם לא כוח למריבות. אסתפק בהעתקת כמה שורות מהספר 'שיחת חולין' על מסכת חולין, עמ' תח-תט: "... שתהיה לה פרסה על כף רגלה, והוא כעין מנעל קשה ועגול המכסה את כל כף הרגל (הרא"ה והאשכול)... ככתוב בתורה הגמל אינו מפריס פרסה אלא יש לו שתי אצבעות מרופדות המתאימות להליכה בחולות המדבר, והן עשויות כעין שסע, ולכן פירש רש"י על התורה: 'מפרסת פרסה ושסע איננה שוסעת - כגון גמל שפרסתו סדוקה למעלה אבל למטה היא מחוברת', וקרא לו מפרסת פרסה כי מכל מקום אצבעותיו דומות מעט לפרסות.
- עד כאן דבריו, ואינני יודע לומר דבר וחצי דבר על מידת נכונותם. על הארנבת והגדרתה כמעלת גרה ראו שם בהרחבה עמ' תי. אציין עוד שבדעת מקרא לפסוק זה אין כל התייחסות לשאלה זו לגבי גמל, בניגוד לארנבת (עמ' קסט הערה 7), וכנראה לגבי הגמל אין שום "סיפור". איך שלא יהיה, מגוחך לטעון ש"מחבר המקרא" לא הכיר את פרסת הגמל. מתבקש, אפוא, שהגדרת הפרסה המקראית שונה מזו המדעית, והניסוח כרגע בערך על כך שהפסוק "מעורר תמיהה" מוקצן.
- אגב לאגב, לפרק הזואולוגי בתורה ומדע וסוגיית הנחש: בדעת מקרא בבראשית פירשו "ועפר תאכל" שמזונו מלוכלך בעפר (וציינו בסוגרים לריש"ר (? לא רש"ר הירש) ורד"צ הופמן. עזר - שיחה 00:57, 21 בספטמבר 2010 (IST)
- תודה על דבריך. כוונתי הייתה לא לפולמוסים הקוואזי-מדעיים, אלא לתוכן ההלכתי הממשי, שיש לדון בו ולהרחיבו מאוד. למעשה לא עשיתי כלום בערך חוץ מלהעתיק מערכים אחרים. ברור שהעניין של הגמל אינו סיפור גדול של "הטלת ספק באמינות המחבר המקראי", אבל בכל זאת אפשר ללמוד ממנו מהי הפרסת פרסה. אגב, ריש"ר=ר' יצחק שמואל רג'יו (יש רשימת קיצורים בסוף הספר). הלל • שיחה • י"ג בתשרי ה'תשע"א • 06:59, 21 בספטמבר 2010 (IST)
תרי"ג מצוות
עריכהיישר כח על הערכים. נראה שצריכה להיות עקביות בשמות הערכים. לדוגמה: הקהל (הלכה), הקהל (מצווה), הקהל, מצוות הקהל. מה אומר? דרך - שיחה 22:10, 25 בספטמבר 2010 (IST)
- א. לגבי עצם התוספת מצווה/הלכה/משפט עברי, זה מקובל יותר בשמות ערכים שבלעדי התוספת המושג לא ברור בכלל, או משותף למשהו שמחוץ להלכה.
- ב. נדמה לי שהשתרשה כאן הבחנה בין הלכות מעשיות בזמננו, שעליהן כותבים "הלכה", לבין הלכות פחות מעשיות, שעליהן כותבים "מצווה".
- ג. אני מעדיף את הצורה "הקהל (מצווה)" מאשר "מצוות הקהל", כדי שלא כל המצוות תהיינה באותה אות.
- בברכה, עזר - שיחה 22:18, 25 בספטמבר 2010 (IST)
- אחלה. זה גם מה שהיה נראה לי דרך - שיחה 22:19, 25 בספטמבר 2010 (IST)
- הערה - אם הכוונה בסיבה ג' היתה לכך שלא רוצים שהערך יופיע בדף הקטגוריה תחת האות מ', ראו ויקיפדיה:קטגוריה#סדר המיון של הערך בקטגוריה. דניאל צבי • שיחה 07:18, י"ח בתשרי ה'תשע"א (26.09.10)
- בדיוק. הלל • שיחה • י"ח בתשרי ה'תשע"א • 07:22, 26 בספטמבר 2010 (IST)
- הערה - אם הכוונה בסיבה ג' היתה לכך שלא רוצים שהערך יופיע בדף הקטגוריה תחת האות מ', ראו ויקיפדיה:קטגוריה#סדר המיון של הערך בקטגוריה. דניאל צבי • שיחה 07:18, י"ח בתשרי ה'תשע"א (26.09.10)
- אחלה. זה גם מה שהיה נראה לי דרך - שיחה 22:19, 25 בספטמבר 2010 (IST)
ש' הזיקה
עריכהשלום שלום ושכויעך על כל ערכיך.
הערה קטנה: על פי כללי העברית התקינה, אין לוותר על ש' הזיקה (אכן קוהלת לא שמע לעצה זו, אבל בכל זאת...). לפיכך יש לומר "...הוא כלל שלפיו...", וכדומה. חג שמח, הלל • שיחה • י"ח בתשרי ה'תשע"א • 07:29, 26 בספטמבר 2010 (IST)
תודה עזר
עריכהככל הנראה איני צולח את המכשולים הטכניים (לקות למידה בגילי אינה עניין פשוט) והתכעסתי על אבידוס בשל תמונות שלא הצלחתי להעלות לשרת. מכאן ואילך איני כותב ערכים אלא אם יקבלו את החומר ב"וורד", רציתי מפני שבנושא הפרהיסטוריה וכלי הצור המצב בויקיפדיה מתחת לכל ביקורת וכנראה שלא עלה יפה.
פטור בלא כלום אי אפשר. הרי לפניך שיר מספר שיריי שיצא לאור לא מזמן, "אבן ואהבות אחרות"
'עֲקֵדַת אַבְרָהָם
בַּלַּיְלָה, בַּחֶדֶר אֶשְׁמַע, בְּנִי לוֹחֵשׁ:
"הִנֵּנִי... אַחַד הֶהָרִים, נְעָרַי מְחַכִּים... אֲנִי בָּא."
עוֹד לֹא אוֹר וּמוּכָן לְשִׁכְמוֹ הַחֲגוֹר, נֶשֶׁק אֵשׁ,
וַאֲנִי: אֱלֹהַי, אֶת שׁוּבוֹ לֹא נִבָּא.
מֵחֲלוֹם מַר יֵעוֹר וְיִצְחַק
כִּי הַקְּרָב כְּבָר נִמְזַג בּוֹ וְאַיִל, תְּרוּעַת קוֹל שׁוֹפָר.
אֵלִי, עֲקָדְתַּנִי בִּכְנַעַן בִּבְנִי הַלּוֹחֵם כִּי יִרְחַק
אֶצְבָּעוֹת בִּי לוֹפְתוֹת, מַאֲכֶלֶת חַדָּה עַל קִמְטֵי הַצַוָּאר.
אֶרֶץ-עֵבֶר הִבְטַחְתָּ בִּבְרִית, מוֹרָשָׁה לְיִצְחָק
בִּבְתָרִים - אֵיךְ כְּתֵפַי רוֹטְטוֹת - שָׁם הָהָר
וּמַלְאַךְ יְהוָה יִגְזֹר דַּק.
בְּמַדֵּי חַיָּלִים, כִּי יֵצֵא מֹּרִיָּה, עֵת הַשַּׁעַר נִפְתַּח
עֵינֵי אֵם, קָשֶׁה וְרָטֹב - גַּל מַכֶּה סַלְעֵי חוֹף,
הָאֹפֶק עָשֵׁן וְהָרַעַם מוּטָח
מִי נִטְרַף, מִי יִטְרֹף?
מִי יָשׁוּב? אֱלֹהַי, אֶת יָדְךָ אַל תִּשְׁלַח.
הוּא יֵלֵךְ נַעֲרִי, הוּא בָּרֹאשׁ; אֵי הַסּוֹף?
שׁוּב הַשֶּׂה לְעֹלָה,
יַחַד,
עַם אַבְרָהָם, עַל מִזְבֵּחַ מֻנָּח.
דודי ב - שיחה 22:03, 27 בספטמבר 2010 (IST)
- שירך הנאה מעורר למחשבה, שהעקידה, הקרויה לרוב על שם יצחק, הייתה למעשה עקידתו של אברהם. קצת 'גיגלתי' אודותיך ומצאתי שאתה אדם מעניין מאד. טוב שאנשים בגילך מצטרפים לכאן. עזר - שיחה 23:34, 2 באוקטובר 2010 (IST)
טוב שמחקת. להד"ם. אולי גיס. עדירל - שיחה 23:23, 3 באוקטובר 2010 (IST)
- אתה בטוח? שמעתי על קשר ביניהם, ואאל"ט פעם גם שוחחתי איתו על כך, אבל אני לא זוכר בוודאות. על כל פנים לאחר שגיגול ברשת לא העלה ממצא כזה, גם לא בכתבה מפרגנת ב"בשבע" שהייתה אמורה ליפול על זה כמוצא שלל רב, נסוגותי אחור. עזר - שיחה 00:43, 4 באוקטובר 2010 (IST)
- אני בטוח. בדקתי. מעבר לכך, זה לא סביר שהוא עובד בירושלים והיא בחיפה, אלא אם הוא רק במשרה חלקית במרכז. עדירל - שיחה 00:48, 4 באוקטובר 2010 (IST)
- בעלה של לבנברג שמו יהודה, אחיו הגדול של הרב צבי לבנברג. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 07:47, 4 באוקטובר 2010 (IST)
- תודה לשניכם. עזר - שיחה 09:43, 4 באוקטובר 2010 (IST)
- בעלה של לבנברג שמו יהודה, אחיו הגדול של הרב צבי לבנברג. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 07:47, 4 באוקטובר 2010 (IST)
- אני בטוח. בדקתי. מעבר לכך, זה לא סביר שהוא עובד בירושלים והיא בחיפה, אלא אם הוא רק במשרה חלקית במרכז. עדירל - שיחה 00:48, 4 באוקטובר 2010 (IST)
תודה
עריכהכל ערך חדש שאני רואה שכתבת, אני ישר נכנס. ערכים מעולים, מענינים, ולרוב שממש חסרים בויקיפדיה. ישר כח!!! אודלן - שיחה 09:33, 5 באוקטובר 2010 (IST)
- תודה רבה. אני מנצל את חופשת בין הזמנים. עזר - שיחה 09:49, 5 באוקטובר 2010 (IST)
ראה
עריכהשיחה:בישולי גויים --דרכיה דרכי נועם • שיחה • כ"ז בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 19:59, 5 באוקטובר 2010 (IST)
מאיר מלכא
עריכהאני גר באדם ובודק מזוזות אני סופר ולא מהין למה מה שאני כותב נמחק כל הזמן אם תקרא היטב תבין שבזכות הציון שבניתי לרב כדורי והרב דיין נוהרים לכאן רבבות אנשים בשנה מאחר והמבנה סגור וממוזג ומפואר תראה תמונה ברבי יצחק כדורי תודה
- להבא יש לכתוב את ההודעות בסוף דף השיחה. אנסה להסביר לך: הציון של הרבנים הללו חשוב, וכדאי להזכיר בערכים עליהם שקברם משמש מוקד לביקור ותפילה. בכל זאת, היוזמה לבנות את הציון איננה עושה אותך עצמך לחשוב מספיק מבחינת הכללים של ויקיפדיה. תבדוק איזה רבנים יש בויקיפדיה, ותראה שרק אחוז קטן מן הרבנים בארץ נמצא פה. האם לדעתך אתה חשוב יותר מהרב של יישובך, אדם, למשל (אם יש כזה)? האם לדעתך צריך לעשות פה ערך גם על הקבלן שבנה את הציון? הנקודה היחידה בערך שכתבת שיכולה להיות משמעותית היא מה שציינת בסוף, שאתה מרצה. אם תוכיח (על ידי הפניה למקור כתוב מתאים שניתן לבדוק אותו ולסמוך עליו) שאתה מרצה בפני אלפי אנשים - זה חשוב. כנ"ל לגבי הספר שכתבת, מהי תפוצתו? עזר - שיחה 14:35, 6 באוקטובר 2010 (IST)
יש לך קשר כלשהו לסדיגורה?
עריכהשלום, יש לך קשר כלשהו לאחת מחסידויות רוז'ין? בברכה, בית ישראל - שיחה 16:50, 7 באוקטובר 2010 (IST)
- אכן. סבי ז"ל היה חסיד בויאן. אני מניח שאתה שואל בעקבות שיחה: סדיגורה. ביום בר המצווה שלי סבי לקחני אליו וקיבלתי ממנו ספר עם הקדשה. עזר - שיחה 16:54, 7 באוקטובר 2010 (IST)
- אכן כן, אבל יש לך ידע על ההיסטוריה ועל אדמו"רי רוז'ין? בברכה, בית ישראל - שיחה 16:57, 7 באוקטובר 2010 (IST)
- חלש מאד. עזר - שיחה 17:01, 7 באוקטובר 2010 (IST)
- אכן כן, אבל יש לך ידע על ההיסטוריה ועל אדמו"רי רוז'ין? בברכה, בית ישראל - שיחה 16:57, 7 באוקטובר 2010 (IST)
יבמות
עריכהסליחה על ההטרדה. מה מידת הידיעות שלך במסכת יבמות? דרכיה דרכי נועם • שיחה • כ"ט בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 16:59, 7 באוקטובר 2010 (IST)
- במבחן האחרון עליה קיבלתי 37.7. עזר - שיחה 17:01, 7 באוקטובר 2010 (IST)
- כלומר - חלש מאוד. וברמה העיונית? בהבנה מה היא זיקה וכו'? דרכיה דרכי נועם • שיחה • כ"ט בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 17:02, 7 באוקטובר 2010 (IST)
מהריטב"א עם הערות המהדירצ"ל: מחידושי הרב יפהן עם הערות הריטב"א (בנילה) קראתי 0.08%. עזר - שיחה 17:03, 7 באוקטובר 2010 (IST)- זה הרבה מאוד. יש לי שאלה בדף נ' בסוגיא ד"לא קנה אלא לדברים האמורים בפרשה" מה ההסבר לכך? דרכיה דרכי נועם • שיחה • כ"ט בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 17:04, 7 באוקטובר 2010 (IST)
- אגיד לך עקרונית: מזה שנים רבות אינני לומד בלמדנות ישיבתית. לאחר מספר שנים בלימוד ישיבתי רגיל עברתי לשיטת לימוד אחרת, ומבחינתי כל סברה שלא כתובה בפירוש בראשונים היא חשודה. בשבילי עיון נכון פירושו ללמוד את הגמרא באופן שהלומד מתעורר מעצמו לקושיות הראשונים ותירוציהם, ותו לא מידי. בספרייה שלי יש ב"ה הרבה ספרי ראשונים ומעט מאד מספרי ראשי הישיבות בדורות האחרונים. אני מתרשם שאתה נמצא עמוק בתוך הלמדנות הישיבתית ולא אספק לך הסברים שיניחו את דעתך. עזר - שיחה 17:14, 7 באוקטובר 2010 (IST)
- אולי בכל זאת תגיד לי, גם אני בעיקרון נגד סברות כרס אינן מוכרחות. אגב יש לי חשש כבד שאתה משתייך לזו ולו או לו... דרכיה דרכי נועם • שיחה • כ"ט בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 17:17, 7 באוקטובר 2010 (IST)
- אין ממש בחששותיך. לא הייתי מוכן ללמוד היום בשום ישיבה ליטאית (אני מדבר מההיבט של דרך הלימוד, ולא רק בגלל ההשקפה). ישיבת כסא רחמים, שלא למדתי בה, מעניינת אותי הרבה יותר. לעצם העניין, לכאו' הפשט הוא שבאופנים הגרועים של שוגג ומזיד, שבעלמא לא מועילים ליצור קניין אישות, היבם לא נחשב כנשוי לאשתו לעניינים שבינו לבינה, לא לתרומה וגם לא ליורשה וליטמא לה וכו' כמ"ש תוס' שם, מפני שבאופנים אלו אין לו קשר ממשי אליה, אלא רק בתור היותו ממשיך של אחיו, ולכן הדבר מועיל רק לעניינים שבינו לבין אחיו, לפוטרה מן הייבום ולרשת בנכסיו. עזר - שיחה 17:48, 7 באוקטובר 2010 (IST)
- וואלה, זה ממש הפשט שחשבתי עליו. ולפי זה נמצא, שמה שבביאה רגילה קונה היבם את היבמה, יש שם שני דינים: האחד, הביאה הרגילה שבדבר, שעל ידה הוא קונה אותה מדין קנין ביאה של כל התורה כולה. ב. דין היבום, שמכוחה יכול להיות גם בעל כרחה, אבל דין יבום זה קונה אותה רק לדברים האמורים בפרשה. מה אתה אומר? דרכיה דרכי נועם • שיחה • כ"ט בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 17:54, 7 באוקטובר 2010 (IST)
- ההסבר הקודם יכול להיות מובן גם בשכל בעל-ביתי (ואפילו, רח"ל, פסיכולוגי). השלב הבא שלך, ה"צווי דינים" הזה, מתקדם אל מחוזות ההפשטה העמוקה שאינני אוהב. כשתמצא את זה באיזה ראשון - תודיע לי. עזר - שיחה 18:14, 7 באוקטובר 2010 (IST)
- ועכשיו לשאלה הבאה: בדף ד' מובא כי צרת איילונית אסורה, מהפסוק "אשר תלד", ועיין ברש"י שמדובר בדרש. וקשה, מה צריך לפסוק, הרי אפשר לפוטרה מיבום מאותו טעם שפוטרים סריס ליבום - מכיון ש"יקום על שם אחיו" אמר רחמנא, - ביאה שתהא ראויה להקמת שם בעינן, וכמובא בפירוט בתוס' בדף כ' שבעינן שהיבם והיבמה יהיו ראויים להקמת שם. דרכיה דרכי נועם • שיחה • כ"ט בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 18:17, 7 באוקטובר 2010 (IST)
- לא ברור לי שכוונת תוס' ששניהם נלמדו מ"יקום", אלא שבצירוף שתי הדרשות אנו יודעים ששניהם צ"ל ראויים להקמת שם. עזר - שיחה 18:38, 7 באוקטובר 2010 (IST)
- אתה צודק שמתוספות עצמו זה לא מוכרח, אבל בדף ע"ט ע"ב בסוף העמוד, הגמרא מלמדת שסריס אינו מחויב ביבום, משום ש קרי "להקים לאחיו שם" והא לאו בר הכי הוא. ואם כן, נמצא שהדרשה של "אשר תלד" מיותרת. דרכיה דרכי נועם • שיחה • כ"ט בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 19:04, 7 באוקטובר 2010 (IST)
- לא מבין. שתי הדרשות נמצאות בספרי, אחת למעט אילונית והשנייה למעט סריס (שם לא מ"יקום" אלא מ"לא ימחה"). אם כן דרשה אחת עליה והשנייה עליו. ואמנם לכאורה די שאחד מהם סריס או אילונית כדי שלא תוכל לא לקיים "אשר תלד" ולא "להקים", אבל היתה הו"א שמספיק שדי שהוא או היא יהיו ראויים, וכפל הדרשות מלמד שצריך ששניהם יהיו ראויים. עזר - שיחה 19:15, 7 באוקטובר 2010 (IST)
- לפי דבריך "להקים לאחיו שם" היא כעין דרשה למעט הסריס, אבל אני הבנתי שלא מדובר בדרשה אלא פשוט בגדר המצווה, היינו שגדר המצווה הוא להקים לאחיו שם, דבר שלא שייך בסריס, וכך גם משמע בפשטות מלשון הגמרא בדף ע"ט "קרי להקים לאחיו שם והא לאו בר הכי", ולא כתוב "למעט סריס". ואם כן שוב קשה למה צריך את אשר תלד? דרכיה דרכי נועם • שיחה • כ"ט בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 19:28, 7 באוקטובר 2010 (IST)
- הרי תוס' בדף כ,א נוקטים בפירוש שלא כדבריך, שאע"פ שאין אשה מתעברת וכו' בכ"ז מספיק ביאה ראשונה לקיום המצווה, ורק היא דוחה לאו, כי די שראויים להקמת שם. עזר - שיחה 19:35, 7 באוקטובר 2010 (IST)
- אם כן, ברצונך לומר שזה אינו בגדר המצווה אלא דרש. אני מסכים, אבל מאי חזית להחיל את הדרשה ההיא על היבם שלא יהיה סריס יותר מאשר על היבמה? למה לא נלמד על שניהם מאותו דרשה? הרי גם אם זה בגדר דרש, אבל גדר הדרש הוא "להקים לאחיו שם", היינו שלומדים שקנין יבום הוא רק באישות שסופה לבוא לידי הקמת שם, גם אם זה לא גדר המצווה? דרכיה דרכי נועם • שיחה • כ"ט בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 19:39, 7 באוקטובר 2010 (IST)
- הרי תוס' בדף כ,א נוקטים בפירוש שלא כדבריך, שאע"פ שאין אשה מתעברת וכו' בכ"ז מספיק ביאה ראשונה לקיום המצווה, ורק היא דוחה לאו, כי די שראויים להקמת שם. עזר - שיחה 19:35, 7 באוקטובר 2010 (IST)
- לפי דבריך "להקים לאחיו שם" היא כעין דרשה למעט הסריס, אבל אני הבנתי שלא מדובר בדרשה אלא פשוט בגדר המצווה, היינו שגדר המצווה הוא להקים לאחיו שם, דבר שלא שייך בסריס, וכך גם משמע בפשטות מלשון הגמרא בדף ע"ט "קרי להקים לאחיו שם והא לאו בר הכי", ולא כתוב "למעט סריס". ואם כן שוב קשה למה צריך את אשר תלד? דרכיה דרכי נועם • שיחה • כ"ט בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 19:28, 7 באוקטובר 2010 (IST)
- לא מבין. שתי הדרשות נמצאות בספרי, אחת למעט אילונית והשנייה למעט סריס (שם לא מ"יקום" אלא מ"לא ימחה"). אם כן דרשה אחת עליה והשנייה עליו. ואמנם לכאורה די שאחד מהם סריס או אילונית כדי שלא תוכל לא לקיים "אשר תלד" ולא "להקים", אבל היתה הו"א שמספיק שדי שהוא או היא יהיו ראויים, וכפל הדרשות מלמד שצריך ששניהם יהיו ראויים. עזר - שיחה 19:15, 7 באוקטובר 2010 (IST)
- אתה צודק שמתוספות עצמו זה לא מוכרח, אבל בדף ע"ט ע"ב בסוף העמוד, הגמרא מלמדת שסריס אינו מחויב ביבום, משום ש קרי "להקים לאחיו שם" והא לאו בר הכי הוא. ואם כן, נמצא שהדרשה של "אשר תלד" מיותרת. דרכיה דרכי נועם • שיחה • כ"ט בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 19:04, 7 באוקטובר 2010 (IST)
- לא ברור לי שכוונת תוס' ששניהם נלמדו מ"יקום", אלא שבצירוף שתי הדרשות אנו יודעים ששניהם צ"ל ראויים להקמת שם. עזר - שיחה 18:38, 7 באוקטובר 2010 (IST)
- ועכשיו לשאלה הבאה: בדף ד' מובא כי צרת איילונית אסורה, מהפסוק "אשר תלד", ועיין ברש"י שמדובר בדרש. וקשה, מה צריך לפסוק, הרי אפשר לפוטרה מיבום מאותו טעם שפוטרים סריס ליבום - מכיון ש"יקום על שם אחיו" אמר רחמנא, - ביאה שתהא ראויה להקמת שם בעינן, וכמובא בפירוט בתוס' בדף כ' שבעינן שהיבם והיבמה יהיו ראויים להקמת שם. דרכיה דרכי נועם • שיחה • כ"ט בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 18:17, 7 באוקטובר 2010 (IST)
- ההסבר הקודם יכול להיות מובן גם בשכל בעל-ביתי (ואפילו, רח"ל, פסיכולוגי). השלב הבא שלך, ה"צווי דינים" הזה, מתקדם אל מחוזות ההפשטה העמוקה שאינני אוהב. כשתמצא את זה באיזה ראשון - תודיע לי. עזר - שיחה 18:14, 7 באוקטובר 2010 (IST)
- וואלה, זה ממש הפשט שחשבתי עליו. ולפי זה נמצא, שמה שבביאה רגילה קונה היבם את היבמה, יש שם שני דינים: האחד, הביאה הרגילה שבדבר, שעל ידה הוא קונה אותה מדין קנין ביאה של כל התורה כולה. ב. דין היבום, שמכוחה יכול להיות גם בעל כרחה, אבל דין יבום זה קונה אותה רק לדברים האמורים בפרשה. מה אתה אומר? דרכיה דרכי נועם • שיחה • כ"ט בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 17:54, 7 באוקטובר 2010 (IST)
- אין ממש בחששותיך. לא הייתי מוכן ללמוד היום בשום ישיבה ליטאית (אני מדבר מההיבט של דרך הלימוד, ולא רק בגלל ההשקפה). ישיבת כסא רחמים, שלא למדתי בה, מעניינת אותי הרבה יותר. לעצם העניין, לכאו' הפשט הוא שבאופנים הגרועים של שוגג ומזיד, שבעלמא לא מועילים ליצור קניין אישות, היבם לא נחשב כנשוי לאשתו לעניינים שבינו לבינה, לא לתרומה וגם לא ליורשה וליטמא לה וכו' כמ"ש תוס' שם, מפני שבאופנים אלו אין לו קשר ממשי אליה, אלא רק בתור היותו ממשיך של אחיו, ולכן הדבר מועיל רק לעניינים שבינו לבין אחיו, לפוטרה מן הייבום ולרשת בנכסיו. עזר - שיחה 17:48, 7 באוקטובר 2010 (IST)
- אולי בכל זאת תגיד לי, גם אני בעיקרון נגד סברות כרס אינן מוכרחות. אגב יש לי חשש כבד שאתה משתייך לזו ולו או לו... דרכיה דרכי נועם • שיחה • כ"ט בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 17:17, 7 באוקטובר 2010 (IST)
- אגיד לך עקרונית: מזה שנים רבות אינני לומד בלמדנות ישיבתית. לאחר מספר שנים בלימוד ישיבתי רגיל עברתי לשיטת לימוד אחרת, ומבחינתי כל סברה שלא כתובה בפירוש בראשונים היא חשודה. בשבילי עיון נכון פירושו ללמוד את הגמרא באופן שהלומד מתעורר מעצמו לקושיות הראשונים ותירוציהם, ותו לא מידי. בספרייה שלי יש ב"ה הרבה ספרי ראשונים ומעט מאד מספרי ראשי הישיבות בדורות האחרונים. אני מתרשם שאתה נמצא עמוק בתוך הלמדנות הישיבתית ולא אספק לך הסברים שיניחו את דעתך. עזר - שיחה 17:14, 7 באוקטובר 2010 (IST)
- כלומר - חלש מאוד. וברמה העיונית? בהבנה מה היא זיקה וכו'? דרכיה דרכי נועם • שיחה • כ"ט בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 17:02, 7 באוקטובר 2010 (IST)
מכיוון ש"יקום על שם אחיו" נדרש על היבם, לעניין ירושה, ממילא הלימוד ממילים אלו למעט סריס הוא רק עליו, ואילו "אשר תלד", לשון נקבה, רק עליה. עזר - שיחה 19:43, 7 באוקטובר 2010 (IST)
- מדובר על פסוק אחר לגמרי, "מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל". דרכיה דרכי נועם • שיחה • כ"ט בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 19:46, 7 באוקטובר 2010 (IST)
- אתה צודק. התבלבלתי בין הפסוק על חליצת אשת סריס ("ולא ימחה שמו", כד,א) לבין הפסוק על חליצת הסריס עצמו ("להקים לאחיו", עט, ב). עכ"פ גם כאן שייך אותו תירוץ, שהפסוק מדבר על היבם. עזר - שיחה 19:58, 7 באוקטובר 2010 (IST)
- נכון שהפסוק הוא על היבם, אבל מהיכן הלימוד? מ"להקים לאחיו שם", דבר השייך רק על ידי היבמה שתהא גם כן ראויה להקמת שם. דרכיה דרכי נועם • שיחה • כ"ט בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 20:07, 7 באוקטובר 2010 (IST)
- אתה צודק. התבלבלתי בין הפסוק על חליצת אשת סריס ("ולא ימחה שמו", כד,א) לבין הפסוק על חליצת הסריס עצמו ("להקים לאחיו", עט, ב). עכ"פ גם כאן שייך אותו תירוץ, שהפסוק מדבר על היבם. עזר - שיחה 19:58, 7 באוקטובר 2010 (IST)
מודה ומתוודה
עריכהאמנם עדיין אני נגד דף המדיניות שלך, אבל אני מוכרח להודות שיש עוד מקום לקבוע כללים לא מחייבים לעשית ערכים. ואכן יש מצב שקשה כבר לתקן ערך קיים...
אולם בכל זאת אני מנסה כאן לתקן את הערך ברכות הראייה ע"פ המלצתו של "אני ואתה" לעשות ערך מצומצם לכל ברכות הראיה וערך על כל ברכה בנפרד (או לכל הפחות לכמה ברכות יחד) האם יש מצב לאמץ ויקיפדי בנושא? אודלן - שיחה 23:21, 7 באוקטובר 2010 (IST)
- אני מוכן ליטול חלק, ואשמח להגברת שיתוף הפעולה בין כותבי ערכי ההלכה, במגבלות הזמן והעניין שיש לכל אחד מאיתנו. אם כבר חלוקת עבודה בין ויקיפדים, בנילה חושב (שוחחנו אתמול) שכדאי להכין רשימת "ערכי ליבה" בהלכה, כמאה-מאתיים הנושאים החשובים ובדרך כלל גם הנצפים ביותר, ולחלק בינינו את משימת בדיקתם ועריכתם המחודשת. אני לא חושב שברכות הראייה יכנס לרשימה הזו, ובוודאי לא סעיפיה הפרטיים, אבל כשמישהו בא עם יוזמה טובה - לא אדחה אותו בגלל יוזמה תיאורטית. מבין הסעיפים הפרטיים אני מוכן לקחת על עצמי את ברכת הים הגדול ( בוצע) וברכת משנה הבריות. עזר - שיחה 04:53, 8 באוקטובר 2010 (IST)
נא התייחסותך בדף השיחה, תודה וחודש טוב. מי-נהר - שיחה 09:52, 10 באוקטובר 2010 (IST)
- עניתי שם. עזר - שיחה 00:50, 13 באוקטובר 2010 (IST)
תלמוד ושות'
עריכהשלום עזר,
אתה מבין משהו בתלמוד? אני צריך עזרה בכתיבה אודות מרד החשמונאים. הפרקים החסרים הם: מרד החשמונאים#המרד ומיתוס המרד, מרד החשמונאים#השלכות המרד על היהדות ומרד החשמונאים#היחס למרד במקורות היהודיים. מעניין במיוחד היחס למרד זה לעומת המרד הגדול ומרד בר כוכבא. עד כמה שאני יודע, המקורות התלמודיים מסתייגים מהמרד הגדול וממרד בר כוכבא בגלל התוצאה הלא טובה וההרס המוחלט של הישוב היהודי בארץ ישראל. נשאלת השאלה מה היה היחס שלהם על המרד הזה וכיצד יחס זה השפיע ברבות השנים על התלקחות המרידות הבאות נגד השלטון הנוכרי בארץ ישראל.
כמו כן, עד כמה שאני יודע, ספרי המכבים כן נכללים בברית החדשה והיה מעניין לדעת מה כותבים התאולוגיים הנוצריים על המרד הזה. גילגמש • שיחה 05:58, 12 באוקטובר 2010 (IST)
- מאמר של שמואל ספראי ומרדכי ברויאר. לא עיינתי בהם (הסתמכתי על הכותרות) דרך - שיחה 06:39, 12 באוקטובר 2010 (IST)
- גלגמש, אנקדוטה לתוספת; ספר מקבים ב' חובר כדי לבסס את חג "יום ניקנור" בקרב היהודים, בהמשך - "שוכתב" הספר ונוספו בו טקסטים כדי להתאימו לביסוס "חג החנוכה", אולם לא זאת הייתה מטרתו הראשית. ראה דניאל שוורץ במהדורתו לספר (הוצאת יד יצחק בן צבי). Rex • שיחה 07:47, 12 באוקטובר 2010 (IST)
- אני מקווה להוסיף על כך חומר בימים הקרובים, בעיקר בפרק על היחס למרד במקורות היהודיים. לבחינתכם הצולבת. עזר - שיחה 00:51, 13 באוקטובר 2010 (IST)
- גלגמש, אנקדוטה לתוספת; ספר מקבים ב' חובר כדי לבסס את חג "יום ניקנור" בקרב היהודים, בהמשך - "שוכתב" הספר ונוספו בו טקסטים כדי להתאימו לביסוס "חג החנוכה", אולם לא זאת הייתה מטרתו הראשית. ראה דניאל שוורץ במהדורתו לספר (הוצאת יד יצחק בן צבי). Rex • שיחה 07:47, 12 באוקטובר 2010 (IST)
שלום. כאשר אתם מדברים על ההתייחסות אל החשמונאים האם אתם מדברים רק על תקופת התלמוד או גם אח"כ ? כי הדגשים השתנו ככל שהתרחקו מהתקופה הנ"ל. ואינו זהה מה שכותב המשנה ברורה למה שכותב הרמב"ם. כמו כן יש הבדל בין היחס למרד החשמונאים לבין היחס אל מלכות בית חשמונאי, האם תוכלו להבהיר עד היכן השאלה נשאלת ? מי-נהר - שיחה 08:35, 13 באוקטובר 2010 (IST)
אנא לתשומת ליבך
עריכהשיחת קטגוריה:יישובים יהודיים מתקופת המשנה והתלמוד. מי-נהר - שיחה 11:42, 13 באוקטובר 2010 (IST)
- התייחסתי שם. עזר - שיחה 00:56, 14 באוקטובר 2010 (IST)
- שלום עזר - לתשומת ליבך הונחה הצעת פשרה ב -שיחת קטגוריה:יישובים יהודיים מתקופת המשנה והתלמוד#הצעת פשרה שאמורה להצליח לגשר על יותר פערים ולהיות ברורה ומפורשת יותר. אודה להבעת עמדתך בעד או נגד מי-נהר - שיחה 20:08, 20 באוקטובר 2010 (IST)
- הלכתי לגמרי לאיבוד שם. מה שכן, תועלת אחת לפחות צמחה מהדיון: הוא המריץ אותי לכתוב את כפר עזיז. עזר - שיחה 01:00, 21 באוקטובר 2010 (IST)
- אשרינו בכך. תודה. בכל אופן כנראה הולכים להפוך דף ולארכב. אם תוכל לחיות בשלום עם
- הלכתי לגמרי לאיבוד שם. מה שכן, תועלת אחת לפחות צמחה מהדיון: הוא המריץ אותי לכתוב את כפר עזיז. עזר - שיחה 01:00, 21 באוקטובר 2010 (IST)
- שלום עזר - לתשומת ליבך הונחה הצעת פשרה ב -שיחת קטגוריה:יישובים יהודיים מתקופת המשנה והתלמוד#הצעת פשרה שאמורה להצליח לגשר על יותר פערים ולהיות ברורה ומפורשת יותר. אודה להבעת עמדתך בעד או נגד מי-נהר - שיחה 20:08, 20 באוקטובר 2010 (IST)
הפתרון הקצר והפשוט הבא - נשמח אם תביע עמדתך בעד/נגד שם ב-שיחת קטגוריה:יישובים יהודיים מתקופת המשנה והתלמוד#הסכמת ביניים. בברכה. מי-נהר - שיחה 01:37, 25 באוקטובר 2010 (IST)
נא לבא לעזרתי
עריכהנא לבא לעזרתי בדיון חשוב מאד בעניין הכהונה --פרץ הכהן • שיחה •הידעת, אסור לאכול בשר בקר מבהמה טרם הרמת מתנותיה?• ו' בחשוון ה'תשע"א • 19:24, 13 באוקטובר 2010 (IST)
- צר לי שלא אוכל לבוא לעזרתך. בעבר הצעתי לך להחליף את הערך הזה בערך בית דין של כהנים, וטוב שיצרת אותו. אני לא רואה סיבה לקיום נפרד של הערך על תורתם של כהנים, בשם זה או אחר, אלא צריך לשלב את תוכנו בקיצור רב מאד בערך כהן. עזר - שיחה 00:56, 14 באוקטובר 2010 (IST)
שלום שלום,
משתמש:מי-נהר ואנוכי הסכמנו עליך כבורר מוסכם בינינו, בשאלת נחיצותו של דף זה. אשמח אם תושיענו. הלל • שיחה • ז' בחשוון ה'תשע"א • 21:03, 14 באוקטובר 2010 (IST)
- והאמת והשלום אהבו מי-נהר - שיחה 22:16, 14 באוקטובר 2010 (IST)
- הבעתי את דעתי. עזר - שיחה 01:21, 15 באוקטובר 2010 (IST)
המשך הדיון הועבר לשיחה:יצחק הלוי סג"ל. הלל • שיחה • ט' בחשוון ה'תשע"א • 12:22, 17 באוקטובר 2010 (IST)
המתחיל במצווה
עריכההאם בהמשך לערך חזקת שליח עושה שליחותו ראוי לכתוב את דיני שליחות, או די בערך שליח? דוד שי - שיחה 07:16, 17 באוקטובר 2010 (IST)
- נדמה לי שבהלכה אין כל כך דיני מינוי שליח או חובות מיוחדות החלות על שליח, כך שקשה לי לראות מה יכול להיכנס בערך דיני שליחות מעבר לערך שליח (הלכה).
- ועזר - אשריך. אני קורא את הערכים החדשים שלך, ובאמת כל הכבוד.
- ואם כבר מדברים: פורטל:הלכה לא מתוחזק באופן סדיר, ואני ואתה הציע לפני כמה חודשים לשנות קצת את פניו של הפורטל, ולהביא אותו לעסוק גם בתכני ההלכה, ופחות ב"מטא", כפי שהוא עכשיו. לצערי אני לאחרונה עסוק, וכמעט לא נוכח בוויקיפדיה, אבל אני מנסה לפחות לעורר מודעות לעניין... גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 09:51, 17 באוקטובר 2010 (IST)
- לדעתי שליח (הלכה) צריך להיות מעין מבוא כללי, עם הפניה לערכים מורחבים על שליחות (משפט עברי), בתחום של דיני ממונות, וכיוצא בזה. כעת אני עוסק בהכנת הלבנים הקטנות, ואולי פעם ייבנה מהם גם ערך מקיף. עזר - שיחה 00:43, 18 באוקטובר 2010 (IST)
יקרה היא עיר דוד, אך האמת יקרה ממנה
עריכהשלום! ראיתי את הערך "אין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך", שכתבת.
רצוי לשים לב לכך שכעת הערך הזה "יתום", כלומר אין אף ערך אחר בוויקיפדיה שמקשר אליו.
- אפשר לבדוק אילו ערכים מקושרים לערך, על ידי לחיצה על "דפים המקושרים לכאן" בתיבת הכלים מצד ימין בזמן הצפייה בערך, או על ידי לחיצה על הקישור הזה: מיוחד:דפים המקושרים לכאן/אין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך.
- אם ידוע לך על ערך "מאמֵץ" שממנו ניתן לקשר לערך שכתבת, כדאי לעדכן זאת שם.
- כדי למצוא ערך מאמץ, אפשר לחפש את שם הערך בערכים אחרים על ידי כתיבת השם בתיבת החיפוש ולחיצה על הכפתור "חיפוש".
תודה רבה! Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 21:24, 19 באוקטובר 2010 (IST)
- חיפשתי כבר ללא הצלחה. אני מתכנן בקרוב ערך שקשור לזה ואקשר ממנו. עזר - שיחה 01:04, 20 באוקטובר 2010 (IST)
תשובות הרמב"ם
עריכהזה מזכיר לי בדיחה על זה שידוע על קיומם של 500 ציורים מאת רמברנדט, מתוכם נמצאים 7,000 באמריקה. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 00:41, 21 באוקטובר 2010 (IST)
ביקורת עמיתים
עריכהכתבתי ערך על מלאכת לש, אמנם כבר פירסמתי את הערך אבל עדיין אשמח לביקורת. אודלן - שיחה 02:12, 22 באוקטובר 2010 (IST)
- סליחה שאני לא ממהר להגיב. יקח לי זמן להגיע לזה. עזר - שיחה 01:16, 25 באוקטובר 2010 (IST)
כוח הפשרה
עריכההפשרה בערך כלים שלובים, מקובלת עלי, בנוסף עם כח פשרה כזה אתה מוזמן לפשר בכל הערכים שמניתי בויקיפדיה:בירורים בברכת כל טוב. טיפוסי - שיחה 01:12, 25 באוקטובר 2010 (IST)
- אפשר לפשר אם היה ויכוח נקודתי על תוכן. קשה לפשר כשיש עימות אישי. עזר - שיחה 01:16, 25 באוקטובר 2010 (IST)
- בתשובה לדבריך ובמאמר המוסגר, אם אדם חטא, ערכים מה חטאו. טיפוסי - שיחה 01:19, 25 באוקטובר 2010 (IST)
חנוכת הבית
עריכהשלום עזר, אפשר לעניין אותך ביצירת הערך חנוכת הבית? (קיים גם בתבנית לטיפול דחוף). בברכה, Jys - שיחה 23:44, 27 באוקטובר 2010 (IST)
- אנסה בלנ"ד, אך כנראה לא בימים הקרובים. עזר - שיחה 00:58, 28 באוקטובר 2010 (IST)
- השארתי ארגז חול בנושא. עזר - שיחה 13:06, 28 באוקטובר 2010 (IST)
שיניתי קצת גם בגוף הערך. עניין של טעם, אז כמובן אם דעתך שונה דעתי בטלה. יישר כח. כתוב היטב. דרך - שיחה 04:10, 28 באוקטובר 2010 (IST)
- תודה רבה, כתמיד. עזר - שיחה 13:06, 28 באוקטובר 2010 (IST)
שלום לכולם
עריכהמסיבות אישיות אני פורש מויקיפדיה. נהניתי מאוד, אבל יש לי עוד דברים לעשות. אני משאיר כאן בארגזי חול כמה ערכים שנמצאים אצלי בצנרת ברמות שונות של גימור, בין 1% לבין 80% מהעבודה. אשמח אם מישהו יעשה בהם שימוש מועיל, אין צורך בקרדיט. כל טוב לכולם. עזר - שיחה 13:06, 28 באוקטובר 2010 (IST)
- בוצע. כשתרצה לחזור תכתוב בדף השיחה או שלח לי מייל. O * שיחה 13:15, 28 באוקטובר 2010 (IST)
- עזר, אני לא יודעת אם לשמוח או להיות עצובה בשבילך. העיקר שתהיה שלם עם החלטתך Hanay • שיחה 13:21, 28 באוקטובר 2010 (IST)
- מקווה שתוכל לחזור באופן מבוקר יותר. לפעמים כדאי בכל זאת לתרום, אם כי במינונים נמוכים. בכל מקרה, בהצלחה בחיים החדשים ללא ויקיפדיה, עד שתחזור! ;-) אלדד • שיחה 13:24, 28 באוקטובר 2010 (IST)
- הגם אתה, ברוטוס?... ברי"א - שיחה 13:30, 28 באוקטובר 2010 (IST)
- בהצלחה. צר לי בשביל ויקיפדיה, שמח בשבילך. הלל • שיחה • כ' בחשוון ה'תשע"א • 13:31, 28 באוקטובר 2010 (IST)
- הבאת איתך ברכה , תצלח דרכך באשר תלך מי-נהר - שיחה 18:13, 28 באוקטובר 2010 (IST)
- אני לא מתאפקת "היה שלום ותודה על הדגים" Hanay • שיחה 18:17, 28 באוקטובר 2010 (IST)
- "ביציאתו מה הוא אומר: מודה אני לפניך ה' ששמת חלקי מיושבי בית המדרש ולא שמת חלקי מיושבי קרנות". אני גם מזכיר את האפשרות הזאת. בהצלחה. דרך - שיחה 20:00, 28 באוקטובר 2010 (IST)
- תרמת הרבה ערכים יפים. מקווה שתחזור אלינו במהרה. Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 10:04, 29 באוקטובר 2010 (IST)
- "ביציאתו מה הוא אומר: מודה אני לפניך ה' ששמת חלקי מיושבי בית המדרש ולא שמת חלקי מיושבי קרנות". אני גם מזכיר את האפשרות הזאת. בהצלחה. דרך - שיחה 20:00, 28 באוקטובר 2010 (IST)
- אני לא מתאפקת "היה שלום ותודה על הדגים" Hanay • שיחה 18:17, 28 באוקטובר 2010 (IST)
- הבאת איתך ברכה , תצלח דרכך באשר תלך מי-נהר - שיחה 18:13, 28 באוקטובר 2010 (IST)
- בהצלחה. צר לי בשביל ויקיפדיה, שמח בשבילך. הלל • שיחה • כ' בחשוון ה'תשע"א • 13:31, 28 באוקטובר 2010 (IST)
- הגם אתה, ברוטוס?... ברי"א - שיחה 13:30, 28 באוקטובר 2010 (IST)
- מקווה שתוכל לחזור באופן מבוקר יותר. לפעמים כדאי בכל זאת לתרום, אם כי במינונים נמוכים. בכל מקרה, בהצלחה בחיים החדשים ללא ויקיפדיה, עד שתחזור! ;-) אלדד • שיחה 13:24, 28 באוקטובר 2010 (IST)
- עזר, אני לא יודעת אם לשמוח או להיות עצובה בשבילך. העיקר שתהיה שלם עם החלטתך Hanay • שיחה 13:21, 28 באוקטובר 2010 (IST)
הצטערתי לראות את הפרישה. אני מקווה שתחזור. אני מחבב מאוד אותך ואת עריכותיך. גילגמש • שיחה 10:10, 29 באוקטובר 2010 (IST)
- להפתעתי אני יכול לכתוב, למרות שביקשתי חסימה גם בדף זה. תודה רבה מאד לכולכם. בינתיים אני מרגיש כמו ציפור דרור שברחה מהכלוב ונהנה לברך בבוקר "שלא עשני עבד". שבת שלום. עזר - שיחה 14:39, 29 באוקטובר 2010 (IST)
קנין חצר
עריכהשלום. רציתי לפתוח ערך על קנין חצר, אך בחיפוש גיליתי כי כבר השקעת בארגז חול בשם משתמש:עזר/ארגז חול/קניין חצר. אבקש את רשותך להוסיף על הערך, ולהעבירו למרכז הערכים. טישיו - שיחה 03:20, 28 בנובמבר 2010 (IST)
- כפי שאתה רואה, עזר חסום לזמן בלתי מוגבל, והוא כבר נתן רשות בדף המשתמש שלו להשתמש בארגזי החול שלו כרצון איש ואיש. הלל • שיחה • כ"א בכסלו ה'תשע"א • 08:27, 28 בנובמבר 2010 (IST)
- תודה, לא שמתי לב. טישיו - שיחה 08:34, 28 בנובמבר 2010 (IST)
שידוכים ומשמעותם
עריכהבגמרא תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף י"ב, עמוד ב' כתוב שרב מנגיד למאן דמקדש אשה בלא שידוכי. אני שמעתי שני פירושים, ומקור אחד ברור ומהימן לא מצאתי לאחר מהם: 1- היה מלקה את מי שמדבר עם אשה שלא ע"י שידוכים (כמו בזמנינו) 2- היה מלקה את מי שמקדש אשה בלא שמדבר איתה קודם לכן על נישואין. האפשרות השניה נראית יותר הגיונית, אך אין לי מקור, ואשמח אם תסייע.
- השניה נכונה. טישיו - שיחה 03:28, 17 בדצמבר 2010 (IST)
נכונה נכונה, אבל איך אוכל לטעון בפני חברי שהמקור לכך הוא טישיו? אני שואל בשיא הרצינות, אני מאמין לך אבל מקור מהפרשנים מהראשונים וכדו' מאוד יסייע לי. ראה גם בערך שידוך ובדף השיחה שם. תודה על העזרה.
- לא צריך בקיאות מיוחדת בגמרא, כדי להבין שהמילה "מקדש" פירושה "לקדש" (המילים אפילו דומות זו לזו) אבל אנסה לחפש לך מקור מפורש יותר (אם שייך כזה דבר בכלל). תודיע לי אם אתה צריך עוד מקור. טישיו - שיחה 06:52, 17 בדצמבר 2010 (IST)
אני שאלתי על המילה "לשדך" ולא על "לקדש", ועדיין אני צריך מקור ואשמח אם תמצא אותו לי. תודה רבה.
מזל טוב
עריכהמזל טוב, אולי נראה אותך כאן שוב, ואפילו לתקופות קצרות? ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 08:26, 20 באפריל 2011 (IDT)
חוסייני נפל או נהרג?
עריכהקודם כל מזל טוב (קצת באיחור). שנית, מסתבר שחוסייני "נהרג" בדף הערך שלו אולם בדף ערך אחר נכתב כי "נפל". מכיוון שנדמה לי שהשתתפת בעבר בדיון שנוהל בדף השיחה של עבד אל-קאדר אל-חוסייני ובדף שיחת תבנית:חייל חשבתי שתתעניין בהחלטה לפתוח את הדיון מחדש בדף שיחה:שייח' ג'ראח. בברכה. ALC - שיחה 16:00, 26 באפריל 2011 (IDT)
- קפצתי לביקור, והנה סרטים כתומים מקדמים את פני. חביב מצידכם לברכני ליום ההולדת, אבל לא אבקש את ביטול חסימתי רק בשביל להתערב בדיון ההוא (גם אין לי מה לחדש אחרי מה שכבר כתבתי שם) ואין לי כוונה לחזור.
יום טוב וחודש (אייר) טוב לכולם.
עזר (שכחתי כבר איך חותמים פה)
הצטערתי לראות שפרשת. בכולופן, היית פעם בעניינים לגבי הערך הזה, אז אני מעדכנת אותך שהעברתי לו "מתיחת פנים" ופיצלתי אותו לשני ערכים - זה וחומת ירושלים העות'מאנית. מה דעתך? תמרה ♣ שיחה 23:17, 30 ביוני 2011 (IDT)
קפצתי לרגע והשארתי את הערך הנ"ל. תיהנו, וסליחה על מיעוט הויקיזציה שנשכחה ברבות הימים.
בשלב כלשהו נחסמתי מעריכה גם כאנונימי, והוא זקוק להגהה נוספת (נא לא לשחרר את חסימתי).
כל טוב לכולם, שבוע טוב ופורים שמח!
משתמש עזר לשעבר.
תודה לך על תרומתך לוויקיפדיה העברית, אנו מעריכים זאת מאוד ומזמינים אותך להירשם. ההרשמה אינה כרוכה בעלות כלשהי, ושומרת על אנונימיות. הרשמה תקל עלינו את השיח עמך ותאפשר לך לערוך בוויקיפדיה בצורה טובה יותר. הרשמה תאפשר לך גם ליהנות מתכונות נוספות שאינן מתאפשרות בכתיבה אנונימית (להרחבה בנושא – ויקיפדיה:למה ליצור חשבון?). |
בברכה, טישיו - שיחה 04:06, 4 במרץ 2012 (IST)
- נראה שפספסת את הנקודה. המשתמש היה פעיל ותרם רבות רבות. ואילו איננו מעוניין מסיבות שכולנו מכירים כנראה לתרום כאן מזמנו באופן שוטף. המכלולאי - שיחה 07:56, 25 במרץ 2018 (IDT)
הזמנה לדיון
עריכהעזר אהלן, מבקש להפנות אותך אל דף השיחה על אודותיי. היות שאני לא אובייקטיבי, אשמח בהבעת דעתך, בדף השיחה או בפניי. תודה ועוד תודה :-) adamd et mscc.huji.ac.il אדם דובז'ינסקי - שיחה 13:34, 27 במרץ 2012 (IST)
לא היה קשה למצוא
עריכהוסימנך אם נכפול את היחידות והעשרות בהפרש שבין שמך לכינויך יצא מספר השנים שחגגנו השבת.
אם תרצה
עריכהשלו' לרב,
אם תרצה לשוב ותרום ונציקלופדית, הפעם על טהרת הקודש, הנני מזמינך למכלול. נתראה שם?
בברכה, המכלולאי - שיחה 07:54, 25 במרץ 2018 (IDT)